פורום הפרעה טורדנית-כפייתית, אובססיבית

הפרעות אובססיביות הן מן ההפרעות הנפוצות ביותר הקיימות כיום, ויש צורך לתת מענה לגולשים הרבים שהנושא מעסיק אותם. לכן, פורום טורדנות כפייתית (OCD) יעסוק בנושא של הפרעות על הספקטרום האובססיבי קומפולסיבי, כמו: הפרעה טורדנית כפייתית (OCD), טריכוטילומניה (תלישת שיער כפייתית), חיטוט כפייתי בעור, אגירה כפייתית, הפרעה בדימוי גוף (BDD).

הפורום ייתן מענה לשאלות הגולשים לגבי מחשבות טורדניות והתנהגויות כפייתיות מסוגים שונים, והטיפול בהן. הפורום מיועד גם לאנשים אשר הקרובים להם סובלים מנושאים אלה.
2814 הודעות
2742 תשובות מומחה

מנהל פורום הפרעה טורדנית-כפייתית, אובססיבית

11/02/2015 | 19:57 | מאת: אנונימית

שרון שלום, האם יש קשר בין OCD לתלות רגשית? תודה.

לא הבנתי את השאלה, תוכלי לפרט יותר?

12/02/2015 | 17:26 | מאת: אנונימית

האם אחת ההשלכות של הOCD גורמת לתלות רגשית באדם אחר? והאם תלות רגשית מעצימה את הOCD? תודה.

10/02/2015 | 01:22 | מאת: תותי

כמה זה טוב מבחינתך טיפול של תנועות עינים וכמה פחות טוב או יותר טוב טיפול של חשיפה ממושכת? אשמח לשמוע את חוות דעתך המקצועית בתודה תותי

היי תותי, האם את מתייחסת לטיפול ב- EMDR? ובנוסף, "חשיפה ממושכת" (PE) הוא מונח המתייחס בעיקר לטיפול בהפרעה פוסט טראומטית (PTSD) ולא ב- OCD. בכל אופן, הטיפול המומלץ ב- OCD כולל חשיפה כמובן, ומניעה של הטקסים (או הפעולות המנטליות) שאדם עושה על מנת להפחית את החרדה שלו. העיקרון הוא כזה: ככל שאדם מקבל את המחשבות שלו ואינו מנסה להימנע מהן, ואף אומר לעצמו ש"לא משנה מה יעבור לי בראש", ה- OCD הולך ונחלש עד להיעלמותו. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 24, חיפה www.cbthaifa.com

שלום כתבתי פה כבר פעם איבחנו אצלי OCD הפרעות חרדה ודיכאון אני סובל מעל שנתיים ואני עוד מעט מתחיל לקחת פריזמה איזה מחשבות לא היו לי הכלל אבל במוצאי שבת קיבלתי התקף חרדה שהשאיר אותי בדיכאון עד היום ועם חרדות שגדלו עכשיו נישקתי מזוזה וקיבלתי זרם ואז התחלתי לחשוב אולי אני מקולל או משהו ואז סתם אחי אמר לי שהוא חלם עליי חלום שאני שד או משהו כזה ואז נכנסתי לפחד וכמעט להתקף חרדה ואמרתי לעצמי אולי אני הגלגול של מישהו אולי אני שטן אני כבר לא יודעע אני משתגעע אני פה עכשיו עם דופק גבוהה ואני מפחד שאני מאמין למחשבות האלו וזו סכיזופרניה האם מי שמאובחן עם OCD לא יכול להתפרץ אצלו פתאום סכיזופרניה? והאם זו מחשבה טורדנית? כי אני לפעמים אומר לעצמי אולי אני באמת ככה ואני מפחד שאני מאמין לזה מה לעשות? תודה רבה רבה לך

היי בן, אם כבר כתבת פה פעם וקיבלת את תשובתי, ככל הנראה אתה שואל את השאלה הזו כדי לקבל אישור שמדובר רק ב- OCD ולא בסכיזופרניה. אני אישית מאוד לא אוהבת לענות על שאלות כאלה, מאחר שמדובר בתשובה שאינה תורמת דבר לשואל, המחפש הרגעה מיידית ואישור חוזר ונשנה מאנשי מקצוע לכך שאינו מאבד שליטה ושהכל בסדר אצלו. תשובות מסוג זה מחזקות את ה- OCD וגורמות לו לגדול ולשגשג. אני מאמינה שקיבלת תשובה לשאלה הזו, אולי גם מאחרים, כבר יותר מפעם אחת. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 24, חיפה www.cbthaifa.com

06/02/2015 | 13:49 | מאת: אני

היי, אני אפילו לא יודעת אם זה הפורום המתאים, לא יודעת לאיזה פורום לפנות. היי, אני פונה אליכם אחרי הרבה זמן הרבה שנים שאני סובלת ממשהו. אני חושבת שאני לא יודעת איך לפרק מתח פנימי. זה שנים (אני בת 20.9) שאני פוגעת בעצמי בכל מיני דרכים. כסיסת ציפורניים עד זוב דם וממש הטלת מום, קילוף העור סביב הציפורנים, חיטוט בפצעים והטלת מום על הפנים, קילוף השפה גם עד דם ועכשיו בתקופה האחרונה אני פשוט תולשת לעצמי שיערות מהגבות. אני לא רוצה להתאבד וגם לא רוצה לכער את הגוף שלי, אני לא רוצה להרגיש כאב, לא נהנת מהכאב. אני כבר לא יודעת מה לעשות, זה מתוך דחף, אין לי שליטה על זה ואני אפילו משתוקקת לזה. כל פעם אני מוצאת דרך אחרת, מעין בריחה כדי להתמודד עם המתח הפנימי או כל תחושה אחרת. לפעמים אני לא יודעת למה אני עושה את זה אבל מרגישה שאני חייבת. כמו גירוי שאין לי שליטה עליו ואני חייבת לעשותו. אני מוצאת את עצמי לפעמים עושה זאת בפומבי, יודעת שזה לא בסדר אבל לא אכפת לי. פשוט לא אכפת לי. זה מציק לי, אני לא רוצה ואני מתביישת בזה, אני מאמינה בשלמות הגוף ואני רוצה למצוא דרכים בריאות לספק צרכים מיידים. אני לא יכולה לפנות לספורט, כי אני לא יכולה לעזוב מבחן באמצע וללכת לעשות ספורט, זה משהו שמצריך סיפוק מיידי אחרת אני משתגעת. אולי ספורט בטווח הארוך יעזור, כי כך אהייה יותר רגועה, אבל כעת אני בתקופה שאין לי זמן לספורט וגם לא תמיד יש לי כוח או רצון. מניחה שאולי זה קשור להעדר סיפוק מיני? אני כבר לא יודעת.. אשמח לייעוץ, תודה. פניתי לפורום הזה לא כי אני חושבת שיש לי הפרעה או שאני זקוקה לאבחון, פשוט זה משהו אובססיבי שלא ניתן להפסיקו במצבים מסוימים

06/02/2015 | 14:15 | מאת: אני

ראיתי שמישהי פה פנתה בקשר לבתה בת ה 14 שמחטטת בפצעים. לפני שלוש שנים הייתה תקופה שהייתי ממש מטילה מום על הפנים ומתעללת בעור בעקבות פצעים, אז נהניתי מהכאב, או לא יודעת מה עבר לי בראש. הייתה לי מישהי בצבא שהייתה תולשת לעצמה שיערות מהראש, וזה היה מעורר אצלי סלידה ולא יכולתי להסתכל עליה עושה את זה. אני מפחדת שיבוא היום וגם אני אעשה כן. ראיתי שרשמת שמתאים טיפול קוגניטיבי התנהגותי. אני התכוונתי להתחיל טיפול פסיכולוגי גם כי יש לי דברים שאני זקוקה לדבר עליהם, האם בטיפול קוגנטיבי מדברים רק על ההרגלים הרעים או גם על עוד קשיים בחיים? יש לציין כי גם לאחותי הגדולה יש את חלק מההרגלים הרעים שלי יש, וייתכן כי בתור ילדה ראיתי אותה עושה זאת ופשוט חיקיתי את ההתנהגות שלה? ניסיתי למנוע מעצמי פגיעה עצמית, למשל זרקתי את הפינצטה כדי לגמול את עצמי מזה, אבל לא יכולתי להתאפק וקניתי חדשה. אני חשובה לעצמי ורוצה פשוט להיות מאוזנת. יש לי בחינה חשובה עוד כשבוע וחצי ואני פשוט לא יודעת מה לעשות עם המתח הזה יותר.. לא יודעת. אני אומרת לעצמי אמרות שפר ומעודדת את עצמי אבל זה מחזיק בדיוק לחצי שעה..

שלום לך, כפי שכתבת, ייתכן מאוד שאת סובלת מהפרעת חיטוט כפייתי בעור. אין צורך להיבהל מהמונח "הפרעה", שכן כל בעיה נחשבת בספרי האבחונים ל"הפרעה", גם פוביה פשוטה מעכבישים... כנראה שזה מלווה אצלך גם בתלישה כפייתית של שיער הגבות. הפונקציה של התנהגות זו (כלומר המטרה שלה) היא אכן פריקת מתחים, והיא למעשה משמשת כאמצעי לוויסות רגשי אצל אנשים שסובלים ממתחים ואינם מכירים דרכים אחרות לוויסות. ייתכן שראית את אחותך מבצעת התנהגות דומה, וחשבת שהתנהגות זו תהיה יעילה גם עבורך- ולכן חיקית אותה. טיפול קוגניטיבי התנהגותי הוא אכן התשובה: הטיפול מתמקד בעיקר במציאת דרכים חלופיות ובריאות יותר לוויסות מתחים. ספורט בוודאי שאינו הדרך היחידה (אם ספורט היה פותר הכל, לא היה צורך בטיפול). לכל אדם מתאימות דרכים שונות לוויסות רגשותיו, ודרך שמתאימה לאדם אחד לאו דווקא תתאים לאדם אחר. הפתרון הטוב ביותר הוא ליצור "ארגז כלים" שלם, שיעזור לפריקת מתחים ולהחלפת ההתנהגות הלא רצויה (אך יעילה) בהתנהגות שאינה מזיקה, ויעילה לא פחות. ולשאלתך- בטיפול בהחלט מדברים גם על דברים אחרים, ויוצרים עם המטפל קשר קרוב וחם שבו אפשר לדבר על הכל, ולא רק עוסקים בדברים טכניים (כמובן שיש מטופלים שמעוניינים בכך יותר, בעוד אחרים מעדיפים לפעול "ישר ולעניין". מטפל טוב ורגיש מתאים את עצמו למטופל). שבת שלום, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 24, חיפה www.cbthaifa.com

28/01/2015 | 19:18 | מאת: אביאל

שרון כחלק מהטיפול העצמי אני צופה בסרטי פורנו של גייז אבל זה גם נהיה אובססיבי אני נכנס כל הזמן להרגיע את עצמי שאין לי זיקפה ולפעמים מהלחץ מרגיש כאילו יש לי אבל אין באמת אם אני לא נגעל מהסרט זה אומר שאולי כן יש לי משהו? אני לא הומופוב וכל החברים שלי נגעלים מהסרטים כאלה רק אני אדיש אני לא רואה בזה משהו דרמטי מה זה אומר עליי?

היי אביאל, ברור שאם אתה מנסה להרגיע את עצמך כשאתה צופה בסרטי פורנו של גייז, אתה מנסה ליישם את הטכניקה בצורה לא נכונה. ועצם העובדה שאתה שואל אותי "מה זה אומר עליי", מהווה ניסיון נוסף לקבלת אישור והרגעה. מה שמדגים כי ללא טיפול מקצועי ובצורה מסודרת, מאוד קשה ליישם דברים לבד, ויש סיכוי שאתה עלול לחבל לעצמך אם אתה מיישם את הדברים בצורה לא נכונה. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 24, חיפה www.cbthaifa.com

שלום,בעבר סבלתי מכל מיני פחדים ומחשבות טורדניות סביב החשש שאפגע במישהו אחר בעיקר באורייטנציה מינית,החששות עלו בעיקר בסביבת ילדים ובעלי מוגבלויות (אני מתנדב עם האוכלוסיות הללו..) הלכתי לטיפול,cbt והפסיכולגית אמרה שזה ocd.. אתמול,יצאתי לטיול עם העמותה בה אני מתנדב, ובטיול עלו שוב המחשבות המזוויעות והמיניות,עד כדי כך שגם הרגשתי תחושות פיזיות ממש.. נמנעתי מלשבת בשיכול רגליים כי הייתי מודע לכל תחושה שאני מרגיש או עשוי להרגיש באופן מיני כלשהוא,כל תזוזה או מהמורה בנסיעה באוטובוס הטרידה אותי,כי הייתי מודע לכל תזוזה ולו הכי קלה של הרגליים ואיבר המין.. וכשהייתי שקוע במחשבות והתחושות הללו,תפס אותי אחד החניכים בכח וחיבק אותי,עלו לי דימויים מחרידים לראש,וגם כשהוא תפס אותי,התזוזה לבדה גרמה לאותם התחושות..אני מרגיש אשמה נוראית ובושה גדולה מאוד...כאילו ניצלתי את החניך ונהנתי ממנו איזו הנאה פסולה ומגונה.. ואני שואל האם ocd עשוי לגרום גם לתחושות פיזיות ממש? אני צריך לדאוג? האם אני אשם בזה? ודבר נוסף,אני רואה אצל אחי כל מיני התנהגויות מוזרות..האם יש בocd משהו גנטי? כדאי להמליץ לו לפנות לטיפול?

היי אליעד, אכן כן, OCD בהחלט יכול לגרום לתחושות פיזיות לא רצויות, ואפילו לגרום לסובלים לחשוב שאלו תחושות של הנאה כתוצאה מהמשיכה. המחשבות הטורדניות הן מאוד מתוחכמות, וה- OCD כביכול "יעשה הכל" כדי להוכיח לך שהמחשבה הטורדנית נכונה. הפתרון כולל הסרת ההתנגדות למחשבות הללו, מאחר שההתנגדות חסרת סיכוי. לגבי אחיך, אין אנו יכולים לאבחן אותו בצורה כזאת ולדעת בדיוק מה הבעיה שלו, אם קיימת כזו. אתה יכול לפתוח איתו את הנושא ולומר לו ששמת לב להתנהגויות לא שגרתיות אצלו, ולשאול אותו ממה הן נובעות והאם הן מפריעות לו. אם הוא יסכים לדבר על הנושא ולומר לך שיש משהו שמפריע לו, כדאי להמליץ לו לפנות לטיפול בין אם זה OCD ובין אם לא, מאחר שבכל בעיה אפשר וכדאי לטפל, אם היא מאוד מפריעה. ב- OCD קיים מרכיב גנטי, כלומר יש סיכון שקרובי משפחה של סובלים מ- OCD יסבלו גם הם מ- OCD או מהפרעות חרדה אחרות. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 24, חיפה www.cbthaifa.com

28/01/2015 | 11:31 | מאת: פלפל

זה נכון שכשקשה וחוזרים על פעולות שונות אז השם מכפר וסולח?

עניתי לך על שאלה זו בשרשור המקורי. אין שום הוכחה או סימוכין לכך, ואיני יודעת מדוע את חושבת כך. את יכולה לשאול רב מאחר שאני איני האדם המתאים לשאלות בענייני דת. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 24, חיפה www.cbthaifa.com

28/01/2015 | 00:15 | מאת: אביאל

שרון שלום כתבתי לך כבר כמה פעמים פה לגבי מחשבות טורדניות שיש לי לגבי מיניות וזוגיות. כשהכרתי את החברה שלי הייתי בטוח שהאחים הגדולים שלה ישנאו אותי וחששתי מהם ובסוף הם קיבלו אותי בשמחה ובכללי המשפחה שלהם קיבלה אותי בחום והרגשתי שהם ממש מפצים על החוסר שיש לי בתא משפחתי עקב בעיות שונות בבית ביחד עם החרדה על מיניות היו לי מחשבות טורדניות מיניות על אחים שלה והם גם ממש דומים לה זה בכלל שיגע אותי. גם כשעברה המחשבה המיני יש לי מין אובססיה אליהם .תמיד כשאני עובר ליד הבית שלהם אני בודק אם האוטו שלהם שם או אם הפ בבית כשאני בא לחברה שלי כי בתקופה שהתחילה החרדה היה לי מאוד קשה להיות לבד איתה וכשהם היו בבית איתה וצוחקים ויושבים איצנו זה עזר לי להוריד מההתמקדות בה . כנל לגבי אחותה הגדולה אני בקשר טוב עם כל המשפחה ואני חרד כך הזמן שאובססיה אליהם היא התאהבות באחים שלה ושאני הומו בכלל נכון אחים שלה אחלה אנשים אבל אין לי משהו אליהם בקטע כזה אני מאוד קשור למשפחה הזו. האם יש תופעה פסיכולוגית שקשר חברי מיתרגם לאובססיה ומחשבה מינית?? איך להפסיק את זה אני מרגיש עם זה מאוד רע ...מצד אחד כיף לי לשבת עם אח שלה אבל זה מעלה בי מחשבות רעות ומבייש אותי..

היי אביאל, אפילו צפוי יותר שאובססיה לגבי משיכה מינית תהיה כלפי אנשים קרובים או אהובים מאשר כלפי זרים ברחוב. באופן טבעי, אנחנו קשורים אליהם יותר מבחינה רגשית, וזו אחת הסיבות שמפחיד יותר להימשך אליהם. העניין הופך את המשיכה ליותר "לא מוסרית", כביכול, מאשר משיכה כלפי אדם זר. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 24, חיפה www.cbthaifa.com

27/01/2015 | 11:17 | מאת: פלפל

באיזה שהוא שלב כשאני עושה טקסי פעולות חוזרות אז חושבת שאם זה קשה זה מכפר על דברים אחרים. לא?

27/01/2015 | 21:05 | מאת: פלפל

זה נכון שכשקשה וחוזרים על פעולות שונות אז השם מכפר וסולח?

אני לא חושבת שאני האדם המתאים לענות על שאלה כזו, עדיף לשאול רב. מבחינה מדעית/ פסיכולוגית אין לי סימוכין לזה...

27/01/2015 | 00:39 | מאת: פלפל

למה מי שעבר טראומה הוא זה שיש לו אחר כך טקסי חזרה על פעולות מתוך חרדה? למה יש לו מחשבות טורדניות? למה הוא מרגיש לא בסדר כלפי עצמו? למה הוא חסר שקט וכמעט אינו ישן בלילה? למה האסור והמותר מתבלבלים אצלו?

שלום לך, אני מבינה שעברת טראומה שהשפיעה עליך בצורה קשה, וכיום אתה סובל מאוד. זה נכון שאין צדק בעובדה שהקרבן הוא שסובל גם אחרי האירוע הטראומתי. מציעה לפנות לעזרה מקצועית, אין שום סיבה להמשיך לסבול לחינם. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 24, חיפה www.cbthaifa.com

26/01/2015 | 18:37 | מאת: שון

שלום לך אני נער בן 16 וחצי ואובחן אצלי OCD לא התחלתי לקחת טיפול כי אני חושש מכדורים בכל מקרה , יש לי עכשיו פחד שאמא שלי בוגדת באבא שלי ולמרות שאני מנסה להכניס לעצמי שזה לא נכון זה לא מניח לי ואני נזכר בדברים שהיא עושה ואז החשש עולה מה לעשות כדי להוריד את המחשבה הזו? היא תעבור לבדה? בבקשה ממך אני ממש בלחצים

היי שון, אם אכן מדובר במחשבה טורדנית (יש לברר זאת עם מי שמטפל בך), אין כל טעם להתנגד לה ואין יכולת "להוציא" אותה מהראש, שכן הוכחות שאמא שלך אינה בוגדת לא יעזרו. הדרך הנכונה להתמודד עם מחשבות כאלה היא לחיות איתן ולקבל אותן, וכאשר מגיעים למצב שמשלימים עם עצם קיומן, הן פוחתות במידה משמעותית ואף נעלמות. כשעוברים טיפול CBT ב- OCD, חלק מתהליך קבלת המחשבות כולל אפילו כתיבת תסריטים שליליים הקשורים במחשבה (למשל כתיבת סיפור שמתאר איך אמא שלך בוגדת בדיוק ומה קורה אחר כך), בניסיון להחדיר את המחשבה אפילו עמוק יותר אל התודעה ולהעלות את רמת הפחד. כתוצאה מכך, ואם חוזרים הרבה פעמים על הפעולה, המוח שלנו מגלה התנגדות למחשבה ומתחיל "להשתעמם" ממנה ולדחות אותה באופן טבעי. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 24, חיפה www.cbthaifa.com

24/01/2015 | 23:31 | מאת: בן

שלום לך אני מאובחן כסובל מOCD עם חרדות קשות ודיכאון אני בן 17 ואני רוצה להתחיל לקחת רוקוטאן בגלל אקנה קשה האם רואקוטן חייב להגביר את החרדות והדכאון ? אם כן באיזה רמה תודה רבה

שלום לך, לא ידוע לי לגבי השפעת התרופה הזו על חרדה ודיכאון, אבל אני לא רופאה. כדאי לשאול את הרופא שלך לגבי תופעות הלוואי של התרופה, וכמובן לגבי שילובה עם תרופות אחרות, אם אתה נוטל כאלה. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 24, חיפה www.cbthaifa.com

18/01/2015 | 23:49 | מאת: אריה

אם משו רב עם הבסכולוגית שלו זה בסדר? והחליט לא להתעסק איתה יותר בגלל שעצבנה אותו והיא עצמה גרמו לחרדה!! כדי למשך איתה?

היי אריה, כל בעיה שמתעוררת בקשר הטיפולי מצריכה שיחה מעמיקה בין המטפל למטופל. מציעה לדבר איתה על מה שקרה ביניכם ולנסות לפתור את העניין, על אחת כמה וכמה אם האירוע גרם לך לחרדה. אם אדם חווה חרדה, זה בדרך כלל בגלל הדרך שבה הוא רואה ומפרש את הדברים ולא בגלל אירועים חיצוניים שקורים. בכל מקרה, חשוב גם לזכור שחרדה תמיד עוברת, ושחווייה נקודתית של חרדה אינה "סוף העולם". בנוסף, עובדה מעניינת: מחקרים מראים שקשר טיפולי שעבר משבר ושרד אותו, חזק יותר מקשר טיפולי שלא עבר משבר מעולם! בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 24, חיפה www.cbthaifa.com

18/01/2015 | 12:23 | מאת: אורלי

גבר בן 54, אהב בעבר לאגור דברים. בזמן האחרון המצב מחמיר מאוד. למי לפנות? פסיכולוג? פסיכיאטר? ואם הוא לא מוכן לגשת, מה לעשות?

היי אורלי, אם יש רצון ונכונות לטפל בבעיה, פונים לטיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT), שבו המטפל בונה עם האדם תכנית עבודה- כיצד להפסיק לאגור ולהתחיל לסדר את הבית לאט ובצורה הדרגתית. תוך כדי, עובדים על חשיפה לפחד והתמודדות איתו. אם האדם אינו מוכן לשתף פעולה, לצערי אין הברה מה לעשות מלבד לנסות לשכנע ולהדגיש בפניו עד כמה האגרנות פוגעת בסביבתו (אם זה נכון). לעתים צריך לחכות לשינוי בחיים כדי שתהיה נכונות לעבור טיפול, כמו מעבר דירה, זוגיות חדשה, אדם נוסף שעובר להתגורר בבית וכו'. במקרים רבים, רק בתנאים כאלה אפשר להתחיל שינוי. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 24, חיפה www.cbthaifa.com

18/01/2015 | 13:54 | מאת: אורלי

תודה שרון על התשובה. לשם התחלת תהליך, יש לפנות לפסיכולוג או לפסיכיאטר?

לשם התחלת התהליך יש לפנות לפסיכותרפיסט העוסק בטיפול קוגניטיבי התנהגותי (יכול להיות פסיכולוג, או פסיכותרפיסט בעל הכשרה אחרת שאינו פסיכולוג, יש רבים כאלה). פסיכיאטר הוא רופא שעוסק רק במתן טיפול תרופתי, במקרים כאלה זה לא פותר את הבעיה.

17/01/2015 | 19:28 | מאת: דנית

שלום גב שרון שבוע טוב ושנה טובה עוד כמה חודשים אני מקוה שאוכל מבחינה כספית לקחת טיפולים. בינתים אבקש את תגובתך לשאלה. אני קונה פיתות מהמאפיה בעל המאפיה עומד גם בקופה והיום עמדה בחורה צעירה איתו יחד בקופה. הוא מכיר אותי נותן לי ארגז לבחור פיתות נותנת לו כסף וזהו הוא מכיר אותי.אלא שהבחורה עמדה מולי עקבה אחרי.היא כנראה עובדת איתו גם בשבת שזה רק לאחרונה .כאמור הבחורה עקבה אחרי עוד עם סיגריה ביד .כשעמדתי בצד מול הארגז הקלקל שבו נמצאים הפיתות .ובידי שקית שמלאתי מהארגז קלקר .לקחה הבחורה את מכסה הקלקר ושאלה אותי אם סימתי אני לא אוהבת לריב אבל הרגשתי רצון עז להגיב כי הרגשתי שהיא חוצפנית עומדת לי על הראש ובנוסף לוקחת את המכסה של הקלקר ושואלת אם סימתי. בקיצור הרגשתי שהיא חוצפנית ועלי לענות לה אבל בין הרצון ליכולת מפריד הפחד והאו סי די. שרון היפה והיקרה האם אני צודקת אני מרגישה שגם היא עמדה לי על הראש וגם עישנה לידי וגם לקחה את מכסה הארגז הקלקר כאילו להלחיץ אותי ? היה לי רצון עז לריב איתה האם אני צודקת בבקשה תגידי את האמת בלי שום קשר לשיחות אין לי כסף לשיחות אני לא עובדת תודה רבה יקירה

היי דנית, לשאלה האם היא צודקת או לא צודקת אין שום קשר ל- OCD. למיטב הבנתי, פחד כלשהו עצר אותך מלהגיב לאישה שהכעיסה אותך. התגובה שלך יכולה להיות אסרטיבית ועניינית, ואין כל צורך להתפרץ עליה בזעם ומצד שני גם אין צורך להיות פאסיבית ולשמור בבטן. לא משנה כלל אם את צודקת או לא, ואין זה מתפקידי לומר מי צודק. הרעיון הוא שאת יכולה להגיב באסרטיביות על פי שיקול דעתך, רק שימי לב שיש צורך ללמוד כיצד לעשות זאת. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 24, חיפה www.cbthaifa.com

שלום, הייתי במרכז טיפול יום 5 חודשים ולא אמרו לי שום דבר על הפרעה כזאת. הייתי אצל פסיכאטר אחר 50 דקות והוא טען שיש לי את ההפרעה הזאת. איך יודעים? דבר אחד שאני עושה הוא: אני נוהג להוציא שערות מהגוף כדי שהמקומות כמו החזה הפטמות גב הרגל, הכתפיים, בין הגבות, ליד העיניים, על איבר המין יהיו חלקים. דבר שני: יש לי מחשבות על בנים שאני רואה מישהו חתיך ש"הוא ממש חתיך ובא לי לפתוח לו את הת'תחת", כמו מחשבות שבאות לי על בנות עם רגש של הימשכות. וברגש של כלפי הבן אני בכלל לא נמשך אליו שאני בודק בדמיון שאני עושה את זה אז אני ממש נגעל. יש לי מחשבות כאלה גם על אמא שלי ואחותי ואחי ואני ממש נגעל מהמחשבה שבאמת לעשות את זה. דבר שלישי: אני נוהג לפעמים לשחק משחקים עם עצמי כמו לדרוך רק על הקווים הסגולים במדרכה וכאלה- זה בעיקר מה שגרם לפסיכאטר לקבוע את האבחנה הזאת. יש עוד שאלות שאפשר לבדוק אם אני סובל מההפרעה הזאת? או שהדברים האלה אומרים הכל? תודה על ההתייחסות.

היי יוסי, אני כמובן לא יכולה לאבחן אותך דרך הפורום, בלי להכיר. אם אתה רוצה חוות דעת נוספת, אתה יכול לפנות לעוד איש מקצוע (כלומר מלבד הפסיכיאטר שלך) לשיחה מעמיקה פנים אל פנים. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 24, חיפה www.cbthaifa.com

אפשר למלא שאלון שנקרא Y-BOCS, חפש אותו בגוגל בעברית. הוא יעזור לך לקבל כיוון יותר מדויק האם אכן מדובר בהפרעה זו.

12/01/2015 | 18:23 | מאת: אביאל

שרון אם משפטים כמו שציינתי בהודעה הקודמת כמו זהו צריך להפרד ממנה אתה ממיחא הומו ויגלו את זה כבר רצים לי בראש באופן קבוע וזה מרגיש כאילו אני בעצמי כבר אומר אותם איל אני אדע שזה החרדה ולא האמת???

היי אביאל, אתה לא תוכל לדעת בוודאות שזוהי מחשבה טורדנית ולא האמת, מסיבה אחת פשוטה: הספק. הספק הוא מהותו של ה- OCD, וגורם לך תמיד לפקפק בנכונות של מה שאתה מאמין בו באמת, כלומר גורם לך תמיד לתהות האם המחשבה הטורדנית נכונה או לא. הנתיב הנכון שמאפשר, בסופו של דבר, התגברות על ההפרעה, כולל קבלת הספק והחיים איתו. כאשר אינך מנסה למצוא את התשובה הנכונה באופן מתמיד, ה- OCD הולך ופוחת, ובסופו של דבר ההיגיון נכנס לפעולה- אבל אסור לנסות לכפות אותו, מאחר שבמצב כזה ה- OCD מתגבר. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 24, חיפה www.cbthaifa.com

27/01/2015 | 19:24 | מאת: יוסי

אז אם את אומרת שכל התחושות שמדברות בליבי הם כתוצאה מספק ,את בעצם אומרת שבסיטואציה אחרת יכול להיות שלא היה לי ספק והייתי שליו ושלם עם עצמי בנוגע למיניות שלי.....אז זה ספק או או סי

13/01/2015 | 07:57 | מאת: אביאל

זה מוציא אותי מדעתי אין לי שום תגובה גופנית לגברים אבל כל פסיכולוג ששאל אותי אם אני נמשך לגברים ואמרתי לו שלא עשר הרגשתי חרדה כאילו אני משקר וישר רץ לי בראש שאני אוהב גברים זה כאילו פיצול אישיות בגוף אין כלום אבל הראש לא מרפהה

אתה יודע מה נכון בהיגיון, אבל הספק תמיד שם. לא מפתיע...

11/01/2015 | 06:55 | מאת: מיכל

יש לי מן הפרעה כזאת שכל דבר שאני מרגישה במקום מסוים בגוף אני חייבת להרגיש אותו באופן סימטרי. אם גירדתי ברגל ימין במקום מסוים אז מיד אחר כך אגרד גם ברגל שמאל באותו המקום. כדי שהתחושה שלי תהיה אותה תחושה ב2 הרגליים. אם נשענתי על יד ימין, אני חייבת להישען מיד גם על יד שמאל. כאילו שאני חייבת שהתחושות שלי בגוף יהיו סימטריות. אם אני מפעילה לחץ כלשהו,מגרדת או אפילו רק נוגעת במקום מסוים בגוף. אפילו בציפורן או באצבע. אני חייבת לעשות זאת גם בצד השני בגוף שמקביל אליו ואם לא אעשה את זה אני אתחרפן. האם זה נחשב ocd? זה חמור? מה עליי לעשות?

11/01/2015 | 08:26 | מאת: סיטו

תקחי ראוקוטן, יעזור לך פצצה לOCD.

היי מיכל, זו בהחלט יכולה להיות מחשבה טורדנית, שמתייחסת לצורך בסימטריה (קיים סוג כזה של מחשבות טורדניות, לאו דווקא בקשר לסימטריה בגוף, אלא סימטריה באופן כללי). מה שקורה, למעשה, הוא שאם את לא תספקי את הצורך בסימטריה ולא תגעי גם בחלק השני של הגוף, את תחווי חרדה. יש צורך להבין, שחרדה היא תחושה לא נעימה, אבל את לא "תתחרפני", כלומר לא תאבדי שפיות או שליטה, ובהחלט תוכלי לעמוד בחוויה הלא נעימה הזו. כדי להיפטר מהצורך הזה, יש להפסיק לבצע את הפעולה הכפייתית (לגעת גם בצד השני של הגוף), והצורך בסימטריה ילך ויפחת עם הזמן. אם קשה לך לבצע זאת לבד, מומלץ מאוד לפנות לטיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT), שיעזור לך ללמוד גם כלים להתמודדות עם החרדה שתעלה בך כאשר לא תבצעי את הפעולה הכפייתית. הערה: התגובה שגולש הגיב לשאלתך אינה רלוונטית, ראוקוטן הנה משחה המיועדת לפצעים על העור ואין שום קשר בינה לבין טיפול ב- OCD. בהצלחה! שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 24, חיפה www.cbthaifa.com

11/01/2015 | 04:01 | מאת: אביאל

שרון שלום...יש לי אוסידי זהות מינית וזוגיות ופניתי לפסיכיאט לצורך ייעוץ והוא מטפל מימי ומהפנט גם במקצועו והוא מאוד לוחץ לכיוון של הדחקה מינית מצידי ושאולי אני הומו. אני מפחד לעבור טיפול בהיפנוזה אצלו מהיגיעה שאולי הוא יהפנט אותי ויתגלה שאני הומו. עצם הפניה אליו חוויתי חרדה קשה ונסיגה מההקלה שהייתה לי....מה עושים???

11/01/2015 | 04:20 | מאת: אביאל

11/01/2015 | 04:16 | מאת: אביאל

11/01/2015 | 04:47 | מאת: אביאל

שרון יכול להיות כניעה למחשבות? כבר יוצא ממני מחשבות כמו אני הומו לא יעזור כלום אני אלך למטפל ויגלה את זה גם הקשר עם החברה שלי הרוס לגמרי למה להשאר איתה. .אני כבר לא יודע אם זו האמת מדברת ממני או החרדה ...

היי אביאל, אם אכן מדובר ב- OCD של נטייה מנית (HOCD) ולא בבעיה אחרת, הייתי ממליצה להתרחק מטיפול כזה. זהו אינו הטיפול המומלץ עבור OCD, והתפיסה שמדובר בדחף מיני מודחק היא תפיסה מיושנת ולא נכונה! טיפול לא נכון יכול לגרום נזק. מומלץ לפנות למטפל CBT לשם אבחון יותר מדויק וטיפול נכון. הפחד לגלות שאתה באמת הומוסקסואל הוא בעצמו מחשבה טורדנית, ויש להתייחס אליו ככזה.

לגבי הכניע למחשבות ואמירה עצמאית שלהם בלב..

כן, קראתי והמשפט האחרון שכתבתי מתייחס לכך. זוהי עוד מחשבה טורדנית, ויש להתייחס אליה ככזו. כלומר, ברור לי שאם מדובר ב- OCD אתה תאמר לעצמך אמירות כאלה בלב (שהן למעשה מחשבות). זה חלק מהטורדנות. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 24, חיפה www.cbthaifa.com

10/01/2015 | 19:40 | מאת: זוהר

שרון שלום. אני זקוקה לעצה נואשת. יש לי בת בגיל ההתבגרות (בת 14) שכבר זמן רב מידי (כ-10 שנים)סובלת מאותה בעיה - התעסקות אובססיבית עם כל פצי שיוצא בגופה - גם אם זה כתוצאה מעקיצת יתוש, שריטה, חתך, פטריה - כל פגם בעור מכל סיבה שהיא "זוכה" לטיפול VIP הכרוך בגירוד בלתי פוסק עד להחמרתו של הנגע ואז קילופו, סחיטת הדם ממנו. אין סיכוי לאף פצע להחלים בתקופה קצרה . גם כשהפצע התחיל באורח נס להתייבש ולהראות סימני החלמה, היא מוצאת דרך לקלף אותו ולפתוח את כל הסשן מחדש. הרגליים והידיים שלה מלאות. לצערי ישנן צלקות שישארו לה לכל החיים. לקחתי אותה לטובי רופאי העור אך המשחות השונות לא עזרו. מה אפשר לעשות? היא מאובחנת כבעלת קשיי קשר וריכוז ADD ובנוסף סובלת מרגישות תחושתית גבוהה. אודה לכל עצה.

היי זוהר, ייתכן שבתך סובלת מחיטוט כפייתי בעור (CSP- Compulsive Skin Picking). זוהי הפרעה כפייתית לכל דבר, הדומה במהותה לטריכוטילומניה (תלישת שיער כפייתית). זוהי אינה בעיה רפואית אלא פסיכולוגית, ולכן משחות וטיפולים תרופתיים אחרים לא יועילו. הפעולה בדרך כלל מתבצעת לשם הרגעה עצמית, הפחתת מתח ולחץ ולעתים כדי לעזור לריכוז. עם השנים היא הופכת להרגל שקשה להיפטר ממנו. הטיפול המומלץ ביותר עבור התופעה הוא טיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT), שיתמקד במציאת דרכים חלופיות להרגעה ולוויסות רגשי, מעקב צמוד אחרי ההרגל כדי להיפטר ממנו, ובמידת הצורך מציאת דרכים חלופיות לשיפור הריכוז. בטיפול זה, קיימות גם טכניקות שעוזרות למתן את הרגישות התחושתית. בהצלחה! שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 24, חיפה www.cbthaifa.com

08/01/2015 | 19:23 | מאת: לירז

היי. בזמן האחרון בערך חודש יש לי תחושה שאני צריכה לבלוע את הרוק כל2 דקות. וזה לא משהו רפואי. נבדקתי אצל רופא. וגם יש לי תחושה מלפני יומיים לגבי המצמוץ שלי זה בא כל כמה שעות. העניין עם הבליעה ממש מלווה אותי כל היום עד לשינה. שאלתי אם קיימת כזו הפרעה ואם ניתן לטפל בה כראוי. או עצות להתמודד איתה כי זה משבש לי את השגרה מאוד

היי לירז, התופעה שאת מתארת יכולה להיות מחשבה אובססיבית הקשורה בגוף (סנסו מוטורית). ראי תשובתי להילה כמה שורות מתחתייך, ששאלה שאלה מאוד דומה. מאחר שהתופעה אינה קיימת הרבה זמן, קשה לסווג אותה בשלב זה כהפרעה (אלא אם כן יש לך תופעות אובססיביות אחרות שקיימות מזה תקופה יותר ארוכה). הדרך הטובה ביותר להתמודד היא לא לשנות את התנהגותך עקב המחשבה, כלומר לא לבלוע רוק אלא להמשיך כרגיל בלי לבצע פעולה כלשהי, וכמו כן לקבל את המחשבה בלי ניסיונות התנגדות יתרה. ניתן להיעזר במספר פגישות אצל מטפל קוגניטיבי התנהגותי (CBT) על מנת להתמודד עם התופעה בצורה שיטתית יותר. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 24, חיפה www.cbthaifa.com

07/01/2015 | 21:04 | מאת: אורי

שלום לך זה אורי אני רושם פה הרבה הייתי אצל פסיכיאטרית ואובחנתי כחולה OCD קשה והיא הביאה לי כדורי פריזמה למשך 10 ימים ואז לבוא אליה שוב ואני מפחד לקחת אותם אולי תופעות לוואי או יהיה לי התקף חרדה או תסמונת גמילה האם יש לכדורים האלו הרבה תופעות לוואי ומהם? והאם הם באמת עוזרים

היי אורי, לאחר שחיכית זמן כה רב לטיפול הפסיכיאטרי, ומאחר שאין בכוונתך לנסות טיפול פסיכולוגי, הייתי מציעה שתקבל את העזרה שמציעים לך. יש סיכוי שהתרופה תעזור. אם לא היתה בה תועלת, לפחות עבור חלק מהאנשים, לא היו מאשרים אותה לשימוש. תופעות הלוואי משתנות מאדם לאדם, ייתכן שתסבול מעייפות, עלייה בתיאבון וירידה בחשק המיני, וייתכן שלא תסבול מהתופעות כלל. בכל מקרה, תמיד אפשר להפסיק את הטיפול בתרופה אם היא לא מתאימה. קח בחשבון שאחרי עשרה ימים של שימוש בתרופה, כנראה לא תראה שום שינוי. יש לקחת את התרופה לפחות שבועיים- שלושה במינון הגבוה שלה (כרגע כנראה ניתן לך מינון נמוך יותר לשם הסתגלות) כדי להתחיל לראות שיפור. בכל מקרה, כדאי להתחיל, מאחר שאם תימנע מכל מה שמפחיד אותך, המצב לעולם לא ישתנה. הערה: OCD אינה מחלה, ולכן אין דבר כזה "חולה OCD". גם ההגדרה של "קשה" היא בעייתית בעיניי. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 24, חיפה www.cbthaifa.com

07/01/2015 | 02:02 | מאת: קובי

אני אדם דכאוני ובנוסף תמיד משווה את עצמי לאחרים וכואב לי אם אחרים מצליחים ואני לא. בגלל הדיכאון שלי אני בן 27 ותקוע בעבודה לא משהו ורק עוד מעט מסיים תואר שמבחינתי עלוב. למה כל הזמן אני מסתכל מה אחרים השיגו וזה גורם לי לתחושת חרשה והחמצה? האם זוהי אובססיביות? אני גם בגלל זה לא מצליח למצוא זוגיות כי תמיד שמישהו בא עם רזומה מרשים אני מעדיף לברוח וזה גורם לי לשנוא אותו. מה זו התופעה הזו? האם ניתנת לטיפול?

07/01/2015 | 02:03 | מאת: קובי

כשאני רואה שמישהו בגילי מצליח יש לי ישר חרדה ודופק מואץ ובא לי להתאבד

07/01/2015 | 02:04 | מאת: קובח

אני גם תמיד מחפש מידע על דיכאון באינטרנט ותמיד פוחד ששעות השינה לא יספקו אותי האם גם קשור באובססביות?

היי קובי, על פניו, מה שאתה מתאר (השוואת עצמך לאחרים) לא נחשב לאובססיביות, אלא פשוט לדפוסי חשיבה שליליים, שלא תורמים לך. ברור שאם אדם יחשוב בצורה שגורמת לו "להיראות רע" בעיני עצמו (למשל, ישווה את עצמו לאחרים בפרמטרים מסוימים, בהם הם מוצלחים יותר) וילקה את עצמו על כך, הוא ירגיש רע מאוד עם עצמו. התופעה השנייה שאתה מתאר (פחד ששעות השינה לא יספיקו) יכולה להיות מחשבה טורדנית, עם זאת היא יכולה גם להיות בגדר פחד או דאגה שאינה טורדנית. כדי לברר את המהות המדויקת של המחשבה יש צורך בשיחה מעמיקה יותר. בכל מקרה, הבדיקה באינטרנט אינה מועילה לך, אלא רק מזינה את המחשבה ומחזקת אותה. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 24, חיפה www.cbthaifa.com

06/01/2015 | 07:03 | מאת: אסתרינה

אימי בת 85 סובלת מהלב בשנים האחרונות מסוכר,אמי בבחינה נפשית חזקה ובריאה,אין לה שיכחה זוכרת עבר הווה עתיד...אבל בחודשים אחרונים מתלוננת שחול ניכנס לה לעיניים לראש לפנים ולכל הגוף,היא מתרחצת מס' פעמים ביום מחליפה בגדים מנגבת את פניה במגבונים סטריליים,יש רופאים שאומרים לה שבזיקנה יש כל מיני תופעות...לוקחת לוריוול להרגעה בת שעתיים,הצענו לה לבקר אצל פסיכיאטר ,אז הרימה את קולה בבטחון כהרגלה שהיא יכולה ללמד פסיכיאטרים ואינה זקוקה לפסיכיאטר,ולא מבינה למה לא נותנים לה כדור שלא תרגיש מה שהיא מרגישה במשך היום,מה לעשות ד"ר ?מה דעתך?האם רופא רגיל יכול לתת לה כדור שנותן פסיכיאטר?אנא תשובתך המהירה,תודה על הסבלנות

שלום לך, קודם כל, מי קבע שאמך אכן זקוקה לטיפול תרופתי פסיכיאטרי? לפי התיאור שלך, מה שנראה כהתנהגות כפייתית נובע מתחושה לא נעימה שיש לה בגוף. אני מציעה לפנות קודם כל לנוירולוג, לבדוק האם יש בעיה עצבית שגורמת לה לחוש תחושות מוזרות, ולטפל בהתאם. גם אם בסופו של דבר יתברר שיש צורך בתרופה פסיכיאטרית, למיטב ידיעתי נוירולוג יכול לרשום לפחות חלק מהתרופות הללו, אם לא את כולן. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 24, חיפה www.cbthaifa.com

04/01/2015 | 10:43 | מאת: הילה

שלום. כבר זמן רב שאני חושבת שיש לי ocd לאור טקסים שאני עושה שנים כמו לקום לשירותים כמה פעמים לפני שאני נרדמת למרות שאני לא באמת צריכה אלא להתנקות. ובשבועיים וחצי האחרונים התפתחה אצלי הפרעה מציקה וטורדנית שאני מתוסכלת רק מלחשוב עליה. נכנס לי לראש שיש לי בעיה ברוק. וכתוצאה מזה אני בולעת כל 5 דק רוק. זה פוגע לי בחיים.אק המחשבה שזה אצלי הרבה זמן הורגת אותי מלחץ. האם זה ocd ואיך ניתן לטפל בדבר הארור הזה? אני חסרת אונים מזה. תודה רבה

היי הילה, מה שאת מתארת יכול בהחלט להיות אובססיה. יש סוג של אובססיות העוסק בתחושות ותפקודים של הגוף (אובססיות סנסו- מוטוריות). הדרך הכי טובה ויעילה לטפל בכך היא בטיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT), שילמד אותך להתמודד עם המחשבה הטורדנית (שיש לך בעיה ברוק, או שתצטרכי ללכת לשירותים באמצע הלילה) בלי לבצע את הפעולה המרגיעה. הפעולות הללו הן שמשמרות את החרדה וגורמות למחשבה לחזור שוב ושוב, וכאשר "נגמלים" מהן- גם המחשבה הולכת ונעלמת. בהצלחה! שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 24, חיפה www.cbthaifa.com

הי למה בחורף יש ירידה במצב הרווח והדכאון עולה??

04/01/2015 | 03:26 | מאת: יעל

כפייתיות בתקופות מסויימות כשלחוצה ועמוסה רגשית יש יותק טקסים כפיתיים. עד כדי שלא משנה אילו תרגילים למדתי להרגעה כלום לא עוזר ואני חוזרת שוב ושוב. כבר די מיואשת. שוב נכנסת לפאניקה. כשיש פאניקה מלווה בפחד נוראי וחרדה אז לא מצליחה אפילו לבכות מרוב שחסומה. כאילו באותו רגע אסור לבכות. בזמנים אחרים מותר. ניסיתי מליון דברים. מה עוד אפשר לעשות? קשה לי.

היי יעל, את כותבת שניסית דרכים רבות לשפר את המצב, אך ככל הנראה הניסיונות שלך היו בכיוונים הלא נכונים. כאשר אנחנו במצב של חרדה עזה, מאוד קשה להירגע "בכוח", ולכן טכניקות הרגעה והרפיה אינן הדרך הנכונה להתמודד עם המצב. טכניקות הרפיה אינן יעילות במיוחד כשמדובר במחשבות טורדניות, שכן, הדרך הנכונה להתמודד איתן היא דווקא לא לנסות להימנע מהן, אלא לקבל אותן כפי שהן. הקבלה הזו כוללת גם קבלה של החרדה בלי שום ניסיון להירגע, אלא דווקא להעצים לעתים את תחושת החרדה. עד כדי כך שמטופלים לומדים אפילו לרצות את התחושה ו"ליהנות" ממנה בדרך מסוימת. רק כאשר הטורדנות הופכת מלא רצויה לרצויה, היא הולכת ונעלמת והפחד מתפוגג. מאוד קשה לעבור את התהליך הזה לבד, ולכן מומלץ מאוד לפנות לטיפול CBT אצל מטפל שמשתמש בטכניקות המותאמות ספציפית לטיפול ב- OCD (לא הרגעות והרפיות, כי אם התמודדות). תוך זמן לא ארוך תוכלי להתמודד עם המחשבות ולהיפטר מהכל. בהצלחה! שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 24, חיפה www.cbthaifa.com

04/01/2015 | 16:22 | מאת: יעל

תודה שרון. אני חושבת שאת ממש צודקת. רבל כשאני כן סוף סוף מסכימה להתמודד מול הפחד ולא להימנע ממנו אז באותו רגע ואולי שעתיים אחרי כן אני לא מפחדת אבל אחר כך אני נעשית חרדה יותר ויותר. ניסיתי זאת ולא הצלחתי. כל פעם מחדש אומרים לי כך וכל פע מחדש אני מתלבטת ועושה ומתאכזבת מאד

היי יעל, זו בדיוק הסיבה שכדאי לעשות זאת בצורה שיטתית בליווי מטפל. לבד אכן קשה ליישם את הדברים, אם החרדה חוזרת מאוחר יותר זה בעצם מאחר שקשה לך לקבל אותה במאה אחוז, ויש מקומות שאת "משתפנת" מולה. הטיפול מאפשר לזהות את המקומות הללו ולנטרל אותם, כך שבאמת לא תפחדי מהפחד. בכל מקרה, לא קשה לראות שהשיטה ההפוכה- של לברוח מהפחד- רק גורמת ליותר נזק.

30/12/2014 | 21:11 | מאת: רונית5

היי שרון, אני קראתי בזמן האחרון על OCD באינטרנט ומצאתי דברים שקשורים לOCD שקורים לי ביום יום. לדוגמא - יש לי איזשהו תהליך שאני עושה לפני השינה שאני חייבת לעשות אותו לא משנה איפה אני נמצאת ומה השעה . אני חייבת שהדברים ליד המיטה יהיו בצורה מסויימת , שיהיה לי את הכרית שלי איתי שאני חושבת שאיתי כבר כמה שנים טובות , שהכריות יהיו בצורה מסויימת , שיהיה לי מספר מסויים של סיכות על השיער בזמן השינה , לישון על שמיכה מסויימת בצורה מסויימת , ועוד כל מיני דברים . כמו כן , יש לי תחתונים וחזיות מסויימים , שאני מאמינה שאם אני אלבש אותם יהיה לי יום טוב , ואם לא אז לא יהיה לי יום טוב . וזה רק חלק מהדברים . יש לי תנועה מסויימת של חיכוך בין האצבעות שלא משנה מה אני עושה ומתי , עד שאני לא ארגיש שזה בסדר ושאני לא צריכה יותר לעשות את התנועה כי אני לא יודעת בדיוק איך להסביר, אבל סוג של הרגשת שחרור באצבעות (ואני לא מדברת על קנקים באצבעות ) אז אני לא אפסיק לעשות את התנועה . עוד דבר שלא קשור אבל עדיין אשמח לשמוע את דעתך על זה , זה שאני כל הזמן חושבת ומדמיינת שדברים רעים קורים. לדוגמא אני רואה במראה של האוטו מכונית מאחורינו והיא לא מאטה , אני חושבת שיהיה תאונה , אני מפחדת לנסוע באוטו רוב הזמן כי אני חושבת כל הזמן על זה שיהיה תאונה , בסרטים שהאולם חשוך ומישהו פתאום יכנס ויעשה משהו , שמשהו יקרה למשפחה שלי ועוד הרבה מצבים , שכל יום עוברים לי בראש כל כך הרבה פעמים . אני לא יודעת מה זה אומר ואיך אני יכולה לגרום לזה להיפסק, כי מאד לא נעים להתמודד עם זה ביום יום. אשמח אם תעזרי לי , רונית .

היי רונית, ההתנהגויות שאת מתארת אכן נשמעות כמו התנהגויות כפייתיות. כדי לדעת אם את סובלת מ- OCD, יש להעריך עד כמה ההתנהגויות מפריעות לך ותופסות חלק משמעותי בחיי היום יום שלך. בכל מקרה, ניתן להיפטר מהן ואפילו ללא קושי רב, באמצעות מספר מפגשים בטיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT). החרדות האחרות שאת מתארת אינן נשמעות כאובססיות, אלא כ"חרדות רגילות" מפני דברים לא צפויים שיקרו. ייתכן שאת תופסת את העולם כמסוכן (יותר ממה שהוא באמת), ולכן מצפה כל הזמן למשהו רע שיקרה. הרצון להישאר בשליטה ולוודא שדברים כאלה לא יקרו, גורם לנו לדמיין אותם כדי "להתכונן" אליהם בצורה טובה יותר. הדרך הנכונה להתמודד עם הפחד הוא דווקא לזמן אלינו את הדימויים המפחידים ולא לנסות להימנע מהם. כאשר אנחנו מנסים להימנע ממחשבה מפחידה, המוח באופן אוטומטי תופס אותה כמסוכנת. כשאנחנו לא מנסים להימנע, הפחד דועך בהדרגה. אגב, גם את זה נהוג לעשות בטיפול CBT, ולא קל ליישם את הכלי הזה בכוחות עצמך. בהצלחה! שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 24, חיפה www.cbthaifa.com

28/12/2014 | 19:58 | מאת: אורי

שלום שרון זה אורי כתבתי פה הרבה עדיין לא קיבלתי טיפול אנינעוד מחכה לתור שכבר חודשיים בהמתנה העניין הוא שזה עבר לי לאיזה שבועיים ועכשיו זה חזר בגל ממש ממש מחריד . יש לי מחשבות על פגיעה באחרים וזה לא הכל למשל אני רואה חוט או סכין או משהו פתאום כאילו אני אומר לעצמי אוקיי עם זה אני יעשה ככה וככה ואני נחרד מזה למה אני מדבר בתוך הראש ואולי הדיבור בתוך הראש זה סכיזופרניה כי זה בלי שליטה אני מפחד ללכת הביתה שמא אני אפגע במשפחתי ללא שליטה אני כל היום בוכה ואני יודע שאני לעולם לא אעשהה את זה אבל זה הורג אותייי האם זה גם חלק מהמחשבות הטורדניות? סליחה על ההפרעה ותודה רבה

היי אורי, מחשבות טורדניות יכולות להופיע בכל מיני צורות. בעיקרון, זו אותה גברת בשינוי אדרת, ואין לראות בכך "מחשבה חדשה" או "סוג חדש" של מחשבות. החלוקה לסוגים של מחשבות היא לדעתי מיותרת אצל אנשים שיש להם כמה סוגים של תכנים למחשבות, וגם אנשים שכל הזמן חוזר אצלם אותו תוכן, עשויים לחוות אותו בצורה אחרת או לחוות גם תכנים אחרים, וזה לא אומר כלום. לפעמים יש הפוגות ספונטניות במחשבות, ואין צורך להילחץ מכך שהן חוזרות. בשלב זה, יותר מפתיע שתהיה הפוגה מאשר חזרה. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 24, חיפה www.cbthaifa.com

27/12/2014 | 20:59 | מאת: יוליה

שלום אני בת 27 אובחנתי כבעלת הפרעה מספקטרום של OCD (כלומר OCD או משהו דומה לו) אני שמה לב שיש תקופות שההפרעה כמעט ולא מפריעה לי ולעומתן יש תקופת שאיכות חיי מאד נפגעת מכך, כלומר זה בא במעין גלים אין לי אפשרות לפנות לטיפול מסודר כרגע רציתי לשאול: מה מפעיל את ההפרעה? האם יש איזה שהם גורמים שמחמירים אותה? (מתח נפשי? שינויים הורמונליים? עומס יתר בחיי היומיום?) האם יתכן ששימוש בגלולות יחמיר את ההפרעה (ניסיתי כבר כמה סוגים שונים וכל פעם אותו סיפור- המצב הנפשי ממש מדרדר ויוצא מכלל שליטה...) אם זה יתכן? כמו כן אני סובלת מתסמונת מעי רגיז ושמתי לב שהרבה פעמים OCD מחמיר יחד עם ההחמרה של מצב הבטן (האם יתכן קשר כזה?) איך אני יכולה למנוע את ההחמרות בלי לפנות לטיפול מסודר כרגע? זה מאד חשוב לי כי יש לי תקופות שחיים הופכים להיות ממש קשים ואני נכנסת לדיכאון בגלל זה בתודה מראש, יוליה

היי יוליה, צריך להפריד בין שלושה סוגים של גורמים בהתפתחות OCD ושימורו: גורמים שבגללם ההפרעה מופיעה מלכתחילה, גורמים המשמרים את ההפרעה, וגורמים שבגללם ההפרעה מחמירה (או להיפך) בתקופות מסוימות. לגבי הסוג השלישי של גורמים: מתח, לחץ ושינויים בחיים באופן כללי, אפילו שינויים חיוביים, יכולים לגרום להחמרה. כמו כן, שינויים הורמונליים ופיזיים אחרים (כמו החמרה במחלה פיזית) יכולים בהחלט לגרום לשינויים במצב ההפרעה. אין פלא ש- OCD נוטה, פעמים רבות, להחמיר לאחר לידה: מדובר הן בטלטלה גדולה מאוד שעובר הגוף, והן בשינוי מאוד משמעותי באורח החיים. לגבי שימוש בגלולות, למיטב ידיעתי גלולות תורמות לאיזון ההורמונלי של הגוף, ולכן רופאים משתמשים בהן פעמים רבות דווקא כאמצעי להפחתת החרדה. אני מניחה, שכמו בכל תרופה קיימים מטופלים שמגיבים אליה באופן לא טיפוסי, ולכן הייתי מפנה את השאלה הזו לרופא שלך. אם אינך יכולה או מעוניינת לפנות לטיפול פסיכולוגי, את יכולה תמיד להיעזר בתרופות. אם תהיה להן השפעה חיובית עלייך, הן עשויות להעלות את מצב הרוח באופן מתמשך (לאחר חודש- חודשיים של נטילה, תלוי בקצב העלאת המינונים) וכך לצמצם את הסיכוי לתנודות במצב הרוח, וכתוצאה מכך בהפרעה. בנוסף, כמובן שאפשר לצמצם באופן משמעותי נזקים על ידי אכילה נכונה (במיוחד אם הינך סובלת ממעי רגיז), ודאגה לגוף ולנפש בתחומים שונים: פעילות גופנית, שינה טובה, נטלת תוספי תזונה שמשפרים את המצב הרוח (כמו אומגה 3), ובאופן כללי עשיית פעולות נעימות ומהנות, שמשפרות את מצב הרוח. בהצלחה! שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 24, חיפה www.cbthaifa.com

26/12/2014 | 19:56 | מאת: אורן

שרון אובחנתי עם ocd של נטיה מינית...הטיפול cbt לא צלח ואני מתחיל לחשוש שאני באמת הומו כי כשהייתי נער הייתי לפעמים מאונן על תמונות של גברים בתחתונים (לא ערומים כי זב מגעיל אותי ( והפסקתי עם זה מאז יש לי חברה אבל כל הזמן קופצות לי תמונות של מגע הומוסקסואלי עם כל מי שמסביבי וכשאני סליחה על המילה חרמן אני אומר בוא הראה מה קופץ לי לראש וזה שוב קופץ ...מבחינת נשים יש לי מעט נסיון מיני גברים ראיתי ערומים הרבה תמיד הייתי סקרן לגבי איבר במין של חברים שלי הפסיכולוגית אמרה שזה בגלל שאני לא שלם עם הגוף ואיבר במין שלי אז אני בוחן אחרים ואפילו נוצר אפקט של משיכה למי שנראה טוב אבל קשה לי להאמין לה...גם אם אני רואה ישבן של גבר אני מנתק אותו בראש משאר הגוף של הגבר ואומר מה ההבדל זה אותו ישבן כמו אישה זה מחרפן אותי..

היי אורן, OCD שעוסק בנטייה מינית (HOCD) אינו מופיע בגלל חוסר שלמות עם הגוף שלך. OCD באופן כללי מופיע עקב רצון גבוה מאוד בשליטה (פחד לאבד שליטה על עצמך ו/או על חייך), בשילוב עם פרפקציוניזם ברמה גבוהה. התוכן הספציפי של המחשבות הטורדניות מתבטא אצל כל אדם על פי הנושאים שחשובים לו או מפחידים אותו ביותר. כלומר, אם היותך הומוסקסואל הוא מבחינתך "הדבר הכי נורא בעולם", אך טבעי שתחשוב מחשבות על הנטייה המינית שלך ותטיל בה ספק. כל אדם שפגשתי, שהיתה לו מחשבה מסוג זה, אכן הודה ש"להיות הומוסקסואל הוא אחד הדברים הכי גרועים שיכולים לקרות לי". רובם היו שלמים מאוד עם גופם, ללא כל בעיה בדימוי הגוף. שנית, עצם העובדה שטיפול אחד אצל מטפל אחד לא צלח, אינו אומר ש- CBT אינו יכול לסייע לך, מאחר שבכל זאת הוא הפתרון האולטימטיבי לבעיה. קיימים גורמים שונים העשויים להכשיל אותך בטיפול: חוסר מוטיבציה ושיתוף פעולה שלך (בכל זאת, טיפול CBT הוא עבודה לא פשוטה), קשר לא מספיק טוב עם המטפל (מעבר לקשר אישי טוב ואמון הדדי, צריכה להיות ביניכם הסכמה על מטרות ומשימות טיפוליות), חוסר תיאום ציפיות וכו'. בנוסף, קיים גם סיכוי שמי שטיפל בך לא השתמש בטכניקות הנכונות המותאמות ספציפית לטיפול ב- OCD, שעיקרן חשיפה למחשבות הטורדניות בלי שום ניסיון "להתווכח" איתן או להפריך אותן וללא ניסיונות הרגעה כלשהם, מאחר שאלו רק גורמים נזק. מציעה לבדוק שוב את האפשרויות שלך לטיפול, מאחר שאני בטוחה שאפשר לפתור את הבעיה שלך, בעזרת מספיק מוטיבציה ורצון מצידך בשילוב עם המטפל הנכון עבורך. בהצלחה! שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 24, חיפה www.cbthaifa.com

31/12/2014 | 01:52 | מאת: אורן

אני לפעמים מרגיש הפוגה מהחרדה ואז אני חושב שאם אני יחזור לטיפול ולא תהיה חרדה יותר אז אני אגלה שאני הומו אני נחנק מהמחשבה הזאת

אני מבינה שהטיפול מעמת אותך עם מחשבות לא נעימות ולא רצויות, אבל זו הדרך היחידה להתגבר על הבעיה. אם תנסה כל הזמן לברוח ממחשבותיך, כפי שאתה עושה עד כה, הבעיה לא תיעלם אלא רק תחמיר. אי אפשר "לטייח" אותה.

22/12/2014 | 15:02 | מאת: יוחאי

מזה שנים אני מאובחן ocd [מחשבות טורד..] לאחרונה בגלל משבר ההפרעה והאובססיות החריפו. בעוצמה!! ניכנסתי לדכאון וחרדות... מעולם לא עברתי טיפול קוגנטבי התנהגותי התחלתי טיפול תרופתי אינטנסיבי. א.מה היעילות של הטיפול הקוגנטיבי? ב.האם לחכות להשפעת התרופות[התחזקות] ואז להתחיל בטיפול..או להתחיל לטפל במקביל [למרות הדיכאון]? תודה מראש על תשובתך

היי יוחאי, הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT) הוא הטיפול היעיל ביותר עבור OCD, ויכול לפתור את הבעיה לחלוטין תוך שלושה חודשים (במקרים קלים ומתונים) עד שנה (במקרים יותר קשים). לדעתי, אין טעם לחכות להשפעת התרופות. המונח "התחזקות" אינו נכון, התרופות אינן מחזקות אותך אלא מחלישות את החרדה ו/או הדיכאון שאתה מתאר באופן מלאכותי (אם הן אכן משפיעות). דווקא הכוח שלך נמצא בהתמודדות עם החרדה שעולה במהלך הטיפול, ולא בהסתייעות באמצעים מלאכותיים שגורמים להרגשה טובה יותר באופן זמני. התחושה של התמודדות כאשר ההרגשה היא פחות טובה נותנת סיפוק רב, ותחושה של שליטה וכוח. בנוסף, התרופות ממסכות בצורה חלקית את החרדה, כך שאתה לא יכול לטפל בה במלואה כשאינך חווה אותה במלואה, אלא רק בצורה חלקית. כדי להיפטר לחלוטין מההפרעה יש להמשיך מעקב אצל המטפל הקוגניטיבי התנהגותי גם תקופה מסוימת לאחר הפסקת התרופות, ואם מופיעות חרדות בעקבות הפסקת התרופות- לטפל בהן. בהצלחה! שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 24, חיפה www.cbthaifa.com

20/12/2014 | 21:06 | מאת: ליאת

שלום, אני בת 27 ומאז שאני מכירה את עצמי תמיד חיי סובבו סביב ההתעסקות עם המראה החיצוני ובהשוואה של המראה החיצוני שלי עם בנות אחרות. ההתעסקות הזאת רק גוברת עם השנים, ואני מוצאת את עצמי מתעסקת בזה כמעט בכל יום באופן אובססיבי. הגעתי לכדי מצב שבשביל להיות מאושרת כל מה שאני רוצה בחיים זה רק להיות יפה! ושום דבר מעבר לכך. אני חוששת שיש לי הפרעת גוף דיסמורפית  - שהיא נחשבת עפי הרפואה הפסיכולוגית כחלק מהפרעות של OCD , כיוון שאני מזדהה עם רוב התיאורים של הפרעה זו. בעולם המערבי יש חשיבות מאוד גדולה למראה חיצוני והחברה מכתיבה לנו צווי אופנה וסטנדרטים של יופי מאוד גבוהים , ולכן דיי הגיוני שאנשים יתעסקו עם המראה החיצוני שלהם וישאפו לשפר אותו. אך השאלה שלי היא היכן הגבול? האם לדעתך אני סובלת מהפרעה של ממש בהתעסקות האובססיבית שלי במראה החיצוני? האם זוהי התעסקות לגיטימית מכיוון שהעולם שלנו מטיף ליופי? האם כך הן כל הנשים שחיות בחברה המערבית? כמו כן אני חשה תסכול רב והשפעה של ההפרעה הזו על כל תחומי החיים: (ביניהם זוגיות וקריירה) בזוגיות- אני לעיתים נמנעת מלהיכנס למערכת יחסים עם מישהו שאני מעוניינת בו והוא מושך בעיניי מבושה בגוף שלי ומחשש שאני לא מספיק יפה עבורו (וזאת למרות שהוא כן מעוניין בי) ובקריירה - פה הקושי הגדול ביותר. אני נמצאת בשלב של תקיעות בחיים כבר כמעט 3 שנים. (סיימתי תואר ראשון כללי לפני 3 שנים ואני במצב הנוכחי מחליפה עבודות בתדירות גבוהה ולא מרוצה משום עיסוק שהוא) הלכתי לכמה מכונים והכוונות תעסוקתיות על מנת למצוא כמה כיוונים תעסוקתיים פוטנציאליים. ונמצאו עבורי כמה כיוונים אפשריים אך אין לי חשק לעסוק בשום דבר מהם, ולכן אני כה מתוסכלת. מבין כל רשימת המקצועות שקיימים - לא בא לי לעסוק בשום דבר. שום עיסוק לא מושך אותי מלבד (ואין זה מפתיע) תחום הדוגמנות / תחום המחול והריקוד - אלו 2 התחומים היחידים שבחרתי כמושכים בעיניי ויש לי תשוקה לעסוק בהם. כמובן שניהם עוסקים בחיצוניות אסתטיקה ויופי. אך לצערי הטבע לא נתן לי את הנתונים הדרושים כדי לעסוק במקצועות האלו ולכן אני מתוסכלת מכך שעליי יהיה להתפשר על מקצוע שאין לי משיכה אמיתית אליו. מצטערת על ההודעה הארוכה , אבל אני ממש אודה לך עם תוכלי לייעץ לי מה לעשות ואף יותר חשוב, לאיזה גורם מקצועי עליי לפנות לדעתך? פסיכולוג קליני / פסיכולוג תעסוקתי - שיעזור לי לפתור באופן ממוקד יותר את הבעיה בבחירת קריירה או לפנות לטיפול התנהוגותי קוגניטיבי ששמעתי עליו שהוא מאוד יעיל / או כמובן כל דבר אחר שתציעי... תודה רבה רבה !!!

היי ליאת, כדי להיות מאובחנת כסובלת מהפרעת גוף דיסמורפית (BDD, שאינה OCD אך נחשבת לסוג של הפרעה כפייתית) עלייך להיות בעלת אובססיה למראה של חלק מסוים בגוף, ולא למראה הכללי שלך. למעשה, סובלים רבים מאמינים ש"אם רק החלק הזה ייראה טוב", המראה הכללי שלהם יהיה סביר. האובססיה בדרך כלל מלווה בהתנהגויות כפייתיות, כמו: בדיקה חוזרת ונשנית של החלק ה"מכוער" מול המראה, במראות שונות ובתאורות משתנות; ניסיונות להסתיר את האיבר על ידי לבוש או איפור; הימנעות מוחלטת מהסתכלות במראה ואפילו מהשתקפויות, וכו'. אם קיים אצלך חוסר שביעות רצון מהמראה הכללי ולא מאיבר מסוים בגוף או בפנים, ייתכן שאפשר להגדיר זאת כבעיה בדימוי העצמי ובהערכה העצמית, ולא כאובססיה. לצערי, אכן קיים עיסוק יתר בחברה שלנו במראה חיצוני, שגורם לרוב האנשים למצוא בעצמם פגמים. אולם, רוב האנשים אינם עסוקים רוב הזמן בפגמים שלהם ובהשוואת עצמם לאחרים. עיסוק מוגזם כזה יכול להצביע על כך שהם, למעשה, אינם מרוצים מעצמם. מאוד קל לתלות את הבעיה במראה חיצוני, בגלל שהתקשורת למעשה מציבה "סטנדרטים" מסוימים למראה, שקל מאוד להצביע על חוסר עמידה בהם. לדעתי, טיפול CBT יכול לעזור לך לפתור את שתי הבעיות שציינת במקביל- שיפור הדימוי העצמי תוך הפחתת העיסוק במראה החיצוני, ומציאת כיוון תעסוקתי תוך כדי זיהוי הערכים שלך. במילה "ערכים" אני מתכוונת לדברים שחשובים לך ומעניינים אותך באמת, ואשר יגרמו לך סיפוק מהמקצוע בו תבחרי לעסוק. ייתכן שכרגע ערכים אלה ממוסכים על ידי העיסוק במראה ובביטחון העצמי הנמוך. או, במילים אחרות, נשמע שאת "מחפשת" את עצמך, ואולי זה מנותב לכיוונים הלא נכונים (כמו מראה חיצוני). אנשים רבים חושבים שמראה חיצוני טוב יוכל לתת להם את הביטחון, תחושת הזהות המגובשת והמשמעות שהם מחפשים, אך מראה חיצוני כשלעצמו אינו יכול להוות "ערך" יציב לאורך זמן ואינו קובע את הזהות שלנו. בהצלחה! שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 24, חיפה www.cbthaifa.com

10/12/2014 | 02:18 | מאת: מוטי

שרון שלום..מזו תקופה שאני מנסה להתמודד עם מחשבות טורדניות של נטיה מינית וזוגיות.עברתי טפילו התנהגותי שלא הניב יותר מידי ובתור חייל משוחרר נתקעתי בלי אגורה ובלי יכולת לתפקד אחרי כל הטיפולים. כל מקום שאני הולך אני מדמיין מגע מיני עם הסובבים אותי וזה מחרפן אותי כבר חלק מהפעמים זה קורה אוטומטי וחלק מהמעפמים אני מנסה לבחון את עצמי. אין לי בעיה לפרגן לגברים שנראים אני עצמי לא מרוצהבכלל מאיך שאני נראה וזה תמיד מציב אותי בעמדת נחיתות מולם ותמיד נראה לי שכולם יותר מושכים ממניו אפילו כשאני שוכב עם בת הזוג שלי עולים לי תמונות של אנשים שאני מכיר ואני חושב ישר שבטח בסיטואציה הזו היו נהנים יותר כי הם יותר מושכים ויותר מיניים עם בת הזוג זה הכי כואב לי אני לא מצליח להנות איתה מכלום באופן כללי כבר כלום לא מרגש אותי הראש שלי כל היום ברכבת הרים של מחשבות אני חש בושה מכך שמישהו יידע מה עובר ליבראש במיוחד כשלפעמים יש לי חלומות על זה שאני נוגע באיבר מין של חברים שלי מהתיכון (מה יכול להיות הפירוש הזה?? מעולם לא חלמתי על יחסי מין עם גבר רק על זה ובחלום משום מה אני נוגע באיבר שלהם אך מרגיש את הגירוי אצלי בגוף ואז מתעורר ומרגיש רע) היה לי תקופה בתור נער שחשיפה של חברים עוררה בי קצת דברים ולפעמים גם הייתי מתגרה מזה אבל התנסתי במין עם בחורה בגיל די מאוחר ואהבתי את זה ומאז לא אוננתי או עשיתי משהו אחר..גם מעולם לא היה לי מגע עם גבר ואני גם לא רוצה כזה אבל לא מצליח להפסיק לחשוב על זה. א]ילו כשאני עם החברה אני מסתכל עליה ומתחיל לחשוב אולי היא בכלל גברית (והיא רזה ועדינה מאוד) ובגלל זה אני נמשך אליה אני מסתכל עליה וחושב איך היא דומה לאחים שלה וזה משתק אותי לגמרי גפ ככה כל יום הוא סבל אני לא מצליח להחזיק את הקשר ככה אני מדמיין אותנו נוסעים למקומות מטיליים נהנים אבל כשבאמת אנחנו עושים משהו אני לא נהנה מכלום כי תמיד נראה לי שאחרים נהנים יותר מאיתנו והכי מפחיד אותי אךי יודעים שבכלל אני לא רוצה להפרד??. ושאני לא הומו ובכלל ממציא את כל החרדה הזו בשביל להתחמק..זה לא חיים ככה אני גם לא מצליח לדמיין את עצמי לוקח תרופות לא רוצה את הסטיגמה הזאת...הייתי נהנה מאוד מהיחסים עם הבת זוג שלי גם ביחסי המין וגם בבילויים משותפים אבל מאז אני לא נהנה מכלום מפחד להתקרב יותר מידי לאנשים כי ישר עולים לי מחשבות מיניות עליהם..ואני לא בנאדם שנגעל מגברים אני לא הומופוב וזה עוד יותר מלחיץ אותי בכללי אני אדם עם סף גירוי גבוה גם אם משהו באמת מגעיל אותי אני לא נלחץ ממנו וזה כל כך מחריד אותי שסמביבי כולם נתרעים מהומואים ורק אני אדיש לזה אני יודע חפרתי פה אבל כל כך חשוב לי לדעת על החלומות ועל הקטע הזה שאני מדמיין שאולי הבת זוג שלי גברית בכלל...או שאני בכלל מדמיין אותה כמו גבר אלוהים זה מחרפן אותי לגמרי.. אני כבר חושב שיש לי סוג של דיכאון אני כבר לא נהנה מכלום הכל מטריד אותי זה באמת יכול להיות שאני לא נהנה כבר מהקשר בגלל כל החרדה והדיכאון? לעפמים מהלחץ בא לי פשוט להגיד לה אני לא אוהב אותךיותר רק בשביל להשתחרר מהפחד ואין לי כוח לזה כבר!!!!

היי מוטי, קודם כל לשאלתך, לגבי החלומות והדמיון של החברה כגברית- ברור שהמחשבות בקשר לחברה נובעות מהטורדנות. כלומר, ה- OCD מצא דרך מתוחכמת לגרום לך לחשוב שאתה הומוסקסואל, על ידי המחשבה שאתה בעצם נמשך לחברה שלך כי היא דומה בעיניך לגבר. החלומות יכולים גם הם לנבוע מהטורדנות ומהפחד הנובע ממנה. אנשים בדרך כלל חולמים על דברים שמאוד מפחידים אותם והם אינם רוצים לחשוב עליהם. באותה מידה, אדם שחווה אירוע מפחיד יחלום עליו שוב ושוב (או על דימויים מפחידים שקשורים באופן עקיף או דומים לאירוע). בניגוד לדיעה הרווחת בעבר, חלומות אינם מייצגים את מה שאנחנו "באמת רוצים", אלא התופעה ההפוכה נפוצה הרבה יותר, כלומר אנו חולמים על מה שאיננו רוצים לחלום עליו. הניסיון לשלוט בחלומות ולהשפיע עליהם יכול להביא להתגברות הסיוטים וליותר תסכול. בנוסף, אינני יודעת מה עשית בטיפולים שעברת, אך משהו בתהליך כנראה לא היה נכון. הדרך הנכונה להתגבר על אובססיה היא לא להתנגד לה ולא לבדוק את עצמך כל הזמן, אלא דווקא לקבל אותה ולהעצים בכוונה את המחשבות המפחידות. כמו כן, במהלך הטיפול אתה לומד לא לפחד מהמחשבות ולהבין אותן ואת הפונקציה שלהן בצורה טובה יותר, כך שאתה לא נלחץ ומתנגד בכל פעם שבה הן מופיעות. לגבי הדיכאון- כפי שזה נשמע הוא משני ל- OCD, כלומר הוא מגיע בגלל שאתה סובל מהמחשבות הטורדניות והדבר פוגע במצב הרוח ובהנאה שלך. מאחר שככל הנראה, אם היה שיפור בסימפטומים של ה- OCD גם לא היית חווה תחושת דיכאון, אין סיבה להילחץ ממנו והוא כנראה יחלוף מעצמו כאשר תמצא את הפתרון לבעיה. בהצלחה! שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 24, חיפה www.cbthaifa.com

10/12/2014 | 14:15 | מאת: מוטי

אבל השאלה שהכי מסבכת בנושא הזה אךי יודעים שזה לא המצאה שלי בשביל לברוח מהתחושות האלה? כל זמן שאני מוצא את עצמי לא חושב על החברה מתפרש כדחייה כלפיה ואפילו חוסר רגש ורצון להפרד וברור לי שאני לא יכול לחשוב עליה 24 שעות ביממה..היו לי תקופות של הפוגה מהחרדות ואז באמת נהניתי מהקשר אבל עכשיו שהתקופה קשה יותר קשה לי להיות איתה באמת...אני מפחד להגיד שאני אפילו נמנע מיותר מידי מפגשים בשביל לא ליצור תחושת מיאוס...אף פעם לא התנהגתי איתה ככה :Q אני מרגיש כאילו הכל לא אמיתי ושום דבר לא יציב וחושב איך בכלל הגענו להיות ביחד?

01/12/2014 | 16:58 | מאת: confused

אני לא בטוחה אם יש לי את זה או לא. תמיד הייתי אחת שאם משהו לא מסודר לדוגמא השמיכה על המיטה טיפה זזה ואני מסדרת. ועכשיו שמתי לב שגם כשאני כותבת דברים והאותיות לא ישרות אני מרגישה מועקה ומוחקת בשביל לתקן שוב ושוב עד שזה יצא ישר. דוגמא נוספת, וסליחה על החפירה , זה באוכל. אם למשל שמים לי בצלחת אורז עם רוטב אחד ומעל אפונה עם רוטב אחר זה מחרפן אותי ממש שזה נוגע וושזה מתערבב. ככה עם כול אוכל. זה אומר שיש לי OCD? בבקשה עזרה למי שיכול.

שלום לך, זה לא אומר שיש לך OCD. OCD נמדד לא רק לפי אופי הסימפטומים, אלא גם לפי חומרתם ומידת הפגיעה של הבעיה בחיי היום יום שלך. את יכולה למלא שאלון שנקרא Y-BOCS (זמין בגוגל גם בעברית), הבודק סימפטומים של OCD ויכול לתת לך אינדיקציה יותר מדויקת לגבי התשובה לשאלה שלך. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 24, חיפה www.cbthaifa.com

29/11/2014 | 20:55 | מאת: יוסף

יש מחשבות שחוזרות על עצמם כל הזמן לבלוע הרבה כדורים ואחרי כן לפנות לעזרה לא רוצה למות חס ושלום איך להתמודד אתם? איך לאפס אותם?

היי יוסף, אני זקוקה לעוד מידע כדי לענות על השאלה הזו ספציפית לגביך. אם מדובר במחשבה על פגיעה עצמית של ממש, עם כוונה אמיתית לבצע ניסיון אבדני, אנא פנה לגורמים המטפלים בך. אם מדובר במחשבה טורדנית (אובססיבית), שאתה יודע כי אין כוונות של ממש מאחוריה (אלא רק פחד לא רציונלי שמא לא תשלוט בעצמך), יש להתייחס אליה בהתאם- כאל מחשבה טורדנית, לא להתרגש ממנה ולא לנסות להימנע מניסיון הפגיעה העצמית בכל מחיר. כמובן, אם השאלה אינה קשורה לטורדנות, הפורום הזה הוא כנראה לא הכתובת. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 24, חיפה www.cbthaifa.com

29/11/2014 | 15:35 | מאת: דוד

שלום, אני משרת במשך שנה כלוחם ורוצה להוריד פרופיל נפשי ולעבור לתפקיד בו אעשה יומיות.בפגישה עם קבן נאמר לי שלא ניתן להוריד על כך פרופיל..מה ניתן לעשות?

הי דוד, לא כתבת ממה אתה סובל. אם הכוונה היא שנאמר לך כי לא ניתן להוריד פרופיל עקב OCD, איני יודעת מה ניתן עוד לעשות חוץ מאשר לבקש חוות דעת מהפסיכיאטר הצבאי (או מפסיכיאטר פרטי, אם יסרב לקבלך), ולנסות לשכנע אותו שהסימפטומים שלך חמורים ופוגעים בתפקוד בצבא באופן משמעותי. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 24, חיפה www.cbthaifa.com

27/11/2014 | 04:47 | מאת: ghk

אני מרגיש צורך ודחף לשפוך מיים רותחים על החבר לחדר ולהרביץ לו מכות רצח כי הוא העיק אותי במכות ואני לא יכל לחזור לישון.כלעם מרתיח מיים עושה כתה פסיעות וחוזר.איך להתמודד עם זה?

שלום לך, אני לא יכולה לתת לך עצה ללא רקע בכלל לגבי עצמך וממה אתה סובל, ואיך השאלה הזו בדיוק קשורה ל- OCD. נסה לפרט יותר. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 24, חיפה www.cbthaifa.com

23/11/2014 | 20:23 | מאת: אורי

שלום לך דוקטור זה אני אורי כתבתי לך לא מזמן ועדיין כל המחשבות האלו והפחד מסכיזופרניה וזה אבל עכשיו התחיל לי משהו חדש יש לי כמו לא יודע אם זה ניתוקים או לא למשל משהו אחר קורה משהו שלא קורה לי כל הזמן כאילו פתאום מישהו בא אליי בריצה להגיד לי משהו אני מרגיש ניתוק כזה כאילו אני לא פה ואני מרגיש מרחף כזה משהו ממש מוזר וזה ל3 שניות ככה ואני אני חוזר לעצמי ולפעמים אני יושב סתם בחדר ואני מנסה להיזכר במשהו שקרה לי לפני דקה ואז אני אומר לעצמי אני לא יודע אם ידעתי מה אני אומר אותו רגע בקיצור משהו ממש מוזר האם זו הפרעה דה ריאליזה משהו כזה ? והאם זה חלק מהOCD?

היי אורי, יכול להיו שמדובר בדה- ריאליזציה (או דה- פרסונליזציה, תופעות דומות זו לזו והשם הספציפי לא ממש משנה). זו תופעה מאוד שכיחה שנובעת מחרדה, בלי קשר ל- OCD. כל אחד יכול לחוות אותה במצב של חרדה חזקה יחסית. לעתים לא מרגישים את החרדה, מאחר שזהו סוג של מנגנון הגנה של המוח, המפחית חרדה באופן טבעי. אין כל צורך להילחץ מהתופעה. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 24, חיפה www.cbthaifa.com

27/11/2014 | 17:49 | מאת: אורי

שלום לך שוב אני אורי היום ראיתי סרט מדע בדיוני על אנשי זאב והכל ואז התחלתי להגיד לעצמי אני מפחד מזה ואז אמרתי לעצמי לא זה לא אמיתי ופשוט הפחד גבר פחדתי שאני אהפוך לזה ואני אפגע במשפחה שלי ואני יודע שזה סרט וזה כלום אבל אין לי מושג למה אני מפחד מזה כל דבר אני מפחד ממנו ועכשיו אני בחרדה למשל חבר שלי כתב באיזה אתר משהו מהאימייל שלי ואז כתבו לי באימייל שרשמתי את זה ועכשיו התחלתי לפחד שאני לא שם לב לדברים שאני עושה יש לי התקף פחדים מה לעשות בבקשה תרגיעי אותי

27/11/2014 | 17:50 | מאת: אורי

אני מפחד שאני יתחיל להאמין למחשבות האלו ואני יהיה סכיזופרני אם אני יאמין להם אני מפחד להשתגעע מה לעשווות בבקשהה

27/11/2014 | 19:09 | מאת: אורי

אני פשוט לא מפסיק לבכות כרגע אני עם דופק מהיר מהפחד אני פוחד מהמחשבות שלי נמאס לי אני פשוט לא יכול להפסיק אותם יש לי פחד מטומטם ואני יודע שהוא מטומטם ואז אני אומר לעצמי למה אני חושב את זה אולי מתחילה לי סכיזופרניה אין לי מושג עוד מה לעשות מה אני כבר עשיתי בחיים ילד בן 16 ועכשיו התקף פחד שקרה לי כבר פעמיים השבוע ועוד מחר יום שישי שבכלל אני בחרדות קמתי באמצע הלילה לשירותים וראיתי חולצה על הדלת נבהלתי מזה ואז ישירות הבנתי שזה חולצה ואני מפחד שכל זה סכיזופרניה התייעצתי עם כמה פסיכיאטרים אומנם לא איבחנו אותי אבל אמרו לי שזה OCD עם דיכאון למשל חבר מקליט אותי מבלי שידעתי מתחילה לי מחשבה שאני יחשוב שכולם מקליטים אותי כמו סכיזופרני ואני משתגעעע דוקטור בבקשה ממך תגידי לי שזה OCD בבירור אני ירגע לכמה זמן אבל אני חייב את התשובה הזו בבקשה ממך תודה רבה רבה לך שאת ככה עוזרת לי

היי אורי, אינני יכולה להרגיע אותך דרך הפורום, מה גם שזה לא מומלץ ולא רצוי. הדבר הנכון הוא לקבל את הפחד ולא לנסות להרגיע, ולא לשנות את ההתנהגות שלך בשום צורה (אולי מלבד לומר לעצמך את המחשבות המפחידות ולקבל אותן כמו שהן). כפי שאמרתי, מאוד קשה לעשות זאת לבד, ויש צורך בעזרה של מטפל CBT טוב, שיודע מה הוא עושה. יהיה מאוד קשה לצאת מזה ללא טיפול כזה! וחבל לסבול סתם. אם מתמודדים עם המצב לא נכון, זה לא משתפר, וההנסיונות להירגע ולהימנע מהמחשבות בכל דרך שהיא אף מחמירים את המצב. הגיעו אליי אנשים רבים במהלך השנים שעשו לעצמם נזקים, על ידי הימנעויות, טקסים וניסיונות (כושלים כמובן) לשכנוע עצמי שהמחשבות אינן נכונות, והיה דרוש תרגול רב כדי לתקן. חבל לחכות.

28/11/2014 | 10:30 | מאת: אורי

בבקשה ממך אני צריך עזרה תודה רבה רבה

אני לא רואה דרך נוספת שבה אוכל לעזור לך על גבי הפורום, ואם אתה מבקש ממני אישור לא אוכל לתת לך אותו, מסיבות שציינתי בהודעות הקודמות. אין שום דרך להוציא את המחשבה מהראש, כדאי לקבל את זה ולא לנסות בכוח להירגע. זה לא יעבוד. המחשבה הספציפית פשוט תעבור לבד בשלב מסוים, אם לא תנסה להירגע. התגובה שלך לכל מחשבה שעולה תקבע האם יבואו בעתיד מחשבות נוספות מסוג זה או לא. שבת שלום!

29/11/2014 | 19:13 | מאת: אורי

סליחה שרשמתי שוב לא ראיתי שהגבת לא רשום לי כי אני גולש מהאייפון אבל עכשיו שלמשל מדברים איתי על משהו שאני לא יודע או שדכחתי ממנו אני חושב לעצמי כולם ניהיו מוזרים ואז אני נבהל כי סכיזופרנים חושבים שכולם מוזרים ואני נכנס ללחץ וגם כל דבר שאומרים לי אני נבהל ממנו לא יודע מה הבעייה איתי אם רופאת משפחה תביא לי כדורים SSRI הם יעזרו לי? ואני לא אתמכר אליהם? תודה רבה לך

רופאת משפחה אכן יכולה ומוסמכת לרשום טיפול תרופתי מסוג זה. עם זאת, כדי לקבל את הטיפול התרופתי האופטימלי עבור OCD, אם אתה בוחר בנתיב זה, מומלץ להיות במעקב אצל פסיכיאטר, מאחר שהטיפול אצל רופא משפחה לא משתווה לטיפול אצל פסיכיאטר- מבחינת מינונים, סוגים ושילובים שונים של תרופות. יש לציין, כי המינון שמשמש לטיפול ב- OCD הוא לפחות כפול מהמינון המשמש לטיפול בחרדות אחרות או בדיכאון (כלומר שני כדורים במקום אחד). העלייה במינון היא הדרגתית (בדרך כלל כל שבוע מוסיפים חצי כדור), והתרופה מתחילה להשפיע בערך כחודש לאחר התחלת המינון המלא. כלומר, אם יתרחש שיפור בעקבות הטיפול התרופתי, הוא יתחיל לקרות כחודש וחצי- חודשיים לאחר שתתחיל לקחת את התרופה. תרופות אלה אינן ממכרות מצד אחד, אך מצד שני אסור להפסיק את הטיפול בהן בבת אחת, מאחר שעלולות להופיע תופעות גמילה מאוד לא נעימות.

02/12/2014 | 18:36 | מאת: אורי

שלום לך זה שוב אני אורי חפרתי ואני מצטער אבל הבעיה היא לא הייתי בחרדה בכל היום ואני כבר כמה ימים מרגיש בעולם אחר לא יודע אני במקום אבל אחרי זה אני מתאשט על עצמי ואני אומר מה אני עושה פה אבל אני לא אני יודע שאני פה אבל לא יודע זה משגע אותי מה אפשר לעשות בעיניין?

היי אורי, אין דרך להקל על סימפטום הניתוק, מלבד לזכור שהוא לא מסוכן ולא גורם לכלום, ופשוט לקבל אותו. ככל שאנחנו מקבלים יותר את תופעות החרדה- כך הן מתקיימות פחות. גם אם אינך חווה חרדה בפועל, הניתוק שאתה מתאר הוא סימפטום של חרדה. כפי שציינתי, זוהי דרכו של המוח להגן עלינו מפני עוצמות גבוהות של חרדה, ולכן אנשים החווים ניתוק לעתים אינם חווים חרדה כלל בזמן הניתוק.

08/12/2014 | 19:09 | מאת: אורי

שלום לך זה שוב אני אורי עכשיו הבעיה אני בחרדה הגיע לי גל של חרדה בגלל ששיחקתי במשחק במחשב והיה כמו מסר כזה אז חשבתי לעצמי אולי זה לי ואז

08/12/2014 | 19:11 | מאת: אורי

ואז אמרתי לעצמי אולי זה לי ואז בא לי חרדה אולי זה סכיזופרניה אולי זה התחיל ואני ממש בלרדה כרגע וגם כל היום הרגשתי מוזר כל היום העולם הרגיש לי מוזר אני כבר לא יודע מה לעשות יש לי בשבוע הבא פסיכיאטר ולבנתיים אני רק בחרדה מה לעשות

היי אורי, הדרך הנכונה ביותר להתמודד עם חרדה היא פשוט לקבל אותה. לא להילחם בה ולא להתנגד לה בכוח, כי זה יגרום לה להתגבר. כמו כן, אין צורך וזו אף טעות להתייחס לכל מחשבה כאילו היא "סוף העולם". מחשבה היא בסופו של דבר רק מחשבה, וכל הבעיה מתחילה ונגמרת בכך שאנשים פוחדים מהמחשבות שלהם ומייחסים להן חשיבות יתר, באופן שאינו מוצדק.

09/12/2014 | 19:19 | מאת: אורי

שלום לך זה שוב אני אורי קודם כל ממש ממש תודה לך על המענה שלך ועל המסירות שלך שאת עונה לאנשים ועוזרת להם באמת תודה רבה עכשיו הבעיה אתמול בלילה ב1 ככה סיימתי עם הפלאפון והלכתי לישון עצמתי עיניים אחרי 5 דקות ככה התחלתי לשמוע קולות כאלה מוזרים מהסלון אז קמתי ממש נלחצתי והלב שלי דפק מהר ואז ניסיתי לחזור לישון ואז שוב הפעם קולות של אנשים מדברים נכנסתי לחרדה עלתה לי בחילה אולי זה סכיזופרניה וממש ממש פחדתי אחרי זה ניסיתי לחזור לישון עצתי עיניים והרגשתי משהו בגב והייתי חייב לגעת בו לראות שאין שמה כלום זה הורג אותי אני מפחד שזה יהיה לי שוב וזה קרה לי כבר פעם אחת החודש האם זו תופעה נורמלית? וחשוב לציין שאתמול הייתי מאוד לחוץ משאר כל הימים האחרונים

10/12/2014 | 11:15 | מאת: אורי

זה קרה לי שוב אתמול בלילה הרגשתי שאני בחלום ובעצם הייתי ער והרגשתי שמישהו שולט לי במחשבות לא יודע כבר אני חושב שהשתגעתי אני כולי רועד מה זה נראה לך דוקטור

היי אורי, אני לא חושבת שזה בריא שתשאל אותי לגבי כל מחשבה או תופעה שעולה לך. דרך ההתמודדות הנכונה עם טורדנות היא לא לקחת ברצינות יתר כל מחשבה או כל תופעה שקורה לך, ולהתייחס לכך בשוויון נפש. בכל מקרה אי אפשר לעצור את התופעות או למנוע אותן. הדרך היחידה היא פשוט לקבל. בקשת אישור חוזר ונשנה ממני לא תועיל ואף תזיק.

10/12/2014 | 16:54 | מאת: אורי

תודה רבה רבה לך אבל העניין הוא שתופעה כזו היא בגדר נורמלית? כי לא הצלחתי אפילו לשלוט על מה שאני חושב עליו שבאתי לישון ותרופות שיביאו לי יעזרו גם לתופעה הזו?

ייתכן שהתרופות יעזרו, אך לא בטוח. תרופות מפחיתות את החרדה מהמחשבות, וכתוצאה מכך המחשבות פוחתות. אם תגיע למצב שהמחשבה או התופעה אינה מפחידה אותך, כנראה שהיא תפחת. על השאלה השנייה אני לא יכולה לענות, כי ברור לי שזו בקשת אישור. וכבר אמרתי לך שתפקידי אינו לתת אישורים.

22/11/2014 | 22:10 | מאת: יוסף

האם אפשר לעבור טיפול קוגטיבי התנהגותי בסכיזופרניה פרנואידית והפרעה טורדנית כפייתית?בעבר קבלתי פבוקסיל 150 מ"ג הלחץ הסביבתי גרם לי לפנות לאחות מוקד חירום והיא הזמינה משטרה ואמבולנס איך אפשר להתמודד עם לחץ בלי לפנות למוקד חירום?

היי יוסף, בסכיזופרניה על כל סוגיה ניתן לטפל באמצעות טיפול תרופתי בלבד, מאחר שמדובר במחלה נוירולוגית ולא בבעיה פסיכולוגית. אפשר להיעזר בטיפול קוגניטיבי התנהגותי על מנת להתמודד בצורה טובה יותר עם המחלה ולקבל אותה. ב- OCD בהחלט ניתן לטפל בטיפול קוגניטיבי התנהגותי, מאחר שמדובר בבעיה פסיכולוגית. לגבי האירוע שציינת, אני מניחה שהאחות הזמינה משטרה ואמבולנס מאחר שהיא כנראה התרשמה שיש סכנה לחייך. ברור לי שדרושים עוד פרטים כדי שאוכל לומר לך כיצד להגיב במקרים כאלה. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 24, חיפה www.cbthaifa.com

24/11/2014 | 11:41 | מאת: יוסף

אימו עלי מנהלת מחלקה ורופאים ומנהל הוסטל שאם אפנה לכל גורם חיצוני להוסטל יאשפזו אותי במחלקה כרונית שם נותנים זריקת הליודול שעושה אי אפשר לבלוע רועדים בכל הגוף אי אפשר לזוז ולחשוב נונים תרופה שמקררת ידיים ורגליים לציין שסובל מהתכווצויות הנימים בידיים ורגליים בקור והתרגשות יקלחו במיים קרים וצועקים יהוד יהוד ועד כל הזמן.איך אפשר להימנע מזה?

התשובה פשוטה- בכל מצב של לחץ או מצוקה, לפנות לצוות המטפל בך בהוסטל. אחד היתרונות במגורים במסגרת כזו היא הימצאותו של איש צוות בהוסטל במשך 24 שעות.

21/11/2014 | 00:44 | מאת: יובל

שלום, אני סובלת מOCD כבר הרבה שנים ניסיתי מבחר גדול של כדורים שחלקם עזרו קצת וחלקם לא עזרו בכלל לפני כחודשיים שלושה הפסקתי לגמרי את הטיפול התרפותי שהיה פאקסט 60 מ"ג שלא עזר בכלל. כמובן שעשיתי את הגמילה במעקב עם הפסיכיאטר שלי. עשיתי את הגמילה הזאת מהכדורים בשביל לראות איך אני מתפקדת בלי כדורים בכלל.. והמצב לא טוב. הOCD התגבר וגם המצב רוח (הדיכאון). חשוב לי לציין שהOCD שלי מאוד עמיד וקשה. כרגע אני מתלבטת בשאלה האם לחזור לקחת כדורים ואיזה. אני מתלבטת מאוד גם בגלל התופעות לוואי שלהם וגם בגלל שעד עכשיו עם כל הכדורים שלקחתי אף כדור לא עזר כל כך... האם יש איזה כדור שכן כדאי לי לנסות, שיכול לעזור? האם יש איזשהו פתרון אחר? (אני יודעת שבנוסף לתרופות אני צריכה להתחיל טיפול CBT כי התרופות לבד לא יעזרו, בעבר ניסיתי במשך תקופה קצרה טיפול CBT מה שעזר קצת אבל לא משמעותית) שמעתי גם וקראתי על DBS - גירויי מוחי עמוק וDEEP TMS , האם אחת מהאפשרויות האלו היא אופציה? אשמח לתשובה והמלצות, תודה מראש, יובל.

היי יובל, כמעט שליש מהאנשים המנסים תרופות אנטי דכאוניות (המשמשות גם לטיפול ב- OCD) אינם מגיבים אליהן כלל. השאר מגיבים בצורה חלקית, מי יותר ומי פחות. לכן, לדעתי אין זה נכון לומר שה- OCD "עמיד", אלא שאולי את מאותם עשרות אחוזים שאינם מגיבים לתרופות הללו (מלבד תופעות לוואי, שעשויות להיגרם ללא קשר). את יכולה להחליט אם את רוצה להמשיך ולעשות ניסויים על הגוף שלך, או לנסות ולעבור טיפול שיש סיכוי רב יותר שיעזור. אני אישית לא מכירה "כדור פלא" שאולי יעזור למרות שהאחרים לא, אבל חלק מהפסיכיאטרים ממשיכים לנסות סוגים רבים של תרופות, גם כששום דבר לא עוזר. עם זאת, לפעמים מוסיפים תרופה אנטי פסיכוטית כסוג של גורם המעודד את פעילותה של התרופה האנטי דכאונית, ואם לא ניסית זאת עד כה, אולי זה יעזור (למרות שאני מניחה שהפסיכיאטר ככל הנראה כבר הציע זאת). אני ממליצה מאוד לפנות גם לטיפול CBT. ייתכן שהטיפול שעברת לא עזר מספיק משלל סיבות: אולי לא היית מספיק בשלה, לא עשית את כל המשימות שהמטפל נתן לך לעשות (זה הרי טיפול לא קל), וייתכן גם שלא היה חיבור אישי טוב עם המטפל, הבנה והסכמה שלך עם דרך הטיפול ושיתוף פעולה ביניכם (מה שנקרא "הברית הטיפולית"). אלה מרכיבים חיוניים להצלחת הטיפול, וכנראה גם החשובים ביותר. לכן, אם הטיפול שעברת לא עזר לך מספיק, אין זה אומר שלא תצליחי בטיפול CBT אצל מטפל אחר, שאולי מתאים לך ומתחבר אלייך יותר, וחשוב גם שיידע להתאים לך באופן אישי את הטיפול וללכת "בקצב שלך" ובאופן קשוב לצרכים שלך. בכל זאת, זהו הטיפול היעיל ביותר עבור OCD, ואין דבר כזה "עמידות לטיפול פסיכולוגי"! לגבי טיפולים בגרייה מגנטית למוח (Deep TMS): טיפולים אלה הוכיחו יעילות בהפחתת דיכאון, ואנשים רבים שאינם מגיבים לתרופות נעזרים בהם. עבור OCD, הטיפולים האלה עדיין נחשבים לניסיוניים, וכל מי שעובר אותם למעשה משתתף בניסוי הבודק אם הם יעילים או לא. למיטב ידיעתי, כדי לטפל ב- OCD מגרים אזור אחר במוח מאשר בטיפול בדיכאון. את יכולה להחליט אם להיעזר בטיפול זה או לא (לדעתי הסיכוי שישפר את מצב הרוח גדול יותר), אך קחי בחשבון את מה שאמרתי. לגבי טיפול DBS: מדובר בהחדרת אלקטרודות למוח בהליך כירורגי, שמשאיר צלקות בראש. לא קל להתקבל לטיפול כזה (שגם הוא נחשב עדיין ניסיוני בארץ, ומשמש בפסיכיאטריה בעיקר לטיפול בדיכאון). יש קריטריונים מסוימים לקבלה, כשאחד מהם הוא טיפול עבר בנזעי חשמל שלא הצליח. בכל מקרה, לא נראה לי רלוונטי. שבת שלום, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 24, חיפה www.cbthaifa.com

16/11/2014 | 08:24 | מאת: דניאלה

שלום, כבר כתבתי כאן בעבר ותשובתך סייעה לי רבות! רציתי להתייעץ איתך לגביי דבר נוסף שהבנתי במהלך טיפול שהייתי בו. בשנה האחרונה סובלת ממחשבות בלתי פוסקות סביב אוכל, כל הזמן. מה אני אכין, מה אני אוכלת, מה אכלתי, מתי אוכל.. מחפשים מתכונים ומאמרים על אוכל.. פחד מהשמנה או מירידה במשקל.. צורך להישאר באותו משקל ופחד שהוא ינוע! בהתחלה הייתי די בטוחה שמדובר בהפרעת אכילה. עד הרגע שבמהלך הטיפול התחלתי להבין שהאובססיה סביב אוכל תמיד הייתה. זא תמיד הייתה לי התעסקות מרובה סביב אוכל. פעם- זה היה מתבטא בכך שכל הזמן חשבתי מתי אוכל ומה אוכל ואכלתי הכל מהכל ללא הגבלה. והשונה במצב בשנה האחרונה- זה שבשל בדיקות דם שהראו על כולסטרול גבוה כתוצאה מאכילה לא בריאה שלי התחלתי לאכול בריא ולשמור לא לאכול דברים שהרופא המליץ לי. אציין שאני כל חיי הייתי רזה מאוד-זהו מבנה משפחתי אצלנו, גובהי הוא 1.76 ומשקלי הוא 54. האם לפי הבנתי זהו סימפטום נוסף ל-ocd? עיסוק אובססיבי באוכל ששינה את אופיו במהלך השנים וההרגשה היא שהצורך בשליטה מוחלטת שלא אעלה/ארד במשקל מזכיר את השליטה המוחלטת בכל הדברים שמעלים בי חרדה וגורמים לי לעשות פעולות חוזרות ונשנות. לתשובתך אודה!!!

היי דניאלה, יכול להיות שזהו סימפטום נוסף של OCD ויכול להיות שלא, תלוי מה המחשבות המדויקות שעומדות מאחורי ההתנהגות (שברור שהיא סוג של התנהגות כפייתית, אך קיימות גם הפרעות כפייתיות שאינן OCD). כך או כך, הדבר אכן נובע מרצון מוגזם בשליטה, כפי שציינת, ואפשר לטפל בכך כפי שמטפלים בכל התנהגות כפייתית אחרת. הדגש הוא לגרום לך לוותר יותר ויותר על השליטה, ו"לקחת את הסיכון" שהמשקל ינוע, על מנת להפסיק להתעסק בכך באופן כפייתי. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 24, חיפה www.cbthaifa.com

13/11/2014 | 11:10 | מאת: קרנית

היי שרון, אשמח למענה כלשהו. חיה מזה כבר עם בן זוג שלוש שנים זוגיות טובה ומאושרת ובעזרת השם בדרך לחתונה ומיסוד הקשר, רק שהמחשבות כל תקופה תוקפות אותי ולא מניחות לי עד לרמה שאני מאבדת את עצמי ומתחרפנת כבר, סוג המחשבות זה בזוגיות שכל הזמן וברב הזמן אני בודקת עד כמה אני אוהבת ואם זה מספיק ואם זה לא ובעל רגע נתון מה אני מרגישה ולמרות שזה מחשבות שווא ואני יודעת זה לא מניח לי מפחיד ומלחיץ, ועוד נושא קשור לנטייתי המינית, כשהייתי צעירה יותר היום אני בת 28 ו.. אז היו לי קשרים עמוקים עם נשים מן נוחות להיות בצד הזה ללא מין אבל עם רגש חזק, מאז ועד היום יש לי מחשבות של אולי את לסבית ואולי זה ואולי זה , למרות שאני יודעת שלא, המחשבות לא מניוות לרגע ומבלבלות כל הזמן מפחדת ודואגת לעתיד מה יהיה ומה יקרה אני לא יכולה לנוח ואני עייפה, וזה מפריע לשיגרה ועם בן הזוג, אובחנתי עם חשש קיים לhocd וrocd כאילו זה לא שאני עם בן זוגי וחושבת על נשים אני בכלל לא במקום הזה, משהו לא מניח לי אשמח למענה ויום טוב:)

היי קרנית, ברור לי שהמחשבות הטורדניות ממשיכות להגיע עקב העובדה שאת מנסה שוב ושוב להתנגד להן. זה מתכון בטוח לחזרתן. כדי שהמחשבות יפחתו ובסופו של דבר יפסיקו להגיע, את צריכה להתחיל לקבל אותן, לא להתנגד להן ולצאת מנקודת הנחה ש"הן נכונות", כביכול. הדבר הכי טוב שאפשר לעשות הוא לחשוב אותן בכוונה ולנסות לחוות את החרדה. בתחילה זה יפחיד אותך, כמובן, אך עם החזרה המכוונת על המחשבה, שוב ושוב, תראי שהפחד הולך ופוחת. בדרך כלל לא פשוט לעשות זאת לבד ולשם כך נעזרים לרוב בטיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT), שבו המטפל מלווה ומדריך אותך בתהליך הפסקת ההתנגדות למחשבות וקבלתן. עם ההתמדה בתרגול, הן הולכות ופוחתות ויכולות אף להיעלם לחלוטין. מומלץ לקרוא על HOCD ו- ROCD באתר שלי: http://www.cbthaifa.com/hocd-and-rocd.html בהצלחה! שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 24, חיפה www.cbthaifa.com

11/11/2014 | 23:06 | מאת: Dr

שרון.. שלום מאוד מודה לך על עבודתך בפורם .. מאוד עוזר לי אשית.. תעלי ותצלחי..למה את לא עושה פגישות לחולהocdלמשל מפגש בחיפה..

שלום לך, אני שמחה שתשובותיי בפורום עוזרות לך! אם אתה מדבר על מפגש של חברי הפורום, פורומים רפואיים אינם מתאימים לכך, מאחר שלא מדובר בפורום חברתי שיש קשר בין חבריו. חלק גדול מהמשתתפים כותבים בו פעם אחת בלבד, ותפקידי הוא רק לתת מענה מקצועי לשאלות בתחום שבו עוסק הפורום. אם אתה מעוניין במפגש של חברי פורום הסובלים מ- OCD, ממליצה לפנות לפורום OCD בתפוז, שמיועד בעיקר לצרכי תמיכה רגשית ותקשורת בין חברי הפורום הקבועים.

10/11/2014 | 16:27 | מאת: אלון

טוב אז מעולם לא אובחנתי ולא ידעתי שיש דבר כזה עד הצבא, לפני הצבא לא הייתי אוכל עם הידיים והייתי שוטף ידיים בצורה כפייתית ממש כמו בocd הגעתי לצבא והכל מחמיר, לא צחצחתי שיניים שלושה שבועות, אני מפחד לגעת בדברים ולהתקלח, אני קם בחרדה בבוקר כל הזמן חושב מה עשיתי וכל יום אני בוכה ולפני הצבא גם שניסיתי לבכות לא הייתי מצליח ואני בקורס במודיעין, אני רוצה לפתור את זה אבל לא מצליח שאני כל הזמן בבסיס, יש לי תור לקבן ביום חמישי רציתי לשאול אם זה אפשרי לשכנע אותו לתת יומיות? הוא יכול להכריח אותי להישאר בקורס? זה כל היום מטריד אותי ואני חרד ואני מאוד רוצה לדעת מה יקרה איתי את יודעת לענות לי אני רוצה להיות כל יום בבית ולפתור אתזה כי אי אפשר לחיות ככה. יש לך תשובה או משהו שמבין בצבא שאתה יכול להפנות אותי?

11/11/2014 | 07:58 | מאת: אורח

טוב מאוד שאתה הולך לקבן. אני התביישתי ואכלתי אותה.

11/11/2014 | 08:32 | מאת: אלון

אני לא שורד בבסיס יש לי תור בחמישי ואני עד אז לא יודע מה אני עושה ואני מפחד שהוא יגיד לי תנסה להתמודד

היי אלון, תפקידו של הקב"ן הוא לספק לך עזרה נפשית ראשונית, להעריך באופן כללי את מצבך, ואם יתרשם שיש צורך בעזרה נוספת- להפנות אותך לפסיכיאטר צבאי. תפקידו הוא לא להכריח אותך להישאר בקורס, איני יודעת אם הוא יכול בעצמו לתת יומיות או רק להמליץ על כך ולהעביר את ההמלצה לממונים עליך. אתה יכול לבקש ממנו שימליץ על יציאות הביתה, גם כדי שיקלו עליך להתמודד עם הבעיה בשלב זה, וגם כדי שתוכל לעבור טיפול פסיכולוגי (ניתן בהחלט לעשות זאת באופן פרטי כאשר אתה יוצא הביתה, מאחר שבצבא אין ממש את המשאבים להעניק לך טיפול פסיכולוגי ל- OCD). הטיפול המומלץ הוא טיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT), שעל מנת לקבל אותו אתה בהחלט זקוק ליציאות מסודרות הביתה. יתכן שטיעון כזה עשוי לשכנע את הקב"ן יותר. אם יפנה אותך לפסיכיאטר לקבלת טיפול תרופתי- טיפול כזה עשוי להקל את המצב, אך עדיין אינו פותר את הבעיה. אני בהחלט ממליצה לפתור את הבעיה מהשורש, כך שלא תטריד אותך עוד! בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 24, חיפה www.cbthaifa.com

07/11/2014 | 13:31 | מאת: אורי

שלום לך לא מזמן כתבתי פה שיש לי חרדות והכל וזה פשוט לא מפסיק פחד מדיבוק,פחד ממחלות,פחד שמה אפגע במישהו קרוב,פחד שאני אשתגע,פחד שאני פדופיל,פחד מסכיזופרניה,וחרדות מכל דבר קטן ופחד מחלומות מוזרים שמה יתגשמו . אני בן 17 וקבעתי תור לפסיכיאטר אבל זה רק בעוד כחודש ואין לי מושג מה לעשות עכשיו . כל דבר שקורה אני מפחד ממנו , יש לנו קצר בחשמל אני מפחד שאיכשהו אני קמתי ועשיתי את זה בשביל לגרום למשפחה שלי משהו רע אני הולך ברחוב אני עובר ליד בן אדם אני מדמין בתוך הראש שהוא תוקף אותי היה לי חלום שיורים עליי ועל אבי עכשיו כל דפיקה בדלת אני מפחד שזה הולך להיתגשם ואני מפחד מהפחד שאני מפחד שזה הולך להיתגשם כי קראתי שחולה סכיזופרניה מפחד שהולכים לרצוח אותו אז אני מפחד מהפחד המוח שליייי מלללא ונכנעתי לזה כבר אני כל היום שקוע באייפון מחפש סימפטומים שואל אנשים כל קול שאני שומע אני מפחד שדמיינתי את זה כל ריח שאני מריח אני מפחד שאני מדמיין את הריח הזה כמו חולה סכיזופרניה אני שואל אנשים את אותה שאלה מספר פעמים כדי להיות בטוח שלא דמיינתי שהם אמרו את זה אני נוטל ידיים המון פעמים ביום מחשש שאני טמא יש לי מחשבות דיכאוניות על יום שישי בערב ובכלל בערב אני לא נהנה מדברים חיובים אני קונה אייפון חדש ביום ראשון ואני מנסה להיות שמח מזה והמוח שלי גורם לזה להיות שלילי אני כותב לך את זה ובוכה יש לי שינוים במצבי רוח אף אחד לא מבין מה עובר עליי אני מפחד שאני יקבל התקף פסיכוטי ואני ידמיין דברים בבקשה ממך תגידי לי שזה רק OCD וחא משהו גרוע יותר תודה רבה רבה

היי אורי, כדאי לך מאוד לפנות בהקדם האפשרי לטיפול קוגניטיבי התנהגותי, כפי שהמלצתי לך. אתה מוזמן לקרוא באתר שלי על הבעיה ועל דרכי הטיפול, יש לא מעט מידע. תרופות פסיכיאטריות עשויות להקל באופן חלקי את המצב, וגם זאת תוך מספר שבועות מרגע שמתחילים לקחת את המינון המלא (בהתחלה נוטלים מינון נמוך יותר, לשם הסתגלות). כלומר, אם אתה תלוי רק בפסיכיאטר, צפה להקלה בעוד כחודשיים. אם אתה רוצה להתחיל באמת לעבוד על עצמך ועל בעייתך, כבר מהתקופה הקרובה, מציעה שתיקח את המלצתי. מאוד קשה להתגבר על הבעיה לבד, ללא טיפול פסיכולוגי. אינני רוצה לתת לך אישור שזהו OCD ולא סכיזופרניה. ברור לי שהצורך עצמו באישור נובע מאובססיה, ואינני רוצה לחזק אותה. בקשת אישורים חוזרת ונשנה יכולה רק לגרום נזק! שבת שלום, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 24, חיפה www.cbthaifa.com

08/11/2014 | 17:35 | מאת: אורי

תודה רבה על תשובתך אבל עכשיו שאמרת לי שאת לא יכולה להגיד לי אם זה סכיזופרניה או לא אני ממש בלחץ ומאוד בחרדה כרגע האם לפי דעתך זה ocd לפי התיאורים שלי? ואין לנו ממש כסף לטיפול התנהגותי קונקטיבי

04/11/2014 | 17:42 | מאת: שאלה מחברה שאין לה מחשב תודה

אני אשה בת 45 וכל הזמן יש לי חששות שלבעלי יש מאהבת .לפי סימנים של התנהגות .לא ראיתי בעינים שלי אבל החששבות מנקרות אותי כל הזמן .אין בי אמון ,כי ראיתי בבית תרופה להגברת ההון .ומאז אני בחרדות .איך עלי להתנהג?

שלום לך, אינני יודעת מה טיב הקשר בינך לבין בעלך, כמה זמן אתם נשואים והאם הוא הוכיח את עצמו בעבר כראוי לאמון או לא. אלו גורמים שיש להתחשב בהם, בנוסף לרמת הפתיחות שלך מולו. ככל שהתקשורת ביניכם טובה יותר, כך יש פחות סיבות לחשוש. בנוסף, אם חיי המין שלכם פעילים, ייתכן מאוד שהוא משתמש בתרופה על מנת ליהנות יותר ביחסים איתך. בכל מקרה, אפשר לדבר איתו על העניין ולבדוק האם יש סיבה לדאגה. אם את חושבת שהבעיה היא אצלך (נטייה לדאגנות יתר במקרים כאלה), ושלא סביר שאכן יש ביסוס לחששותייך, אפשר לפנות לעזרה מקצועית כגון טיפול פסיכולוגי, או פשוט לנסות ולהמשיך בחייך כרגיל. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 24, חיפה www.cbthaifa.com

03/11/2014 | 19:22 | מאת: ששון

שלום,לאחרונה אני חווה מחשבות מטרידות וספיקות שמא פגעתי באחותי הקטנה (עולים בי מחשבות מיניות מעוותות,כאילו תקפתי אותה או עשיתי לה דברים לא ראויים ח"ו) אני לא זוכר שעשיתי לה שום דבר ( מה גם שהיא ואני חברים טובים,היא לא מתנהגת כאילו פגעתי בה) ובכל זאת אני מתייסר מצפונית כאילו כן קרו הדברים.. עולים לי כל מיני סרטים רעים בראש,כל מיני "זכרונות מדומים",אני כבר לא כ"כ בטוח מה היה ומה לא היה,וכל הזמן אני "לכוד" במחשבות,בספיקות ובייסורי המצפון.. אני מפחד שאולי יום אחד יתגלה שפגעתי בה,אני מפחד מעצמי,חושש שאולי אני אדם רע,או מסוכן.. זו תופעה מוכרת? מה את מציעה לעשות?

היי ששון, לדעתי, כדאי להיפגש פנים אל פנים עם איש מקצוע כדי לברר את טיב המחשבה, כלומר האם מדובר במחשבה טורדנית או במחשבה מסוג אחר. אם מדובר במחשבה טורדנית, אפשר להתגבר עליה בעזרת טיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT). באופן כללי, אם זו מחשבה טורדנית, כיוון העבודה הוא לקבל אותה ולא לנסות להתנגד לה. אפשר למשל לכתוב תסריט המתאר את ההתרחשות הגרועה ביותר (לפי מה שעולה בדמיונך), לקרוא אותו שוב ושוב ולנסות להעלות את הפחד. עם הזמן, החרדה מהעניין הולכת ופוחתת. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 24, חיפה www.cbthaifa.com

שלום . יש לי תופעות לוואי שמלוות אותי קרוב לעשור הן בפרוזק והן ציפרלקס . ופשוט לא ידעתי שהן נבעו מזה , יש לי אוסידי מגיל 12 ומגיל 12 נטלתי תרופות שצוינו למעלה . ברגע שלקחתי את התרופות הרגשתי הקלה מבחינת החשיבה אבל תופעות לוואי שרק בחחצי שנה האחרונה הבנתי שהם הגיעו מהתרופות התופעות לוואי הן אי שקט , חרדה מדברים קטנים , עצבנות , קושי להגיע לריכוז מקסימלי . מה עושים עם התופעות לוואי הללו ?

היי גיא, ראשית, איך אתה יודע שהתופעות האלה נובעות בהכרח מהתרופות? אני לא רופאה, אך לא ידוע לי על תופעות לוואי כאלה הנמשכות לאורך זמן. תופעות הלוואי השכיחות יותר של התרופות הללו הן עייפות, ירידה בתפקוד המיני ועלייה בתיאבון. החמרה בחרדה או ירידה במצב הרוח אופייניות יותר לשבועות הראשונים של הטיפול בתרופה. שנית, עם תופעות לוואי מתמשכות של תרופות אין הרבה מה לעשות, מלבד להפסיק את הטיפול בתרופה ולנסות לעבור לתרופה אחרת, או טוב מכך- מדוע לא לקבל טיפול פסיכולוגי שיפתור לך את הבעיה? הרי אתה נוטל תרופות כבר כעשור, והבעיה עדיין קיימת ובנוסף לכך תופעות לא רצויות שאולי נובעות מהתרופות. טיפול פסיכולוגי בגישה קוגניטיבית התנהגותית (טיפול CBT) יכול לעזור לך לפתור את הבעיה אחת ולתמיד, כך שלא תצטרך יותר ליטול תרופות. שבת שלום, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 24, חיפה www.cbthaifa.com

27/10/2014 | 12:57 | מאת: סיגל

לבן הזוג שלי יש אמונות טפלות כאלו שנהפכו לקיצוניות, כמו לדוג לא לכתוב בעט אדום כי זהו צבע לא טוב שמסמן דין, נכנס למקומות רק ברגל ימין ובמידה ולא שם לב ונכנס בשמאל- הוא יצא החוצה ויחזור שוב ברגל ימין, עושה הרבה פעולות מס פעמים גם מבלי שאני מבינה את ההתנהגות- קם ומתיישב, סוגר דלת, פותח וסוגר אותה מחדש. מה זאת התופעה הזאת? ואיך אני יכולה לעזור לו? יש לציין שהוא די מודה בכך אך לא מעוניין לשמוע על טיפול. תודה רבה

היי סיגל, כמו שאת מתארת זאת, ייתכן מאוד שבן זוגך סובל מהתנהגויות כפייתיות. התנהגויות אלה בדרך כלל נובעות ממחשבות טורדניות, או כפי שאת מתארת זאת, "אמונות טפלות". האדם הסובל מכך יודע שהאמונות הללו הן חסרות היגיון, אך עדיין מקיים את ההתנהגויות הכפייתיות, על מנת לוודא במאת האחוזים שהן אכן לא יתגשמו. אם בן זוגך אינו מעוניין לשמוע על טיפול, אפשר להציע לו טיפול תרופתי, שניתן בדרך כלל על ידי פסיכיאטר (ולעתים גם על ידי רופא המשפחה). אם אינו מעוניין בשום סוג של טיפול, חוששני שאין מה לעשות, מאחר שהוא צריך לרצות לעזור לעצמו. את יכולה לציין בפניו עד כמה העניין מפריע לך, ואולי אף פוגע במערכת היחסים ביניכם, ואולי הטיעון הזה יעזור. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 24, חיפה www.cbthaifa.com

25/10/2014 | 13:10 | מאת: בר

הי שלום כבר חודש שאני נתקפת כל יום בהרגשה שאני מודעת לתהליך המצמוץ שלי , במקום שהוא יהיה אוטמטי ולא מודע אני מרגישה שאני זאת שאחראית על כל מצמוץ זה מחרפן אותי וככל שאני מנסה להפסיק לחשוב על זה אני רק חושבת יותר , הדרך היחידה שזה יעלם זה שאני באמת ממש ממש עסוקה אבל אי אפשר לדאוג להיות עסוקה כל היום , אז ברגע שיש לי דקה. מנוחה זה מופיע משום מקום ומאיים עלי ומטריד אותי , מגיע לרמה שכואבות לי העניים הראש וכן האלה , אני לא יודעת מה לעשות קבעתי תור לפסיכולוגית אבל התור הוא עוד חודשים , מה לעשות עד אז איך להקל על עצמי עם כל התופעות האלו אני יודעת שהכל בראש ואין שום דבר פיזי אז בטוח שיש דרך להלילחם עם הראש שלי , אשמח לשמוע מה דעתך , תודה רבה

היי בר, ישנן אובססיות הנקראות "אובססיות סנסו- מוטוריות", והן כוללות מודעות יתר לתהליכים טבעיים הקורים בגוף (כמו: דופק, נשימה, מצמוץ וכו'). הסובלים מהאובססיות הללו חשים צורך בעיסוק יתר בתפקודי הגוף, וחווים מחשבות כמו "אני חייב לחשוב על הנשימה שלי, אחרת אפסיק לנשום". לפי תיאורך, ייתכן מאוד שאת סובלת מאובססיה כזו. לגבי הטיפול הפסיכולוגי: קודם כל, חשוב לציין שהטיפול הנכון לפנות אליו הוא טיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT). טיפול זה ילמד אותך כלים מעשיים כדי לפתור את הבעיה, בדרך כלל תוך זמן קצר, בייחוד אם הבעיה קיימת במשך מעט זמן כפי שתיארת, וזו האובססיה היחידה. שנית, לדעתי אין שום צורך (וגם חבל) לחכות חודשיים על מנת להיפגש עם הפסיכולוגית, כאשר קיימים מטפלים שיקבלו אותך בהתראה קצרה הרבה יותר, וכאשר בטווח זמן זה כבר תוכלי להרגיש הרבה יותר טוב. אם הטיפול שפנית אליו אינו טיפול CBT, כדאי לך לחפש מטפל אחר, זמין יותר וכמובן שמטפל בשיטה שיכולה באמת לעזור לך. בהצלחה! שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 24, חיפה www.cbthaifa.com