פורום הפרעה טורדנית-כפייתית, אובססיבית

שלום שרון. אני מטופל כבר שנים בכדורים פסיכאטרים נגד דיכאון.אני נוטל היום כדורי אנאפרניל שתפקידו להרגיע לי את הראש בגלל מחשבות אובססיביות קומפלסיביות בין השאר.יש לי נטייה לטחון מחשבות בעיקר שהטריגר שהתחיל אותן הוא כעס. האם למזון מתוק כמו וופלים שוקולד וכדומה יש השפעה על עוצמת המחשבות ועל חזרתם.אולי גם עודף שינה גורם לליבוי של אותן מחשבות.אולי כדאי לצרוך פחות סוכר ולא להיות בעודף שינה ?

הי שרון אני כותבת פה הרבה יחסית סובלת מocd נטיה ובזוגיות, לאחרונה אני בהתקף מאד חזק של מעל שבועיים והוחלט שאתחיל טיפול תרופתי מלבד השיחות כל הזמן המחשבות שמא אני לסבית, אני עם בן זוג כבר מעל 5 שנים והוא הגבר של חיי המחשבות נרגעו ופתאום המחשבות של אם אני אוהבת אותו או לא התחילו לחלחל אבל בצורה מוגזמת, אני מרגישה מרב שאני טרודה שאני מנותקת מהסביבה, כאילו בבוחן המציאות אני מגיבה ומדברת אבל אני לא מחוברת זה מלחיץ ומפחיד אותי, כל הבדיקות והאישורים האלה, ובשביל להרגיע את החרדה אני מעלה אותו בדמיון ומנסה להיזכר בדברים טובים שהיו לפני שההתקף פרץ ומעט נרגעת, למרות שגם זה לפעמים כבר לא עוזר ואני בתוך לופ שלא עובר ואני מרגישה שמיום ליום אני מנותקת יותר ויותר, האם זה יכול לקרות?

היי, אני סובלת מocd מגיל יחסית צעיר למדתי כבר לחיות עם זה לצערי ללא טיפול. בשנים האחרונות הכפייתיות עברה גם לאגרנות כפייתית. בשבוע שעבר נאבד לי חפץ קרוב לליבי והתחושה היתה פשוט נוראית, לא הפסקתי לבכות ולא הצלחתי להרדם בלילה, קמתי כל כמה שעות ואפילו באמצע הלילה ורציתי לצאת לחפש את החפץ. יש לציין שזה חפץ פעוט שהעלות שלו נמוכה מאד אבל הוא שייך לקרוב משפחה מדרגה ראשונה שגם הוא לא מייחס לעניין חשיבות אבל בראש שלי בגלל שהחפץ הוא שלו אני לא יכולה לאבד אותו בשום מצב. בן זוגי תומך בי אבל חושב שזה היסטריה על כלום ושום דבר. הוא טוען שנאבד אז קונים חדש ואני יכולה מאד להבין אותו. אבל בפועל יש לי תחושות של האנשה לחפץ לדג' לחולצה עכשיו קר בחוץ או שהיא משמשת אדם אחר ואני פשוט לא יכולה להתמודד עם זה. כל פעם מחדש שיש חפצים קרובים אלי אפילו שהערך שלהם פעוט ואני יכולה לקנות בקלות חדש רק בגלל שזה שייך לי או לקרובים אלי אני נשברת כל פעם ברמות היסטריות. אני לא מפסיקה לבכות והתחושה היא של אובדן ברמה הכי קשה לוקח לי כמה ימים-שבועות להתאושש מהתחושה הקשה וזה משפיע עלי מאד במהלך היום. זה מכניס אותי ללחץ וסטרס ואני יכולה להפוך את העולם בשביל לנסות למצוא את החפץ. לאחרונה כבר ממש נמאס לי מהמצב הזה שמשתלט עלי והופך אותי לזומבי ואני מעוניינת לפנות לטיפול. בנוסף אני סובלת מחוסר ביטחון עצמי, דימוי עצמי נמוך ומחשבות פסימיות. שאלה ראשונה - מה זה הבעיה שתיארתי והאם היא נכללת בocd. שאלה שניה - האם יש טיפול שהוא לא פסיכיאטרי לבעיה? כל פעם שאני רוצה לגשת לטיפול אני נרתעת מלקיחת כדורים בגלל שאני לא מעוניינת בנזק לטווח הארוך כגון התמכרות וכו' ובכלל זה מסמן אותך כאדם סוג ב' בעיני וקשה לי עם זה כי אני פרפקציוניסטית כלפי עצמי. אני גם חוששת מתגובת בן זוגי שתומך בי אבל המחשבה שאני יקח כדורים מלחיצה אותו קצת. מרגישה כ"כ רע עם עצמי. תודה!

בת 30 אובחנתי עם ocd בזוגיות עם בן זוג מדהים. הגבר של חיי!!! הocdאצלי מתעסק בזוגיות ובנטייה. מה שכן ידוע שאלו מחשבות שווא. וללא שום קשר למציאות בה אני חיה. אומנם בטיפולcbt בכל תקופת לחץ בחיי היום יום. בזוגיות. בלימודים. בעבודה וכו אני נתקפת בהתקף של הocd כרגע מזה שבוע שאני בהתקף נוראי שהגיע לרמות שאני מרגישה שבא לי לעזוב הכל. אני לא מחוברת לעצמי ולבן זוג שלי בימים האחרונים. אני נורא ללא מצב רוח ועצבנית. ואין לי כח לכלום. לא מצליחה לחוות את החיים ממש. כאילו בעולם אחר מקביל אני נמצאת. שאם בעבר הרחוק בגיל הבגרות היתי סקרנית ומתנסה מבחינת גיל הבגרות זה אשכרה נתקע לי במח וכל הזמן חופר על מחשבות לגבי נטייה. שאני הכי לא כזו ההתקף הנוכחי ממש גורם לי לאי תפקוד בקשר. אני מרגישה כבר איפשהו שנכנעתי למחשבות וזה עוד יותר מלחיץ אותי. ושאני לא אני בזוגיות אנחנו מדברים על חתונה. ואני עוד יותר אוכלת את עצמי מהמחשבות הנוראיות האלה עד היום לא טופלתי תרופתית ואני שוקלת כבר לכיוון הזה. כי המחשבות הורסות לי את החיים

שאלתי אמנם מתחום שונה אבל נראה לי שזה המקום לשאול. אני עובדת עם לקחות במשרד גדול. הרבה עבודה נעדית בטלפון ובדואר אלקטרוני. יש דברים שנמשכים זמן רב בתהליך ולאורך חודשים מול לקוח. רוב הלקוחות מבינים שיש שלבים וזה מתקדם. יש לי קושי להבין מצב אחד מוזר. לקוח אחד שמקבל הסבר והתיחסות מסודרת במייל וחר כך גם בטלפון, חוזר אחרי סמן לא ארוך שוב עם אותם שאלות ! ונראה שכלל לא קרא את ההסברים בכתב ובעלפה. הוא חוזר על אותם טענות ישנות ושגויות עובדתית מתחילת שאלותיו. וממשיך כאילו מעולם לא דברנו. בהתחלה נדהמתי איך זה יתכן. החלטתי שזה הפרעה מסוימת ופשוט כל פעם מתחיל מחדש. פשוט שלחתי לו שוב את אותן תשובות בשינוי מסוים. זה מרגיע אותו אבל בפעמים האחרונות זה הפך למשהו מוטרף. הוא מציין וחוזר על עובדות שגויות שניתן להוכיח כמו סכום כסף בחשבונית לא נכון. ומשקר שצלצל ולא עונים לו. החלטתי שפשוט זה תקליט מקולקל שרוט! ופשוט לענות את אותן תשובות תוך הפניה למנהל המחלקה הראשי עם פרטי ההתקשרות ישירים אליו. התופעה הזו לא מובנת לי ורציתי לדעת אם זה אובססיה ואם יש דרך התנהגותית מועילה אחרת כי גוזל המון זמן אי נעימות בפעמים אחרונות זה לווה במילים קשות וחריגות. התעלמתי ושוב שלחתי תשובה מנומסת ענינית והפניה למנהל. מה הבעיה שלו? ומה עוד ניתן לעשות. כאילו המוח שלו נמחק ומתחיל מחדש. מוזר. אציין שזה מתחיל לגרום לצרות עם מנהל מחלקה ישיר שלי שחושב שאני אולי לא בסדר. אבל נאטמתי הבנתי שאין לי פתרון. יש עוד רעיונות לתשובה בעניין ? תודה.

סטרייטית לגמריי. אובחנתי עם ocdביחסים ובנטיה מינית תמיד הייתי ועד היום ליברלית לא שופטת לסביות או הומואים. בצעירותי כמו רב המתבגרים הייתי מבולבלת הייתי סקרנית בחיפוש אחר העצמי שלי הייתי מוצאת את עצמי עם בנות ברמת חיפוש הרגש הדאגה ההזדהות והקרבה מינית ועד היום נמשכתי לגברים מאז משהו תקוע לי בראש שאני לסבית. כאילו החוויות שחוויתי אומרות עליי משהו חשוב לציין שאני בזוגיות ארוכה עם בן זוגי והיחסים תקינים ומעולים. אין מחשבות על נשים וזה לא בסדר היום שלי אבל כשמגיע התקף של הocd האדמה מתחתיי רועדת. והפעם במיוחד שאני חולה עם חום וגרון ההתקף קשה ביותר. ברמה שאני שבוע במחשבות שאני כבר חושבת שאולי אני חיה בשקר. ומשהו מושך אותי לעבר ואומר לי את כן היית ככה ויצאת ככה וככה והיום אני במקום ככ אחר. לא רואה את עצמי עם אישה וכאלה. אבל המחשבות כן. והן מתעתעות בי ואני מרגישה שאני כבר לא יכולה כאילו מאז שבאחת השיחות שלי בטיפול המטפלת אמרה לי שגם בזוגיות ממשיכים להרגיש דברים כלומר משיכה אחר אדם אחר יכולה לקרות גם כאשר אתה בזוגיות. הרי זה לא נעצר. נתקעתי על המשפט הזה ואני אשכרה טוחנת אותו במח שאולי אני כן ארגיש משהו או מרגישה משהו בפרידות שהיו לי עם בן הזוג הנוכחי ומשברים שעברנו גם אם היו הזדמנויות לא עלה במוחי להיות עם בנות כי פה לא הבעיה. הבעיה במחשבות החופרות שלא נותנות מנוח אני מרגישה שאין לי כבר כח

אני אגן בטיפול cbt הקטע הוא שכשאני בפיק ובסערה נוראית של המחשבות אני חיה את גיל הנעורים שהייתי מבולבלת אני אשכרה שם!. כאילו היא המציאות שלי כבר זה נורא פשוט מיום ליום זה נהיה לי קשה וקשה יותר. זה כבר מפריע לי לתפקוד. אני כל הזמן בורחת לשינה. אני בקושי מרגישה טוב אני כאילו על מצב אוטומטי. אין לי חשק לאכול בכלל.. אפילו עם הבן זוג זה מפריע לי. אני בודקת את עצמי מולו. ולא מצליחה להיות ב100 אחוז איתו מרב שאני טוחנת את המח. מרגישה סוג של דאון כמו דיכאון קל כבר הוחלט שאתחיל טיפול תרופתי. כי עד היום התעקשתי שלא! מקווה שזה יעזור.

שלום.מחפשת כלים להפרעה טורדנית כפייתית לעת ערב,כדי להסיח את הדעת ממחשבות כפייתיות.תודה רבה.

היי שרון יוצא לי לכתוב בפורום הזה.. יש לי ocd בעיקר במערכת יחסים ונטיה מינית אני חיה 5 שנים עם בן זוג אהוב עם התקדמות למיסוד היחסים. כשהייתי צעירה חוויתי הטרדות מיניות מגברים. בלבול בכל שקשור בנטייה. מבחינה נפשית התחברתי לנשים. חיפשתי סוג של קשר רגשי מבחינה פיזית נטו נמשכתי לגברים. הייתה לי תמיד תוכנית גיבוי שאם לא אצליח להתאהב רגשית בגבר. אחיה עם חברה או משהו גם הייתי עושה דברים בלא שעת אלא מתחושת חיפוש עצמי כי הרגשתי אבודה. המצב מאד השתנה ועובדה לסבית אני לא יש לי בן זוג והיחסים מדהימים. אבל.. בכל תקופה של לחץ או חוסר ביטחון בקשר הנוכחי עקב משבר או פרידה אני נתקפת במחשבות אובססביות על אם אני אוהבת אותו מספיק. או אם לא הרגשתי משהו מסויים שרציתי אז אני לסבית. רגע ואם בעבר התנסית וזה גם לא הכי הגעיל אותך מה זה אומר ואינזפור מחשבות הפעם המחשבות באו בצורה הפוכה וקשה יותר. שאני כבר חושבת ואומרת לעצמי שאולי לחיות עם אישה זה עדיף. ואולי תעשי את זה. ואולי את כן אוהבת בנות כי בעבר הרחוק הרגשת או חווית דברים.. יש רגעים שאני מבינה שזה רק המחשבות. ויש רגעים שזה משתלט ואני כבר לא יודעת מי נגד מי. כאילו אם בגיל 17 הרגשתי בלבול וניסיתי. מי ישמע מה כן. הייתי יוצאת למסיבות גייז עם ידידים הומואים שלי והייתי פתוחה להתנסות. זה נתקע לי בראש וכל הזמן מהדהד לי את כזו. את כנראה חיה בשקר. אני בטיפול cbt אבל בכל זאת רציתי לכתוב. אני בתקופה שונה בחיים וכל כמה זמן שיש פיק של האוסידי זה לא מניח לי חשוב לציין שביום יום אני לא חושבת על נשים או ברצון להיות איתן. רק כשמגיע פיק של האוזידי זה תוקף אותי. ואז יש בי תחושה שאני חיה חיי שקר. וכבר חושבת כדי להרגיע את המועקה והחרדה כאילו להתנהג לפי המחשבה ולשחרר את עצמי. כאילו

אני לא יודעת שרון, כאילו איפשהו בשביל להקל על המחשבות אני אומרת לעצמי שאולי ע"פ סולם קינסי יש לי נטייה קלה כדי להשתחרר מזה אבל זה בעיקר פחד ודאגה לעתיד, כמה שאני רואה את עצמי מתחתנת עם הבן זוג שלי זה מציק לי ואני כבר חרדה מזה ואומרת שאולי זה חוזר כל פעם כי אני חיה בהדחקה

היי, לפני כחמש שנים אובחנתי כסובל מocd מחשבות בנושא זוגיות. מאז טופלתי בשיטת cbt והיום אני נשוי באושר ללא מחשבות בנושא זה בכלל;) לאחרונה אני מרגיש את אותן התופעות של המחשבות וה ocd רק בנושא העבודה. האם ocd יכול פשוט להתחלף ולהתלבש על נושא אחר? האם זה הופך את התופעה להפרעה חרדתית כוללת? אני בינתיים מיישם את הכלים שרכשתי בהתמודדות עד כה תודה!

מה שאתה מתאר זה משהו שהוא מוכר לי אני גם חווה אותו הייתי מעוניינת לדבר איתך בנושא אולי זה יעזור לשנינו.

ראית את התשובה שקיבלתי? עניתי לתשובה גם תגובה. תודה דנה אבל אני מרגיש שאני יודע כיצד לנהוג. אם ובמידה ואת עדיין רוצה לדבר אני מתקשה לחשוב על דרך שכן אני מעוניין להשאר אנונימי בהצלחה!

תודה רבה על תשובתך.בהחלט פעלתי לפי מה שלמדתי וכבר רואים שיפור. הכל באמת טמון בזה שלא צריך לפחד מהתגובות שה או סי די מעלה ולקבל אותן ללא רצון לשנות. דנה, לי זה עזר. אני מקווה שגם לך

שרון שלום, אני בת 28, מטופלת בטיפול הנתהגותי קוגנטיבי מזה 8 חודשים בערך. הטיפול החל כמענה לצורך בהפרעה טורדנית כפייתית, בעיקר במערכות יחסים. לאחר מעבר של משבר מאוד משמעותי שהטיפול ליווה אותו, אני ממשיכה בטיפול (למרות שאני אחרי המשבר) כיוון שמרגישה צורך בכך. לצערי, יש לי הפרעה שמלווה אותי מגיל מאוד קטן, לפי מה שאני זוכרת בערך מגיל 15....ההפרעה היא תלישת שיער מהקרקפת, וזה משהו שמלווה אותי תמיד באופן יומיומי, יש תקופות שזה ממש משמעותי ויש תקופות שפחות.....זה משהו שמאוד חשוב לי להעלות בטיפול אל מול המטפלת שלי..כי אם כבר אני בטיפול אז כבר לטפל בכל מה שצריך(: ....העניין הוא שזה משהו שלעולם לא סיפרתי לאף אחד ואני ממש מתביישת בזה ..אני ממש רוצה להעלות את זה בטיפול, אך אני מרגישה שאני לא מסוגלת להוציא את זה מהפה שלי אל מול המטפלת. זה ממש מכביד עליי ודיי יוצר אצלי מצוקה אני מרגישה שאני חייבת לטפל בזה ולהגיד לה ( גם אם הטיפול הספציפי לא יהיה איתה אלא היא רק תכווין אותי), אבל אני ממש לא יודעת איך לעשות את זה ואיך לספר... אשמח לעזרתך

לפני כמה שנים חוויתי התקף הפרעה טורדנית, בעבר הייתי בקשר ארוך עם בחור שהתעלל בי ריגשית ונתן תחושה שלא בטוח בקשר וזה גרם לי להתקף פעם ראשונה וזה התבטא אצלי באיסוף מידע אינסופי הקשור בפרידות ובחרדה שזה שעורר בי. עזבתי את כל הפעילויות החשובות, והתעסקתי רק בזה עד שנרגעתי. בהתקף עצמו יכולתי להתקשר כמה פעמים לבכות לבחור עד שנרגעתי. אותו התקף התעורר כשפוטרתי בדרך אכזרית בעבודה, גילתי יום אחד במגירה אישור פרסום מודעה חיפוש למשרה שלי. זה גרם לי למשבר עמוק ואז נטלתי ציפרלקס והייתי בטיפול ארוך שעזר לי מאוד..נפרדתי מהחבר והעבודה יחדיו. כיום אני נשואה באושר עם אדם נפלא שמעולם לא עורר אצלי התקף. כרגע בהריון ושוב חשה התקף מהעבר עם חרדה ואיסוף מידע על מומים בעובר וכל סיבוכי הריון אני משקיעה בזה זמן רב מאוד ...וזה מחזיר אותי לאחור. ופוגע בתיפקודי מקווה שהבנת את המצוקה שאני חשה כעת, אני לא זקוקה לאישור אחרים בכדי להירגע, אני אוספת מידע רב על מקור החרדה שגם גוזל את זמני היקר ומכניס אותי לחרדה מיותרת, מה את ממליצה לי? תודה על פורום נפלא כזה רק היום הכרתי

בגלל העיסוק יתר הזה שאני מתעסקת בדבר ממנו אני פוחדת זה לא נחשב כאובססיה???, למשל אוספת מידע רב על מומים בעובר ובעצם רק נכנסת לפאניקה אדירה.אני לא סובלת ממחשבות מטרידות, רק מחרדות שגוזלות לי כוחות. כי כל חרדה גורמת לי לרוץ למחשב ולמצוא מידע..במקום לקבל תמיכה ממשפחה וחברים.המידע מעולם לא מרגיע אותי אבל כן נותן לי תחושת שליטה עם מה אני עלולה להתמודד.טיפול CBT עוזר בכך ? תודה על התשובה ועל הפורום

אחי אובחן לפני כארבע שנים בocd לאחר מחשבות טורדניות וטקסים ארוכים בכל תפקודו במקביל לטיפול תרופתי של 40 מג ציפרלקס היה בטיפול התנהגותי כחצי שנה והסתיים הטיפול מאז ניסה להתמודד לבד.הטקסים לא נעלמו כליל אך הפכו מינורים ונסבלים. בחודשים האחרונים החלה נסיגה והטקסים והמחשבות לא מרפים כולל סימפטומים של התקפי חרדה ( דופק חולשה ועוד). הוא מתמיד בנטילת התרופה אך מסרב בתוקף לחזור לשיחות. שאלתי היא באשר לתרופה , האם ייתכן שהיא לא משפיעה עליו יותר? אולי יש צורך להעלות מינון( למרות שהבנתי שזה המינון המקסימלי) אולי יש תרופה אחרת שתשפיעה יותר או שבכלל אין מה לשנות במובן הטיפול התרופתי והמוקד הוא רק בשיחות של טיפול התנהגותי?

היי שרון לפני חודשיים הפסיכיאטר נתן לי פלוטין (בעקבות מחשבות טורדניות) לקחתי את זה משהו כמו חמישה ימים והפסקתי כי הרגשתי שאין לי צורך בהם חשבתי לחזור לקחת את הפלוטין שוב בעקבות מחשבות שמידי פעם חוזרות אך שכחתי איך נוטלים את הכדור ולא מוצאת הוראות בדף של התרופה.. תודה :)

אני מאוד אוהב את אישתי ומעריך אותה מאוד וידעתי שיש לה OCD לפני שהתחתנו, פשוט לעיתים קרובות היא רבה עם בני משפחתי ( לרוב אימא שלי ואחיותי). היא נעלבת מדברים שאני אפילו לא שם לב עליהם, ויכוחים איתה יכולים להימשך שעות, ואחרי הויכוח תמיד היא פשוט חייבת להתקשר למי שהיא התווכחה איתו כי היא מרגישה שהיא לא הסבירה את עצמה מספיק טוב וזה בדרך כלל מוביל לעוד ויכוח אפילו גדול יותר. היא מתחילה לריב בלי לקחת בחשבון את ההשלכות מהריב כגון זה שאימא שלי החליטה שהיא לא רוצה קשר איתה יותר וגם הקשר שלה עם שאר בני משפחתי בעייתי. בקיצור, מה אני יכול לעשות? כשאני מציע דברים כמו טיפול היא תמיד לוקחת את זה כביקורת עליה או שאני לוקח את הצד של המשפחה שלי בריב. הצעתי טיפול ואחרי ויכוח ארוך מאוד היא הסכימה בסוף אבל עדיין היא ממשיכה עם הריבים האלה. ניסיתי להציע לה להיפגש עם פסיכיאטר כי המינון של סרוקסט שלה לא עודכן כבר 10 שנים אבל היא לקחה את זה קשה מאוד ואני גם לא יודע עד כמה זה יהיה אפקטיבי אני אודה מאוד לכל מי שיכול להציע לי מה כדאי לי לעשות...

איך ocd קשור לריבים במשפחה שלך?

היי שרון, האם את מטפלת בCBT גם דרך קופת חולים מכבי או רק באופן פרטי? תודה

שלום, אני בן 24 ,מגיל קטן אני סובל ממחשבות טורדניות שמקשות עליי במהלך היום,בעבודה,בפנאי וכו . אני משתדל לעבוד על עצמי ובהתחלה עובד לי טוב,הבעיה נוצרת כאשר אני מקיים מגע מיני/מאונן (מצטער על הבוטות).אני בחור מסורתי,וברגע שאני חוטא בזה אני חש שהחטא מחזיר לי שוב פעם את הבעיות האלו חזרה .ניסיתי להפסיק עם כל דבר שקשור למין אך כל פעם אני נופל ושוב פעם נכנס ללופ של המחשבות הטורדניות. מיואש. שאלתי היא מה לדעתך אני צריך לעשות?

האם טיפול פסיכולוגי יכול לעזור לי לעבוד על עצמי לא להכנס למחשבות טורדניות ודיכאונות לאחר אקט מיני מבלי לשנות את הגישה שמין זה לא חטא? אני בן אדם מסורתי וקשה לי מאוד לשנות תפיסה זו

שבוע טוב.שמי דנית עברתי תקופה לא קלה עם בדידות נוראה.היום אין לי שום מסגרת שאוכל ללכת אליה בבוקר,חוץ מאשר אני הולכת לספריה זה המקום היחידי שאני הולכת אליו בבוקר.הייתי בטיפול אבל זה עשה לי רק נזק הטיפול הפסיכיאטרי שהייתי עשה לי לא טוב.כיום אני גרה אצל הורי כי אין לי כסף כרגע לשכור דירה או לקנות דירה מרגישה בדידות נוראית כל החברים שהיו לי אין לי קשר איתם ואני רוב הזמן מול הטלוויזיה מול האח הגדול ושאני יושבת וצופה באח הגדול אני מקנאה באנשים האלה שהם אהובים ומפורסמים המחשבות כלפי עצמי הם שליליות.אני רוצה לחזור למחשבות חיוביות ולהשלים עם מה שיש לי כרגע.לטיפול אני לא אלך כרגע,אבל אשמח עם תוכלי לעזור לי למצוא פורום באינטרנט או אתר שאוכל לקרוא על ocd זה גם מה שאני חושבת שיש לי כל הזמן אני במחשבות שליליות דוגמא:כמה אני בודדה ולכולם יש חברים,או אני לא שווה או כל מיני מחשבות שליליות כאלה.אני מאוד אודה לך עם תפני אותי לאתר שאוכל להיעזר בזה וגם לשאול אותך איך אפשר לשים סוף למחשבות שליליות? אני מאוד מודה לך,שבוע טוב.

שלום אני מאובחן עם ocd שמלווה במולטי טיקים ומטופל באסטו 30 מילגרם ..הטיקים התחילו לפני כשנה והדבר היחידי שעוזר לי זה גראס ...רציתי לשאול עם פסיכיאטר יכול לתת לי המלצה לגראס רפואי?

היי שרון..אני סובלת ממחשבות טורדניות של פחד מאיבוד שליטה..אני כל הזמן מפחדת שמה אני אעשה משהו לעצמי או לאחרים..מנסה להמנע כל הזמן מהמחשבות אבל זה לא ממש קורה..התחלתי טיפול CBT וציפרלקס..היום כשנהגתי באמצע הנסיעה עברה בי מחשבה שאני מסוגלת עכשיו לסטות מהכביש בכוונה ולפגוע בעצמי..והתגובה שלי הייתה חריפה במיוחד עם התקף חרדה קשה שלא היה לי הרבה זמן..התחושה הייתה נורא מפחידה ומאיימת והרגשתי כאילו זה באמת יכול לקרות..רק עכשיו התחלתי לקחת את הכדורים ולפי ההסבר של הפסיכיאטר החרדה עלולה לעלות בתקופת ההסתגלות..רק רציתי לשתף..לא מחפשת אישורים כי אני יודעת שעדיף להמנע..תודה

היי שרון. יש לי בעיה של מחשבות טורדניות כפייתיות,ומתעסקת בזה מהבוקר עד הערב.אני מחפשת אתרים כדי להרגיש טוב ופונה לאנשים אחרים שיעזרו לי להרגיש טוב.וזה שאני תלויה באנשים ובאתרים האלה אני עוד יותר מדוכאת.אני רוצה להפסיק עם זה.מה הפתרון בOCD כדי לטפל בעניין? תודה על המענה.

איזה כלים אני יכולה להיעזר במחשבות הטורניות האלה?

היי שרון. אני מעוניינת לדעת מה עושים בטיפול ocd? תודה על המענה.

שלום, כבר כתבתי כאן לגבי הזוגיות שלי. אני נמצאת בזוגיות מאוד טובה ומאושרת כחצי שנה. לעיתים צצות לי מחשבות שהיו לי כבר בעבר בקשר הקודם שלי ואני מרגישה מעט את הדפוסים הללו מתחילים לחזור, ללא קשר לאדם שמולי. לעיתים משהו שהוא אומר או עושה גורם לי לחשוב שכבר לא אכפת לו או שהוא לוקח אותי כמובן מאליו ואני קצת "נתפסת" על זה ונעלבת ממה שהוא עשה/אמר. לא תמיד אני מראה את זה אך המחשבות בראשי לא נחות. גם אם לאחר מכן הוא מתנהג בסדר ומפגין אהבה, קשה לי להשתחרר מהמחשבה ואני מפרשת כל דבר קטנטן כחוסר נכונות שלו. ואז כשהוא הולך, אני עוד יותר נכנסת למערבולת של מחשבות ומנסה לשחזר בדיוק מה קרה בסיטואציה שגרם לי להרגיש כך. מצד אחד אני יודעת שזה לא נכון ושהפרשנות שלי לגמרי מוציאה מפרופורציה את מה שהיה וכנראה שכל אדם אחר לא היה לוקח את זה ככה, ומצד שני אני עדיין ממשיכה לחשוב כך בלופ. אני לא מנסה להתנגד למחשבה, אלא כן מנסה לפרק לגורמים ולחשוב מה גרם לי להרגיש ככה אך אני לא תמיד מצליחה ולפעמים סתם נתקעת על זה עד שאני רואה אותו שוב או שהוא שולח איזה הודעה אוהבת וזה עובר לי איך מתמודדים עם זה? יש כאן משהו מעבר לOCD? אשמח לעצות איך להתמודד עם סיטואציות כאלו תודה מיקה

היי.התחלתי לעשות דיאטה השבוע והדיאטנית נתנה לי מרשם של מאכלים שאני לא רגילה לאכול.למרות זאת אני רוצה לשמור על הדיאטה כי אני מאוד שמנה ובשעות שאני לא אוכלת אני רעבה ונכנסת לסטרס ועצבנות ולא מפסיקה לחשוב על אוכל,אולי זה נקרא אכילה רגשית אני לא יודעת.מה הפתרון לסטרס ולמחשבות על אוכל? תודה על המענה.

תפני אליי מירב

יש לי מחשבות טורדניות מדכאות,ואז אני מתחילה להרגיש חוסר אונים שוכבת במיטה ואין לי חשק לעשות כלום.איך מתמודדים? תודה על המענה.

איך מתמודדים עם מחשבה טורדנית שלא יוצאת מהראש? תודה.

שלום, יש לי OCD ובעבר הייתי בטיפול אך הפסקתי לפני כשנה עקב אילוצים כלכליים, אך גם עקב תחושת מיצוי של הטיפול. אני נמצאת בזוגיות מזה כחצי שנה. זוגיות מאוד טובה, יש בבן זוגי המון דברים שאני אוהבת ולגמרי יכולה לדמיין אותנו ביחד כמשפחה, הוא באמת מאוד מאוד מתאים לי. יחד עם זאת, אני מרגישה שאני שמה לב יותר מדי לפרטים קטנים וזה מפריע לי. למשל- כשהוא מנשנש משהו ולא מציע לי גם, למרות שאני יכולה פשוט לקחת. מפריע לי שהוא לא מציע לי. או כשהוא מכבה את הטלוויזיה ורק אחר כך שואל אותי אם אני גם כבר הפסקתי לצפות בתוכנית. הייתי מצפה שקודם ישאל ורק אח"כ יכבה. זה נותן מן תחושה של אגואיסטיות במקרים מסויימים על אף שאני לא חושבת שהוא בן אדם אגואיסט. אך בסיטואציות מסויימות אני כן מקבלת את התחושה הזאת. אינני יודעת אם יש לזה קשר לOCD או שזה משהו אחר בכלל. אשמח לעצתך תודה מיקה

בן 22 אובחן בעבר כ-OCD וטופל בעבר(גיל 18) באמצעות פסיכולוגית ללא טיפול תרופתי במשך שנתיים. האם אבחנה זו יש בה בכדי להסביר את תחושת המצוקה שהוא מתלונן עליה מידי יום, שנובעת לדבריו מחוסר תקשורת ואי שייכות שלו לסביבה? בפועל אין לו כיום חברים/חברה (היו לו חברים בעבר, אך לא חברה) וחש דחוי בעיקר ע"י המין הנשי(למרות היותו אינטלגנטי מאוד,נאה ונעים הליכות). אשמח לדעת אילו אפשרויות קיימות להיטיב את מצבו. תודה

אני תולשת שיערות ונושכת אותן לאורכן מבלי לאכול אותן, זה מגיע למצב שכל הריצפה מלאה שיערות. האם זה נורמלי?

שלום בזמן האחרון יש לי hocd (פחד להיות גיי )שזה מוזר אף פעם לא התייחסתי לזה כי אני אוהב נשים וגם נמשך לנשים ומאוננן אליהם הרבה בזמן האחרון בגלל hocd .טוב הלכתי לפסיכולגית ולאט לאט עשינו טיפלו בעזרת המחשבה ובעזרת תמונות של גברים וגם סרטוני. הדבר המוזר שלא הרגשתי כלום אבל הפין שלי רפוי פעם הוא התכוויץ ופעם היה המצב רגיל כל הזמן הפין במצב רפוי שלי השתנה ונהיה יותר רחוב או נהיה יותר קטן ,1. האם יש לי בעיה בפין במצב רפוי .2 .יש לך טיפים לעזרה כי הפסיכולוגית שלי נתנה לי קצת טיפים ולא טובים ,3.סתם היה לי רעיון כאחד שסובל גם cod רגיל אז. להתעסק יותר בcod נגיד של מחלות שיש לי וכך הhocd יעלם לתקופה .צריך עזרה דחוף ומתי את מקבל אנשים .כי הפסיכולוגית שלי לhocd לא טובה ואני מעניין לקובע תור או משהו .

שאני מסתכל עליו שאני רואה סרטי גייז או חושב על גייז הוא לא עומד הוא נשאר רפוי ולפעמיים הוא נהיה קטן יותר 4 סנטימטר ולפעמיים הוא חוזר לגודל שלו 6 סנטימטר. ולפעמיים הוא סוג של נהיה יותר רחב ולפעמיים הוא רזה האם זה וגם לפעמיים הוא ממש קטן וסוג של זוקר האם זה אומר משהו ,ועכשיו אני צופה יותר בפורנו של ליסביות בגלל הפחד וגומר הרבה וזה מוריד לי את חרדה האם זה בסדר להמשיך לצפות בפורנו ותמונות של נשים ?ואיך קובעים תור לא הבנתי .

אני בן 24, סובל מOCD אמרו לי שכושר יכול לעזור להיפטר מהבעיה, או למזער אותה, האם זה נכון?

שלום אני בת 18 לפני כחצי שנה התחלתי טיפולי שיניים , הבעיה שלי היא כזו שמאז תחילת הטיפולים אני נוגעת בהם משחקת בהם מנדנדת אותם בכח שוחקת אותם בקיצור כל פעולה שיכולה לגרום להם נזק הבעיה היא שאני מודעת לזה וכאילו לא אכפת לי אבל אני כן מפחדת שיקרה משהו אני לא רוצה לעשות את זה אבל אני לא מצליחה להפסיק הגעתי למצב שאני לא יודעת מה לעשות אני נכנסתי לדיכאון בגלל השיניים אני בוכה אני עצובה אני לפעמים מתחרטת שהתחלתי לטפל , אני באמת רוצה עזרה אני יודעת שזה נשמע שאני מטומטמת שאני נוגעת אבל בבקשה תעזרי לי אין למי לפנות כבר

שלום! השאלה שלי פחות קשורה לטיפול, אלא להשלכות. לפני כמה שנים הייתי בבית חולים, ובאותו זמן לקחתי ציפרולקס. באשפוז אמרתי את זה (כי זו הייתה תרופה שלקחתי). כעבור זמן, הייתי שוב באותו בית חולים, וראיתי שב"תיק" שלי כתוב שיש לי OCD. כעת מצב שלי השתפר ואין צורך בתרופות, אבל הדבר הזה עדיין כתוב! ובבית חולים לא אומרים, אחך להיפתר מזה! אני מתכוונת עכשיו להגיש מועמדות ללימודי אחות. האם זה יכול להפריע? הפסיכיאטור היה פרטי, אבל הרישום הזה... תודה!

שמי אור - אבא לבן 14 שאובחן לאחרונה כ- ocd. הילד ביקש עזרה, לאחר שבחצי שנה האחרונה הבין, לאחר שחקר בעצמו, שהוא ocd, דבר שהבחין בו בקטן שנתיים אחורה. לפני שבועיים בהמלצת חברים הגענו לפסיכולוגית קלינית מומחית ל- ocd - בסיום הערכה ואיבחון - אני,אימו של הילד, הילד והפסיכולוגית קבלנו תוכנית של כ- 16 פלס מינוס מפגשים - לא כולל שלנו ההורים איתה, - שבהם יבוצע הטיפול - שיכול להיות משולב בתרופה - ועם רצון שהילד מראה, צפוי שיפור, ואולי אפילו גדול. הילד היה במפגש ראשון לאחר שלושה ימים - שאין בו טיפול ומתן כלים אלא הכנה הסברים על הצפוי ורקע. העניין הוא: שקצב הפגישות נמוך מדי, וכרגע לאחר ביטול המפגש השני, עקב שפעת של הרופאה, המפגש, שגם הוא לא עוסק עדיין במתן כלים, מתעקב לעוד שבוע. בינתיים הילד מרגיש התגברות ולחץ מתמיד. מה היית מציעה לנו לעשות במקרה שבו אנחנו זקוקים לכלים מיידיים עד המפגש הבא איתה. הרופאה היא מהמוערכות והיקרות בתחום. ואנחנו לא הכי רוצים להפסיד את היכולות שלה, מהמלצותחמותמאוד שקיבלנו עליה. האם יש כתובת לsos, או משהו משלים? תודה מראש, אני

שלום שרון. האו סי די שלי לצערי חמור מאד והרופא אמר לי שבמצבי סי. בי. טי לא יעזור ושאני צריכה להתאזן תרופתית קודם לטיפול פסיכולוגי. לי אין מה להפסיד ואני רוצה טיפול פסיכולוגי אבל אין לי כסף כי אני חיה מקצבת נכות. איפה אפשר לקבל טיפול פסיכולוגי בעלות סמלית? האם נגזר עליי ככה לחיות את חיי?איפה אני יכולה להכיר פגועי או. סי. די?בבקשה עזרה

כשכתבתי שלי אין מה להפסיד הכוונה הייתה שמטיפול פסיכולוגי אין לי מה לפסיד. שוב, אנא כווני אותי איפה אפשר לקבל טיפול בעלות סמלית שכן אין לי כסף(חיה מקצבת נכות)

דרך אגב, אין לי נושא אחד קבוע שמטריד אותי אלא כל פעם משהו אחר

שלום לך מטפלת יש לי אוסידי של בדיקות דלתות,גז,דלת מכונית ועוד לאחרונה נכנסו כל מיני מחשבות רעות ודמיונות מציקים יש לי שאלה ואני מתחנן שתעני לי בכנות זה שאני התחלתי לקרוא המון על אוסידי באינטרנט כדי להכיר יותר טוב את הבעיה ולדבר בפורומים אם אנשים אם אוסידי המצב שלי יכול להחמיר עדיף לקרוא באינטרנט ולהיות בפורומים על אוסידי או עדיף לא לקרוא יותר מידי ולא להכנס לזה יותר מידי? האם טיפול cbt מקצועי יכול לעזור פלאים? יכול להיות שאם אלך למטפל סי בי טי טוב אגיד לעצמי איזו הקלה איך לא הלכתי עד היום כל כך טוב לי?

היי שרון יקרה אני אישה בת 37 נשואה בשנים האחרונות אני יותר מידי בודקת דברים כגון:דלת הבית,האוטו,בודקת המון פעמים אם סגרתי זה הפך להיות ממש מטרד וקצת מוגזם לפני 3 חודשים נולד לי בן מתוק והתחילו לעלות לי מחשבות פולשניות.. שאולי אפגע בו חלילה..מדמיינת דברים מעצבנים שלא נכונים וסתם מציקים...אני ממש אוהבת אותו ומאושרת איך אתפטר מהמחשבות הלא רצויות ולא הגיוניות הללו הרי אני מודעת לזה שבחיים לא אפגע בו אפגע בעצמי ולא בו מרוב שהוא חמוד ותמים זה כנראה מפחיחד המחשבות מה עושים תעזרי לי אולי יש מאמרים ספרים שיעזרו לי לסלק את המחשבות ולגדל את ילדי באושר...?

שלום ני בת18 עושה טיפולי שיניים השיניים לאחר טיפולי שורש וחלשות ממש אפילו מתנדנדות הארבע למעלה מקדימה אני כל הזמן משחקת בהם בידיים בשיניים כאילו מנסה לשבור אותם אני מנסה להפסיק אבל זה חזק מימני מה אפשר לעשות כדי להפסיק עם ההרגל הזה כל אחד אומר לי ללכת לפסיכולוג שמשהו לא בסדר איתי בבקשה תעזור לי אפילו אופא השיניים אמר לי את זה אני ממש מתוסכלת וצריכה עזרה תודה על כל תשובה !!!:)

שלום. שמי דניאלה, בת 24, לוקחת מזה שנה ציפרלקס וכעת נמצאת בירידה הדרגתית במינון. בעוד כ-4 חודשים אפסיק ליטול את התרופה לחלוטין. במהלך נטילת התרופה עליתי כ-9 קילו. האם כשאפסיק ליטול את התרופה ארד את המשקל שעליתי? או לפחות חלק ממנו? אציין שזה הגביר לי את התיאבון לפחמימות. לתשובתך אודה!

שלום שמי דניאל בן 45אני סובל מהבעיה הזאות כבר יותר מ20 שנה יש לי אובססיה ללבוש בגדי נשים אז ככה אני חייב לעשות את זה במקום ציבורי שיש הרבה אנשים אני אוהב להרגיש מושפל שצוחקים אליי ואומרים תראו איזה קוקסינל!!! זה עושה לי טוב להרגיש אפס אני לא סובל שיערות על גופי עשיתי הסרת שיער לצמיתות כל הגוף ואני חייב גם לגלח את הראש וגם את הגבות מבזבז אמון כסף על איפור בגדים גרביונים נעליים ועוד... הייתי במעקב פסיכיאטרי עד לפני כמה חודשים כי הפסקתי את הכדורים נתו לי כדורים מאוד חזקים perphenan seroxat לקחתי גם בעבר risperidalזה עשה לי טוב כאילו עצר את הבעיה אבל סירס אותי לא היה לי סקס במשך שנה וחצי הירגשתי מאוד עייף גם בעבודה וזה מאוד הפריע לי אכשיו הפסקתי את הכדורים וחזרתי לעניינים עוד פעם אותו סיפור לגלח תראש גבות להתלבש ולצאת ככה בביגדי נשים אני צריך רופא מקצועי שילמד אותי איך לשלות בזה שזה לא יפריע לי במוח כל הזמן כי אני לא יכול להמשיך עם כדורים אז לפחות לעשות את זה פחות בלי מחשבות טורדניות תודה רבה.......

שלום אני בן 18 ויש לי לצערי hocd אז הלכתי לטיפול והפסכולגי טיפל בי ואמר לי לראות דברים שמפחדים אותי לכן ראתי תמונות של גברים ופרונו גייז לא היה לי זקפה וזה גם דחה אותי ופעם האחת הקאתי ,אחרי כמה זמן hocd שלי עבר אבל עכשיו הם זה הגיוני ומה זה אומר .ויש לי גם פחד שלאחי בן 15 היה מחשבות כאלה כי זה סבל ואני לא רוצה לראות את אחיך שלי סובל ,כי אולי זה עובר בתורשה , וגם היה לי cod לפני hocd הם יש קשר . חשוב להדגיש אני נמשך לנשים ויש לי תמיד זקפה מנשים ו יש לי סוג של חלום מוזר לזיין את דודה שלי כי היא כוסית .ולא היה לי חברה עדין לצערי ,עכשיו מה לעשות עברתי טיפול שהצליח לעבר לי את hocd אבל בסוף זה חזר .

תודה על העצות ,והבנתי שאני צריך לקבל את המחשבה ,ושהיא לא הגיונית ולא אומרת כלום ,כמו למשל עם יש כוח על או אין לי כוח על .סתם דוגמא:),בקשר לאחי אני מתכוון ספיצפת לhocd בגלל שלפי דעתי זה יותר חמור .וגם אני מכיר משפחה שיש להם רק בן משפחה שסובל מcod,ושאר המשפחה לא איך זה הגיוני ,ועם לאחי היה hocd,cod. מתי אפשר לקבוע איתך פגישה וטיפול לאח שלי .תודה

אני בן 25 לא סבלתי מבעיות כלל, אולי פרפקצינוזים. בשנתיים האחרונות חלה אצלי תופעה שכל מה שאני חושב כמעט, אני גם צריך לזכור. אני קם בבוקר עם מטלות מאתמול של דברים שוליים, אני כותב הכל, גם דברים שנשארים לעד רק בזה שהם כתובים, כגון חשבתי כך וכך.. בעיקר בנושא שאני לומד, ואני מעמיק ומגיע למסקנות חדשות חשוב לי לזכור כל פרט ופרט, ואני יכול להיתקע שעות כי נראה לי שברח לי פרט מסויים ואני מנסה להיזכר בו. אם אני בלי דף ועט אני לחוץ שאני ישכח כל מיני דברים שעלו לי בראש. מה אפשר לעשות. יעצו לי להפסיק בכח לחשוב ולהיתקע, למרות שאני אדם משכיל ובעל שליטה עצמית, רוב הפעמים אני פשוט לא מצליח.

שלום, יש לי כמה בעיות סביב נושא החרדה. ראשית: יש לי בעיה שמתקשרת בכך שאני מכיר אנשים, אנשים זרים, סתם שמות, והם נתקעים לי בראש ואז נדחף לי בראש שאני רוצה לעשות להם משהו רע. אני יודע את המציאות אבל זה מכאיב לי ואני מפחד שמשהו ישמע את הרצון לאמר את זה בקול רם ויעשה לי משהו רע. כתוצאה מכך - אני מפחד מכל דבר שקורה - משהו דופק בטעות בדלת - אני מפתח דימיון שזה כתוצאה ממשהו שעשיתי ושזה אסון ושהכל נורא והם רוצים ברעתי. מה אני עושה ??

תודה על התשובה. אני יודע שאולי את לא צריכה לכתוב פה. אבל יש מומלץ בתחום ה-CBT ? איפה מחפשים? דבר שני, מה עושים עם הפחד לפלוט אמירה אלימה כנגד מישהו שאתה בכלל לא מכיר? תודה, ליאור.

אני בטיפול של פבוקסיל 50 מיליגרם לאובססיות כבר שנים רבות וגם עברתי טיפול התנהגותי.מצבי יחסית טוב.אבל יש בעיה שמציקה לי מאוד שאני יושב לקרוא או במחשב אני מרגיש צורך עז להרקיד את הרגליים שאני מנסה למנוע את זה אני לא מרגיש נוח שאני נכנע לדחף גם מרגיש מצוקה.מה אפשר לעשות בטיפול ההיתנהגותי אולי לעשות שינוי להוזיז את הרגל שפחות בא לי להוזיז שאני רגיל להוזיז רגל ימין אז אני יוזיז שמאל או להוזיז בצורה אחרת כמו לצדדים במקום למעלה למטה.תודה רבה

שלום במשך שנים רבות אני סובלת מחרדות. אני מטופלת בשיחות אבל קשה לי להסביר את מה שאני סובלת ממנו יום יום 24 שעות ביממה. אני לא מבינה מה מתרחש אצלי ואני יודעת שמה שקורה לי במחשבות זה לא הגיוני אבל עדיין ממשיכה לחיות עם התופעה של חרדות וטקסים חוזרים כדי להסיר את ה"אסון" שמתקרב. אנסה להסביר. כשאני קמה בבוקר כבר יש לי חרדות שיקרה לי משהו רע, היום אחלה במחלה ואהיה חסרת אונים, ואז אני מתקשה להתארגן ולהתלבש. אני מחליפה בגד כמה פעמים כאילו שאם אלבש משהו אחר זה לא יביא את המחלה או האסון שחשבתי עליו. כך גם עם קניות. אני לא מסוגלת להנות מכלום. כשמשהו מאוד מוצא חן בעיני בחנות אני נמנעת לקנות אותו מכיוון שכאילו אם אהנה יקרה לי משהו כי אסור לי להנות, כאילו אענש. לפעמים אני קונה ומחזירה. כל הזמן יש לי בראש מחשבות שיקרה לי משהו רע, שאהיה חולה ותלויה באחרים ואאבד את עצמאותי כמו אימי. אימי חלתה במחלה נוראית ואיבדה את עצמאותה ואני כל הזמן חוששת שזה יקרה ואז אני מנסה לעצור את זה בטקסים לא הגיוניים. אני מודעת לכך שזה לא הגיוני, אפילו כשאני כותבת וקוראת את מה שכתבתי כלום לא נראה לי הגיוני אבל עדיין זה ממשיך להטריד אותי. מה הפתרון לסבל היומיומי הזה? אני לא חיה, לא נהנית מהדבר הכי קטן, שוללת כל הנאה כאילו כל הנאה תביא בעקבותיה אסון. קשה לי עם המאבק במצב שלי.

היי שרון. אני בת 35 ומגיל 5 בערך אני כל הזמן מתנתקת מהסביבה וחיה באיזה סיפור שחוזר על עצמו שוב ושוב. אני מודעת לסביבה ואם מישהו יקרא לי אני ישר אחזור למציאות, וזה גם לא יקרה כשאני עם אנשים, רק לבד. אני לא יכולה לעצור את זה וזה פוגע לי באיכות חיים בצורה נוראית, כי יש תקופות בהן אני יותר מנותקת מחיה במציאות. הסיפור שחוזר על עצמו היה קשור בילדות יותר למישהו שעוזר לי ומציל אותי מפגיעה מינית, והיום קשור למישהו שפשוט אומר לי שאני לא מדמיינת או משוגעת ושזה אמיתי. יש לי המון סיוטים שחוזרים על עצמם על ילדים שנאנסים ושאני מנסה להציל. א-ב-ל אין לי שום זיכרון של שום דבר כזה שקרה באמת! אני פשוט אבודה ונאבקת להשאר במציאות ולא להתנתק אבל זה קרב אבוד. למה זה קורה?? אני מיואשת. (אני כן מתפקדת, עובדת, נשואה ועם ילדים, אבל מחפשת הרבה פעמים להיות לבד כדי להתנתק) תודה.

אני גיי אם זה לא יהיה ברור:) הייתי במסיבה, והיה שם בחור שהוא יחסית מוכר פשוט נדלקתי עליו.. בסוף יצאתי לכיוון הבית ופתאום ראיתי את אותו בחור , ושאלתי אותו שאלה ספונטנית לגבי הכיוון לתחנת האוטובוס, ככה שאני לא יודע מה הוא חושב, אם בכלל... מהרגע שהוא התחיל לדבר, הרגשתי שאני מתאהב קשות, הוא כזה מתוק ונחמד... וכן, דווקא עליו אני לא רוצה לדבר... הבעיה היא אחרת, שזה מזכיר לי את תקופת התיכון שהתאהבתי באנשים שלא אהבו אותי בחזרה, באופן סדרתי, הייתי נמשך לאנשים שלא נמשכים אלי, כי הם היו סטרייטים ככל הניראה, וזה פגע בי, האי סימטריות הזאת... האכזבה, אחרי אכזבה, אחרי אכזבה, שגררה חוסר ביטחון, ודימוי גוף שלילי... נפגעתי מזה, וזה קורה שוב פעם... אני מגיע לאותו מצב, שאני מתאהב במישהו, ואני פשוט מרגיש כמו אותו ילד פגיע שהסתכל באובססיביות בתמונות של האנשים שהוא היה מטורף עליהם, חסר אונים ומיואש, כאילו כל עולמי תלוי בבחור הזה... התחשלתי עם הזמן, והיום אני יכול להגיד, שאולי זה ניראה לי מחדל עצום שהוא לא יאהב אותי בחזרה, ואני הכי מטורף עליו, אבל מנסיון העבר, רק עכשיו זה ניראה כל כך קשה, כשזה יעבור, זה יהיה הרבה פחות נורא ממש שזה ניראה עכשיו וכניראה יהיה מישהו אחר שאני אחשוב עליו... ובכל זאת, המחשבות עליו צצות מפעם לפעם, וזה מכניס אותי למוד של דאון, המחשבות שהוא לא רוצה אותי, ושאני לא מספיק טוב... (זה לא מפתיע אותי שזה מה שאני חושב, שזה כל מה שהיה לי בעבר, בלי להישמע אומלל)... איך אני יכול להעיף את המחשבות האלה מהראש? המחשבה שאני כל כך מטורף עליו, והוא לא אוהב אותי, וכמה זה נורא וכו'... תודה

היי בוקר טוב. הסיפור שלי הוא קצת ארוך אז אקצר ואגיד שיש לי ילד בן 13 שסובל מאוד מהפרעה טורדנית של ניקוי ושטיפת ידיים במים וסבון...ההפרעה הזו מפריעה לו בתפקוד הבסיסי ביותר של לאכול לשתות להתפנות בשירותים כל דבר מצריך שטיפות,או אי נגיעת הידיים בכלום! ממש כמו רובוט. התופעה התפרצה ממש בשיא שלה לפני חודש וקצת .והיו סימנים של משהו שקורה לפני ,כמו מגבות רטובות סבונים שנגמרים אבל השיא הקשה זה בחודש האחרון... התחלנו טיפול בדיקור סיני,ובשיחות עם פסיכולוג.היה קצת שיפור אבל האובססיה נשארה אז הוספנו לו בעזרתה של המטפלת בדיקור טיפות של פרחי באך... בימים האחרונים הכל ממש התגבר.הילד ממש סובל ובוכה קשה לו לתפקד ולהסתיר את המתרחש מסביבתו.הוא ממש לווה חוויה קשה ומתישה כמו כן כל בני הבית. אני רוצה להתייעץ רוצה שמישהו יבין אותי כאמא מודאגת וחרדה להווה ועתיד של הבן שלי.כל הטיפולים נעשים באופן פרטי יש לציין. אך אני לא יודעת האם הטיפולים נכונים? האם יש עוד ילדים כאן בפורום? צריכה מידע חיזוק ולראות האם יש אור בכל הדבר הזה? אשמח שתעזרו לי אם יש כאן אמהות או מישהו שידריך אותי ? תודה רבה שקראתם ...

שרון תודה רבה שענית לי.אישרת לי את מה שהרגשתי שבאמת הפסיכולוגית היא רק דרך להכיל את הילד לא לטפל בבעיה. הטיפול שהתכוונת זה cbt? זה עוזר? צריך ללכת לפסיכיאטר בשביל דבר כזה? אני שוקלת לעשות הכל דרך קופות החולים אני מפחדת שמנצלים את החולשה והקושי שלנו ....ומצד שני הבן שלי לא מעוניין וחושב רק על עתידו הצבאי ובכלל...תחושות מעורבות וקשות.

שלום לך שרון..יש לי שאלה ברשותך יש לי המון זמן מחשבות טורדניות כגון:בדיקות חוזרות אם הדלת סגורה ועוד בסגנון לאחרונה התחילו לי מחשבות ופחד לפגוע באדם שאני אוהב אני מודע לזה שלעולם לא אפגע אבל המחשבה ממשיכה להגיע ולהפחיד שוב ושוב

שלום שרון, יש לי אוסידי והפרעת התקף חרדה, אני למדתי אחרי הרבה שנים שלהתגבר על האוסידי זה היכולת לחיות איתו בלי להגיב ובלי לפחד... די הצלחתי... אבל... לפעמים יש לי התקף חרדה- לחץ שגורם לרעדה, דפיקות לב, בלבול ואפילו בחילות. בעיקר כשמזרזים אותי להתארגן מהר, "נו כמה זמן, צריך לצאת כבר".... להספיק את זה ואת זה..... שהכל יהיה מוכן, גם פה האוסידי קשור בזה שהכל צריך להיות מסודר ומתוקתק מראש, אבל כשזה לא הולך אני נלחצת וכאילו מאבדת את עצמי, אז למשל אני מתעצבנת שמלחיצים אותי. אני מנסה להגיד לעצמי אז שילחיצו, מה איכפת לי, אז לא אספיק משהו וזה בכל זאת לא הולך לי בענין הזה ספציפית, איך להתגבר על זה?

מה ההבדל בין הפרעת חרדה לאוסידי,יש לי את שניהם, אבל יש גם קשר בינהם (בעיקרון מאובחנת כאוסידי). הרי האוסידי גורם לחרדה...מה זה משנה ההפרדה בין הספקטרום האובססיבי קומפולסיבי לבין הפרעות חרדה אחרות? ועוד שאלה קצת פילוסופית: מה זה מעיד על הבנאדם שיש לו הפרעות כאלה? מה לא בסדר בו? הרי לא מדובר באופי חלש, נכון?

בזמן ההריון אימי נחשפה לצילומי רנטגן, ביקשו ממנה להפיל את העובר והיא סירבה, וככה נולדתי, נולדתי עם בעיית עור מאוד קשה , היו לי שומות רבות גדולות ומגעילות על הגוף בכמות של עשרות רבות אם לא יותר, , היתביישתי תמיד להחשף,לא הלכתי בנעוריי לים,לא יכולתי לחשוב שמישהי תרצה אחד כזה , ולא יצרתי מצב לזוגיות כלל, עד שבגיל 30+ קיבלתי טיפול ממומחה לעור עם תרופה חדשנית שהורידה את כל השומות ללא ניתוח, אז כבר הייתי מעל גיל 30, בכלל אני בא ממשפחה מאוד בעייתית, ומאז שאני זוכר את עצמי,ובמיוחד אחרי הטיפול בעור, נוצרה אצלי תופעה שאני נגעל ממישהו שיש לו שומות או נגעים בעור, מחשש שיתפתחו לי שוב נגעי עור אני מקפיד על סטריליות, מה זה אומר? שאני מישתמש באלכוהול 95% כדיי לחטא ידיים למשל , או חפצים חדשים שאני נוגע בהם, כשאני יוצא החוצה או הולך למקום מסוים, הבגדים ילכו לכביסה מידיית, אין מצב שאשים אותם בארון, אם מישהו יבוא אליי, אחרי שילך אחטא את הכסא שישב עליו, אין מצב שארשה למישהו לשבת על המיטה שלי ואחר כך אשן בה כש על המצעים מה שעבר לשם מבגדיו, אני מבין שהפחד הזה מלחזור להיות עם נגעים בעור, מקשה את החיים שלי, אבל קשה לי לחשוב שאוכל להסתדר ללא הספירט לחיטוי, אינני יודע כמה אמת יש בפחד שלי מלהידבק בנגעי עור מגעילים שוב,אבל ללא ספק יש לי צורת חיים לא רגילה,אנשים שנכנסים אליי הבייתה, ומרגישים את ריח הכוהל, חושבים להם כל מיני דברים,ותמיד מעירים לי, שיש לי בבית ריח מוזר או של אקונומיקה או משהו אחר שלא ברור להם למה, ולמה אני מישתמש" במשהו מוזר", אני חי כך עשרות שנים, האם יש תקווה לשינוי? האם בכלל ניתן לשנות משהו? תודה

שרון שלום, יש לי אוסידי לכן אני רושמת כאן את שאלתי אבל אני לא יודעת אם זה קשור. אני בת בין 25 ל30 ורווקה. יש בנות ספציפיות שאני מתחברת אליהן רגשית, ויש אחת (שהיא לא בדיוק חברה) שאני מאד אוהבת ואני חושבת עליה הרבה ומדמיינת את זה שהיא תחבק אותי. ואני בלב מאד מאד רוצה שהיא תחבק אותי הרבה ותדבר איתי ותטייל איתי ועוד... (זה עושה לי טוב וגם המגע) לרוב אני מתביישת לבקש חיבוק והחלטתי כן לבקש. יש אנשים מעטים ספציפיים שאני רוצה שיחבקו אותי ובכלל לא מכולם, יש לי בראש גם בנים בודדים. עולה לי לפעמים מחשבות על קשר מיני איתה אבל אני לא חושבת שאני מתכוונת לעשות את זה. זה גם מגעיל אותי ואני גם קצת מפחדת לחשוב את המחשבה הזאת. גם לחשוב על קשר מיני עם בנים זה מגעיל אותי, לגבי בנים יכול להיות שזאת סיבה של ניקיון. (גם בעבר אהבתי את המטפלת שלי והייתי מאד אוהבת את זה שהיא חיבקה אותי זה עשה לי מאד טוב.) אני הרוב מתחברת לבנות, כנראה מכיוון שאני דתייה ואין לי ככ קשר עם בנים ואני לא ממש מכירה את זה. מבחינתי זה נשמע לי רגיל שאני אוהבת אותה וכייף לי הקשר איתה, אבל אם אני חושבת על זה שאולי זה אומר משהו על המיניות זה מפריע לי מאד. מה זה אומר עלי והאם זה נורמלי לאדם רגיל? והאם זה נורמלי לבקש חיבוקים מבנות? תודה.

שרון שלום, זאת אני שכתבתי בעבר את השאלה על העברה אם את זוכרת לגבי קשר. אז כל זה מתקשר ביחד, שאני נקשרת לבנות. אני מרגישה שלבנות יש יותר רגש והבנה אז יכול להיות שבגלל זה אני נקשרת אליהן הרבה יותר מבנים. אבל אני מפחדת שזה לא לסביות. אני מאד רוצה לבקש הרבה חיבוקים מהחברה ואני גם אומרת לה שאני אוהבת אותה, מאד נקשרתי אליה. מחכה לתשובה.