פורום הפרעה טורדנית-כפייתית, אובססיבית

שלום דר שרון !! אני מאוד מבולבל מכל מה שעובר עליי לעשות ויחד עם ההתמודדות . פשוט אני מנסה להסביר אבל קשה לי אפילו להתבטאות כאן בפורום המבורך הזה . אנסה ... מתמודד עם המון דברים עבודה .. הפרעה . בדירה להתמודד עם שאר הדיירים . מטפל פעם בשבוע . לאחרונה סובל מעצירויות חזקות מאוד . יש השבוע בדיקת קולנסקופיה לבדוק מה קורה שם . יתכן שזה נובע מהתרופות . אציין שבבקרים אני מאוד סביב עצמי עם כל ההכנות והסידורים . מאוד אוהב סדר וניקיון ולכן אני ממש כל הבוקר סביב עצמי מסדר את הניירת שהמטפל אומר לי להיפטר מהם אבל זה ממש קשה לי . חייב שהכל יהי מ ושלם ומאורגן ויציב ואם זה לא ממש כך אז זה מהווה לי טיפ טיפה חוסר נוחות בקיצור אני מאמין שהמצב יכול להשתנות אך מה היא הדרך לעבור ולהשתחרר ממצב זה תודה לך ושבוע טוב

שלום רב. אני מאובחנת כסובלת מ אוסידי.והפרעות פאניקה. זה מתבטא אצלי במגוןן וריאציות .פחד מסיכזופרניה בעיקר.יש לי גם מחשבות מידי פעם שמא אני אפגע חלילה במישהו או בילדים לא עלינו. יש לי טינטון באוזניים אני מפחדת שזה קולות. אני רואה משהו בזוית העין אני חייבת לוודאות שיש שם משהו ולא הזיתי. וכמובן חיפוש אובססיבי באינטרנט על מחלות נפש. מה שמטריד אותי זה שקראתי בכל מקום שאוסידי מתבטא יותר בפחד שאותו אדם (אני) אפגע במישהו ולא שיפגעו בי.או שמישהו אחר יפגע באדם קרוב לי. ואז אני נכנסת לפאניקה כי אני חושבת שיש לי מחשבות שווא ושזה לא ocd. חייבת לציין שבכל פעם שיש מקרה רצח בטלויזיה המחשבות מתעצמות. הייתי בעבר (לפני 7 שנים) בזוגיות מתעללת (מילולית בעיקר) ויש לי פחדים שהוא יאבד את זה יום אחד ויחזור לפגוע בי. משהו בי באמת לא בסדר? תודה מראש.

בנוסף,שכחתי לציין שיש לי סבתא חולת סכיזופרניה.

תודה על תגובתך המהירה. כן אני מודעת לכך שאני מחפשת ממך אישור ושזה טקס. ועצם זה שאני לא מקבלת הרגעה אני נכנסת יותר לפאניקה. טיפלתי ב cbt אבל לא הצלחתי להגיע למצב של חשיפה. אמשיך את הטיפולים בקרוב.

היי שרון, איך מבדילים בין אוסידי ךמעבר למשל אתמול ישבתי בגינה בספסל כזה שיד לנו אצל גיסי הרגשתי כמו עקיצה בישבן דמיינתי שנחש הקיש אותי והאמנתי לזה היו לי תופעות בגוף לייסטר הראתי לבעלי אמרתי לו אתה רואה שתיים כאילו סימן של הכשה ...אז איך אפשר להסביר אצ זה שזה רק אוסידי ופדוט האמנתי למחשבה התקשרתי לחברה שלי סיפרתי לה כולי הזעתי

כי מרוב הטירוף שישלי בראש אני כבר לא יודעת מה לחשוב אני בעבודה חושבת שחטפו אותי ואני במקום אחרומתעלחים בי משהו הזייה כאילו יש לי סרט בתוך המוח כל הזמן מפחדת להתעלף מפחדת להיות עם הילדעם לבד וצאת איתם מהבית זה כבר טירוף איך יכול להיות שתרופות לא עוזרות בכלל

כל הזמן בתקופת המעבר יש לי הרעה ואני כל הזמן מפחדת ששוב תיהיה לי הרעה ולא אוכל לתפקד בכלל עם הילדים והעבודה וזה מלחיץ אותי הכל התופעותהגופניות המחשבות איך אפשר לומר שאוסידי זה לא מחלה זאת מחלה בתוך המוח שמשגעת בנאדם זה לא פסיכולוגי בכלל זה מחשבות שקופצות לראש לבד זה משהו לא בסדר בתאים

שלום ד"ר לויט! תודה על תשובתך אבל לא עינית לי בדיוק על מה ששאלתי. מה התרשמותך לגביי "מחשבות טורדניות סנסטיביות כלפיי הסביבה"? (ללא קשר לתחושות בטן שמסייעות לי לי בהערכה של אנשים ואינן מתבטאות במחשבות טורדניות שיש לי הריי "אינני חושב על תחושות בטן" אלא "חווה תחושות בטן בסיטואציות מסויימות"? תודה

שלום, אני סובל הרבה שנים מההפרעה, כילד זה בא לידי ביטוי בעיקר בטקסים כאלו ואחרים. בזמנו לא יחחסתי לזה משמעות והפגיעה באיכות החיים הייתה נסבלת גם לא ידעתי לאבחן את הבעיה. עם השנים כמות הטקסים ירדה משמעותית והוחלפה באובססביות. לעיטים היה מדובר פפחד ממחלות, ומגוון דברים שונים ומשונים שאין בהניהם קשר כלל, ממש כל תחומי החיים. בתחילת שנות ה20 הגיע השיא והיו זמנים שהפגיעה הייתה מאוד גבוהה ופגעה משמעותית בתפקוד. מאז אני חיי ברכבת הרים עם תקופות שההפרעה לא קיימת כלל עד שהיא תוקפת במפתיע ומכניסה אותי לסחרור לתקופה לא ברורה. זה עלול להתחיל מטריגר שמזכיר לי נושא שדאגתי ממנו ולאחר מכן אני פתאום נכנס למערבולת שכל הנושאים הבעייתים תוקפים אותי ביחד. יש סיבות שהיו מוצדקות לדאגה וחדרה בזמנו והיו נראות לגיטמיות, אבל עם השנים הסיכוי שהתרחיש הבעייתי יתמשש הופך לפחות ופחות סביר וכבר מדובר במשהו לא רציונלי. אני בארון המחלה וכמעט לא שיתפתי אף אחד. אני חושש מאוד מטיפול טרופתי וכל טיפול שדורש ממני להתוודאות על הנושאים עצמם מפחיד אותי גם. האם יש משמעות לצורה הלא אחידה שבה ההפרעה פוגעת בי (בעוצמה שונה מאוד בזמנים שונים)? איזה השלכות יש לקיום טיפול לא תורפתי? אני מאוד חושש שהדבר יחשף ויפגע בי במקומות שונים. אני יודע שגם הטיפולים הללו לא מתבצעים בהכרח על ידי פסיכולוגים, האם בהכרח קיים חסיון מטופל? סליחה שהארכתי כל כך, אשמח להמלצות לטיפול המתאים. תודה רבה

שרון עכשיו שסנ לא באמת לקבל אעשור כי מה שאני חווה לא קשור לאישורים הייתי אצל הפסיכאטרית אומרת שהכדור שאני לוקחת מקבוצת הssri ובמינון שאני לוקחת היא לא חושבת שכדור אחר יוכל לעזור יותר כי הפאקסט הכי מרגיע מהקבוע הזאת...אני כל יום כמעט נעזרת בין חצי לוריון לשלם היא אומרת שרק תרופות אנטי פסיכוטי במינון נמוך מה שאני לא מוכנה לקחת בכלל ...למרות זאת יש התקפים פחד לצאת עם הילדים למקומות מה שמוסיף בעיות קשות על הזוגיות פחד לעשות דברים בסיסים אתמול קמתי משינה וחוויתי שוב התקף פאניקה קשה שכמעט שוב התעלפתי ממנו כמו שקרה לי בפעמים הקןדמות כי הבדיקות הגופניות יצאו תקינות גם סיטי ראש וגם אקו לב תקינים ההתקפי פאניקה מתבטאים שאני מרגישה כאילו חישמלו לי את הגוף מבפנים דופק מהיר מאוד ותחושת עילפון קרבה ממש היו פעמים שהתעלפתי מזה כפי ששיתפתי אותך מה את מציעה לי לעשות איך אפשר לצאת מהמצב הזה זה רק מחמיר וההתקפי פאניקה גורמים לי לפחד להיות עם הילדים לבד והלוריוונים האלה עושעם אותי כבדה כזאת והיום יש לי גם רעד בגוף בקיצור כל השנים שאני עם האוסידי אף פעם הוא לא הגביל לי ככה את החיים ולא חוויתי התקפי חרדה כאךו קשים שמשפיעים לי על כל התנהלות היום יום מה אץ מציעה לי לעשות אולי את גם מכירה איזה קולוגה פסיכאטר שיכול אולי לעשות לי איזה שינוי תרופתי לפחות שיאזן אותי ממש כואב לי על הילדים

אבל זה גורם לי לאובדן הכרה ..איך אפשר להתמודד עם זה

הפחד הכי גדול שלי שאני יפסיק לתפקד לא יעבוד לא יטפל בילדים כי כל יום זה מתרחב ופתאום עוד פחד לקלח אותם שאני לא אקבל הץקף שאני איתם לבד ויתעלף זה רק מתרחב

שלום רב. אני מחפשת טיפול ללא תרופות שיעזרו לי במחשבות טורדניות ודיכאון. אני ממש אשמח למענה

היי, יש טיפולי CBT. מתמקדים בשינוי קוגנטיבי התנהגותי לגבי המחשבות הטורדניות, דרך שיטות של חשיפה ומניעת תגובה.

היי, שרון. מה בעצם מאפיין את הטיפול CBT של היום שהוא מעבר לחשיפה ומניעת תגובה? האם הכוונה הייתה לשינוי בצורת החשיבה? היצמדות לעובדות?

היי, שרון. היו שיטות טיפול ששמעתי שנצמדים לעובדות, וכאשר אני חושב על זה, נשמע הגיוני שהיצמדות לעובדות זה כמו טקס, בריחה מהחרדה. לגבי טכניקות משלימות.. 1. כיצד ניתן ללמוד לקבל את המחשבה? 2. האם קבלת המחשבה היא לא סוג של חשיפה אליה? 3. כיצד משחררים שליטה באמצעות מיינדפולנס? אני יכול לומר שיש לי הרבה מחשבות טורדניות בנושא של בררנות בזוגיות, והתייחסות לכל פגם חיצוני ופנימי בבחורה שגורם לי לפסול אותה מיידית. לכן, הייתי רוצה לדעת כיצד ליישם את קבלת המחשבות בנוגע לנושא הבררנות בזוגיות. אודה מאוד לעזרתך.

שלום ד"ר לויט! אובחנתי עם מחשבות טורדניות (OCD לא טקסים) בזמן האחרון יש לי" מחשבות טורדניות סנסטיביות" כלפיי "הסביבה הציבורית". דוגמא לכך:ביקרתי במירפאה ציבורית והיו במשרד שם 2 מזכירות מבוגרות (שזכורות לי כמחשבה טורדנית שלילית שהן קצת" מיושנות בגישה כלפיי לקוחות") וחיכיתי לתורי והייתה מזכירה צעירה ("טיפוס חדשני") והייתה לי קצת מחשבה טורדנית שהיא "מתואמת איתן" ליחס שלילי ולא אישי כלפיי לקוחות אך כשפניתי אלייה נוכחתי לדעת" שהיא שונה ברוחה" מ2 המזכירות ואז המחשבה הטורדנית שלי שהייתה קצת שלילית קצת "הניחה לי".(לאכן מכן ראיתי את המזכירה הצעירה "כחיובית יותר") יש לי גם מחשבות טורדניות שקשורות לכך:שהאם אני גולש "לסטראוטיפ קל" לפי "מראה או חיצוניות" ("עדיף לא לגלוש לסטרוטיפ") אבל המחשבה הטורדנית שלי אומרת שברוב המיקרים אני דיי צודק במיפגש ציבורי עם אנשים והערכה של אנשים לפי תחושת הבטן שלי ואינטואיצייה שלי.. מה התרשמותך ממחשבות טורדניות סנסיטיביות? (יש לי תחושות בטן ואינטואיצייה שמסייעים לי מאוד) איך אפשר להפחית "התעסקות יתר ומתח" שניגרמים לי? תודה

היי, שרון. כל פעם כשאני הולך לישון, אני חושש שחפצים בחדר ייפלו עליי במהלך השינה. לאחרונה הזיזו אצלי ספריה בחדר, וניתקו אותה מהקיר, אז אני חושש שהיא תיפול עליי בלילה, כי אולי היא לא יציבה כמו שהייתה מחוברת לקיר. לפני זמן מה, ישנתי מתחת לרמקול מותקן על הקיר, וחששתי שהוא ייפול עליי. זה מפריע לי לשינה, ואני לא רגוע. האם יש דרך להפחית את הלחץ? אני ממש לא נרדם בחופשיות כמו בעבר..

שלום. אני סובל מהפרעת חרדה כללית, התקפי פאניקה ו-OCD סביב הנושא. (שואל שוב ושוב את אותן השאלות על התרופות כדי לקבל תקווה וחיזוק למרות שאני יודע את התשובה). באם "אתנזר" משאילת שאלות בפורומים בנושא התרופתי בכלל, תהיה הפחתה של הטורדנות במוח או שזה כלל לא משנה? אגב, הפסיכיאטר רשם לי לוסטרל 100 מ"ג כטיפול וחלפו רק כשבועיים תחת הטיפול.

שלום שרון !! אני חווה שנים ארוכות של החרפה בהרגשה . אני בחור דתי חרדי חובש כיפה בעבר הרחוק הייתי שותף מאוד פעיל במועדון אנוש צ בעירי שנסגר לפני כ 3 שנים בערך . חסרה לי פעילות חברתיתי ופעילות גופנית כעת כיום זה באמת בעיה עם כל המצב של הקורונה אבל היו לי שנים יחסית מלאות בהרבה תוכן . פניתי לעוס ןלמדריך שידאגו לי למפגשים אלו או אחרים ארצה לדעת מה את מציעה . אפילו לפגישות של הדירה איני מגיע כי שוב הפעילויות מתחילות ב 5 אחה"צ ואני עובד מ14 עד 18 השבוע השתתפתי בישיבת דיירים שהצוות ביקשו ממני להגיע עקב כניסת דייר חדש לדירה והרגשתי לאחר המפגש בת החצי השעה ממש טוב אז החל בליבי רצון עז להשתתף בפעילות קרי מפגש פה או במקום אחר ובנוסף הבעיה שהבוס לא מאפשר לי כלומר אני עובד מול מנהל עבודה שמצידו לא איכפת לשחרר אותי מה שכן זה הבוס מעליו השאלה האם כדאיי לי לשתף אותו בכדי שיסכים כן לשחרר אותי ? ואשמח שתפני אותי למקומות אלו או אחרים שייש בהם פעילויות תודה רבה ואשמח מאוד לקרוא תגובתך ואת הצעתך בנידון זה שלי . הרבה תודה ולילה טוב אייל

הבת שלי בת 40 מאובחנת כסכיזופרנית מקבלת זריקה כל שבועיים בשם פלודיקט 1 ML893 במשך שנים רבות היא עצורה , והרופאים החליטו לתת לה תרופה, כדורים בשם פרפנאן בעלת תופעות קשות מאוד מה לעשות

היי, שרון. יש לי בעבודה בוס שתלטן, נצלן, ללא ידע מקצועי, ואני לא סובל שהוא נותן לי הוראות. הוא כל הזמן אוהב להשפיל ולהיות בעמדת כוח, והוא מתייחס כך לשאר חברי הצוות. אני מבין שאני לא יכול לשנות את הבוס, כי יש לו סמכות, ולצערי הרב בעל הסמכות הוא בעל כוח, וכמה שאני לא צודק, הוא יכול להתעמר בי ובשאר העובדים בזכות הסמכות שלו. אני אישית חושב שהאצלת סמכות מלכתחילה יוצרת אי שוויון בין בני אדם, ולכן מתפתחת שנאה והרבה ריבים. השאלה שלי כיצד אני יכול להתמודד ברמה האישית עם רגשות ההשפלה והניצול שאני חווה, וכיצד להתמודד מול הבוס הקשוח והמאיים? אודה לעזרתך.

היי שרון בוקר טוב, כרגיל התמודדות יומיומית עם הדבר הנוראי שנקרא אוסידי. היום בבוקר עלתה לי מחשבה יש איזה קבוצה בפייס שמעבירה סדרות טורקיות שעוד לא התפרסמו בארץ כנראה שהאתר נחסה על ידי איזה ארגון וחא ידעתי זה העביר אותי לאיזה קישור ברוסית ונרשמתי לשם חשהתי שככה אפשר לצפות בסדרה זה מין צאט כזה עלתה לי מחשבה שעכשיו נרשמתי ויחפשו אותי מטורקיה ויפגעו בי מאותו רגע אני רק רואה רודפים ומפחדת שאין לי סכיזופרניה כי מה הסיכוי שתבוא לי מחשבת רדיפה ככה סתם...וממש שאני מאמינה לה...

אני מפחדת שאני פסיכוטית ועושה שטויות ולא מודעת לזה

שלום ד"ר שרון, רציתי לשאול על אוסידי: אני משתדלת להתעלם ממחשבות טורדניות, לא לענות להן. הבעיה שלעיתים המחשבות מרגישות אמיתיות וזה קשה לזהות האם הפעם זה אמיתי או שזה רק האוסידי. איך עליי להגיב במצבים אלו? האם עליי להסיק שזה רק האוסידי? ומה אם אני טועה? תודה

שלום מומחית! אנ מתמודד עם מחשבות טורדניות. יש לי קשיי שיינה וקשיי ריכוז.(אני לא מרוכז ומרכיש "חסר מוטיבצייה" לניהול סדר יום שלי (אני נמצא בבית ואין לי חשק לעשות כלום) האם זה אופייני "להפרעה" זו? 2.האם טפול התנהגותי מטפל גם בבעיות שיינה כתוצאה ממחשבות? תודה

הי שרון, אני בן 16 ולאחרונה החלו אצלי מחשבות טורדניות אובססיביות בנושא האם אני הומו. בעבר הייתי מאוהב המון זמן בילדה מהשכבה ובנות מאוד מושכות אותי. כשהמחשבות החלו עשיתי בדיקות האם אני מתגרה מינית מלהסתכל על גבר וראיתי פעם אחת פורנו גייז ונלחצתי בטירוף כי הרגשתי שהתגריתי מזה. מאז אני לא יכול לראות טלויזיה מפחד ללכת למקומות בחוץ שלא אראה מישהו ואחשוב שהוא נראה טוב, מלחיץ אותי אפילו לרשום את זה. אני לא מסוגל לראות גבר בלי חולצה מהפחד שזה נראה טוב - לא קשישים עם כרס... (בעבר הייתי במלתחות גברים בבריכה קבוע וזה לא הפריע לי), מפחד אפילו להסתכל על עצמי במראה ולהגיד על עצמי שאני נראה טוב. אני יודע שיש לי חרדות ואובססיות באופן כללי ובעבר כשהיתה לי חרדה כלשהי התעסקתי בה באובססיביות וכשהיא חלפה החלפתי אותה בחרדה אחרת. אני חייב לציין שאני עדיין נהנה מבנות והן מגרות אותי מינית אבל כשהמחשבות מופיעות פתאום נראה לי שאני פחות מתרגש מבנות. ההתעסקות הזאת משגעת אותי כי אני חייב להבין בוודאות איך אני יודע שאני לא הומו או דו מיני. יש ימים שזה לא מפסיק לרוץ לי בלופ בראש ואני משתגע, מרגיש שהחיים שלי נהרסו. אין לי שום דבר נגד הומואים, פשוט לא רוצה להיות הומו. לא מתחבר לזה בשום צורה. חייב לציין שבעבר לא התייחסתי להומואים בסרטים ובתוכניות טלויזיה ועכשיו אם אני מצליח לראות איזו תוכנית ומופיעים בה הומואים ממש קשה לי לראות את זה. בהתחלה נלחצתי מכל גבר בסביבה עכשיו אני נלחץ רק מבנים שנראים טוב, פחות ממבוגרים, אלא בגילאים שלי או אפילו קטנים ממני, האם זה אומר משהו? מפחד שאם מישהו נראה טוב, זה יגרה אותי מינית, כי אם בת שנראית טוב בעיני מגרה אותי אז למה שבן שנראה טוב לא יגרה גם? לא רוצה שבנים יראו טוב בעיני!!! אני עושה כל הזמן השוואות של בנים מול בנות וכזה... זה מלחיץ אותי בטירוף !!! בעבר בכלל לא הסתכלתי על בנים בצורה כזאת. יש לי מלא חברים והכל בסדר חברתית, אין לי בטחון עצמי גבוה, תמיד מפחד לדבר עם הבנות שמוצאות חן בעיני, מבאס אותי לראות שלחברים שלי זה יותר קל. לא יודע אולי זה קשור.... מצטער על האורך, אני מתוסכל לא מצליח להתרכז בלימודים ובכל דבר אחר... מה לעשות? תודה מראש

תודה שרון זה קצת מרגיע אבל גם קצת מלחיץ כי כתבת 'ככל הנראה'...יש דרך לדעת בוודאות שזה HOCD? אני מניח שאם הייתי יודע בוודאות שהמחשבות על גברים הם תוצר של OCD כנראה הייתי נרגע כי במחשבה זה נראה אמיתי בהתחלה כשהמחשבות היו חולפות הייתי חוזר לעצמי ולא מבין איך בכלל חשבתי את זה ושזה נראה אידיוטי אבל עכשיו זה קורה פחות גם כשהמחשבות חולפות אני עדיין טרוד, אני מתנשם בכבדות מרגיש שכבר כואב לי בריאות מרוב התנשמויות עמוקות שגם איתן כאילו לא מגיע לי אוויר לריאות. האם יש תרופות מרגיעות שמתאימות ?

תודה רבה

משהו כלכך מטריד אותי ואני אפילו לא יודעת להצביע למה, אני לא מצליחה לישון. וכבר קרוב לחצי שנה לא חוויתי ככה מחשבות טורדניות. ממש קשה לי. אני מרגישה כאילו אני חייבת להקיא אבל עוצרת את עצמי כי אני יודעת שזה פסיכולוגי פעם כל מחשבה הייתה גורמת לי להקיא והבנתי שזה יכול לעשות לי נזק אם אני אפתח הרגלי הקאה אבל פשוט משהו מטריד אותי, באמת שאני מתוסכלת. המצב שלי קק מתדרדר ואין לי כוח להגיע למקומות האלו ההורים שלי לא מסכימים לא פסיכולוג באמת מיואשת הייתה לי מחשבה מסוימת אתמול בצהריים שגרה לי לתחושה ממש רעה, וישנתי ורק היו לי אינסטינקטים של להתעורר , וכל פעם המחשבה הייתה בראש ונלחמתי להרדם כי הגוף שלי היה עייף. בהמשך היום היה בסדר ועכשיו הלילה התעוררתי בבהלה ממחשבה אחרת ועם תחושת חרדה ואני לא מצליחה לישון כי כל פעם החרדה רק מקפיצה אותי

שלום דר !! נוטל לדעתי המון תרופות וכדורים פסיכיאטרים בניהם לפונקס ועוד כעת אני רוצה לפחות לנסות ךהפחית מינונים למשל של הסרקוואל אותו נוטל כ 100 מ"ג ... אני שואל האם זה אפשרי ?? בוודאיי שאשאל את הרופא המטפל בי אך רציתי לקרוא חות דעתך ועצה בעניין תודה רבה ושבוע טוב

איזה פתרון יש אם אני אוכל דברים מתוקים בין הארוחות /אוכל גם מתי שלא שצריך +חושב הרבה על אוכל ?

היי שרון, אני לאחרונה לאמצליחה להירגע ממחשבה טורדנית מסויימת הקשורה לעבר ומוצאת את עצמי בודקת וחוקרת כל הזמן דברים מהעבר שקשורים אליה ומחפשת אישורים כל הזמן מהפסיכולוגית שלי ומאנשים אחרים. הפסקתי עם האישורים ומחקתי את הדברים הספציפיים שבחנתי בלי סוף על מנת לא להמשיך עם זה. אני לא משתפת כבר את המחשבות ככ ומעדיפה שלא. שיתפתי הרבה את אמא שלי בלי סוף ואני באמת מרגישה שזה עשה רק נזק. אני כל הזמן במלחמות עם עצמי בראש על מנת לבטל את המחשבה הזאת ומרגישה שזה מעגל שלא נגמר רציתי את עצתך בנוגע לאיך לגרום לזה להפסיק להטריד אותי ולהעסיק אותי. מבחינת העבר- לא מדובר במשהו טראומתי כלל

תודה רבה, אני פשוט שוקעת בחרדות מאוד קשות ומבלבלות ולא יודעת מה לעשות עם זה החרדות רק מחמירות

ד"ר שרון שלום, אני סובלת מאוסידי קשה, ולוקחת פאקסט ולפעמים כדור הרגעה לחרדה. המחשבות הטורדניות בתקופה האחרונה הן סביב נושא התרופות, פחדים של מה אם אני לוקחת אותן בצורה לא מבוקרת, מה אם לוקחת הרבה, וזה גורם לפחדים מהפעולות שאני עושה, הימנעויות, ניסיון לפתור את הספקות במחשבה, הרהורים. אני מרגישה מיואשת, איך ניתן לפתור את הספק הזה? איך להתמודד עם הטקסים המחשבתיים? הרי אני יודעת מה אני נוטלת, ומקפידה לקרוא ולוודא אודה לתשובתך

ד"ר שרון שלום, לבני בן ה - 15 התפרצו לאחרונה מחשבות טורדניות ואוסידי מלווה בטיקים או טקסים התנשמויות רבות... הוא אובחן אצל פסיכולוג כסובל מאוסידי וחרדה קיצונית. לפני חוד ושבוע התחלנו טיפול תרופתי של פריזמה 20 מ"ג ולצערי אני לא מרגישה שיש שיפור במחשבות ובאובססיה. אחרי שבועיים של טיפול תרופתי היה שינוי לטובה במצב הרוח ובעקבות כך שיפור במחשבות אך בשבועיים האחרונים יש לו ימים שהוא מרגיש לחץ מטורף וימים בהם המחשבות מתגברות על כל דבר הוא שואל האם זה אוסידי ? הוא לא מעוניין בטיפול פסיכולוגי ודיי תולה תקווה בכדורים. האם הכדורים ישפיעו בהמשך או שאחרי 5 שבועות כבר היינו צריכים לראות שיפור ? האם כדאי לנסות תרופה אחרת או להגדיל מינון? תודה מראש, יעל

תודה רבה שרון, נסינו טיפול cbt לא עזר זה לא שהתרופה לא עזרה כלל היא עזרה קצת להרים את מצב הרוח אבל יש עדיין במשך היום התקפי חרדה שמלווים במחשבות טורדניות. כשהוא נרגע אז זה דיי חולף. חשבתי שהמחשבות יפסקו לגמרי אני מבינה שיהיה צורך בעבודה עצמית. מעדיפה שלא להגדיל את המינון רק אם אין ברירה פשוט הבנתי שהאו סי די מפסיק אחרי 6-8 שבועות אז חשבתי שיהיה שיפור משמעותי יותר בהמשך, יש סיכוי כזה?

אכן נראה שהוא לא בשל לטיפול כרגע, מקווה שיהיה שיפור עם התרופה ואם לא ננסה שוב טיפול CBT תודה רבה שרון

היי דר שרון, אני סובלת ממחשבה טורדנית נוראית. עברתי טיפולי פוריות , הצלחתי להיכנס להיריון בעזרת בהזרעה שהצליחה. בתחילת ההיריון היו לי מחשבות מזעזעות לגבי העובר, האם הזרע באמת של בעלי... אולי החליפו לי... אולי עשו טעות.... הרגשתי שאני מתחרפנת. המוח שלי זרק אותי למלא מקומות.. מלא סרטים... מלא דימיונות קשים. היום תודה לאל אני יותר רגועה בקשר לזה. יש חלקים ביום שאני מאושרת מההיריון, יודעת שהזרע של בעלי, שהכל בסדר, החרדות נרגעות. אבל יש את החלקים הנוראיים יותר ביום של מחשבות הזויות , פחדים.... מרגישה שהמפלצת הזו שיושבת לי בראש פתאום תוקפת , מדברת מדברת ומדברת עושה לי רע ובלאגן בראש והולכת. מנסה ליישם טכניקות שלמדתי ב cbt מנסה להתעלם מרעשי רקע, אומרת למחשבה ״שוב פעם את״ , ״לא נמאס לך לחפור״ , “צוחקת על עצמי״ נותנת למחשבה ללכת בדיוק כמו שבאה. האם אפשר להגיד שאני בדרך להחלמה מהמחשבות האלה? האם לדעתך זה יעבור? מה היית ממליצה לי לעשות? מה לחשוב? תודה ושוב תודה ליהי

היי, סובלת מעל לשנה ממחשבות קיומיות ופחד שהמציאות לא אמיתית ומאחר שיש לי קווי אישיות אובססיביים הדבר הפך להפרעה ממושכת וכרונית. יש פחד מפני אובדן שליטה ומפני אובדנות ופחד שאני לא סומכת על עצמי. נמצאת בטיפול שיחתי שעוזר מעט אך החרדות מאוד קשות. היי התחלתי לפני מספר חודשים קצר סרוקסט תחילה במינון נמוך ואז הגעתי למינון המיקסמלי 60 מג לפני חודש עקב אבחנה של הפרעה כפייתית עקשנית. מרגישה שעוזר לי לעלות במשקל ומעט הקלה במחשבות אבל ממש מעט. כשאומרים שהתרופה מתחילה להשפיע לאחר 6-8 שבועות זו התקופה שבעצם הכדור מתחיל לעבוד והחרדות והאי שקט שאני חווה עכשיו זו ההחמרה שלפני השיפור? אציין שאני מטופלת בקלונקס שנה, תחילה הייתי על כדור וחצי ביום וירדתי לחצי כדור. אני מרגישה שמצד אחד הקלונקס עוזר לי לשינה אך גם גורם לי לאי שקט ולחרדות בזמנים מסויימים. אני כרגע סובלת מסיפטומים גופניים מאוד לא נעימים כמו דופק לב מהיר, האמת שהיפר ונטלציה כבר פחות יש לי, תחושת ניתוק, טשטוש מידי פעם, נימולים ותחושות מוזרות בראש ופחד לאבד אחיזה במציאות, פשוט חרדה שקשה לי להסביר. ברור שאתייעץ עם הרופאה אבל היא כרגע לא זמינה. אשמח פחות או יותר למענה כללי בגדול לגבי מה שתיארתי, למה מתכוונים שיש החמרה שלפני השיפור, האם אחרי 6-8 שבועות באמת מרגישים שיפור? יש מטופלים שדיווחו שהם פשוט יום אחד בהיר קמו בבוקר והרגישו טוב. האם קלונקס זה כדור שגורם לאובדנות לא עלינו? אני מניחה שהרופאה לקחה בחשבון שאיני אדם אובדני בבסיסי ולעולם לא היה ניסיון. כמו כן הגברתי את תדירות הפגישות עם הפסיכולוגית לפעמיים בשבוע והטיפול עוזר אך הסיפטומים מאוד לא נעימים.

כמה שאני מנסה לעשות כפי שאת מנחה אותי ללא טקסים לא מדברת אם אף אחד על המחשבות שלי ועל התחושות ולא לשתף עדיין אני מרגישה פחד תמידי מעילפון בעבודה פתאום עולה לי שהבוס שחי רודף אחריי ויש לי התקפי חרדה קשים שאני מרגישה שאני עומדת להתעלף ופתאום חושבת על הילדים שהם הרודפים ואז תוקף אותי התקפי חרדה קשים עם כל התופעות הגופניות והתחושת עילפון ואני אומרת אם אני יפגע בהם בגלל שאאמין במחשבות שלי ואני ממש מרגישה התקפי חרדה כאילו המחשבות אמיתיות איך את מסבירה את זה למרות שאני לא משתפת כבר שבועיים חוץ מעכשיו עדיין אין שיפור

שלום ד"ר שרון, לא יודעת למה לא ניתן לשלוח שאלה

שלום שרון, יש לי אוסידי, המחשבות גורמות להימנעויות, שאלות אישור וכו. המחשבות הטורדניות הן בנושא תרופות פסיכיאטריות. ניסיתי בתקופה האחרונה כמה תרופות שלא התאימו בגלל תופעות לוואי, והיום לוקחת פאקסט שהוא בסדר. האם עליי להסיק שזו אותה הגברת בשינוי אדרת, להגיד שזה האוסידי ולא להימנע מפעולות או מצבים? תודה

היי שרון, הבנתי תודה

היי, רציתי לשאול .. איך מבדילים בין הפרעת אישיות (גבולית או סכיזוטיפלית) עם "גלישות" פסיכוטיות, לבין הפרעה סכיזו אפקטיבית ? האם בן אדם יכול להיות מאובחן בהפרעת אישיות (גבולית, או סכיזוטיפלית) בעוד שיש לו חוג חברים רחב וזוגיות ארוכה והבעיה מתבטאת אצלו רק בתפקוד התעסוקתי והמקצועי? מה ההבדל ביו "גלישה פסיכוטית" בהפרעת אישיות לבין פסיכוזה בהפרעה סכיזו אפקטיבית ? מה יותר מאפיין "ניתוק חלקי" ולא מלא מהמציאות.. הפרעת אישיות או הפרעה סכיזו אפקטיבית ?

אני יודעת שבocd המחשבות לא הגיוניות אבל נתקעה לי מחשבה בראש ואני כן מפחדת שהיא נכונה אני לפעמים מוצאת את עצמי חושבת שהמחשבות שלי כן אמיתיות ונורא מפחדת שזה מה שאני חושבת לדוגמה אני מאוד עסוקה במראה החיצוני של בן זוגי וכל 5 דקות יש לי תשובה אחרת לגבי מראה פעם ככה פעם ככה האם באו סי די המחשבות אמיתיות? או למי שיש פסיכוזה הוא סבור שהמחשבות אמיתיות? כי אני מרגישה לפעמים שזה אמיתי וכאילו אני משקרת לעצמי וזה עושה לי רע ומטריד ימעסיק מלא שעות

שלום מומחית! אובחנתי עם מחשבות טורדניות (ocd לא טקסים).לאחרונה אני מרגיש מתח וצצות לי כל מיני מחשבות שחלקן "לא הגיוניות" למשל:אני יכול לחשוב על בחורה מסויימת ואז יש לי מחשבה טורדנית "שקשה לי להכיר בחורות למרות שיש בי פוטנציאל" או קצת להפך:לא מפריע שאין לי חברים אך אני מרגיש שתמיד יש סיכוי שאמצא בחורה". המחשבות האלו הן אובססיביות וגם גורמות לי להרבה בילבול וחוסר ריכוז.יש גם מחשבות שאנשים מסויימים (שלא בהכרך מכירים אותי טוב) "רוצים למנוע" ממני את האפשרות "להכיר בחורות" "במצבי הרגיש". האם מחשבות מאין אלו יכולות "לאפיין פארנוייה או חשיבה פאראנואית"? האם "מחשבות לא הגיוניות (שאין בינהן קשר) אופייניות לOCD? (מבחינת השכיחות) הוצע לי טיפול תרופתי אך סירבתי לקבל בשל תופעות לוואי.האם טיפול נפשי יכול להיות יעיל גם בלי שימוש בתרופות? מהו OCD פסיכוטי? תודה

היי שרון בזמן האחרון אני באמת מצליחה קצת יותר לשלוט במחשבות ולא לשתף את בן זוגי בטקסים שאני עושה את מכירה את בעייתי אני גם בטיפול תרופתי מרגישה שמקל עליי אבל אני מאוד עצבנית ומתוחה יש מחשבה שאני כלכך מפחדת ממנה כלכך שוברת אותי מבפנים אני מפחדת שהנבואה תגשים את עצמה וזו אני באמת המשפחה שלי מאוד ביקורתית ומחר יש פגישה של כל המשפחה ואני יודעת שסבתא שלי ביקורתית ומסתכלת לאנשים בצלחת ואני מפחדת שהיא תסתכל גם על בן זוגי אנע ממש לא רוצה לספר לו מחשבה כזו כי זה מגעיל זה לא אני ואני חושבת שאנשים צריכים לאכול כמה שבא להם במיוחד שזה חבר שלי בגלל ששבוע שעבר היא אמרה על מישהו דברים אז אני מפחדת שגם תלכלך על בן זוגי ותסתכל על מה הוא אוכל ואם הוא אוכל הרבה להיפך לבריאות שיאכל הכל אבל המחשבה מתסכלת וכאילו בלב אתה רוצה להגיד לו שלא יעשה את זה כי אני מפחדת מה אנשים יגידו אבל המחשבה ארורה ורעה ולא באלי לספר לבן זוגי אני רוצה שיאכל כמה שבא לו וכמה שמתחשק לו ואני כלכך מפחדת שברגע שאספר לו הוא יעלב כי זה ביטחון של בן אדם אני מפחדת שאני באמת כזו שזה מעניין אותי כלכך מה סבתא שלי חושבת ואסתכל לו בצלחת גם מה עליי לעשות??? איך לא לספר לו?? האם זו אני?? האם אני כזו מגעילה ורעה ??? באמת לבריאות כל הזמן אני נלחמת במשך שעות ואומרת שיאכל הכל ואני מתחרטת על שחשבתי דברים כאלה. איך אני אוכל להירגע ?? ולהבין אם זו אני או לא אני??

כי אני כן רוצה שיאכל ויהנה אבל אני מפחדת מזה שאני בעצמי שם אחשוב על זה שוב וסוג של אסתכל לו בצלחת כי זה לא לעניין לדעתך זה יקרה? כי אני מפחדת שזו אני אני ממש מרגישה שהמחשבה זוועה כי אני כן בעד לא להסתכל לאנשים בצלחת אז למה אני כלכך מפחדת שכן אסתכל ואחשוב עליו משהו

שלום וברכה אני רוצה לתאר דברים שעברו עליי לפני מספר שנים ואיני יודע כיצד זה נקרא במונחים קליניים? מה שקרה שהייתי בזמנו על מינון של ציפרלקס 20 מ"ג במשך חודש, ואז הייתי אצל הפסיכיאטר שטיפל בי והוא דיבר עם הפסיכולוג שטיפל בי אותו זמן ורשם בפרוטוקול לאחר מכן: Psychologist feels he is cyclothymic; has grandiose fantasies w/o insight, lacks boundaries לאחר מכן הרופא החליף לי את הציפרלקס 20 מ"ג בפאקסט 60 מ"ג בעקבות כך שהוא חשב שיש לי "חשיבה אובססיבית".. לאחר חודש וחצי דיברתי איתו טלפונית ואמרתי לו שהמצב לא השתנה והוא החליף לי את התרופה מפאקסט לונלפקסין 150 מ"ג ועשיתי את ההחלפה בהדרגה, הורדתי את הפאקסט והעלתי את הונלה, ממש בסמוך לכך להחלפת התרופה התחילו לי סימנים מוזרים שאיני יודע מה הם.. השינה שלי לא הייתה "עמוקה" באותו זמן וישנתי מעט שעות שינה והייתי בלחץ בחיים ובעבודה ובעייפות מתמדת.. עבדתי בזמנו 7 ימים בשבוע.. באותו זמן עבדתי בבית קפה והיה שם את הילד של בעלת הבית שנורא אהבתי אותו והיה מתוק אבל משום מה התחלתי לפחד נורא שאני הולך להרוג אותו, כי באותו זמן ראיתי סרט שוב ושוב ממש באופן אובססיבי על מישהו שהיה לו פיצול אישיות והוא הרג את גרושתו והמאהב שלה ופחדתי שיש לי גם את אותה הבעיה ופחדתי מאוד ש"האישיות הרעה או יצר הרע" ישתלטו עליי ו"אאבד שליטה". אני זוכר שהלכתי ואמרתי למשפחה שלי כל הזמן ש"צריך למנוע את הרצח של הילד הקטן", נתקעתי על המשפט הזה והם לא הבינו מה קרה לי ועל מה אני מדבר ולקחו אותי לאותו פסיכיאטר שנתן לי את הפאקסט והונלפקסין, באותה פגישה עם הפסיכיאטר אני גם כן זוכר שאמרתי לו על ה"רצח" שאני חושש שיתבצע, והוא שאל אותי איך זה יתבצע ואמרתי "עם סכין" והוא הסתכל עליי ושאל אותי אם אני רוצה להתאשפז, אני לא הבנתי מה קורה איתי והתחלתי לפחד, שמתי את הידיים על הפנים שלי ושפשפתי אותן ואמרתי לעצמי "אני מרגיש שאני משתגע" וחשבתי שעוד שנייה נכנסים רופאים עם חלוקים לבנים ולוקחים אותי לאשפוז ממש כמו בסרטים.. עוד אני זוכר בפגישה שאמרתי לפסיכיאטר ש"הפסיכיאטרים הם המשוגעים הכי גדולים, פשוט הם לא מאובחנים" בפרוטוקול של הפגישה הרופא רשם: says he fears killing children at work, or himself, attempts humour but there are no signs of mania. No evidence of cognitive impairment. הרופא הפסיק לי את הפאקסט ונתן לי הלידול ולאחר מכן נתפס לי הצוואר והלשון והפסקתי אותו.. עוד אני זוכר שבאותו זמן קניתי טלית והתחלתי ללבוש אותה ורציתי לחזור בתשובה. אני זוכר ששלחתי לאימא שלי הודעות בטלפון שאני "רואה בראש" את התאריך שבו היא תיגמל מסמים (היא הייתה מכורה לסמים), ושזו "הארה" ושלא תספר על כך לאף אחד כי זאת "נבואה", ואם היא תספר את ה"סוד" הזה הנבואה לא תתגשם. אני זוכר גם שחשבתי שאני נענש על חטאים שהמשפחה שלי עשתה ומקבל עונשים מהשמיים "על מעשה אבותיי" אני זוכר גם שחילקתי את האנשים מסביבי ל"טובים ורעים", ל"אופוזיציה וקואליציה" עוד אני זוכר באותה תקופה שהייתי מנהל שיחה ופתאום פורץ בבכי ללא דמעות לשנייה ואז חוזר לנהל שיחה כרגיל, כאילו עברו עליי מלא מלא דברים בראש שלא דיברתי עליהם ולא הבנתי מה קורה איתי, פשוט הראש שלי היה מפוצץ במחשבות ומשום מה ה-SSRI שלקחתי במקום להרגיע אותי, עשה יותר גרוע.. היה לי גם דוד (אח של אימא שלי) שהקשר אתו היה לא טוב ולא אהבתי אותו בכלל ואני זוכר שאמרתי לאימא שלי שהוא מת. והיא אמרה לי שהוא חי והוא נמצא בבית ולא הבינה על מה אני מדבר בכלל, ואני אמרתי שוב ושוב שזה לא נכון ושהוא מת ושלא תגיד שהוא חי. חשבתי שאם אאמין בזה ואגיד את זה שוב ושוב זה ממש יקרה. עוד אני זוכר שהכרתי איזו מישהי באותו זמן והיינו בקשר ולאחר זמן מה זה לא התאים לה ופשוט הצפתי אותה בהודעות בגלל שאני רוצה שהיא תחזור אליי ושנמשיך להיות בקשר וכתבתי לה שאני "רואה בראש" אותנו יושבים בסלון ואת הילדים שלנו משחקים ביחד.. והכרנו סך הכול חודש ומשהו, והיא חשבה שאני מוזר שאמרתי את זה.. האם זה היה התקף חרדה? או מצב פסיכוטי? או מאניה? או פרנויה? כיצד זה נקרא במושגים הקליניים?

שלום! יש לי מחשבות טורדניות שמלוות אותי יום יום. לפניי כשנתיים הייתי בחופשה ארוכה מעבודה. לאחר שחזרתי לשיגרת עבודה (להתעורר מוקדם בבוקר) הייה לי "התקף חרדה" שגרם לי "חמשבות טורדניות" (הייה לי סטרס -מתח) האם יש קשר בין סטרס (מתח) וחרדה להופעה של "מחשבות טורדניות"? האם כשמופיעות מחשבות טורדניות הן "נוטות להישאר" אצל אנשים "שיותר רגישים לכך" לעומת אנשים "שלא רגישים לכך"? האם "משבות טורדניות" מוגדרות קלינית כהפרעה נפשית? האם יש "טכניקיות אישיות" שניתן לתרגל על עצמי על מנת להקל על מחשבות אלו? (כגון שיטות רוחניות) תודה

שלום ד"ר, יש לי אוסידי קשה שהחמיר אחרי תקופה ללא תרופות, הייתי אצל הפסיכיאטר ורשם לי פאקסט להתחיל עם חצי כדור ואז לעבור לכדור. עכשיו אני בספקות שלא הבנתי את ההוראות, האם הכוונה לקחת כדור ליום, מה אם התכוון אחת לכמה ימים ומה אם אני אעשה טעות, ופחד מאיבוד שליטה. דחף לוודא, הרהורים, פחד להתנהל כרגיל. האם לשאול אותו שוב?

שלום ד"ר, מרגישה כבר מתוסכלת מהאוסידי. רציתי לשאול מה דעתך על טיפול סיביטי מרחוק? מבחינת דיסקרטיות, והתכנים מפחידים. מה אם מישהו יאזין וכו?

היי דר שרון היקרה וערב טוב אני רואה שאת כותבת כאן שצריך לקבל את המחשבה המטרידה והמפחידה, להתידד איתה , לא לענות לה, לא לעשות טקסים. אבל זה משהו שמאוד קשה לעשות , הרי המחשבה עושה ככ הרבה רע, גורמת לחרדה המוח בטוח שזה נכון שזה ככה אני מרגישה שהמוח שלי מייצר סרט אחרי סרט תסריט ועוד תסריט..... מרגישה בלופ נוראי. אני מנהלת חיים נורמאליים לחלוטין זה רק ה ocd המזעזע הזה שלא מרפה אז איך אפשר לקבל אותה? אשמח מאוד לטיפים ממך... תודה מראש קסניה

שלום ד"ר, לא מתאפשר לשלוח שאלה, יש בעיה טכנית? תודה

היי דר שרון תוכלי בבקשה לכתוב כאן על איזה ספרים את ממליצה שיכולים לעזור בהתמודדות מול מחשבות טורדניות? יש לי מחשבות מפחידות, מאיימות,דמיונות רעים...מחשבה שנתקעת ולא משחררת. על איזה ספרים היית ממליצה לי? תודה מראש לי

והצלחתי קצת להתגבר על זה, התחזקתי, כבר לא מתעוררת יותר מידי חרדה אבל עכשיו פתאום קופצות לי מלא מחשבות שהיו לי כמו שהיו לי שנה שעברה. הם בפחות עוצמה למזלי אבל למה זה חוזר? אותו תוכן-אותן מחשבות?

היי יש לי מחשבה טורדנית כבר מעל שנה וחצי (מחשבה שבה מישהו פגע בי או יפגע בי בעת פריצה לבית) עברתי איתה המון קשיים עליות וירידות פעם היא מניחה לי ומרגיש לי שיש לי שקט והקלה ופעמים אחרות היא מעיקה עליי ולא נותנת לי שקט ומרגוע בהתחלה הייתי עונה עליה בהיגיון ומרגיעה את עצמי אבל כמו שאת כותבת כאן זה הרי טקס ואין טעם לענות עליה -כי המוח מבין שהיא חסרת היגיון אבל כל ניסיון לענות עליה ולהרגיע אותה לא יעזור. אני משתדלת לתת לה להיות לא להגיב לפעמים להגיד לעצמי - אחשוב על זה אחכ אבל התחושה שהיא שם עושה לי רע פשוט רע היא מציקה לי ממש הלואי והייתי יכולה לכבות אותה בתוך הראש שלי מתי היא תעבור? אני איתה מעל שנה וחצי אני מתפללת לרגע שהמחשבה לא תעניין אותי שתעזוב אותי לנפשי עברתי כבר 3 טיפולים של cbt לא הרגשתי שיפור אז קצת זנחתי את זה עכשיו חוזרת לזה בשנית בתקווה שזה יעזור מה יהיה ד״ר? האם זה יעבור? מה עוד עליי לעשות כדי להפסיק לסבול? האם זה טוב לנסות להדחיק אותה? תודה רותם

שלום מומחית! אני מתמודד עם מחשבות טורדניות. יש לי לפעמיים מחשבות טורדניות שליליות או מחשבות טורדניות שבהן אני "מדבר עם מישהו מהזיכרון שלי" (דיבור עצמי או שיחה עצמית) אני מאין מנהל שיחה עם אדם "בתוך המחשבה שלי".לפעמים יש גם מחשבות טורדניות עם "מילים ללא הגיון" או "מילים לא ראליות". 1.האם תיאור זה מתאים להפרעה נפשית של "מחשבות טורדניות "או OCD ללא טקסים? 2.מהו OCD פסיכוטי?האם מבחינה קלינית יש דמיון בין "פסיכוזה" לבין OCD פסיכוטי? (מהם התסמינים של OCD פסיכוטי?) תודה

שלום שרון, ותודה על המענה והעזרה שלך. הפסקתי בהדרגה עם תרופות שלא התאימו, ומצב האוסידי קשה. בקרוב יש תור לפסיכיאטר שאמור להמליץ לגבי תרופה... אני לא יודעת מה לעשות, הספקות קשים לגבי פעולות פשוטות, לא בטוחה במה עושה, או אומרת, דמיונות האם פגעתי/ נפגעתי, קושי בקבלת החלטה. עכשיו גם מפחדת מתרופות ולא יודעת מה לעשות. הייתה איזה כתבה היום בחדשות של סחר לא חוקי בתרופות פסיכיאטריות, כמו ציפרלקס, קלונקס... ועכשיו מפחדת מזה, מה זה סם? מה אם זה יגרום לאיבוד שליטה. מנסה להסביר שזה לא קשור, אבל מה אעשה כשרופא ירשום לי תרופה לאוסידי?

היי קראתי באינטרנט שמי שסובל מאוסידי יש לו טיקים אבל לי אין טיקים ובגלל שקראתי שחייב אני עושה בעצמי טיקים ומפחדת שיש לי טיקים ואני מרגישה כמו כאב כזה במוח ואני מפחדת שיהיה לי טיקים יכול להיגרם מצב כזה? והאם או סי די חייב שיהיה טיקים?

שלום שרון, יש לי כמה שאלות בקשר לאוסידי: איך ניתן להפסיק עם הרהורים/ טקסים מחשבתיים? לפעמים אני מרגישה שאני צריכה יותר לתכנן את פעולותיי מתוך פחד להיפגע/ לפגוע? הימנעויות וכו. לעיתים מצליחה פשוט להגיד שיהיה או אולי ולהמשיך בענייני. איך אפשר לקחת את הסיכון? איך היית ממליצה להגיב כשמחשבה מרגישה אמיתית? הרי שום הסבר הגיוני לא יעזור. אני יודעת שיש לתת למחשבה להיות- לא לעשות טקס/ הימנעות. אבל זה קשה. תודה רבה

שלום.אני בת. מה שאכתוב כאן זה מה שקרה לי שהתפתח לי שוב אחרי כמה שנים הocd שהתפרץ אצלי שוב לפני כמה חודשים. אבל לפני כן אשמח שתעני לכמה שאלות אשמח מאוד כתבת כאן לאחד השואלים שפשוט לתת למחשבה להיות שם ולא לעסוק בהן אלה צריך להניח לאותן מחשבות.. אבל ככל שאני מנסה לא לעסוק בהם הן יותר באות ואפילו פי כמה!! אז מה לעשות עם המחשבות? אני כבר ממש סובלת כל הזמן שואלת את עצמי האם אני נמשכת אליו? האם אני נמשכת לבנות? בנים?מדמיינת סיטואציות לא נעימות.. וקשה לי .. ובעיקר האם אני לסבית או לא? זה מתסכל אותי מאוד.. מפחדת להפגש עם חברות ובמיוחד בנות כי פתאום מפחדת להמשך אליהן בגלל החרדות שלי. וכל פעפ אני אומרת למחשבות שאני נמשכת לבנים והכל בסדר ואז זה שוב חוזר ושאלה נוספת אמרת שבטיפול של חשיפה אז יכולים לחשוף אותי לדמיין סיטואצייה מינית עם מישהי כדי שאני פחות אהיה חרדה לזה.. אבל אני לא רוצה שיתנו לי להחשף לסיטואציה כזאת כי היא מגעילה אותי ולא כייף לי לדמיין את זה וזה מרתיע אותי.. אז איך אפשא לטפל בי בעצם??? נכנסתי בטעות לאתר פורנוגרפי,בכלל רציתי לראות משהו אחר. וישר יצאתי לאחר מכן. אמרתי נכנס שוב נראה אם זה עושה לי משהו.או מסקרן .ויש קפץ לי תמונה של אישה ערומה. והרגשתי משהו באיבר. השאלה האם זה עוררות מינית או לחץ וחרדה? איך מבדילים? אחרי כמה שבועות אני חולמת חלום שמישהי נוגעת בי ופעמיים חלמתי את זה וקמתי מאוד מגורה! איך זה יכול להיות? האם חלום זה אומר שאני ארגיש מגורה גם במציאות?? יש לציין שמשני המקרים האלו שראיתי תמונה וחלמתי חלום. אני מפקפקת במיניות שלי.. כבר כמה זמן ככה.. ועכשיו מתחיל לי מלא מחשבות שהן מחשבות על האם אני לסבית/ האם פגעתי במישהו או תקפתי מינית או כל דבר אחר כל אדם שאני רואה ברחוב בן בת. אני בודקת האם אני נמשכת .. ככה זה כל היום.. אשמח לעצה תודה

ואו, קראתי את זה וזה בול מה שקרה לי לפני חצי שנה. תיארת מלא דברים שעברתי ואני בטוחה שיש דברים שלא כתבת שאת כם מתמודדת איתם, ואני מרגישה שדי עברתי את זה.. כמובן יש לי עדיין מחשבות כאלה אבל הן כבר לא משפיעות עליי ברמה של חרדה. אני באמת ממליצנ לך ללכת לטיפול פסיכולוגי, זה בסדר! ורבים עשו את זה. זה לא אומר שאת משוגעת ולא כל המחשבות שנלוות לך לזה, הרבה אנשים אצל פסיכולוג גם סתם כדי לפרוק. הוא יתן לך כלים- כי להמשיך בשגרה שאת מתנהלת בה זה לא בריא (ואני אומרת את זה כבעלת ניסיון!) אני מאוד רציתי פסיכולוג אבל ההורים שלי לא איפשרו לי, דיברתי עם היועצת שלי וזה מאוד עזר. את צריכה לפעמים עזרה מבחוץ. אל תפחדי. את תגלי בסופו של דבר איך להתנהל עם המחשבות האלה ותראי שהפחד שלך היה כלכך חסר פרופורציות ורק תתחזקי מזה! מאחלת לשנינו

היי שרון אני מחפשת ללמוד לעצמי כי אני לא בטיפול בעזרת ספרים או סרטונים באינטרנט על איך לעזור לעצמי שיש לי מחשבה טורדנית שלילית אני מאוד אשמח עם תוכלי לכוון אותי תודה רבה

שרון שדיברתי איתך אמרת שבדרכ לא מתעלפים מפחד ואני קראתי שיש סוג של התעלפות וזו וגאלי משהו כזה שבדרכ מתעלפים רק מהתרגדות פחד וחרדה שאין איזה איזון בין מערכות בגוף ברגע שאת בהתרגשות או חרדה ממשהו מהצהרים שהתעלפתי פחדים הכי קשים בעולם איך אני יעבודאיך אני יקח את הילדים לגן מחר חולשות קשות ממש נבהלתי היום הרימו לי רגלים איבגתי הכרה רצו להזמין לי אמבולנס אני כמעט בטוחה שזה מהחרדה שנתפסה לי הרגל ולא הצלחתי לשחרר אותה...אני בטירוףאין לי כבר כוחות

היי שרון מה שלומך? שבוע טוב את זוכרת שדיברנו ואמרת לי שבדרכ לא מתעלפים מהתקף חרדה השבוע הייתה מישהי בחדשות שהתעלפה מהתקף חרדה וזאת לא פעם ראשונה שהיא מתעלפת מהתקף.זה יצא לתקשורת בגלל איזה עובד שסילק את מדא שטיפלו בה בטענה שהם מפריעים לעסק שלו ושם היא סיפרה שהיא סובלת מהתקפי חרדה ומתעלפת מהם ..

משתולל שובר דברים רצון להרביץ רצח רצח איך איך להפסיק זאת?

היי דר שרון יש לי מחשבה טורדנית שמאוד מקשה לי על החיים. מלווה אותי לאורך כל היום שלי. וזה ממש סבל נוראי... הייתי אצל פסיכיאטר והוא אמר חד משמעית שיש לי ocd , הוא לא ממש חידש לי ידעתי את זה. הוא הציע שאתחיל לקחת ציפרלקס ואתחיל טיפול התנהגותי קוגנטיבי cbt. האם לדעתך אפשר גם בלי הטיפול התרופתי? אני חוששת להתחיל כי אני בהיריון וזה לא הכי כדאי. יש בכדור המון ספקות בהיריון.. האם את מאמינה שאפשר רק בעזרת טיפול התנהגותי להתגבר על המחשבות הטורדניות? אני מנהלת אורח חיים תקין, נורמאלי, אני לא בדיכאון. זה רק המחשבה שלא מרפה. אני משתדלת לא לענות לה, לא לחפש אישורים, לנסות לנשום שהיא מגיעה. תודה שרית

שלום ולילה טוב דר יקרה.. אני סובלת מ ocd כמעט כל החיים. מחשבה טורדנית ואובססיבית מגיעה, משגעת אותי, מציקה מאוד. אבל אחרי תקופה זה פשוט חולף ולא מאיים ככ. עכשיו הocd החמיר , יש לי מחשבה שכל היום בראש שלי, אני לא מצליחה לנטרל אותה ממני. את חושבת שכמו שהצלחתי להיפטר ממחשבות בעבר זה יכול גם לקרות עכשיו? אפשר להיות אופטימיים? המחשבה שכרגע עוברת לי בראש מאוד טורדנית. מה היית ממליצה כדי להפוך מחשבה ללא מעניינת יותר? אני מנסה לתת לה פשוט להיות.לא להילחם בה. אבל היא מאוד מאיימת ולא נותנת לי שקט. תודה מראש