פורום הפרעה טורדנית-כפייתית, אובססיבית
מנהל פורום הפרעה טורדנית-כפייתית, אובססיבית

שרון היקרה מה שלומך ? אני רוצה לשתף ואשמח לדעתך אני מוצא את עצמי קורא המון על מחלות נפש, ממה זה מגיע ולמי זה יכול להגיע ומחפש תסמינים שאולי חלילה יגיעו אליי הדבר מעסיק אותי לא הרבה אבל לפחות פעם פעמיים בשבוע שאני מתעניין ובודק וכשאני רואה חלילה תסמין אני נורא מפחד למשל ראיתי שיש דופמין גבוה לחולי נפש אז איך בודקים דופמין גבוה אצלי? כי גם לי יש חרדות ומחשבות טורדניות אני מפחד שיתפתחו לי מהמחשבות הטורדניות מחלות נפשיות , האם זה משהו שיכול לקרות? ולמה אני בעצם בודק ומוצא את עצמי קורא על מחלות שעות באינטרנט ??
היי עומרי, לגבי השאלה הראשונה, אני מנועה מלענות - כי זו בקשת אישור. לגבי השאלה השנייה, אני ממליצה להפסיק לקרוא, מאחר שזה רק מעודד את החרדות ואת המחשבות הטורדניות. כשתיגמל מהרגל הקריאה באינטרנט, תיווכח לדעת שכתוצאה מכך יש פחות חרדות. בברכה,
בוקר אור ושבוע מבורך לכולם תמיד כשאומרים לי על דברים ״הכל יהיה בסדר, הכל יעבור״ אני נכנס ללופ של חרדה מסוים אני לא מאמין שיהיה בסדר וזה ממש מלחיץ אותי לא יודע למה קראתי על תסמיני אוסידי אני לא מזדהה עם זה כן יש לי מחשבות טורדניות וחרדות אבל לא עושה טקסים כמו שרשום ולא עושה את יתר הדברים וגם אם יש לי אוסידי זה ברמה מאד נמוכה איך מתמודדים עם חרדות? לדבר עם פסיכולוג זה לא מה שיעשה לי טוב אז מה היית ממליצה לי, ולמה כשאומרים לבן אדם חרדתי שיהיה בסדר הוא נלחץ? כמובן מהיכרות שלך עם אנשי חרדות וכו
היי רמי, גם אם אתה לא מזהה בעצמך טקסים, עדיין ייתכן שמדובר ב-OCD, שכן גם שכנועים עצמיים והתנגדויות פנימיות למחשבה נחשבים לטקס. בכלל, ההגדרה של "טקס" היא הרבה יותר רחבה ממה שאנשים חושבים. הטיפול היעיל ביותר עבור חרדות בכלל ו-OCD בפרט הוא טיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT). כנראה שאתה נלחץ מהאמירה ש"יהיה בסדר", כי היא מעוררת אצלך מחשבה מסוימת שגורמת לך ללחץ. בברכה,
היי, אני סובלת מפחד מפני אובדנות או פחד שאני אובדנית או שמא אתאבד פחד מחוסר שליטה וחוסר ביטחון. מטופלת במסגרת אשפוז יום מחודש דצמבר ואובחנתי כסובלת מדיסוציאציה וחרדה חמורה. אני בנוסף סובלת מחוסר ריכוז עייפות ומניתוקים. לאחר טיפול באנפרניל במשך 3 וחצי חודשין שלא צלח עברתי לפני שלושה שבועות לטיפול בציפרלקס 10 מג שטופלתי בו 7 שנים בעבר ובטיפשותי הפסקתי לפני יותר משנה ולאט לאט מצבי החל להתדרר. כעת ממתינה להשפעה. כמו כן נוטלת רבע קלונקס 3 פעמים ביום ואני רוב היום מדוכדכת ועייפה, התקפי חרדה אין, מחשבות אובססיביות פחות אך יש מידי פעם פחד מאובדנות בעיקר ברגעים שאני לבד. בנוסף יש לי פחד/אובססיה שהמציאות אולי לא אמיתית למרות שאני רואה אותה וניתוחים מידי פעם של ההתנהגות והדיבור והניסיון להבין את ההגיון שבהכל. מטופלת שיחתית ותרופתית- זה עוזר אך בבית הפחדים מתגברים.
שלום לך, אני מקווה שאת עוברת טיפול CBT, מאחר שלא כל טיפול בשיחות הוא באמת מתאים ואפקטיבי עבור הבעיה ממנה את סובלת. הטיפול שציינתי נותן כלים להתמודדות, שאמורים לעזור לך גם בזמן שאת בבית או לא נמצאת בפגישה. אם ההקלה היא בזמן הפגישה בלבד, כנראה שהטיפול הוא לא נכון או לא עושה את העבודה. הטיפול התרופתי עשוי להקל, כל עוד נוטלים אותו, אך אינו מטפל ב"שורש" הבעיה ואינו מספק כלים להתמודדות. בברכה,
היי אני בן 33 ומגיל קטן אני אוהב ללחוץ על נקודה מסוימת באצבע זה נעים לי למרות שזה כן במובן מסוים כואב אני חייב לציין שיש לי נקודותמסוימות שאני אוהב למשוך בשיער לא לתלוש כמו באזור המרפק הפנימי אשמח לעזרתך להבין את הנקודה ולמה זה קורה
היי חי, כפי שכתבת, הפעולה מסבה לך הנאה או סיפוק, גם אם יש בה כאב. זה נשמע דומה לפעולות אחרות שאנשים עושים כמו כסיסת ציפורניים או חיטוט בעור, שמסבות סיפוק גם אם הן מכאיבות או מזיקות. ראה זאת כסוג של "הרגל מגונה", ולשיקולך אם תרצה להיגמל מזה. אם זה לא גורם נזק, אז אפשר גם להמשיך בכך. בברכה,
אבל מאיפה זה בא כלומר למה זה קורה
כשמשהו מלחיץ אותי לעשות אותו כמו שצריך. מתערער לי הביטחון ואני שואלת את עצמי האם עשיתי את אותה הפעולה בכלל. לדג הייתי צריכה לעשות בדיקה לצורך טבילה במקווה בבדיקה צריך לסובב את האצבע, ואני לא יודעת אם סובבתי או לא. עשיתי שוב את הבדיקה. אבל שוב אני יוצאת בתחושה שאיני זוכרת אם סובבתי או לא. מה לעשות? אני אומנם אומרת לעצמי מה הסיכוי שלא סובבתי? מצד שני אולי באמת לא? מה עושים?
היי יונה, כשמדובר במחשבה טורדנית, תמיד יהיה שם ספק. לא משנה כמה פעמים תבדקי את עצמך, ואפילו תעשי את אותה פעולה שוב ושוב, הספק אם עשית אותה יכול להישאר. בדומה למה שתיארת, אנשים בודקים את ידית הדלת שוב ושוב, ועדיין לא בטוחים שהם נעלו את הדלת. לכן, הפתרון לכך הוא להישאר עם הספק - כלומר לא לבדוק, ולהמשיך כרגיל, בידיעה שאי אפשר להסיר את הספק. כשאת מחליטה להפסיק ולא לעשות "טקס", המחשבה עוברת בסופו של דבר. בברכה,
מה קורה? אני בחופשה בטיול בחו״ל ולפרקי זמן כזה מרגיש לי כאילו שאני לא בסדר ופחדים מרחפים כאלה אני כבר לא יודעת אם זה אוסידי כי לפעמים מרגיש שכן ולפעמים אין את האובססיה שהייתה לי אני מרגישה שאני עלולה להגיע למצב כמו שלו שהמחשבות משתלטות עליו ועל החיים והוא כבר לא יכול להתמודד עם זה אני ממש בלופים אני לא מבינה מאיפה הפחד הזה ולמה זה שייך אליי מפחיד אותי גם העובדה שיש אנשים התאבדו מחרדות ומחשבות תקשיבי. כל כמה דק זה מגיע לי מחשבה מטנטנת או רגש/פחד כזה בהקשר של מה שכתבתי לך חייבת להעלים את זה זה בלתי נסבל ומלחיץ ברמות! אני כאילו מאמינה לזה שבא לי לעשות את זה או שאגיע למצב הזה וזה מפחיד אותי רצחחח וגורם לי לחשוב שזה ייתקע לי במוח ולא ישתחרר גם כשאני מדברת עם אנשים וכיף לי, זה מרגיש לי כאילו זה היום האחרון איתם או שארצה לסיים את חיי פתאום למרות שזה נראה שהכל בסדר איתי ואני מתחילה להאמין שזה מה שאני רוצה ואני ממש מתחילה לדמיין איך זה יהיה. אני מתארת פה מצב של אוסידי קלאסי? אני לא מחפשת אישור אני מחפשת לדעת מה עובר עליי כמובן שאי אפשר לאבחן אבל ככה על רגל אחת ממה שאני רושמת לך אני יודעת שאני ניזונה מהמון חרדה אבל האם מדובר בחרדה ותו לא או שמא מדובר גם באוסידי?
יש לי חרדות מזה שיש לי חרדות. אסביר - יש כל מיני פחדים מוזרים שתוקפים אותי ואני נלחצת מזה שיש לי את הפחדים האלה אני שואלת הרבה שאלות כמו למה יש לי את זה ולמה אני מפחדת מזה ומפחדת שדברים ייתקעו לי בראש ושלא אצליח לצאת מהלופים החרדתיים יש לי חבר שהוא לא מצליח לתפקד מבלי שהמחשבות יעסיקו אותו הוא ממש מנתח כל דבר וחושב יותר מדי וזה מתסכל אותו והוא אומר שהוא לא יכול לחיות ככה אני בפחד שגם אני אגיע למצב הזה כי עד כה אני משתלטת על המחשבות אבל יש המון פחדים סביבי גם באיזשהו מקום זה שיש לי מודעות לזה שאוי מדובר בהפרעה זה לא נותן לי מנוח כי זה גורם לי לחשוב שזה רק יכול ללכת ולהידרדר אותו אדם ממש מתחיל להתבלבל במילים זה מעסיק אותו כל יום כל היום הוא נראה מעופף והוא נראה אפילו קצת לא שפוי ולא יציב בנפשו האם ככה אמור להיראות אוסידי ? אני לא רוצה להגיע למצב שיש לו ומיותר לציין שהוא גם היה מטופל cbt אז איך הוא הגיע למצב כזה עם עצמו? האם מדובר בתסמינים של אוסידי מה שעובר עליו? הוא מתאר כמו תחושה של חוסר מסוגלות לחיות לצד ההפרעה הזו כי היא מטמטמת לו בלי סוף את המוח ולי יש הפוגות אבל מאז שהוא סיפר לי יש בי פחדים שאהיה כמוהו ואולי זה יתדרדר לי בקצרה אשמח להתייחסות של מה שכתבתי פה לאור ניסיונך המקצועי. האם מה שהבחור עובר זה אוסידי בין החמורים שיש? אני ממש לוקחת קשה ומפחדת להיות כמוהו ומרגיש לי שגם אם אני לא במצב שלו אני ממש בתוך זה תיאורטית בגלל הפחדים שחופפים אותי
שלום לך, אני, כמובן, לא יכולה לאבחן אדם שלא פגשתי על ידי תיאור של מישהו אחר דרך האינטרנט. מציעה גם לך להימנע מלנסות "לאבחן" אותו ואת מצבו, ולהתרכז בשיפור שלך בלי השוואות למישהו אחר. אכן, ככל ש"חופרים" בנושא כלשהו, כך מרגישים גרוע יותר לגביו - ראי זאת כעצה. בברכה,
היי שרון מה שלומך ? רציתי לשתף בדבר לא פשוט שאני חווה אתמול שמעתי על חבר שהתאבד כי היה במצב נפשי לא טוב והמחשבות השתלטו עליו בצורה יוצאת דופן אני ממש ממש ממש נכנסתי ללופ בגלל זה, התחלתי להלחץ ופחדתי שגם אני אגיע ליום שארצה לעשות את זה או אתייאש מהחרדות שיש לי ובכלל אני מאוד מאוד רגישה לכן אני לוקחת דברים כאלה ללב שלי ומשייכת את זה אליי לפעמים יש לי תחושות פחד כאלה של להתייאש מהחרדות אבל באיזשהו מקום אני מודעת לכל התחושות שלי אז נראה לי שזה סימן שאני בסדר ההתאבדות של הבן אדם שאני מכירה גרם לי לטלטלה נוראית! הוא גם סבל מחרדות ועצם העובדה שהוא התאבד גורמת לי לפחד שגם אני אעשה את זה מתוך ייאוש או מתוך כפייתיות ואני ממש מפחדת שזה ישתלט עליי כי גם טיפולים כמו סיביטי לא עזרו לי והוא היה מטופל שנים בכדורים אז איך את אומרת שטיפול סיביטי עוזר אם הוא ניסה את כל הדברים ובסוף התייאש מחייו?
היי אנאל, את מתארת אדם שסבל מדיכאון, והיה מטופל כנראה תרופתית בלבד. לא הבנתי איך השאלה שלך לגבי CBT קשורה לכך. בברכה,
הנה הניסוח המעודכן בהתאם: שלום, אני מרגיש שהחוויה שלי מול החיים השתנתה, כאילו אני חווה את הדברים בצורה שונה מבעבר. התחושה הזו עולה לי לראש שוב ושוב, ואני לא מצליח להבין אם היא נובעת מה-OCD שלי או אולי בגלל שאני נוטל לוריוון כבר תקופה ממושכת. חשוב לי לציין שהרגשתי כך גם בעבר, אבל אני תוהה אם זו מחשבה שנתקעה או שיש משהו אמיתי מאחוריה. איך אפשר לדעת מה אמיתי ומה לא? אשמח לכל עצה או כיוון שיעזרו לי להבין ולנהל את זה טוב יותר. ואם את מכירה משהו כזה תודה מראש.
שלום לך, יש דרך לבדוק אם התחושה קשורה ללוריוון שאתה נוטל - תנסה פשוט לא לקחת אותו מדי פעם, ותראה אם התחושה שונה. זו אינה תרופה שחייבים לקחת באופן רציף, מאחר שהשפעתה היא מיידית ולטווח של כמה שעות בלבד. היא בדרך כלל לא מיועדת לטיפול לטווח ארוך. אם התחושה אינה קשורה בתרופה, ייתכן שמדובר בתחושת דה-פרסונליזציה או במחשבה טורדנית (שלמעשה אינה תחושה פיזית אובייקטיבית). אין טעם לעסוק במחשבה אם זה "אמיתי" או לא, שכן זו תחושה סובייקטיבית ואין מה לעשות איתה - רק לנסות לקבל אותה ולא להתמקד בה יתר על המידה, לחיות את חייך כרגיל. בברכה,
היי, שרון. קשה לי ליצור קשר זוגי עם בחורה שיש לה צלקות של אקנה. זה ממש מפחית לי את המשיכה, ואני מנסה להבין האם זו מחשבה טורדנית או תחושה טבעית. זה יוצר אצלי ממש תחושת גועל וריחוק מהבחורה, למרות שהבחורה יפה במראה שלה. אני מנסה להיפטר מהתחושה הזו, אבל לצערי היא כל הזמן עולה אצלי. יצאתי לאחרונה עם מישהי, והיא נראית טוב, ואז קלטתי שיש לה קצת צלקות על הפנים. מצד אחד, אני לא רוצה לוותר כל כך מהר, ולנסות להכיל את התחושה הזו, אבל אני מרגיש חוסר משיכה, וזה פוגע לי בתקשורת איתה. יותר מכך, אני מתחיל לחשוב על בנות אחרות שאין להם בכלל צלקות על הפנים, וזה יותר מושך אותי. אני לא יודע מה לעשות.. האם אפשר לעבוד על הנושא ולהכיל את תחושת חוסר המשיכה? אודה לעזרתך.
היי סובל, אני לא יודעת אם אפשר להכיל "חוסר משיכה", אם מנסים להימשך בכוח - זה לרוב לא צולח. מצד שני, יש אפשרות שאתה מסוג האנשים שכאשר הם מוצאים חוסר שלמות בבת זוג אפשרית, זה דוחה אותם ואחרות נראות יותר מושכות. אם זה קרה לך בעבר, כדאי לבדוק עם עצמך דפוסים כאלה ולנסות לעבוד עליהם. בברכה,
היי, יש בבחורה חלקים מושכים במראה החיצוני, אבל יש חלק מסוים במראה שלה שמעורר בי דחייה ממנה, והחלק הזה ממש משתלט על המחשבה שלי, וגורם לי להתרחק מהבחורה. אני מנסה לעבוד על זה, וללמוד לחיות עם הפגם הזה, כי זה לא שהבחורה לגמרי לא מושכת. מצד שני, אני ממשיך להימשך יותר לבנות אחרות, ואז קשה לי לעבוד על עצמי. אני לא רוצה לסיים את הקשר, כי אני יודע שאין באמת בחורה מושלמת, וכל פעם אני אמצא פגם חיצוני אחר. אני מרגיש כל פעם שאני פעם רוצה אותה ופעם לא רוצה אותה, וזה מערער לי את הרגש. מה אפשר לעשות ?
כדאי לנסות לא "למדוד" כל פעם כמה אתה רוצה או נמשך אליה. אני מאמינה שלא סתם שאלת דווקא בפורום הזה. במקום זאת, לנסות להתמקד בלהכיר אותה טוב יותר ולפתח את הקשר. קשר נמדד רק לאורך זמן, וימים יגידו אם יש ביניכם התאמה או לא.
שלום ד"ר לויט בזמן האחרון יש לי "מחשבות טורדניות" לגביי "משיכה"'או "חוסר משיכה" "למיבנה גוף" של נשים. באופן אישי אני "יותר נימשך" לנשים בעלות מיבנה גוף רזה שיש להן "חזה קטן" "ופחות נמשך" לנשים בעלות מיבנה גוף רזה שיש להן "חזה גדול". יש לי מחשבות טורדניות כמו:"אני מסוגל לקיים קשר מיני רק עם בחורות רזות עם חזה קטן ופשןט "לא מסוגל" לקיים יחסים עם בחורה רזה שיש לה "חזה גדול". אומרים "שלא תמיד היופי קובע אלא גם האופי" אבל אני ממש "לא רואה את עצמי" מנהל קשר זוגי עם בחורה שאני לא נימשך אלייה או למיבנה הגוף שלה. מה דעתך על מחשבות טורדניות כאלה?האם זה טבעי ונורמאלי שאנו נימשכים לאנשים מסוימים ופחות נימשכים לאחרים? ( למשל יש גברים שנימשכים יותר לנשים עם מיבנה גוף רזה ויש נשים שנימשכות יותר לגבהים רזים) אייך אני יכול "להסיח את הדעת" ממחשבות טורדניות כאלה? תודה על תשובתך
שלום לך, קשר זוגי וקשר מיני הם שני דברים שונים. אם אתה מתכוון לקיים קשר מיני בלבד עם בחורה, אז טבעי שהמאפיינים הפיזיים שלה יהיו בעלי משקל גדול יותר. אם הכוונה לקשר זוגי, אז מן הסתם מאפייני האישיות שלה וההתאמה ביניכם הם אלה שיעזרו לקשר להתקיים ולהחזיק מעמד לאורך זמן. אתה יכול, כמובן, לבחור באישה ש"עומדת בקריטריונים" מבחינה פיזית, אך זה מצמצם את האפשרויות ואינו מבטיח זוגיות טובה. בברכה,
שלום ד"ר לויט בזמן האחרון יש לי "מחשבות טורדניות" לגביי צורך "לתקן את עצמי". נגיד אני רושם למישהו הודעה בווטסאפ ואז כאילו אני "חוסר על עצמי" שהייתי צריך "לרשום את הדברים אחרת" ומרגיש "מוטרד" מזה כי הייתי צריך "לכתוב את זה אחרת" כאילו הניסוח או ההתבטאות שלי היו "שגויים".אני כאילו מרגיש צורך "לחזור על עצמי" מה את חושבת על מחשבות טורדניות כאלו? האם זה נורמאלי שאנחנו "מיתחרטים" על מה שאנחנו רושמים או חושבים? תודה על תשובתך
שלום לך, בדרך כלל אנשים אינם עוסקים בניסוח מחדש של הודעות שכבר נשלחו (אולי לפעמים חושבים על זה למשך כמה שניות). בכל מקרה, זה מבטא צורך בשלמות וזה מיותר, מאחר שאנשים שמקבלים את הודעותיך אינם מבקרים את הניסוח, ולמעשה לא אכפת להם ממנו כלל. בברכה,
בוקר טוב עמודי לסביות ונערות ליווי עשו לי לייקים ולא הבנתי למה נתקפתי ממש חרדה מזה ואז חסמתי את כולן פחדתי שאני משדרת שאני לסבית או משהו כזה ומאז אני חושבת שאני בהתלבטות וזה לא מפסיק להטריד את מוחי וגורם לי לחשוב שנכנסתי לסוג של הפרעה מסוימת כי אני לא מצליחה להשתחרר מזה !! מה את חושבת? פעלתי נכון? איך היית ממליצה לפעול במצבים כאלה? ואיך אפשר לאמן את המוח לא להאמין לכל מחשבה טורדנית שמגיעה ולחשוב שמדובר בהתלבטות אמיתית?
היי לירי, הדבר הנכון הוא להמשיך להתנהג רגיל, ולא להימנע - כלומר לא לחסום אנשים מסוימים רק בגלל חרדה. כך את לא משדרת למוח שאת בסכנה, מאחר שאת לא משנה את התנהגותך לנוכח הפחד. מעשים כאלה (כלומר כפי שעשית) גורמים להתגברות של המחשבות הטורדניות, לכן זוהי הדרך הנכונה להפחית אותן לאורך זמן. כאשר מחשבה מגיעה, אינך יכולה למנוע ממנה להגיע או "להוכיח" לעצמך שהיא לא נכונה, זה לא יעיל, וכפי שאמרתי רק מגביר את המחשבות. העבודה הנכונה היא בטווח הארוך ולא בטווח הקצר. בברכה,
שלום ד"ר לויט בזמן האחרון יש לי "מחשבות טורדניות" שאני "מפנטז" על כל מיני נשים לודווקא בהקשר המיני. כאילו אני "מדמיין" את הפנים שלהן. קורה לי נגיד שאני חושב על אישה מסויימת ולאחר מכן על אישה אחרת וכאילו קשה לי "להחליט" על מי לחשוב.יש לי כאילו "תחושת חרטה" שחשבתי על הבחורה הראשונה ולא על השנייה. יש לי לפעמיים גם מחשבה טורדנית כזו שאני "מפנטז" על מישהי ואז אני "אומר לעצמי" "שלא יצא מזה כלום" כי יתכן שהיא בכלל נשואה. המחשבות האלו "משגעות אותי" ולא נותנות לי מנוחה. מה את חושבת על מחשבות טורדניות כאלה? תודה על תשובתך
שלום לך, אני חושבת שאין זה משנה כלל אם אתה חושב על אישו זו או אחרת, על כמה נשים במקביל, או על אף אחת מהן. זה כמובן חסר משמעות. בברכה,
משהו מטריד אותי ואני לא יודע מה . ממש כך יש לי חרדות ממשהו ומשהו מטריד אותי ואני באמת לא יודע ולא מבין ממה . איך אפשר לפתור אם מהשורש אני לא יודע ממה זה נגרם או מה הטריגר או מה מפריע ? זה הגיוני הרי לא ? אם יש לי חרדה או משהו במוחי וברגשותיי מציק לי ואני באמת לא יודע מימה זה אז איך אפשר לטפל ולפתור ? תודה על תשובתך המקצועית וערב טוב ושקט
היי ירון, אני בטוחה שבפגישה הטיפולית, המטפל ימצא תוך זמן קצר דרך להסביר את החרדה. פעמים רבות הפחד הוא מפני הפחד עצמו, כלומר פחד להיות בחרדה. המוח מרגיש שהוא בסכנה כל הזמן, גם אם הוא לא יודע על מה "להתביית" בדיוק. בברכה,
תודה על המענה אבל אני רוצה לדייק כל פעם המוח שלי גורם לי לחשוב שאין לזה פיתרון ושאני כנראה אשאר ככה כל הזמן ואז המוח שלי בסטרס ובמעין חרדה שלא נותנת מנוחה וגורמת לי לחשוב שאני מקולקל למה לדעתך זה מרגיש שאין פיתרון כאילו למה החרדה גורמת לי לחשוב ככה או המוח שלי גורם לי לחשוב ככה?
שבוע טוב ומבורך שמי משה ואני כותב פה כי אני לא יודע איך לעזור לעצמי ומאיפה להתחיל כל השישי שבת הייתי מתוסכל ומצוברח ומפחד שיש לי הפרעה נפשית או בעיות נפשיות שגורמות לי לחרדות ומצבי רוח שונים אני נורא מפחד להכנס ללופ מחשבתי או לחרדות ואז להגיע למצב שאצטרך כדורים. אני מאוד חושש ומפחד ולא יודע מה לעשות .. אני גם מרגיש שונה כי אני מרגיש מקולקל שיש לי את זה אציין שאף פעם לא היו לי חרדות ברמה הזאת אז אני לא יודע מה קרה פתאום .. מתלווים לי מחשבות מכל סוג שהוא אבל בעיקר תחושה לא טובה גם כאשר אין מחשבות את חושבת שאני צריך לפנות לפסיכיאטר?
היי משה, אתה יכול לפנות לפסיכיאטר, טיפול תרופתי הוא בחירה אישית. אתה יכול גם לפנות לטיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT), או לשלב את שני הטיפולים במקביל, לבחירתך. אני בדרך כלל מעדיפה טיפול "נקי" בחרדות, ללא תרופות, אך כל אחד בוחר במה שמתאים לו. בברכה,
לפני שנה הייתי בתקופה נוראית , מדוכדכת, מדוכאת , רק מחפשת לאן ללכת לרבנים שינחמו אותי או למטפלות שיגידו לי שהכל יעבור אבל אני מרגישה שהכל אצלי בראש שאני לא מצליחה להירפא ולהאמין שיהיה בסדר ושזה יעבור לא מצליחה להכניס למוח שהכל בסדר . אחרי שנה נהייתי יותר טוב באמצעות טיפול טבעי שעזר לי עם מטפלת בשיטת טקסס בארס אבל כל פעם מחדש מהדהד לי בראש המחשבה או הפחד שאחזור להיות במצב הזה ואז כשאני חושבת על זה אני נכנסת לחרדה ונזכרת בכל התקופה שעברתי וממש מפחדת להכנס ללופ או להגיע למצב שארצה למות כמו שפעם רציתי איך מעלימים את כל זה מחיי ואי מגיעים להבנה שאני כבר במקום אחר אולי קצת יותר טוב ממה שהייתי (למרות שעדיין יש מחשבות שמטרידות או מצבי רוח משתנים במצב שלי)
היי מור, כדי להרגיש יותר יציבות נפשית ולהתגבר על חרדות שנשארו, אני מציעה לפנות לטיפול CBT - טיפול קוגניטיבי התנהגותי, שהוא טיפול פסיכולוגי מבוסס ראיות (כלומר מוכח מחקרית) בחרדה ובעיות דומות. אין טעם לפנות לטיפולים אלטרנטיביים ולרבנים, זה אולי נותן קצת עידוד ומוטיבציה אבל לא פותר את הבעיות מן השורש. בברכה,
אומרים ״אם יש ספק אין ספק״ - המשפט הזה כשלעצמו בלבל אותי מאד כי אם יש לי ספק והתלבטות לגבי הנטיה/זהות מינית/רגשית שלי אז זה בעצם אומר שאם יש ספק אין ספק, שכנראה באמת ההתלבטות קיימת אם יש ספק. הבנתי נכון? כי אני נשרטת ואני לא מבינה מאיפה בא לי הספק הזה אני לא מצליחה לפתור את זה ותמיד שאני מנסה אני מפחדת לגלות שאני נמשכת קצת לנשים מבחינה רגשית אשמח למענה שלך ותודה רבה לילה טוב ושקט
היי גיל, המשפט הזה אינו מתייחס ל-OCD. הוא מתייחס למערכות יחסים, שבהן אם את לא שלמה עם מערכת היחסים, אז אין סיבה להמשיך הלאה (וכמובן שזה לא כולל OCD של מערכות יחסים - ROCD, שהוא מקרה חריג). בברכה,
שלום ד"ר לויט אני מתמודד עם הפרעה נפשית o.c.d. בזמן האחרון יש לי "מחשבות טורדניות" לגביי "מה הוא או היא רוצים ממני" אתן לך דוגמא לגביי אישה "זרה" יש איזו מישהי שיש לי תחושת בטן שהיא גרה באזור מגוריי. לאחרונה ראיתי אותה באייזה מידרחוב והיא אמרה לי משהו כמו "בוא רגע אני רוצה לומר לך משהו".עשיתי לה תנועה שאני "לא מעוניין" והיתרחקתי זה גרם לי למחשבות טורדניות כמו:"אני לא מכיר אותה אז מה היא "רוצה ממני"? או מחשבה טורדנית כמו אוליי עשיתי טעות שלא דיברתי איתה כי הייה לא משהו "חשוב" לומר לי או שפיספסתי הזדמנות לשוחח עם מישהי או פיספסתי הזדמנות להכיר בחורה. מה את חושבת על מחשבות טורדניות כאלה? האם זה טבעי שאנשים "תוהים" לגביי אנשים אחרים כי הם "לא מבינים" מה אחרים "רוצים מהם"? תודה על תשובתך
שלום לך, זה נורמלי לתהות מה רצה ממך אדם שפנה אליך. עם זאת, יש הבדל בין עיסוק סביר (תהייה שנמשכת כמה דקות) לבין עיסוק יתר, שהוא מעבר לכך. אין טעם בעיסוק היתר, שכן מחשבותיהם של אנשים זרים אינן רלוונטיות אלינו. אם אתה רוצה להכיר מישהי, יש ערוצי היכרות יעילים יותר מאשר פניות לנשים אקראיות ברחוב. בברכה,
כשאני חושבת להתנסות עם אישה בשביל לפתור את הספק וההתלבטות שכבר יש לי שנתיים אני מתחילה להתנגד לזה מבחינת המודע ואני מרגישה עם זה לא בנוח ושלא בא לי ומתחילות לעלות אצלי הרבה שאלות ובתכלס אני לא רואה את עצמי עושה דבר כזה ויוזמת אבל מצד שני אני לא יודעת איך לפתור את הדילמה הזאת שנכנסה לי לחייים היא לעיתים נראית לא קשורה אליי בכלל וזרה לי הייתי בטיפול סיסיטי זה כן הרגיע לי את החרדה אבל לא קיבלתי בהירות את ממליצה לי בכל זאת ללכת לפסיכולוג שחוקר זהות מינית? כי ניסיתי את השיטה שלך, לרשום בטבלה כמה חשבתי על זה ביום ומה עשיתי וחשיפות והנה אחרי שנה וחצי עדיין אני באותו מקום
היי שילת, בכלים של טיפול מומלץ להשתמש בליווי של איש מקצוע, אחרת יש סיכוי גדול שהם יהיו לא מדויקים ולא יעבדו כמו שצריך. המטרה של טיפול CBT אינה להרגיע את החרדה וגם לא לקבל בהירות, אלא ללמוד לחיות עם הספק - אם לא למדת זאת עד הסוף, לא מיצית את ה-CBT כפי שהוא אמור להיות. בברכה,
בוקר טוב אמרת שחרדה לא קיימת ללא מחשבה טורדנית שנלווית אליה אם כך , אספר לך שאני חווה ספק והתלבטות בדבר מסוים בחיים שלי ולא מתלווה לי לזה חרדה אבל גם אי נוחות ורצון לדעת אחת ולתמיד לכאן או לכאן . אני מנסה לטפל בזה אך ללא הצלחה ואני לא מגיעה להבנות בשום צורה . אני מרגישה חצויה מצד אחד מתנהגת איך שאני מרגישה באמת ומצד שני יש את הספק שמטנטו בלי סוף אבל הנה - ללא חרדה כשמתלווה חרדה זה מחשבות טורדניות ומחשבות סרק . מסכימה איתך אבל כשמדובר במשהו שמציק ובהתלבטות מסוימת שלא מתלווה אליה חרדה אך אני כן מנסה לפתור את ההתלבטות באמצעות מטפלים מה זה אומר ? איך פותרים ומגיעים להבנה ולבהירות, זה פשוט הזוי
היי שירלי, זה נכון שחרדה לא יכולה להיות קיימת ללא מחשבה שגרמה לה. מחשבה בהחלט יכולה להיות קיימת גם ללא רגש (שימי לב שזה לא אותו הדבר). עם זאת, ככל הנראה המחשבות גורמות לך לרגש מסוים אם את מנסה כל הזמן לפתור את הספק. אחרת היית מניחה לזה. בברכה,
תוך כדי שאני מתפלל לזיווג הגון (אישה) עולה בי מחשבה אבל איך בורא עולם יתן לך זיווג הגון עם אישה אם יש לך ספקות ואולי אתה רוצה גבר ואז אני מתחבט עם המחשבות והספקות בראש שלי ולא מצליח להאמין כמו שצריך איך מתגברים על זה?
היי משה, לדעתי לא כדאי לנסות "להאמין כמו שצריך" במהלך התפילה, זה רק יגרום ללחץ ולהתגברות מחשבות טורדניות. כדאי פשוט לומר את התפילה בלי שיהיה אכפת לך איך אתה מרגיש או מה עולה לך במהלכה, שכן אי אפשר לשלוט בזה. בברכה,
היי שרון יש לי משהו שמאוד מציק לי יש לי חברות טובות ולפעמים אמא שלי מציגה אותן כששואלים מי הן בשבילי אז אמא שלי אמרה למישהו - ״זו חברה של נופר״ וישר אני מקשרת את זה שהיא מתכוונת שהיא בת זוג שלי ואני מרגישה עם זה לא נעים ולא נוח איך משחררים מזה?
היי נופר, כדי "לשחרר" מזה את צריכה פשוט לעבור הלאה ולא להתייחס לזה, גם אם המחשבה נמצאת שם. היא תעבור בסוף לבד, אם לא תתני לה במה. בברכה,
הי אני סובל כבר הרבה שנים, ממחשבות אובססיביות לא רצויות, כשהמחשבות נמצאות במודע, אני לא מנסה לסלק אותם, אבל הבעיה היא, שלפעמים אני בלחץ ומתח בלי סיבה, וזה מרגיש לי שזה כנראה בגלל מחשבותלא רצויות שנמצאות בלא מודע, ואני הלחץ שהם לא יבואו למודע, מה ניתן לעשות עם הלחץ הנוראי הזה? זה כרוני , ומאד מפריע. נ.ב. לנסות לחשוב את המחשבות האלו בכוח=חשיפה, זה לא יעיל, כי כשהמחשבות לא כפויות הם לא מלחיצות, והחשיפה בבחירה שוב ושוב, בלי רגש, מקבלת אופי של טקס אובססיבי.
שלום לך, כפי שאתה מנסה לקבל את המחשבה, כדאי לנסות לקבל גם את הלחץ. זה לא אפקטיבי לנסות לקבל רק מחשבות בלי הרגשות הנלווים אליהן, יש בזה משהו שלא באמת מקבל. חשיפה מומלץ לעשות בליווי של איש מקצוע, שיכוון אותך כיצד לעשות זאת נכון. בברכה,
היי, שרון. קורה לי הרבה פעמים שאני מקרב את העין לחפצים מסוימים, ואז כאשר אני מרחיק את העין, אני חושש שאולי זה פוגע לי בראייה, כי עדשת העין משנה את הצורה שלה מקרוב לרחוק. אני כל הזמן חי בחרדה שהראייה שלי נפגעת. אני מאוד חושש שיום אחד אאבד את הראייה שלי לגמרי, וכל טריגר כזה מקפיץ לי את רמת החרדה. גם אחרי שהאירוע מסתיים, אני ממשיך לחשוב על הראייה שלי מספר ימים נוספים, והמחשבה לא עוזבת אותי. המחשבה עצמה שיום אחד אהיה עיוור מטרידה את מנוחתי. יש לי חרדה באופן כללי מלהיות נכה בגוף - אובדן שמיעה, אובדן דיבור, אובדן הליכה ועוד. אני לא יודע איך להתמודד עם הסיטואציה הזו. היא פוגשת אותי בכל מקום. כיצד אפשר להתגבר על זה? אני חסר אונים.. תודה מראש.
היי סובל, הפתרון לבעיה כרוך בהפסקת העיסוק בה. כלומר, אם יש לך מחשבה שהראייה שלך נפגעה, ואתה עסוק בבדיקות חוזרות ונשנות אם הדבר כך - הבדיקות עצמן מחמירות את הבעיה. גם אם הטקסים שאתה מבצע הם מחשבתיים, כמו ניסיון לדמיין תסריטים שליליים ולהתכונן אליהם - מומלץ שלא לעשות זאת. תיאורטית, כל דבר יכול לקרות בעתיד, ואם נחשוב על כך וננסה למנוע או להתכונן לזה - זה לא ישנה דבר. לכן, כדאי להשתדל לעסוק בהווה - בדברים שקורים עכשיו, ולא באלה שלא קורים. בסופו של דבר, כשאתה מפסיק לעסוק בפחדים, זה מאותת למוח שהעניין אינו מסוכן באמת, ואין סיבה לעסוק בו. בברכה,
היי, שרון. תודה על המענה. אני מסכים איתך ברעיון שצריך להפסיק לעסוק בפחדים. בפועל, זה קשה מאוד ליישום. כדי להפסיק את העיסוק, נדרשת פה פעולה של הימנעות, והפעולה הזו גורמת למאבק פנימי. כדי לא להתעסק במשהו, אני צריך להילחם בזה, ולהרחיק אותו מהמחשבה שלי. ואז המאבק הפנימי הזה גורם לי להתעסק בזה יותר. הסיבה לעיסוק בפחד נובעת מקונפליקט מאוד עמוק שקיים בין הרצון שלי לבין המציאות. כאשר הרצון שלי להרגיש בריא, בעוד המציאות פוגעת בגוף שלי. אי ההתאמה בין הרצון למציאות יוצר את הפחדים והחרדות. גם אם קיימים רגעים שבהם אני לא מתעסק בפחדים, אני מניח שזה נובע מהדחקה זמנית, אבל בפועל העיסוק כל הזמן מתרחש אצלי במוח, בין אם באופן מודע ובאופן לא מודע. התיאוריה שלי נשמעת סבירה?
כן, זה נשמע סביר. עם זאת, הרעיון הוא לא לדחוק את המחשבה החוצה, שכן זה בלתי אפשרי לעשות זאת, אלא פשוט להפסיק בכוח את העיסוק ההתנהגותי בכך. הטקסים הם למעשה סוג של התמכרות. לפיכך, כפי שאדם שמכור לסיגריות חייב להפסיק בכוח לעשן, אך אינו יכול למנוע את התשוקה לסיגריה - כך אדם שסובל מאובססיות צריך להפסיק בכוח את הטקסים, אך אינו יכול למנוע את האובססיה. עם הזמן, הדחף לעסוק בזה הולך ויורד - כפי שהרצון לעשן הולך ופוחת ככל שלא מעשנים. בברכה,
היי, שרון. הדחף לעסוק במחשבה נובע מפחד. זו כנראה הדרך לפרוק את הקונפליקט הפנימי שנוצר בתוך הנפש. לגבי העיסוק, התכוונתי יותר לעיסוק במחשבה, ולא בהתנהגות. אני לא מרגיש שאני מתעסק ברמה ההתנהגותית, אלא יותר ברמה המחשבתית. עצם העובדה שאני חושב על הרצון שלי לא להיפגע ולהיות בריא כל הזמן, אני מתעסק בזה, גם בלי לבצע טקסים. העיסוק במחשבה הזו נובע מאי ההלימה בין הרצון שלי לבין המציאות. לגבי העישון, אני מניח שהדחף הולך ופוחת ככל שמפסיקים לעשן, אך אני מניח שיש גם פעולה קוגניטיבית שעוזרת לדחף לפחות.. כמו שבנאדם מבין שעישון יכול לגרום למחלות סופניות.
היי סובל, העיסוק במחשבה הוא-הוא ההתנהגות. מדובר בהתנהגות "פנימית" ולא "חיצונית", כלומר חשיבה אקטיבית על הנושא, עיסוק מכוון בו בכל פעם שהוא צץ (גם אם המחשבה הראשונית צצה ללא שליטה). זו הסיבה שאין OCD ללא טקסים, מאחר שקיימים אצל אנשים רבים טקסים מחשבתיים רבים.
היי, שרון. זו בדיוק הנקודה.. המחשבה הראשונית צצה ללא שליטה. לכן, אני לא יכול לשלוט על ההתעסקות בה. אני מתעסק בה למעשה ללא רצוני. זה שורש הבעיה. ברגע שאנטרל את המחשבה הראשונית (אני לא יודע איך כמובן), אז הדחף ייעלם. ניתן בכלל למנוע את המחשבה הראשונית? לנטרל את המקור?
היי סובל, כנראה שלא הבנת את כוונתי. המחשבה הראשונית - האובססיה, היא בלתי נשלטת, ולכן לא ניתן לנטרל אותה, בוודאי שלא מראש. ההתעסקות סביבה באה אחרי המחשבה הראשונית, ולא בו זמנית איתה. היא התגובה לגירוי הזה. ולכן, למרות שזה קשה, חשוב לעשות את ההפרדה ולשלוט בתגובה. בברכה,
זה לא שאלה כמו שזה הרגשה ותחושה שיש כאילו כמו תחושות אחרות בחווית החיים אני כל הזמן זוכר שהייתה לי חווית חיים אחרת איך שאני חווה אותם ופתאום יש כמו גיבוי כזה או שאתה כמו מסתכל מהצד אבל לא באמת מסתכל מהצד ואז כשאני משלים עם זה פתאום שוב חוזרת חווית החיים שאני מדבר אליה ונעלמת הלוואי תצליחי להבין אותי בין המילים ולעזור לי ולתת לי עצה
שלום לך, אני לא בטוחה שירדתי לסוף דעתך, אבל ייתכן שאתה מתאר חוויה של דה-פרסונליזציה ("ניתוק" מעצמך או מהמציאות), שהנו סימפטום נפוץ של חרדה מכל סוג שהוא. אין צורך להיבהל מהסימפטום, אלא להתייחס אליו כמו לכל סימפטום אחר של חרדה - חולף ולא מסוכן. בברכה,
האמת זו פעם ראשונה שאני כותבת, נחשפתי לפני כמה חודשים לפורום, והוא עוזר לי להבין את הבעיה ולהרגיש לא לבד. אובחנתי עם ocd לפני בערך 13 שנים, בדכ אני מתמודדת עם מה שאני חווה, אך לאחרונה חלה החמרה במצבי ואני לא רגועה בכלל. הלכתי לאינטק לטיפול בבעיה בפעם הראשונה אצל פסיכולוג ומכוון שהגעתי במצב ממש טוב, אחרי טיפול של חודשיים בכדור ציפרלקס. הוא טען שהמצב טוב וטיפול cbt פחות יעיל כרגע, וכך באמת הרגשתי. הוא הציע שאם ארצה טיפול דינמי להבין את הבעיה. אמרתי שאשקול זאת מהפחד להכנס ולחפור בבעיה. לאחר הפגישה הרגשתי ממש לא טוב ושוב חזרו המחשבות למרות הטיפול התרופתי. אשמח לשמוע מה המלצתך לגבי הטיפול הדינמי?
היי אנונימית, טיפול דינמי אינו יעיל בהפחתת הסימפטומים של OCD. הטיפול היחיד המוכח מחקרית כבעל אפקטיביות, ויכול אף להכחיד את ההפרעה, הוא טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (טיפול CBT). טיפול תרופתי הנו בבחינת "פלסטר", שגורם להרגשה טובה יותר כל עוד נוטלים אותו, אך כאשר מפסיקים המצב עלול להחמיר שוב. במקרים רבים, טיפול דינמי עבור OCD עלול אף להזיק, מאחר שהוא עוסק בנבירה במחשבות, כאשר ההמלצה היא הפוכה בדיוק - להניח למחשבות ולא לעסוק בהן. הניסיון לגלות כביכול מהן מקורות המחשבה בעבר הנו בבחינת ניסיון הרגעה עבור הסובל, שרק מעורר ומגרה את הבעיה עוד יותר. בברכה,
סימפטומים את מתכוונת לטקסים? כי אין לי טקסים למעט מחשבות חוזרות וניתוח המחשבות ללא הרף.
כן, ניתוח המחשבות הוא טקס מאוד משמעותי. לכן, אין דבר כזה "בלי טקסים" - כל אדם ששמעתי שטוען כי אין לו טקסים, למעשה עושה לא מעט טקסים (לעיתים הוא אפילו לא מודע לכל הטקסים שהוא עושה).
שלום וברכה! שמי מרדכי בגיל 56 רציתי בבקשה לברר יש לי בעיה כבר תקופה ארוכה שאני מרגיש שאני לא נושם באופן אוטונומי ולא מצליח להשתחרר מזה אשמח לדעת תשובה מה עלי לעשות תודה רבה
היי שרון. התקשרתי לא היה מענה רציתי לחזור לטיפול. אני על הפנים החיים שלי הצטמצמו בצורה לא נורמלית. האוסידי מנהל אותי 24/7 אני בקושי יכולה לצאת מהבית להיות עם הילדים לבד כל הזמן מפחדת מהתקף חרדה ושאני אתעלף זה לא עוזב אותי לרגע. למדתי nlp מאסטר כלום לא עוזר . אשמח שתחזרי אליי אם יש לך מקום פנוי. שבוע מבורך
היי מורי, הודעות אישיות את יכולה לשלוח לי במקומות אחרים ולא פה (ויש דרכים אחרות לתקשר מלבד שיחה קולית). בברכה,
קראתי שאת מטפלת גם באישיות גבולית האם תסמיני אישיות גבולית דומים למאניה דפרסיה ? והאפ יש טיפול לאישיות גבולית
שלום לך, תסמיני הפרעת אישיות גבולית לכאורה דומים למאניה דיפרסיה. מי שמכיר את שתי ההפרעות, יודע להבדיל ביניהן בצורה חד משמעית. הדמיון העיקרי הוא שינויים קיצוניים במצב הרוח, אך במאניה דיפרסיה הם מתבטאים לאורך זמן: שבועות/חודשים של דיכאון, ולאחר מכן שבועות/חודשים של מאניה. בהפרעת אישיות גבולית, לעומת זאת, התנודות במצב הרוח הן תכופות, ויכולות להיות בטווחים של שעות ולעתים אפילו דקות. בוודאי שיש טיפולים להפרעת אישיות גבולית. מטרתם לצמצם ככל האפשר את ביטויי ההפרעה, ולהשיג יציבות בחיים ותפקוד טוב יותר. הטיפולים שמוכחים כיעילים הם DBT וסכמה תרפיה, שניהם תחת הגישה הרחבה יותר של CBT. בברכה,
שלום ד"ר לויט בזמן האחרון יש לי "מחשבות טורדניות" לגביי רוכביי אופניים "שתקועות לי בראש". אני יושב נגיד בספסל ציבורי בפארק או במידרחוב ורואה כל מיני רוכביי אופניים. יש כאלה רוכביי אופניים שנוסעים לאט ולכן גורמים לי לתחושה "קצת מרגיעה" ואני מרגיש "פחות מוטרד" מאפשרות של "אנטיפתיות" כלפיי או כלפיי עובריים אורח ויש כאלה שנוסעים מהר ולכן גורמים לי לתחושה "מלחיצה" ואני מרגיש "מוטרד" "ולא רגוע" כי עולות לי בראש מחשבות שליליות כגון:רוכב או רוכבת אופניים מסוג זה יכולים "להיתקל" בעובריי אורח כי הם יותר "אנטיפתים" כלפיי הסביבה וכאילו "סולדים" מעובריי אורח ויכולים פתאום "לצוץ" מכל פינה ולהיתקל בי ואפילו יכולים לקלל אותי ולהגיד לי "זוז מהדרך". אני הרבה פעמיים "נוטה" להיתמקד בפנים שלהם או שלהן בשביל לזהות "פוזיטיביות" או "נגטיביות" לפי האינטואיציה שלי ולסווג אותם או אותן "לקבוצה החיובית" או "השלילית" של רוכביי אופניים. אני יודע שזה נשמע קצת מוזר אבל יש לי מחשבות טורדניות כאלה. מה את חושבת על מחשבה טורדנית כזאת? מה את חושבת על "סווג" או "חלוקה" שמיסתמכת על התמקדות בהבעות פנים "ומסקנות מיידיות" לפי האינטואיציה? תודה על תשובתך
שלום לך, המחשבה לגבי אנשים אחרים לא רלוונטית לחיים שלך, מאחר שמה שיעשו או לא יעשו אינו תלוי בך - כלומר, אין לך שום שליטה על זה. לכן אין טעם לבחון את האנשים ברחוב, אינך יכול באמת "להיזהר" מאף אחד מהם, וזה יוצר לך סתם עיסוק מיותר. עדיף להיות בגישה של "מה שיקרה יקרה". בברכה, בברכה,
שלום לפני שבועיים חזרתי לגור אצל המשפחה וכל השקיות בגדים ונעליים שלי היו בתוך שקיות זבל.אחרי חצי יום קלטתי שבמדף ליד השקיות השארתי אציטון מוטה כלפי מטה ישר הרמתי אותו ובדקתי שהוא סגור ולא נשפך.ראיתי שהוא סגור היטב.לאחר מכן נכנסה לי חרדה חדשה עד עכשיו כבר שבועיים שהאציטון נשפך על כל הבגדים והנעליים והתחתונים שלי.ומאז אני מתקשה ללבוש אותם.ואני שוקלת לזרוק הכל ולקנות הכל חדש למרות שזה יקר. מה אני אמורה לעשות לזרוק להשאיר לכבס? יש לי פחד שהכל רעיל ויזיק לי ולסביבה כי כביכול אציטון זה חומר רעיל למגע ונשימה.ופתאום לא בטוחה בכלל שבדקתי שהאציטון היה סגור וזה מנכר לי בראש. תודה.
היי אנונימית, גם אם החומר היה נשפך על כל הבגדים, הייתי ממליצה ללבוש אותם בכל זאת - עד מהרה תפסיקי לחשוב על זה אם תעשי כך. מצד שני, אם תנקטי פעולות זהירות ומניעה סביב זה, המחשבה רק תתעצם ותהפוך ל"מפלצת". בברכה,
היי אני סובלת מאוסידי כבר יותר משנה ופתאום בשבוע האחרון קפצה לי מחשבה על מה יקרה אם יכאב לי הראש ומאז כואב לי הראש בלי הפסקה באיזורים שונים, במצח, ברקות וכו אני לא רוצה להשתמש במשככי כאבים כדי לא ליצור תלות או ללכת להיבדק אצל רופא כדי שלא יווצר מצב שכל יומיים תצוץ מחשבה חדשה לגבי מחלה ואני אצטרך לפנות לרופא מה לעשות? הכאב משגע אותי ומפחידה אותי המחשבה שאולי דפקתי את עצמי לנצחחחח כאילו מה נסגר שאפשר לגרום לעצמך כאב ראש? זה הגיוני בכלל? איך אפשר לגמור את זה? אפשר לטפל באוסידי כזה? זה בכלל נקרא אוסידי? פליז תעני לי מהר
היי תמר, אפשר לומר שהתשובה לשאלה שלך נמצאת בגוף השאלה - ככל שאת עוסקת יותר בנושא, כך את מרגישה יותר כאבי ראש באזורים שונים. ואת בהחלט צודקת, כל העיסוק סביב זה יכול להביא למחשבות חדשות לגבי מחלות נוספות. לכן, מה שאת צריכה לעשות הוא לשנות גישה, ולהתנהג כאילו לא אכפת לך מכאבי הראש כלל, להפסיק לעסוק בהם ולהפסיק לבדוק את עצמך ו"לחפש" את הכאב. הפסקת העיסוק תוביל בסופו של דבר (בטווח הארוך) להפסקת הכאב, ותקטע את הלופ השלילי. בברכה,
שלום. אני מאובחן כסובל מהפרעת חרדה מוכללת כרונית. בגיל 27 הותחל טיפול תרופתי ונקבע לאחר ניסיונות תרופתיים רבים כי נדרש טיפול תרופתי קבוע בכדורי לוסטרל יחד עם קלונקס. הבעיה היא שאני לא מצליח "להשלים" עם המצב ותמיד ראשי עוסק וטרוד סביב נושא הכדורים, הנזקים העתידים מהם, ההצטיידות, משמעות הנטילה מעכשיו ועד גיל 120 וכו'. לכן אני גם עוסק בכך בפועל יום יום בפורומים בעיקר בשעות הפנאי, בריבוי שאלות, בקריאת חומר רב. זה לכשעצמו פעולה שמגבירה את החששות והחרדות עקב ריבוי הדעות והסתירה בינהן ומצד שני אני לא מרגיש אני סומך על הפסיכיאטר שמטפל בי נדמה לי שהוא מבולבל ואומר לי אוטומטית "כן" על כל שאלה. נראה כי אם אשאל בו האם אפשר לקחת את התרופות 10 פעמים ביום במקום פעם אחת תשובתו האוטומטית תהיה "כן" עקב חוסר הקשבה אליי מתוך ההנחה שאני חוזר על עצמי עקב אובססיה/טורדנות מחשבתית. האם ניתן לצאת מהלופ האכזרי הזה שמזין את החרדות או שיש להקשיב לקול הפנימי ובכל זאת ללכת לפסיכיאטר/ית קשוב יותר בעל/ת סבלנות שישמע את המקרה שלי ויביע דעתו האם הטיפול הנוכחי הוא בגדר סביר ובטוח. אשמח לעצתך. תודה וסופשבוע חמים ונעים.
שלום לך, אני לא ממליצה לפנות לפסיכיאטר נוסף, מאחר שזה רק יזין את החרדות. אתה בעצם חש צורך באישור מעוד פסיכיאטר, וזה לא יועיל כלל להתמודדות עם החרדה. להיפך, החרדה היא "בור ללא תחתית", ועד מהרה תרגיש צורך באישורים נוספים. לכן, כדאי "להסתפק" בפסיכיאטר שמטפל בך ולנסות לסמוך עליו. כמו כן, ברור שעיסוק היתר סביב התרופות רק מחמיר את החרדה סביבן ובכלל, ולכן מומלץ להפסיקו. בברכה,
היי קוראים לי שירלי יש לי חברה הכי טובה שמרגישה בנוח לידי, מתלבשת לידי מתפשטת לידי ואפילו ישנה עם תחתון כשהיא ישנה אצלי במיטה אני מרגישה עם זה מאד לא בנוח ואני מפחדת להימשך אליה פתאום משום מקום כי כשהיא הייתה עם תחתון לא הבנתי למה היא הרשתה לעצמה את זה ומצאתי את עצמי מסתכלת ומציעה לה מכנס אני חוששת שעשיתי את זה כדי לא להימשך אליה ואני ממש מפחדת שיש לי נטייה לבנות או משהו . גם כשאני והיא יושבות ומדברות אני חושבת לעצמי ״כיף לי ממש לדבר איתה ומרגיש לי בנוח למה עם גבר לא ככה נוח כמו עם אישה״? מה את מציעה לי לעשות?
החשיבה האוטומטית שלך ברורה ואף עצובה. את לא אשמה: כי שטפו לך את המוח שלהיות לסבית זה בסדר גמור ואפילו רצוי עם כל התמיכה הפרוגרסיבית "ליברלית" בקיום חיים עם בן או בת זוג לפני בחירה חופשית אישית גם אם זאת תהיה העז של השכן. איש וגבר זה הטבע. השאר- הם המיעוט שכופה השקפותיו על כלל החברה באופן ברוטלי.
היי שירלי, אני מציעה להמשיך כרגיל ולנסות להתעלם מהמחשבה. עם הזמן, אם לא תגיבי למחשבה ולא תימנעי או תעשי פעולות אחרות סביבה, תרגישי יותר נוח עם החברה והמחשבה תצטמצם. כמו כן, ממליצה לפנות לטיפול CBT כדי לקבל כלים להתמודד עם מחשבות מסוג זה. בברכה,
הי אמי היתה באמבולנס שהורידו אותה הביתה הבחור סידר מתחת לאלונקה ביד והצעירה ברגל שלה סידרה את הברזל מתחת לאלונקה ברגל ,אמי היתה האלונקה זה נראה לי זלזול ממש התרגזתי ,אני צודקת ?
שלום לך, אי אפשר לדעת בוודאות מהם מניעיהם של אנשים זרים, מה גם שזה חסר חשיבות ואינו נוגע אלייך. אי אפשר לשנות אותם... בברכה,
זהו נגמרה לי האנרגיות ! כל פעם שאני רואה בחורה יפה אני מרגישה חרדה ולא משהו נעים, אני לא יודעת אם אני חשה איום ממנה כי היא יפה ומטופחת או שאני מפחדת שאני נמשכת אליה או מפחדת להימשך אליה זה מתסכל אותי כבר תקופה ארוכה תמיד כשאני מסתכלת על בחורות את יכולה לעזור לי להבחין מה ההבדל בין חרדה מאיום כי היא לכאורה יותר טובה או יותר יפה לבין חרדה אמיתית שאולי אני מפחדת להימשך אליה ?
היי לינוי, מדוע זה משנה לך מה הסיבה לחרדה? עדיף לא לעסוק בזה ולהמשיך הלאה, חקירת המחשבה רק מזינה אותה. חרדה היא חרדה ועדיף לא להתייחס אליה. בברכה,
מנסה את מזלי שוב לאחר שלצערי את לא מפסיקה למחוק לי.. אם אני חוששת ומלאת מחשבות שאני אשכרה לא יודעת מה הרצון שלי אישה או גבר ואני באמת מפחדת מלהיות בהכחשה לגבי מה אני רוצה - זה אומר שאני בחרדות או שאני באמת מבולבלת? אני שואלת כי אם אני בחרדות אני צריכה פסיכולוג ואם זה אמיתי אז אני רוצה ללכת לפסיכולוג חוקר זהות מינית. קשה לי נורא עם חוסר וודאות אני מרגישה מתוסכלת ומרגישה שאני משקרת על עצמי ולא חיה בשלום עם עצמי בייחוד שאני שומעת על אנשים שיוצאים מהארון אני ממש משייכת את זה אליי כאילו גם אני רוצה לצאת ולא ברור לי למה אני רוצה לצאת אם אף פעם לא הרגשתי שאני בארון רק בשנה האחרונה עלו בי תהיות ומחשבות כאלה אני רוצה ממך עזרה מתחננת
היי אנונימית, אני לא יכולה לענות על שאלות אישור, בין אם אמחק אותן ובין אם לא. אין טעם לנסות לשאול שוב ושוב את אותה השאלה בדיוק, בצורות שונות ובשמות שונים. בברכה,
שלום אני חולת קרוהון אני עם נכות 65 פלוס 100 אחוז איי כושר פעולה עברתי כבר 2 פעמים ועדות רפואיות תמיד אישרו לי רק לשנה הפעם אחרונה ביום של הועדה התקשרו להגיד שלא צריך שאני יגיע שראו את המסמכים והם מאשרים ישר אני לא עניתי והגעתי בכל זאת הרופא בפרוטוכול כתב שלא אישר לצמיתות כי אני צריכה לעבור ניתוח נסיוני עכשיו עבר שנה יש לי ועדה שוב אני לא עשיתי את הניתוח הזה כי יש סיכוי גדול שאני ישאר עם סטומה לכל החיים כי יש לי מעיים קצר מאד .אז לא עשיתי את הניתוח עכשיו אני בהריון היו לי 6 אישפוזים חסימוצ מעיים גם דלקת קיצר המצב הרבה יותר גרוע אני שלחתי לביטוח הלאומי את כל הדברים אישפוזים והמוזר זה שקבעו לי בכל זאת ועדה רפואית ומוזר כי פעם שעברה שהמצב היה יוצר טוב אמרו שאני לא צריכה להגיע ועכשיו כן אני בלחץ יכול להיות שזה קשור להריון ?כי אני בשמירת הריון?או שיכול להיות שכמו פעם שעברה ביום של הועדה רק שמה הרופא רואה את התפסים שלי וגיד לי לא להגיע?אני בלחץ מאד
היי מירי, לא הבנתי איך השאלה שלך קשורה לנושא הפורום. אינני יודעת מדוע זימנו אותך לוועדה הפעם, את יכולה לברר מול ביטוח לאומי עצמו - זה הפתרון הטוב ביותר. בברכה,
שלום רב שרון יש לי מחשבות רעות שאני רוצה לפגוע בעצמי ואני דואג מהם אבל שהם נרגעות אז פתאום אני רוצה שהם יחזרו כאילו אני מחפש איפה המחשבה הרעה הלכה ואני דואג אולי יש לי התקף פסכותי או משהו כזה אשמח לתשובתך
היי מושיקו, כשאתה בודק אם המחשבה נמצאת שם או לא, היא כמובן מיד צצה ועולה. זה בדיוק כמו לומר לעצמך "למה אני לא חושב עכשיו על פיל ורוד?" ברור לך על מה תחשוב אחרי שתאמר לעצמך משפט כזה. לכן, אני מציעה להפסיק לבדוק אם המחשבה שם או לא שם, ולקבל את נוכחותה - היא הרי שם בכל מקרה, גם כשאתה לא חושב אותה במודע. כשלא אכפת לך אם המחשבה נמצאת שם, המוח כבר לא מתמקד בה. בברכה,
שלום ד"ר לויט אני מאובחן עם o.c.d. בזמן האחרון אני מרגיש תחושת "חוסר מנוחה". זה קורה לי בעיקר כשאני שוכב לישון ולא מצליח להירדם ואני "חושב לעצמי" מה אני יכול לעשות?האם לנסות להירדם או למשל לצפות טלוויזיה או להקשיב מוזיקה. את מבינה כאילו בראש "עולות" כל מיני מחשבות "מוזרות" "שלא נותנות מנוח". מה דעתך על זה? תודה על תשובתך
שלום לך, אם אינך מצליח להירדם, כדאי לנסות לצאת מהמיטה לאחר 20-30 דקות, לעשות משהו רגוע שאינו כולל צפייה במסכים - כמו הקשבה למוזיקה, מדיטציה וכו', ולחזור למיטה כאשר אתה מרגיש שאתה עומד להירדם. כשאתה נמצא במיטה, לא מומלץ להעסיק את המוח במשהו, אלא לנסות "לשחרר" ולתת לגוף לעשות את שלו. כמו כן, לא מומלץ לצפות בטלוויזיה במיטה, או לעשות פעולה אחרת שאינה קשורה בשינה. בברכה,
שלום ד"ר לויט אני מסתובב ברחוב ובמקומות ציבוריים. קרה לי ששמעתי אייזה אדם אומר לאגם אחר משפט:"תשמע אני לא מכיר אותך לא יודע מי אתה אז תיתרחק ממני " העניין הוא שיוצא לי לפגוש ברחוב כל מיני אנשים וטיפוסים שמדברים אליי ואז כאילו המחשבה הטורדנית לגביי המשפט ששמעתי "קופצת לי בראש" ומיתחשק לי לומר לאותו אדם זר את זה "אני לא מכיר אותך תיתרחק ממני". באותו רגע אני מרגיש תחושה *לא נעימה" ולפעמיים קצת "עצבנות". בתוכי אני מודע לכך שיש גם אנשים סתם ידידותיים ולא בהכרך "מטרידנים" או "מפוקפקים". מה את חושבת על "מחשבה טורדנית כזו"? אייך אני יכול"לשחרר מעט" מחשבה כזאת כשאני פוגש אנשים על מנת "להרגיש יותר טוב עם עצמי"? תודה על תשובתך
שלום לך, אתה יכול לומר לעצמך שזו "סתם" מחשבה או דחף, ואתה לא חייב להתייחס לזה. אם תמשיך להתנהג רגיל ובצורה סבירה כלפי אנשים אחרים, זה יחלוף כמו שבא. בברכה,
שלום, כרגיל אין לי בעיה נפשית או פיזית אני טיפוס אנרגטי ואופטימית אני בטראומה ממצב לא נעים ומביך שקרה לפני 3 ימים היה לי וירוס קל של כאב בטן יום למחרת בבוקר נסעתי נסיעה ארוכה ברכב עם קרוב מש' בדרך תקף אותי כאבי בטן עזים היה פקק רציני ולא היה איפה לעצור לאחר כחצי שעה לא היתה ברירה הסתדרתי עם שקית ומגבונים ( בתור שירותים) מאז אין לי מנוחה נפשית מרגישה שזה פגע בערך העצמי שלי איך ניתן לתת לזה לעבור בלי עזרה חיצונית?
היי לי, אני חושבת שקודם כל חשוב לגלות חמלה כלפי עצמך במצב הזה - כולנו רק בני אדם, וזה יכול לקרות לכל אחד. אין לזה באמת קשר לערך האובייקטיבי שלך, ולכל הדברים הטובים שקיימים באישיות שלך. לגוף יש רצון משלו לפעמים. תשתדלי לא לעסוק בזה יותר מדי, לקבל זאת בסלחנות כלפי עצמך, ולהעצים את עצמך באמצעות עשייה חיובית שמעלה את ההערכה העצמית. בברכה,
אני מודה לך מקרב הלב על התגובה המיוחדת!! אין לך מושג כמה התשובה שלך מרפאה נפשית אכן ככל שעובר הזמן, אני מתחילה להרגע ובתגובה שלך אני ממש מרגישה הקלה, הלב ממש נהיה קל והראש מתאפס מהמחשבות בענין! את יכולה למחוק את השאלה הלא נעימה...
הי אני שנתיים מחפשת תשובה לשאלתי אני בעבר אובחנתי כOCDעקב כאבי ראש חזרים ונשנים רופאת משפחה יעצה לי לל כת לפסיאטר עקב תלות רגשית שהיתה לי.... ניסיתי מספר טיפולים של CBT אך ללא הועיל האם יכול ל היות שלא מדובר כלל במשהו נפשי אלא פיזי, מכיון שיש לחץ מעל הרקות .. הפחד שלי ממחלה נפשית עוצמתי כך שאני ממש לא מסוגלת לחיות עם האופציה שאולי יש לי OCD ואין לי איך לטפל בו... לא מצאתי עוד מחשבות מטרידות שיכולות להעיד על כך--- ניסיתיהרבה סוגים של תרופות מקבוצת נוגדי דכאון אך ללא הועיל, מפחדת לחזור ללעבודה ושקועה בזה מאד... איזו בדיקה כדאי לבצע האם זה משהו נוירולוגי או נפשי כיצד ניתן לבררר זאת?? האם יכול להיות קשר בן כאבי ראש לOCD איך אדע האם זה גידולאו משהו אחר? אשמח לתשובה תודה מראש!
היי עדי, אני בטוחה שהלכת כבר לבירורים רפואיים כאלה ואחרים, מאחר שאני מניחה שרופאה לא הייתה אומרת לך דבר כזה ללא בירור רפואי. תמיד קיים סיכון, כביכול, שהרופאים עדיין לא גילו מה יש לך, ומצד שני יכול להיות שמדובר בעיסוק יתר בתחושות גופניות, שגורם לך להרגיש אותן. לכן, הדבר הכי טוב שאת יכולה לעשות הוא להקשיב לרופאים. אם אומרים שלדעתם יש צורך בבדיקות נוספות, אפשר לעשות אותן, ואם לא - לנסות לקבל את התחושות, להמשיך בחייך ולא לעסוק בהן יותר מדי. דבר זה כשלעצמו יכול להקל על התחושות, גם אם הן פיזיות. בכל מקרה, כדאי לפנות לטיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT), כי נראה שהנושא מעסיק אותך וגורם לחרדות. כך או כך, זה יכול לעזור. גם אם עברת טיפול בעבר, יכול להיות שהוא לא עזר מכל מיני סיבות - חוסר חיבור עם המטפל, חוסר שיתוף פעולה, חוסר בשלות לטיפול, קושי להתמסר אליו וכו'. תמיד אפשר ורצוי לנסות שוב. בברכה,
היי ותודה על המענה, אני נמצאת שנתיים בערך אחרי טיפול שעזר לי מאוד ואני מודה על כך המון- ובשבועות האחרונים חזרה לי מחשבה טורדנית, אני יודעת שזו מחשבה ואת כל מה שלמדתי על לא לייחס יותר מידי משמעות בין היתר-ואיכשהו, אני שוב מנסה לפתור אותה כי אני בהזדהות וזה מרגיש אולי אמיתי. אני חווה שוב תחושות שהיוו לי סיבה ללכת לטיפול מאחר והפריעו לי בתפקוד, זה לא קרה כבר שנתיים.. אני כן בלחץ ומתח לאחרונה עם המצב במדינה אם זה יכול להיות שייך?-המחשבה הטורדנית היא בכלל מסוג rocd אז לא ברור לגמרי איך יכול להיות קשור חוץ מהניסיון להשיג שליטה. מרגיש לי שאני שואלת "איך נפלתי לתרמית הזו שוב (של האוסידי?)" ואשמח לחוות דעתך
היי לוטם, מחשבות יכולות לחזור לאורך החיים, ואין סיבה להתרגש מהן. אם קיבלת כלים להתמודדות שהועילו לך, את יכולה להשתמש בהם שוב גם כשעולה המחשבה הזו. בעיקרון, הנקודה האידיאלית לסיום טיפול אינה כשאת "נקייה ממחשבות", ו/או כשאת מצפה שמחשבות לא יופיעו יותר לעולם, אלא שאת לא מייחסת להן חשיבות ולא "מתרגשת" מהן. וכמובן, לא מנסה לפתור אותן - ואם זה קורה, ניתן לזהות זאת ולהפסיק מייד. בברכה,
שלום ד"ר לויט אני בן 45. בזמן האחרון יש לי "מחשבות טורדניות" שקשורות לכך שיש בחורות שאני מרגיש בנוח בקירבתן אך אינני מרגיש משיכה "מינית. למשל :אני "מכיר" איזו בחורה מאזור מגוריי.יש לי תחושת בטן שהיא בחורה "אינטיליגנטית" או "בעלת שיחה" עם אופי טוב ויש לי תחושה "נעימה" כשאני מדבר איתה אך מבחינת משיכה מינית אני מרגיש "שזה לא זה". תשמעי קשה אוליי למצוא את "האחת המושלמת" אבל משיכה לבחורה בעיניי זה דבר חשוב בקשר בנוסף כמובן לאופי ולתכונות אחרות. מה את חושבת על "מחשבות טורדניות" מסוג זה? תסכימי איתי שמשיכה זה דבר חשוב לגבר וגם לאישה.
שלום לך, נכון, משיכה זה דבר חשוב, אבל זה לא חייב להיות מיידי - זה יכול להגיע גם לאחר דייט או שניים, או אפילו שלושה. מנתינת הזדמנות אי אפשר להפסיד, רק להרוויח. בברכה,
היי דר אני אמא לנער בן 17 שיש לו טורט ואוסידי בשנה האחרונה לא מטופל תרופתית מסרב האוסידי די מנהל אותו חייב להתכופף עם מלל אומר שמרגיש שאם לא יקרה משהו לא טוב איך אני מקלה עליו בשיטה של טיפול חשיפה קוגנטיבית התנהגותית הם לא רוצה שום איש מקצוע אשמח לעצות איך להקל עליו אני למשל קוראת לו שיבוא שנצא בחוץ מן מפריעה לו לעשות את הטקס הזה לפעמים זה עובד מה עוד אני יכולה לעשות אני ממש נקרעת לראות אותו ככה ועצובה שככה יהיה בבגרותו כשלא אהיה לידו מי יהיה איתו וכל מיני הרגשות כאלו
שלום לך, אם בנך מסרב לקבל עזרה מקצועית, את כמובן לא יכולה לטפל בו בעצמך. את כן יכולה לנסות לשכנע אותו לקבל עזרה כזו, או להניח לו להגיע לנקודה שבה ירצה לעשות זאת (בדרך כלל כשאנשים מגיעים לנקודת שפל משמעותית, הם מוכנים יותר לשמוע על טיפול). אם תנסי לפעול על הטקסים שלו (למשל להתנגד להם), ללא הסכמה שלו והכוונה של איש מקצוע, זה עלול ליצור אצלו כעס והתנגדות. לכן, עדיף לתת לו "להבשיל" לטיפול לבד ולקחת אחריות על חייו, כשיהיה מוכן לכך. בברכה,
יש לי הרגשה של חוסר להכיל את עצמי ואת החיים וזה מטריד אותי מאד שאני מרגיש ככה כי אני נורא חושש שאכנס למשבר נפשי ואאבד את עצמי בדרך מה את ממליצה לעשות? תרופות זו לא האופציה
היי שרון, התיאור שלך מאוד כללי. הייתי פונה לאיש מקצוע מתחום הפסיכולוגיה/פסיכותרפיה כדי לקבל אבחון והכוונה מדויקים יותר. בברכה,
אני לא מפסיק לבכות, לא משנה מה אני עושה כל שנייה יש לי מחשבות כאלה שכאילו אני רוצה להתאבד או למות או שלא טוב לי בחיים וזה לא יוצא ממני כי כל פעם שהתחושה הזו מתעוררת אצלי אני חשה חרדה איומה ופחד מזה שזה יתממש ואני מפחד שלא אוכל לצאת מכל הפלונטר הזהה!! אלוהים אני מפחד אף פעם לא הייתי במצב כזה ושאני מנסה חשוב ההיגיון אני לא מצליח לחשוב בהיגיון בשום צורה! פשוט בשום צורהההה לא מצליח להבין ממה זה נובע ולמה זה נובע כי בתכלס אני לא רוצה להתאבד אבל מצד שני למה זה נתקע לי בראש? אני לא רוצה תרופות וטיפול עם פסיכולוג לא יעזור לי כנראה להבין מאיפה זה מגיע. אני מפחד שאף אחד לא יוכל להכנס לי למח ולפענח ממה זה מגיע עזרה בבקשה !!!
היי שי, אין צורך "לפענח מאיפה זה מגיע", מאחר שזה לא יועיל. כדאי יותר לקבל כלים להתמודדות עם החרדות האלה. פעמים רבות, אנשים שסובלים מחרדות (ומאובססיות בפרט) חושבים שאם הם יבינו את המקור לחרדה זה יפתור משהו - ואלה פשוט ניסיונות לקבל שליטה על החרדות על ידי ניתוח יתר (שזה בדרך כלל מה שהוביל לחרדה מלכתחילה). כדאי לפנות לטיפול CBT, שייתן לך כלים אמיתיים להתמודדות. בברכה,
שבוע טוב ושקט במהלך השישי שבת הייתה לי חרדה והרגשתי שיש לי הפרעה נפשית שאני לא מצליחה לפטור ואני מרגישה כלואה בתוך המח והמחשבות ומפחדת להכנס ללופ.. מה עושים? אני צריכה לגשת לטיפול?
היי אלינור, אם את סובלת בדרך כלל מחרדות, שמשפיעות על חיי היומיום שלך ופוגעות באיכות החיים באופן משמעותי, כדאי מאוד לקבל טיפול. בברכה,