פורום הפרעה טורדנית-כפייתית, אובססיבית

אני סובל מפוסט טראומה עקב פגיעה מינית ממושכת שחוויתי בילדותי, יש לי אובססיות בתחום המיני, מחשבות שאינן נגמרות אף פעם, אני צורך שעות באופן אובססיבי ובלתי נשלט סרטי פורנו, וכד', האם לדעתך ייתכן שכל האובססיות שלי נוצרו רק מהטראומה או שיש גם קשר ישיר וגנטי ביני לבין האובססיות הללו., תודה.

רק להסביר את עצמי, האובססיות שלי קשורות לצורך לשחזר את האירוע של הטראומה באופן שונה, כל תקופה אני מייצר לעצמי צורה אחרת שבו אני כאילו מתחבר שוב למה שחוויתי בילדותי, כשהייתי ילד היו לי מחשבות טורדניות על הרצון להיפגע שנית ע"י מישהו אחר כדי שיקל עלי האת החוויה הטראומטית שחוויתי, אח"כ פיתחתי רצון להיפגע דווקא ע"י אישה, אח"כ הייתי באובססיה למצוא אישה שתנסה לפתות אותי, כל תקופה עם שגעון אחר, אני מרגיש שהאובססיות קשורות מאד לטראומה שחוויתי, אבל מצד שני יש לי עוד כל מיני טקסים כפייתיים, כמו ניקוי או ניעור הבגד שלי מלכלוך כביכול, כל כמה דקות, בילדות שלי הייתי בודק אחרי כניסה לשירותים אלף פעם אם הוא נעול, ייתכן שהוא גם קשור לטראומה המיני, השאלה שלי הוא, האם ניתן לייחס את כל הכפייתיות שלי לטראומה שחוויתי בגיל מאד צעיר (גיל 7) או שזה לא קשור, וזה רק מתבטא דרך הטראומה, חשוב לי לדעת זאת גם בגלל שאני מטופל כעת בטיפול ארוך ודינאמי בחוויית הטראומה, ואני רוצה לקוות שאחרי הטיפול האוסידי יעזוב אותי, וגם בגלל שאני מאד רוצה להאשים את מי שפגע בי בכל הכפייתיות שלי ולא לייחס את זה לעצמי, תודה רבה.

שלום אני בחור בן 23 נשוי ויש לי משיכה לחיתולים בצורה לא מוסברת המשיכה היא לילבוש אותם ולהרטיב אותם וזה גורם לי למחשבות כפיתיות כל היום על איך אני ילבש חיתולים בלי שיראו [ובאמת שהייתי בפנמיה שמתי חיתולים בלילה] וגם אישתי לא יודעת מזה השאלה אם יש דרך למתן את זה?

זה דבר נורמלי, יש הרבה כמוך, אתה לא היחיד, אם אתה רוצה, אסביר לך את התופעה, [email protected]

אני ממש מסכים עם מאיר אם תרצה תוכל לפנות גם אלי[email protected] בשמחה

אני מוטרד מאוד מהתופעה שאני חווה מקרה דומה, היה מענין אותי לשמוע את מה שאת יודע על הענין אשמח במספר טלפון

שלום ד"ר לויט בזמן האחרון יש לי מחשבות טורדניות או "פחדים" לגביי "קשרים" או "הכרויות" עם בחורות.אני רואה כל מיני בחורות במקומות או בסיטואציות שונות ויש לי חששות מלפתח שיחה עם בחורה או ליזום קשר או דייט למשל יש לי פחדים שהבחורה תגיד לי משפט:"תשמע אני לא מכירה אותך אז מה אתה רוצה ממני?.יש לי מחשבות טורדניות שלמשל הבחורה תידחה אותי או תקשה על קשר איתה או שהיא תהייה "לא רצינית". מה הדרך "להתמודד" עם מחשבות טורדניות כאלה בשביל "להצליח" עם בחורות? תודה על תשובתך

היי אני בן 15 לפני 5 שנים לפתע התחילו לי פחדים של לתת לעצמי בוקסים בעורף ואם אני בבית עם קומות אולי אני יקפוץ מהחלון ואם אני משחק גולות אולי אני יקח אחת ויבלע אני יודע שזה לא סכיזופרניה אבל בחודשיים האחרונים זה סוג של חזר לי ואז התחלתי לקרוא על מחלות לב בגוגל חשוב לי לציין שגם אני מאוד פרנואיד ממחלות כול כאב גרון קטן הייתי בטוח שיש לי סרטן גרון והייתי הולך לרופאה כול חודשיים לעיניננו, אז התחלתי לקרוא בגולל על מחלות לב ופתאום ראיתי שסכיזופרניה היא המחלה הכי קשה התחלתי לבדוק תסמינים שלה ואמרתי לעצמי שזה לא התסמינים שיש לי והמשכתי אללה יום למחרת בתזמון רע חבר שלי שולח בקבוצת וואצפ על רצח שהיה שילד הרג את הוריו כי הוא סכיזופרן ואז קישרתי את זה לעצמי ואמרתי אולי אני רוצה גם להרוג את ההורים שלי אולי אני סכיזופרן וכמובן שאני לא יעשה למישהו דבר כזה בחיים שלי גם לשונאים שלי. יש עוד כמה תסמינים כמו למשל ריחוק מהחברה שלי יש ים חברים בכול מקום ואני תמיד מוקף, השבוע אחי ואני רבנו אז נתתי לו כביכול את המכה האחרונה והוא לא הספיק להחזיר לי וזכרתי שהתסמינים של סיכזורפניה זה אולי אח שלי רוצה לעשות לי משהו ובתוך תוכי אני יודע שהוא בחיים לא יעשה לי כלום אבל זה עורר בי פחד שיש לי את המחלה מה יש לי בבקשה תעזרו לי

תודה על תגובתך שרון אבל את חושבת שזה סכיזופרניה כי אני ממש בלחץ מזה

היי שרון היום אני כבר כמעט בן 16 כמעט שחודשיים שלוש לא היה לי תמחשבה על סכיזופרניה אבל ביום שישי האחרון הייתי בשיעור עם הרב והוא דיבר איתנו על רוחות שרודפות את הנפש וכו' וזה ממש חזר לי חשבתי על זה שאני רוצה לרצוח את אימי ולהפך ובתכלס זה הדבר שאני הכי לא רוצה בעולם ואני יודע שאני כמובן כמובן בחיים לא יעשה דבר כזה ושאני מת על אמא שלי וכמובן שגם הפוך אז אני לא כולכך חושש מזה אבל שמעתי שזה התסמינים של סכיזופרניה אני מפחד שבסוף אני באמת יאמין בזה וחלילה אעשה משהו כמובן שאני כל הזמן משכנע את עצמי שזה לא נכון אני גם יודע שזה לא נכון וזה שטויות מפגרות שלי אבל האם זה סכיזופרניה או שאני חושב ככה מהפחד לסכיזופרניה כמו שחשבתי על מחלות שיש לי בגוף?

היי שרון יקרה לאחר חודש שהמחשבה הטורדנית (שמא אני לסבית) נעלמה לי כלא הייתה פתאום יום בהיר ללא שום התראה שפתאום חברה טובה הייתה אצלי יומיים פתאום עלתה לי המחשבה שמעוררת בי סלידה כל פעם מחדש ! אני כבר מפחדת שאין לזה מרפא ושאין פתרון לכל המחשבות הדוחות האלה כל פעם מחדש זה מכניס אותי לדיכאון שלא נגמר וללופ כזה של מה קורה איתי ולמה לעזאזל בגיל 22 זה נופל עליי משום מקום

היי אני חווה גם אותו הדבר אשמח לשמוע אם זה עבר לך?

אם אני גר במקום שיש בו הרבה סטרס / כעסים וריחות מסריחים זה יכול לגרום לבחילות/הקאות ?

איך אני מפסיקה לשתות מיצים מוגזים אם זה משהו שהוא על גבול ההתמכרות

היי שרון, מה שלומך? אני בדרכ משתדלת להפסיק הרהורים מחשבתיים, כאלה של לנסות לפתור ספק, להוכיח לעצמי...אבל לפעמים יש מחשבה טורדנית שמביאה חרדה גבוהה ואז זה מרגיש לא נשלט, שאת חייבת לפתור את הספק, המחשבות רצות, חרדה מתגברת, וזה קשה. איזו מחשבה מתקנת יכולה לעזור? מה היית מייעצת? המחשבה מרגישה אמיתית, ואתה מאמין לה. שמא זה קרה או לא

שלום רב ד"ר שרון.. אודה לקבלת מענה. גררנו מזוודה, ואחר כך ראינו שעל הכביש היה גומי ארוך כזה.. מיד חשבתי על הגומי של בדיקות הדם.. אבל אם זה ברחוב, מניחה ששייך לנרקומנים. מספר שעות לאחר מכן, בקבוקי השתייה של הילדים נפלו לרצפה ונגעו בגלגלים. בעלי טוען שאפשר לשטוף את הבקבוקים ולתת לילדים.. שבגלל האוסידי אני זורקת המון דברים. אני טוענת שזה מסוכן ולא רק אוסידי ושעדיף לא לקחת סיכון, בטח לא משהו שיסכן אותם. אודה לעזרתך.. תודה רבה מראש.

אני באמת נוהגת יותר לא לכתוב בפורום כי זה לא בריא לי וגם לא נעים לי ממך אבל זו סיטואציה לדעתי שתוליד עוד סיטואציות בהמשך אח שלי אתמול ישב בגשר עם כיסא וחסם לי את המעבר התמלאתי חרדה מהעניין שהכלבים שלי השתינו בצד של הגשר וכל הלכלוך ואני צריכה להיצמד ושנצמדתי מאוד לדפנות שם עם הצואה והכל הרגיש לי שאני מלוכלכת וחייבת מקלחת ככה למרות שלא ראיתי שהתלכלכתי עבר לי בראש להסתכל שוב מה יש שם מירוב עצבים לגעת בשתן ובצואה ולגעת בתוך קופסת ויטמינים שאני לוקחת מאוד יקרה כי ישלי נשירה ועלה החשש לזרוק ולקנות חדש התקשרתי לבן זוגי שאני מנסה לא לשתף אבל נשברתי שיתפתי והוא אומר לי תיהיי יותר אחראית ותיזרקי וחיכיתי לתשובה יותר מרגיעה ועדיין לא קיבלתי תשובה מרגיעה השיחה עיצבנכ אותי ועלה שוב הדחף מהעצבים לגעת בשתן בצואה ולגעת בכל הדברים כולל בתוך הקופסת כדורים זה מרגיש שכן קרה הדחפיפ הם אמיתיים והעצבים הם אמיתיים ואני לא בוודאות יכולה להגיד שזה קרה כי שיחזרתי ושיחזרתי וזה מאוד קשה לי לזכור את הוודאות האם מומלץ לזרוק את הכדורים או לשתות רגיל? כי סדין כן החלפתי הסיטואציה גרמכ לי לעשות את רוב הטקסים חוץ מלכבס הכל שוב ולחטא כי אמרת שלא אני מאוד משתדלת פשוט לא ריצה שהכדורים יסכנו אותי ויגרמו לי לחלות אני כן ממש רציתי הרגשתי דחף לקום ולעשות וזה הרגיש אמיתי אבל אני מאתמול מנסה להבין אם זה קרה כי זה מרגיש שכן אבל לא יודעת הרגיש לי לגיטימי בראש ולאחר כמה דקות התחרטתי לזרוק את הקופסה?.

אני כלכך שןמרת על הןיטימינים ןעל כל הבגדים והדברים ואיך ברגע אחד נראה לי לגיטימי לקום ולעשות את הדברים ההזויים האלה מעצבים

אוקיי הבנתי את הפואנטה למה לא כדאי את מתכוונת שזה לטובתי בגלל שאני תלויה בזה וזה מחמיר לי את ההפרעה?

מצאתי עבודה בחנות לבנתים כדי שאוכל לעבוד שחור אצל מישהו שהייתי סטודנטית הייתי עובדת אצלו מחשבות שאני לא יכולה לעבוד יותר בגלל ההתקפים. היךדים חוזרים לבית ספר שבוע הבא מעכשיו מחשבות איך אהיה איתם בבוקר לבד עד שהלוריון ישפיע כי בעלי הולך לעבודה אם יהיה לי התקף אם אתעלף אם לא אצליח לארגן אותם לארגן להם את החמגשיות איך אהיה איתם לבד. המוח כבר מתפוצץ מהמחשבות

שלום ד"ר לויט! בזמן האחרון יש לי מחשבות טורדניות שקשורות לתחושת אי נוחות שיש לי לגביי אנשים.כבר תקופה שאני מרגיש "חרדה" או תחושה "לא נעימה" כשאני נמצא בציבור או ברחוב או בסביבת אנשים "שאני מכיר" ברור שיש אנשים שאני מרגיש נוח בקירבתם "שמשפרים את הרגשתי". בזמן האחרון יש לי מחשבות טורדניות כמו:האם בגלל שאני מרגיש לא בנוח בקירבה לאנשים אז עליי "להתעלם" או "להיתרחק חברתית" מאנשים "שאני מכיר" ז"א האם עליי לבוא "בגישה שלילית" כי אני גם חווה תחושה לא נעימה מצד אנשים "מגעילים" את מכאלה שמיתעלמים ממני או לא מתייחסים אליי יפה. מצד שני יש לי מחשבות טורדניות כמו:אני הריי לא בנאדם "מגעיל" או כזה שמיתייחס לא יפה לזולת אז למה אני צריך להתנהג "באופן שלילי" כלפיי אנשים מסויימים שאני מכיר שפחות א מיותר מתייחסים אליי יפה? אני מקווה שאת מבינה את "צורת המחשבה" שלי. מה היתרשמותך ממחשבות טורדניות כאלה?

הי שרון, אני מאובחנת עם אוסידי מגיל צעיר. אני קוראת בפורום ועל אוסידי בכלל שקיימות מחשבות טורדניות ודחפים, מעין טקסים כדי להימנע מדבר מה. מה קורה אם הדחף הוא הפוך? כלומר, באה מחשבה מינית על ילד למשל שמגעילה ומפחידה, אבל את מחזיקה את הילד והדחף הוא לקרב אותו אליך, אז את עושה את הפעולה של לקרב. הדחפים האלה גם חלק מאוסידי ? לא מוצאת את זה כתוב באף מקום וזה מטריד.

אבל לא ראיתי שום דבר על דחפים שהן פעולות. הפעולה עצמה גם נובעת מהמחשבה?

תודה על המענה. אבל הפעולה הזאת לא עושה אותי אשמה? כי אני אוכלת את עצמי

תודה רבה על המענה. שאלה אחרונה: אני לא אשמה? אין כאן משהו פסול?

רק תעני לי כבעלת מקצוע. זה ירגיע אותי

היי שרון מה שלומך? היום הייתי אצל פסיכאטר פעם ראשונה . סיפרתי לו על הפחד מהתקף חרדה פחד מעילפון פחד מסכיזופרניה הוא אומר שזה לא אוסידי לדעתו זה לא אוסידי קלאסי יש לציין שכל פסיכאטר שראה אותי בעבר נתן אבחנה של אוסידי. הוא קרא לזה מחשבות שווא אמרתי לו זה לא מחשבות שוא מחשבות שוא זה שהם מאמינים למחשבות שלהם במאת האחוזים אני ההפך מפחדת הוא אומר שאני מפחדת מדברים לא הגיונים . בנוסף פגשתי שם מישהי שהייתה סובלת מחרדות וזה ידרדר לה למאניה דיפרסיה כולי פחדים מהבוקר לא יודעת מה לעשות.גם זה אמר לי מחשבות שוא של יחס כי סיפרתי לו שאני מפחדת ממה שיש לה. בקיצור הוא לא יודע מה האבחנה או מר יכול להיות משהו באישיות .

מה שהזוי שהרופא בועדה שקאה אותי אמר הפרעת אישיות תלותית והוא רשם קווי אישיות לא בשלה שאני קוראת זה בעצם אותו דבר אבל אני לא רואה את עצמי שם לפי התיאור אני משתגעת מזה

קודם כל תודה רבה שענית לי אני בקריסה ממש . הם שיגעו אותי וזה מלחיץ אותי כי אני אפילו לא מבינה מה זה אומר הפרעת אישיות תלותית גם שקראתי לא ראיתי את עצמי שם ולא הבנתי מה זה אומר חוץ מהקטע של פחד מנטישה. נראה לי שעשיתי טעות שהגשתי ביטוח לאומי למרות שהקיצבה תיהיה 6100 יותר ממה שהייתי מרוייחה שהייתי עובדת אבל זה הכניס אותי למחשבות שאני לא יכולה לעבוד יותר. אני ידבר איתך ונראה אם נצליח לתאם רק יחזרו למסגרות זקוקה לך ברמות

היי, שרון. אני מאוד בררן בכל הנוגע לחפצים מסוכנים שעלולים ליפול עליי. נניח, אני מפחד שארון גבוה יאבד יציבות וייפול עליי.. או מנורה מזכוכית בתקרה שתתנתק ותיפול, וכו'... . אני מבין שהסיכוי שהם ייפלו הוא נמוך מאוד, אבל אני ממקד את תשומת הלב דווקא באחוז הקטן שהם כן יכולים ליפול ולפגוע בי. כלומר, אני מייחס חשיבות מאוד גדולה לתוצאה השלילית. בפועל, תמיד יש סיכוי שארון יכול לאבד שיווי משקל וליפול (בהנחה ואינו מקובע לקיר). אני מנסה להסתכל על העובדות, ולהבין שהארון יושב באופן יציב, אבל אני תמיד מגדיל דווקא את האופציה של חוסר היציבות של הארון, ואני תמיד נוטה לכיוון של התוצאה השלילית שתפגע בי. כיצד אני יכול להתגבר על החרדה מפגיעה של חפצים.. ונניח שאי אפשר להתגבר.. מה ניתן לעשות כדי להתמודד עם הקושי? הבעיה שלי שאני לא מצליח לישון בלילה מהחשש שחפצים ייפלו עליי ואני איפגע פיזית.

היי דוקטור סובל מאוסידי המון המון שנים. לפחות 20 מאז ילדותי. בדרך כלל מדובר במחשבות פולשניות ותמונות שעולות לי לראש שהן לא נעימות (חוויתי לפני 13 שנים את התמונות בערך) כיום משום מה כשאני עוצם עיניים (כבר חודש) אני מרגיש שאני רואה "תמונות" שקופצות לי על הרשתית של העיניים העצומות. ממש עוצם עיניים וקופצת לי תמונה שהיתה פעם בעיני רוחי ועכשיו אני רואה כשאני סוגר עיניים. זה מטריד, זה לא נעים, אני לא בטוח מה האכיל את המצב הזה כי נראה שהאוסידי שלי מגיע במניפסט מוזר כשהפחד שלי הוא לאבד שפיות. פעם היה קופץ לראש עכשיו ממש קופץ לעיני העצומות כשאני סוגר עיניים. אני מנסה להתעלם אבל זה מעסיק אותי-מה פתאום זה קורה בגיל 38 אחרי 25 שנות אוסידי פולשני במחשבות וחרדות?

אני באמת משתדלת לא לעשות טקסים לעיתים קצת חוטאת כמו ניקיון גשר היום והכל כי קשה לא לעשות כלום בבת אחת זרקתי את המברשת שיניים היום.. הרגשתי שנגעתי בצואה אז במקום לזרוק שוב ולהחליף לאחרת שמתי אותה בכוס חומץ הרגיש לי שאיכזבתי את עצמי ואת הטיפול ושהכל אבוד פשוט לא שלטתי בזה.. כמובן שגם עכשיו זה גורם לי להחליף אבל זה לא משהו שאעשה איך אפשר להפסיק להאשים את עצמי ואת הנזק שגרמתי? קשה להפסיק הכל ואני באמת משתדלת את הרוב להפסיק אבל יש דברים שחזקים ממני ובגלל האכזבה שלי עובר לי הדחף לגעת בצואה ושנגעתי באמת ושלהחליף את המברשת שוב.. איך אפשר להפסיק להאשים את עצמי ורק להמשיך את הטיפול? וגם לא נעים לי לשאול בפורום אז איך אפשר להניח לזה?

תודה שרון מכל הלב באמת אני באמת משתדלת ולפעמים נופלת אבל זה תהליך.. אתמול חיממתי לאחים שלי לאכול פיתה ונגעתי כנראה בצואה של המכרסמים את יודעת... כי הכל ככה בבית ומאוד קשה והרגשתי כלכך מצפון שאני אגרום להם לחלות ואז עבר לי בראש דחף חזק לשים את הפה על האסלה ולאכול מהצואה של הכלבים וכאלה זה נשמע דוחה אבל זה הרגיש לגיטימי בראש להעניש את עצמי אני לא סגורה שזה בוודאות אבל זה מרגיש שזה קרה איך אני יכולה רק להעביר את המצפון שנגעתי בצואה של המכרסמים שהכנתי להפ לאכול פשוט אתה מסתכל על זה וזה עושה לי חרדה וזה מרגיש שכן נגעתי איך אפשר להפסיק להלקות את עצמי על המקרה? אני מפחדת לגרום להם לחלות ואני לא שולחת הודעות חדשות בפורום פשוט זה מחשבה שקשה לי איתה ואני מנסה להעביר אותה הלאה..

אני פשוט כלכך שלומפרית כל דבר שאני נוגעת הכל ליד צואת המכרסמים שלנו ואני נגעתי בזה נראלי כי אין איך לפספס עם הידיים

התחלתי טיפול cbt לפני חודש ויש לי שאלה אני באמת עובדת לפי טיפול מסוים של הפחתת טקסים אבל יכול להיות שיש טקס שאני עושה ולא ידעתי שהוא טקס בעצם כשעוברת לי מחשבה טורדנית אני אומרת אני לא מתעסקת בזה עכשיו כדי להרגיע את עצמי האם זה בסדר? דבר שני, כשיש לי מחשבה נגיד טורדנית שלא באלי לחשוב אותה אני טיפה מכווצת בגוף קצת מלחיץ ולפעמים זה מרגיש שאני עןצרת אותה או אם אני מרגישה מצפון על משהו אני אומרת זה לא בעיה שלי אל תדאגי יהיה בסדר עשי ככה וככה אהה לא עשית את זה את לא תגעי בככה וככה את לא תחשבי ככה וככה כשיש לי מחשבנ פשוט לא להגיד לה כלום? כי אני אמורה כבר להירגע אולי הדבר הזה גם מה שחוסם בעצם?

כל פעם שבאה מחשבה אני אומרת לעצמי אני לא מתעסקת בזה לא מתייחסת לזה ולפעמים אומרת בסדר עשיתי לפעמים לא עשיתי זה נסיונות הרגעה? וזה מה שמונע ממני ?

המטפל אומר לי לחיות עם המחשבה ולהגיד שאת לא מתייחסת אבל זה גם נראלי ניסיון הרגעה לא? כי אני עצורה כשעוברת מחשבה ומנסה להרגיע ולהגיד דברים בראש מרגיעים

תודה רבה על תשובתך קודם כל ממש תודה ועזרת לי.. פשוט רציתי ממש תשובות אצל המטפל שלי מה קורה לי כשיש מחשבה טורדנית אז הוא אומר כשיש לך ספק תחיי איתו ותגידי לעצמך שאת חיה ולא מתעסקת עם מה שקרה באותו הרגע הבעיה היא שלדעתי זה גם סוג של טקס כי כשאני שוטפץ ידיים או משהו אני אומרת אני חיה עם הספק או איזשהו דיבור פנימי עדיף כשיש מחשבות לא להגיד כלום בראש בין עם אני שוטפת ידיים או כל דבר אחר? כי זה מאוד קשה לשטוף ידיים ואז באנ מחשבה.. ואת לא מכינה את עצמך.

שלום ד"ר לויט אני מתמודד עם מחשבות טורדניות בגלל סטרס או מתח נפשי וגם חרדות ופוביות. בזמן האחרון אני מרגיש שיש לי גם כל מיני "פראנויות" כלפיי הסביבה.אני לא חושב שאני פראנואיד כי אני יודע "להסביר" או "לדון" בפחדים היום יומיים שלי. יש לי גם כל מיני תחושת בטן לגביי פרנוית או פחדים שיש לי למשל חשש מהכרות עם בחורות או אנשים שזוממים נגדי. אני בטוח שהאינטוטיציות ותחושות הבטן שלו הן נכונות ברוב המיקרים. מה דעתך על מחשבות טורדניות או פראנויות?

אני מצד אחד גאה בעצמי שאני לא עושה טקסים כבר כמה שעות באמת מנסה לעמוד בזה חוץ מטקס וידוי שקרה עכשיו אבל המון טקסים הצלחתי לשלוט בהם כשלקחתי את הסיכון הרגשתי שאני לא שולטת בגוף שלי ובמחשבות ואני חייבת לגעת בצואה ולקחת גושים ולשים אותם על הבגדים אם זה כלכך מפחיד אותי וזה משהו שאני חייבת לעשות אני מרגישה שאני מאבדת שליטה והכל כלכך קשה אולי בגלל שאני בגמילה והפחתתי שטיפות ידיים וחיטויים ושחזורים חוץ למעט טקס אחד של וידוי עם הבן זוג כי לא יכולתי פחדתי שיכעס עליי שאיבדתי שליטה ומרחתי על הבגדים וכל החדר מזוהם המחשבות קשות התחושות קשות החרדה קשה האם זה קורה כשמפסיקים טקסים זה ההרגשה ההרגשות קשות שמפסיקים טקסים? אני מרגישה שאני מאבדת שליטה ועשיתי את הפחדים שלי מירוב עצבים כי הייתי חייבת לגעת ולסייפ עם זה ולמרוח על הבגדים זה מרגיש אמיתי וזה מרגיש חרדה עצומה שאני לא שולטת בגוף שלי ובמחשבות..

איך אני יכולה להוריד את המצפון שלי שאני סובלת מהטקס שתמיד תולים לי בגדים על הסורגים או על המתקן ואני שמה אותם בכביסה חוזרת ולא מספרת לאמא שלי היום שמתי לב שעשיתי זאת לפני שעה שהפעלתי את זה שוב מפחד לגעת בצואנ ובבגדים בגלל שזה בגשר אבל הבטחתי לעצמי לא לעשות זאת האם אני יכולה להוריד את המצפון שאני עד עכשיו עשיתי התנהגות לא בסדר כלפיי אמא שלי שאני עושה כביסות חוזרות ואם הפעלתי כביסה לפני שעה ועשיתי זאת ואני לא רוצה לעשות זאת יותר אפשרי לתקן ? אני חושבת שמעולנ שעלתה לי מחשבה כזו שלא הייתה קיימת לפני שלהפסיק לעשות זאת את היית משתמשת בבגדים שעל הסורגים או שעדיף לכבס אני בעצמי ולא לשים בחדר כביסה שלא יתלו לי אותם

אבל אני אפסיק לשלוח לך בפורום כי אני לא רוצה להציק לך זה מרגיש לי לא נעים אז אני אמנע מלעשות זאת ומקווה שלא תכעסי עליי.

שלום שרון אני מטופלת שלך, תודה רבה על הטיפול ורציתי להתייעץ איתך אתמול באמת עמדתי בלשטוף כל שעה גם עכשיו אני מנסה זאת אבל היום בבוקר היה על האסלה וגם ממש קרוב לדפנות שממש רואים לכלוך לקחתי מברשת ולא שלטתי בזה כי זה הפריע לי וניקיתי עם מברשת האמת שהיא מזוהמת מלוכלכת חומה אבל לא הייתה לי ברירה ואז העברתי מגבוני חיטוי וספריי הדבר כלכך שיגע אותי ששטפתי ידיים ואז שוב ואז חיטאתי את הספריי ואז עבר לי בראש שאני חייבת לחטאות את החפצים בגלל המגע עם הדפנות שלא שטפתי ידיים ונגעתי בדפנות וזה מרגיש אמיתי בגלל הדחף והלחץ במוח האם אפשר כן לחטאות? אני מרגישה רע? היום בבוקר כן חיטאתי אבל אם לדוגמה אני שמה חפצים במקום מלוכלך כן ניתן לחטאות? מה את אומרת? קצת קשה לי גם שיש צואה בגשר יש כלכך כמות וזה מרגיש שבא לי לגעת בזה אני רואה והמוח מתכווץ אני לפעמים מפחדת להכנס לשער כי אני רואה את זה מול הפרצוף מה ניתן לעשות? עדיין לא לנקות? תודה רבה על הכל.. כן נכון פישלתי בבוקר אבל עכשיו אני מנסה לשמור על זה.אבל אני כן מחטאת את הטלפון והתיק לפעמים אם אני שמה במקום מלוכלך שהיה את יודעת מה עלה עליו..

כל פעולה שאני עושה בין עם זה חיטוי או בין עם זה מחשבה שאני לא בסדר עובר לי בראש לגעת בצואה.. לא יודעת מה לעשות

היי שרון . אשמח בבקשה לדעת לאור כל השאלות העולות כאן - מדוע אנשים שסובלים ככל הנראה ממחשבה טורדנית מינית, מדוע הם אנחנו מפחדים לדעת שחלילה אנחנו נמשכים לאותו מין ? מאיפה הפחד הזה? מחלילה אמת או שמא הסתרנו את הנטייה המינית או שאנחנו לא מודעים אליה ? מה הסיבות שזה קורה ? כי אני רואה את התופעה הזאת בעיקר אצל סטרייטים האם. יש לזה בסיס ? מדוע זה קורה ? אנשים ששגרת החיים שלהם ונטייתם המינית הייתה ברורה דיה פתאום ביום בהיר שומעים בשורה או מחשבה מתגנבת לראשם ולא עוזבת חודשים האם מדובר בנפש שמנסה להאיר או נפש שאומרת טעיתם עד עכשיו בנטייה ? את הרי פסיכולוגית אני באמת רוצה ומנסה להבין למה זה קורה בעיקר לסטרייטים העיקר לסביות והומואים ירגישו הקלה אבל שזה נוגע לסטרייטים זה כל כך דוחה וגורם לתחושה שעדיף למות מאשר לגלות זאת עלינו

שלום ד"ר לויט. אובחנתי עם או.סי.די ללא טקסים "פיסיים". כבר תקופה שיש לי מחשבות טורדניות "שליליות" או מחשבות "אגרסיביות".למשל יש לי מחשבה:אני "שונא" אנשים ונמאס לי מאנשים או מאנשים שאני "מכיר" ולכן אני אתחיל להתייחס "לא יפה" או "להתעלם" מאנשים כאלה או בכלל מאנשים זרים שאני פוגש את כאלה שנגיד סתם יפנו אליי ברחוב. יש לי גם מחשבות "תוקפניות" כמו:אני יכול לריב עם מישהו "שעיצבן אותי" או מישהו שאני מרגיש שעשה לי משהו "לא נכון" בסיטואציה מסויימת(זה לא בהכרך מכוון למישהו ספציפי) או שיש לי מחשבה שלילית שמישהו מכנה אותי בשם גנאי פוגעני במיוחד.אני רוצה לציין שאלו מחשבות מאוד "מפחידות" או "מלחיצות" כי מטבעי אינני אדם אלים או כזה שמיתנהג לזולת בצורה לא יפה ואינני פועל ע"פ המחשבות.אני מרגיש שיש לי מחשבות כאלו כשאני מרגיש לחוץ וכשאני יותר "משחרר" או "רגוע" אז יש לי פחות מחשבות כאלו.אני רוצה לציין שיש לי גם מחשבות קצת "פראנואידיות" לגביי הזולת או "פחדים" שקשורים לתחושת אי נוחות לגביי אנשים או "ריב" עם אנשים מה ההתרשמות המקצועית שלך ממחשבות טורדניות שליליות או "אגרסיביות"? תודה על תשובתך

בס"ד שלום יש לי חרדה מלהעביר חיידקים למקומות אחרים מה כדאי לעשות? אני בטיפול אבל זה ממש חרדה שקשה לי ואני לא מצליח כל כך להוריד אותה תודה רבה

לא יכולתי לרשום את זה בשאלה הקודמת אני באמת אנסה להתאפק ולא לכתוב בפורום ולהגיד לך את זה ביום שני פשוט החרדה הרגה אותי והתישה אותי ישלי פחד מאסלה ברמה קיצונית הפחד הזה עלה היום באלף רמות אחרי שהייתי בשירותים וניגבתי עבר לי בראש שנגעתי עם המגבון ברצפה ולכלכתי את הרצפה אז לקחתי ספריי חיידקים ריססתי על כל האסלה ואז הורדתי את הראש לבחון איך נראית האסלה וכשניקיתי עם המברשת ממש ירדו גושים עם המברשת והורדתי את הראש למטה לכיוון האסלה לראות והרגיש לי שהכנסתי את כל הראש לאסלה וזה עשה חרדה איומה והבחנתי בגושים ובכתמים חומים על הדפנות שכנראה תקופה ארוכה שמה ולא יוצאים ואין איך להוציאם כי ניסיתי וזה עושה לי חרדה ברמות שכל שנייה אני הולכת ונוגעת בדפנות בגלל שזה לא יוצא זה עושה לי שגעת במוח אני מפחדת שאני יושבת באסלה שהיד לא תיגע בתוך האסלה ובדפנות רק כשמורידים את הראש רואים זאת לא באופן כללי אבל זה עושה לי חרדה כל שנייה ישלי דחף לגעת שם ובגלל שזה נמצא שם מרגיש כל שנייה שאני נוגעת שם ונוגעת בכל החפצים ועכשיו הכל מזוהם ולא יודעת מה לעשות... אני בחרדה מאוד גבוהה וביום שני אדבר איתך על זה אבל אני לא יודעת איך להירגע בינתיים.

מרגיש לי שבאמת בהכי אמיתי נגעתי בדפנות בגושים ונגעתי בחפצים ובדברים וזה משגע אותי אני לא יכולה להוציא מהראש כי אין לי איך לנקות את זה זה לא משהו שיורד... ניסיתי להוציא זאת בגלל שזה תקופה ארוכה זה לא משהו שאפשר לנקות אןף

היי, לפני כחצי שנה סיימתי קשר שארך בסך הכל חודשיים עם בחור מסויים. מאז אני במחשבות בלתי פוסקות עליו בצורה שאני מרגישה שפוגעת ומעכבת את ההתנהלות היום יומית שלי, ואפילו מנהלת אותי. אני מבינה למה המחשבות קיימות, יש להן בסיס. זאת אומרת, במצבים בהם אני טרודה/לחוצה/עם כאבים (מתמודדת עם כאב כרוני) אני מוצאת את עצמי מתנחמת על זיכרונות נעימים ואז שוקעת בפטנזיה של מה היה קןרה אם .. כי המוח למד שזה משרה לי תחושה נעימה ומשכחת. או שאני עסוקה בצורה אובססיבית על הרגעים בהם לא ביטאתי את עצמי ולא אמרתי את מה שהיה לי להגיד ונמצאת בלופים מחשבתיים כדי לחזות איך היתה הסיטואציה מתגלגלת אם כן הייתי מביעה את עצמי. או שמוצאת הסברים הגיונים לדברים שלא היו מקובלים עליי וממשיכה להאמין שאין לי מילה רעה אחת להגיד עליו. הדברים האלו כנראה מופעלים ע"י טראומות שלי, והמוח למד לקבל דופמין מהמחשבות הנעימות האלו, אבל הם גוזלות לי זמן ובאות על חשבון דברים אחרים, מטרידות אותי, ולא מקדמות ואפילו תוקעות אותי. ואני מרגישה שזה לא בריא שכדי להירגע ממשהו אני אוטמטית מתחילה לחלום עליו בהקיץ, ולפעמים זה פוגע גם בשינה שלי. איך אפשר להתנתק מהמחשבות האלו ולהפסיק להתעסק בהן? פעמים רבות מצאתי את עצמי שוקעת שעות במחשבות במקום לעשות דברים חשובים שאני צריכה אני נמצאת בטיפול פסיכולוגי על רקע הכאב הכרוני ובטראומות שמגיעות איתו, אבל לא העליתי את הנושא הזה מתוך הבושה ומרגיש שזה לא רלוונטי ומתגמד לעומת שאר הדברים שאיתם אני מתמודדת למרות שזה מנהל אותי ביום יום

לפני כמה חודשים כמה אנשים שאני מכירה יצאו מהארון וזה תעתע אותי פתאום וגרם לי לחרדות אציין שהייתי בחרדות עוד לפני ובתקופה רגשית מאד מורכבת מהרבה דברים והדחקות שעברתי אם זה בלימודים או בבית או אובדן שחוויתי או רצון לזוגיות ופחד מזה שלא בצלחתי להיקשר רגשית לאף אחד למרות שממש רציתי לאחרונה המחשבות הורסות לי את החיים אני לא מצליחה להתמקד בשום דבר גם נהייתה לי בעיה של משיכת שיערות מהשיער בראש כל פען שאני חושבת על זה אני מושכת בשיער וזה הדבר היחידי שמרגיע אותי אני לא מסוגלת לתפקד פתאום אני מסתכלת על גבר ומפחדת שלא אמשך אליו ואפילו כבר לא מתלהבת ירד לי הכל כשאני מסתכלת על בחורות אני נגעלת ממה שאני חושבת שמא אהיה חלילה נוטה לצד השני אני לא מבינה למה המחשבה הזו תפסה אותי אין לה שום בסיס מבחינתי והיא כל כך מפחידה אותי ואני מפחדת שאתחיל להאמין לזה כי החרדה מכניסה אותי ללופ שלא נגמר אני אפילו מפחדת לספר את זנ לקרובים שלי שלא יחשבו שהתחרפנתי או שאני משוגעת כי אף אחד לא באמת מבין את המצב הזה ואני באמת עד עכשיו נמשכתי לגברים ובחיים לא הסתכלתי על בחורות אבל לאחרונה פתאום חוק מרפי התחיל לעבוד ואני שומרת הרבה סיפורים על לסביות ואני מתחילה לחשוש ואני לא מסוגלת לחיות ככה באמת המחשבות הללו משגעת לי את המוח אני לא מסוגלת לדבר עם אף אחד לא לצאת עם אף אחד אני מניחה שגם כתוצאה מהמצב גברים לא מתקרבים אלי כבר אולי כי אני מרחיקה בתחושות שלי מה שמחזק לי את החרדות אני מאד רוצה להתאהב אבל המחשבות האלה מונעות ממני לחשוב בכלל על גבר ועל זוגיות אשמח לנקודת מבט והאם מדובר במצב שכיח?

על התשובה דוקטור ואני באמת רואה בתקופה האחרונה שזה מאוד נפוץ נורא פחדתי שזה רק אצלי ככה אבל באמת שאני לא יודעת מה לעשות זה ברמה שאני מסתכלת על חברות או אחיות שלי ומפחדת להימשך אליהם למרות שאין לי כלום כשאני לידם ואם לאמר את האמת ירד לי כבר החשק מהכל יש לך המלצות איך להניח למחשבות האלה באופן טבעי? אני אודה לך כי כבר אין שמחת חיים אצלי

שוב תודה דוקטור אני באמת מנסה אבל לא הולך לי חלק זה ברמה שאני מחדירה לעצמי לראש עכשיו ״האם במידה ולסבית באה להתחיל איתי מה אני אומרת לה״ ופתאום אני לא אומרת ישר לא אלא יש לי מחשבה של רגע תחשבי על זה שנייה ואז אני אומרת מה מה יש לי??? איך אני בכלל חושבת על זה?! ואז עוד פעם תסביכים!! או שגבר מציע לי לצאת ואני לא כזה מתלהבת אין בי ריגוש ואין בי רצון בכלל אבל עם חברות נגיד סתם ליציאה כיף לי לצאת אשמח לנקודת מבט שלך אני מתחננת

תודה רבה! שתדעי שאת מצילה לי את הנפש בתשובות שלך ואני ירצה לשוחח איתך לגבי טיפול . עוד שאלה אחרונה בבקשה - המחשבות האלה תוקפות אותי ברמה שגם שאני לא חושבת עליהן יש לי תחושה בנפש שמשהו מציק לי ומעיק עליי גם מסלי לחשוב על זה ואז אני אומרת או הנה זה מה שמפריע לי ושוב חוזרת לאותו הנושא. הספק הזה מעצבן אותי כי אני מפחדת שלא ארצה להימשך לאף אחד כולל אף אחד מרוב שאני מפחדת כבר!!!!!! אני מרגישה שלעולם לא אוכל להתגבר על הספק אבל מנגד כל כך קשה לי לקבל את המחשבות האלה ואני ממש מפחדת כי אני מוצאת את עצמי למשל סתם מסתכלת על בחורות ואז אני אומרת לעצמי למה אני מסתגלת עליהן ולא על הגבר שלידן אבל זה לא נשלט זה לא כי הן מעניינות אותי בכלל

יש לי הפרעה כפייתית לגובה חישובים ומדידה אני כל הזמן שולח לחברים שלי תמונה של כמה שיצאתי בגובה ושואל אותם כמה אני בגובה אני שוכב על מרצפות ומודד את עצמי מדדו אותי יחף ויצאתי גובה 176 ס''מ אני חושב כל הזמן שאני נמוך קומה שאני קטן כזה. מה עושים במצב כזה? אני לוקח לוסטרל 200 מ''ג הפסיכיאטר העלה לי את המינון. וגם הרבה פעמים מסתכלים עליי על הגובה ושמתי לב שמחייכים גם אליי. מה זה אומר? שמה מה?

ערב טוב אני מטופלת שלך אני ממליצה גם על הטיפול שלך למי שמתעניין בכך לטפל בצורה יעילה אני לא יכולה לפרט רק יש משהו שמפריע לי ונתקעתי עליו אני מרגישה קצת הקלה שאני מקבלת את המחשבות כמה שעות שלא נלחמתי עימם אז הרגשתי טוב ועכשיו ניסיתי להיות חכמה גדולה ולהגיד בראש תקבלי אותן.. תחשבי שתיגעי בצואה ותגעי בבגדים וזה הרגיש שהלכתי ועשיתי וזה גרם לי לשחזר ולסטרס מאוד גדול שאני כמה שעות מנסנ להתאפק וזה גורם לי לרצות לכבס ולחטאות הכל אני מנסה באמת להירגע אבל זה מרגיש לי שכן עשיתי דבר כזה מטומטם.. גם כשאני שוטפת ידיים אבל פחות עדיין יש דרך ותהליך אבל כל פעם שאני באה לשטוף ידיים אני מנסה לא לחשוב על כלום ולהגיד לעצמי תחיי את הספק ואז זה מאוד קשה התחושות כי כל פעם כשהייתי נלחמת הייתי אומרת ישר לא נגעתי בצואה כשהייתי באה לשטןף ידיים וזה מאוד מוזר לא להילחם ולשטוף ישר כי אז עובר הספק...

פשוט מרגיש לי שבניתי משהו שהיה טוב ואז הרסתי בערב עם השחזורים כי ניסיתי לצאת חכמה ולהגיד לעצמי בראש נו תחשבי אז תקבלי אותן שנגעת בצואה ואז בבגדים ואחרי כמה דקות הדחף גרם לזה שזה מרגיש שנגעתי בבגדים אז פשוט עכשיו לא משנה מה יהיה להגיד שאני חיה עם הספק?

פשוט אני מרגישה שבגלל המחשבה והדחף הלכתי ועשיתי את זה והכל מזוהם זה מרגיש באמת אבל מרגיש שאני צריכה לשחזר כדי לדעת אם כן

שלום יש לי מחשבות חוזרות ונתקעות בצורה אובססיבית גם קשור לכעס וחרדה ומתיש מאוד אני מטפל בהפרעה שלי אולי חודשיים, אבל המטפל שלי לא משנה לי את המחשבות אנחנו עובדים רק על הטקסים והוא תמיד אומר לי לא להילחם עם מחשבה שבאה פשוט לתת לה להישאר ולא להיאבק והוא אומר לי את זה בכל דבר אין דרך לשנות את המחשבות כל הטיפול זה רק לקבל את המחשבה בעצם שיש לופ של מחשבות?

אם אני גרתי במקום מסוים ושם הבטחון העצמי/התפקוד הקוגנטיבי/הרגשה כללית היו מצוינים ופחות סטרס+כעסים אבל שחזרתי לגור איפה שנולדתי עם המשפחה הכל התהפך לרעתי והכל פשוט נמחק מהראש וזה פרסונה אחרת אז זה שייך 1 לשני ?

הי שלום אתמול הייתי בסעודת מצווה .מלצרית אחת העבירה על הראש שלי צלחת .כן על הראש .מרגיז לא נעים .האם זה שייך לאוסידי ? בנוסף אני לא סובלת שיושבים רגל על רגל לידי ? אני קמה .האם שני דברים אלה .מוגזמים או זה שייך לאוסידי ? תודה

שלום רב הבעיה שלי צצה לפניי שנה בערך אני מסתכל לאיבר המין של הבנאדם שמולי (גבר או אישה )וזנ גורם לי מבוכה וגם לו ואני לא בנאדם כזה מה שהבנתי שזה סוג של ocd הדבר הזה משגע אותי פתרון בבקשה

שלום ד"ר לויט אובחנתי עם או.סי.די. בזמן האחרון אני מתקשה לשון או להירדם כי יש לי כל מיני מחשבות בראש מופיעות גם מחשבות "לא הגיוניות" או "פראנואידיות".יש גם מחשבות שליליות ומצב רוח ירוד אבל אין לי דיכאון אני גם מתרגל מדיטציה לפניי השעינה או שומע מוזיקה מרגיעה וזה עוזר לי במידה מסויימת. מה את חושבת על בעיות שיינה כתוצאה ממחשבות טורדניות?

מה לעשות שכל פעם שאני מרגישה לחץ ויש לי פחד או שאני מרגישה שאני עושה משהו לא בסדר כלפי מישהו או משהו יש לי מצפון אז עובר לי בראש לגעת במשהו מלוכלך שאני מפחדת ממנו עם דם או עם צואה ? מה לעשות עם זה? כל פעם שאני קצת בלחץ עובר לי בראש לגעת בצואה של הכלב וזה מרגיש שאני עושה זאת שוב ושוב גם עכשיו אני מרגישה לא נעים שאני רושמת לך אז אני צריכה לגעת בצואה מה לעשות?

משהו מאוד מוזר שטפתי ידיים כדי לקחת מברשת שיניים הבחנתי באסלה והתעמקתי בה ועבר לי בראש לשים את המברשת שיניים על האסלה ולגעת באסלה ואז נגעתי במברשת שיניים מה שעובר לי בראש להחליף אותה ולקחת אחרת האם כדאי? פשוט הפחד להשתמש במברשת מזוהמת זה קצת מרתיע זה היה פלאשבק מוזר לגבי האסלה זה עבר בראש נשאר שם וזה מרגיש שכן קרה.. אז להמשיך להשתמש בה או שכדאי להחליף.? אני שואלת כדי לא להחמיר את הבעיה שלי.

שלום דוקטור בהמשך לשאלה אז זה אומר שאם קופצת מחשבה כזאת אז פשוט להתעלם מהמחשבה לא להתחיל להגיד חס וחלילה וכו'... פשוט קפצה מחשבה ושתעבור וזהו ? ואז ככה זה אמור לעבור?

שלום דוקטור אני כבר מיואשת חייבת עזרה יש לי מחשבות כאילו אני מאחלת לבת שלי דברים רעים אני מתעסקת אם זה וזה נורא מפחיד אותי אני אוהבת את הילדה איך אפשר לצאת מזה תודה רבה

זאת אומרת שיש מחשבה פשוט לתת לה לחלוף? אפילו שהיא נוראית לא להתייחס ? לא להגיד בלב חס וחלילה וכל מיני דברים מנוגדים?

היי יש לי מחשבות טורדניות על בליעת רוק,הן מגיעות כל יום בד"כ בשעה מסוימת(כשאני נוסעת לעבודה) המחשבות הן על בליעת רוק שמצטבר לי בפה,הן ממש מטרידות אותי ולא נותנות לי מנוח. האם העובדה שהן מגיעות באותה שעה בערך כל יום גם מרמזת על משהו? אלו מחשבות שמציקות לי כבר שנים אבל אני לא מצליחה להיפטר מהן. אשמח לעצה מקצועית איך להתמודד עם המצב. תודה 🙏 אשמח שהתשובה תגיע אליי למייל באופן פרטי ולא תפורסם באתר. מציינת את המייל שלי במקום המתאים.

אשמח שתשיבי לי כאן

מה רלבנטי לעשות אם אני לא מצליחה להיות קוהרנטית על החלטות בחיים ומשנה מחשבות כל דקה

טיפולי ניורופידבק לטפל בפעולה לא סדירה של המוח לאוסידי? או שעדיף cbt

אני לא יודעת מה לעשות יש לי פחד מזיהומים ומלכלוך כמו לכל אדם שיש אוסידי והמברשת של האסלה חומה ובצבע צהוב אי אפשר אפילו לנקות אותה לאחר שלא ניקו אותה בחיים ניראלי ואני חיה פה אצל המשפחה אז אין ברירה ניסיתי להעביר אותה לשירותים השני אבל זה עשה לי מצפון ניסיתי לשנות את הזווית שלה אבל זה גם עשה לי מצפון הבעיה העיקרית שאני כל הזמן חושבת שאני נוגעת במברשת עצמה החומה המלאה חיידקים צואתיים וזה גורם לי לא לבשל לא לכבס לא להתקלח כי יש את הפחד לגעת בה כל פעם ואני לא יודעת מה לעשות אני לא מפסיקה לחשוב שנגעתי בה ודחף עז לגעת בה למרות שזה הכי מגעיל בעולם גם שהמוח נוגע בה בראש זה מרגיש אמיתי ברמה כזאת יש דרך להתעלם ממנה כדי לעשות דברים?

האם הספקות הם אמיתיות? שאני תולה כביסה עובר לי בראש שנגעתי במשהו מזוהם שהלכתי ועשיתי את זה ובפועל טני מפחדת מהדבר אבל כשאני מנקה כן נוגעת בזה וכדומה אז זה מבלבל ומרגיש דחף לגעת ושהמוח משתגע ואם נגעתי במשהו כלכך מזוהם אז לעשות כביסה שוב?

למרות הפחד זה מרגיש שאני עושה את זה ושעשיתי ואני מאוד מנסה להימנע אבל המוח חושב על זה ואז זה מרגיש שכן עשיתי

פשוט אני חושבת על המשהן מזוהפ שהלכתי עד לשם ונגעתי בבגדים וזה משגע אני בפועל לא רוצה לעשות את זה אבל אני מפחדת שכן זה דברים שקןרים כי יש את הדחף והאוסידי אומר תעשה ותעשה

אצלי הטקסים מוזרים מחשבות שמציקות בראש ויש דחפים אני כלכך מפחדת מצואה של כלבים ודברים מזוהמים אני מנקה שצריך אבל אמרתי לעצמי שעדיף לא לנקות בגשר כי זה סתם מטריד אותי לנקות כל שעתיים עגולות כי זה לא כלב אחד כל פעם שעובר לי בראש דחף לגעת בצואה או פחד ומחשבה שנגעתי ממנה לא עשיתי כלום נתתי למחשבה להיות בראש אבל זה תחושה קשה זה גם מה שהמטפל שלי אמר לא לעשות טקסים ולא להילחם עם המחשבה אבל הוא כרגע בחופש ואני בסטרס ענקי כי התחושות קשות מאוד וכל שנייה יש את הפחד לאבד שליטה ולגעת בצואה כל פעולה שאני עושה עובר בראש נגעץ בצואה נגעת בצואה לכי לגינה תגעי לכי לגשר תגעי וזה מרגיש אמיתי בראש שאני מאבדת שליטה ויש את הרצון לעשות זאת יש לך טיפ לשחרר את זה ולא לעשות כלום ושזה לא יפריע במוח? אני מאוד רוצה לעשות פעולות והפחד לעשות אותם כי כל שנייה נגעתי ונגעתי.. זה דחף שנגעתי

צודקת נכון.. בהדרגתיות רק שאלה האם לדעתך מומלץ לכבס כביסה כל פעם שיש לי פחד שירדתי לגינה עם המלא צואה זה לא מפסיק לעבור לי בראש וזה מרגיש שאני כן עושה זאת מתוך פחד לזהם את הבגדים זה מרגיש אמיתי שיש לי רצון ןדחף עז לעשות זאת וללכת לשם זאת מחשבה מעצבנת אבל לא בטוחה שהבגדים מלוכלכים פשוט כל שנייה זה מרגיש לי שאני עושה זאת אני מנסה להימנע מהמחשבה ושלא לעשול זאת אבל כל פעם שעוברת מחשבה כזו בראש באלי באמת ללכת וזה מרגיש שכן עשיתי זאת מה מומלץ לכבס שוב? אני מתאפקת כמה ימים

משהו דחף במוח לכי תעשי זאת אחרת לא תירגעי חייבת לנקות לעשות ובפועל אני ממש נגעלת ומפחדת אבל זה מרגיש שכן קורה ועושה לכבס שוב?

מרגיש לי במוח שבאלי לבעוט בזה להעיף הכל אבל יש שם כלכך מלא ואין מה לעשוצ עם זה זה פשוט מפריע לי במוח שזה שם ואני לא יודעת מה לעשות אני ממש מתנצלת תודה לך לא רוצה לשגע או משהו כזה הייתי פשןט ממש בחרדה כי אני מפחדת לגעת בבגדים ואני לא יודעת אם זה באמת קרה כי זה מרגיש אמיתי

להגביל את המחשבה לכמה שניות ולחשוב על משהו אחר לחשוב על מה שמפריע לי ??

לצערי כל פעם שאני מפעילה את המכונה יש לי חרדה שנגעתי בדברים הכי מזוהמים בבית השטיפות ידיים לוקחות שעות ובסוף אתה עוזב הכל ומזלזל בכביסה וזה נופל בריצפה ושוב מכבסים דווקא שאני אומרת לעצמי אל תחשבי על לכלוכים בראש אני עוד יותר חושבת ומירוב השיגעון של זה שזה מחרפן אתה בא לך לגעת בזה באמיתי מירוב שזה כבר משגע מה לעשות ואיך לעבור את הכביסה בלי מחשבות מיותרות רק שטיפת ידיים וזהו?

מה לעשות לגבי שאני תמיד מנקה צואה בגשר ומעיפה הכל לגינה עם המגב כי בגינה יש גם ככה מיליון צואה של הכלבים ואף אחד לא יכול לנקות את זה כי מדובר במיליונים כאלה וכל פעם אני מרגישה אשמה שאני מעיפה לשם וישלי רצון לגעת בכל הצואה מהאשמה כי אולי גם חלק מהם זה אני העפתי וזה הצטבר גם ככה אף אחד לא ינקה את הגינה כי זה המקום שהכלבים עושים מה לעשות איך להתעלם מהגינה והרצון לגעת אני חיה אצל ההורים עד שאעבור לדירה משלי ואין לי ברירה ואין לי לאיפה להעיף את הצואה רק לגינה איך אני יכולה להתעלם מזה שזה מפריע לי ומהכמות שיש שם ומזה שאני מעיפה לשם ןעושה משהו לא בסדר כי זה מתרבה עוד יותר..

בנוסף העפתי על שקיות ודברים חשובים בגינה את הצואה ולא שמתי לב ישלי אשמה אבל אי אפשר להעיף את זה או לנקות את זה כי העפתי את זה לשם איך להתעלם.?

כי זה שקיות שמכילות דברים איך אפשר להתעלם מזה שעשיתי דבר כזה ואשמה נכון שהגינה מלאה צואה אבל זה שהעפתי על שקיות ועל דברים של הבית זה לא נעים אבל אי אפשר להוציא את הצואה משם כי זה על הדברים והגינה מלאה בצואה איך להתעלם כל שנייה ישלי רצון לגעת לנקות עד שזה לא יהיה הבעיה היא שאני מעדיפה להתעלם כי אני אחלה אם ארד לכל הצואה הזו

עשיתי מה שאמרת לי ולא כיבסתי היה לי ממש קשה ומועקה אולי אבל זה יילך לכיוון טוב בעזרת ה הבעיה היא שניקיתי את הצואה בחוץ ובידיוק הכלבה הייתה בגינה ועפה עלייה הצואה ופחדתי שנכנסה לה לפה והיא אכלה ממנה כי היה המון צואה יבשה וזה עשה לי אשמה כי זה עף לה על הפנים וקילחתי את הכלבה פעמיים כמובן מחשש שהיא תחלה לא עשיתי את זה בכווננ פשוט לא ראיתי שהיא בגינה והעפתי את הצואה עם המגב לכיוון הגינה וזה עף לה על הפרצוף ובגלל האשמה אמרתי אני חייבת לאכול את הצואה בגלל שיכול להיות שהכלבה אכלה כי זה נכנס לה לפה ואני לא מצליחה להפסיק עם הדחף עך הרצון בראש כן לאכול את זה והפחד שכן אכלתי ואני אומרת לעצמי אם אכלת אז מה הטעם של זה? ואני בסטרס כי הראש כן רוצה וכן דחף לאכול ולא מפסיק כי האשמה שהיא כן אולי אכלה אבל זנ הפחד הכי גדול שלי... אבל אולי ההפרעה כן מסוגלת שאני אוכל מירוב האשמה והרצון לדחף אני מרגישה חרדה עצומה כי מצד אחד מרגישה שכן עשיתי ומצד אחד עדיין חושבת עם עצמי אם כן או לא.. וקצת יש עירפול ראש שאני לא ממש זוכרת כי כל שנייה עובר לי בראש תעשי את זה את אשמה אוף מה לעשות..

האשמה מאוד גדולה והרצון לעשות את זה גדולה לעשות את זה חייב בגלל האשמה אבל מצד שני אני לא יודעת אם עשיתי ואני לא בטןחה אבל זה מרגיש שכן.. וואי.. זה הרגיש שאני כן מסוגלת וכן עשיתי כי כל שנייה הראש אומר איך לנקות את האשמה?

אני באמת מתאפקת לא לכבס את הבגדים כי זה טקס בפני עצמו כמו שאת אומרת משהו מאוד מוזר שקרה לי יש לי פחד מזיהומים ומצואה של הכלבים שלי ובמרפסת הם עשו ממש צואה ותוך כדי שדיברתי בטלפון הבחנתי בזה ואז אמרתי לעצמי את נגעת בצואה ונגעת בבגדים זה הרגיש כלכך אמיתי הבעיה היא שיש פה דרגת קושי עולה אמרתי לעצמי טוב לכי ותגעי ותראי אם הידיים מתלכלכות ואז תביני ככה אם נגעת בבגדים או לא.. האם לכבס אותם אני מפחדת שהם לא נקיים. ובגלל שאני מתעסקת במחשבות לא מפסיקה להסתכל על זה ורצון לגעת בזה כדי לראות אם הידיים מתלכלכות או לא מה לעשות? אבל איך אני יכולה להיזכר אם עשיתי את זה כדי לדעת אם אני אכבס ? אני קצת מיואשת זה מחשבה קשה אולי אני באמת מסוגלת לגעת בצואה כדי לראות אם נגעתי או לא כי זה דחף אחרי המחשבה אבל השאלה אם נגעתי בבגדים.

תודה דוקטור שרון לויט יש מצבים בכללי שאוסידי משקר וכן נוגעים אבל המוח באי ודאות? או שהמוח כן זוכר והאוסידי מבלבל וגורם לאי ודאות? כי זה קשה אני לא מפסיקה עם הרצון לגעת בצואה כדי לבדוק אם הידיים מלוכלכות ןלראות אם נגעתי