לד"ר ססר , תשובה

עם כל הכבוד ל12 שנות הלימוד המרשימות (בלי ציניות) , מי שמעוות כאן דברים זה אתה, ולא אני. ואפרט מדוע. לאחר מכן אתה מוזמן להגיב, ואני מבחינתי מוכן לסיים את הדיון ולפנות את הבמה בשלב הזה, כי נראה שהוא די מוצה. אך ראשית כל ולפני הכל, הערה חשובה - הערת בסוגריים, בזילזול מסויים , את "אתרי הסיינטולוגים (ודומיהם)..בהם אני מוזמן לכתוב". אז בוא נסגור את הנושא אחת ולתמיד: אין לי ומעולם לא היה לי קשר לסיינטולוגים, מימי לא פגשתי אדם "סיינטולוג". אמנם יש לי את הספר "דיאנטיקה" בספרייה בביתי (לצד "פרקים נבחרים בפסיכיאטריה" "פסיכי' של הילד והמתבגר, ושלל ספרי פסיכולוגיה, וטקסטבוקים, גם מהחטיבה שעשיתי בתואר הראשון) - אבל את הדיאנטיקה הסיינטולוגית קראתי עד עמוד 15 - פשוט מפני שהוא שיעמם אותי כהוגן :-) . את ספרי הפסיכיאטריה והפסיכולוגיה קראתי עד הסוף אגב, והם היו לי מעניינים ומרגיזים כאחד. בינינו, אני מתחיל להאמין שהסיינטולוגיה היא מריונטה שהפסיכיאטרים המציאו בכדי לעשות דה-לגיטימציה או הרעלת בארות או איך שלא תבחר לקרוא לזה, כלפי כל מי שמתנגד להם מסיבות אתיות או אחרות. אני חושב שאזכור הסיינטולוגיה בכל פעם שניגשים לדבר על הכפיה הפסיכיאטרית מראה בעיקר את הקושי המובנה של הפסיכיאטרים להתיחס לטענות מבלי לתייג ולקטלג (ולהשמיץ בעקיפין) את הטוען. ואם אתה באמת רוצה לדעת, אז יתרה מזאת - אני מתנגד לסיינטולוגיה עקרונית, מכיון שאני חושב שהיא פוגעת אנושות במאבק האנטי פסיכיאטרי ועושה לו יחסי ציבור של דבר מגוחך והזוי שמקורו בחייזרים (לפחות ממה שרשום בערך בויקיפדיה..) ------------------------ וליתר הנושאים בהרחבה: א. בנוגע להתנהלותך כאן בפורום: אתה זה שלקחת אמירה כללית של פונה בפורום שתארה אדם שממעט לאכול וכו' והפכת את זה "להרעבה שיש בה מרכיב של מסוכנות" וגו'. מי שמעוות פה את דברי הזולת זה אתה ולא אני, הכל - דבריך כתובים ומונחים כאן שחור על גבי לבן, וקהל הקוראים יקרא וישפוט. ב. באשר לס' 9ב, אתה צודק. אכן החוק פרוץ, והוא תעודת עניות גדולה לכולנו. זה עדיין לא מתיר לך או לכל פסיכיאטר אחר לעשות בו שימוש לרעה. הסברתי בסעיף א' פה איך אני תופס שימוש לרעה שאסור בחוק (ואיך הייתי מסביר את זה לשופט לו הייתי מייצג היפוטתית אדם בתביעה כזו). תארתי לעצמי שתהיה לך התבונה שלא להשתמש בו בהקשר הזה מכיון שכל בר דעת מבין שאין קשר סיבתי בין המסוכנות לבין זה שאדם "ממעט לאכול ולצאת מהחדר", לכאורה, בטח שלא על פי התיאור המרוכך שנמסר לך כאן... זוהי הסיבה "פירגנתי לך" והנחתי שאתה מתכוון להשתמש בסעיף 6 הנוח והשרירותי להחריד.. - עשה מה שאתה מבין, אבל רק היה ער לכך, שמרבית השחרורים ותביעות הנזיקין, לפחות ממה שאני מכיר, מגיעות דוקא משימוש בקריטריונים מכח סעיף 7 (או 9ב). אני מוכן להפנות אותך לדוגמאות אם תרצה, למרות שלא מסובך לאתר אותם בגוגל ובמאגרים בכמה דקות חיפוש. אבל שוב, בתחתית העניין אתה צודק. אם אתה מדבר על אשפוז כפוי לא דחוף (כנראה שלא הבנתי אותך פה עד הסוף) - אז כנראה שעם מספיק אקרובטיקה (ולא לשכוח לציין את "חוסר התובנה למחלה"! ההכרחי), אתה יכול לעשות זאת מבלי להסתבך בפלילים. ג. מעבר לכך, ביתר הסעיפים עיוותת את דבריי עד כדי התעלמות מוחלטת מהתכנים שהבאתי; לא אמרתי שאני מעדיף שכל אדם ילך לכלא בכל מצב. אני מכיר בזה שיש אנשים שצריך למחול להם בגלל הנסיבות. איך הבנת את זה ממה שכתבתי? גם לא אמרתי שצריך להוציא את הפסיכיאטריה אל מחוץ לחוק - אמרתי לך במפורש באחת ההודעות שאני מאמין גדול בחופש העיסוק שלכם, כל עוד הוא לא כופה את עצמו על הזולת. קרא את דבריי בסוף אחת ההודעות כאן! יותר ברור מזה קשה לי להיות. ד. לדעתי אין דבר כזה "תסמינים פסיכוטיים" וכיו"ב. אתה קובע כאקסיומה ש"צריך בבתי משפט חוות דעת של מומחה בפסיכיאטריה שיצביע על תסמינים..." משל היה מדובר בראיות של מז"פ או מעבדת DNA. אתה באמת חושב שאתה יכול להוכיח תסמינים כאלה מעל לכל ספק סביר? טיעוני הנגד יכולים להיות, גופא - 1. העדר היכולת לבדיקה פסיכיאטרית אובייקטיבית (ומיפוי מוח של סכיזופרנים כידוע לך אינו מעיד על המחלה אצל הפרט, אלא רק מאפיין קבוצות מדגם גדולות). 2. החלק החשוב: אחוזי הטעות האפסיים באבחונים הפסיכיאטרים לעומת מחלות אחרות, "פיזיות". למען האמת, מעולם לא שמעתי על אדם שאובחן כ"סכיזופרני" ולאחר מכן הסתבר שהפסיכיאטר שלו טעה ונמסרה לידיו של אותו מתייג "תעודת שפיות" חתומה על ידי פסיכיאטר. אין לדבר מקבילה בשום תחום אחר רפואי, שם חדשות לבקרים מתגלות טעויות שגגה באבחנות. ה. לגבי זכות העירעור, כתבת, "ודאי שיש לך זכות לערער". איך זה בדיוק תוקף את מה שטענתי? האם כתבתי שאין זכות עירעור? אתה מתפרץ לדלת פתוחה במלוא העוצמה. ההשגה בעיקרית שלי היתה על כך שאין הליך הוגן מלכתחילה, שלמאושפז אין יצוג במעמד הבדיקה, ושהפסיכיאטר (החל מהבדיקה הכפויה בסעיפים 6 ו 7 בחוק) הוא בבחינת שופט קטיגור ותליין כאחד, מה גם שאין מניעה שיטפל באותו "חולה" במחלקה, וגם אין מניעה שייצג את עמדת בית החולים בועדת הערר. ריכוז הכח פה הוא יוצא דופן ונדיר במחוזות הדמוקרטיה. גם כתבתי שהבעיה היא שהפסיכיאטריה מראש מניחה שהאדם בחזקת חולה, ואילו עליו החובה להוכיח שלא, בניגוד לדין הפלילי שם כל אחד בחזקת חף מפשע! כתבתי גם שהנחת המסוכנות העתידית קיימת אך ורק במעצרים מנהליים ובפסיכיאטריה. כשבכל מקרה אחר אנשים נשפטים על מעשיהם *בעבר* ולא *בעתיד*. האם אינך רואה איזה כר פורה של עוולות וקיפוח ואפליה נוצר בגלל מערך הגורמים הייחודי הזה? אנא, קרא את דבריי לפני שאתה מגיב אליהם! הם כתובים כאן בצורה חדה ובהירה. ו. בקשר למודל המשפטי הנהוג בארהב אתה צודק חלקית: בארהב שם שופט מאשפז, אכן יש נטייה או תופעה שהשופט הופך שם לחותמת גומי, ובכל זאת זהו רק הרע במיעוטו. אולם, אם המצב בארץ היה שלאדם שהוצאה כנגדו "תביעת אשפוז" היתה הזכות לבוא למעמד כשהוא עדיין בחזקת חף מפשע, מגובה בעורך דין מטעמו ובחוות דעת של פסיכיאטר פרטי מטעמו, ולבטא את עצמו בפני שופט שאיננו פסיכיאטר (בדיוק כמו שבתביעה כלפי בעל מוסך השופט איננו מוסכניק!!!) , בנוסף להבאת עדי אופי, ראיות מוחשיות וכו' - הייתי אומר דיינו. ...ועובר לויכוח סוציולוגי\פילוסופי תאורטי ואפילו בגישה פוסט מודרנית. אבל זה לא המצב - מה שקורה בישראל זה טירוף מערכות. אנשים נחטפים מהבית בברוטאליות, והבדיקה מתבצעת ללא כל הגנה על זכויות האדם שלהם. הסוף ידוע, ולא בכדי הפורומים באינטרנט מלאים באנשים שממורמרים ובטוחים שנעשה להם עוול קשה באנדרסטיינמנט. ז. אחרון חביב - ממתי הפנית תשומת ליבו של אדם לכך שהוא מבצע עבירה על החוק, או אמירה כללית לפיה אדם עשוי להתבע בכלים חוקיים מקובלים - הינה בגדר "איום"? האם זהו האינסטינקט הפסיכיאטרי הנוטה לפרש כל אמירה עניינית כ"איום", "תוקפנות" או "מסוכנות" הוא המדבר מגרונך? לפי דעתי, אני דווקא עושה לך שירות טוב בכך שאני מאיר את עיניך ומצביע על הליקויים שבהתנהלותך כאן. וראה, דוקא באמירה שלך כלפי ("במיוחד כשאתה מוגן ע"י האנונימניות, *ובצדק* ") - ישנו איום מרומז עבה הרבה יותר מאשר בסגנון ובמהות דבריי שלי. ידידי , צר לי לאכזב, אבל אני עמוק בתוך גבולות חופש הביטוי הלגיטימי והחוקי. מבחינתי הדיון מוצה, כאמור, ואם תרצה להגיב אשמח לשמוע, אבל אני מכבד את זה שהדיון הוא לא נושא הפורום ולכן לא אכתוב עוד. בברכה, אלעד

שלום. אכן הדיון מוצה. נראה שאנחנו הולכים במעגלים, אתה נטפל לנקודות שאמרתי מחוץ לקונטקסט וכד'. ובכל מקרה זה לא נושא הפורום. ועוד משהו - אני הגנתי על האנונימיות שלך לא בציניות - אלא מפני שאני באמת מאמין בזכותו של כל אדם להתבטא ולפעמים רק האנונימות מאפשרת זאת. נראה שאתה שש אלי קרב בראיה קצת "קונספירטיבית" של הממסד הפסיכיאטרי (אגב אני לא "ממסד", אני אני זה אני אבל נו מילא) ובמיוחד התאוריה הקונספירטיבית שהפסיכיאטרים "המציאו את הסיינטולוגים" - אבל שוב - נו מילא. גם לא רמזתי שאתה סיינטלוג, ציינתי שהרוח הגבית של התנועה האנטי פסיכיאטרית (שאתה משתייך אליה) היא באופן לא מבוטל ממומנת כספית ואידיאולוגית ע"י הסיינטלוגים ממניעים אלה ואחרים. ולמען הסרת ספק - תנועת האנטי-פסיכיאטריה היא תנועה לגיטימית לכל דבר (על אף שאני חולק עליה) וזכותך להתבטא בנושא, אבל למה פה, בפורום סכיזורפניה שמיועד למטופלים ומשפחותיהם? לגבי האיומים - אתה דווקא כן דיברת נגדי בטון מאיים בהרבה שרשורים - דוגמאות: "איך אתה ישן בלילה?", "ההמלצות שלך בגדר עבירה פלילית", "תהיה חשוף לתביעה אזרחית שעלולה לעלות לך ממון רב" ועוד ועוד, וזאת למרות שאינך מכיר אותי, ולא טיפלתי בך מעולם. אתה אמנם צודק שאתה "עמוק בתוך זכות חופש הביטוי" (מישהו אמר שלא?) אבל הטון - אכן מאיים. אז זה לא פלילי. אז מה. אבל זה מעשה של בריונות שאין לה מקום בפורום. וברוב הפורומים יש תקנות נגד זה. (ושוב - למרות זאת - אני לא מחקתי לך הודעות והגבתי לפניותיך). והערה אחרונה בהחלט לפני שהדיון הזה נסגר לעד - אני באמת לא מבין על מה טיפסת על עץ כה גבוה - מעולם לא טענתי שפסיכיאטריה זה מדע מוחלט ושמחלות פסיכיאטריות חקוקות באבן. אם הייתי בכלל טורח לקרוא את הדיונים שכתבתי - אני בכלל לא משתמש במונח מחלה (כי זה לא) וכתבתי בעצמי שהרבה מהאבחנות לא מדויקות ומשתנות לאורך זמן. כמו כן מעולם לא המלצתי לאשפז אנשים בכפיה אלא במצבים קיצוניים כפי שכתבתי לעיל ולפי החוק הישראלי. הרי מגיע לאנשים בפורום לדעת את החוק בישראל, גם אם הוא לא מוצדק לדידך. גם לדעתי יש בעיות בחוק. אפילו הסכמתי אתך שיכול להיות שעדיף שהעניין צריך להיות בידי שופט ולא פסיכיאטר מחוזי לאחר שייקבל חוות דעת. נראה לי שמי שגיבש לעצמו דעה מוקדמת על הממסד הפסיכיאטרי אוטומטית מניח שכל משעוסק במקצוע הוא אוטומטון שפועל מתוך כוחנות שהממסד אפשר לו כדי לרמוס אנשים מסכנים שרק העזו להיות שונים וכדומה. ואחרי זה לך תוכיח שאין לך אחות. שוב, אם היית טורח לקרוא את הדיונים שלי בפורום - ההתייחסות שלי למתמודדים עם בעיות נפשיות היא תוך כיבוד מוחלט של זכויותיהם, שאיפותיהם, ורצונם למימוש עצמי תוך התנגדות לשלילת האוטונומיה שלהם פרט למקרים בהם החוק מחייב זאת. אז מה בדיוק אתה רוצה פה מהפורום? לא ברור. אתה רוצה לדון על תיקונים לחוק? פנה ל: http://www.ichle.com/87091/protocols אתה רוצה לדון באנטי פסיכיאטריה? פנה לאלפי פורומים שונים באינטרנט. בברכה, ד"ר אהוד ססר ולסיום - יש הרבה אנשים שאובחנו כסובלים מסכיזופרניה ובדיעבד התברר שזה טעות - אני אישית ביטלתי את האבחנה למספר לא מבוטל של מתמודדים.

אבל יש לי הסתייגות אחרונה וחשובה שראוי שתרשם. אף סיינטולוג לא מממן אותי (גם לא מפרנס אותי אידאולוגית), מהטעם הפשוט שהכת הזאת או הארגון הזה פשוט לא מעניין אותי כהוא זה... למעשה, הפעם הראשונה שהתוודעתי אליה היתה כאשר פסיכיאטר כינה אותי סיינטולוג, ואז טרחתי לבדוק במה מדובר. אינני יודע מאיפה שאבת את הנתון הזה על "מקורות המימון", וזה די מזכיר לי, אסוציאטיבית, את החקירה שליברמן יוזם נגד ארגוני זכויות האדם והשמאל (על מקורות המימון וכו'). אני יכול לספר לך, שחלום חיי היה ללמוד פסיכיאטריה, לפחות כנער. לאחר הצבא למדתי פסיכולוגיה בין היתר, באוניברסיטה, ולאחר שעברתי אשפוז כפוי ושיקום והכרתי את המערכת על בוריה - היא הרוויחה את דעתי עליה ביושר. אחרי החוויה הטראומטית והמזוויעה שעברתי במחלקה הסגורה ואחרי אינספור סיפורים דומים ששמעתי, אכן קשה להוכיח ש"אין לך אחות", כש"אחותך" - אם לעשות שימוש באנלוגיה שלך - עומדת בכיכר העיר וצועקת הנני במגאפון. ובקשר למשל העצים - לא טיפסתי על עץ מבלי דעת, העץ פשוט ביקש כל כך יפה, ואני משתדל להיות אלטרואיסט כלפיו. בניגוד לפסיכיטארים רבים, אני גם פתוח לשמוע ביקורות ולקבל נימוקים רציונליים. כפי שדעתי כלפי הפסיכיאטריה הופיעה בהדרגה, היא עשויה להשתנות בעתיד, ביום מן הימים, במידה ואשתכנע שהיא היתה שגויה. לא התחתנתי קתולית עם העמדות שלי, אבל בינתיים אנחנו בזוגיות טובה מאד, כפי שאתה רואה. אפשר להגיד שאני מכיר קצת גם את הרמה העיונית ואת הפער בין איך שבית חולים נתפס בעיני מי שמבקר בו כרופא או סטודנט, לבין מי שמבקר בו כבן ערובה. באתי לעולם הפסיכיאטרי טבולה רסה, ודעתי התגבשה מהשטח, וצמחה מתוכו. אתה רשאי לכנות זאת בגוון של "קונספירציה" אם זה לדעתך עוזר להציג את דעותיי כהזויות, אבל יפה אתה יודע שבסך הכל מה שאמרתי שאוב מתפיסות של פונקציונליזם, או סטרוקטורליזם אם תרצה , דירקהיים ושות'. לא צריך ללכת רחוק ולהפוך את זה לסאגה של סקאלי ומולדר ב"תיקים באפילה". אולי כדאי רק שתנסח את הנקודות הבאות לפני שאתה צועק "קונספירציה": אתה כופר בזה שבעלי המפעלים המוגנים מתפרנסים מהתוצרת שלהם (פעם ראיתי את הנתונים וחשכו עיני)? אתה מתווכח עם זה שגדודים של אנשי מקצוע מרוויחים את לחמם מאגדת מחלות הנפש? אתה אדיש לכך שחברות תרופות למיניהן מגלגלות מחזורי כסף גדולים יותר ממדינות קטנות? ומה בקשר לעמותות "מלכ"ר" (עלק מלכ"ר) שצומחות תחת כל עץ רענן? כך או אחרת, קונספירציה או פונקציו', אתה פשוט מתעלם מיותר מדי פרמטרים שכתובים באותיות קידוש לבנה בכל מקום ואתר. הערה נוספת, וחיונית - הטענה שלך שהפסיכיאטריה היא מדע השתמעה מתוך כך שאמרת שבית משפט, במודל ה"אמריקני" נניח, יצטרך להתיחס לחוות דעת של מומחה פסיכיאטרי. ומדוע זה ברור לך כל כך? ההסבר היחיד שאני יכול להעלות על הדעת הוא שאתה חושב שאבחנה פסיכיאטרית היא אמת מוחלטת שמצדיקה הגבלת חירויות בסיסיות בחלק מהמקרים, עם חותמת של שופט מחוזי. הטעות היסודית מבחינה "מערכתית" היא שאשפוז פסיכיאטרי כפוי מוגדר ברוב המקרים כהליך אזרחי, ולכן הסטנדרטים שאמורים להתלוות להרשעה פלילית לא חלים בו, וזה מצער מאד, כי מדובר בדיני נפשות ולא בליטגציה שמיימית או בקרבות על מרצ'נדייז. בקשר לשאר ההערות שלך, אני מקבל את רובן, לפחות חלקית. נ.ב. השתלחתי בך בהודעה הראשונה, מכיון שהתגובה שכתבת לשירלי קוממה אותי. היא אולי היתה מתלהמת אבל לא לא במקום.

חשבתי על זה קצת הערב, והגעתי למסקנה שזה די אירוני שאתה מגדיר אותי כ"משתייך לתנועה אנטי פסיכיאטרית" (ציטוט), בעוד באותה נשימה ומשפט אתה מגדיר את עצמך כ "אגב אני לא 'ממסד', אני אני זה אני אבל נו מילא"... יכול להיות שאתה עושה פה איפה ואיפה? כי אם לא, תיכף אתחיל להפנים שאני שואב רוח גבית מהסיינטולוגיה ואתה אינדוידואל עצמאי, שבמקרה הטוב מקבל רוח גבית מארגון ההיפסטרים העולמי :-) לא פחות משעשע שאתה מאשים אותי ב"בריונות" במסגרת שיח בפורום מקוון, בשעה שבמחלקות הסגורות אחים מגודלים גוררים בני אדם, כובלים אותם למיטות פיזית, לא מטאפורית, ואונסים את גופם במחטים ומזרקים... אתה יכול לספר לי כל מיני סיפורים על זה שזה נעשה רק במקרי קיצון מהקיצוניים ביותר.. אבל אני חוויתי על בשרי דברים אחרים לגמרי שאני מתקשה לשכוח. ואתה יודע משהו, קטגורית , מספיק שזה קורה באחוז אחד מהמקרים שבתחום אחריותכם הקולקטיבית - זה כבר מצדיק את זה שכולכם תצטרפו למעגל האבטלה. אז גם אם אני "בריון", יש לשער שאני בריון קטן וחלוש מול מה שמתחולל בטריטוריה שאתה מופקד עליה כסגן מנהל מחלקה סגורה... יותר מזה, ברשותך, אני אפילו אקח את האמירה שלך כמחמאה; כבר אמרו חזל שמי שמרחם על אכזרים סופו שיתאכזר לרחמנים, ואידך זיל גמור. במצב דברים שכזה, אולי טוב ואפילו מוסרי להיות "בריון רשת" בעיני הממסד הפסיכיאטרי... עד כאן ההגיגים להערב.