שקרנות

ד"ר רובינשטיין שלום! יש לי חברה שלדעתי היא שקרנית. היא משקרת בכל מיני דברים שקרו לה והיא ממציאה 'התקפי ניתוק' (היא עושה את עצמה כאילו היא לא שומעת שמדברים איתה וכאילו היא חוזה בפלאשבק את ההתעללות מינית שעברה בילדותה. לדבריה). היא כל הזמן מבקשת שאני יגיב לסיפורים שלה (שאני יודעת שרובם שיקריים) ואני, מה לעשות, משתפת פעולה. רציתי לשאול אם עלי להגיד לה שאני יודעת שהיא משקרת ועושה את עצמה (כי אולי זה יזיק). וגם: האם יש לשקרנות הזאת יש שם בפסיכולוגיה? תודה ויום טוב, לא חשוב מי...

שלום לך, התופעה של שקרנות פתולוגית ידועה בפסיכולוגיה, חלק מהמחקרים אכן מצאו קשר בינה ובין התעללות מינית בילדות. הרושם שלי הוא שאת מאוד כועסת על אותה חברה למרות שאת מבינה שזו בעיה פסיכולוגית בלתי-נשלטת. אני לא חושב שהיא תפסיק לשקר אם תתעמתי איתה ואני מבין גם את הקושי שלך לשתף פעולה עם השקרים. אולי שביל הזהב הוא הקשבה פאסיבית ללא תגובה קונקרטית לשקריה והקשבה אקטיבית והתעניינות בדברים שאת בטוחה לגביהם שאינם שקרים. עימות איתה עלול לגרום לניתוק הקשר או להתרופפותו במידה ניכרת. הוא לא חייב להזיק לה אך הוא ללא ספק יפגע בה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין