לימודי פסיכותרפיה

גידי שלום, ראשית, אני רוצה לציין שאני מאד נהנה לקרוא את המאמרים שלך ואת תשובותיך בפורום. אני מעוניין להתייעץ איתך בנושא לימודי פסיכותרפיה. בימים אלה אני מסיים תואר שני במדעי החברה. הבחירה שלי במסלול הלימודים הנוכחי הייתה טעות ובאה ממקום לא בריא, לא אכנס לנושא. בכל אופן, החלטתי שאני מעוניין להיות פסיכותרפיסט. הבעיה היא הקושי להשתלב בתכנית לימודים זו. באוניברסטאות בארץ מתקבלים לתכנית רק פסיכאטריים, פסיכולוגים ועוס"ים בעלי תואר שני קליני עם נסיון של לפחות שנתיים. לאחר חישוב עולה שאם אתחיל את התואר השני בעבודה סוציאלית (3 שנים) ולאחר מכן התנסות ועוד שנתיים לפחות של לימודי פסיכותרפיה, יעברו 7 או 8(!) שנים עד שאתחיל להיות פסיכותרפיסט. חשבתי על לימודי תרפיה ביצירה והבעה אבל התחום פחות מושך אותי וגם לא ניתן להתקבל לאחר מכן לבית הספר לפסיכותרפיה. להתחיל לימודי פסיכולוגיה גם לא בא בחשבון. האופציה המקוצרת ביותר היא לעשות הסבה לתואר ראשון בעבודה סוציאלית (שנתיים) ואז לנסות להתקבל לתכנית "פסיכותרפיה אינטגרטיבית" של האוניברסיטה העברית. האם לדעתך תכנית "פסיכותרפיה אינטגרטיבית" של האוניברסיטה העברית היא ברמה מספיק גבוהה כמו בתי הספר לפסיכותרפיה באוניברסיטאות האחרות? האם היא מכשירה אותי לבצע טיפול דינאמי\פסיכותרפיה דינמית (הגרסה "מרוככת" של פסיכואנליזה והמקובלת היום מאד) או שהיא בעלת אופי אחר שאולי לא כדאי להשתלם בה? כמו כן, האם יש לך אולי רעיון שלא חשבתי עליו אודות כיצד להפוך לפסיכותרפיסט בלי מסכת היסורים המוזכרת לעיל? אני מודה לך על עזרתך. יום נעים.

שלום גל, לדעתי, בנתונים הקיימים התכנית לפסיכותרפיה אינטגרטיבית של מכון "מגיד" היא הסבירה ביותר עבורך. תנאי הקבלה קלים יותר, אך תכנית הלימודים בהחלט מרשימה וכוללת מספיק קורסים בטיפול פסיכודינאמי. אינני בטוח שאתה חייב לעשות שנתיים הסבה לעבודה סוציאלית כדי להתקבל לתכנית. בסניפים הפריפריאליים יותר שאינם פועלים בערים הגדולות נוכחתי לדעת שתנאי הקבלה גמישים יותר ואתה גם מסיים תואר שני - ולא ראשון - במדעי החברה. אני יודע שבוגרי תואר ראשון במדעי ההתנהגות ממכללות התקבלו לסניפים אלה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com