selective mutism

ילדתי בת 6 אובחנה כ- "selective mutism" מגיל 4. היא מתנהגת בצורה נורמאלית כאשר היא מחוץ לגן (בבית למשל). היא מדברת עם החברות שלה כאשר הן באות לבקר אצלנו בבית, כאשר היא הולכת לבקר אותם. ואפילו מיד כאשר אנחנו יוצאות משערי הגן. הבעיה היא שהיא לא מסוגלת לדבר כאשר היא בגן (קרה בשלשה גנים שונים), אפילו לא עם חברותיה הטובות ביותר או עם הגננת כאשר משהו לא בסדר. בשישה חודשים האחרונים היא הולכת לתרפיה (PLAY THERAPHIST). עושה רושם שהיא מתקדמת בכל מיני דברים (רגועה יותר בבית וכאשר באים אורחים הביתה) אך לא בגן. אני יודעת שזה תהליך ארוך וצריך הרבה סבלנות, אבל מצד שני אנחנו רוצים לעזור ככל שניתן ולנסות לפתור את הבעיה לפני כיתה א'. קראתי בפורום על "selective mutism" שניתן לפתור את הבעיה באמצעות תרופות להפחתת החרדה. מה דעתכם? מצד אחד אני פוחדת לתת לה כדורים כאלה בגיל צעיר כל כך, ומצד שני אני לא יכולה לראות אותה סובלת כל כך.

שלום ג'ני, טיפול במשחק עם ילדים הוא אכן טיפול ארוך, שמקביל לטיפול פסיכודינאמי עם מבוגרים, אלא הכלי הוא משחק במקום שיחה. טיפול שנמצא יעיל וקצר יחסית במוטיזם סלקטיבי הוא טיפול התנהגותי, שדומה מאוד לטיפול התנהגותי בחרדה חברתית אצל מבוגרים. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com