הרגשת הקורבן

ד"ר גידי שלום, קראתי את תשובתך בנוגע ל'תחושת הקורבן'. רציתי לשאול מהיכן מגיעה תחושה זו והאם היא מתקשרת להתעללות בילדות ולמושג 'קורבנות נשנית' (רויקטימציה). ושאלה נוספת - אתה יכול להסביר מעט על תופעת 'ההתמכרות לטראומה'. תודה רוני

שלום רוני, תחושת קורבן אינה חייבת להיות קשורה להתעללות בילדות. בדרך-כלל היא מהווה שילוב בין חוסר אונים נרכש (learned helplessness) ומיקום שליטה חיצוני (external locus of control) - כלומר, ע"י הגבלת ביטויי העצמאות של הילד והיעדר הזדמנויות ללמוד משגיאותיו באמצעות הגנת-יתר של ההורים, הילד לומד שאינו יכול לסמוך על עצמו ואינו מאמין בכוחותיו. בנוסף, הוא תופס את מה שקורה לו כתוצר של הנסיבות החיצוניות. השילוב של שני אלה עלול ליצור תחושת קורבנות של הנסיבות החיצוניות. קשה לקרוא להגנת-היתר של ההורים "התעללות", כי המוטיבציה הבסיסית חיובית אך יוצרת חרדה ודאגנות כלפי הילד. תופעת הקורבנות המישנית וגם ההתמכרות לטראומה היא מה שמכונה בשפה הפסיכואנליטית האורתודוכסית "חזרה כפייתית" (compulsion repetition), כלומר, צורך עמוק לשחזר את הנקודה הכואבת שוב ושוב, באופן כפייתי, אוטומאטי וכמעט חסר שליטה. כך אנו יכולים למצוא, למשל, בחורה מוצלחת שדוחה חיזורים של בחורים המעוניינים בה ובוחרת באופן שיטתי בני זוג הגורמים לה סבל (נשואים או אחרים). כלומר, הסבל נתפס בתת-מודע כ"מקום בטוח" במובן זה שהתסריט שלו מוכר, ואכן קשרים סימביוטיים סאדו-מאזוכיסטיים יכולים להימשך זמן רב, ועדות קיצונית לכך אנו מוצאים בקושי העצום של נשים מוכות לעזוב את בעליהן. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.gidi.home-page.org

גידי שלום, אני ממש מזדהה עם מה שרשמת שם. אבל אם עכשיו אני מודעת לזה. איך אפשר לשנות את זה??? רק טיפול פסיכולוגי יכול לפתור את הבעיה או שאפשר לבד בכוחות עצמי? תודה