שאלה למומחה הנפש

שלום לך, אני סובלת ממחלה ניוונית. אני חלשה,ואני מנסה לקום לפעמים וקשה לי. לפעמים, אני חולמת חלום,או כשאני סתם מנמנמת ועייפה, אז חלמתי שאני נפלתי מאופניים על הכביש,ורציתי לקום לחזור הביתה,אבל חשתי כאבים חזקים שלא נתנו לי להרים את עצמי(אירוע שקרה לי באמת). ואני אומרת לעצמי אני חייבת להרים את עצמי !, אני חייבת להרים את עצמי ! אבל, לגוף שלי יותר נוח להמשיך לשכב כאן על הכביש הנידח הזה בלילה. אני במאבקים לקום, לא רק בחלום ולא רק בנימנום, אלא רוב הזמן בחיי היומיום, ובמיוחד כשאני לא עירנית מספיק ועייפה. אבל לפעמים, אני לא יודעת איך להתמודד עם הקושי להרים את עצמי, ואז המוח שלי מעדיף לברוח להכרה לא מלאה, ואני נכנסת למצב הכרה של נימנום שאני צריכה להילחם בו, כדי לחזור לעירנות מלאה . אבל זה יכול לקחת כמעט יום שלם, עד שאני ארים את עצמי להכרה מלאה (לעירנות מלאה). ובינתיים, כשאני במצב החולשה הזה, אני אוכלת את עצמי בלב, למה אני לא מסוגלת להרים את עצמי ולעשות את הדברים שאני צריכה לעשות (כמו לשלוח טפסים,לקבוע תורים,לעשות בדיקות וכו'). השבוע חשבתי מחשבה, שאמרתי לעצמי שאני חייבת להתעניין ולשאול מומחים לנפש . חשבתי, שלהרים את עצמי, ולהפעיל את השרירים המדולדלים, זה עניין של חוזק נפשי, כך שיש חולים שיתיאשו מלנסות להפעיל את הגוף, ואחרים לא יתיאשו כל כך מהר. אמרו לי,לגייס עזרה, כדי שאוכל לעשות את הדברים שאני חייבת לעשות , ושקצת עזרה מבחוץ, דחיפה מבחוץ ממישהו לא תזיק... אבל, הבעיה שאין לי אף אחד. אין לי אף אחד בחיים שממנו אני יכולה. לקבל דחיפה .זה המצב. אבל. רציתי לשאול. איזה סוג של טיפול נפשי יוכל לעזור לבעיה שתיארתי. כי כעת פניתי למשרד הבריאות. ויש שם הרבה סוגים של טיפולים נפשיים כמו: טיפול בכח הרצון,טיפול קוגניטיבי,טיפול הממוקד במציאות,טיפול הממוקד בפונה,טיפול על ידי הסלדה,טיפול על ידי משחק,טיפול על ידי תובנה,טיפול רגשי רציונלי,ועוד... אני רוצה טיפול שיעזור לי מבחינה נפשית להרים את עצמי,שיעזור לי להתמודד עם המאמץ הנפשי שאני צריכה להתאמץ, כדי להתאמץ פיזית לתפקד. המאמץ הזה, גורם לי לסבל נפשי בלתי נסבל, ואז אני מפסיקה ולפעמים נמנעת מלתפקד כדי להימנע מהסבל שגורם לי המאמץ. במהלך התירגולים של הפיזיותרפיה שאני מקבלת,ובמהלך הוזזת הגפיים (בתפקוד היומיומי), אני מרגישה התשה נפשית חזקה בלהמשיך לאמץ את השרירים ולהפעיל אותם, ואז, אני נופלת ולא מסוגלת להמשיך. ואז בגלל שהתאמצתי כל כך,אני מרגישה שכל השרירים שלי סחוטים,חולשה בגפיים שבה אני לא מסוגלת להפעיל אפילו את העפעפיים, כי כל השרירים שלי מתעקשים להיות רפויים,ואז אני חייבת לתת לגוף מנוחה וגם לתת לי (לנפש שלי) מנוחה בגלל המאמץ הנפשי האדיר שהיה כרוך במאמץ הפיזי. כשאני חושבת על זה ועל התמודדות של נפשות אחרות (של אנשים אחרים), אז נראה לי שאצלי , כל מאמץ פיזי גורם לי למאמץ נפשי אדיר שמתיש אותי מלנסות להמשיך. לכן אני שואלת: 1. איזה סוג של טיפול כדאי לי לבחור ? 2. אני רוצה לקרא חומר מהספרות המקצועית, על הבעיה הזאת,או אם אין לה שם,אז על תופעות נפשיות (הפרעות נפש,מצבי נפש,סוגי אישיות וכדומה) שמתאימות לתיאור שתיארתי, או פחות או יותר שהכי מתקרבות להיות דומות לתיאור שתיארתי. לכן,אני הייתי מעוניינת במילות חיפוש,או שמות של מצבים נפשיים דומים שיתנו לי להגיע למאמרים כאלה באנגלית. ?

ללירון שלום, צר לי לשמוע על מחלתך וכאביך הגופנים והנפשיים, אולי נכון יותר החולשה שקיימת. את צודקת שקיים קשר בין גוף לנפש, הגוף החלש מקשה על הנפש ולהיפך, העייפות הנפשית מחלישה את הגוף. כמובן שגם הבדידות מקשה על המצב.... לדעתי ישנם שני סוגים של טיפולים. הראשון הוא טיפול תמיכתי הקשור לבדידות ולמאבקים היום יומיים ב"דברים הקטנים" שקשה לך אתם. אבל בעיקר לעבד את נושא המחלה שפגעה בך והיכולות להתמודד עם המחלה. מילות המפתח יכולות להיות כשם המחלה, שמות הטיפולים הנפשים, גוף ונפש והקשר ביניהם וכך הלאה. הייתי ממליץ גם על הפנוזה או הרפיה עמוקה. בהיפנוזה ניתן להפעיל את השירירים עם כוח הדמיון ולהוציא מהם את המקסימום, כך אדם שוכב כמו קרש באוויר אם את זוכרת את התמונות המפורסמות, או סוגר אגרוף עם כוח שבחיים לא היה לו. נקודה נוספת היא שבהרפיה המנוחה הנפשית העמוקה היא במקום שינה ומרעננת הרבה יותר. כך שעם הדמיון אפשר לחזק גם את הגוף וגם את הנפש. הרבה בריאות דר' גיורא הידש