זכויות המתבגר - חשוב

בתור מתבגרת , מה הזכויות שלי אצל פסיכולוג ? האם את כל המידע מוסרים להורים ? או שכמו במבוגרים הכל חסוי ? באיזה מקרים הפסיכולוג מחויב לגלות למישהו ? במקרים של דיכאון , פגיעה עצמית או מחשבות אובדניות מותר לספר ? תודה רבה

שלום סיגל, זכויותייך כמטופלת אינן שונות מאלה של כל מטופל אחר, יהא גילו אשר יהיה. על תכני הטיפול חל חיסיון, שכן זו מהותו של טיפול פסיכולוגי. עם זאת, כשמדובר בקטינים, הנתונים עדיין תחת חסות הוריהם, יש טעם והיגיון בשיתופם של ההורים - לא ברמת התוכן הנאמר בפגישות, אלא בהבנת מצבו של הילד, ובניסיון לרתום אותם כבני ברית של התהליך הטיפולי. כשמדובר במתבגרים, הרגישים במיוחד לפרטיותם, אפשר לסכם בתחילת הטיפול את מידת המעורבות של ההורים, ורצוי לעשות זאת בפגישה משותפת. ועדיין, חשוב לזכור, שבמצבים של התנגשות ערכים (למשל ערך החיסיון הרפואי מול ערך החיים), נדרש הפסיכולוג להפעיל שיקול דעת: אם אינו יכול להבטיח את שלומו של המטופל, יהיה עליו לקבל החלטה (רצוי יחד עם המטופל) מי יוכל לסייע לו בכך. לפעמים, כשהמטפל מתרשם שהמטופל שלו בסכנת חיים מיידית, יהיה צורך להכניס גורם נוסף לתמונה. אגב, דיכאון, *מחשבות* אובדניות ואפילו סוגים מסוימים של פגיעה עצמית, אינם נופלים בקטגוריה של סכנת חיים מיידית, ולכן ברוב המקרים אינם מחייבים כניסתו של גורם מעבר למטפל. זאת, כדי לעודד מטופלים לדבר על הקושי, לשתף במחשבותיהם, לספר על הפגיעה העצמית, ולאפשר למטפל לסייע בהפחתת התנהגויות מסוכנות. בברכה ליאת