פחד בגיל שנתיים

שלום ליאת, ראשית, תודה רבה על הפורום המצוין ועל נוכחותך בו על כל המשתמע מכך. בתי בת 1.10 החלה לפחד לאחרונה מרעשים,בע"ח וכדומה. אני מבינה שזה שלב התפתחותי ומבקשת לשאול כיצד עלי להגיב כשהיא אומרת לי שהיא מפחדת. תודה רבה על תשובתך, הדר

שלום הדר, בגיל שנתיים, הפחדים שאת מתארת הם אכן שכיחים ונורמטיביים. כעיקרון, הדרך להגיב להם - לתפיסתי - היא לאזן בין היענות ואמפתיה מצד אחד, לבין הצורך לא להיכנע או להשתעבד לפחדים, מצד שני. כשהיא אומרת שהיא מפחדת, חשוב שאת תישארי רגועה ולא תשדרי בהלה או הזדהות-יתר. אפשר לעזור במידת מה במניעה (לא מוכרחים להגיע לביקור בספארי בגיל זה, או להפעיל את שואב האבק דווקא על ידה), אך כאשר היא בהתקף פחד או בכי, רצוי לא להפוך את האומללות שלה לאמצעי להשגת תגמולים ורווחים (פינוק-יתר). לוליינות ואיזון, אינטואיציות אימהיות ושכל ישר... בהצלחה ליאת

שלום ליאת, תודה על התשובה. בהמשך לשאלתי, מה עלי לומר אם למשל עובר מטוס והיא נבהלת מהרעש? משהו כמו כשמטוס טס בשמיים זה הרעש שהמנועים שלו מייצרים, או כך אפשר לזהות שמטוס טס בשמיים? הדר