בן 3.5

אהלן לאחרונה שלא כרגיל לבני קשה לקבל סירוב זה מלווה בתיסכול , בכי זריקת חפצים ולפעמיים גם מתוך כעס הוא מרביץ . הוא בדרך כלל משתף פעולה . אבל בשבועות האחרונים חל שינוי בסף תיסכול שלו. נולדה אחות לפני עשרה חודשים אני לא רואה בעיה עם כך אנו מוצאים את הזמן לתת לו המון תשומת לב. האם זאת יכולה להיות בעיה של בדיקת גבולות אולי כדאי לקבל יעוץ בנושא גבולות ? או שכדאי לשים לב לדברים אחרים? רק כדי לתת דוגמא בוקר אחד שלא קיבל מה שרצה וביקשתי שימתין בסבלנות כי עכשיו אני עסוקה הוא בכה לא רצה להיכנס לגן נתתי לו את הבחירה להיכנס בכוחות עצמו או שאאלץ להכניסו. הוא נכנס לבד בכה בזמן שסידרתי דברים בגן חזרתי אליו הוא נרגע וחיבקתי אותו דקות ארוכות . אני מותשת ומתוסכלת אודה לכם לעצה תודה רבה רבה

שלום גלי, ראשית, אני חושבת שאף פעם לא מזיק לקבל הדרכה וייעוץ בנושא הגבולות, בעיקר בתקופות קשות, כאשר אנחנו מתקשים לדבוק בקו פעולה נחוש מתוך רציונל ברור. בהדרכה, יעזרו לכם לגייס את האיזון המתבקש בין ההכרח להציב גבול ברור כנגד התקפי זעם אלימים לבין ההיענות לצורך הנוגע ללב שנח (אולי) תחת התנהגות זו. גם כאשר הילד הקטן שלנו נאבק באתגרים התפתחותיים ובמשברים ממשיים, עלינו ללמדו לעדן בהדרגה (ולפי כוחו) את תגובותיו, מבלי שנאפשר לו להפעיל אלימות על אדם או רכוש. חשוב לזכור שמדובר בפעוט ממש, שעל אף היותו ילדכם הבכור, הוא עדיין צעיר מאד, וזקוק למלוא תשומת הלב והאהבה שלכם, אך זו חייבת להינתן לצד עמדה ברורה ועקבית שאינה מאפשרת אלימות. כאשר הוא נכנס להתקף זעם, עזרו לו להירגע, חבקו אותו ודברו בשקט ענייני. תוכלו לתקף את רגשותיו, לעזור לו להבין את המקור לתסכול (כעס, קנאה, תחושות קיפוח, עצב, געגוע, ואפילו עוינות כלפי אחותו), ולכוון לפעולות מאורגנות ומעובדות יותר שיעזרו לו להירגע (חיבוק, חבטה בכרית, קפיצה בטרמפולינה, פעולות יצירה, ואפילו אכילת חטיף קטן). לא קל, אבל בהחלט אפשרי :-) בהצלחה ליאת