נרתעת ממין או א מינית?

היי. אני בת 34. בלי יותר מדי הקדמות, אני לא יודעת אם אני מאוד מאוד נרתעת ממין או שפשוט אני א-מינית. רוב הזמן אני בכלל לא חושבת על מין, ואני לא נכנסת למערכות יחסים מאז שהייתי צעירה בגלל הידיעה שיהיו שם קטעים מיניים, והמחשבה הזאת נורא מביכה אותי ואני מרגישה שאני מאוד לא מוכנה לזה, התנשקתי רק פעמיים וזה היה פשוט מזעזע... אני לא יודעת אם אהיה מוכנה אי פעם למגע מיני מכל סוג שהוא, ואני לא רצתי כשהייתי צעירה להכנס לזוגיות כי קשה לי לחשוב שיהיה מישהו שיהיה מוכן לחכות בשבילי כל כך הרבה זמן כשהכל היום מתקדם כל כך מהר, ואולי זה בכלל שזה נדיר שאני בת 34 בתולה ובלי ניסיון מיני (וגם לא מרגישה צורך). העניין הוא שאם אני רואה מישהו יפה אני כן אמשך ליופי שלו, אבל אני לא מרגישה שאני רוצה לעשות איתו דברים מיניים... אני מאוד נרתעת מדברים מיניים וזה מתסכל אותי ואני לא יודעת למה! כי כל כך מצופה היום מכולם להיות כל כך מיניים, ואיפה אני אמצא זוגיות שמין זה לא החלק העיקרי בה??? כלומר לצאת עם מישהו לדבר לפתח רגש...או בכלל מישהו שמוכן לחכות וכנראה שהרבה זמן עד שאני ארגיש מוכנה. כי אני לא יודעת ם אחרי חודש אני כבר ארגיש שאנ רוצה אותו ובטוחה בקשר. אני לא מבינה איך יש בנות בנות 17 שהן כל כך מנוסות,וכולן חושבים ורוצים את זה , והדבר שהכי הפחיד אותי מאז שהייתי צעירה זה לגלות שיצלו אותי מינית, מנסה לומר שאני הייתי בעברי מנסה לצאת עם בחורים תמיד היה מגע מהיר כל כך לכיוון כך שבאמת זה נראה שלא הכי מתעניינים במי שאני אלא יותר נמשכים. לגברים שאני הכרתי אין בעיה לשכב איתי ואח"כ לשכוח ואני יותר רגשית צריכה קודם להתאהב להרגיש משהו אבל יש דיסוננס בין מה שאני מרגישה לבין מה שהם מרגישים. אני יודעת שיש בחורים עדינים וכו' עובדה שיש לחברות שלי כאלו בחורים גם כשהיינו קטנות שבכלל לא הי מין הנושא העיקרי והם חיכו להן אבל מאז ומתמיד לי לא היה את זה!!!!הייתי ילדה שמתחילים איתה יותר מאחרות ברחוב וכך גם כנערה והיו הטרדות מלל ויחס קצת סקסיסטי שגרם לי לשמור על עצמי..וכשהתחלתי לצאת עם בחורים אחרי צבא בעיקר היו מהר נוגעים בי כבר בדייט ראשון כשאני עוד באותו מנסים לנשק אותי צרפתית וזה נראה לי יצר רתיעה זה לופ שחוזר על עצמו עם כל גבר עד שהפסקתי לצאת!!! נמאס לי להיות בסיטואציה שאני לא רוצה והתחלתי לחשוב שאולי אני לא מינית. כמו כן תמיד הרגשתי שזה מפריע להם עניין הבתוליות כבר שהייתי בת 18 הרבה בנים בבסיס שאלו אותי ליד כולם אם אני בתולה? בגיל 25 היו שנעלמים שמבינים שאין ניסיון אבל שוב זה לא שאני רוצה!!! אני רוצה להכיר רגשית אבל זה לא מסתדר עם המצב בשטח. יש לציין שאת כל הגברים הכרתי לא מהכרות מוקדמת של צבא או לימודים עבודה. דווקא שם אף אחד לא מתחיל איתי ודווקא שם אני מרגישה עם בנים יותר נוח הם אוהבים אותי על מי שאני אבל היו להם חברות.. קשה לי שאני עדיין לא מאוהבת או יודעת מה אני רוצה מהקשר ועוד לא מצליחה להבין מה הם רוצים ממני חוץץ מזה שהם ממש נמרחים עליי בצורה לא נעימה ומאוד ברוטלית משל אחד אמר לי את לא יודעת מה אני רוצה לעשות לך.. מגע בשבילי זה מתוך אהבה למשל חיבוק נשיקה ולא מסתדר לי שאחרי 5 דקות ברכב הם כבר רוצים.. הגוף שלי תמיד מתכווץ. את חושבת שאני ככה כי כל חיי עברתי התנהגויות כאלו מגברים? האם זה מה שיצר את הפחד?? אני חוששת להישאר לבד!!! כי כבר אין לי אומץ לצאת זה פחד משתק מלהיכנס אפילו לרכב.. אף פעם לא היה מישהו עדין..הביטחוןן העצמי שלי ירד לגמריי אם פעם הייתי בררנית כי לא נראו לי רציניים חכמים פתאום אני מבינה שאין לי ניסיון ומשתתקת כששואלים אותי מתי היה הקשר האחרון? כמה זמן? מרגישה דפוקה..כי זה נחשב לא בסדר שעד עכשיו לא היה לי חבר או לא נשואה.. והוכחה לכך זה בתוליות מעבר לזה שאני לא רוצה או רציתי לעבור מיטו או גברים כמו שיש כאלו שעושים על הדרך לפורקן עד שמוצאים מישהו שתופס את ליבם.. מה לעשות??? ואיך להתמודד עם השאלות?? תודה אילנה

תמי היקרה, השאלה הבסיסית היא, האם ברור לך מה את רוצה? כי עברו 20 שנה מאז גיל 20 ויתכן שהדחף להשתנות לא היה כ"כ חזק על מנת לפנות לטיפול פסיכוסקסולוגי. לפני שנדון באופציות שקיימות בפנייך כיום. עולה השאלה, האם את חיה בנפרד ממשפחתך? והאם את מצליחה לקיים אורח חיים תפקודי וכלכלי עצמאי? זוהי בעצם שאלה יסודית לבגרות נפשית ועצמאות רגשית. אם את גרה כיום עדיין במחיצת אחד ההורים או שניהם, ראי זאת כמכשול מהותי בדרך להתמודדות עם בעיותייך. ועכשיו, קיימות בפנייך שתי אופציות: האחת, קיימים פורומים וקהילות של דברים ונשים שהם א מיניים ויתכן שבמסגרת הזאת ,תוכלי למצוא בן זוג להפגת הבדידות ולהנאות רגשיות משותפות ללא מיניות. השנייה, במידה ואת נחושה בדעתך לשנות את מצבך הן בתולים מבחינה טכנית בעזרת הדרכה סקסולוגית בעזרת שימוש של הדרכה סקסולוגית במאמני נרתיק ואם על ידי טיפול פסיכולוגי מעמיק לשינוי החרדה המינית העצומה שיש בך, עלייך להביא בחשבון תקופת טיפול של שנתיים שלוש לפחות. אם את פונה לטיפול פרטי, המתמחה בתחום ההדחקה המינית ו/או עויינות או כלפי גברים או כלפי תרבות הפתיחות המינית בתרבותינו, עלייך להביא בחשבון עלות חודשית ניכרת והשאלה אם יש בך הרצון והיכולת לעמוד בהוצאה כזאת? במידה ואין לך את המסוגלות הכלכלית לכך , הייתי בוחרת אמצעי עוקף שאולי יתן מענה חלקי בדרך זו או אחרת לבעיותייך- ניתן לפנות לעמותות לטיפול נפשי בנשים שעברו תקיפה מינית. אינני רומזת בכך שעברת תקיפה מינית, אך המשותף לך ולאותן נשים הן חרדות למיניות, חרדות מגברים ופיתוח התנגדות לנושא המיני. נדמה לי , וכדאי שתבררי, מה עלות הטיפול במקומות אלו. אין ספק שהוא נמוך מאוד טיפול פרטני בשוק החופשי ויתכן שהוא אולי אפילו חינמי.ראוי ואפילו כדאי לברר. כך או כך הביאי בחשבון שאת סוחבת בעיות כבר שנים, שהן עמוקות מאוד ולפיכך היכולת להשתנות היא טיפין טיפין ומאוד בהדרגה. כך שהתהליך הטיפולי אורך זמן לא מבוטל.שווה לנסות. אגב יתכן שכבר משלב כלשהו בטיפול תפתחי לנכונות לצאת עם גברים תוך התנהגות גופנית מוגבלת , על מנת להבין מהי היכולת החברתית הכללית שלך, האם יש לך חברים וחברות , האם את קלה להתחברות ולידידות או שמא את טיפוס סגור ומבודד? כל אלו הם פרמטרים חשובים לגבי היכולת להשתנות ולגבי תהליך השינוי. כל טוב ובהצלחה אילנה