ריבוי מי שפיר בסיום ההריון

שלום רב, אני בשבוע 38 וביום חמישי האחרון גילוי אצלי ריבוי במי שפיר. זה כבר זמן ממושך (לפחות 3 שבועות) שאני חשה באי נוחות מוגברת צרבות שאינן מאפשרות לי לישון בלילה, לחצים מוגברים בפות ולחצים בכל שאר חלקי הגוף אשר מאוד דומים לתחילת צירים. עשיתי את בדיקת העמסת הסוכר של ה- 100 ג"ר השבוע ותוצאותיו: 0'- 90 60'- 183 (קצת יותר מהנורמה) 120'- 135 180'- 94 מעבר לזה, עשיתי בדיקות דם ושתן ותוצאות הבדיקות היו בסדר גמור. בשלב זה אני אמורה ממחר להתחיל להגיע למכון הריון בסיכון, עד כה הרופאים לא ממש מוסרים לי את כל האינפורמציה הנדרשת בנוגע למשמעות ריבוי מי שפיר בתקופה זו של ההריון, אך מקריאת חומר רפואי באינטרנט אני מבינה שיש לא מעט סיכונים במצב ריבוי מי שפיר כגון: דמם מוגבר, צניחת חבל הטבור ועוד. שאלתי היא, האם כדאי, בגלל שאני בשבוע 38 לדרוש אולי ניתוח קיסרי על מנת להמנע מסיכון כזה או אחר לי או לעובר?, למה בכלל לחכות למצב של אם וכאשר ולא ליילד כבר תחת פיקוח רפואי שנקבע מראש? יתכן ואני נלחצת מעבר למה שאני צריכה אך החומרים שאני קוראת באינטרנט ממש גורמים לי לדאגה ולכן חשוב לי לדעת האם אני צריכה לדרוש או לעשות משהו מעבר ולא כמו רובוט פשוט להבדק ולעשות מה שהרופאים אומרים בלי לשאול שאלות. אגב, זהו ההריון השני, יש לי כבר ילדה בת 3 ולידתה הייתה תקינה, רגילה ונפלאה- הלוואי שכך גם יהיה בלידה הזו (אמן, אמן,אמן) אני מתנצלת על אורך השאלה, אך אני ממש בלחץ ואשמח לקבל חוות דעת רפואית נוספת שיכולה להבהיר קצת את הנושא עבורי. בתודה רבה, רבה והערכה גדולה, מיכל

שלום מיכל ראשית את בהחלט יכולה לשאול ולברר עם רופאייך את הגורמים והסיבות וצורת הניהול של ריבוי מי שפיר. לא ציינת כמה ריבוי. גורמים אפשריים לרבוי מי שפיר: לרוב - לא ידוע,בנוסף - סוכרת(לך יש ערך אחד פתולוגי שזה כמו סוכרת גבולית ויכול להסביר את הריבוי), מומים מבניים ולבביים, מומים כרומוזומליים. שניים אחרונים נדירים. סיכונים - היפרדות שליה, לידה מוקדמת, צניחת חבל טבור ודימום מוגבר לאחר לידה. ניהול - השגחה בלבד. יש ויכוח בספרות באשר לצורך ביילוד. ברב המקומות היום לא מקובל להתחיל יילוד רק בגלל ריבוי מים,כי לא הוכח חד משמעית שהדבר מפחית את שיעור הסיבוכים או הניתוחים הקיסריים. כך או כך הסיכון הינו בשיעור נמוך. בהצלחה.