מכונת דיאליזה חדשה

שלום רב, יש לי שאלה בנושא המכונת הדאליזה החדשה אשר מתחברת לצינור לקיבה????!!! אשר הטיפול בה מתבצע בבית החולה .מהי ? האם היא טובה לכל אחד? אשמח לכל מידע בנושא.... בתודה מראש, בברכה משולם מורן.

שלום לך, אתה כנראה מתכוון לדיאליזה הנעשיתצ דרך צינור לחלל הבטן. להלן קטע מהספר ":סוכרת (ברך שני) -סיבוכי הסוכרת - להתמודד ולהצליח" בהוצאת ידיעות אחרונות וספרית משכל חומר נוסף בנושא כליות וסוכרת תוכל למצוא בספר זה אם תעיין בו. ...."הדיאליזה הפריטוניאלית או ה – CAPD (כרוניק אמבולטורי פריטוניאל דיאליזיס), הנה שיטה הנעשית ללא תלות במתקן אשפוזי ויכולה להתבצע בבית. דבר זה משפר לאין ערוך את איכות חיי המטופל. אין צורך בהחזקת מכונת דיאליזה בבית. אין צורך לשכב מספר שעות בעת הטיפול ואין צורך בגישה לכלי דם והכנסת "שנטים". בשיטה זו מנוצל קרום הצפק (הפריטונאום) העוטה את איברי הבטן והמעיים כממברנה חצי חדירה לסינון המומסים. על ידי מילוי חלל הפריטונאום בנוזל הדיאליזה, נמשכים אליו חומרי הפסולת והמומסים מהדם דרך קרום הפריטונאום אל הנוזל (הדיאליזט) הממלא את החלל הפריטוניאלי, ונוזל זה אזי מוחלף בתמיסת דיאליזה חדשה וטרייה. התהליך של הסינון הינו איטי ודומה יותר לתהליך הפיזיולוגי מאשר ההמודיאליזה או ההמופרפוזיה הנעשות בזמנים קבועים מספר פעמים בשבוע. גם תנועות הנוזל ושינויי הריכוזים המאפיינים את תהליך ההמודיאליזה אינם בדיאליזה פריטוניאלית. כך ניתן לשמור על רמה קבועה ויציבה (אם כי גבוהה מהנורמה) של הקריאטנין. גם רמות הגלוקוז בדם נשמרות טוב יותר בסוכרתי העובר דיאליזה פריטוניאלית, מה עוד שניתן להוסיף אינסולין לנוזל הדיאליזט המוכנס לחלל הבטן ולתת בדרך זו, שהנה פיזיולוגית יותר מאשר בהזרקה תת עורית, את האינסולין לסוכרתי. גם בעיית השנטים והעדר כלי דם זמינים ויציבים לחיבור להמודיאליזה, אינה קיימת בשיטה הפריטוניאלית. גם העובדה שבשיטה הפריטוניאלית אין הסוכרתי המטופל זקוק לתוספת חומרים נוגדי קרישת דם, מפחיתה את סכנת הדימומים בעיניי הסוכרתיים המציגים בנוסף לבעיה הכליתית גם נטייה לדימומים בעיניים בשל פגיעה רטינופתית על רקע סוכרתי. הרושם הקליני הינו שחולים המפתחים כאבים בחזה ותעוקת לב בטיפול בהמודיאליזה, מצבם משתפר על דיאליזה פריטוניאלית. הסכנה של הופעת מצבים דחופים וקטסטרופות שונות המופיעות עם ההמודיאליזה כגון הפרעות קצב לב, נפילת לחץ דם פתאומית, קלקול במשאבה או במתקן חימום הדם שבמכונה או התייבשות יתר – אינה קיימת בדיאליזה הפריטוניאלית. בצורה זו של דיאליזה, נשמרת עצמאות יחסית של הסוכרתי שאינו צריך להתאשפז למחצית היום מספר פעמים בשבוע ביחידת דיאליזה במתקן אשפוזי. הסוכרתי שהינו אינטליגנטי ובעל מוטיבציה מספקת, יכול להחליף בעצמו 4 – 5 פעמים ביממה את שקיות הדיאליזה ולהמשיך ולתפקד בחיי היום יום עם הפרעה מינימלית יחסית. הבעיה העיקרית הנה סכנת זיהום, ודלקת קרום הצפק (פ??ר?יטו?נ?יט?יס). כיום, בטכניקות מיומנות ובהדרכת חולים משתפי פעולה תוך שמירה קפדנית על תנאים סטריליים בעת החלפת השקיות, האירוע הפריטוניאלי יכול להופיע אחת לשנה עד שנתיים, ובשכיחות דומה בסוכרתיים ובלא סוכרתיים. הופעת הפריטוניטיס מסבכת את המשך הטיפול ומצריכה התערבות אישפוזית להחלפת קטטר, טיפולים אנטיביוטיים וכדומה. למרות היעילות של השיטה, והיכולת לשפר את איכות החיים, הרי שבאף אחת משלושת השיטות שהוזכרו אין את האפשרות לשיקום מלא ולהחזרת איכות החיים לזו כשל הלא סוכרתי." עיון מוצלח!