PPI לטווח ארוך ודמנציה

לאבי בשנות ה-70 לחייו היו הקאות דמיות כנראה עקב כיב פפטי ודלקת בוושט שנעלמו לאחר טיפול בנקסיום 80 שהונמך ל-40 מזה כמה חודשים. לא סבל מצרבות משמעותיות קודם לכן (אבל אנחנו יודעים שזו תופעה מוכרת אצל קשישים עם GERD). ברור שהכי קל זה להשאיר אותו על הנקסיום, ואולי זה נכון למניעת דימומים נוספים בעתיד (ואולי גם בארט וקרצינומה). השאלה היא האם לאור הדיווחים הלא חד-משמעיים על קשר בין PPI לדמנציה, כמו גם תופעות לוואי אחרות שנקשרו לשימוש ארוך טווח ב-PPI כמו פגיעה בכליות (וסרטן הקיבה?), כדאי לעשות מאמץ נוסף להפחית את המינון או אפילו להפסיק לגמרי, אולי לעבור ל-H2RA? בשקלול כולל של הדברים, נדמה לי שבמיוחד אצל אדם בגילו צמצום הסיכון לדמנציה צריך לקבל עדיפות עליונה, אם זה אכן רלוונטי.

שלום אין כל הוכחה מדעית לקשר בין PPI לדמנציה עדיין ההמלצה הינה ליטול את הטיפול רק כשצריך ובמינון המינימאלי שמביא לתוצאות הרצויות