פורום כירורגיה קולורקטלית ופרוקטולוגיה

שלום רב אני בת 20 כל פעם שאני מקבלת מחזור יש לי דקירות חזקות מאוד בפי הטבעת ממה זה נובע ? מה זה יכול להיות

לי שלום רב, תלונות כפי שאת מתארת יכול להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, כולל בעיות הכרוכות בשינויים קלים בהרגלי היציאות בעת מחזור ומשפיעים על פי הטבעת, דרך הפרעות חולפות בהרפית שרירי רצפת האגן בעת מחזור וכלה בבעיה גניקולוגית הנקראת אנדומטריוזיס המתבטאת בזמן מחזור. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ להקפיד סביב זמן המחזור על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. אם אין הטבה והתופעה פוגעת באיכות חייך באופן ניכר מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

איך ניתן לקבוע תור אצלך בדחיפות, היכן אתה מקבל?

אתה מוזמן להקליק על שמי לקבלת מידע.

שלום,מזה שנים סבתי בת ה 65, סובלת מטחורים והחמירו לפיסורה. היינו אצל רופא שהמליץ על ניתוח. (היא ניסתה את המשחה נפידין עם לידוקאין) ולא עזר. שאלתי היא כזו,האם יש אפשרות לטפל ללא פעולה כירורגית? קראתי כי הניתוח הינו בלתי הפיך שכן חותכים חלק מהשריר ויש סיכון באי שליטה על סוגרים. האם יש טיפול שאתה מכיר לפני שעושים את הניתוח? 

שלום רב, פיסורה היא בעיה של איכות חיים, ולכן סבתך היא זו שצריכה להחליט אם היא מספיק סובלת מהפיסורה על מנת לעבור ניתוח, שאכן כרוך בסיכון קטן. אפשרות ביניים בין משחת ניפדיפין לניתוח, היא הזרקת בוטוקס לשריר שסביב פי הטבעת, שיכולה להועיל בכ 70% מהמקרים, עם רמת סיכון נמוכה יחסית לניתוח. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

היוש, כבר 4 חודשים יש לי עצירות נוראית הכוללת מאמצים רבים וכאבים. לאחר לקיחת נורמלקס ועוד סירופ שאמור לעזור וללא הצלחה לקחתי 2 כדורי לקסעדין. אחרי 2 כדורים אלו הפסקתי בגלל הסיכונים להתמכרויות ועכשיו הרבה יותר טוב. הבעיה היא שהבטן שלי מאוד מאוד מאוד נפוחה. ברמות שלא ניתן לשים מכנסיים שהם לא גומי. מאז ומתמיד שאני אוכלת (אפילו תפוח) הבטן שלי מתנפחת כמו לא יודעת מה אך לאחרונה זה מאוד קיצוני? מה לעשות? בנוסף, יש לי 2 בליטות בחלק שבין הנרתיק ובין פי הטבעת ולפעמים הן פחות מורגשות ולפעמים יותר נפוחות. מה ניתן לעשות עם זה והאם ניתן להשאיר זאת ככה וזה לא ייצור בעיות כלשהן?

תובל שלום, עצירות כפי שאת מתארת יכולה לפגוע באיכות החיים ולכן כדאי לנסות ולברר את סיבתה. לעיתים ניתן למצוא סיבות שניתן לטפל בהן ולהקל על הסבל. לגבי הבליטות קדמית לפי הטבעת, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה, אך יתכן שמדובר בקפלי עור של טחורים חיצוניים, ובמקרה כזה אין מדובר בממצא מסוכן או בעייתי אם אינו מפריע לך. מומלץ לפנות לגסטרואנטרולוג בעל התמחות ספציפית בתנועתיות מערכת העיכול או רצפת האגן או לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. מעט מידע כללי על עצירות וקשיי התרוקנות: עצירות כרונית היא בעיה מוכרת ורבים/ רבות סובלים ממנה. אמנם עצירות מוגדרת כפעולת מעיים לא תכופה, אולם בהגדרה רחבה יותר, עצירות מתייחסת גם לקושי להתרוקן, לצורך במאמץ בזמן היציאה, התרוקנות לא מושלמת (שאת אכן מתארת), ירידה בנפח הצואה וצורך בשימוש באמצעים על מנת להשיג יציאות סדירות. ישנן סיבות רבות היכולות לתרום לעצירות או לקושי בהתרוקנות, הכוללות בין היתר הרגלי תזונה לא נכונים, אורח חיים הכולל חוסר פעילות גופנית, התאפקות כתוצאה מחוסר תנאים להתפנות (כפי שנהגת תקופה ארוכה), שימוש יתר במשלשלים, "מעי עצל", ותפקוד או מבנה לא תקין של רצפת האגן. קיימים גם גורמים נוספים, אך תהיה הסיבה אשר תהיה, בכל מקרה של עצירות ממושכת מומלץ להיבדק אצל רופא מומחה בתחום. בירור לעצירות כולל בד"כ מלבד בדיקת כירורג קולורקטאלי המומחה בתחום זה, גם בדיקות עזר, כולל בדיקת תנועתיות המעי ותפקוד רצפת האגן. הטיפול תלוי במידה רבה בתוצאות הבירור, ובד"כ כולל גם הוספת סיבים למזון ושתיה רבה, ופעילות גופנית. טפול "התנהגותי" (ביופידבק) ולפעמים גם ניתוחי יכול להועיל אם מאובחנת בעיה בתנועתיות של המעי, או בעיה חסימתית ברצפת האגן. חשוב לציין כי במקרים רבים ניתן לעזור בבעיה זו ולשפר באופן ניכר את איכות החיים, ומומלץ לפנות למי מהרופאים העוסקים ספציפית בנושא זה (כירורגים קולורקטאליים או גסטרואנטרולוגים המתמחים בתנועתיות מערכת העיכול) שבקיאים באפשרויות הטיפול

אובחנו אצלי לפני כמה חודשים טחורים פנימיים דרגה 2 והומלץ על טיפול בפרוקטו-גליבנול. בגלל שפחדתי לדחוף את הנר לשם, דחיתי את התחלת הטיפול עד עתה. עכשיו, כמעט שבוע שאני לוקח את הנר פעמיים ביום, אני לא מרגיש שינוי. אחרי כל יציאה שורף לי, ואני מרגיש עוד זמן רב אחרי כאילו משהו תקוע לי שם. מה לעשות?

היום הייתי אצל רופא מאד לא נחמד. בהתחלה הוא בכלל חשב שמאז ומתמיד שורף לי. הייתי צריך לחזור אליו ולהסביר לו שזה התחיל רק עכשיו אחרי שהתחלתי עם הנרות. והוא בקושי הקשיב ואמר שזה לא משנה. הוא עשה בדיקה עם האצבע ואמר שיש טחורים. לראות עם מכשיר הוא לא הצליח כי לא עשיתי חוקן לפני. הוא החליף את הנרות למשחה - אותו דבר בדיוק - פרוקטו גלבינול. ואמר שצריך להשתמש חודש פעמיים ביום (בנוסף לשבוע שכבר השתמשתי בנרות פעמיים ביום). הוא אמר שהעובדה שזה שורף - לא משנה ולהמשיך. אבל בעלון כתוב שזאת תופעת לווי שמחייבת הפסקת השימוש ופניה לרופא. מה עושים?!? תור לרופא פרטי יש רק לסוף פברואר :/ לחכות? להמשיך עם המשכה?

ראה תשובתי לגבי נרות- כנ"ל לגבי המשחה

שלום רב, לנרות יש אכן תפקיד מוגבל בטיפול בטחורים פנימיים. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. אם אין הטבה מספקת מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. הזרקה של חומרים סקלרוזנטיים או צריבת בסיסי הטחורים באור אינפראדום גורמת לפעולה דומה וכרוכה בשיעור דומה של אי נוחות וסיבוכים. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך

שלום, אני שבועיים וחצי אחרי לידה. עובר מאוד גדול , לידה שארכה יומיים ולחיצות 3 שעות... לא יודעת אם זה קשור אבל נראה לי נכון לציין... :) העניין הוא שלפני שבוע וחצי בערך התחיל לי קושי עצום במתן צואה. כאב חזק מאוד. ובניגוב דם אדום בוהק. הנחתי שזה טחורים אז קניתי משחה ואני שותה נורמלקס פעם ביום. יש שיפור אך עדין בכל יציאה כואב לי ויש דם בניגוב. ואני כבר מטפלת בזה שבוע שלם. זה נורמאלי? או שעליי להיבדק? ואם אני אמורה להיבדק לאיזה רופא אני פונה? חברה אמרה לי שאולי זה שבר בפי הטבעת משהו כזה... איך אוכל לדעת? תודה רבה, ויום טוב.

עמית שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. תלונות כפי שאת מתארת יכול להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, כולל טחורים, פיסורה, ועוד. אם אין הטבה ניכרת מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

עברתי קולונוסקפיה ואובחן אצלי טחורים דרגה 2 ופיסורה אנאלית בממצאי הבדיקה ציין הבודק באבחנה גם את הטחורים וגם את הפיסורה. אך בממצאים התייחס הבודק רק לטחורים. הבנתי כי, פיסורה היא לא חלק מבדיקה קולונוסקופית ולכן זה לא נרשם גם בממצאי הבדיקה. שאלתי היא האם ניתן לראות את הפיסורה חיצונית ובאם לא, אך ניתן לבצע את הבדיקה לא בצורה פולשנית? אשמח לקבל את תשובתך

אבישי שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. בדיקת קולונוסקופיה לא מיועדת לבדוק את פי הטבעת, לא מבחינת פיסורה ולא מבחינת טחורים. אם אינך סובל משום סימפטומים של בעיות אלו, ספק אם הממצאים הקולונוסקופיים דורשים התייחסות בכלל. אם אתה כן סובל, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום, אני בת 21 ואתמול הופיעה אצלי נפיחות באיזור פי הטבעת. היום התחלתי להשתמש בקרם פרוקטו-גליבנול, אך במשך היום הנפיחות גדלה והפכה למוגלתית וכואבת. האם זה מצב נורמלי של טחורים או שהוא מחייב התייחסות מיוחדת? יש לציין שאין דימום או הפרשות מיוחדות או כאבים בעת מתן צואה אלא רק בישיבה. ושזו הפעם הראשונה שאני סובלת מטחורים, ככל הנראה כתוצאה מישיבה ממושכת עקב למידהז. אודה לתשובה

נעמה שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה.ממצא כפי שאת מתארת יכול להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, כולל טחורים חיצוניים עם קרישי דם, אבצס, ועוד. אם אין הטבה ניכרת עד עכשיו מומלץ לפנות בהקדם לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. אם יש החמרה או חום יש לפנות לחדר המיון.

כמה זמן אחרי ששמים את הפתילה אפשר להתקלח ולנקות את האיזור?

אילנה שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. פתילות מוכנסות לתוך פי הטבעת והרקטום התחתון ולכן אין מגבלה להתקלח או לנקות את המקום.

שלום אני בן 36 אני מאד מודאג יש לי בשנים האחרונות לתקופות ממושכות דימום קל בנייר טוואלט פעילות מעיים תקינה בימים האחרונים יש דמם מאסיבי בנייר טוואלט דימום הרבה הרבה יותר חזק לפני שנתיים וחצי עברתי בדיקת אולטרא סאונד טרנסטרקטלי בשני מישורים - תוצאות טובות : ערמונית ללא ממצא מוקדח חשוב שלפוחית זרע תקינה הסתידויות בודדות בין tz ולפני כשנה עברתי בדיקת אנדוסקופיה תקינה - נבדקו המעי הגס עד כפף הטחול - בדיקה תקינה ללא ממצא פתולוגי ברירית המסקנות היו שמדובר כנראה בטחור (ונתנו לי אז פרוקטו- גליבנול) - עד כמה עלי להיות מודאג מהדימום במאסיבי מהיומיים האחרונים ומה הסבירות שזה לא יותר ממקרה של טחור ? ואם זה רק טחור האם משחת פרוקטו גליבנול יכולה לחסל את התופעת דימום לתמיד ? אודה על תשובה מהירה

אדי שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. מאחר שעברת קולונוסקופיה לפני שנה שסקרה את כל המקטע המעי הגס ממנו סביר שיבוא דם טרי, הסיכוי שהדמם נובע ממצא מסוכן כלשהו קטן ביותר, ורוב הסיכויים שאכן מקורו בטחורים פנימיים. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. אם אין הטבה והדמם ממשיך במידה ניכרת, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

דר' שלום יש ליPRURITOS ANI והמליצו לי לרכוש בידןושטיפת האזור פי טבעת.מה דעתך? אחרי שאני מנגב עם מגבונים ונייר טישו אחרי רגע יש הרגשה של קוצים ורטיבות באזור ואז כשאני מגנב פעם שניה יש כתמי דם על נייר טיוש. האם זה משהו חמור מPRURITOS ואבחנה של רופא מטפל לא נכונה? 1. האם אפשר להתרפא מPRURITOS אחרי שאברר מה המקור הבעיה? 2. למי אני צריך לפנות כדי לברר מה המקור של הבעיה שלי? 3. גרד בא כתוצאה כשהתפניתי בשירותים, מה זה יכול להיות? 4. איזה מגבונים לחים להשתמש עם בישום(אלכוהול) או בלי בישום? 5. בלי משחה אני סובל מגירודים ורקPROCTO GLYVENOL באמת מרגיע את הגירוד. האם המשחה הזאת ממכרת ואם כן יש משחות שאתה יכול להמליץ שאשתמש. ויש משחות שמרפאות ולא רק משכחות את הגירודים? 6. האם מפרוריטוס יש סיכוי לזיהום דם וזה מדבק את אחרים? תודה רבה.

דר' חשוב לציין שנבדקתי לא מצאו בגוףי אלרגיה PATH TEST או תולעים.

שלום פרופסור, אני בשנות ה-20 המוקדמות לחיי, יש לי מעי רגיז וברמה הכללית יש לי שינויי בהרגלי היציאות אחת לכמה זמן...לא משהו מוזר, כבר כמה שנים ככה. מה שכן, כבר 2-3 שבועות שאני חש בשינויים, לפעמים צואה נוזלית ולפעמים לא, יכול להיות לפעמים צואה בהירה יותר ולפעמים פחות (לא בטוח בנושא הזה), לפעמים כאבים קלים בבטן פה ושם לפני יציאת צואה (לא קבוע), סובל מעודף משקל. אין מחלות של איזור הבטן בהיסטוריה המשפחתית. רציתי לדעת אם יש סיבה לבדוק את הנושא.

שלום רב, הסימפטומים שאתה מתאר יכולים להתאים למעי רגיז והסיבה העיקרית לטפל בהם היא נסיון לשפר את איכות החיים. איני יודע איזה בירור עברת עד עכשיו, אולם כעיקרון הסיכוי להתפתחות ממצא מסוכן כגון סרטן המעי הגס חלילה בגיל 20+ ללא סיפור משפחתי של סרטן מעי גס בגיל צעיר נמוך מאד מאד, והסיכוי שתלונותיך נובעות מבעיה שפירה כלשהי גבוהים בהרבה. במידת הצורך, מומלץ לפנות לגסטרואנטרולוג בעל התמחות ספציפית בתנועתיות מערכת העיכול.

שלום רב! אובחן אצלי על ידי האורולוג : sups perineal sinus/fistula. פרינאום סמוך לפי הטבעת יש לי פצע שמפריש נוזל, זה מטריד . מה עלי לעשות?

זאב שלום, פיסטולה פריאנאלית היא בעיה רפואית המטופלת על ידי כירורג קולורקטאלי. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. מעט מידע כללי על פיסטולה: פיסטולה פריאנאלית היא מעין תעלה תת עורית המקשרת בין החלק הפנימי של פי הטבעת והעור סביב פי הטבעת, שדרכה עוברת הפרשה מהאנוס והרקטום כלפי העור החיצון. פיטולה נוצרת פעמים רבות לאחר שהיה אבצס סביב פי הטבעת, בין אם הוא אובחן ונוקז כירורגית ובין אם לאו. אבסס נגרם כתוצאה מדלקת חריפה של בלוטה קטנה הנמצאת בתוך האנוס, שתפקידה באופן תקין להפריש נוזלי סיכה לפי הטבעת. הזיהום נגרם לרוב כאשר הצינורית המנקזת את הבלוטה נסתמת, וחיידקים מתרבים בחלל הבלוטה. במחלות מעיים בהן יש כיבים ודלקות חוזרות (כגון מחלת קרוהן) קיימת גם כן נטיה מוגברת להיווצרות אבסס כזה. הטיפול העקרוני בפיסטולה פריאנאלית הוא כירורגי, וטפול במשחה או באנטיביוטיקה לרוב אינו מרפא את הפיסטולה. סביב פי הטבעת נמצאים השרירים הטבעתיים השולטים ביציאות, וכל תיקון ניתוחי של הפיסטולה צריך לשמר את השרירים האלו, על מנת לא לפגוע ביכולת השליטה. בכדי להעריך את מבנה תעלת הפיסטולה ומיקומה ביחס לשרירי הסוגרים של פי הטבעת, לעיתים מומלץ (לפי שיקול הכירורג) לבצע בדיקות הדמיה כגון TRUS שהיא בדיקת אולטרסאונד של האיזור. המכשיר הוא בערך בעובי אצבע של בנאדם והוא מוחדר בעדינות דרך פי הטבעת כמו בבדיקת אצבע ומראה את מבנה איזור פי הטבעת. הבדיקה כרוכה באי נוחות מסויימת אך הסיכון בבדיקה כמעט לא קיים. כאשר תעלת הפיסטולה לא מכילה כמות משמעותית של שרירי סוגרים, ניתוח הפיסטולה כולל בד"כ חיתוך של הרקמה מעל הפיסטולה. בביצוע החתך יוצרים מין חריץ פתוח שמאפשר ניקוז של ההפרשות, ועם הזמן החריץ נרפא באופן עצמאי מבפנים כלפי חוץ. ברוב המקרים, הניתוח נעשה באשפוז-יום, או עם שהיה קצרה בביה"ח. למרות שמדובר בניתוח עם פצע פתוח וריפוי הדרגתי, שעור ההצלחה בריפוי הפיסטולה הוא מעל 95%. במצבים בהם הפיסטולה חוצה חלק ניכר משרירי הסוגרים, יש צורך הניתוחים מורכבים יותר, לתיקון הפיסטולה תוך שימור השרירים. אחד הניתוחים המקובלים מבוצע דרך פי הטבעת, ובו יוצרים מעין "לשון" של רקטום הנקראת מתלה, ומשתמשים בה על מנת לסגור את הפתח הפנימי של הפיסטולה, המזין אותה. מדובר בניתוח יותר גדול, ומצריך בד"כ אשפוז של מספר ימים. טכניקה חדשה יותר כוללת הפרדת תעלת הפיסטולה במהלך מסלולה בעת שהיא עוברת בין שרירי הסוגרים ללא חיתוך שרירים, טכניקה הנקראת LIFT. לאחרונה ישנה גם אפשרות למילוי של הפיסטולה בחומרים המעודדים את ריפויה. מדובר בניתוחים יחסית פשוטים עם התאוששות מהירה וחזרה מהירה לפעילות רגילה. השיטה היותר נפוצה היא הזרקת דבק ביולוגי האוטם את תעלת הפיסטולה, ומעודד את ריפויה. בשיטה זו אין כל פגיעה בשרירים, ולרוב ניתן לחזור לפעילות רגילה כבר למחרת הניתוח. שעור ההצלחה הוא בינוני, אך לאותם אלו שזה הצליח נחסך ניתוח גדול יותר. חומר חדש יותר מיוצר בקולגן המופק מרקמת מעי של חיה, והנסיון בו רק מתחיל להצטבר, אולם נראה כי שעור ההצלחה מעט גבוה יותר משל דבק. לצערנו שני חומרים אלו אינם בסל הבריאות ולכן לרוב אינם מסופקים על ידי מערכת הבריאות הציבורית.

הייי, הבטן שלי מאוד מאוד נפוחה והיציאות שלי נוראיות (חודש אולי לא היה לי) אני משתמשת בלבולק ובנורמלקס ומאז היציאות שלי רכות מאוד וקטנות ויוצאות בצורת שרוכים כאילו יש חסימה בפנים. שמתי לב שיש לי מעיין בליטות מחוץ לפי הטבעת ואני חושבת שגם בפנים כייוון שמורגש לי חסימה (בנוסף, לא מצליחה להוציא צואה או שבכלל אין לי צורך). העניין שהבליטות לא מגרדות או כואבות אך רק ורק סותמות את המעבר וגורמות לי להשמנה (עליתי 3 קילו) בגלל שהצואה יואצאת. רופא אחד אמר לי שאין קשר לבליטות הפנימיות וליציאת הצואה. מה אני עושה? בבקש תעזור לי אני כבר מיואשת תודה

תובל שלום, צר לי לשמוע על סבלך. יחד עם זאת, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לגסטרואנטרולוג בעל התמחות ספציפית בתנועתיות מערכת העיכול או רצפת האגן או לכירורג קולורקטאלי לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום, אני שבועיים לאחר ניתוח דופלר וסובל מכאבים קשים, במיוחד לאחר יציאות. בבדיקת רופא נאמר לי שנוצר לי טרומבוזיס בתוך התעלה והוא כנראה זה שגורם לכאבים. מדובר בכאבים חזקים במשך כחצי שעה-שעה לאחר כך יציאה (היציאות אינן קשות במיוחד ואין לי עצירות). לאחר שמשככי כאבים חלשים יותר לא עזרו, הרופא נתן לי פרוקסט, אך אחת מתופעות הלוואי של התרופה היא עצירות. האם אתה ממליץ להשתמש בתרופה כדי להקל על הכאב או שמא העצירות שתיגרם רק תגרום בעיות גדולות יותר?

שלום רב, פרקוסט אכן יכול לגרום לעצירות, ולכן חשוב להתאים את השימוש במרככי היציאות בהתאם ולמנוע עצירות בעת שימוש בתכשיר זה.

לפני כחודש וחצי עשיתי בדיקת קולונוסקופיה כדי לשלול קרוהן - שללתי ויצא רק מעי רגיש ומפותל. ההכנה לבדיקה (החומרים המשלשלים) גרמו לי סבל רב - צריבה קשה באזור פי הטבעת ואי נוחות שהמשיכה גם אחרי הבדיקה. ניסיתי בהתחלה כל מיני משחות עצמאית כולל פרוקטו גליבנול. כירורג, (בבידקה חיצונית - לא חשב שצריך לבדוק פנימית לאחר הקולונוסקופיה) אמר שהוא חושב שהבעיה שלי היא של העור ושלח אותי לרופא עור. רופא עור אמר שרואה סדקים קטנים בפי הטבעת וכן מעט פטריה. נתן טרידרם ופוליקוטן - שבהתחלה עזרו מאוד ובאמצע הפוליקוטן החלה שוב החמרה. הרוםא אמר שבבירור רואים פטריה, וקיבלתי פלוקנול וקומגיס. בהתחלה היה שיפור משמעותי בגרד, חוץ מכאבים (תחושה של פצע) בזמן יציאות, שהשתפר כששיניתי את התזונה. אחרי 6 ימים של קומאגיס הפטריה החלה לחזור ועתה יש לי שוב גרד עצום. רופא העור אמר שמיצה את האפשרויות שלו (!) ואני חסרת אונים. הגרד הוא גיהנום. האם אין מה לעשות נגד הפטריה? האם יש משהו שגורם לפטריה לחזור כל הזמן או שלא קיבלתי את הטיפול הנכון מלכתחילה? אני חסרת אונים כיוון שגם הרופא לא עוזר לי...

היי. לא רופא, אבל טופלתי בזמנו נגד פטריה בפי הטבעת, וניסיתי משחות שלא ברשימה שלך (ציקלודרם למשל). אז עצתי - לכי לרופא נורמלי. אני הייתי אצל אייל ווסוקי (אומרים הכי טוב במכבי). בהצלחה.

היות ומעולם לא סבלתי מעצירות והיום יש לי פיסורה אחרי לידה והתחלתי לסבול מעצירות

חנה שלום, פיסורה עצמה אינה גורמת לעצירות, אך הפחד מכאב יכול לגרום להתאפקות ממושכת שיכולה לגרום לעצירות. העצירות עצמה לעומת זאת גורמת לפיסורה ומחמירה אותה. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

שלום אני בן 21 וסובל מטחורים בהמלצת פרוקטולוג אני לוקח נורמלק מזה כחודש ואכן מאז לא היו לי כאבים. האם יש בעיה בשימוש בנורמלקס לאורך זמן? האם זה ממכר כמו ששמעתי וקראתי רבים שטוענים? תודה מראש על התשובה.

יעקב שלום, נורמלקס אינו גורם להתמכרות מעי וניתן להשתמש בו לאורך זמן.

שלום רב. לפני שבוע קיימתי לראשונה יחסי מין אנאליים עם בן זוג די חדש שנבדקנו שנינו למחלות זיהומיות טרם הארוע. היחסים היו די אינטנסיביים והוא גמר בפנים. בטווח של שעה מסיום היחסים הרגשתי בריח חריף מאוד מפי הטבעת, וכבר לאחר כמה שעות היה דמם ורדרד טרי קל. הריח היה בלתי נסבל במשך 4 ימים בערך והיום, שבוע לאחר מכן, אין כבר דמם בכלל, הכל כרגיל למעט אי נוחות קלה בעת מעבר צואה, למרות שכמעט בסדר גמור. מה שכן - הריח כבר לא קיים באותה רמה אבל לאחר שאני מנגבת ומריחה הוא קיים על הנייר. האם התופעה מוכרת? האם זו למעשה מעין תסיסהשל חיידקים שנמצאים בין כה וכה בצואה בשילוב עם הדם הטרי שהיה והזרע? קבעתי תור לגאסטרו לעוד חודש וחצי (!!) איןן תורים מוקדם מזה. מה כדאי לי לעשות בינתיים? אני מוטרדת מאוד. זו היתה הפעם הראשונה שקיימנו יחסים בכלל. אני מניחה שמחלת מין כלשהיא לא מתפרצת בסמוך ככ לקיום היחסים...אנא פרוש בפניי את האופציות מה ייתכן וקרה בעצם. תודה תודה. מעיין.

מעיין שלום, כפי שאת מציינת, מחלת מין אינה מתבטאת מיידית לאחר קיום יחסי מין. יחסי מין אנאליים לא גורמים לרוב ל"תסיסה של חיידקים". סביר שאיזור פי הטבעת נפצע מעט כתוצאה מיחסי מין אנאליים שאולי לא היו מספיק עדינים, מה שגרם לכאב ולמעט דמם. איני יודע מה גרם לריח. מציע לתת לאיזור מספר ימים להחלים, ואם אתם מעוניינים לקיים שוב יחסי מין אנאליים, להקפיד על סיכוך מתאים (ניתן להשתמש הנוזלים מסככים) ולהפסיק מיידית אם מופיע כאב.

שלום..לפני כחודש וחצי הייתי אצל הכרורג שלי והתגלה לי שיערה הפוכה בעצם הזנב..לא צרייך לצייון שחשתי כאבי תופת פניתי לכירורג אמר שנוצר זיהום עשה לי מין ניתוחון קטן ותוך יומיים-שלוש חזרתי לשגרה..אותו כירורג אמר לי לחזור אליו בעוד חודשיים לניתוח..עכשיו למיטב זכרוני הוא הזכיר באותו ניתוח סכין חשמלית ותקופת החלמה של בין חודשיים לשלוש!!!!שצריך כל יום לשטוף את האזור כמה פעמים ולהחליף תחבושות..רציתי לדעת בדיוק איך זה עובד ואם אני אלך לכירורג פלסטיקאי..איך זה עובד עם לייזר מה תקופת ההחלמה שלו כאשר משתמש בזה...אשמח לתשובה במהרה כשהמצב עוד רגוע..בשביל לדעת מה לעשות ולסיים עם זה..

אבנר שלום, הטיפול בסינוס פילונידאלי מבוצע כשגרה על ידי כירורגים כלליים וכירורגים קולורקטאלים / פרוקטולוגים (שלרוב יותר מנוסים בבעיה זו). לרוב הנושא אינו בתחום טיפולם של פלסטיקאים. ההחלמה מניתוח כגון זה אכן יכולה להיות ממושכת, אך תלויה בסוג הניתוח שנבחר, ולא הסוג הסכין או מכשיר האנרגיה בו משתמשים. מעט מידע כללי על סינוס פילונידאלי: סינוס פילונידאלי בעצם הזנב הינו מעין כיס תת-עורי, עם פתח המפריש לעור, ומופיע באיזור הגב התחתון, מעל פי הטבעת, באיזור השסע שבין שני העכוזים. סינוס פילונידאלי נגרם כנראה מהתרחבות של זקיק שערה ומכיל בתוכו לעיתים שיער כלוא. הסימפטומים העיקריים יכולים להתבטא בהפרשה של נוזל בהיר, עכור או דמי מאיזור היווצרות הסינוס שנראה כנקב קטן בעור, ואי נוחות באיזור עצם הזנב. לעיתים נוצרת דלקת באיזור המתבטאת באודם, רגישות והפרשה מוגלתית בעלת ריח רע. לעיתים יכול להתפתח זיהום והופעת מורסה (אבסס) באיזור הגב התחתון שיכולה לגרום לחום, כאב עז, והרגשה כללית רעה. אבסס פילונידאלי דורש בד"כ פתיחה כירורגית דחופה ופניה מיידית לחדר המיון. מטרת הטיפול הכירורגי – מתן פתרון רדיקאלי,על מנת לסלק את הסינוס באופן שלא יחזור. ישנן שיטות ניתוחיות רבות לטיפול בסינוס פילונידאלי, ואין הסכמה גורפת בין הכירורגים מהי השיטה הטובה ביותר. השיטה ממקובלת ביותר היא כריתה רדיקאלית של הסינוס. לאחרונה פותחה גם שיטה לפיה כורתים רק את תעלות הסינוס בניתוח קטן יותר, עם התאוששות מהירה יותר. בניתוח מבצעים כריתה של האיזור הנגוע. את הניתוח מבצעים בד"כ בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים ניתן להסתפק בהרדמה מקומית. מאחר שסינוס פילונידאלי הוא תהליך בו יש הפרשה ולעיתים זיהום, הסיבוך העיקרי שיכול להופיע לאחר הניתוח הוא זיהום הפצע. לכן לעיתים משאירים את הפצע פתוח ונותנים לו להירפא מעצמו. ההחלמה מניתוח זה יכולה להמשך לעיתים מספר שבועות בהם נדרש טיפול בפצע, למרות שלרוב ניתן לחזור לתפקוד יומיומי מוקדם יותר. יש חשיבות רבה במהלך הריפוי לשמירה על ניקיון המקום ושימוש בפדים יבשים לספיגת ההפרשות. יש לציין כי לאחרונה נכנסה לשימוש שיטה חדשה, שפותחה בישראל, לטיפול ניתוחי בסינוס פילונידאלי. בשיטה זו נכרת עיקר הסינוס והתעלות הקשורות אליו בסכין עגולה מיוחדת המשאירה חלל פתוח קטן יותר. שיטה זו כרוכה בהחלמה מהירה יותר, למרות ששיעור ההצלחה כנראה מעט נמוך יותר מאשר בכריתה רגילה, ועומד סביב 70%. במקרים בהם טכניקה זו אינה מביאה לריפוי מספק, ניתן לבצע בהמשך כריתה רגילה.

אם אני רואה לאחר יציאה שירד לי דם, וכאשר יש לי יציאות ואני מנגב לאחר מכן אני יכול לנגב הרבה ועדיין אני יראה כאילו מלוכלך לי, ולפעמים אני יכול לראות מספר שעות לאחר שהייתה לי יציאה כאילו לא ניגבתי. אני צריך ללכת לבדיקה? אם כן אני צריך לפנות קודם לרופא משפחה או לפרוטלוג?

ניר שלום, תחום הבעיות שאתה מתאר מטופל על ידי לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג. מעבר לכך, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה.

כדי ללכת לפרוקטולוג אני אצטרך ללכת קודם לרופא משפחה שיבדוק אותי ואתן לי הפניה או שניתן ללכת ישירות לפרוקטולוג? ואם תוכל להמליץ על רופא מכללית בפתח תקווה

ערב טוב... אני סובל מפיסורה כחודש והתחלתי להתשתמש במשחה נפדיפין 0.4% 4 פעמים ביום וישנו שיפור מועט.הרופא הציע לי שני אפשרויות.הראשונה,הזרקה והאופציה השניה היא הרחבה של פי הטבעת. מה שהייתי מעוניין לדעת למה בדיוק גורמת ההזרקה ומה בדיוק משמעות הדבר של הרחבת פי הטבעת שזה כאמור בהרדמה תחת טשטוש. שאלה נוספת, האם ישנה אפשרות לעשות את זריקה של החומר גם תחת טשטוש ? או חומר שמאלחש ומרדים את האזור כך שלא ארגיש. מכיוון שלא כל כך הוצעה לי האפשרות הזו ואני מאוד חושש מהחדרת המכשיר בגלל הכאבים. עוד רציתי לשאול באם ובמידה אני עושה את הנתוח, האם תהיינה השלכות על שליטת הסוגרים בעתיד ? בתודה מראש

דן שלום, בפיסורה, השריר הפנימי סביב פי הטבעת עובר התכווצות מתמדת ומטרת הטיפול היא לגרום להרפיה שלו. החומר המוזרק לטיפול בפיסורה הוא לרוב בוטוקס, חומר משתק שרירים (המשתק את השריר לכ 3-4 חודשים), ואשר מוזרק לשריר הסוגר הפנימי של פי הטבעת, שמכווץ באופן כרוני בפיסורה. לרוב ההזרקה היא פעולת מרפאה ולא דורשת הרדמה, ואין טעם לעשות הרדמה מקומית, כי ההרדמה גם היא זריקה. טכנית ניתן להזריק בוטוקס גם בהרדמה כללית אם לדעתך לא תעמוד בזה במרפאה. שיעור ההצלחה של בוטוקס בריפוי פיסורה עומד על כ 60-70%. ניתוח לפיסורה הוא בעל שיעור הצלחה של כ 95%, אולם כרוך בסיכון קטן מאד ונדיר לירידה קלה ביכולת השליטה. יש לציין כי הניתוח המקובל כיום הוא חיתוך כירורגי של שריר הסוגר הפנימי, והרחבה פחות מקובלת, מאחר שיתכן שהיא כרוכה בשיעור מוגבר של פגיעה בשליטה (פרט להרחבה המבוצעת עם בלון כשנראה כרוכה בסיכון נמוך יותר ביחס להרחבה ללא בלון). חשוב להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

שלום רב, כבר במשך למעלה משבוע יש לי גידולים קטנים בפי הטבעת,קיבלתי משחה שלא עזרה,והיום לראשונה רופא עור גילה שיש לי גונדילומה ואני ממש ממש לחוץ!! הבנתי שזה וירוס שנשאר בגוף גם כשהגידולים עוברים האם זה נכון?בנוסף רציתי לשאול בכמה שאלות,האם עליי להיות בלחץ או לא?וכיצד עליי להתייחס למצב החדש הזה? דבר נוסף,הוא הפנה אותי לפרקטולוג כרורוג והתור רק עוד 10 ימים, בינתיים נתן לי משחה,זה לא יכול לגדול בינתיים הגידולים בפי הטבעת??? הוא רשם שאי אפשר לטפל בחנקן נוזלי,כי זה קרוב לפי הטבעת רק לייזר או סכין. האם יש אפשרות שיהיה מצב שיעשו לי לייזר או שאי אפשר כי זה קרוב לפי הטבעת ואפשר רק לחתוך? אני יודע שחפרתי פה,אבל אני מבוהל מאוד,שמעתי גם על HPV ועל בדיקת PCR שקראתי פה,יש לי בכלל צורך להיבדק בה? מבקש בכל לשון של בקשה שתענו לי על השאלות כי מכל מה שרשום בכל הרשת לא ברור לי כלום,ורק מלחיץ אותי יותר ויותר!!! אני ממש מבקש שתתייחסו פה להודעה שלי,כי זה ממש ממש חשוב לי!!!! אני אודה לכם בתודה מראש ומקרב לב נדב

נדב שלום, קונדילומות הם נגעים עוריים שנוצרים עקב פעילות וירוס שנקרא HPV (היומן פפילומה וירוס) באיזור פי הטבעת. אנו לא מתייחסים לנגעים אלו כ"גידולים" והסיכוי שנגעים אלו יפתחו ממאירות באנשים שאינם מדוכאי חיסון נמוך. בכל מקרה, אין כל משמעות לימים ספורים או שבועות ספורים במהלך המחלה. לגבי אופן הטיפול, יש לבצע תחילה בדיקה מלאה של פי הטבעת, כולל בדיקה של חלקו הפנימי, בכדי לקבוע איזה טיפול יתאים לך ביותר. נגעים הנמצאים גם בחלקו הפנימי של פי הטבעת זקוקים לרוב לטיפול כירורגי בניתוח. בנגעים חיצוניים ניתן לטפל בצריבה בניתוח, בצריבה בלייזר או במשחה הנקראת אלדרה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

האם החומר שאקח לריכוך צואה יכול לפגוע בי בדרך כלשהי ולגרום לתלות בחומר?

דנה שלום, חומרים משלשלים כולל לקסטיבים, תה טיבטי וכו יכולים לגרום להתמכרות, אולם מרככי יציאות כגון תוסף סיבים טבעוני או מרככי יציאות סינטטיים כגון פגלקס ונורמלקס אינם גורמים להתמכרות וניתן להשתמש בהם לטווח ארוך. מומלץ להקפיד על שתיה מרובה.

אני מקיים יחסי מין אנאליים,אני חושב שפי הטבעת שלי מאוד גל בעקבות כך,השאלה היא אם אני יפסיק לקיים סקס אנאלי למשך תקופה ארוכה,האם פי הבטעת יקטן לגודל הקודם? הוא לא ענק כן..אבל הוא גדל עם השנים..

דוד שלום, קשה לי לענות היטב על שאלה זו ללא בדיקה, אולם ככלל יחסי מין אנאליים עדינים ולא אלימים לא גורמים לנזק לפי הטבעת. במידה שאתה עדיין לא רגוע, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום, לאחרונה אני מאוד מתאמצת בנוחיות, ולא ברור לי למה. אני שותה ליטר וחצי בכל יום, אוכלת מסודר (פירות ירקות פחמימות) ובכל זאת אני מאוד מתאמצת בנוחיות כל יום. לאחר המאמץ אני מרגישה נפיחות, לפעמים גדולה יותר ולפעמים קטנה יותר ולאחר כמה שעות זה נעלם.. אבל זה לא נעים ולא אסתטי במיוחד. אשמח לעזרה.. בנוסף, בסוף החודש אני טסה לדרום אמריקה לטיול של חצי שנה, האם זה יכול להשפיע? להחמיר? או כל דבר אחר? ואם יש צורך בבדיקה של מומחה למי אפשר לפנות? תודה.

דניאל שלום, מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים כפי שאת עושה, ובמידת הצורך ניתן ובהחלט מומלץ להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. חשוב לציין כי פעמים רבות בזמן נסיעות וטיולים הרגלי התזונה והרגלי החיים משתנים, ועצירות יכולה להחמיר, ולכן מומלץ להשתמש במוצרים כגון אלו במידת הצורך. איני יודע את גילך, אולם אם יש עצירות חדשה ואת מעל גיל 40, או אם אין שיפור בטיפול הנ"ל, כדאי לפנות לגסטרואנטרולוג לשקול בדיקת קולונוסקופיה, וגם להתייעצות בנושא העצירות.

שלום לפרופסור זמורה, חבר שאינו יודע עברית ביקש ממני לברר, היכן בישראל הוא יכול לעבור טיפול לא כירורגי (על ידי לייזר) בטחורים פנימיים. הוא סובל מאוד מכאבים... מקוה לקבל תשובה בקרוב. תודה

שלום רב, איני יודע בדיוק לאיזה טיפול את מתכוונת במונח זה. אם את מתכוונת לצריבה של טחורים על ידי לייזר, אז מדובר בטיפול העובד על אותו עיקרון בו עובדת קשירת טחורים, עם שיעור הצלחה ושיעור סיבוכים דומה, רק הרבה יותר יקר, ולכן רוב הכירורגים הקולורקטאליים בארץ אינם מבצעים פעולה זו. ישנן מספר מרפאות שהמומחים העובדים בהם אינם שייכים לזרם המרכזי של המקצוע בארץ, המציעות טיפול זה. ניתן למצוא מידע אודותם בחיפוש פשוט באינטרנט.

שלום ד"ר, אני בן 27 וסובל מכמה בעיות רפואיות יחסית לא קשות. 1. דיכאון ופאניקה, מטופל ע"י ציפרלקס 20 מ"ג ביום. 2. ריפלוקס, לאחרונה סיימתי חודשיים טיפול בלנטון (עם חודש הפסקה ביניהם) 3. מספר קונדילומות קטנות סביב פי הטבעת, מטופל באלדרה 5% במשך חודש כניסיון לפני צריבה בלייזר. אני סובל מעצירות קלה ככל הנראה בגלל הציפרלקס, היום באופן חד פעמי בינתיים בניגוב שלאחר מתן צואה, ראיתי כי הנייר די מלא בדם טרי. הצואה עצמה נראתה בסדר ולאחר הניגוב לא יצא דם נוסף. בשל הבעיות דלעיל עברתי לפני כחצי שנה גסטרוסקופיה שהייתה תקינה (כולל ביופסיות תקינות) ולפני כחודש רקטוסקופיה עד גובה 14 ס"מ שהייתה תקינה. א. כיצד להתייחס לדימום? ב. האם הוא יכול להיגרם מהטיפול נוגד הקונדילומה באלדרה (מסיבה ראשונית בשל התרופה או מסיבה משנית כגון דימום של הנגעים כתגובה חיובית בדרך להצלחת הטיפול)? ג. המשך בירור, טיפול? תודה

שלום רב, כעיקרון, הסיכוי שהדמם החד פעמי שאתה מתאר נובע מבעיה מסוכנת כלשהי כגון גידול חלילה בגיל 27 הוא נמוך מאד, ובעיקר לאור זה שעברת רקטוסקופיה, וסביר להניח שהדימום נובע מאיזור פי הטבעת, אולי כתוצאה ממריחת האלדרה או מטחורים פנימיים למשל. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות ומניעת עצירות, על ידי כלכלה עשירה בסיבים תזונתיים ושתיה מרובה. ניתן ומומלץ להעזר בתוסף סיבים או במרככי יציאות סינטטיים הניתנים לרכישה בבתי מרקחת ללא מרשם רופא, ולהקפיד על שתיה מרובה. אם יופיעו אירועים חוזרים של דימום מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבירור והכוונת הטיפול.

עברתי לפני יותר מחודש ניתוח לסגירת סטומה ולאחרונה התחילו לי כאבים בצלקת שהיתה פעם פתח הסטומה ונוסף הבטן שלי מעט נפוחה. האם זה מעיד על הדבקויות? האם יש סיבה לחשש? מאז הניתוח הייתי בביקורת אצל הכירורג, אבל הוא אומר שהכל בסדר.

שלומית שלום, ככלל, הדבקויות לרוב לא כואבות. מעבר לכך, לצערי אין ביכולתנו (ולא יהיה אחראי מצידנו) לספק יעוץ פרטני באינטרנט מבלי להכיר את כל פרטי המקרה וללא בדיקה. אם את לא רגועה, מומלץ לפנות לכירורג המטפל או למרפאת המחלקה הכירורגית בה בוצע הניתוח לבדיקה וייעוץ.

אני 11 וחצי חודשים לאחר לידה ויש לי פיסורה. לפני כ-3 וחצי שבועות התחלתי למרוח משחה nifedipine 0.2% שנתן לי הפרוקטולוג ואין שיפור ממשי. עדיין כואב לי מדי פעם ולאחר יציאות.יש לציין שמדי פעם היו לי יציאות קשות וייתכן כי הפיסורה נפצעה. מה לעשות? יש עדיין סיכוי שהיא תבריא ממשחה או שאצטרך ניתוח?

דנית שלום, ראשית, מומלץ מאד להמנע מיציאות קשות. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות ומניעת עצירות, על ידי כלכלה עשירה בסיבים תזונתיים ושתיה מרובה. ניתן ומומלץ להעזר בתוסף סיבים או במרככי יציאות סינטטיים הניתנים לרכישה בבתי מרקחת ללא מרשם רופא, ולהקפיד על שתיה מרובה. שנית, פיסורה היא בעיה של איכות חיים, ורק את יכולה להחליט אם השיפור מספק או שאת רוצה להמשיך לטיפול נוסף. כעיקרון, יש סיכוי לשיפור בטיפול שמרני מיטבי, אולם בהחלט לגיטימי להמשיך לשלב נוסף לאחר כחודש של טיפול שמרני. מעבר לכך לצערי אין ביכולתנו (ולא יהיה אחראי מצידנו) לספק יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות להתרופות היעילות והנפוצות לצורך זה. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

הייתי רוצה לדעת מה ההבדל בין תסמינים של פיסורה לתסמינים של טחורים? האם גרד, כאבים עזים בעת מתן צואה ודימום משותפים לשניהם? בברכה.

שלמה שלום, טחורים ופיסורה הן 2 מחלות שונות של פי הטבעת, אשר יש להן מספר מכנים משותפים. שתיהן יכולות להגרם או להחמיר עקב עצירות, יציאה קשה או מאמץ בשירותים, ושתיהן יכולות לגרום לסבל באיזור פי הטבעת. התלונות שתארת מחשידות מעט יותר לפיסורה, אולם יכולות להופיע גם בטחורים. לצערי אין ביכולתנו (ולא יהיה אחראי מצידנו) לספק יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות ומניעת עצירות, על ידי כלכלה עשירה בסיבים תזונתיים ושתיה מרובה. ניתן ומומלץ להעזר בתוסף סיבים או במרככי יציאות סינטטיים הניתנים לרכישה בבתי מרקחת ללא מרשם רופא, ולהקפיד על שתיה מרובה. להכוונת הטיפול, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג . מידע כללי על מחלות אלו מפורט למטה. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות להתרופות היעילות והנפוצות לצורך זה. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

שלום. אני בת 35 בהריון מתקדם (חודש שמיני) .מזה 3 שבועות אני סובלת מהתפרצות של טחורים וקיימת גם פיסורה בנוסף (אני סובלת כרונית מזה ואף עברתי קשירה) שיניתי את התפריט שלי לירקות גבינות ופירות ואין כל שיפור או הקלה בנוסף אני משתמשת קבוע במשחת פרוקטו הייתי מעונינת לדעת האם יש משהו נוסף שיכול להקל על הסבל שלי נמסר לי שאין מה לעשות עד לאחר הלידה אני עוברת לידות טבעיות דבר שאינו מקל על הבעייה אשמח לקבל תשובה בהקדם

שלום רב, טחורים אכן נוטים להתבטא בשלבים מתקדמים של ההריון, והטיפול העיקרי בהם, למעט לסבלנות, הוא ריכוך יציאות. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות ומניעת עצירות, על ידי כלכלה עשירה בסיבים תזונתיים ושתיה מרובה. ניתן ומומלץ להעזר בתוסף סיבים מסחרי או במרככי יציאות סינטטיים הניתנים לרכישה בבתי מרקחת ללא מרשם רופא (כגון נורמלקס), שניתן להשתמש בהם גם בעת הריון ולהקפיד על שתיה מרובה. אם עיקר הסבל שלך נגרם מפיסורה ולא מטחורים, ניתן בהחלט לשקול טיפול במשחות המיועדות לטיפול בפיסורה, כגון ניפדיפין או רקטוג'סיק, מאחר שבשלב כזה של ההריון העובר סיים כבר את התפתחות האיברים והסיכון להשפעה על התפתחותו אפסי. בכדי לאבחן אם פיסורה היא אכן גורם מרכזי בסבלך, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום, אני בהריון בשבוע 16. בשבוע 10 לערך גיליתי אבצס בישבן, די קרוב לפי הטבעת. התעלמתי ממנו כי הוא לא הפריע מעבר לכאב מינורי וכעבור כשבועיים הוא דימם פעם אחת ושבועיים לאחר מכן דימם פעם נוספת. מאז האזור רגוע ו"שטוח" ללא סימן להחרפה, כאילו שהאבצס התרוקן ונעלם (נשארה כמו צלקת קטנה). 1. האם תופעות מסוג זה שכיחות בהריון? והכי חשוב - האם זה משהו שיכול להשפיע חלילה על תקינות ההריון ? 2. האם יש טעם ללכת לבדוק אם המצב נרגע ואם כן אצל מי? רופא נשים? רופא עור? פרוקטולוג? 3. ושאלה נוספת - האם הופעת טחורים בהריון משפיעה על תקינותו או על העובר? תודה!

נורית שלוטם רב, אבצסים פריאנאליים לא שכיחים יותר או פחות בזמן הריון, אבל בהחלט מומלץ לדאוג שהאיזור יהיה רגוע ככל האפשר מבחינה זיהומית בעת ההריון. בנוסף, יכולים להיות שיקולים שונים בעת הלידה בשל אבצס או פיסטולה פעילה. לכן, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. טחורים יכולים לגרום לסבל סובייקטיבי אך אינם מהוים סיכון לעובר או להריון. בהצלחה.

שלום עברתי ניתוח קשירת טחורים באמצעות דופלר לפני שלושה ימים. הכאבים חלפו כמעט לגמרי מלבד לאחר היציאות. לאחר כל ישיבה בשירותים (קצרה ככל שתהיה) אני סובלת מכאבים חזקים שנמשכים כ10-20 דקות ועוברים מעצמם. האם הדבר נורמלי וכמה זמן לאחר הניתוח הוא אמור להימשך? אני מתחילה לפחד ללכת לשירותים.

שלום רב, אני מקווה שבינתיים חלה הטבה נוספת. כעיקרון כאב כפי שאתה מתאר יכול בהחלט להיות בגדר הנורמה בימים הראשונים לאחר ניתוח בעזרת דופלר, אך לצערי אין ביכולתנו (ולא יהיה אחראי מצידנו) לספק יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. אם יש ספק, מומלץ לפנות לכירורג המטפל או למרפאת המחלקה הכירורגית בה בוצע הניתוח לבדיקה וייעוץ.

שלום רב אני בן 28, בריא, ובחודשיים האחרונים יש לי עצירות שבאה והולכת. ניסיתי לאכול סיבים תזונתיים ודברים כאלה, אבל זה לא כל כך עוזר. בימים האחרונים יש לי תחושות לא נעימות בבטן, נפיחות וקצת צרבת. לקחתי אתמול כדור טבעי נגד עצירות בשם קלגו, והיום היה לי שלשול עם דם כהה בצואה. מה זה יכול להיות?

ג'ו שלום רב, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. אם אין הטבה מומלץ לפנות לגסטרואנטרולוג או לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

אני בת 30, בריאה ללא כל בעיות מיוחדות. מדי מספר חודשים יש לי תופעה כה מוזרה (ואני בריאה נפשית לחלוטין) שכאילו נתפס לי שריר פנימי באיזור הרקטום. הכאב חד ומפלח, אינני יכולה לזוז ויש לי גלי חום באותה עת. מה זה יכול להיות? תודה

טלי שלום, תלונות כפי שאת מתארת יכול להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, כולל הסתמנות הנקראת פרוקטאלגיה פוגקס, בה מופיע כאב עז פתאומי בפי הטבעת (יותר אופייני לשעות הלילה) ללא סיבה ברורה. יחד עם זאת, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

רציתי לדעת יש לי בפי הטבעת כמו חתיכת בשר קטנה בצד שבולטת החוצה ולא כואבת ואפשר לדחוף אותה עם האצבע לבפנים אבל אם אני לא דוחף אז היא נשארת בחוץ רציתי לדעת מה זה וממה זה נהיה ואיך מטפלים בזה תודה רבה המשך יום נעים

דרך אגב אני בן 21 אם זה משנה תודה רבה

אבי שלום, ממצא כפי שאתה מתאר יכול להתאים לטחורים חיצוניים, אולם לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, והמנעות מישיבות ממושכות בשירותים. אם הממצא מפריע לאיכות חייך במידה ניכרת, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

האם ניקוי פנימי עם האצבע בפי הטבעת אחרי כלל יציאה עלול להביא לצניחה רקטלית תודה רבה

אליהו שלום, לא ידוע על קשר בין ניקוי עם אצבע לצניחת הרקטום, אולם אם הניקוי הפנימי מבוצע בשל קשיי התרוקנות, אז קשיי התרוקנות כשלעצמם יכולים להיות קשורים לצניחת רקטום.

דר שלום רב אני בן 34 ולפני 4 חודשים עברתי ניתוח של אפצס באזור פי הטבעת. לאחר כחודש וחצי של החלמה חזרתי לעבודה. אחרי חודש ימים הרגשתי נפיחות וכאבים באזור נוסף בפי הטבעת. נסיתי לתת לזה לעבור לבד אבל אחרי מספר ימים החלה לצאת לי הפרשה מהאיזור הנפוח ופניתי למיון. במיון אבחנו אצלי פיסטולה וביום למחרת עברתי ניתוח להסרת פיסטולה שטחית. לאחר כשבוע אחרי הניתוח נבדקתי בבית החולים אצל הרופא המנתח והוסבר לי שהניתוח שעברתי הוא יחסית פשוט ואין כל סיבה לדאגה לגבי שיריריי הסוגרים. היום משעות הבוקר הופיעה לי בלוטה נוספת נפוחה וכואבת במגע הכי קטן ובמבט לאזור זה נראה לי כמו אפצס נוסף באיזור שעוד לא היה לי. השאלה שלי היא האם יכול להיות שבפרק זמן כל כך קצר יופיע לי אפצס נוסף ? ואם כן מדוע זה קורה ? מה אני לא עושה או מה אני עושה שזה קורה לי מספר רב של פעמים בטווח זמן כזה קצר? אני רוצה רק לציין שאני כבר שבועיים וחצי אחרי הניתוח ושהפיסטולה כבר לא מפרישה אבל עדיין מאז הניתוח ועד היום אני שוטף לפחות פעמיים שלוש ביום ואחרי יציאה כמובן. אשמח עם תוכל לענות לי בהקדם שאדע עם לפנות שוב למיון !!! תודה מראש דרור

דרור שלום, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. בכל מקרה של חשד לאבצס חוזר כדאי לפנות למיון. תיאורטית יכולים להווצר אבמסים חוזרים ממגוון של סיבות, החל מסגירה מוקדמת מדי של פצע הניתוח, דרך תעלת פיסטולה מפוצלת וכלה במחלה כרונית של המעי שנקראת מחלת קרוהן. גם אם אין כרגע אבצס פעיל, מציע לפנות לכירורג המנתח או למרפאת המחלקה המנתחת לבדיקה ויעוץ.

שלום אני 4 חודשיםלאחר לידה ואני מניקה באופןחלקי אני מנסה להיכנס להריון שוב. בשל בעיה של פיסורה מזה כחודש אני משתמשת בנפדיפין ג'יל האם זו תרופה בטיחותית בשבועות הראשונים של ההריון?

שימרית שלום, השפעת ניפדיפין על התפתחות העובר בשלבי ההריון המוקדמים כמו גם על ההריון ככלל לא נבדקה היטב בבני אדם, והתרופה מוגדרת כתרופה מקבוצה 3, שהיא קבוצת תרופות בהן תתכן פגיעה תיאורטית בהתפתחות העוברית. יחד עם זאת, הספיגה של ניפדיפין במריחה אנאלית למחזור הדם נמוכה מאד, ותיאורטית הסיכון נמוך בהרבה ביחס לסיכון התאורטי בנטילת תרופה זו בכדורים למשל. לסיכום, הסיכון כנראה נמוך מאד, אבל לא בטוח שהוא אפס, ויתכן שכדאי לפתור את בעיית הפיסורה טרם כניסה להריון.

שלום רב, בחודשים האחרונים (כ-4) אני סובלת מגירוד משמעותי וטורדני סביב פי הטבעת (ולאחרונה גם סביב פתח הנרתיק). בנוסף, אני מרגישה בליטות שיוצאות מאזור פי הטבעת (אולי טחורים) ועוד כל מיני בלוטות קטנות שהתפתחו באזור, בקיפולי העור. לעיתים יורד שם גם דם ובמקרים רבים כואב ללכת לשירותים. מעבר לכך, התחושה היא תמיד ש"לא הכל יצא" ואני צריכה לעיתים לחזור כמה פעמים. יש לי גם מן "סדק" צורב, כמו שריטה דקה, בין שני הישבנים, וגם משם מדמם לעיתים. הלכתי לפרוקטולוג שזיהה שמדובר בפטריה ונתן לי טיפול של 3 פעמים ביום למשך שבועיים (+טיפול וגינלי, ליתר בטחון). עבר שבוע של טיפול ואין כל שינוי בתחושתי.. עדיין מגרד נורא, ללא שיפור כלל. (אחרי הסיפור הארוך): האם יש סיבה להמשיך בטיפול, או שזה אומר שכנראה לא בפטריה מדובר.. ושאלה נוספת: איך יודעים מתי לפנות לפרוקטולוג ומתי לגסטרו? תודה, הדס

הדס שלום, תלונות כפי שאת מתארת יכול להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, כולל פטריה עורית, פיסורה, טחורים, גרד אנאלי מסיבה לא ידועה, הפרעות בהרפית רצפת האגן ועוד. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. בכל מקרה, תלונות מעין אלה הן בתחום הטיפול של כירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג.

שלום, אני בת 36, לאחר 3 לידות, סובלת מנפיחות, דמם וכאבים ברקטום לסירוגין החל מגיל ההתבגרות. תזונתי תקינה ומאוזנת ואיני סובלת מעצירויות. בחודשים האחרונים המצב הפך לכרוני, כאשר מרבית הזמן מדובר בנפיחות ודמם ללא כאבים, אך לעיתים ישנו כאב עז ביותר הנמשך אף שבועיים ברציפות. מבדיקה פרוקטולוגית עלה כי ישנה צניחה ודמם של טחורים חיצוניים והומלץ לי על ניתוח להסרתם. שאלתי- האם ניתוח שכזה, לאחר ההחלמה, ימנע את הישנות הכאבים? תודה רבה!

שלום רב, ככלל, אם הסימפטומים שאת מתארת אכן נגרמים עקב טחורים, ניתוח לכריתתם לרוב יעיל מאד ומביא לשיפור ניכר. יחד עם זאת, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. יש לקחת בחשבון שניתוח לכריתת טחורים כרוך בתקופת החלמה לא קלה שאורכת בממוצע כשבועיים- שלשה. שמירת תוצאת הניתוח לשנים ארוכות תלויה במידה רבה בשמירה על הרגלי חיים נכונים כולל המנעות מעצירות ומישיבות ממושכות בשירותים. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. הזרקה של חומרים סקלרוזנטיים או צריבת בסיסי הטחורים באור אינפראדום גורמת לפעולה דומה וכרוכה בשיעור דומה של אי נוחות וסיבוכים. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך

למה כשסוגרים סטומה משאירים את הפתח פתוח ולא תופרים? יש שם זיהום שצריך להתנקז? למנוע מראש צורך לפתוח במקרה של זיהום? תודה

אורן שלום, טכניקת סגירת הפצע לאחר ניתוח לסגירת סטומה הוא נושא מעט שנוי במחלוקת בין מומחים שונים בתחום, אולם מאחר ששיעור זיהומי הפצע לאחר ניתוחים אלו גבוה, מאחר שבפצע זה יש מעי פתוח, מומחים רבים (ואני ביניהם) נוטים להשאיר את העור בפצע פתוח בסיום הניתוח בכדי למנוע זיהום מקומי. ה"מחיר" הוא החלמת פצע מעט יותר ממושכת.

שלום, אני בת 27 ולפני שבוע החלו כאבים ודימום בזמן יציאות, מאותו יום יש לי עצירות קשה, הלכתי פעמיים לבית חולים ופעם אחת לרופא מומחה. בבית החולים אמרו שיש לי פצע פנימי ושללו פיסורה בעוד הרופא (כירוגי) מומחה אמר שזה כנראה פיסורה. אני סובלת מכאבים שאני לא יכולה להתמודד איתם, אני לא נכנסת לשירותים בגלל הכאב למרות שאני לוקחת שמן פראפין וסיבים תזונתיים לרכך את היציאות, כבר עברו 8 ימים ואני עדיין לא נכנסת לשירותים וסובלת גם מכאבי בטן חזקים ולחץ על פי הטבעת שגורם לעוד יותר כאבים. השאלה שלי היא, האם ניתן להרדים את המקום ולבצע חוקן? איך אני פותרת את בעיית העצירות שהכאב בלתי נסבל? חשוב לציין שנתנו לי גם משחה לטיפול וגם זערקין לאלחוש שממש לא עוזר לי. בבקשה עזור לי

יש עלי סינה להרתיח ולשתות יפתור בעיית העצירות

שלום, ביום שלישי האחרון עברתי ניתוח כריתת PNS ועוד משהו שאינני בטוח אלו הן שני האבחנות שרשומות לי במסמך הרפואי: Pilonidal cyst/fistula excision of pilonidal cyst קודם כל אשמח להסבר כדי שבאמת אוכל להבין מה זה כי אני מבולבל, ושנית רציתי לדעת איך הכי נכון לטפל לאחר הניתוח? כרגע יש חור פתוח שבתוכו תחבושות עם פולידין והפתח חבוש כולו, אני דואג לבצע פעולות החלפה כ3 פעמים ביום, רציתי לדעת האם זה הטיפול הנכון ואיך אני יודע אם הכל תקין מבחינת ההחלמה עד עכשיו כי יש לי ביקורת רק בעוד שבוע וחצי ואני ממש לחוץ לגבי העניין.. אשמח לתשובה. :)

אלי שלום, על פי האבחנות שציינת עברת ניתוח לכריתת סינוס פילונידאלי. ככלל, הטיפול המומלץ לרוב הוא רחצה מקומית והחלפת חבישה כ 3 פעמים ביום, כפי שאתה מבצע, אולם לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט מבלי להכיר את כל פרטי המקרה וללא בדיקה. יש לקחת בחשבון שפצע פתוח לאחר ניתוח מעין זה מחלים לרוב בהדרגה במשך מספר שבועות. אם ההחלמה לא נראית לך תקינה, מציע לפנות לכירורג המנתח או למרפאת המחלקה המנתחת לבדיקה ויעוץ. מעט מידע כללי על סינוס פילונידאלי: סינוס פילונידאלי בעצם הזנב הינו מעין כיס תת-עורי, עם פתח המפריש לעור, ומופיע באיזור הגב התחתון, מעל פי הטבעת, באיזור השסע שבין שני העכוזים. סינוס פילונידאלי נגרם כנראה מהתרחבות של זקיק שערה ומכיל בתוכו לעיתים שיער כלוא. הסימפטומים העיקריים יכולים להתבטא בהפרשה של נוזל בהיר, עכור או דמי מאיזור היווצרות הסינוס שנראה כנקב קטן בעור, ואי נוחות באיזור עצם הזנב. לעיתים נוצרת דלקת באיזור המתבטאת באודם, רגישות והפרשה מוגלתית בעלת ריח רע. לעיתים יכול להתפתח זיהום והופעת מורסה (אבסס) באיזור הגב התחתון שיכולה לגרום לחום, כאב עז, והרגשה כללית רעה. אבסס פילונידאלי דורש בד"כ פתיחה כירורגית דחופה ופניה מיידית לחדר המיון. מטרת הטיפול הכירורגי – מתן פתרון רדיקאלי,על מנת לסלק את הסינוס באופן שלא יחזור. ישנן שיטות ניתוחיות רבות לטיפול בסינוס פילונידאלי, ואין הסכמה גורפת בין הכירורגים מהי השיטה הטובה ביותר. השיטה ממקובלת ביותר היא כריתה רדיקאלית של הסינוס. לאחרונה פותחה גם שיטה לפיה כורתים רק את תעלות הסינוס בניתוח קטן יותר, עם התאוששות מהירה יותר. בניתוח מבצעים כריתה של האיזור הנגוע. את הניתוח מבצעים בד"כ בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים ניתן להסתפק בהרדמה מקומית. מאחר שסינוס פילונידאלי הוא תהליך בו יש הפרשה ולעיתים זיהום, הסיבוך העיקרי שיכול להופיע לאחר הניתוח הוא זיהום הפצע. לכן לעיתים משאירים את הפצע פתוח ונותנים לו להירפא מעצמו. ההחלמה מניתוח זה יכולה להמשך לעיתים מספר שבועות בהם נדרש טיפול בפצע, למרות שלרוב ניתן לחזור לתפקוד יומיומי מוקדם יותר. יש חשיבות רבה במהלך הריפוי לשמירה על ניקיון המקום ושימוש בפדים יבשים לספיגת ההפרשות. יש לציין כי לאחרונה נכנסה לשימוש שיטה חדשה, שפותחה בישראל, לטיפול ניתוחי בסינוס פילונידאלי. בשיטה זו נכרת עיקר הסינוס והתעלות הקשורות אליו בסכין עגולה מיוחדת המשאירה חלל פתוח קטן יותר. שיטה זו כרוכה בהחלמה מהירה יותר, למרות ששיעור ההצלחה כנראה מעט נמוך יותר מאשר בכריתה רגילה, ועומד סביב 70%. במקרים בהם טכניקה זו אינה מביאה לריפוי מספק, ניתן לבצע בהמשך כריתה רגילה.

איך מתקנים רקטוצלה בגברים? האם זהו ניתוח בטן? האם ניתן לבצע לפרוסקופית? מהם הסיכונים בניתוח זה בגברים (האם גם עלולה ליהיות סכנה לאין אונות)? אם כבר עברתי מספר ניתוחים ברצפת האגן עד כמה זה מסבך ומסכן את העניין?

רמי שלום, איני יודע למה בדיוק אתה מתכוון במונח רקטוצלה בגברים. ישנן מספר שיטות לתקן צניחות חלקיות של הרקטום בגברים, כולל גישות המבוצעות דרך פי הטבעת, וגישות המבוצעות דרך הבטן. כעיקרון גישות בטניות יכולות להיות כרוכות גם בסיכון לירידה בתפקוד המיני. מעבר לכך לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה ומבלי לדעת את כל פרטי המקרה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי עם כל תוצאות הבירור שעברת ומידע מלא על הניתוחים הקודמים לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום, אני בן 21 לפני כשבועיים אובחן אצלי קונדילומה בפי הטבעת. נבדקתי אצל רופאת עור שנתנה לי טיפול למשך חודש והפנתה אותי לפרוקטולוג על מנת לבדוק אם ישנם עוד נגעים גם ברקטום. לאחר מס' ימים נבדקתי אצל הפרוקטולוג, שלפי דבריו הוא אכן הבחין בנגעים נוספים בפנים. הוא לא טיפל בדבר בצורה כזו או אחרת אלא הפנה אותי בחזרה לרופאת העור. אני אמור לחזור אליה כעבור חודש (עוד כשבועיים), ורציתי לדעת האם עליי לפנות אליה מוקדם יותר בגלל ההבחנה שלו? יש לציין שהטיפול בנתיים מתקדם טוב לפי הבנתי. בשבוע הראשון השתמשתי במשחה בשם "גנטתרים קרם" ומיד לאחר מכן (כבר כשבוע) שאני משתמש מדי יום בקונדילוקס. ההשפעה הייתה מיידית, תוך יומיים-שלושה, הבליטות כולם נעלמו ונראו כאילו הן התפוצצו. המקום עצמו רחוק מלהיות בריא לגמרי, אלא אדמומי ונפוח אך זה בהחלט נראה כמו שיפור גדול מאז שהתחלתי עם הקונדילוקס, בעיקר כיוון שהבליטות נעלמו. מה כדאי לעשות מכאן? לחכות שבועיים ואז לחזור אל הרופאה? זה אמנם נראה שמבחוץ הכל נעלם אך מה בדבר ההבחנה של הפרוקטולוג? שיש כמה נוספים בפנים? בעיה אחרונה- בגלל שהשטח הפך למאוד רגיש ופצוע, זה שורף במהלך היום, דבר שעוד אפשר להתמודד איתו, אך זה נהייה בלתי אפשרי להשתמש בקונדילוקס מרוב שזה שורף במידה ואני מנסה. יש פיתרון? משחה שיכולה להרגיע את העניינים? תודה

ליאור שלום, בעיקרון משחות כגון אלו שאתה מתאר מטפלות רק בנגעים חיצונית לפי הטבעת, ולרוב לא מגיעות לאיזור בתוך פי הטבעת. אם אכן יש נגעים נוספים בתוך פי הטבעת, לרוב הדרך המקובלת לטפל בהם (ובאותה בזדמנות גם בנגעים החיצוניים) היא בצריבה כירורגית שלהם. לחליפין ניתן להשתמש במשחה שניתן להחדיר גם מעט לתוך פי הטבעת, שנקראת אלדרה, אבל לרוב למטופל הממוצע קשה מאד לדעת כמה עמוק יש להחדיר את המשחה. בנוסף, אם האיזור כבר מגורה, משחה זו יכולה להחמיר גירוי זה. בכל מקרה, לא נראה לי שמדובר במצב רפואי דחוף, וטווח הזמן שציינת לבדיקה חוזרת של רופאת עור נראה לי סביר. אם היא תחשוב שאכן יש מקום לצריבה כירורגית, ניתן להפנותך שוב לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום אני בת 28 בריאה בד"כ. לפני כשעה חזרתי מהכירורג עם אבחנה של סינוס פילונידלי. הוא אמר שהפתרון היחיד לבעיה הוא ניתוח. שאלתי היא האם זה נכון? רק ניתוח זה הפיתרון? משיטוט באינטרנט ראיתי שיש הרבה אנשים שהבעיה נשנית אצלם גם לאחר ניתוח, אז למה מלכתחילה לעשות את הניתוח? ההתקף הקודם שלי היה לפני כ5 שנים, אולי פשוט יותר כדאי לי לחיות עם זה ורק פשוט כשיש התקף דלקתי לפתוח, לנקז ולהיעזר באנטיביוטיקה?

אור שלום, שלום רב, בעיקרון מומלץ לנתח סינוס פילונידאלי דוקא בשלב בו הוא יחסית שקט, שכן אז הסיכון לסיבוכים ולזיהומים לאחר הניתוח נמוך יותר. קשה מאד לחזור מראש מתי יתרחשו התקפים חוזרים של אבצסים או זיהומים מקומיים אם בכלל, אבל אם יתרחשו זיהומים כאלה, יכולות להווצר תעלות חדשות הקשורות לסינוס דרכם מתנקז התהליך הזיהומי. תעלות חדשות אלו יכולות לגרום להגדלה של שטח התהליך ולהצריך ניתוח גדול יותר בשלב מאוחר יותר. מעט מידע כללי על סינוס פילונידאלי: סינוס פילונידאלי בעצם הזנב הינו מעין כיס תת-עורי, עם פתח המפריש לעור, ומופיע באיזור הגב התחתון, מעל פי הטבעת, באיזור השסע שבין שני העכוזים. סינוס פילונידאלי נגרם כנראה מהתרחבות של זקיק שערה ומכיל בתוכו לעיתים שיער כלוא. הסימפטומים העיקריים יכולים להתבטא בהפרשה של נוזל בהיר, עכור או דמי מאיזור היווצרות הסינוס שנראה כנקב קטן בעור, ואי נוחות באיזור עצם הזנב. לעיתים נוצרת דלקת באיזור המתבטאת באודם, רגישות והפרשה מוגלתית בעלת ריח רע. לעיתים יכול להתפתח זיהום והופעת מורסה (אבסס) באיזור הגב התחתון שיכולה לגרום לחום, כאב עז, והרגשה כללית רעה. אבסס פילונידאלי דורש בד"כ פתיחה כירורגית דחופה ופניה מיידית לחדר המיון. מטרת הטיפול הכירורגי – מתן פתרון רדיקאלי,על מנת לסלק את הסינוס באופן שלא יחזור. ישנן שיטות ניתוחיות רבות לטיפול בסינוס פילונידאלי, ואין הסכמה גורפת בין הכירורגים מהי השיטה הטובה ביותר. השיטה ממקובלת ביותר היא כריתה רדיקאלית של הסינוס. לאחרונה פותחה גם שיטה לפיה כורתים רק את תעלות הסינוס בניתוח קטן יותר, עם התאוששות מהירה יותר. בניתוח מבצעים כריתה של האיזור הנגוע. את הניתוח מבצעים בד"כ בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים ניתן להסתפק בהרדמה מקומית. מאחר שסינוס פילונידאלי הוא תהליך בו יש הפרשה ולעיתים זיהום, הסיבוך העיקרי שיכול להופיע לאחר הניתוח הוא זיהום הפצע. לכן לעיתים משאירים את הפצע פתוח ונותנים לו להירפא מעצמו. ההחלמה מניתוח זה יכולה להמשך לעיתים מספר שבועות בהם נדרש טיפול בפצע, למרות שלרוב ניתן לחזור לתפקוד יומיומי מוקדם יותר. יש חשיבות רבה במהלך הריפוי לשמירה על ניקיון המקום ושימוש בפדים יבשים לספיגת ההפרשות. יש לציין כי לאחרונה נכנסה לשימוש שיטה חדשה, שפותחה בישראל, לטיפול ניתוחי בסינוס פילונידאלי. בשיטה זו נכרת עיקר הסינוס והתעלות הקשורות אליו בסכין עגולה מיוחדת המשאירה חלל פתוח קטן יותר. שיטה זו כרוכה בהחלמה מהירה יותר, למרות ששיעור ההצלחה כנראה מעט נמוך יותר מאשר בכריתה רגילה, ועומד סביב 70%. במקרים בהם טכניקה זו אינה מביאה לריפוי מספק, ניתן לבצע בהמשך כריתה רגילה.

האם יש דרך אחרת להסרת קפל עור כמו משחה שתכווץ את השריר ותקלף אותו עד החלמתו?

מונא שלום, בעיקרון קפל עור שאינו בצקתי ניתן לטיפול רק על ידי הסרה כירורגית. קפל עור כזה לרוב לא מפריע לאיכות החיים פרט לפן האסטטי. ניתוח להסרתו בעל שיעור הצלחה גבוהה ושיעור סיבוכים נמוך אך כרוך בתקופת החלמה לא קלה הכוללת כאבים ניכרים למשך מספר שבועות עד להחלמה. מעבר לכך לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה.

שלום למומחה! אני כותב בשם אמא שלי, אשה בשנות ה40 לחייה. היא טוענת שכואב לה בפי הטבעת ויש לה התכווצויות וכאבים שחוזרים על עצמם מדיי יום.. היא עשתה קולונוסקופיה לפני חצי שנה והבדיקה יצאה תקינה! השאלה היא האם בדקו בבדיקה גם שאין חס וחלילה גידול ממאיר??? תודה רבה על העזרה, מחכים לתשובה, שיהיה ערב טוב!

ציונה שלום רב, מטרת הבדיקה הקולונוסקופית היא לבדוק שאין גידול ממאיר, ואם הבדיקה היתה באיכות טובה ותוצאתה תקינה סביר מאד שאין גידול ממאיר. יכולות להיות סיבות רבות אחרות לכאבים בפי הטבעת, כולל פיסורה, חוסר הרפיה טובה של שרירים, ועוד, אשר אינם נבדקים על ידי קולונוסקופיה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

אני אגש לבדיקה!