פורום כירורגיה קולורקטלית ופרוקטולוגיה

שלום רב,בת 51 לפני 7 חודשים עברתי ניתוח דחוף עקב פיסטולה ואבסס,לאחר הניתוח נישארתי כ7 חודשים עם חוט סיטון רפוי.נישלחתי לקולונסקופיה שיצאה תקינה מלבד טחורים פנימיים,אתמול נותחתי בחדר ניתוח אמבולטורי אישפוז יום הוצא חוט סיטון,סיכום אישפוז יום פעולות בדיקות ותיאור האישפוז.סיטון רפוי מחזיק עור בלבד.כיב ענק בקיר האחורי עם אנדורציה של הרקמה כולל העור.בוצע חיתוך הסיטוןוהעור שמולו נלקחה ביופסיה של העור והכיב שאלותי האם הכיב הענק מחשיד לגידול סרטני .אני מוטרדת מאד למרות שעברתי קולונסקופיה והיא היתה תקינה.בניתוח הראשון נילקחה ביופסיה של העור ב.מ.פ בלי ממצא פתולוגי. האם זה אומר שיש לי סרטן בפי הטבעת ואצטרך סטומה אני ממש מודאגת.עברתי את כל הבדיקות עד פי הטבעת עם אנדוסקופ והכל היה תקין. מהו כיב? תודה

גיני שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. אני מקווה שבינתיים יש תשובה פתולוגית מרגיעה. קולונוסקופיה לא מיועדת לבדוק את פי הטבעת, ולכן יתכן שלא זיהתה כיב בפי הטבעת. סטטיסטית, כיבים הסיכוי שהכיב נובע מסיבות שפירות רב יותר מהסיכוי שמדובר בגידול ממאיר, אולם כמובן שאין ביכולתי לבצע אבחנות פתולוגיות באינטרנט. אין ברירה, אלא לחכות בסבלנות לתוצאות הביופסיה.

אני בת 22, מזה כ3 שנים סובלת מדימום קל בשירותים, ומעט מאוד כאבים. לפני כחצי שנה רופא משפחה הביא לי נרות פרוקטוגליבנול, מה שגרם להחמרה משמעותית (עכשיו הכאבים נשארים כחצי יום לאחר יציאות ויש ממש חתיכת עור שחוסמת חלק מהרקטום). כירורג קופח אבחן פיסורה כרונית קשה ונתן מרשם למשחה ומרככי צואה (אבל אמר שכנראה אין מנוס מללכת לניתוח). אחרי הביקור גיליתי שאני בהריון (כרגע שבוע 8). מה ניתן לעשות בהריון? האם שימוש בסיבים וכו' יכול למנוע צורך בניתוח (במצב קשה כמו שלי)? האם ההריון והלידה צפויים להחמיר את המצב?

רות שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. בעת הריון, ובעיקר בתחילתו, אנו משתדלים להמנע ככל האפשר מהתערבות כירורגית, אלא אם אין ברירה ואנו לא מצליחים להגיע לאיכות חיים סבירה ללא ניתוח. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון נורמלקס (מותרים לשימוש בהריון). הימנעי משימוש בנרות שמחמירות את הכאבים. ישנן משחות לטיפול בפיסורה כגון ניפדיפין או רקטוג'זיק, ותיאורטית הסיכון בנטילתן בעת הריון נמוך שכן הספיגה שלהן אינה רבה, אולם עלייך לדעת שבטיחותן בשלב מוקדם של ההריון לא נבדקה די צרכה. חשוב מאד להקפיד על ריכוך יציאות לכל משך ההריון והתקופה שלאחר הלידה.

אני בת38 כבר 7 שנים יש לי אבצס בזנב של התוסיק זה כל הזמן פותחים עים ארדמה חלקית מנקים ואחרי כמה חודשים זה חוזר אני חסרת עונים מה אתם ממליצים לי אני יודע מאוד

בערך שנה אני סובלת מהפרשה רקטאלית שקופה וקצת רירית, ללא ריח, ללא כאבים, ללא תחושת אי נוחות, יחד עם טחורים חיצוניים. לעיתים יש דם טרי בניגוב. קולנוסקופיה לפני 5 חודשים תקינה. באוניברסיטת גוגל למדתי שייתכן ומדובר בפיסטולה. התוכל להעריך מה יש לי לפני שאני נשלחת לפרוקטולוג? תודה. אפשר לדבר איתך בטלפון?

פולה שלום, לצערי איני יכול להעריך את הסיכוי שאת סובלת מפיסטולה על סמך תיאור הפורום בלבד. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. סביר שאבחנה כזו לא ניתן לבצע גם דרך הטלפון... מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

האם זה נורמלי שלאחר חודש אני לא כלכך מאריחה דברים ??????חשוב לי לציין שלאחר הנתוח נשמתי רגיל וגם אירחתי רגיל אז מה קורה למה פיתום עכשיו אני לא מאריחה ?

שרה שלום, לצערי מתאורך איני יכול להקיש במדוייק ממה אתה סובל כרגע ומה מצבך. פורום זה נועד לספק מידע כללי על נושאים בתחום התמחותנו, וקשה לי לתת לך יעוץ פרטני מבלי להכיר את כל פרטי המקרה. מציע לפנות לכירורג המנתח או למרפאת המחלקה המנתחת לבדיקה ויעוץ.

דוקטור שלום רב בחצי שנה האחרונה עברתי שלושה ניתוחים ניתוח אפצס פראנאלי , ניתוח פיסטולה פראנאלי, וניתוח אפצס בעצם הזנב. כל הניתוחים היו בטווח של כ חודשיים אחד מהשני שזהו הזמן שבו ההיתי בהחלמה מהם. היום אני עדיין בהחלמה מנתוח האחרון בעצם הזנב שהיה לפני כחודש ימים. לפני כיומיים הופיעו לי כמו אבססים גם באזור עצם הזנב מסביב לפתח הניתוח הקיים עם הפרשות אבל מועטות מאוד. בנוסף הופיע לי לפני יומיים נפיחות מאוד גדולה שהיום בספונטני היא התחילה להתנקז בכמות מאוד גדולה ולאחר הניקוז הופיע חור בקוטר של 2 ממ שנשאר פתוח וכל הזמן מפריש. האם עלי לתת לזה הזדמנות לעבור לבד או שעלי לפנות שוב למיון????? ביום שלישי הקרוב אני מוזמן לביקורת אצל הרופא המנתח שלי האם לחכות עם זה ליום שלישי??? אודה לך על תשובתך בברכה דרור

דרור רחמים שלום, כעיקרון, אם ישנו אבצס לא מנוקז יש לפנות למיון, ואם האבצס מנוקז היטב טישנה פיסטולה מפרישה ניתן להמתין לתור אמבולטורי. לצערי מתאורך איני יכול להקיש במדוייק ממה מאלן אתה סובל כרגע ומה מצבך. פורום זה נועד לספק מידע כללי על נושאים בתחום התמחותנו, ולצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. אם יש ספק, מומלץ לפנות למיון- לכל היותר "תבזבז" כמה שעות ותשוחרר.

שלום, לפני שלוש שנים עברתי ניתוח כריתת טחורים חיצוניים ופנימיים, עקב דימומים חוזרים. בתקופה האחרונה אני סובלת מגזים במערכת העיכול וללחצים בבטן, והמצב מונע ממני להתאפק. אני מרגישה סבל רב שבכל פעם אני צריכה לשבת ולדכא את הגזים כי אם לא אני לא מצליחה להתאפק ויש לי נפיחות ללא שליטה. עלי לציין אני נמנעת ממאכלים גורמי גזים, ומשתדלת להתפנות לפחות פעמיים ביום. אני בת 58. אשמח לקבל את עצתכם מה עלי לעשות כדי לצאת ממצב מביך זה. תודה על תשובתכם המהירה.

דידין שלום, כמות הגזים מושפעת מגורמים רבים כגון המזונות שאנו אוכלים, הרכב החיידקים במעי, ועוד, וקשה להשפיע רבות על כך. ניתן להשתמש במוצרים ללא מרשם להפחתת כמות הגזים שלהם יש לעיתים תועלת מתונה. מבחינת קשיי השליטה, בתחום זה יש בשנים האחרונות התקדמות רבה, החל מטיפולי פיזיוטרפיה לשרירי פי הטבעת הנקראים ביופידבק, ועד לטכנולוגיות חדשות היכולות לשפר את איכות החיים, כגון הזרקת חומרים מעבים (כגון סילוקון) סביב פי הטבעת, או טיפול במכשיר המעביר אנרגיה הנקראת רדיופריקוונסי לשריר וגורמת לעיבוי שלו. מדובר בפעולות פולשניות, אך עם שיעור סיכון נמוך. אם את מעוניינת בטיפול מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי או לגסטרואנטרולוג בעל התמחות ספציפית בתנועתיות מערכת העיכול או רצפת האגן לבדיקה והכוונת הטיפול. מעט מידע כללי על בעיות שליטה בפי הטבעת: ירידה ביכולת השליטה בסוגר פי הטבעת, המתבטאת בקושי בשליטה במעבר גזים או צואה, הוא אחד המצבים המביכים ביותר, היכולים לפגוע באיכות החיים באופן ניכר. קושי בשליטה אינו נדיר, אולם רבים מהסובלים ממצב זה לא פונים לעזרה בשל המבוכה שהם חשים. מאחר שברוב המקרים טיפול נכון יכול לשפר את איכות החיים במידה ניכרת, חשוב לשוחח על נושא זה בפתיחות עם רופא המומחה לתחום זה. ישנן דרגות שונות של חוסר שליטה בפי הטבעת. במקרים קלים הפגיעה בשליטה יכולה להתבטא בחוסר יכולת לשלוט בגזים, ואילו במקרים קשים יכולה אף להיות חוסר שליטה מוחלטת לכל סוג יציאה. הסיבה השכיחה ביותר לפגיעה בשליטה היא נזק הנגרם לנשים בזמן לידה. קרעים סביב תעלת הלידה יכולים לפגוע בשרירים הטבעתיים שסביב פי הטבעת, ולחץ בזמן ההריון והלידה יכול גם לפגוע בעצבים השולטים בשרירים אלו. לעיתים נזק זה גורם לקושי בשליטה מייד לאחר הלידה, אולם ברוב המקרים הנזק אינו מלא והשרירים הנותרים יכולים למלא את החסר למשך שנים רבות. במצבים אלה הנזק המתרחש בזמן הלידה, יכול להתבטא בקושי בשליטה רק שנים או עשרות שנים אחר כך, כשכל שרירי רצפת האגן נחלשים. ניתוחים באיזור פי הטבעת, או דלקות באיזור זה, יכולים גם הם לגרום לעתים רחוקות לפגיעה בשליטה. ישנם מומחים מולדים נדירים בהם אין התפתחות תקינה של איזור פי הטבעת, המתבטאים בפגיעה בשליטה, בד"כ במשולב עם חסרים נוספים בהתפתחות רצפת האגן. בגיל מבוגר, שכיח כי שרירי רצפת האגן נחלשים, ופעמים רבות יכולת השליטה יכולה להחמיר על ידי מחלת השכיחות בגיל מבוגר כגון סכרת. כיצד לאבחון את סיבת הפגיעה בשליטה? שיחה גלויה עם רופא המומחה בתחום זה היא הצעד הראשון והחשוב ביותר באבחנה של סיבת הפגיעה בשליטה ובהכוונת הטיפול. לעיתים קרובות, יעזר הרופא בבדיקות נוספות, כגון: • מנומטירה – בדיקה אובייקטיבית של הלחץ המופעל על ידי שרירי פי הטבעת. הבדיקה מבוצעת על ידי צנתר דק המוחדר בעדינות לפי הטבעת, ואינה כואבת כלל. • אולטרסאונד של פי הטבעת, המדגים את מבנה שרירי פי הטבעת. • בדיקת העצבים המוליכים לשרירי פי הטבעת. מה אפשר לעשות בכדי לשפר את איכות החיים? אפשרויות הטיפול בקושיים בשליטה הן מרובות, ועל סמך תוצאות הבדיקות ניתן להתאים לכל מטופל או מטופלת את מסלול הטיפול המתאים ביותר עבורם. במקרים קלים, שינוי הרגלי תזונה ותרגילים לחיזוק רצפת האגן יכולים לתת מענה הולם. לעיתים יש צורך בתרגול מסודר של השרירים (מעין פיזיותרפיה לשרירי פי הטבעת), בהדרכת מטפל או מטפלת המומחים לתחום זה, טיפול הנקרא ביופידבק. קרעים במנגנון הסוגרים, המתגלים בבדיקות ההדמיה, נזקקים בדרך כלל לתיקון כירורגי של הקרע. בניתוח מזהים את שני צידי השריר הטבעתי הקרוע ותופרים אותם שוב על מנת ליצור טבעת שלמה. בעבר, חולים שלא ניתן היה לשפר את איכות חייהם באמצעים הנ"ל וסבלו מפגיעה קשה באיכות חייהם, נזקקו לעיתים לסטומה, שהיא שקית המוצמדת לדופן הבטן ובה נאספות היציאות. כיום ישנה התקדמות רבה בטיפול בחוסר שליטה וברוב המקרים ניתן להימנע מסטומה. בשנים האחרונות ישנה התקדמות רבה בטיפולים חדשניים לשיפור השליטה, וואמצעים חדשניים רבים נכנסו לשימוש בשנים האחרונות. במקרים בהם חוסר השליטה קל יחסית, ניתן להזריק לרקמה שסביב פי הטבעת חומרים (כגון סיליקון) המעבים את הרקמה ומשפרים את האטימה של פי הטבעת. במקרים בהם שרירי הסוגרים אינם מתפקדים ולא ניתנים לשחזור, ניתן כיום ליצור סוגר חדש לפי הטבעת, המאפשר את חידוש השליטה. ניתן ליצור סוגר זה באמצעות שריר הנלקח מהירך, אולם ניתוח זה מורכב ולאחרונה פחת השימוש בו. בשיטה התופסת לאחרונה תאוצה, מושתל תותב סיליקון מתנפח סביב פי הטבעת, האוטם את המעבר. למטופל יש יכולת שליטה מלאה בניפוח התותב, וכך מושגת שוב שליטה בפי הטבעת. טיפול חדשני נוסף כולל השתלת קוצב על העצבים המוליכים לאיזור פי הטבעת, פעולה הנקראת קיצוב עצבי העצה, או SNS. מדובר בפעולה כירורגית יחסית פשוטה, עם החלמה מהירה, ושיעור סיכונים נמוך, ולמרות שעדיין לא ברור לחלוטין איך זה עובד, ידוע היום שפעולה זו מצליחה לשפר את יכולת השליטה באופן ניכר בחלק ניכר מהמטופלים.

מחפשת רופא מומחה לכל נושא רצפת האגן - מפרוקטולוגיה עד גניקולוגיה. אני סובלת כבר שנתיים וחצי (!!!), מכאבי תופת 24/7 באיזור פי הטבעת עם השלחות על התחום הגניקולוגי. עברתי מס' רופים מומחים (כירורגים, פרוקטולוגים, גניקולוגיים), כל הטיפולים במכבי "טבעי" - כולל ביופידבק, מרפאת כאב באסותא, MRI, בדיקת truth - הכל ללא ממצא פתולוגי. משוועת עזרה !!! תודה.

דניאל שלום, צר לי לשמוע על סבלך. יחד עם זאת, לצערי מתאורך איני יכול להקיש במדוייק ממה אתה סובל כרגע ומה מצבך. פורום זה נועד לספק מידע כללי על נושאים בתחום התמחותנו,ולצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לגסטרואנטרולוג בעל התמחות ספציפית בתנועתיות מערכת העיכול או רצפת האגן לבדיקה והכוונת הטיפול.

מזה ששה חודשים אני סובל קשות מכאבים ודימומים עברתי את כל סוגי הבדיקות כולל גאסטרו מקרסקופיה ולא עזר כלום מה עליי לעשות כדי לקבל תרופות משככי כאבים שקופח לא נותנת

שלום רב, לצערי מתאורך איני יכול להקיש במדוייק ממה אתה סובל כרגע ומה מצבך. פורום זה נועד לספק מידע כללי על נושאים בתחום התמחותנו, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות למומחה המתאים לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום, הייתי אצל רופא בגלל שבזמן האחרון אני סובל מפליטה של צואה לאחר ביקור בשירותים. ז"א לא משנה כמה אני מנקה עם נייר טואלט, עדיין לאחר כמה זמן אני מרגיש שיש אצלי פליטה אני הולך שוב פעם לשירותים לנקות עם נייר טואלט. בנוסף לזה, בזמן האחרון אני מרגיש שכל הזמן שורף אצלי באזור פי הטבעת, שהאזור אף פעם לא נרגע ולפעמים יש כאבים. זאת למרות שאני מנסה להשתמש בנייר טואלט בצורה עדינה כמה שיותר וגם משתדל להתקלח כמה שיותר. אז בביקור אצל הרופא הוא איבחן בנוסף גם טחורים קטנים יחסית אצלי ורשם לי משחה ונרות נגד טחורים. אבל האם זה גם אמור לעזור לי בעניין הפליטה? כי עד עכשיו זה לא עזר וגם הרגישות והשריפה באזור נמשכת. מה ניתן לעשות במצב הזה? איך עדיף להמשיך בטיפול בבעיות שתיארתי? תודה.

דן שלום, כעיקרון, לא שכיח שטחורים גורמים לפליטה של צואה, אולם לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום לפני 17 שנה בעלי עבר ניתוח להסרת פוליפ ממאיר מפי הטבעת, מאז הוא במעקב, נעשה בדיקת דם להמגלובין היה תקין מרקרים לסרט נעשו לפני 3 חודשים תקינים, קולונוסקופיה לפי 4 שנים בהמלצת הרופא תקינים, ביום חמישי באופן פתאומי הוא קבל שטף דם מפי הטבעת, נבדק רקטלית ללא ממצא, נעשה בדיקת המגלובין בבית חולים היתה תקינה, נעשה צילום בטן רגיל היה תקין, הדימום המאסיבי הפסיק אבל הוא ישנו רק בעת ניגוב פי הטבעת דם אדום טרי, מה דעתך האם יכול להיות הישנות המחלה או שזה יכול לבוא מטחורים פנימיים,יש לנו תור לגסטרו רק ב-27 לחודש למען השקט דימוםכזה מסיבי על מה יכול להעיד אודה על תשובה רבקה

רבקה שלום, דמם מפי הטבעת יכול להגרם ממגוון של סיבות, כולל טחורים, פיסורה, פוליפים, גידולים של המעי הגס ועוד. כעיקרון, לא ניתן לומר לפי צורת הדימום מה מקורו. הסיכוי שגידול יחזור לאחר 17 שנה קטן ביותר, אולם בהחלט יש לשלול התפתחות ממצא חדש במעי הגס, ולכן הייתי שוקל בחיוב לחזור על הקולונוסקופיה.

שלום דר , אני בן 23 ולפני יומיים הלכתי לרופא בעקבות כאבים בפי הטבעת וקושי רב ביציאות , הרופא איבחן זאת כפיסורה ונתן לי שמן פאראפין וניפדיפין 0.2%+ isdn 0.2% בנוסף הוא גם נתן לי הפנייה למומחה /יועץ כירוגי על מנת לאבחן אם צריך ניתוח כרגע אני עובד לפי תוכנית הטיפול הזאת שניתנה לי , האם במידה והטיפול התרופתי הזה יצליח ואחזור למצבי המקורי ישארו לי תופעות לוואי כתוצאה מהפיסורה ? ושאלה שנייה היא האם יש סיכוי גבוהה שהפיסורה תחזור לעיתים קרובות ותפריע לי למהלך חיים נורמלי ורק ניתוח יגרום לי להיפטר מזה לתמיד ? שאלה שלישית ; כיצד אפשר להימנע מפיסורה וטחורים ? בתודה ובהערכה יוסי

יוסי שלום, אם הסימפטומים יחלפו, אין סיבה לעבור טיפול כירורגי. לאחר שפיסורה נרפאה היא אינה משאירה לרוב "תופעות לואי". הדרך הטובה ביותר להפחית ככל הניתן את הסיכוי לחזרת פסורה היא להקפיד על ריכוך יציאות לטווח בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

שלום, מהי סקלרוזציה? מהם הסיבוכים האפשריים בפעולה זו? תודה, דנה

דנה שלום רב, סקלרוזציה היא פעולת מרפאה לטיפול בטחורים פנימיים בה מזריקים לבסיס הטחורים חומר הגורם להצטלקות מקומית. מבחינת רעיון הפעולה כמו גם מבחינת ההחלמה ממנה ושיעור הסיבוכים, מדובר בפעולה הדומה לקשירת טחורים. הפעולה כרוכה פעמים רבות ביומיים - שלושה של אי נוחות מקומית ותחושה מתמדת של צורך ביציאה שחולפים. הסיכון העיקרי הוא דימום מאסיבי, שמתרחש בכאחוז אחד או פחות. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. הזרקה של חומרים סקלרוזנטיים או צריבת בסיסי הטחורים באור אינפראדום גורמת לפעולה דומה וכרוכה בשיעור דומה של אי נוחות וסיבוכים. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך

לפרופסור שלום רב, ילדתי לפני כ- 11 חודשים. מאז הלידה יצאו לי טחורים והם נעלמים וחוזרים לסירוגין. יש לי יציאה פעם ביום ומשתנה לפי המים ששתיתי באותו היום לרכה ואו קשה. לפני כחודשיים הייתה לי עצירות של 3 ימים וביום השלישי הרגשתי שאני ממש "יולדת" בזמן היציאה שהייתה קשה מאוד ומלווה בניגוב בדם טרי. מאז כמעט בכל יום או לפחות 3 פעמים בשבוע כשאני עושה יציאה יש לי דם טרי כשאני מנגבת ויש כמו נימים כאלה על הנייר. יש לציין כי לאחר ניגוב אחד זה נעלם. לפעמים אני מרגישה את הטחורים כי הם נפוחים וכואבים ולפעמים אני לא מרגישה גם לאחר הדמם. אני מפוחדת להיבדק שזה משהו חמור יותר מטחורים. אודה לך אם תענה לי והכי אם תרגיע אותי... תודה מראש.

אגב אני בת 29

שלום רב, הסיכוי להתפתחות סרטן המעי הגס או ממצא מסוכן אחר במעי הגורם לדימום בגיל 29 ללא סיפור משפחתי של סרטן מעי גס בגיל צעיר נמוך מאד מאד, והסיכוי שתלונותיך נובעות מבעיה שפירה כלשהי כגון טחורים גבוהים בהרבה. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. אם אין הטבה ניכרת מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

היי, אימי בת ה-73 לאחרונה סובלת מעצירות. (שבועיים אחרונים) ובמקביל לאורך היום יש הרגשה של יציאה רכה. מה עושים? למי פונים? אציין רק שעשתה קולונוסקופיה לפני שנה בשל דימום ויצא תקין. תודה רבה (:

פנינת שלום, אם אימך עברה קולונוסקופיה איכותית לפני שנה, הסיכוי שהעצירות החדשה נובעת ממצא כלשהן במעי הגס המפריע לכאנית למעבר אינו רב. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס.אם אין הטבה ניכרת מומלץ לפנות לגסטרואנטרולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

אני סובלת זה זמן מה מצניחת טחורים שאינם מאפשרים לי עמידה ממושכת על הרגליים, הליכה, פעילות ספורטיבית ועוד. עברתי טיפול בקשירה כבר שלוש פעמים והבנתי שיש עוד מה לקשור. לאחרונה נתקלתי המלצות לטיפול בשיטת האל דופלר. האם מוכר לך? האם אמין ובאמת לא חוזר? אשמח מאד לחוות דעת מקצועית.

אורלי שלום, HAL דופלר, הנקראת גם THD, היא אחת ממגוון השיטות הכירורגיות לטיפול בטחורים. ככלל ניתן לומר שככל שהשיטה יותר "מתונה" כך ההתאוששות יותר קלה, והתוצאה לטווח ארוך סטטיסטית פחות טובה, וככל שהפעולה יותר "אגרסיבית" כך ההתאוששות יותר קשה, והתוצאה לטווח ארוך סטטיסטית יותר טובה. בתוך קשת הטיפולים הכירורגיים, HAL דופלר היא פעולה יותר "אגרסיבית" מקשירה מרפאתית רגילה, ופחות הניתוח PPH או כריתת טחורים לדוגמה. ובהתאם ההתאוששות ממנה כמו גם שיעורי חזרת הסימפטומים. האינדיקציה העיקרית לטיפול בטחורים היא על מנת לשפר את איכות החיים, ולכן עליך להחליט כמה הסבל שאתה מתאר פוגע באיכות חייך היומיומית, ומה את רוצה לעשות בשביל לטפל בכך. HAL דופלר היא בהחלט אופציה לגיטימית. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. הזרקה של חומרים סקלרוזנטיים או צריבת בסיסי הטחורים באור אינפראדום גורמת לפעולה דומה וכרוכה בשיעור דומה של אי נוחות וסיבוכים. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך

פרופסור עודד שלום . האם אתה מטפל בשיטה זו ( HAL ) . ? תודה

שלום, אני מחפשת את המשחה פרפריישן H שמטפלת בפיסורה/טחורים, בעבר השתמשתי בה והיא עזה לי מאוד. כיום לא ניתן למצוא אותה יותר אך נאמר לי שאפשר לזמין אותה במיוחד דרך קופת החולים, האם אתה יודע על משהו כזה או היכן ניתן בכל זאת להשיג אותה? והאם יש משחות שמבצעות את אותה פעולה שניתנות להשגה? תודה מראש

שלום רב, למיטב ידיעתי המשחה הנ"ל לא משווקת בארץ מזה שנים רבות. המשחה מכילה סטרואידים, ואין כיום משחה מקבילה בארץ המכילה סטרואידים. ניתן להשתמש במגוון המשחות לטיפול בטחורים הניתנות למכירה בבתי מרקחת ללא מרשם. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. אם אין הטבה ניכרת מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. הזרקה של חומרים סקלרוזנטיים או צריבת בסיסי הטחורים באור אינפראדום גורמת לפעולה דומה וכרוכה בשיעור דומה של אי נוחות וסיבוכים. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך

שלום, יש לי פצע פתוח בפי הטבעת שלאחרונה התרחב מעט. איני מעוניין ללכת לרופא הנושא ומעדיף פתרונות ביתיים. רציתי לדעת האם טלק יכול להועיל בכך שידאג לספוח את הלחות מהדימום וכ"ו... וגם אם מי מלח יכולים לעזור לאחות או לגרום לפצע להגליד? אשמח לשמוע את דעתכם ואולי עוד פתרונות.

ליאור שלום, דרכי הטיפול שציינת אינם חלק מהטיפולים הקונבנציונאליים בפיסורה. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. טיפולים מעבר לכך דורשים בדיקת רופא (מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול). קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

שלום, אני בת 30. בריאה בדרך כלל. זה מספר חודשים יש לי כאבים בעת מתן צואה. אלו הם כאבים בכל חלל הבטן ולא רק בפי הטבעת. מעין לחץ שמופעל על כל האזור. הכאבים אינם מלווים בדימום. בעת המחזור החודשי הכאבים מתגברים מאוד. האם יש לכך הסבר או משהו שניתן לעשות כדי להקל על הכאב? תודה!

שלום רב, לצערי מתאורך איני יכול להקיש במדוייק ממה אתה סובל כרגע ומה מצבך. פורום זה נועד לספק מידע כללי על נושאים בתחום התמחותנו,ולצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. לאור הקשר המשמעותי למחזור, כדאי גם להבדק על ידי גניקולוג.

שלום פרופסור זמורה. אני סובל מדימום מאזור פי הטבעת אחרי יציאות כבר זמן מה. לאחרונה הייתי אצל פרוקטולוג, הוא אמר שלא מצא שום דבר בבדיקה והפנה אותי לגסטרואנטרולוג. קבעו לי תור רק למרס, בינתיים הדימום כמובן נמשך (לא דימום מאסיבי, רק כמה טיפות שמופיעות על נייר הטואלט). מה עליי לעשות? מה עלול להיות האבחון? תודה רבה

מושיקו שלום, כעיקרון, לא ניתן לומר לפי צורת הדימום מה מקורו, ולכן בכל מקרה של דימום אנו ממליצים לבצע גם בדיקה כלשהי של המעי הגס, שהיקיפה תלוי לרוב בגילך ובגורמי סיכון אחרים כגון סיפור משפחתי של מחלות מעי. אני מניח שמסיבה זו הופנית לגסטרואנטרולוג. בינתיים, מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. אם הדמם נמשך לאחר בדיקת הגסטרו ותחת הטיפול הנ"ל מומלץ לפנות שוב לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום ד"ר, מזה כחודש יוצא לי דם בצואה, לפעמים הרבה ולפעמים מעט, יש פעמים שאני מרגיש כאב לאחר הכבדה. בעבר היה לי טחורים. הלכתי לרופא שבדק אותי עם המכשיר והוא רשם כי נראה טחורים בדרגה 2-3, אך למרות זאת הפנה אותי לרופא גסטרו לבירור מהות הדימום. קראתי באינטרנט על כך ואני מאוד מוטרד, רציתי לדעת אם מצד אחד הוא ראה טחורים אז מדוע הוא הפנה אותי לרופא גסטרו? מדוע לא המליץ לי על טיפול נגד טחורים? איזו בדיקה רופא הגסטרו יעשה לי? אודה לתשובתך, אני מאוד לחוץ בנושא. תודה רבה!

שכחתי לציין שאני בן 26 ללא מחלות למיניהן.

עוז שלום, כעיקרון הסיכוי להתפתחות סרטן המעי הגס ממצא מסוכן אחר במעי הגורם לדימום בגיל 26 ללא סיפור משפחתי של סרטן מעי גס בגיל צעיר נמוך מאד מאד, והסיכוי שתלונותיך נובעות מבעיה שפירה כלשהי כגון טחורים גבוהים בהרבה. יחד עם זאת, לא ניתן לומר לפי צורת הדימום מה מקורו, ולכן בכל מקרה של דימום אנו ממליצים לבצע גם בדיקה כלשהי של המעי הגס, שהיקיפה תלוי לרוב בגילך ובגורמי סיכון אחרים כגון סיפור משפחתי של מחלות מעי. בגילך ניתן כנראה לבצע בדיקה קצרה הסוקרת את חלקו הסופי של המעי הגס בלבד. מסיבה זו כנראה נשלחת לגסטרואנטרולוג. בטחורים שניצפו אכן כדאי לטפל על ידי ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. באם לא תהיה הטבה מומלץ לחזור לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. הזרקה של חומרים סקלרוזנטיים או צריבת בסיסי הטחורים באור אינפראדום גורמת לפעולה דומה וכרוכה בשיעור דומה של אי נוחות וסיבוכים. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך

שלום אני בת 48, מעולם לא סבלתי מגזים, אלא בחודשים האחרונים. הבעיה היא שהם יוצאים לעיתים ללא שליטה שאין דבר מביך מזה. כמו כן בערך מאותו זמן אני סובלת משאריות צואה בתחתונים למרות ניגוב יסודי לחלוטין. האם יתכן שצריך לחזק את שריר פי הטבעת או שזה יכול להיות דבר מורכב יותר? תודה.

שוש שלום רב, תלונותיך מחשידות להפרגה ביכולת השליטה על סוגרי פי הטבעת. בעיה כגון זו יכולה לפגוע במידה ניכרת באיכות החיים, וישנם היום טיפולים רפואיים רבים היכולים לשפר את יכולת השליטה ואיכות החיים, החל מפיזיוטרפיה לשרירי רצפת האגן הנקראת ביופידבק, דרך מגוון של פעולות כירורגיות קטנות בעלות סיכון נמוך, וכלה בניתוחים גדולים לתיקון או שחזור הסוגרים. בכדי לכוון נכון את הטיפול, מומלץ לרוב לבצע סידרה של בדיקות המראות את מבנה ותפקוד שרירי הסוגרים. אם את מעוניינת לטפל בבעיה זו, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי לבדיקה והכוונת הטיפול.

מעט מידע כללי על בעיות שליטה בפי הטבעת: ירידה ביכולת השליטה בסוגר פי הטבעת, המתבטאת בקושי בשליטה במעבר גזים או צואה, הוא אחד המצבים המביכים ביותר, היכולים לפגוע באיכות החיים באופן ניכר. קושי בשליטה אינו נדיר, אולם רבים מהסובלים ממצב זה לא פונים לעזרה בשל המבוכה שהם חשים. מאחר שברוב המקרים טיפול נכון יכול לשפר את איכות החיים במידה ניכרת, חשוב לשוחח על נושא זה בפתיחות עם רופא המומחה לתחום זה. ישנן דרגות שונות של חוסר שליטה בפי הטבעת. במקרים קלים הפגיעה בשליטה יכולה להתבטא בחוסר יכולת לשלוט בגזים, ואילו במקרים קשים יכולה אף להיות חוסר שליטה מוחלטת לכל סוג יציאה. הסיבה השכיחה ביותר לפגיעה בשליטה היא נזק הנגרם לנשים בזמן לידה. קרעים סביב תעלת הלידה יכולים לפגוע בשרירים הטבעתיים שסביב פי הטבעת, ולחץ בזמן ההריון והלידה יכול גם לפגוע בעצבים השולטים בשרירים אלו. לעיתים נזק זה גורם לקושי בשליטה מייד לאחר הלידה, אולם ברוב המקרים הנזק אינו מלא והשרירים הנותרים יכולים למלא את החסר למשך שנים רבות. במצבים אלה הנזק המתרחש בזמן הלידה, יכול להתבטא בקושי בשליטה רק שנים או עשרות שנים אחר כך, כשכל שרירי רצפת האגן נחלשים. ניתוחים באיזור פי הטבעת, או דלקות באיזור זה, יכולים גם הם לגרום לעתים רחוקות לפגיעה בשליטה. ישנם מומחים מולדים נדירים בהם אין התפתחות תקינה של איזור פי הטבעת, המתבטאים בפגיעה בשליטה, בד"כ במשולב עם חסרים נוספים בהתפתחות רצפת האגן. בגיל מבוגר, שכיח כי שרירי רצפת האגן נחלשים, ופעמים רבות יכולת השליטה יכולה להחמיר על ידי מחלת השכיחות בגיל מבוגר כגון סכרת. כיצד לאבחון את סיבת הפגיעה בשליטה? שיחה גלויה עם רופא המומחה בתחום זה היא הצעד הראשון והחשוב ביותר באבחנה של סיבת הפגיעה בשליטה ובהכוונת הטיפול. לעיתים קרובות, יעזר הרופא בבדיקות נוספות, כגון: • מנומטירה – בדיקה אובייקטיבית של הלחץ המופעל על ידי שרירי פי הטבעת. הבדיקה מבוצעת על ידי צנתר דק המוחדר בעדינות לפי הטבעת, ואינה כואבת כלל. • אולטרסאונד של פי הטבעת, המדגים את מבנה שרירי פי הטבעת. • בדיקת העצבים המוליכים לשרירי פי הטבעת. מה אפשר לעשות בכדי לשפר את איכות החיים? אפשרויות הטיפול בקושיים בשליטה הן מרובות, ועל סמך תוצאות הבדיקות ניתן להתאים לכל מטופל או מטופלת את מסלול הטיפול המתאים ביותר עבורם. במקרים קלים, שינוי הרגלי תזונה ותרגילים לחיזוק רצפת האגן יכולים לתת מענה הולם. לעיתים יש צורך בתרגול מסודר של השרירים (מעין פיזיותרפיה לשרירי פי הטבעת), בהדרכת מטפל או מטפלת המומחים לתחום זה, טיפול הנקרא ביופידבק. קרעים במנגנון הסוגרים, המתגלים בבדיקות ההדמיה, נזקקים בדרך כלל לתיקון כירורגי של הקרע. בניתוח מזהים את שני צידי השריר הטבעתי הקרוע ותופרים אותם שוב על מנת ליצור טבעת שלמה. בעבר, חולים שלא ניתן היה לשפר את איכות חייהם באמצעים הנ"ל וסבלו מפגיעה קשה באיכות חייהם, נזקקו לעיתים לסטומה, שהיא שקית המוצמדת לדופן הבטן ובה נאספות היציאות. כיום ישנה התקדמות רבה בטיפול בחוסר שליטה וברוב המקרים ניתן להימנע מסטומה. בשנים האחרונות ישנה התקדמות רבה בטיפולים חדשניים לשיפור השליטה, וואמצעים חדשניים רבים נכנסו לשימוש בשנים האחרונות. במקרים בהם חוסר השליטה קל יחסית, ניתן להזריק לרקמה שסביב פי הטבעת חומרים (כגון סיליקון) המעבים את הרקמה ומשפרים את האטימה של פי הטבעת. במקרים בהם שרירי הסוגרים אינם מתפקדים ולא ניתנים לשחזור, ניתן כיום ליצור סוגר חדש לפי הטבעת, המאפשר את חידוש השליטה. ניתן ליצור סוגר זה באמצעות שריר הנלקח מהירך, אולם ניתוח זה מורכב ולאחרונה פחת השימוש בו. בשיטה התופסת לאחרונה תאוצה, מושתל תותב סיליקון מתנפח סביב פי הטבעת, האוטם את המעבר. למטופל יש יכולת שליטה מלאה בניפוח התותב, וכך מושגת שוב שליטה בפי הטבעת. טיפול חדשני נוסף כולל השתלת קוצב על העצבים המוליכים לאיזור פי הטבעת, פעולה הנקראת קיצוב עצבי העצה, או SNS. מדובר בפעולה כירורגית יחסית פשוטה, עם החלמה מהירה, ושיעור סיכונים נמוך, ולמרות שעדיין לא ברור לחלוטין איך זה עובד, ידוע היום שפעולה זו מצליחה לשפר את יכולת השליטה באופן ניכר בחלק ניכר מהמטופלים.

שלום לכולם. גם לי הייתה פיסורה מאד לא נעימה. היו לי כמה חתכים, דם וכל הסיפור. נתנו לי ניפידיפין, שמתי 4 פעמים ביום. יש בסופר פארם פלסטר מיוחד שעולה 25.99 (תלוי באיזה סניף קונים), פלסטר הידרוקולואיד שמגיע בשני גדלים. יש בפלסטר חומר מיוחד שמאחה פצעים. בכל לילה, במקום לשים ניפידיפין שמתי את הפלסטר על אחד החתכים בכל פעם ובתוך חודש נפתרה לי הפיסורה. אני בד"כ לא ממליצה על מוצרי "לייף", אבל זה באמת מוצר נהדר משום שהוא מגיע בשני גדלים. אז משתמשים בקטן, גוזרים סביב ומבקשים ממישהו קרוב מספיק שידביק לכם. רב בריאות!

אשמח לתגובה מהרופאים המומחים של הפורום לגבי הפלסטר ?

מיכאלה שלום, השאלה אינה ממוקדת, אולם ככלל סקס אנאלי לא נחשב לגורם סיכון להתפתחות טחורים. יחד עם זאת, טחורים יכולים לפגום בהנאה מסקס אנאלי.

פרופסור זמורה שלום, מזה שבוע שיש לי טחורים הנובעים ככל הנראה משימוש בברזל (שעושה לי שילשולים ויציאות רבות באופן פרדוקסלי) אני נמצאת בשבוע ה18 ושימוש בנרות איזה קטגוריה התרופה הזו בהריון? והאם ניתן להשתמש בהם? תודה רבה הדס

הדס שלום, פרוקטוגליבנול מכילה בתוכה רשימה ארוכה של חומרים כימיים, שכל אחד מהם בעל קטגוריה משלו (ןחלקם ללא קטוגוריה), אולם למיטב הבנתי הנרות והמשחה מאושרת בישראל לטיפול בעת הריון. מומלץ לשקול החלפת תכשיר באזל- יש בשוק תכשירים שונים והשפעתם על מערכת העיכול שונה.

שלום פרופסור עודד זמורה הבוקר לאחר שעשיתי קיבה נתגלה אצלי דימום בצואה ובנייר דם בהיר אבל הרבה לאחר בדיקות בעבר ואותו מיקרה נתגלו אצלי תחורים יש לציין שאין לי כאבים כלל גילי הוא 35 אשמח לתגובתך בעניין והמלצותך

משה שלום, כעיקרון הסיכוי להתפתחות סרטן המעי הגס או ממצא מסוכן אחר במעי הגורם לדימום בגיל 35 ללא סיפור משפחתי של סרטן מעי גס בגיל צעיר נמוך מאד מאד, והסיכוי שתלונותיך נובעות מבעיה שפירה כלשהי כגון טחורים גבוהים בהרבה. יחד עם זאת, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. אם התלונות נמשכות או חוזרות על עצמן מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

תודה על התשובה....היום הייתי אצל כירורג, ומסתבר שיש טחורים פנימיים עם גודש.. בכל מקרה יש לי גם הפניה לגסטרואנטרולוג....שוב תודה..

לבריאות

שלום רב, השבו עברתי ניתוח שני בהצלחה, כרגע יש לי חור גדול איפה שהיה הסינוס בעומק כ 4 סנטימטר ואורך כ 5 סמטימטר, מ ההגבבלות של התנועה שיש לי כרגע? אנ ייכול לשבת? לעבוד?

אלכסי שלום, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לתת יעוץ פרטני לאחר ניתוח באינטרנט ללא בדיקה ומבלי להכיר את כל פרטי המקרה וסוג הניתוח שבוצע. מציע לפנות לכירורג המנתח או למרפאת המחלקה המנתחת לבדיקה ויעוץ. החלמה מהירה.

שלום, אני בן 18 ולפני כמה חודשים הלכתי לרופא (משפחה) והוא אמר שיש לי פיסורה או שתיים ונתן לי אבקת סיבים ולעשות אמבטיות ישיבה חמות. מאז הכל היה בסדר חוץ מכמה יציאות קשות שלאחרן עשיתי עוד פעם אמבטיות ישיבה חמות ושוב הסתדר. לפני כמה ימים הייתה לי עוד פעם יציאה קצת קשה ועכשיו אני מרגיש שני אזורים כואבים בפי הטבעת שכואבים רק בזמן מתן הצואה ובמגע בזמן קצר אחר כך. מה עלי לעשות? להמשיך עם האמבטיות ישיבה החמות או משהו אחר? תודה מראש.

שלום רב, מטרת אבקת הסיבים היא למנוע יציאות קשות, ואם ישנן עדיין יציאות קשות הגורמות לסבל, יש להקפיד יותר על השימוש באבקה זו ולהקפיד להרבות בשתיה באופן יומיומי. במידת הצורך, יש להגביר את מינון אבקת הסיבים. אם אין הטבה מספקת, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

כדי ללכת לפרוקטולוג אני אצטרך ללכת קודם לרופא משפחה שיבדוק אותי ואתן לי הפניה או שניתן ללכת ישירות לפרוקטולוג? ואם תוכל להמליץ על רופא מכללית בפתח תקווה

שלום רב, לגבי נוהלי הקופה בה את חברה, עלייך לברר זאת בקופה. איני יודע את הנהלים בכל אחת מהקופות. אין פורום זה נוהג להמליץ שמית על רופא כזה או אחר.

ביום שישי האחרון-- ללא הודעה מוקדמת...ללא כאבים, ללא עצירות- ללא נפיחות - בשתי היציאות שהיו לי בהפרש של כמה שעות ראיתי דם גם באסלה וגם על הנייר..דם בהיר . למחרת ביציאה של הבקר וכל שאר היציאות עד היום..לא נראה שום סימן לדם - היה כלא היה.. לפני 3 חודשים ביצעתי בדיקת דם סמוי {במסגרת בדיקות שנתיות שיגרתיות} ב.מ.פ. {שלילי}. בת 60 וחצי, בריאה לחלוטין, לא נוטלת כדורים משום סוג , ללא רקע משפחתי {מעי גס} אוכלת נכון בדרך כלל ועושה ספורט יום יום... מידיי פעם יש טחורים מציקים ,יום יומיים ללא דימום וזה עובר ....לא משהו היסטרי.....מה דעתך ד"ר....? אני ממש רגועה ומאמינה וסומכת על גופי אך לא אדישה..

הניה שלום, למרות שאופי הדמם שאת מתארת אופייני לדמם קל מפי הטבעת, כגון טחורים פנימיים (ואז אינו מסוכן), כעיקרון, לא ניתן לומר חד משמעית לפי צורת הדימום מה מקורו, ולכן בכל מקרה של דימום אנו ממליצים לבצע גם בדיקה כלשהי של המעי הגס, שהיקיפה תלוי לרוב בגילך ובגורמי סיכון אחרים כגון סיפור משפחתי של מחלות מעי. בגיל 60, ההמלצה לרוב תהיה לבצע קולונוסקופיה מלאה, אם לא ביצעת כזו בשנים האחרונות. אם בדיקה זו תהיה תקינה, נדע שמקור הדמם הוא באיזור פי הטבעת, ונהיה יותר רגועים.

מזה כמה חודשים שאחרי כל יציאה אני מרגיש משהו בולט מאזור פי הטבעת. אין דם. הלכתי לרופא שעשה בדיקה עם האצבע קבע שזה טחורים ונתן לי נרות פרוקטו גליבנול. אחרי שבוע עם הנרות הרגשתי צריבה, והנרות לא הביאו לשיפור כלל. רופא נוסף שהלכתי אליו עשה שוב בדיקה עם האצבע וקבע שזה טחורים ואמר להמשיך עם הנרות למרות הצריבה לחודש נוסף. בהמלצתכם, הפסקתי עם הנרות והלכתי לרופא נוסף. הפעם פרטי. הרופא בדק עם האצבע ואמר שהוא *לא* מוצא טחורים. בזמן הבדיקה עם האצבע מאד כאב ושרף לי, והרופא החליט בגלל זה לוותר על הבדיקה עם המכשיר. הרופא קבע שבגלל הכאב והשריפה בזמן הבדיקה יתכן שיש לי פיסורה ונתן לי מרשם למשחת ניפידיפין 0.2% יחד עם ISDN0.2%. - ארבע פעמים ביום למשך חודש וחצי. מה דעתכם?

שלום רב, אני מבין את תחושת הבלבול שלך לנוכל חוות הדעת השונות, אך לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות, לתת יעוץ פרטני ובוודאי שלא לפסוק בין דעות שונות של רופאים שכן בדקו אותך על סמך תיאור באינטרנט ללא בדיקה. אנא דור שהרופאים שבדקו אותך הם אכן כירורגים קולורקטאלים / פרוקטולוגים בהכשרתם (ולא רק בסוג המרפאה בו הם יושבים), שכן למומחה בעל הכשרה מתאימה בתחום יש לרוב סיכוי רב יותר לאבחן נכונה את סיבת סבלך.

אני מבין שאתה לא יכול להכריע בין הרופאים, אבל יש לי מספר שאלות כלליות: 1. האם המשחה לטיפול בפיסורה מסוכנת? כלומר, בהנחה שהרופא טעה ואין באמת צורך בה - האם הנזק ממנה משמעותי או שהיא נחשבת לבטוחה יחסית? 2. האם בד"כ נהוג לתת את המשחה על סמך סימנים בלבד או שבד"כ מזהים את הפיסורה על סמך בדיקה בעין. האם יתכן שקיימת פיסורה למרות שלא רואים אותה? 3. האם תחושה (לפעמים) של שריפה (בדרגה נמוכה) לאחר יציאה בתוספת כאב רב בעת בדיקה רקטלית היא סימן לפיסורה? תודה רבה.

שלום רב יש לי טחור בצקתי האם משחת הממליס יכולה לעזור לטחור בצקתי ?

מאיה שלום, איני יודע למה את מתכוונת במונח טחור בצקתי. המונח יכול להתאים לטחור חיצוני עם קרישי דם (טחור טרומבוטי) או לטחורים פנימיים צנוחים תמידית ובצקתיים. כך או כך, מקורה של המשחה הנ"ל היא בתורת מצחי המרפא, שם מייחסים לה סגולות של כווץ כלי דם והחשת ריפוי פצעים, אך היא אינה נמנית עם הטיפול הקונבנציונאלי בטחורים. אציין רק שגם למשחות שכן משוייכות לכאורה לטיפול הקונבנציונאלי, השפעה מועטה בלבד. מעבר לכך, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. אם הסבל ניכר, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. הזרקה של חומרים סקלרוזנטיים או צריבת בסיסי הטחורים באור אינפראדום גורמת לפעולה דומה וכרוכה בשיעור דומה של אי נוחות וסיבוכים. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך

למה אסור לעשות מסאז אחרי ניתוח כירוגי מה הסיבות? וכמה זמאן אסור? ומי שעושה מה זה גורם לו? תודה

האיסור לעשות מסאג' לאחר החלמה ראשונית מניתוח אינו מוכר לי.

אני שואל בשם אמי: בת 56, סובלת מזה כשבוע וחצי מטחורים. ניסתה לטפל באמצעות משחה בשם: PROCTOGLYVENOL ומגבונים מיוחדים אך ללא הועיל. הטחורים עדיין קימיים, יש כאבים ואף דימומים בשלושה הימים האחרונים. יש לציין שהיא סובלת מאי ספיקת לב וסוכרת. מה עוד ניתן לעשות? מה השלב הבא של הטיפול? האם היא מתאימה לניתוח כלשהו? קשה לה לגשת לרופא עם הבעיה הזאת, אך יוקל לה אם תידע לפני כן מה ניתן עוד לעשות. תודה!

עצה - תגיד לאימך שלא תשתמש במגבונים שתשטוף עם מים כל פעם שיש לה יציאה או שתן ושתנגב בזהירות עם גזה שהמקום יהיה יבש ותימרח מישחה שקונים אותה בסופר פארם ללא מירשם של רופא עזרקאין ג'יל זה עולה 20 ש"ח ושתימרח על הטחורים זה מרדים את המקום ולא תרגיש כלום הרבה שטיפות עם מים וכל יום תישתה כף שמן פראפין זה יעזור לה ליציאות קלות ולא יגרום לה לדימום ושתאכל אוכל קל מרק ,יוגורט ,מעדנים לא לאכול אורז ושתשמור על תזונה וכך היא תימנע מניתוח כי עם תעשה ניתוח היא תסבול חודש ימים מכאבי תופת לא כדאי .ובדרך כלל אחרי ניתוח זה חוזר הטחורים .

משחת הממליס של WELEDA זה מכווץ כלי דם ועוזר

שלום רב, פרופסור זמורה, בני החייל, בן ה - 20, כבר 5 שנים סובל מפילונידל סינוס. הוא עבר 2 ניתוחים , אך הפצע לא נסגר. יש לו הפרשות באופן קבוע.הוא משרת כטכנאי מטוסים, לכן קשה לו לשמור על ההגיינה . ברצוני לדעת, האם כדאי לבצע ניתוח שלישי ? מה סיכויי החלמה ? אודה לך על תשובתך. אנא מודאגת. גילה

אילנה שלום, בנך עדיין צעיר ולא נראה לי הגיוני שיחיה כל חייו עם סינוס פילונידאלי פעיל, ולכן לדעתי יש לעשות מה שצריך כדי שהסינוס ירפא. מעבר לכך לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה.

שלום. אני כבן 40. בשבוע-שבועיים האחרונים הרגשתי דליפה מאוד מאוד איטית של שתן. בימים האחרונים נוספה לזה דליפה מאוד מאוד איטית שנדמה שמגיעה מפי הטבעת. מה יכול לגרום לזה בגיל כזה ומה צריך לבדוק. תודה

משה שלום, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה, מה גם שנראה בדבריך שהתלונה העיקרית קשורה בדרכי השתן. מומלץ לפנות לאורולוג ולכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

בן 40. לפני 9 שבועות החלו כאבים בפי הטבעת לאחר עצירות ושיעול טורדני שנמשך מספר חודשים (בעיה שנפתרה). הכאבים בימים הראשונים היו עזים ולא ניתן היה לתפקד, לאחר מכן- משזוהתה הפיסורה, והחל שימוש בניפדיפין (ולעתים שמן פראפין)- החל שלב הריפוי. הכירורג (לא פרוקטולוג) ציין כי הפצע מתאחה ואכן, בשבוע ה 7-8 חל ריפוי מלא. שבוע לאחר מכן, לאחר טיסה ארוכה ויציאה קשה, חזרו הכאבים. מה לעשות?האם לחזור להשתמש בניפדיפין ו/או בשמן פראפין? האם יש דרכים אחרות לפתור הבעיה, למעט ניתוח? לצערי לא מצאתי חוקיות בכאבים-לעתים היציאות בבוקר יותר רכות ולכן אין כאבים במהלך היום, לעתים פחות רכות ובהמלך היום התחושה אינה נוחה. גם לאמבטית מים יש השפעה משתנה- לעיתים מקלה ולעיתים לא. תודה מראש.

אורן שלום, כעיקרון פיסורה היא בעיה של איכות חיים. אין מניעה להשתמש במשחת ניפדיפין פעמים חוזרות, מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות לטווח ארוך בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. אם אין הטבה מספקת מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה.

ד "ר שלום.האים אפשר לטפל בטורים במלח אנגלי על בסיס ימי בוקר+ערב.תודה אליהו.

אם אתה מתכוון למלח אנגלי בשתיה לריכוך יציאות, אז עדיף להשתמש לטווח ארוך לריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. אם אתה מתכוון לשימוש מקומי לטחורים בצקתיים, הטיפול מיועד קר בהתקפי בצקת ולימים ספורים.

שלום רב יש לי טחורים חיצונים כואבים ושאלתי מה ההבדל בין עזרקאין ג'ל לבין עזרקאין קרם 5 % מה יותר טוב איזה מישחה עוזרת יותר הג'ל או הקרם

לי שלום, מה שבאמת עוזר זו הסבלנות עד שקריש הדם נספג וישנו שיםור עצמוני, תהליך הדרגתי שאורך בממוצע כשבועיים. אין השוואות מדעיות בין קרם לג'ל בנושא זה, ותשתמשי במה שאת מרגישה איתו יותר טוב. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. באם אין הטבה מספקת בפרק הזמן המצויין מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

עברתי ניתוח לפני כחודשיים ויש לי צלקת בבטן התחתונה. לאחרונה הופיע גוש קשה מתחת לנקודה מסויימת. מה זה יכול להיות? אני כמעט בטוח שזה לא בקע.

יואל שלום, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מציע לפנות לכירורג המנתח או למרפאת המחלקה המנתחת לבדיקה ויעוץ.

שלום רב אני בת 20 כל פעם שאני מקבלת מחזור יש לי דקירות חזקות מאוד בפי הטבעת ממה זה נובע ? מה זה יכול להיות

לי שלום רב, תלונות כפי שאת מתארת יכול להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, כולל בעיות הכרוכות בשינויים קלים בהרגלי היציאות בעת מחזור ומשפיעים על פי הטבעת, דרך הפרעות חולפות בהרפית שרירי רצפת האגן בעת מחזור וכלה בבעיה גניקולוגית הנקראת אנדומטריוזיס המתבטאת בזמן מחזור. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ להקפיד סביב זמן המחזור על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. אם אין הטבה והתופעה פוגעת באיכות חייך באופן ניכר מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

איך ניתן לקבוע תור אצלך בדחיפות, היכן אתה מקבל?

אתה מוזמן להקליק על שמי לקבלת מידע.

שלום,מזה שנים סבתי בת ה 65, סובלת מטחורים והחמירו לפיסורה. היינו אצל רופא שהמליץ על ניתוח. (היא ניסתה את המשחה נפידין עם לידוקאין) ולא עזר. שאלתי היא כזו,האם יש אפשרות לטפל ללא פעולה כירורגית? קראתי כי הניתוח הינו בלתי הפיך שכן חותכים חלק מהשריר ויש סיכון באי שליטה על סוגרים. האם יש טיפול שאתה מכיר לפני שעושים את הניתוח? 

שלום רב, פיסורה היא בעיה של איכות חיים, ולכן סבתך היא זו שצריכה להחליט אם היא מספיק סובלת מהפיסורה על מנת לעבור ניתוח, שאכן כרוך בסיכון קטן. אפשרות ביניים בין משחת ניפדיפין לניתוח, היא הזרקת בוטוקס לשריר שסביב פי הטבעת, שיכולה להועיל בכ 70% מהמקרים, עם רמת סיכון נמוכה יחסית לניתוח. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

היוש, כבר 4 חודשים יש לי עצירות נוראית הכוללת מאמצים רבים וכאבים. לאחר לקיחת נורמלקס ועוד סירופ שאמור לעזור וללא הצלחה לקחתי 2 כדורי לקסעדין. אחרי 2 כדורים אלו הפסקתי בגלל הסיכונים להתמכרויות ועכשיו הרבה יותר טוב. הבעיה היא שהבטן שלי מאוד מאוד מאוד נפוחה. ברמות שלא ניתן לשים מכנסיים שהם לא גומי. מאז ומתמיד שאני אוכלת (אפילו תפוח) הבטן שלי מתנפחת כמו לא יודעת מה אך לאחרונה זה מאוד קיצוני? מה לעשות? בנוסף, יש לי 2 בליטות בחלק שבין הנרתיק ובין פי הטבעת ולפעמים הן פחות מורגשות ולפעמים יותר נפוחות. מה ניתן לעשות עם זה והאם ניתן להשאיר זאת ככה וזה לא ייצור בעיות כלשהן?

תובל שלום, עצירות כפי שאת מתארת יכולה לפגוע באיכות החיים ולכן כדאי לנסות ולברר את סיבתה. לעיתים ניתן למצוא סיבות שניתן לטפל בהן ולהקל על הסבל. לגבי הבליטות קדמית לפי הטבעת, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה, אך יתכן שמדובר בקפלי עור של טחורים חיצוניים, ובמקרה כזה אין מדובר בממצא מסוכן או בעייתי אם אינו מפריע לך. מומלץ לפנות לגסטרואנטרולוג בעל התמחות ספציפית בתנועתיות מערכת העיכול או רצפת האגן או לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. מעט מידע כללי על עצירות וקשיי התרוקנות: עצירות כרונית היא בעיה מוכרת ורבים/ רבות סובלים ממנה. אמנם עצירות מוגדרת כפעולת מעיים לא תכופה, אולם בהגדרה רחבה יותר, עצירות מתייחסת גם לקושי להתרוקן, לצורך במאמץ בזמן היציאה, התרוקנות לא מושלמת (שאת אכן מתארת), ירידה בנפח הצואה וצורך בשימוש באמצעים על מנת להשיג יציאות סדירות. ישנן סיבות רבות היכולות לתרום לעצירות או לקושי בהתרוקנות, הכוללות בין היתר הרגלי תזונה לא נכונים, אורח חיים הכולל חוסר פעילות גופנית, התאפקות כתוצאה מחוסר תנאים להתפנות (כפי שנהגת תקופה ארוכה), שימוש יתר במשלשלים, "מעי עצל", ותפקוד או מבנה לא תקין של רצפת האגן. קיימים גם גורמים נוספים, אך תהיה הסיבה אשר תהיה, בכל מקרה של עצירות ממושכת מומלץ להיבדק אצל רופא מומחה בתחום. בירור לעצירות כולל בד"כ מלבד בדיקת כירורג קולורקטאלי המומחה בתחום זה, גם בדיקות עזר, כולל בדיקת תנועתיות המעי ותפקוד רצפת האגן. הטיפול תלוי במידה רבה בתוצאות הבירור, ובד"כ כולל גם הוספת סיבים למזון ושתיה רבה, ופעילות גופנית. טפול "התנהגותי" (ביופידבק) ולפעמים גם ניתוחי יכול להועיל אם מאובחנת בעיה בתנועתיות של המעי, או בעיה חסימתית ברצפת האגן. חשוב לציין כי במקרים רבים ניתן לעזור בבעיה זו ולשפר באופן ניכר את איכות החיים, ומומלץ לפנות למי מהרופאים העוסקים ספציפית בנושא זה (כירורגים קולורקטאליים או גסטרואנטרולוגים המתמחים בתנועתיות מערכת העיכול) שבקיאים באפשרויות הטיפול

אובחנו אצלי לפני כמה חודשים טחורים פנימיים דרגה 2 והומלץ על טיפול בפרוקטו-גליבנול. בגלל שפחדתי לדחוף את הנר לשם, דחיתי את התחלת הטיפול עד עתה. עכשיו, כמעט שבוע שאני לוקח את הנר פעמיים ביום, אני לא מרגיש שינוי. אחרי כל יציאה שורף לי, ואני מרגיש עוד זמן רב אחרי כאילו משהו תקוע לי שם. מה לעשות?

היום הייתי אצל רופא מאד לא נחמד. בהתחלה הוא בכלל חשב שמאז ומתמיד שורף לי. הייתי צריך לחזור אליו ולהסביר לו שזה התחיל רק עכשיו אחרי שהתחלתי עם הנרות. והוא בקושי הקשיב ואמר שזה לא משנה. הוא עשה בדיקה עם האצבע ואמר שיש טחורים. לראות עם מכשיר הוא לא הצליח כי לא עשיתי חוקן לפני. הוא החליף את הנרות למשחה - אותו דבר בדיוק - פרוקטו גלבינול. ואמר שצריך להשתמש חודש פעמיים ביום (בנוסף לשבוע שכבר השתמשתי בנרות פעמיים ביום). הוא אמר שהעובדה שזה שורף - לא משנה ולהמשיך. אבל בעלון כתוב שזאת תופעת לווי שמחייבת הפסקת השימוש ופניה לרופא. מה עושים?!? תור לרופא פרטי יש רק לסוף פברואר :/ לחכות? להמשיך עם המשכה?

ראה תשובתי לגבי נרות- כנ"ל לגבי המשחה

שלום רב, לנרות יש אכן תפקיד מוגבל בטיפול בטחורים פנימיים. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. אם אין הטבה מספקת מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. הזרקה של חומרים סקלרוזנטיים או צריבת בסיסי הטחורים באור אינפראדום גורמת לפעולה דומה וכרוכה בשיעור דומה של אי נוחות וסיבוכים. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך

שלום, אני שבועיים וחצי אחרי לידה. עובר מאוד גדול , לידה שארכה יומיים ולחיצות 3 שעות... לא יודעת אם זה קשור אבל נראה לי נכון לציין... :) העניין הוא שלפני שבוע וחצי בערך התחיל לי קושי עצום במתן צואה. כאב חזק מאוד. ובניגוב דם אדום בוהק. הנחתי שזה טחורים אז קניתי משחה ואני שותה נורמלקס פעם ביום. יש שיפור אך עדין בכל יציאה כואב לי ויש דם בניגוב. ואני כבר מטפלת בזה שבוע שלם. זה נורמאלי? או שעליי להיבדק? ואם אני אמורה להיבדק לאיזה רופא אני פונה? חברה אמרה לי שאולי זה שבר בפי הטבעת משהו כזה... איך אוכל לדעת? תודה רבה, ויום טוב.

עמית שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. תלונות כפי שאת מתארת יכול להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, כולל טחורים, פיסורה, ועוד. אם אין הטבה ניכרת מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

עברתי קולונוסקפיה ואובחן אצלי טחורים דרגה 2 ופיסורה אנאלית בממצאי הבדיקה ציין הבודק באבחנה גם את הטחורים וגם את הפיסורה. אך בממצאים התייחס הבודק רק לטחורים. הבנתי כי, פיסורה היא לא חלק מבדיקה קולונוסקופית ולכן זה לא נרשם גם בממצאי הבדיקה. שאלתי היא האם ניתן לראות את הפיסורה חיצונית ובאם לא, אך ניתן לבצע את הבדיקה לא בצורה פולשנית? אשמח לקבל את תשובתך

אבישי שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. בדיקת קולונוסקופיה לא מיועדת לבדוק את פי הטבעת, לא מבחינת פיסורה ולא מבחינת טחורים. אם אינך סובל משום סימפטומים של בעיות אלו, ספק אם הממצאים הקולונוסקופיים דורשים התייחסות בכלל. אם אתה כן סובל, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום, אני בת 21 ואתמול הופיעה אצלי נפיחות באיזור פי הטבעת. היום התחלתי להשתמש בקרם פרוקטו-גליבנול, אך במשך היום הנפיחות גדלה והפכה למוגלתית וכואבת. האם זה מצב נורמלי של טחורים או שהוא מחייב התייחסות מיוחדת? יש לציין שאין דימום או הפרשות מיוחדות או כאבים בעת מתן צואה אלא רק בישיבה. ושזו הפעם הראשונה שאני סובלת מטחורים, ככל הנראה כתוצאה מישיבה ממושכת עקב למידהז. אודה לתשובה

נעמה שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה.ממצא כפי שאת מתארת יכול להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, כולל טחורים חיצוניים עם קרישי דם, אבצס, ועוד. אם אין הטבה ניכרת עד עכשיו מומלץ לפנות בהקדם לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. אם יש החמרה או חום יש לפנות לחדר המיון.

כמה זמן אחרי ששמים את הפתילה אפשר להתקלח ולנקות את האיזור?

אילנה שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. פתילות מוכנסות לתוך פי הטבעת והרקטום התחתון ולכן אין מגבלה להתקלח או לנקות את המקום.

שלום אני בן 36 אני מאד מודאג יש לי בשנים האחרונות לתקופות ממושכות דימום קל בנייר טוואלט פעילות מעיים תקינה בימים האחרונים יש דמם מאסיבי בנייר טוואלט דימום הרבה הרבה יותר חזק לפני שנתיים וחצי עברתי בדיקת אולטרא סאונד טרנסטרקטלי בשני מישורים - תוצאות טובות : ערמונית ללא ממצא מוקדח חשוב שלפוחית זרע תקינה הסתידויות בודדות בין tz ולפני כשנה עברתי בדיקת אנדוסקופיה תקינה - נבדקו המעי הגס עד כפף הטחול - בדיקה תקינה ללא ממצא פתולוגי ברירית המסקנות היו שמדובר כנראה בטחור (ונתנו לי אז פרוקטו- גליבנול) - עד כמה עלי להיות מודאג מהדימום במאסיבי מהיומיים האחרונים ומה הסבירות שזה לא יותר ממקרה של טחור ? ואם זה רק טחור האם משחת פרוקטו גליבנול יכולה לחסל את התופעת דימום לתמיד ? אודה על תשובה מהירה

אדי שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. מאחר שעברת קולונוסקופיה לפני שנה שסקרה את כל המקטע המעי הגס ממנו סביר שיבוא דם טרי, הסיכוי שהדמם נובע ממצא מסוכן כלשהו קטן ביותר, ורוב הסיכויים שאכן מקורו בטחורים פנימיים. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. אם אין הטבה והדמם ממשיך במידה ניכרת, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.