פורום כירורגיה קולורקטלית ופרוקטולוגיה

שלום אמא שלי משותקת בחצי גןף ימין לאחר אירוע מוחי היא מרותקת למיטה ויש בעיה של התרוקנות ניסינו את כל מוצרי הטבע ושימוש בפגלקס, במקביל תוספים של אינזימים וביו והיא עדיין סובלת לאחרונה האחות המליצה על שימוש קבוע במיקרולט ורציתי לבדוק מה הנזקים שיכולים להיגרם משימוש קבוע והאם השימוש במיקרולט יהיה יעיל מספיק למצבה ואיזה תוספות אחרות כדאי לתת בשילוב ,לסיוע בשחרור גזים יש לציין שהיא לא מרבה לשתות,5 כוסות של נס קפה בארוחות השאיפה שלנו להגיע למצב שהיא תתרוקן פעם ביום או יומיים וביניהם לא תחוש לחץ להתרוקנות או כאבי בטן מגזים כבר 4 שנים היא מרותקת ובשנה האחרונה זה בלתי נסבל מבחינתה תודה רבה רבה על העזרה אורה 0547330994

אורה שלום, התרוקנות באנשים עם שיתוקים או ריתוק למיטה היא בעיה שלא קל לפתור. ניתן לנסות להעזר בשימוש במיקרולט ולראות אם זה עוזר להתרוקנות. אם כן, ניתן להשתמש בזאת באופן קבוע, והסיכון הכרוך בכך נמוך מאד, ולדעתי זניח יחסית לסבל שנגרם מקשיי ההתרוקנות. חג שמח.

שלום לפני יומיים גילו בבדיקת קולונסקופיה אצל אמא שלי בת 80 גידול סרטני קרום לאיזור החלחולת אני בת 48 מה הדחיפות שגם אני יעשה כרגע קולונסקופיה תודה

אורנה שלום, סרטן המעי הגס אצל בן משפחה מדרגה ראשונה מעלה את הסיכון הסטטיסטי ללקות במחלה זו פי 2-3 מעל הסיכון הממוצע באוכלוסיה. כעקרון מאחר שהגידול אצל אמך התגלה בגיל מאוחר, ההמלצה "הרשמית" לגבייך היא להתחיל לבצע קולונוסקופיות מגיל 50, כמו למרבית האוכלוסיה, ולחזור על הבדיקה כל כ 5 שנים. אישית, הייתי ממליץ לך להקדים ולבצע את הבדיקה בזמן הקרוב, כך שכולנו נישן טוב יותר בלילה, אבל אי אפשר להגדיר את זה כ "דחוף". החלמה מהירה לאימך וחג שמח.

ד"ר שלום, לפני כ-3 שנים עברתי ניתוח פיסורה, כיום אני בהריון בחודש שלישי ומאוד חוששת מהלידה שמא הבעיה של הפיסורה תחזור, האם יש סיכוי שבמהלך הלידה (לידה רגילה ולא קיסרי) הבעיה תחזור? והאם עדיף ניתוח קיסרי על מנת לא לקחת את הסיכון? תודה, הילה

את חייבת לעזור לי. אני שלושה חודשים אחרי לידה ומטופלת חודשיים בניפדניפין 0.2% כשכרגע אני מרגישה טוב אך הפיסורה לא נעלמה לגמרי ויש לי כאבים אחרי יציאה ואני שוקלת ניתוח. אני אשמח אם תספרי לי איך תקופת ההחלמה מהניתוח אם כדאי לעבור את הסיוט הזה? זה יעזור לי לדעת בדיוק לקראת מה אני הולכת.

חגית בוקר טוב, אני עשיתי את הניתוח לפני 3 שנים לאחר שסבלתי במשך שנה, הכאבים שלי היו קשים מאוד עד מצב שלא יכולתי ללכת במשך כמה שעות לאחר כל יציאה לכן אני החלטתי על ניתוח, לאחר הניתוח היו לי כאבים חזקים כשבועיים באופן קבוע והכאבים ביציאות נמשכו עוד כ-4 חודשים אבל לאחר 4 חודשים שהכאבים חלפו זה פשוט עולם אחר ולכן אני לא מוכנה לקחת שום סיכון שהסיוט הזה יחזור לי וזה באמת היה סיוט. אם הכאבים שלך הם נסבלים אולי כדאי לחכות כי אולי הניפידיפין יעזור אבל אם את עם טיפול כבר הרבה זמן והכאבים חזקים לכי לעשות זאת את לא תתחרטי, מקווה שעזרתי ובהצלחה, הילה

הילה שלום, מומלץ להקפיד לכל אורך ההריון ובתקופה שלח=אחר הלידה על יציאות רכות (אך לא שלשוליות) על ידי כלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים מסחרי הניתן לרכישה בבתי מרקחת ללא מרשם ומותר לשימוש בהריון), ושתיה מרובה. לרוב פיסורה בעבר אינה מהווה אינדיקציה לניתוח קיסרי. שיהיה בהצלחה.

שלום רב דר אני בן 33 סובל מזה כשנתיים מחטורים ללא דימום קצת כאבים בישיבה וכשאני מוציא קאקה כואב ובולט החוצה מחזיר בעזרת אצבע היד ומנקה במגבוני בד לחים ללא אלכהול ומשתמש במשחת רקטוצורין . שאלתי לכבודך אפשר לנקות במטילות חיטוי . ומה מיעץ לי לעשות בכלל .

אבי שלום רב, ניתן בהחלט להשתמש במטחיות ניקוי ללא אלכוהול קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך.

שלום אני עברתי אתמול ניתוח מורסה באזור עצם הזנב ויש לי נפיחות גדולה באזור, העם זה חלק מהחלמה של המקום? אני גם ביטפול אנטיביוטי ישר אחרי הניתוח מחכה לתשובה תודה אמיר

אמיר שלום, איני יכול לומר באופן אחראי רק על פי תאורך באינטרנט האם האיזור כפי שהוא צריך להראות לאחר ניתוח או שיש בעיה כלשהי. אם יש ספק אנא פנה לרופא לבדיקה.

מזה 15 שנה בערך שיש לי תופעה של גרד שמתחיל בפי הטבעת וממשיך לקדימה ולכל הסביבה דבר מטריף את הדעת ליפני 15 שנה הלכתי לאחד הגינקולוגים חשבתי שזה פיטריה , כי כדי להרגיע צריך לישטוף עם מים רוטחים ממש ולתת כוויה ,זה נירגע לכמה שעות ושוב חוזר כמו הגזמה ואתה לא יודי אם זה מהנרטית ומפי הטבעת מהבטן אני כבר לא יודעת מאיפה ומה ,אותו רופא נתן לי ניזורל וזה עזר לתקופה די ארוכה ואחכ זה חזר ואז גינקולוג אחר נתן לי טרקין זה עוזר בדיוק לשלושה שבועות ושוב חוזר הייתי היום אצל גינקולוג אחר והוא אמר לי שניראה לו שזה לא שיך לנקטיק זה שיך לפרוקטולוג ,ובכל אופן הוא אמר לי לקחת ניזורל 5 ימים ואם זה חוזר זה שולל את הפיטריה בנרטיק,ואני שואלת אותך מה ניראה לך ואם זה בפי הטבעת זה יכול להיות טחורים פנימיים ?ואם כן אז מה יש שם איזה חידק או חיונת קטנה ?אפשר לעשות בדיקות מעבדה ולגלות מה זה? מה שכן אורח החיים שלי הוא אנחנו חונכנו לא מספיק לנגב עם ניר ומגבון אלה יש לי מטיזן ואני שוטפת איתו וברוב הזמן אני גם מחדירה מים וככה התרגלתי ואם אני לא מחדירה מים ברוב הזמן גם קשה לי לצאת לבד לכן יש לי גם סיוטים כשאני לא בבית זאת בערך התמונה אודה לך אם תוכל ליעץ לי מה לעשות {עברתי על תשובותיך לאחרים אך ראיתי שגברים שאלו אותך בקשר לזה אולי אצל נשים זה שונה? תודה

לא קיבלתי תשובה מהרופא אפשר שתענה לי בבקשה

חני שלום, בנושאים שאת שואלת עליהם אין הבדלים ניכרים בין גברים ונשים. את מתארת תלונות שיכולות להתאים לגרד אנאלי (ראי פירוט למטה) וכן תלונות שיכולות להתאים להפרעות התרוקנות בשל בעיות שונות של רצפת האגן. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי או לגסטרואנטרולוג המומחה לרצפת האגן או לתנועתיות מערכת העיכול לבירור ולהכוונת הטיפול. מעט מידע כללי על גרד אנאלי: גרד סביב אזור פי הטבעת הינו תופעה שכיחה, ויכולה להיות מורגשת יותר בלילה או לאחר יציאה. לעיתים נוצר דחף מתמיד ובלתי נשלט לגרד, הפוגע קשות באיכות החיים ויכול לפגוע בעור סביב פי הטבעת. גרד אנאלי יכול להיגרם ממספר גורמים, ולעיתים הוא קורה ללא סיבה ספציפית שניתן להצביע עליה. אחת הסיבות יכולה להיות ניקוי יתר של אזור פי הטבעת, או לחות סביב פי הטבעת כתוצאה מהזעה מוגברת. במקרים של קושי בשליטה בסוגר פי הטבעת, דליפה של צואה הינה סיבה נוספת. בחלק מהאנשים צואה רכה או מגרה יכולה להיגרם עקב שתייה בכמות ניכרת. גרד יכול להיות קשור גם לשתיית אלכוהול ובעיקר בירה, חלב, מיץ הדרים, ומשקאות המכילים קופאין כמו: קפה,תה וקולה, ומאכלים כמו שוקולד, פירות, עגבניות ופופקורן. סיבות אחרות והרבה פחות שכיחות לגרד סביב פי הטבעת כוללות תולעים, פסוריאזיס, אקזמה, טחורים, פיסורה אנאלית, זיהומים ואלרגיות. כאמור די נדיר שטחורים פנימיים מתבטאים העיקר בגרד, וזה יכול לקרות בעיקר אם בעקבות הטחורים יש דליפה של נוזל באיזור פי הטבעת. קנדידה בנרתיק יכולה לעיתים לגרום לפריחה בעור סביב פי הטבעת ולהביא לגרד, אך גם זה אינו שכיח. חשוב להיבדק על ידי כירורג קולורקטאלי, המומחה לבעיות אלו, כדי לנסות והבדיל בין סיבות שונות אלו, שהטיפול בהן לעיתים שונה. במקרים בהם לא נמצאת סיבה ספציפית לגרד, הטיפול כולל בעיקרו אמצעים לשמירה על עור פי הטבעת, והמנעות ממאכלים ומשקאות שיכולים להגביר גרד שהוזכרו למעלה. בין האמצעים המקומיים: להימנע מטראומה נוספת לאזור הנגוע: לא להשתמש בסבון מכל סוג שהוא, לא לשפשף את האזור, להשתמש במגבונים לחים לנגב ובנגיעות, להשתדל לא לגרד. גרוד גורם לנזק נוסף שמחמיר את הגרד. להימנע מלחות באזור האנאלי: בגדים תחתונים מכותנה, להימנע משמוש באבקות מבושמות להשתמש רק במשחות הניתנות ע"י הרופא המטפל, או במשחות הגנה כנגד תפרחת חיתולים שניתן לקנות בכל בית מרקחת ללא מרשם. מומלץ להמנע ממשחות המכילות סטרואידים. להימנע משתייה מוגברת מעט מידע כללי על עצירות: עצירות כרונית היא בעיה מוכרת ורבים/ רבות סובלים ממנה. אמנם עצירות מוגדרת כפעולת מעיים לא תכופה, אולם בהגדרה רחבה יותר, עצירות מתייחסת גם לקושי להתרוקן, לצורך במאמץ בזמן היציאה, התרוקנות לא מושלמת (שאת אכן מתארת), ירידה בנפח הצואה וצורך בשימוש באמצעים על מנת להשיג יציאות סדירות. ישנן סיבות רבות היכולות לתרום לעצירות או לקושי בהתרוקנות, הכוללות בין היתר הרגלי תזונה לא נכונים, אורח חיים הכולל חוסר פעילות גופנית, התאפקות כתוצאה מחוסר תנאים להתפנות (כפי שנהגת תקופה ארוכה), שימוש יתר במשלשלים, "מעי עצל", ותפקוד או מבנה לא תקין של רצפת האגן. קיימים גם גורמים נוספים, אך תהיה הסיבה אשר תהיה, בכל מקרה של עצירות ממושכת מומלץ להיבדק אצל רופא מומחה בתחום. בירור לעצירות כולל בד"כ מלבד בדיקת כירורג קולורקטאלי המומחה בתחום זה, גם בדיקות עזר, כולל בדיקת תנועתיות המעי ותפקוד רצפת האגן. הטיפול תלוי במידה רבה בתוצאות הבירור, ובד"כ כולל גם הוספת סיבים למזון ושתיה רבה, ופעילות גופנית. טפול "התנהגותי" (ביופידבק) ולפעמים גם ניתוחי יכול להועיל אם מאובחנת בעיה בתנועתיות של המעי, או בעיה חסימתית ברצפת האגן. חשוב לציין כי במקרים רבים ניתן לעזור בבעיה זו ולשפר באופן ניכר את איכות החיים, ומומלץ לפנות למי מהרופאים העוסקים ספציפית בנושא זה (כירורגים קולורקטאליים או גסטרואנטרולוגים המתמחים בתנועתיות מערכת העיכול) שבקיאים באפשרויות הטיפול.

מודה לך מאד , לא רק רופא אדם אנושי עונה כל כך בהרחבה ירבו כמןך

לפני שלושה שבועות עברתי ניתוח פיסורה, לצערי הכאבים והדימום בזמן יציאה לא חלפו - לאחר התייעצות איתך פניתי לרופא שלי היום והוא עשה לי בדיקה. בבדיקה הוא אמר לי שצמח טחור ליד הפיסורה ושהיא גם לא נסגרה לחלוטין. בנוסף הוא הזריק לי חומר כלשהו לטחור ואמר שהוא מקווה שזה יפתור את הבעיה. שאלתי היא :האם זה נפוץ שלאחר ניתוח עדיין הבעיה לא חולפת אלא אף מתגברת בצורת טחורים? והאם ידוע לך מהי הזריקה ואיך היא קשורה לפתרון הבעיה? בנוסף הוא המליץ לי לשתות את הסיבים שמרככים צואה רק פעם ביום ולא יותר כי הוא אמר שגם צואה רכה מידי לא בריאה ועלולה להחזיר את הבעיה, האם זה נכון ?למרות שאם אני שותה רק פעם ביום יש לי יציאה רק פעם ביומיים... בברכה לילך

לילך שלום, ראשית, ניתן לקחת סיבים גם יותר מפעם ביום, על מנת שהיציאה תהיה רכה. אם יש לך יציאה רק פעם ביומיים והיא רכה זה בסדר, אבל אם היא לא רכה, ניתן להגביר את מינון הסיבים, ולהקפיד על שתיה מרובה. נכון שיציאות רכות מדי ופעמים רבות ביום גם הן לא טובות להחלמה, וצריך למצוא את האיזון הנכון. הזרקה לטחור מבוצעת לרוב עם חומר הגורם לטחור להתכווץ (בתהליך הדרגתי), ולא נדיר שניתוח כלשהו בפי הטבעת גורם להחמרת בעיה אחרת באיזור זה. החלמה מהירה!

איך אפשר לקבל "החזר כספי" דרך המושלם לגבי "הזרקת בוטוקס" לרקטום עקב כאב כרוני ארוך?

לצערי אין לי מושג, איני עובד בקופה.

שלום דוקטור אשתי בת 69 עברה ניתוח להוצאת גידול סרטני מהמעי הגס, לא מקבלת טיפולים משלימים, אך 3 חודשים אחרי הניתוח סובלת מאד מגזים (בעלי ריח חריף מאד) , האם הדבר מקובל אחרי ניתוח כזה וכן איך ניתן לטפל? תודה שמוליק

שמוךיק שלום, חולים רבים מתאריםפ שינוי בגזים לאחר הניתוח, אולם אין לנו טיפול ספציפי לכך. מומלץ לנסות להמנע ממזונות המגבירים יצירת גזים, וניתן לנסות להשתמש בתרופות לגזים הנמכרות בבתי מרקחת ללא מרשם.

שלום לך, לאחר יציאה יש לי הפרשה. האם זה יכול לנבוע מהטחורים? תודה

אורנה שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. הפרשה כפי שאת מתארת יכולה להגרם על ידי טחורים, כמו גם ממגוון של בעיות אחרות באיזור פי הטבעת. אם זה מפריע לך, מומלץ להבדק על ידי מומחה לכירורגיה קולורקטאלית / פרוקטולוג על מנת להגיע לאבחנה ולכוון את הטיפול. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך.

שלום אני בת 40 סובלת מטחורים פנימיים 3 שנים, עברתי עד כה 2 בדיקות קולונסוקופיה שהיו תקינות כשהאחרונה היתה בדצמבר האחרון,נלקחו ביופסיות מהמעי היורד+סיגמא עקב תלונות שלי של שלשולים מדי פעם ודימומים,תוצאות הבדיקה: רירית קולון עם תסנין מונונוקליארי קל בלמינה פרופריה עם מוקדים של לימפוציטים,אין לימפוציטים באפיטל הציפוי,אין שינוי בבלוטות, אני מבקשת שתסביר לי בבקשה האם אני סובלת מדלקת מעיים כלשהיא ,כי לא הצלחתי להבין מהרופא האם זו דלקת כמו כן הומלץ לי לקחת פנטסה להקלה על שלשולים,ואני יודעת שהתרופה מיועדת לחולי קרוהן וכוליטיס,האם עלי לקחת אותה? האם הדבר הזה יכול לעבור לבד ללא התערבות תרופתית כלשהיא ,והאם עלי לעבור בעוד שנה עוד בדיקה קולנוסוקופיה?

יפית שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. למיטב הבנתי הביופסיה אינה תומכת במחלת מעי דלקתית כגון קרוהן אך ישנה דלקת קלה שיכולה להיות תגובתית לגורמים שונים. איני רואה סיבה מדוע לחזור על הקולונוסקופיה בשנה הבאה. מעבר לכך, מומלץ להתייעץ לגבי תשובה זו עם גסטרואנטרולוג או בפורום גסטרואנטרולוגיה כאן בדוקטורס: http://www.doctors.co.il/xFF-List,xFI-904,m-Doctors,a-Forums.html

לגבי הסמן rs10505477 מי האוכלוסיה (עדה, מוצא) שבה הסמן נמצא בשכיחות גבוהה יותר, ולכן נמצאת כנראה בסיכון גבוה לסרטן המעי הגס?

נירית שלום, ה"סמן" שאת מדברת עליו היא מוטציה (שינוי) באחד הגנים, שלאחרונה התגלה ששינוי כזה נפוץ באנשים שיש להם סרטן מעי גס (וגם ערמונית) יותר מאשר באנשים שאין להם סרטן מעי גס, ומכאן מניחים שיש קשר כלשהו בין מוטציה זו לבין הווצרות סרטן מעי גס. חשוב לציין שהמוטציה הזו נמצאה גם באנשים שלא לקו בסרטן מעי גס, וכיום המוטציה הזו משמשת בעיקר לצרכי מחקר, על נמת לנסות ולהבין יותר את המנגנונים בהם נוצר גידול זה. המוטציה הזו לא משמשת כיום "סמן", זאת אומרת שלפחות לפי הידע שיש כיום לא ניתן להשתמש בה לצורך בדיקת האוכלוסיה על מנת לאתר אנשים בסיכון גבוה או כאלו הלוקים בסרטן מעי גס. לגבי השאלה על עדות, אין על כך הרבה מידע, שכן חלק גדול מ(המעט) מחקרים שיש בנושא אינם מישראל. . לאחרונה התפרסם מחקר ישראלי בנושא, שבו כ 70% מהחולים בסרטן המעי הגס שנבדקו לנוכחות המוטציה היו אשכנזים, אולם לא ניתן להסיק ממחקר זה כי מוטציה זו שכיחה יותר בעדה כזו או אחרת.

אצל בעלי אובחן סינוס פילונידלי והרופא המליץ על ניתוח בהרדמה מקומית, בחדר הניתוח של המרפאה (מרפאה אזורית של הכללית) ב"שיטה חדשה", כך הוא קרא לה. (באותו היום כבר אפשר ללכת לעבודה!)... שאלות: 1. האם לא מוטב לגשת לניתוח בהרדמה מלאה? ומדוע? 2. מהו משך ההחלמה המשוער? (אני ממש לא מאמינה שבאותו היום אפשר ללכת לעבודה) 3.האם יש סיכונים/ סיבוכים כלשהם? תודה מראש

ליה שלום, ישנן מספר שיטות ניתוח לטיפול בסינוס פילונידאלי, ופרט לכך שיש כירורגים שיותר מאמינים בשיטה אחת ואחרים באחרת, חשוב להתאים את השיטה הנכונה למטופל הנכון, ולכן מומלץ להבדק על ידי מומחה בתחום ולדון עימו על שיטות הטיפול האפשריות. איני יודע מהי "השיטה החדשה", ולמיטב ידיעתי אין בעולם חידושים רבים בנושא זה, כך שיתכן שהשיטה חדשה לאותה המרפאה. משך ההתאוששות, שמו גם שיעור ההצלחה, שונה בין שיטה לשיטה, וסוג ההרדמה הנדרש תלוי לרוב גם הוא בסוג הניתוח, כאשר השיטות היותר רדיקאליות (ולעיתים קרובות גם עם שעורי הצלחה גבוהים יותר) דורשות הרדמה כללית לעיתים קרובות יותר. לרוב הסיכון העיקרי בניתוחים מסוג זה הוא כשלון ריפוי הסינוס וחזרה שלו. בשיטות הכוללות סגירת הפצע יש סיכון לזיהום פצע, ובאילו בהם מושאר הפצע פתוח יש לרוב זמן ריפוי ממושך (למרות שברובו ניתן לתפקד בחיי היומיום) מעט מידע כללי על סינוס פילונידאלי: סינוס פילונידאלי בעצם הזנב הינו מעין כיס תת-עורי, עם פתח המפריש לעור, ומופיע באיזור הגב התחתון, מעל פי הטבעת, באיזור השסע שבין שני העכוזים. סינוס פילונידאלי נגרם כנראה מהתרחבות של זקיק שערה ומכיל בתוכו לעיתים שיער כלוא. הסימפטומים העיקריים יכולים להתבטא בהפרשה של נוזל בהיר, עכור או דמי מאיזור היווצרות הסינוס שנראה כנקב קטן בעור, ואי נוחות באיזור עצם הזנב. לעיתים נוצרת דלקת באיזור המתבטאת באודם, רגישות והפרשה מוגלתית בעלת ריח רע. לעיתים יכול להתפתח זיהום והופעת מורסה (אבסס) באיזור הגב התחתון שיכולה לגרום לחום, כאב עז, והרגשה כללית רעה. אבסס פילונידאלי דורש בד"כ פתיחה כירורגית דחופה ופניה מיידית לחדר המיון. מטרת הטיפול הכירורגי – מתן פתרון רדיקאלי,על מנת לסלק את הסינוס באופן שלא יחזור. ישנן שיטות ניתוחיות רבות לטיפול בסינוס פילונידאלי, ואין הסכמה גורפת בין הכירורגים מהי השיטה הטובה ביותר. השיטה ממקובלת ביותר היא כריתה רדיקאלית של הסינוס. בניתוח מבצעים כריתה של האיזור הנגוע. את הניתוח מבצעים בד"כ בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים ניתן להסתפק בהרדמה מקומית. מאחר שסינוס פילונידאלי הוא תהליך בו יש הפרשה ולעיתים זיהום, הסיבוך העיקרי שיכול להופיע לאחר הניתוח הוא זיהום הפצע. לכן לעיתים משאירים את הפצע פתוח ונותנים לו להירפא מעצמו. ההחלמה מניתוח זה יכולה להמשך לעיתים מספר שבועות בהם נדרש טיפול בפצע, למרות שלרוב ניתן לחזור לתפקוד יומיומי מוקדם יותר. יש חשיבות רבה במהלך הריפוי לשמירה על ניקיון המקום ושימוש בפדים יבשים לספיגת ההפרשות.

המשך: השיטה החדשה, כביכול, היא איזה שהוא כלי חדש שהרופא משתמש בו לחיתוך, זה בכל מקרה מה שאני הבנתי... הרופא שהמליץ על כך הוא פרוקטולוג, כירורג שראה וניתח כבר "סינוס או שניים" בחייו (הרבה יותר מזה...) האם לסמוך על זה או לקבל עוד חוות דעת?... האם זיהום של הפצע שאחרי הניתוח ניתן למניעה על ידי שמירה על הגיינה, או שזה לא בהכרח קשור למטופל, אלא לפצע עצמו?... (יומיים אחרי הניתוח אני נוסעת לחו"ל ותוהה אם זה בסדר להשאיר את בעלי לבד בבית אחרי ניתוח כזה?) השורה התחתונה היא שהייתי שמחה לאיזו "זריקת הרגעה"... :-) יום נפלא.

אימי נפטרה לפני שנה מהסרטן הזה בגיל 72 .אחרי שחזר לה כמה פעמים מגיל 68 אני השנה הייתי בת 44 ועדיין לא עשיתי בדיקה,אני חשה בטוב,יש לי יציאות סדירות ואני ממש מתה מפחד מהבדיקה .ממש מפחדת אני קבעתי וביטלתי איזה פעמיים אני מפחדת מההכנה אני מפחדת מהבדיקה עצמה שלא יפצעו אותי או משהו כזה בקיצור אני בסיכון גדול??

תמר שלום, ראשית, צאי מהלחץ. אכן, מעצם העובדה שאימך לקתה בסרטן המעי הגס, יש לך סיכון מוגבר ללקות במחלה זו, וסיכון זה מוערך בשיעור של פי 2-3 ביחס לאוכלוסיה שאין לה כל גורם סיכון, אך מאחר שאימך לקתה בגידול זה בגיל מבוגר, למעשה ההמלצות לגבייך לא שונות מההמלצות לכלל האוכלוסיה, ומומלץ להתחיל להבדק לצורך גילוי מוקדם החל מגיל 50, ולחזור על הבדיקה כל 5 שנים. בדיקת קולונוסקופיה (כמו גם קולונוסקופיה וירטואלית) היא בדיקה לא נעימה, אך הסיכון בה נמוך מאד, וגילוי מוקדם של ממצאים טרום ממאירים יכול להיות מציל חיים. הפחד מהבדיקה טבעי, אך במקומך הייתי הרבה יותר מפחד שלא לבצע אותה. מצורף לינק לכתבה בנושא זה. http://www.doctors.co.il/xID-6444,xCT-815,m-Doctors,a-Article.html

ד"ר, תוכל להסביר בבקשה - מהי היציאה/הצואה האידאלית לאדם בוגר ובריא מבחינת צבע, כמות, תדירות, צף/לא צף במים. וכו'...? או לחילופין לתת קישור למאמר בעברית העונה בצורה מפורטת על שאלה זו? תודה מראש רועי

רועי שלום, יציאה תקינה מוגדרת כיציאה בין 3 פעמים ביום לפעם ב 3 ימים. לרוב צבע היציאה התקינה חום. לשאר הסעיפים שהעלית אין "תחום נורמה" מוגדר.

מדוע כאשר אני מעביר ניגוב בפי הטבעת (לא לאחר הטלת צואה), לעיתים נשאר על הנייר משהו לח ובצבע חום, מאין שרידי צואה. למרות שניגבתי עד הסוף בפעם האחרונה שהטלתי צואה. לרוב, לא נותרים סימנים בתחתונים וולא נידבק לתחתונים. יש לציין שאני לא הומו ולא מתעסק עם פי הטבעת.

לא, זה לא קורה רק לך. לעיתים יש קשיים לשלוט לחלוטין בפי הטבעת, וישנן לכך סיבות רבות. לרוב, הקושי העיקרי הוא בשליטה על צואה נוזלית, וניתן לנסות ולמצק את היציאות על ידי שימוש בתוסף סיבים מסחרי על בסיס פסיליום (שניתן לרכוש בבתי מרקחת ללא מרשם). מעבר לכך, אם תלונה זו פוגעת באיכות חייך באופן ניכר, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה. מעט מידע כללי על בעיות שליטה בפי הטבעת: ירידה ביכולת השליטה בסוגר פי הטבעת, המתבטאת בקושי בשליטה במעבר גזים או צואה, הוא אחד המצבים המביכים ביותר, היכולים לפגוע באיכות החיים באופן ניכר. קושי בשליטה אינו נדיר, אולם רבים מהסובלים ממצב זה לא פונים לעזרה בשל המבוכה שהם חשים. מאחר שברוב המקרים טיפול נכון יכול לשפר את איכות החיים במידה ניכרת, חשוב לשוחח על נושא זה בפתיחות עם רופא המומחה לתחום זה. מהם הגורמים העיקריים לחוסר שליטה? ישנן דרגות שונות של חוסר שליטה בפי הטבעת. במקרים קלים הפגיעה בשליטה יכולה להתבטא בחוסר יכולת לשלוט בגזים, ואילו במקרים קשים יכולה אף להיות חוסר שליטה מוחלטת לכל סוג יציאה. הסיבה השכיחה ביותר לפגיעה בשליטה היא נזק הנגרם לנשים בזמן לידה. קרעים סביב תעלת הלידה יכולים לפגוע בשרירים הטבעתיים שסביב פי הטבעת, ולחץ בזמן ההריון והלידה יכול גם לפגוע בעצבים השולטים בשרירים אלו. לעיתים נזק זה גורם לקושי בשליטה מייד לאחר הלידה, אולם ברוב המקרים הנזק אינו מלא והשרירים הנותרים יכולים למלא את החסר למשך שנים רבות. במצבים אלה הנזק המתרחש בזמן הלידה, יכול להתבטא בקושי בשליטה רק שנים או עשרות שנים אחר כך, כשכל שרירי רצפת האגן נחלשים. ניתוחים באיזור פי הטבעת, או דלקות באיזור זה, יכולים גם הם לגרום לעתים רחוקות לפגיעה בשליטה. ישנם מומים מולדים נדירים בהם אין התפתחות תקינה של איזור פי הטבעת, המתבטאים בפגיעה בשליטה, בד"כ במשולב עם חסרים נוספים בהתפתחות רצפת האגן. בגיל מבוגר, שכיח כי שרירי רצפת האגן נחלשים, ופעמים רבות יכולת השליטה יכולה להחמיר על ידי מחלת השכיחות בגיל מבוגר כגון סכרת. כיצד לאבחון את סיבת הפגיעה בשליטה? שיחה גלויה עם רופא המומחה בתחום זה היא הצעד הראשון והחשוב ביותר באבחנה של סיבת הפגיעה בשליטה ובהכוונת הטיפול. לעיתים קרובות, יעזר הרופא בבדיקות נוספות, כגון: • מנומטירה – בדיקה אובייקטיבית של הלחץ המופעל על ידי שרירי פי הטבעת. הבדיקה מבוצעת על ידי צנתר דק המוחדר בעדינות לפי הטבעת, ואינה כואבת כלל. • אולטרסאונד של פי הטבעת, המדגים את מבנה שרירי פי הטבעת. • בדיקת העצבים המוליכים לשרירי פי הטבעת. מה אפשר לעשות בכדי לשפר את איכות החיים? אפשרויות הטיפול בקושיים בשליטה הן מרובות, ועל סמך תוצאות הבדיקות ניתן להתאים לכל מטופל או מטופלת את מסלול הטיפול המתאים ביותר עבורם. במקרים קלים, שינוי הרגלי תזונה ותרגילים לחיזוק רצפת האגן יכולים לתת מענה הולם. לעיתים יש צורך בתרגול מסודר של השרירים (מעין פיזיותרפיה לשרירי פי הטבעת), בהדרכת מטפל או מטפלת המומחים לתחום זה, טיפול הנקרא ביופידבק. קרעים במנגנון הסוגרים, המתגלים בבדיקות ההדמיה, נזקקים בדרך כלל לתיקון כירורגי של הקרע. בניתוח מזהים את שני צידי השריר הטבעתי הקרוע ותופרים אותם שוב על מנת ליצור טבעת שלמה. בעבר, חולים שלא ניתן היה לשפר את איכות חייהם באמצעים הנ"ל וסבלו מפגיעה קשה באיכות חייהם, נזקקו לעיתים לסטומה, שהיא שקית המוצמדת לדופן הבטן ובה נאספות היציאות. כיום ישנה התקדמות רבה בטיפול בחוסר שליטה וברוב המקרים ניתן להימנע מסטומה. בשנים האחרונות ישנה התקדמות רבה בטיפולים חדשניים לשיפור השליטה, ועוד אמצעים חדשניים נמצאים כעת בבחינה וסביר כי יכנסו לשימוש בשנים הקרובות. לדוגמא, במקרים בהם איטום פי הטבעת אינו טוב, ניתן כיום לשפר את איטום פי הטבעת על ידי חומרים כדוגמאת סיליקון, המוזרקים לאיזור פי הטבעת. במקרים של אי שליטה קשה, ניתן כיום לשפר את תפקוד כל רצפת האגן על ידי השתלת קוצב על העצבים המעצבבים את רצפת האגן, פעולה שמביאה פעמים רבות לשיפור דרמטי בשליטה. במקרים בהם שרירי הסוגרים אינם מתפקדים ולא ניתנים לשחזור, ניתן כיום ליצור סוגר חדש לפי הטבעת, המאפשר את חידוש השליטה. ניתן ליצור סוגר זה באמצעות שריר הנלקח מהירך, אולם ניתוח זה מורכב ולאחרונה פחת השימוש בו. בשיטה התופסת לאחרונה תאוצה, מושתל תותב סיליקון מתנפח סביב פי הטבעת, האוטם את המעבר. למטופל יש יכולת שליטה מלאה בניפוח התותב, וכך מושגת שוב שליטה בפי הטבעת.

היתה כתבה בעיתון זמנים בריאים לגבי הטיפול באי שליטה לצערי איבדתי את הכתבה ואני מעוניין לעשות את הניתוחון הזה איך אני מגיעה לחברה הזו או לרופאים שעשים את הפעולה הזו שכרגע לא מוכרת ע"י קופ"ח נ.ב אני חולה קרון לאחר מס ניתוחים ומשנת 97 עם הבעיה בסוגרים שמגבילה אותי מאוד..תודה מראש

שלום רב, אני בת 27 ובשנה האחורנה אני סובלת מפרוקטיטיס לסרוגין. תחילה טופלתי ב"אסקול" ו"פנטסה" עד שהפסקתי ופניתי לרופאה אלטרנטיבית. עם הזמן מצבי השתפר, היציאות רגילות, ללא הפרשות מוגלעתיות ותחושה כללית טובה. יחד עם זאת נוצרו לי פיסטולות לנרתיק. (רטרוואגינאליות) כמו כן, יש לי גוש זיהומי ככל הנראה בגודל של כ 13 ס"מ בין החלחולית לנרתיק בולט כלפי חוץ (במפשעה) עד כמה שידוע לי ובהתייעצות עם גניקולוג אני נוטלת כיום למשך 7 ימים אנטיביוטיקה בכמות מסחרית (פליג'יל 500X3 ביום ולקינוח אוגמנטין פעמיים ביום). היום אני ביום השלישי לאנטיביוטיקה ולא חל שיפור ויש לי תופעות לוואי של בחילות ושילשול.חשוב לי לציין כי הגוש כואב ומפריע לי במהלך התקין של היום. האם תופעה זו מוכרת? האם יש לדבר הזה שם? אודה לייעוץ דחווווף! תודה.

רינת שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב הקל במתן התשובה. על פי תאורך איני יודע בדיוק מהי האבחנה שבגינה את סובלת מפרוקטיטיס, אך השילוב בין פרוקטיטיס ופיסטולות לנרתיק מעלה חשד ניכר למחלת קרוהן. תאור הגוש הדלקתי הגדול מחשיד לקיומו של אבצס הקשור לאחת הפיסטולות, ואם אכן יש אבצס כזה, לעיתים קרובות הוא לא יגיב לטיפול אנטיביוטי, ויצריך טיפול כירורגי לניקוזו. מרבית הגניקולוגים אינם מנוסים בטיפול בחולים עם פרוקטיטיס וחשד לקרוהן, והטיפול בבעיות אלו מבוצע לרוב בשילוב בין כירורג קולורקטאלי וגסטרואנטרולוג. לפי תאורך, יש חשד שישנה מחלה לא נשלטת עם אבצס, ובשלב כזה מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי בדחיפות, אם ישנה החמרת סמפטומים או חום יש לפנות בדחיפות לחדר המיון.

תודה רבה על תגובתך ועצתך. חשוב לי לציין כי הרגשתי הכללית (ללא קשר לאנטיביוטיקה) טובה עד מאוד. השימוש בפליג'יל הקטין לי את אותו הגוש בפרינאום אך לא העלימו. (הורדתי את האוגמנטין לאחר התייעצות עם אחד מרופאי הפורום) כנראה שנתראה בקרוב... המון תודה! רינת.

שלום רב, אני בן 22. הרבה פעמים אחרי שאני "גומר" יש לי מן הרגשה מוזרה באיזור פי הטבעת. יש לציין שהתחושה חולפת לאחר מס' דקות, וכן שבעבר יכולתי להרגיש לפעמים משהו בולט קצת באיזור פי הטבעת. מה יכולה להיות הסיבה? (נבדקתי אצל פרוקטולוג פעמיים בגלל חשש לטחורים, ולא נמצא כלום)

אבישי שלום, איני יודע לענות מה מקור ההרגשה המוזרה אותה אתה חש, וספק בעיני אם מקורה "פרוקטולוגי", אך אם היא לא מאד מפריעה לאיכות חייך ספק אם יש טעם להכנס לבירור מעמיק בנושא זה. אם זה בכל זאת מאד מטריד אותך יתכן שכדאי להתייעץ גם עם אורולוג.

חשוב לי מאוד לדעת האם ישנם מאכלים שרצוי לא לאכול אותם כשיש אבחנה של פרוקטיטיס לנער שמקבל כרגע טיפול של חוקנים במשך 30 יום, אודה לכם על תשובתכם המהירה, אתם עושים עבודה חשובה מאוד, שוב תודה.

אילנה שלום, במגבלה שאיני יודע מהי האבחנה שבגינה יש פרוקטיטיס (אולצרטיב קוליטיס?), אין לרוב מגבלה תזונתית כלשהי. שיהיה רק בריאות.

מה הסיכוי של הזרקת בוטוקס לפי הטבעת בגין כאב כרוני תמידי ברקטום ובסיבה האנטומית שלו? האםם יש סיכון של אי שליטה בסוגרים או שזה לא ממש שכיח. זה הדבר שהכי מטריד אותי בשלב זה, המלצתך בתודה,יואל

ראה תשובתי מוקדם יותר היום. אם אכן יש העדר הרפיה מוכח הסיכוי לשפר את איכות החיים עומד על 60-75% . נכון, לא 100%, אבל סיכוי משמעותי בהחלט.

תודה על תשובתך. יש לי עוד 2 שאלות 1. האם זה בסל? 2. במידה ולא איך אפשר לקבל השתתפות? בברכה יואל

שלום, אני בת 58 לפני מספר חדשים עשיתי בדיקת קולונוסקופיה ונמצא שיש לי טחורים פנימיים. מזה חדש ימים הופיעה לי גרד בפי הטבעת ולעיתים דם עם הניגוב לאחר יציאה. גם בזמן יציאה יש לי כאב די חד ולפעמים במהלך היום אני מרגישה כאב פנימי די עמום. מה עלי לעשות? תודה מרים

מרים שלום, קולונוסקופיה אינה בדיקה טובה להערכת טחורים פנימיים, ולמרות שתלונותיך יכולות להיות מוסברות על ידי טחורים, הן יכולות להיות מוסברות גם על ידי מגוון בעיות אחרות של פי הטבעת, כגון פיסורה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

וירטואלית אמינה? אמי נפטרה מסרטן המעי הגס. אני בת 57. בצעתי קולנוסקופיה לפני 4 שנים. תודה

שלום, לגילוי סרטן מעי גס או פוליפים טרום סרטניים קולונוסקופיה וירטואלית כנראה טובה כמו קולונוסקופיה רגילה, למרות שאני חייב לציין שבעיני היא אינה קלה יותר למטופל, ואם רואים בה משהו יש לבצע קולונוסקופיה רגילה, שזה בד"כ אומר לקחת שוב הכנה. מומלץ לחזור על הבדיקה כל 5 שנים בתנאי שאין לך סמפטומים כגון דימום אנאלי או שינוי בהרגלי היציאה. אם יש סמפטומים כאלה, כדאי לשקול לחזור על הבדיקה כבר עכשיו.

ד.נ. בעקבות תשובתך מ-29.3 לשאלתו של ד.ח. אבקש להוסיף שאלה. אם יש לי דימום קל, חד-פעמי (אולי פעמיים בשנה), הנראה רק על נייר הטואלט, וידוע שיש לי טחורים (פנימיים), ונבדקתי ע"י פרוקטולוג והוא נתן לי טיפול (שתיית פראפין ואכילת אבקת קוסימול) שיימשך חודש, האם במקרה זה רצוי לעבור קולונוסקופיה גם אם עברו רק 3 שנים מאז עברתי אותה (עם תוצאות שליליות)? תודה. א.

בס"ד שלום ד"ר זמורה היקר, הרופאים מנסים לתת לי כל מיני סוגי משלשלים, אבל אף אחד מהם לא משפיע עלי והרגשת הצורך ביציאה לא מגיעה בכלל, רק הרגשה שיש פעילות סוערת בבטן למשך ימים, אבל זה לא מגיע בכלל לרקטום. מצאתי משלשל מחנות טבע (הני לקס) והוא ממש עוזר. הוא ממש הסגן של סופודקס, אבל בכל אופן גם ההשפעה שלו כבר לא כמו בהתחלה, ובטח שלא כמו בפעם הראשונה שלקחתי. רציתי לשאול למה זה שכשלוקחים משלשל מסוים בפעם הראשונה אז יש תוצאות מדהימות, בפעם השניה פחות וכן הלאה פחות ופחות עד שהוא מפסיק להשפיע. מה... זה כאילו שהמעי שלי אומר לי "טוב, סבבה, בפעם הראשונה הצלחת להפתיע אותי, אבל אל תדאגי, כבר בחנתי את הנשק החדש שלך ועכשיו אני ערוך כנגדו בכל הכוח ולא תצליחי לעבוד עלי שוב". אז למה באמת זה קורה? למה זה לא ממשיך להשפיע לתמיד באותה רמה? שפע תודות על תשובתך

הודיה שלום, הפעם הצלחת להתקיל אותי בשאלה שאין לי עבורה תשובה מדעית חכמה. אולי באמת שהמעי שלך אומר "טוב, סבבה, בפעם הראשונה הצלחת להפתיע אותי, אבל אל תדאגי, כבר בחנתי את הנשק החדש שלך ועכשיו אני ערוך כנגדו בכל הכוח ולא תצליחי לעבוד עלי שוב"...

ד"ר זמורה שלום רב, אני בהריון, שבוע 37, סובלת מפיסורה (לפי אבחנת פרוקטולוג) מזה למעלה מחודשיים. בשום שלב לא סבלתי מעצירות(!), הפיסורה התחילה, כנראה לאחר תקופה של שלשולים (בעקבות לקיחת ברזל). פרוקטולוג אחד אמר שיש לי פוליפ, והפוליפ גם הוא עודד את יציאת הפיסורה, הפרוקטולוג השני טען שמה שיש לי זה טחור חיצוני ולא פוליפ. מה שזה לא יהיה זה שם כבר 7 שנים ללא הפסקה, וזה מציק לי רק כשזה יוצא החוצה, אני יכולה לדחוף את זה פנימה ואז זה לא מפריע לי. יש לך מושג מה זה? לפני שלושה שבועות התחלתי טיפול בנפידפין, רק בימים האחרונים התחלתי להרגיש הקלה מסוימת, אבל רק הקלה - הבעיה בהחלט לא נפתרה. אני לא יכולה לטפל בקצף (פרוקטופואם) כיוון שכתוב על התרופה שהיא אסורה לשימוש בנשים בשליש שלישי של הריון. בהמלצת הפרוקטולוג אני עושה אמבטיות ישיבה פעמיים ביום לרבע שעה. את האמבטיות אני עושה במים חמים - לא רותחים כדי לא לחטוף כוויה, אבל חמים (ככה שהעור שלי אדום כשאני יוצאת), האם עדיף שהמים יהיו פושרים ולא חמים (בכמה אתרים ראיתי כתוב: "במים חמימים, לא - חמים")? האם זה משנה? האם יעזור לעשות יותר מפעמיים ביום? יש עוד משהו שאני יכולה לעשות כדי להפסיק לסבול מזה (מלבד ניתוח אחרי הלידה), זה כואב ומציק כל הזמן. ושוב - אין מה להמליץ לי על שינוי תזונה או אכילת סיבים, יש לי יציאות רכות לעתים תכופות (3 פעמים ביום בממוצע) תודה רבה רבה

נגה שלום, ראשית שתנצלותי על העיכוב במתן התשובה. את מטפלת בעצמך נכון, ופרט להקפדה על מריחת הניפדיפין 4 פעמים ביום, איני רואה מה להוסיף. האמבטיות צריכת להיות חמימות נעימות ואת לא צריכה להיצלות בגלל הפיסורה שלך. לאחר הלידה כדאי להבדק שוב ולראות אם את עדיין סובלת וממה, בכדי לכוון את הטיפול. שתהיה לידה קלה!

ד"ר זמורה שלום רב ותודה על התשובה המפורטת כתבת - למרוח נפדיפין ארבע פעמים ביום. הפרוקטולוג (פרופ' וולפיש מסורוקה) שבדק אותי (לפני כחודש) אמר למרוח פעם ביום. האם אני יכולה לעבור למריחה של יותר מפעם אחת ביום? (כי בינתיים, פעם ביום לא ממש עוזר). עוד משהו - כמה זמן אפשר למרוח נפידיפין? בינתיים אני משתמשת בתרופה כשלושה שבועות, עשיתי עכשיו הפסקה של מס' ימים כי פג תוקפה של המשחה ואמשיך כשאצטייד במרשם חדש - האם מותר להשתמש בתרופה יותר מחודש? ולגבי האמבטיות - תודה, אני אוהבת להצלות...

האם תוכלו לתת לי מידע לגבי המחלה הזו? דחוף בבקשה מאוד...

אילנה שלום, ראשית שתנצלותי על העיכוב במתן התשובה. פרוקטיטיס בגיל 15 יכולה להגרם ממספר סיבות, והשכיחות ביותר מתוכן הן מחלות מעי דלקתיות, ובראשן אולצרטיב קוליטיס. יחד עם זאת, מאחר שאיני יודע כל פרטים נוספים על טיב הפרוקטיטיס ועל האבחנה המשוערת, נראה לי שלא יהיה אחראי מצידי "להפציץ" אתכם במידע על מחלה שאולי אתם בכלל לא סובלים ממנה. מומלץ לשאול את הופא המטפל מהי לדעתו הסיבה לפרוקטיטיס, ואז לחזור ולשאול ספציפית על מחלה זו (או לחליפין לספק פרטים נוספים)

לפני שבוע עברתי ניתוח פיסורה כאשר במהלך הניתוח התברר כי היו לי שתי פיסורות, יש לציין כי לפני 3 שנים עברתי את אותו הניתוח - וכרגע לאחר לידת בני הבעיה חזרה. אזור הניתוח עדיין כואב לי בזמן יציאה , והיום היתה לי גם הפרשה דמית עם היציאה.שאלתי היא האם זה נורמלי? ומה עלי לעשות בנידון?

לילך שלום, ראשית שתנצלותי על העיכוב במתן התשובה. מעט הפרשה דמית יש לרוב המטופלים לאחר כזה ניתוח, וזה כשלעצמו אינו מדאיג. כאב מסויים יכול עדיין להיות כשבוע לאחר הניתוח. יש להקפיד מאד על ריכוך היציאות (כלכלה עשירה בסיבים, תוסף סיבים מסחרי שניתן לרכוש בבתי מרקחת ללא מרשם, שתיה מרובה, ועוד) ומומלץ לרחוץ את המקום מספר פעמים ביום ולאחר יציאה. אם הכאב מחמיר או שאינו משתפר שכבועיים-שלשה אחרי הניתוח מומלץ לפנות למנתח לבדיקה.

ערב טוב דוקטור זמורה לפני כשנה נותחתי על ידך עקב בעית פיסורה פרה אנלית . לאחר הניתוח הייתי במספר ביקורות במרפאתך בתל השומר ונראה היה שהכל תקין והפצע החלים. אולם לאחרונה כמדומני התפתחה פסטולה הגורמת לאי נוחות באזור הניתוח ומאוד הייתי רוצה להבדק על ידך בהקדם האפשרי. בברכה יואב ווליניץ

יואב שלום, אתה מוזמן לקבוע תור ואשמח לראותך!

שלום דוקטור אשתי בת 69 עברה ניתוח להוצאת גידול סרטני מהמעי הגס, מרגישה טוב מבקש לדעת כמה זמן אחרי הניתוח היא יכולה לחזור לפעילות גופנית כולל התעמלות ויוגה וכן בכלל להתכופף? וכן האם ניתן לחזור לשאת שקיות עם משקל מסוים? תודה ושבת שלום שמואל

שמואל שלום, ראשית שתנצלותי על העיכוב במתן התשובה. בעקרון ניתן לחזור לפעילות של מאמץ אירובי כגון הליכה וריצה ולפעילות כגון יוגה כאשר אשתך חשה מספיק טוב לכך, ואין מגבלת זמן מוסכמת. לעומת זאת, מומלץ להמנע מהרמת משאות לנשך כ 3 חדשים. החלמה מהירה.

בהמשך לשאלתי הקודמת פרוקטולוג בכיר שעברתי אצלו בדיקה חושב שהבעייה שלי קשורה בשריר והציע לי נסיון בהזרקת בוטוקס. שאלתי האם זה מוכר ומהם תופעות הלואי? האם זה יכול להשפיע על אי שליטה בסוגרים?

יואל שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. אם אכן ישנו רושם קליני בבדיקה של כירורג קולורקטאלי מנוסה שיש בעיה בהרפית שרירי רצפת האגן, או שבעיה כזו הוכחה בבדיקת תפקוד רצפת האגן כגון דפקוגרפיה (=פרוקטוגרפיה), הטיפול בבוטוקס יכול בהחלט להועיל. לכל טיפול יש גם סיכונים, ותמיד יש לשקול על כפות המאזניים את הצועלת מול הסיכוי, ואם הסיכוי רב יותר- כדאי לעשות. במקרה זה הסיכון קטן, שכן גם אם יש ירידה ביכולת השליטה, ולרוב אין, היא הפיכה מאחר שהחומר משפיע לכ 3-4 חדשים בלבד.

אני צריכה לעבור בקרוב ניתוח רקטוצלה- ניתוח משולב עם גינקולוג ופרוקטולוג. האם תוכלו לכתוב לי המלצות לגבי הניתוח והיכן ואצל מי ממולץ לעבור אותו. תודה רבה

יעל שלום, רקטוצלה הוא מצב בו ישנה חולשה של הדופן בין הרקטום לנרתיק, המתבטאת בבלט של הקיר האחורי של הנרתיק לתוך חלל הנרתיק, אשר מתגבר בעת מאמץ ליציאה. לעיתים בעת מאמץ כזה הרקטוצלה מתבלט במידה כזו שהוא מפריע להתרוקנות היציאה דרך פי הטבעת, וגורם לקושי ניכר בהתרוקנות. מבחינת כירורגיה קולורקטאלית (שפרוקטולוגיה היא חלק ממנה), האינדיקציה לתקן רקטוצלה היא כאשר הוא גורם להפרעה ניכרת בהתרוקנות, אשר מוכחת בבדיקת הדמיה כגון דפקוגרפיה (=פרוקטוגרפיה). ישנן גישות שונות לתיקון רקטוצלה, כולל ניתוחים בהם מבצעים תיקון של הרקטוצלה דרך הנרתיק, ניתוחים המבוצעים דרך פי הטבעת, וניתוחים המבוצעים במרווח ביניהם. לכל אחת מהגישות יש יתרונות וחסרונות, וכשיש הרבה שיטות זה בד"כ אומר שאין אף שיטה מושלמת. לאחרונה פותח ניתוח חדש יחסית לטיפול בבעיה זו הנקרא STARR, ומבוצע דרך פי הטבעת. בניתוח משתמשים במכשיר מיוחד המסלק את עודף דופן הרקטום שנדחפת אל הרקטוצלה ובכך מתקן אותו, והנסיון הראשוני בניתוח זה מצביע שכאשר בוחרים נכון את החולות, ומבצעים אותו במטופלות שאכן מתאימות, התוצאות מעודדות. אין פורום זה נוהג להמליץ על מנתחים ספציפיים. בהצלחה.

שלום קראתי את תשובתך לגבי ניתוח הרקטוצלה.גם אני עוברת את הניתוח הנ"ל לאחר שעברתי ניתוח של הרמת דרכי השתן.לפני שנה. שאלתי מה דעתך לגבי ניתוח עם רש ת. שאלה נוספת, רק אורוגיניקולוג משתתף בניתוח . האים גם נחוץ כירורג. תודה

אני בן 36 סובל מיבחילות במשך 8 חודשים הופנתי לבדיקה במצלמה דרך הפה המימצאים היו אודם וחידק אלבקטר פולרי טופלתי באנטיביוטיקה למשך 5 ימים הבחילות לא פסקו ומלובות בעיפות וחולשה כמו כן מידי פעם בעת יציאות אני מבחין בצואה דמית ורירית שקופה ניבדקתי על ידי כירוגי ואובחן שיש לי פיסורה אנלית כמו כן נעשתה בדיקה עד 15 סנטימטר ללא מימצאים שאלתי אים יש מצב שבחילות ניגרמות מידלקות בקבה או במעיים אודה לתשובה

יואב שלום, יש מצב אך הייתי ממליץ שתפנה את שאלתך לפורום גסטרואנטרולוגיה.

שלום רב!!!! מה הסיכויי להחלים מגוש סרטני בפי הטבעת/רקטום בשלביו הראשונים? תודה

יונית שלום, ככלל, יחסית לגידולים ממאירים, יש לסרטן הרקטום בשלבים מוקדמים סיכויי החלמה סבירים בהחלט, ולכן לרוב הסיכוי שווה את המלחמה (שפעמים רבות אינה קלה). יותר מכך איני יכול לומר מבלי לדעת את פרטי המקרה. החלמה מהירה.

*** מצטער אם זו הודעה כפולה *** הי, בעבר קיבלתי ממך (עודד זמורה) תשובה מעמיקה וברורה לגבי בקע מפשעתי (מצורף מטה). היום אני די נחוש לבצע את הניתוח משום שזה כרגע בשלב מאוד מציק. החלטתי "ללכת" על השיטה הלפסרוסקופית. שאלותיי הן: 1. האם אתה מתמחה בתיקון בקע מפשעתי בשיטה זו? 2. האם אתה עובד עם כללית מושלם? 3. במידה ולא, האם תוכל בבקשה להמליץ לי על מומחה\מומחים בתחום? בתודה מראש, יובל תשובתך בעבר (8.6.07): יובל שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה עקב השתתפות בכנס מקצועי. בקע מפשעתי (הנקרא גם הרניה) הוא מחלה שכיחה, ויכול להיווצר עקב חולשה של השכבה העוטפת את חלל הבטן מתחת למעטפת השרירים, הנקראת פציה. חולשה כזו יכולה להיות מולדת (ולהתבטא רק שנים רבות לאחר הלידה, גם בגילך) או נרכשת. כאשר ישנה חולשה ההופכת לחור או פתח, תוכן הבטן יכול גולש דרך הפתח ויוצר בלט מתחת לפני העור. הסימפטומים העיקרים המחשידים להופעת בקע הם נפיחות וכאבים באזור המפשעות או האשכים. ככלל, הטיפול בבקעים מפשעתיים הוא כירורגי (ז"א בניתוח), וישנן שלוש סיבות עיקריות להציע ניתוח לסובלים מבקע: הסיבה העיקרית היא לשפר את איכות החיים, מאחר שבקעים גורמים על פי רוב לכאבים וחוסר נוחות. בנוסף, בקעים לא עוברים החלמה ספונטנית ויש להם נטייה לגדול עם הזמן. לבסוף, קיים סיכון נדיר של כליאת מעי פתאומית בבקע שיכולה להסתיים בניתוח דחוף . בעבר הגישה הכירורגית לבקעים התבססה על תיקון של הבקע בעזרת תפרים, אך חסרונה העיקרי היה שיעור גבוה של חזרה של הבקע. בעשור האחרון עבר רוב העולם הכירורגי לתיקון בקע עם רשת סינטטית באופן שגרתי, וכיום אין כמעט ניתוח בקע שאנו מתקנים ללא רשת. בניתוח זה אין מתח של הרקמה המתוקנת, ושיעורי ההצלחה לטווח ארוך גבוהים יותר. כמו לכל דבר ברפואה, לרשת יש יתרונות וחסרונות, אבל באופן כללי יתרונותיה רבים מחסרונותיה, ושיעור חזרת הבקע נמוך. השיטה ה"חדשנית" שציינת היא בעצם תיקון בקע עם רשת, שמבוצע היום באופן שגרתי ברוב העולם המערבי, כאשר התיקון הנ"ל מבוצע אצלם בהרדמה מקומית, על יתרונותיה וחסרונותיה של הרדמה זו. תיקון בקע לפרוסקופי מבוצע דרך 3 חתכים קטנים (של 5-10 מ"מ) בבטן, דרכם מוחזר תוכן הבקע ומונחת רשת לתיקון הבקע. שיעור ההצלחה ושיעור הסיבוכים של פעולה זו אינו שונה באופן משמעותי מהניתוח הפתוח, אך בתיקון לפרוסקופי רמת הכאב לאחר ניתוח במרבית החולים פחותה, וההחלמה וחזרה לפעילות מהירים יותר. יתרון זה בולט במיוחד כאשר מתקנים בקעים מפשעתיים דו-צדדיים, או בקעים חוזרים (ז"א בקעים שכבר תוקנו בעבר). לסיכום, לתיקון בקע מפשעתי דו צדדי אנו נוטים היום להמליץ על תיקון לפרוסקופי, אם הכירורג המבצע מיומן בטכניקה זו. בהצלחה.

יובל שלום, אני מבצע ניתוחי תיקון בקע בשיטה לפרוסקופית אך איני עובד עם כללית. ככלל אתר זה מיועד לתת מידע רפואי ואינו נוהג להמליץ על רופאים ספציפיים. אם תתעקש אשלח לך למייל האישי.

אשמח לקבל המלצה במייל האישי, תודה

17.3.08 לד"ר שלום רב, אני מבינה מתשובתך שבנושא הפרוקטולוגיה אין לקשור בכלל את הואגינה כאפשרות בדיקה ושלא ניתן להגיע לשום אבחנה, אלא רק דרך הרקטום. אודה לתשובתך.

רחל שלום, לרוב אין תועלת בבדיקה נרתיקית באבחנה של בעיות כגון פיסורה וטחורים, אלא אם מחפשים משהו ספציפי שניתן לחוש בו דרך הנרתיק כגון גוש.

שלום רב , כ 8 שנים (אולי אפילו יותר) אני סובל באופן יום יומי מגירוד בפי הטבעת. הדבר הוא בלתי נשלט , לא חשוב כמה שאני מנסה להתאפק , אני לא מצליח. לעיתים אף קורה שבזמן שינה ללא מודע אני מגרד. הדבר גורם בסופו של דבר לדימום , כאבים וכאבי שריפה באיזור. עד כה ניסיתי למרוח משחה נגד גירויים של חיתולי תינוקות אך הדבר לא ממש עזר וגם היה לא נעים במיוחד. כיצד ניתן להפסיק את התופעה? הדבר ממש גורם לי לסבל רב! אודה על תשובה

שלום, גרד בפי הטבעת אינו תופעה נדירה, ופעמים רבות ניתן לטפל בה בהצלחה ולשפר את איכות החיים. מומלץ להבדק על ידי מומחה לכירורגיה קולורקטאלית להכוונת הטיפול. מעט מידע כללי על גרד אנאלי: גרד סביב אזור פי הטבעת הינו תופעה שכיחה, ויכולה להיות מורגשת יותר בלילה או לאחר יציאה. לעיתים נוצר דחף מתמיד ובלתי נשלט לגרד, הפוגע קשות באיכות החיים ויכול לפגוע בעור סביב פי הטבעת. גרד אנאלי יכול להיגרם ממספר גורמים, ולעיתים הוא קורה ללא סיבה ספציפית שניתן להצביע עליה. אחת הסיבות יכולה להיות ניקוי יתר של אזור פי הטבעת, או לחות סביב פי הטבעת כתוצאה מהזעה מוגברת. במקרים של קושי בשליטה בסוגר פי הטבעת, דליפה של צואה הינה סיבה נוספת. בחלק מהאנשים צואה רכה או מגרה יכולה להיגרם עקב שתייה בכמות ניכרת. גרד יכול להיות קשור גם לשתיית אלכוהול ובעיקר בירה, חלב, מיץ הדרים, ומשקאות המכילים קופאין כמו: קפה,תה וקולה, ומאכלים כמו שוקולד, פירות, עגבניות ופופקורן. סיבות אחרות והרבה פחות שכיחות לגרד סביב פי הטבעת כוללות תולעים, פסוריאזיס, אקזמה, טחורים, פיסורה אנאלית, זיהומים ואלרגיות. כאמור די נדיר שטחורים פנימיים מתבטאים העיקר בגרד, וזה יכול לקרות בעיקר אם בעקבות הטחורים יש דליפה של נוזל באיזור פי הטבעת. קנדידה בנרתיק יכולה לעיתים לגרום לפריחה בעור סביב פי הטבעת ולהביא לגרד, אך גם זה אינו שכיח. חשוב להיבדק על ידי כירורג קולורקטאלי, המומחה לבעיות אלו, כדי לנסות והבדיל בין סיבות שונות אלו, שהטיפול בהן לעיתים שונה. במקרים בהם לא נמצאת סיבה ספציפית לגרד, הטיפול כולל בעיקרו אמצעים לשמירה על עור פי הטבעת, והמנעות ממאכלים ומשקאות שיכולים להגביר גרד שהוזכרו למעלה. בין האמצעים המקומיים: להימנע מטראומה נוספת לאזור הנגוע: לא להשתמש בסבון מכל סוג שהוא, לא לשפשף את האזור, להשתמש במגבונים לחים לנגב ובנגיעות, להשתדל לא לגרד. גרוד גורם לנזק נוסף שמחמיר את הגרד. להימנע מלחות באזור האנאלי: בגדים תחתונים מכותנה, להימנע משמוש באבקות מבושמות להשתמש רק במשחות הניתנות ע"י הרופא המטפל, או במשחות הגנה כנגד תפרחת חיתולים שניתן לקנות בכל בית מרקחת ללא מרשם. מומלץ להמנע ממשחות המכילות סטרואידים. להימנע משתייה מוגברת

אני בן 60 סובל 20 שנה מכאבים הנ"ל [בדרך כלל בצורת לחץ והתכווצויות לא רצוניות[ 24 שעות ביממה שהורסים את חדוות חיי. עברתי את כל הבירורים האפשריים וטופלתי לאחרונה במרפאות כאב . האורולוגים סבורים כי הכאבים נובעים מ"דלקת בערמונית" אך אין טיפול לכך . לאחרונה השתילו לי אלקטרודות זמניות למשך 10 ימים שלא השפיעו על מכאובי אלא להיפך גירו את אזור הכאב. במישוש ידני של אורולוגים לבדיקת הערמונית יש לי כאבים נוראיים באזור השופכה. ניסיתי נרות וולטרן ופרוקטוגיוונול ואין שום פתרון ראוי לפטור אותי מכאבי הבלתי נלאים. האם יש לפרוקטולוגיה תשובות ופתרונות למניעת הכאב? אגב הכאבים מתגברים לאחר יציאה,מתן שתן ויחסי מין.

יואל שלום, ראה תשובתי לשאלתך בפורום זה מתאריך ה 2.3. כל טוב.

אני בעל מעי רגיש וחילוף חומרים מהיר . משמע אני בין 4 ל6 פעמים בשירותים ביום ותמיד עם יציאות(אין שלשולים ואין עצירות).כתוצאה מכך -יש לי דימום קבוע שאני מנקה אחרי יציאות . כלומר הכל שרוט אצלי ועם חתכים. מה אפשר לעשות בנידון?לפי דעתי אין מדובר בטחורים אלא בפציעה כתוצאה מההליכה הרבה לשירותים. האם זה מתאחה לבד?זאת תופעה קבועה אצלי ולמשל ב3 שבועות האחרונים תמיד שאני מנקה זה עם דם. דם מהפציעה ולא חליליה משהו שקשור למעי הגס. עשיתי קולונוסקופיה לפני 4 חודשים והיה תקין. דרך אגב אני רזה מאד 58 קילו על 1.74 כתוצאה מחילוף חומרים מהיר.(אני אוכל די הרבה). בקיצור,מכאן ואילך מה עושים:?

יצחק שלום, אם עברת קולונוסקופיה שהיתה תקינה, לפחות אנחנו יודעים שהדימום אינו מצביע כנראה על משהו מסוכן, יחד עם זאת, דימום כזה יכול להיות מטריד ומפריע לאיכות החיים. אם הוא אכן כך, מומלץ לפנות לבדיקה חכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג על מנת להגיע לאבחנה ולכוון את הטיפול.

שלום ד"ר עודד זמורה עברתי בדיקה של החלק התחתות של המעי הגס ,של החלחולת וגם קולונוסקופיה וגם מלמעלה אנדוסקופיה,אין ממצאים.יש לי כל הזמן רצון להתפנות וחוסר מנוחה בגלל שאי אפשר לתפקד עם כל הזמן אתה רוצה להתפנות וזה מעצבן מאוד.רק חוקן מרגיע את המעיים וגם לא לגמרי אבל כך לפחות אני יכול לצאת מהבית. מה עושים,יש תרופה שתרגיע את הרקטום.יש טחורים פנימיים. אני חי על אקמול וזה עוזר אבל זה לא מספיק ביחד עם כדור הרגעה לווריוון וספזמומן. מה יהיה ? אולי מישהו ייתיחס לעניין ברצינות ? יאני רוצה גם אישור לבדיקת המצלמה כי אולי יש דלקת גם במעי הדק ולא שמים עלי בקופ"ח וזה שנים כבר. צריך לפנות למנכ"ל הקופ"ח ? לבג"ץ בשביל שיקשיבו לי ? שבת שלום ותודה,אני מסכן ואני לא היחיד משהו לא בסדר ונראה לי שאני סובל שנים בגלל שלא שמים עלי וחושבים שאני פסיכי ואני בכלל לא,אני עושה דברים חשובים וגם אין לי בעיה של כסף לטיפול,אני רוצה רק שלא יסלקו את האותי אל מתחת לשטיח.

שור שלום, צר לי לשמוע על סבלך, ומובן שאיני יכול לתת אבחנות וירטואליות באינטרנט או יעוץ פרטני אחראי רק על סמך תאורך הפורום. איני יודע איזה בדיקות בדיוק עברת ומה היו תוצאותיהם. לעיתים ישנן בעיות תפקודיות שונות של איזור פי הטבעת, רצפת האגן או המעי שניתן לטפל בהן ולשפר את איכות החיים. הייתי ממליץ שתפנה למומחה לכירורגיה קולורקטאלית או לגטרואנטרולוג עם התמחות בתנועתיות מערכת העיכול או רצפת האגן לבדיקה ויעוץ. אנא הבא עמך את כל החומר הרפואי הרלוונטי. שיהיה בריאות.

ד"ר זמורה שלום! לאבי מצאו גוש סרטני קטן בתוך פי הטבעת לפני שבועיים. כל הבדיקות שעה בעקבות זה היו ברוך השם תקינות. האונקולוגים אמרו לו שזה לא ממהיר והוא עוד יראה נכדים ונינים אמן. לפני הניתוח הוא צריך לעשות טיפולים כימו וקרינה ורק אח"כ ניתוח. אבי עוד לא קיבל תוכנית מתי הוא מתחיל את הטיפולים. ברצוני לשאול אם כל הזמן הזה עד הטיפולים ועד הניתוח הוא לא זמן יקר. ובמידה והוא הכן תפס את זה בזמן זה לא יכול להוף מלא ממהיר ללמהיר בזמן הזה. תודה רבה יונית

יונית שלום, באיזור פי הטבעת יכוליים להתפתח מספר סוגים של גידולים סרטניים, ומבלי לדעת בדיוק מהו סוג הגידול שאובחן אצל אביך קשה לי לתת יעוץ ספציפי. כעקרון, גידולים באיזור זה הם לרוב גידולים שאינם גדלים במהירות, כבר נמצאים במקום זה זמן מה עד שהתגלו, ולרוב לטווח של מספר קטן של שבועות אין השפעה כלשהי על הסיכוי להבריא ממחלתו. הרבה יותר חשוב לתת את הטיפול בסדר הנכון ולאחר הבירור הנכון, מאשר לתת אותו בחופזה או בדחיפות, כל עוד אין מדובר בדחיה של יותר משבועות בודדים. בהצלחה בטיפול.

בן 20 ,סבלתי מזה חודשיים שלוש מקצת דימום וריר ביציאות,נעשו לי בדיקות סיגמו ורקטוסקופיה נתגלה פרוקטיטיס כ4 ס"מ דלקת ברקטום ושאר המעי תקין ונלקחו ביופסיות ,ובדיקות דם לדלקת תקינות כולל שקיעת דם וCrp כימיה, ניתן לי נרות ראפסל 1גרם פעמיים ביום למשך כחודש וזה אכן עזר לטיפול ותוך כמה ימים חלה הטבה במצבי, רק שיש תופעה כלשהי שאני מתקשה מאוד ביציאות ועלה בדעתי כי זה תופעת לוואי של הנרות אך מה שקורה למעשה זה שאני מתקשה להכניס את הנרות טוב (ולהוציא את היציאות) מכיוון שיש היצרות של הפי טבעת ואיזור תעלה אנאלית..האם זה יכול להיות? ואם כן מה אפשר לעשות? מודאג מאוד מכך.

אבי שלום, היצרות אנאלית יכולה בהחלט להיות תוצאה של דלקת כרונית של איזור פי הטבעת והרקטום התחתון. היצרות כזאת יכולה לעיתים להשתפר על ידי טיפול נוגד דלקת, אולם אם אינה משתפרת וההיצרות מקשה על ההתרוקנות ניתן לשקול הרחבה כירורגית (עם או בלי שימוש עצמי במרחיבים לאחר מכן בכדי לשמור על התוצאה). מומלץ להבדק על ידי כירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג ולתכנן את הטיפול במשותף עם הגסטרואנטרולוג המטפל.

שלום רב, אני בת 32, ולפני כחצי שנה ילדתי. אני מציינת פרטים אלה כי אולי יש בהם כדי להאיר את הסיבה לכך שאני סובלת לעיתים (שנהיות לצערי יותר תכופות מאי פעם) מדימום כאשר יש לי יציאה. עד השבוע, כאשר היה דימום הוא היה אדום מאד וברור והיה מלווה בכאב כאשר הייתי בשירותים, ואולם בשבוע האחרון, אני סובלת מכאבי בטן ממש חזקים שמקרינים על הגב והיום בשירותים ראיתי שהצואה עם דם אבל הוא לא היה נוזלי כמו בפעמים הקודמות והיציאה לא לוותה בכאב. מה לעשות?

בומבה שלום, התשובה לשאלתך די פשוטה- ניגשים לכירורג קולורקטאלי לבדיקה ולהכוונת הטיפול. פורום זה נועד לתת מידע כללי ולצערי אין באפשרותנו לבצע אבחנות "וירטואליות" או יעוץ פרטני אחראי על סמך תיאור באינטרנט בלבד. ככלל ניתן לומר שהגילך רוב הסיכויים שמקור הדמם והכאב האנאלי בבעיה שפירה כלשהי באיזור פי הטבעת, כגון פיסורה, שלרוב ניתן לפתור בטיפול הולם.

ד"ר שלום, לפני יומיים גיליתי בסמיכות לפי הטבעת מן גוש תת עורי חצי קשה. זה לא ממש על פי הטבעת אלא נושק. אציין כי לאחרונה סבלתי מטחור חיצוני, פנימי, פיסורה ואולי גם צניחה (עוד לא עברתי אבחנה, אבל זה עונה על כל התיאורים). זו בליטה שאינה כואבת מאוד. היא אינה רכה כמו טחור גדוש אלא קשה יותר. מה זה יכול להיות? זה לא יכול להיות גידול נכון?

שלום, "גוש" כפי שאת מתארת יכולה להיות קפל עור תפוח הקשור לטחורים חיצוניים או לפיסורה, וקפל עור כזה אינו מסוכן אך יכול לפגוע באיכות החיים, אך כמובן שלא ניתן להגיע לאבחנה על סמך תיאור באינטרנט בלבד. אם אין הקלה תוך כשבועיים מומלץ להבדק על ידי כירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג.

שלום לך דר' עודד . אני סובלת מפיסורה , ויחד עם זאת מבריחת צואה (עדין בבירור למה? ) הקיבה רכה מאוד אך עוברת ייסורי גהנום כדי שתצע . לפני 5 שנים עברתי ניתוח איליוס עם נמק במעי הגס עקב הידבקויות . מאז למעשה אני ממעיטה באכילת סיבים . לפיסורה טוב לאכול סיבים , האם גם לקיבה הרכה והבורחת זה יועיל . ומה אני עושה בקשר לחסימות עם הסיבים

לרונית שלום, איני יודע מדוע היתה לך חסימת מעי, אולם אם זו היתה חסימה "רגילה" על רקע הדבקויות מניתוח קודם אין מניעה כי תאכלי סיבים (ולהקפיד על שתיה מרובה), שיכולים להקל על הפיסורה ועל קשיי השליטה. מעבר לכך לצערי איני יכול לתת יעוץ פרטני ללא בדיקה והכרת כל פרטי הגליון הרפואי.

שלום ברצוני לדעת האם ניתן דרך בדיקת קולונסקופיה לבדוק אם יש דלקות מעיים כרוניות כמו: קוליטיס כיבית או קרוהן האם רואים את זה ישירות בבדיקה או שמא צריך לקחת דגימות מהמעי על מנת לאשר זאת אודה על הההתיחסות

אורלי שלום, קולונוסקופיה היא הבדיקה הטובה ביותר בכדי לאבחן דלקות כפי שאת מתארת במעי הגס ובמעי הדק הסופי (אך אינן רואות את כל המעי הדק). לדלקת מראה אופייני אותו רואים כבר בבדיקה, אך לרוב מאששים את האבחנה בעזרת בדיקת ביופסיה מהמעי.

אני בשבוע 23 סובלת מטחורים בדרגה 4 - כך אובחנתי אני ממתינה להחלטת הרופא גבי ביצוע ניתוח, כי מצבי לא מאפשר משהו אחר. מה ההשלכות בהריון? מה הסיכונים לגבי העובר? כיצד תשפיע ההרדמה המלאה על העובר? כמובן שאם יש סיכונים אעדיף לסבול מאשר לעבור את הניתוח.כיצד אשרוד את התקופה הכואבת הזאת במידה ולא אבצע ניתוח???

יפית שלום, כעקרון אנו משתדלים שלא לבצע ניתוחי טחורים בהריון שכן בכל סוג הרדמה קיים סיכון קטן להריון, אך אם אין ברירה, טיפול שמרני מיטבי לא מועיל, ואת לא רואה את עצמך שורדת עד סוף ההריון ללא ניתוח, ניתן לקחת את הסיכון הקטן הזה ולנתח. בעיני ההחלטה צריכה להיות שלך ולא של המנתח, או לפחות להיות החלטה משותפת.

תודה.....

תודה.....

שלום לד"ר זמורה לאחרונה עברתי בדיקת קולונוסקופיה ונמצאו טחורים מוגדלים.אין לי כיום כל תופעות לואי ושאלתי אם הטחורים קשורים בפוליפים או אין קשר בין השנים.בתודה - -שמואל

אין קשר בין טחורים ופוליפים ואין צורך לטפל בטחורים שלא גורמים שום סבל.

שלום בזמן האחרון כל פעם שאני נכנסת לשירותים יורד לי דם ואני לא נכנסת לשירותים הרבה פעם בשבוע רציתי לדעת מהה זה ומה לעשות ועם אני יכולה לחכות לטור שלי שזה בעוד חודש או שזה חמור ? אשמח שתענה/י לי בדחיפות תודה

9.3.08 לד"ר שלום רב, הנני סובלת כבר תקופה ארוכה מטחורים, פיסורה, טחורים פנימיים, לאחרונה כשאני לוחצת יש לי כאבים חזקים ושורף לי מאוד לכמה שעות טובות לפעמים לימים שלמים, מאוד לא נעים קשה לתפקד, מרגישה שכל הצרה הזאת מגיעה מהלחיצות, כעט מרגישה טוב יותר הפיסורה בסדר לוקחת פגלקס קבוע (האם יכול להיות נזק) אבל הבעיה היא כשאני לוחצת המקום גם מאוד דופק לי, ההבחנה היתה שיש לי צניחה של רירית המעי. מה ניתן לעשות והאם יש טיפול שהוא לא ניתוחי. לשאלתי השניה כשלא ניתן לבדוק דרך הרקטום מפאת כאבים חזקים האם ניתן לבדוק דרך הוגינה. אודה לתשובתך

רחל שלום, גם טחורים (עם או בלי רירית צנוחה) וגם פיסורה הם בעיה של איכות חיים, ולכן את צריכה להחליט על פי מידת הסבל איזה טיפול את רוצה ואם את מעוניינת לנסות ולפתור את הבעיה בצורה כירורגית או לא. על פי תאורך יש בי חשד שבכל זאת את סובלת מפיסורה פעילה, אך כמובן שאיני יכול לקבוע דבר ללא בדיקה. חשוב להקפיד מאד על ריכוך יציאות והמנעות ממאמץ בשירותים. ניתן לקחת פגלקס לטווח ארוך. בדיקה דרך הנרתיק לרוב אינה יעילה באבחנת בעיות בפי הטבעת.

ד"ר זמורה שלום רב, ראשית תודה על עזרתך בפורום. מחיפוש בפורום לא הצלחתי למצוא תשובות מספקות לבעייתי ולכן אני מפנה אליך שאלה זו, אני מתנצל מראש על אורך הדברים: אני בן 26 ללא בעיות רפואיות, אבי נפטר לפני 12 שנים בגיל 56 מסרטן המעי הגס. איני יודע אם יש קשר אבל לפני כשנתיים היה לי טחור חיצוני עם קריש דם שטופל ע"י כירורג ובדיקות פרוקטולוגיות לאחר מכן היו תקינות (ללא טחורים נוספים, חיצוניים או פנימיים). בנובמבר האחרון,לפני כשלושה חודשים, היו לי שלשולים חריפים במשך כשבועיים, עד מצב של יציאות נוזליות לגמרי. בדיקות דם וצואה היו תקינות לחלוטין והמצב הסתדר כעבור שבוע נוסף כאשר מאז היציאות היו קשות ובעל נפח גדול. בחודש האחרון היציאות לווו בדם שתחילה נראה כפס קטן על נייר הטואלט ואח"כ כפסי דם בצואה עצמה, מספר פסים קטנים באורך של כשני ס"מ להערכתי. בשבוע-שבוע וחצי האחרונים היציאות שלי אינן סדירות קרי, לא בנפח ובגודל הרגילים ולבטח לא בהתאם לכמויות המזון שאני צורך (אני בחור רזה אבל אוכל הרבה :) אני מרגיש תחושה שאני "מלא" ולא מצליח להתרוקן ובימים האחרונים מצב של עצירות. קשה לי במתן הצואה וכשאני מצליח בכ"ז, הכמות קטנה עד קטנה מאד. המצב לא מלווה בחום/הקאות. בשיטוטים בפורומים שונים ובכתבות שונות נתקלתי בכל מיני תיאורים של מצבים מפחידים ובדיקות מפחידות לא פחות. עוד השבוע אקבע תור לרופא המשפחה אבל הייתי רוצה לדעת כבר עכשיו מה לדעתך המצב, במידה וניתן להעריכו מתיאור הבעייה? מה עליי לעשות והאם ניתן להסתפק בזימון תור לרופא המשפחה בשלב זה? אני מאד חושש מטחורים פנימיים ומחסימת מעי ודי אובד עצות. אודה מאד לתשובתך, א'

א שלום, ראשית מומלץ לנסות להסדיר את היציאות באמצעות כלכלה עשירה בסיבים תזונתיים (לדוגמא פירות, ירקות, חיטה מלאה וכד') ושתיה מרובה. ניתן להשתמש בתוסף סיבים מסחרי על בסיס פסיליום שנמכר בבתי מרקחת ללא מרשם. הסיכוי לגידולים של המעי הגס בגיל 26 נמוך ולכן רוב הסיכויים שתלונותיך נובעות מבעיה כלשהי שאינה מסוכנת, אך לאור ההסטוריה המשפחתית הייתי ממליץ בכל זאת לשקול קולונוסקופיה, כדי שכולנו נישן טוב יותר בלילה. אם הסמפטומים נמשכים ומפריעים לאיכות החיים מומלץ להבדק על ידי כירורג קולורקטאלי פרוקטולוג בכדי להגיע לאבחנה ולכוון את הטיפול.

שלום! אני בת 26, סובלת בזמן האחרון לעתים בכאבים ביציאות ואף יש דימום לאחר היציאה (לא בצואה, אלא מהמאמץ). בנוסף סבלתי לפני מספר שנים מתסמונת מעי רגיז, שדי נרגע לאחרונה. לפני מספר ימים הופיעה באיזור פי הטבעת שלי מין גולה או שומה קטנה בצבע העור המקיף אותה. מה זה יכול להיות? האם זה יעבור מעצמו? האם זה מסוכן? מחכה לתשובתך, עינת

עינת שלום, "גולה" כפי שאת מתארת יכולה להיות קפל עור תפוח הקשור לטחורים חיצוניים או לפיסורה, וקפל עור כזה אינו מסוכן אך יכול לפגוע באיכות החיים, אך כמובן שלא ניתן להגיע לאבחנה על סמך תיאור באינטרנט בלבד. אם אין הקלה תוך כשבועיים מומלץ להבדק על ידי כירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג.

ד"ר שלום רב, מאז ומעולם היה לי טחור פנימי רגוע שהיה מבצבץ בזמו יציאה וחוזר לבד או עם מעט עידוד. לאחרונה הוא לא חוזר יותר, גם עם עידוד ושב ומבצבץ מייד. מאז, אני חש כאילו אני צריך להתרוקן 4-5 פעמים ביום, אבל למרות שאני חש שיש לי "גוש" שרוצה לצאת, לא יוצא כלום חלק מהפעמים. יש לי גם פיסורה שזה עתה הפסיקה לדמם. אני לוקח מרככים (פראפין ואגיולקס). יש לי תור לפרוקטולוג אבל רק בעוד שבועיים-שלושה. שאלותי: -האם זה נורמלי במקרה של טחור פנימי שיוצא (התחושות הללו)? -אולי זו בכלל הפיסורה? -אולי זה משהו אחר ואני צריך להתחיל לדאוג? -ממי ניתן לקבל ייעוץ טלפוני? אנא תשובתך כי אני מודאג וקורא מאמרים מפחידים על סטומה... ע.

עדי שלום, תחושות כפי שאתה מתאר יכולות להגרם על ידי מגוון בעיות באיזור פי הטבעת, כולל טחורים צנוחים ובעיות שפירות ולא שפירות שונות. לא ניתן לתת יעוץ אחראי ללא בדיקה לא באינטרנט ולא בטלפון, ולכן מומלץ להבדק. המשמעות היחידה של המתנה של שבועיים- שלשה היא שזו תקופה בה אתה סובל מסמםפטומים ומפגיעה באיכות החיים. גם אם חלילה ימצא שהסמפטומים נובעים נניח מגידול, אין משמעות לתקופה כזו מבחינת סיכויי ריפוי. וחבל להוסיף לחץ מיותר בקריאת מאמרים על סטומה..