פיסורה - הזרקה וניתוח

ערב טוב... אני סובל מפיסורה כחודש והתחלתי להתשתמש במשחה נפדיפין 0.4% 4 פעמים ביום וישנו שיפור מועט.הרופא הציע לי שני אפשרויות.הראשונה,הזרקה והאופציה השניה היא הרחבה של פי הטבעת. מה שהייתי מעוניין לדעת למה בדיוק גורמת ההזרקה ומה בדיוק משמעות הדבר של הרחבת פי הטבעת שזה כאמור בהרדמה תחת טשטוש. שאלה נוספת, האם ישנה אפשרות לעשות את זריקה של החומר גם תחת טשטוש ? או חומר שמאלחש ומרדים את האזור כך שלא ארגיש. מכיוון שלא כל כך הוצעה לי האפשרות הזו ואני מאוד חושש מהחדרת המכשיר בגלל הכאבים. עוד רציתי לשאול באם ובמידה אני עושה את הנתוח, האם תהיינה השלכות על שליטת הסוגרים בעתיד ? בתודה מראש

דן שלום, בפיסורה, השריר הפנימי סביב פי הטבעת עובר התכווצות מתמדת ומטרת הטיפול היא לגרום להרפיה שלו. החומר המוזרק לטיפול בפיסורה הוא לרוב בוטוקס, חומר משתק שרירים (המשתק את השריר לכ 3-4 חודשים), ואשר מוזרק לשריר הסוגר הפנימי של פי הטבעת, שמכווץ באופן כרוני בפיסורה. לרוב ההזרקה היא פעולת מרפאה ולא דורשת הרדמה, ואין טעם לעשות הרדמה מקומית, כי ההרדמה גם היא זריקה. טכנית ניתן להזריק בוטוקס גם בהרדמה כללית אם לדעתך לא תעמוד בזה במרפאה. שיעור ההצלחה של בוטוקס בריפוי פיסורה עומד על כ 60-70%. ניתוח לפיסורה הוא בעל שיעור הצלחה של כ 95%, אולם כרוך בסיכון קטן מאד ונדיר לירידה קלה ביכולת השליטה. יש לציין כי הניתוח המקובל כיום הוא חיתוך כירורגי של שריר הסוגר הפנימי, והרחבה פחות מקובלת, מאחר שיתכן שהיא כרוכה בשיעור מוגבר של פגיעה בשליטה (פרט להרחבה המבוצעת עם בלון כשנראה כרוכה בסיכון נמוך יותר ביחס להרחבה ללא בלון). חשוב להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.