פיסורה שחזרה לאחר ניתוח- בעיה דחופה!!

שלום רב, אני בת 33, נמצאת כ-3 חודשים לאחר ניתוח פיסורה אחורית+טחורים, מאז חובה את אותם הכאבים העזים של הפיסורה, אמש נבדקתי אצל הרופא המנתח ונאמר לי שכרגע יש פיסורה חדשה קדמית. מאד מיואשת וסובלת מאד , כאבים חזקים ביצאה וכמה שעות לאחריה כואב לי לשבת, נואשת וכבר לא יודעת מה לעשות.. יש לי שאלות הנושא אודה לך אם תוכל לענות לי לגביהן בבקשה!!!! 1) יכול להיות שהפיסורה החדשה יצאה בגלל ניתוח הטחורים? והאם זה שיצאה פיסורה חדשה זה אומר שהניתוח לא הצליח? 2) הרופא הציע לבצע בדיקת קולונוסקופיה- מתוך הנחה שייתכן שהפיסורה החדשה יצאה בשל דלקת מעי, האם זו יכולה להיות סיבה לחוסר הריפוי של המקון לאחר הרבה זמן מהניתוח? 3) לגבי בדיקת הקולונוסקופיה- האם היא יכולה להחמיר אחכ את המצב של הפיסורה כי החוקנים והצינור שמוחדר בבדיקה יכולים לשרוט/לפצוע את המקום? (אני יודעת שבמהלך הבדיקה לא ארגיש כלום מפחדת מהנזק שיכול להיות אחרי..) 4) חלופה אחרת שאמר היא לעשות הרחבה של פי הטבעת/האנוס במקרה שלא יהיה ממצא בקולונוסקופיה, האפ פעולה זו יכולה לדעתך לפתור את הבעיה סוף סוף? סליחה מראש על המייל הארוך, אודה לך אם תוכל לענות על כל שאלותיי, תודה ליאת!

ליאת שלום, במגבלה שלצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה, 1. הסבירות שהפיסורה החדשה נגרמה בשל ניתוח הטחורים נמוך. ניתוח לפיסורה מיועד לפתור את הבעיה הנוכחית, ואין לו אפקט מניעתי לעתיד, ולכן אם הפיסורה שהיתה בזמן הניתוח נרפאה נראה שהניתוח הצליח. 2. חיובי 3. בדיקת קולונוסקופיה יכולה להחמיר סבל מפיסורה (אך לא לגרום נזק לרקמה), אולם מצד שני, אם עולה שאלה של מחלת מעי דלקתית, כדאי לברר אותה, שכן הטיפול שונה אם אכן זו הבעיה. 4. הרחבת פי הטבעת היא פעולה יעילה לפיסורה אולם יש בה סיכון מסויים לירידה מסויימת ביכולת השליטה בפי הטבעת (יותר מאשר ניתוח לחיתוך שריר הסוגר הפנימי) ולכן אישית אני מעדיף להשתמש בה רק כמוצא אחרון. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.