בריחת צואה מצומצמת
דיון מתוך פורום כירורגיה קולורקטלית ופרוקטולוגיה
שלום רב, יש אצלי תופעה שמידי פעם יש לי בריחת צואה, אבל לא צואה ממשית, אלא משהו מאוד מצומצם ונוזלי, בדומה למצב שבו נדרש לנקות את הישבן לאחר הטלת צואה, כלומר: אני מגיע למצב שבו אני צריך לגשת לשירותים ולנקות את הישבן בדיוק כמו במצב שלאחר הטלת צואה - אין לי מילים עדינות יותר לתאר את זה. לאור הנושא המביך, אני נמנע מלגשת לרופא לפתרון הבעיה. האם קיים פתרון? כי זה פוגע מאוד באיכות החיים וזה נותן תחושה מאוד לא נוחה
אלון שלום, קשיים בשליטה בסוגר פי הטבעת הם בעיה רפואית מוכרת, וישנם כיום טיפולים רבים היכולים לשפר באופן ניכר את איכות החיים, אך בכדי להבין נכונה את הסיבות לתלונותיך ולכוון את הטיפול אין כנראה מנוס מלהבדק על ידי מומחה בתחום זה. לכן, אם בעיה זו מציקה לך, ואתה מעוניין לשפר את איכות חייך, מומלץ בכל זאת לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. בינתיים, מומלץ לנסות לספוח נוזל מהיציאה על ידי שימוש בתוסף סיבים טבעוני על בסיס פסיליום שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם מעט מידע כללי על בעיות שליטה בפי הטבעת: ירידה ביכולת השליטה בסוגר פי הטבעת, המתבטאת בקושי בשליטה במעבר גזים או צואה, הוא אחד המצבים המביכים ביותר, היכולים לפגוע באיכות החיים באופן ניכר. קושי בשליטה אינו נדיר, אולם רבים מהסובלים ממצב זה לא פונים לעזרה בשל המבוכה שהם חשים. מאחר שברוב המקרים טיפול נכון יכול לשפר את איכות החיים במידה ניכרת, חשוב לשוחח על נושא זה בפתיחות עם רופא המומחה לתחום זה. ישנן דרגות שונות של חוסר שליטה בפי הטבעת. במקרים קלים הפגיעה בשליטה יכולה להתבטא בחוסר יכולת לשלוט בגזים, ואילו במקרים קשים יכולה אף להיות חוסר שליטה מוחלטת לכל סוג יציאה. הסיבה השכיחה ביותר לפגיעה בשליטה היא נזק הנגרם לנשים בזמן לידה. קרעים סביב תעלת הלידה יכולים לפגוע בשרירים הטבעתיים שסביב פי הטבעת, ולחץ בזמן ההריון והלידה יכול גם לפגוע בעצבים השולטים בשרירים אלו. לעיתים נזק זה גורם לקושי בשליטה מייד לאחר הלידה, אולם ברוב המקרים הנזק אינו מלא והשרירים הנותרים יכולים למלא את החסר למשך שנים רבות. במצבים אלה הנזק המתרחש בזמן הלידה, יכול להתבטא בקושי בשליטה רק שנים או עשרות שנים אחר כך, כשכל שרירי רצפת האגן נחלשים. ניתוחים באיזור פי הטבעת, או דלקות באיזור זה, יכולים גם הם לגרום לעתים רחוקות לפגיעה בשליטה. ישנם מומחים מולדים נדירים בהם אין התפתחות תקינה של איזור פי הטבעת, המתבטאים בפגיעה בשליטה, בד"כ במשולב עם חסרים נוספים בהתפתחות רצפת האגן. בגיל מבוגר, שכיח כי שרירי רצפת האגן נחלשים, ופעמים רבות יכולת השליטה יכולה להחמיר על ידי מחלת השכיחות בגיל מבוגר כגון סכרת. כיצד לאבחון את סיבת הפגיעה בשליטה? שיחה גלויה עם רופא המומחה בתחום זה היא הצעד הראשון והחשוב ביותר באבחנה של סיבת הפגיעה בשליטה ובהכוונת הטיפול. לעיתים קרובות, יעזר הרופא בבדיקות נוספות, כגון: מנומטירה בדיקה אובייקטיבית של הלחץ המופעל על ידי שרירי פי הטבעת. הבדיקה מבוצעת על ידי צנתר דק המוחדר בעדינות לפי הטבעת, ואינה כואבת כלל. אולטרסאונד של פי הטבעת, המדגים את מבנה שרירי פי הטבעת. בדיקת העצבים המוליכים לשרירי פי הטבעת. מה אפשר לעשות בכדי לשפר את איכות החיים? אפשרויות הטיפול בקושיים בשליטה הן מרובות, ועל סמך תוצאות הבדיקות ניתן להתאים לכל מטופל או מטופלת את מסלול הטיפול המתאים ביותר עבורם. במקרים קלים, שינוי הרגלי תזונה ותרגילים לחיזוק רצפת האגן יכולים לתת מענה הולם. לעיתים יש צורך בתרגול מסודר של השרירים (מעין פיזיותרפיה לשרירי פי הטבעת), בהדרכת מטפל או מטפלת המומחים לתחום זה, טיפול הנקרא ביופידבק. קרעים במנגנון הסוגרים, המתגלים בבדיקות ההדמיה, נזקקים בדרך כלל לתיקון כירורגי של הקרע. בניתוח מזהים את שני צידי השריר הטבעתי הקרוע ותופרים אותם שוב על מנת ליצור טבעת שלמה. בעבר, חולים שלא ניתן היה לשפר את איכות חייהם באמצעים הנ"ל וסבלו מפגיעה קשה באיכות חייהם, נזקקו לעיתים לסטומה, שהיא שקית המוצמדת לדופן הבטן ובה נאספות היציאות. כיום ישנה התקדמות רבה בטיפול בחוסר שליטה וברוב המקרים ניתן להימנע מסטומה. בשנים האחרונות ישנה התקדמות רבה בטיפולים חדשניים לשיפור השליטה, וואמצעים חדשניים רבים נכנסו לשימוש בשנים האחרונות. במקרים בהם חוסר השליטה קל יחסית, ניתן להזריק לרקמה שסביב פי הטבעת חומרים (כגון סיליקון) המעבים את הרקמה ומשפרים את האטימה של פי הטבעת. במקרים בהם שרירי הסוגרים אינם מתפקדים ולא ניתנים לשחזור, ניתן כיום ליצור סוגר חדש לפי הטבעת, המאפשר את חידוש השליטה. ניתן ליצור סוגר זה באמצעות שריר הנלקח מהירך, אולם ניתוח זה מורכב ולאחרונה פחת השימוש בו. בשיטה התופסת לאחרונה תאוצה, מושתל תותב סיליקון מתנפח סביב פי הטבעת, האוטם את המעבר. למטופל יש יכולת שליטה מלאה בניפוח התותב, וכך מושגת שוב שליטה בפי הטבעת. טיפול חדשני נוסף כולל השתלת קוצב על העצבים המוליכים לאיזור פי הטבעת, פעולה הנקראת קיצוב עצבי העצה, או SNS. מדובר בפעולה כירורגית יחסית פשוטה, עם החלמה מהירה, ושיעור סיכונים נמוך, ולמרות שעדיין לא ברור לחלוטין איך זה עובד, ידוע היום שפעולה זו מצליחה לשפר את יכולת השליטה באופן ניכר בחלק ניכר מהמטופלים.
שלום רב, אמי בת 61 חלתה לפני שנה וחצי בסרטן מעי הגס. היא אובחנה מאוחר יחסית כאשר כבר היו גרורות בכבד ומסביב לאזור התלקחות הגידול, היה לה סרטן בדרגה 4. היא עברה ניתוחים להסרת חלק מעי הגס והכבד, טיפולים כימיים רבים והקרנות באזור פי הטבעת. כיום היא נמצאת במעקב ומנסה להשתקם. הדבר המקשה עליה ביותר לאחר כל הטיפולים זה שיש לה צואה יחסית לעבר דייסתית, קרעים בפי הטבעת ובריחת צואה מתמדת שיכולה להימשך עד 8 שעות במהלך היום. היא פנתה לפרוקטולוג שלה והתשובה הייתה שהכל יתרפא עם הזמן. אך הסבל שלה מתיש ומתמיד והיינו רוצים לברר איך ניתן אולי לעזור לה ולהקל על הכאבים החזקים והדימום שקורה לה באופן קבוע כאשר היא בתהליך של הפרשות קטנות ובלתי פוסקות. ההקרנות כנראה החלישו את הרקמות של השרירים בפי הטבעת. אולי יש משהו שניתן לעשות?