פורום סרטן השד

שלום, מעכשיו ניתן לקבל את *Point4Life גם ביחידות האונקולוגיות של בית חולים "זיו" - צפת ו"סורוקה"- באר שבע וזאת בנוסף ליחידות האונקולוגיות בבית חולים "איכילוב" - ת"א, "העמק" - עפולה, "רמב"ם" - חיפה, "הלל יפה"- חדרה, "הדסה עין כרם" - י"ם.... * להתמודדות עם עייפות/תשישות - תופעות לוואי - למען איכות החיים !? - תשאל את הרופא שלך !!! בברכה, מירב

לא נראה לי שהפורום נועד לפירסומת; מעבר לכך , נכון שמנסים בבתי החולים , אך מדובר בטיפול שכרגע לפחות, הוא ממש לא מוכח.

מבנה ריקמת השד הוא פיברוגלנדולארי בעיקרו. הריקמה הבלוטית סמיכה. לא נראו גושים בריקמה הרכה. רקמה פברוגלנדולרית - תקינה צל העור והפטמה - תקינים צינוריות (ducts) - תקינות בבדיקת u/s לא הודגם גוש סולידי או ציסטי. הגוש בסונר נעלם לאחר neoadjuvant . לאור התוצאות האלה אם יוכלו לענות לי על השאלות שלי או חלק מהן. תודה

שלום דנית, אנו מבינות את דאגותייך וההתלבטויות, אך כפי שכתבה ד"ר בן ברוך בכדי לתת דעה מוסמכת צריך להתבסס על כל הבדיקות שנעשו כולל פתולוגיה, ולכן זה לא יהיה מקצועי להסתמך רק על תשובות ההדמייה. בברכה, צוות אחת מתשע

אני מבינה את תשובתך אבל....כתבתי גם שאלות לגבי תופעות לואי של הטקסוטר ואשמח להתיחסות של בנות עם ניסיון....אם הו עברו זאת וכו מעבר לתאור התופעות במאמר... ואם אינכם רוצים לענות לי כי אני משתתפת פאסיבית ולא פעילה אז בסדר. רק תגידו לי זאת ישירות!! תודה והרבה בריאות

לי היה גוש גדול יחסית (כ-5 ס"מ) אך רובו אובחן כטרום סרטני. היתה לי בלוטה נגועה וממנה הובן שהיה גם תהליך סרטני. אחרי כימוטרפיה עשיתי את הניתוח ואז הוברר כי לא נותרו כלל תאים סרטניים. הגידול לא היה רגיש להורמונים , HER2 שלילי. אני בת 38 . האם יש סיכוי להחלמה ??.?? כוונתי שהסרטן לא יחזור???

למירה וודאי שיש סיכויים רבים שהסרטן לא יחזור. את הכימותרפיה קיבלת כדי להגדיל סיכויים אלה. ברור שאי אפשר להבטיח דבר, אבל בנוכחות בלוטה אחת בלבד מעורבת ו HER שלילי ועוד גורמים, בהחלט יש לך סיבות טובות להיות אופטימית.

יש לי שאלה מקווה שתוכלי לענות לי עליה היא די חשובה מה זה פיברוגלנדולארי?????

למירה שלום למיטב הבנתי סבלת מסרטן שד בגודל ניכר, אם כי חלקו היה תוך צינורי, ועם גרורה לקשריות בית השחי. אם אני מבין נכון, אזי קבלת טיפול כימי לפני הניתוח, ואת בקבוצת ברות המזל שאצלן הגידול נעלם לחלוטין. אם כך הם פני הדברים יש סיכוי שהמחלה לא תחזור, אך קיים גם סיכון משמעותי שהמחלה תופיע שוב. באופן פרקטי, אני חושב שכדאי לכוון החיים לפי הסיכוי, אך להתמיד בביקורות רפואיות על מנת שלא להתעלם מהסיכון. דר' חיים גוטמן כירורג אונקולוגי

האם העובדה שאחרי הכימוטרפיה הגידול נעלם מקטינה גם את הסיכון להיווצרות גרורת? האם התשובה שלך מדברת על סיכון לחזרת המחלה בשד או בכלל - גרורות?

שלום לכולם האם יש לכם באמת משהו שעוזר נגד פצעים בפה - כי כל מה שנתנו לי עד עכשיו לא עוזר בכלל - זה עובר כמו שאומרים עם או בלי תרופות אחרי שבוע . אני מאוד סובלת מזה - ממש לא יכולה לדבר תודה מיכל

מיכל שלום, אני ממליץ על טיפות שנקרות ISATIS. אני מוצא שהן מאד יעילות. ניתן להשתמש בהן גם כטיפול מונע. כאשר יוצאים הפצעים חשוב לטפל בהם כמה שיותר מוקדם. בהצלחה, נדב

שלום רב אני לא משתתפת פעילה אבל קוראת הרבה. היגעתי לשלב בו אני זקוקה לייעוץ. לפני כחמישה חודשים התגלה בגופי גוש של 15 מ"מ. אין גרורות בעצמות (מיפוי עצמות תקין) אולטראסאונד איברים פנימיים תקין. עברתי טיפול של 4 אדריאמיצין (כל שלושה שבועות) ואז שלחו אותי לעשות אולטראסאונד כדי לבכניס סמן לניתוח. באולטראסאונד - הגוש לא נימצא. שלחו אותי ליתר ביטחון לממוגרפיה וגם שם הגוש לא נימצא. החליטו לתת לי טיפול של טקסוטר ל - 12 שבועות (למניעה אם יש תא סרטני שמסתובב לו) ואחרי זה ניתוח - ניקוי שוליים לדיברי הרופא. אני עברתי עד עכשיו 6 טקסוטר, יחסית סביר. עכשיו אני מתחילה להרגיש רע. שאלותי הן: 1. האם חובה לעשות ניתוח לאור המצב שלי???? אם אחרי 4 טיפולים נעלם הגוש, לא היכניסו שבב כי לא ידעו איפה. ואני עוד עם 12 טקסוטר למניעה , למה לפתוח סתם, בכל זאת מדובר בניתוח !!! ??? 2. האם יכול להיות שבמהלך הטקסוטר הגידול חוזר? 3. האם אפשר להפסיק את הטקסוטר לאחר 6 או 7 טיפולים? 4. האם הגיוני שיש טעם חמוץ על הלשון וליחה מהטקוטר? וצרבת? 5. לא בדקו לי בלוטות בשום שלב של גילוי המחלה....מה עושים???? האם אחרי כימוטרפיה אפשר ליבדוק? 6. לגבי הגידול - לא בדקו את נושא התגובה לאסטרוגן - כלומר לא יודעים אם לתת לי כדורים ל-5 שנים או לא? מה עושים?? 7. האם מישהי בפורום עברה כימוטרפיה ולא עשתה ניתוח בסוף?? 8. האם הגיוני שיש מידי פעם מיושים בשד ובאיזור בכלל? האם זו התגובה של הכימוטרפיה?? אשמח לשמוע תגובתכם החלמה מהירה לכולם

כל שאלותייך חשובות ודורשות תשובה אך אין אפשרות לענות עליהן דרך הפורום, יש צורך בכל פרטייך, פרטי ההדמיה, פתולוגיה. אלו הן שאלות שצריך לדון עם האונקולוג המטפל שלך. בנוגע לרגישות להורמונים , זו בדיקה שמבוצעת באופן שגרתי על הביופסיה. אם לא בוצעה ניתן לבצעה כעת על תכשיר הביופסיה הראשוני.

ד"ר בן ברוך שלום ותודה על ההתייחסות... האם אוכל ליכתוב לך פרטים נוספים על מצבי ולקבל את התייחסותך? או לחלופין לקבוע איתך פגישה היכן שאת עובדת - ואני לא יודעת היכן את עובדת... מאד אשמח אם תעני לי תודה

שלום לכולם אני בת 31 אחרי ניתוח להוצאת הגוש (ללא כריתת שד) ללא התפשטות לבלוטות לימפה וללא גרורות. לפי ידיעתי גודל הגוש לאחר הבדיקה הפתולוגית: 1.2 ס"מ. האבחנה שניתנה לי היא: INVASIVE DUCT CARCINOMA OF BREAST GRADE 2 WITH A SMALL COMPONENT OF DUCTAL CARSINOMA IN SITU, CFIBRIFORM TYPE,INTERMIDIATE GRADE - מה זה אומר לעזאזל????? לאחר פגישה עם אונקולוגית נאמר לי שאני בריאה כרגע וכי 92% הסרטן לא יחזור ללא שום טיפול. באותה נשימה הומלצו לי טיפולים לצמצום 8% של חזרתו - טיפול כימותרפי+הקרנות+טמוקסיפן+זריקות להפסקת המחזור. אני מבולבלת אם אני בריאה למה אני צריכה להיות מטופלת כחולה? ואם אין ברירה אלה אז במה לבחור CAF או CMF??????? אני חייבת לקבל תשובה לפני יום שלישי לפני טיפול ראשון תודה מראש

המלצתי לך: לכי להתייעץ עם אונוקולוג נוסף, ואם את לא מספיקה - את יכולה לדחות את הטיפול של יום שלישי במספר ימים, זה לא יעשה שום הבדל מבחינת בריאותך. עכשיו את אכן כבר בריאה, וכל הטיפולים שמוצעים לך כעת, הם למניעה של חזרה בעתיד, כל טיפול נותן סטטיסטיקה קצת יותר טובה, אבל כמובן שלכל טיפול יש גם מחיר של תופעות לוואי, ובעיקר לכימו. בסופו של דבר, ההחלטה היא בידייך ולכן כדאי לשמוע דעה נוספת ולשאול את כל השאלות שאת רוצה.

לימור יקרה, קודם כל, המון בריאות , כוח ותקווה להמשך, כי לפי מה שכתבת הסיכויים שלך להחלמה גבוהים מאוד. אמנם איני רופאה, אך גם אני לפני 4.5 שנים עברתי בדיוק את אותו הניתוח, עם אותו קוטר של גידול, ובדיוק אותם ממצאים פתולוגיים ואז גם לי אמרו שיש לי אותם סיכויי החלמה, אך כפי שאצלך גם אצלי, כאשר הגוש מתחת לקוטר של סנטימטר אחד בדר"כ לא נותנים כלל כימוטרפיה אלא רק הקרנות (כאשר הניתוח מקומי - למפקטומי), כך הסביר לי פרופ' קוטן, לגבי נשים מבוגרות גם שהגידול בערך בגודל של 1.2 לא נותנים בדר"כ כימוטרפיה . אך אצל נשים צעירות, (גם אני חליתי בערך באותו גיל) נוטים לתת כימוטרפיה ולא רק כדי למנוע חזרה בעתיד, אלא גם אם במקרה יש תאים סרטניים בודדים שעברו לדם (למרות שהבלוטות נקיות ואין גרורות של סרטן, כך גם היה אצלי) הכימוטרפיה מחסלת אותם, ואז תוכלי להיות רגועה יותר. נכון, כפי שכתבה לך לימור, יש מחיר לטיפולים, השאלה היא אם כדאי להיות באמת רגועים למרות שהכימוטרפיה והטיפולים זה בהחלט תקופה לא קלה , שבאמת "ניקינו" את עצמינו אם נשארו תאים סרטניים בודדים בגוף. מניחה שד"ר לאופר וד"ר ברוך יוכלו לענות ביתר מקצועיות. כמו כן, איני רוצה להטריד אותך בדברים נוספים, אך לא כתבת אם את נשאית של הגן brc1/2 אם לא, דברי האונקולוגית אכן תקפים. אם כן, הסטטיסטיקה משתנה לחלוטין. גם אם מקבלים כימוטרפיה עדיין יש סיכוי של 50% לחלות בעתיד בשד השני ויש צורך במעקב הדוק מאוד וכן יש סיכון גבוה מאוד לחלות בסרטן השחלות, ובעתיד יש לשקול הוצאת שחלות (דבר שרבות בפורום עשו וגם אני יעשה זאת בקרוב). גם אצלי הפרופ' אמר שעם הכימוטרפיה יש לי סיכוי של 95% להחלים (לעומת 90% ללא הכימוטרפיה) אך הוא לא לקח בחשבון שאני נשאית של הגן, דבר שמשנה מאוד את הסטטיסטיקה בעתיד. אני מניחה שגם אם הייתי יודעת שאני נשאית הייתי עוברת את הכימוטרפיה כדי לוודא שאני באמת נקיה מתאים סרטניים, אם אכן נשארו בדם, אך אני לא בטוחה לחלוטין. התחושה שעברתי טיפולים כימוטרפיים שאכן היו להן השלכות במקרה שלי כדי להכנס לסטטיסטיקה של 50% בשל הגן הפגום לא היתה קלה. מקווה שתקבלי תשובות מספקות מהרופאות בפורום ואני אכן תומכת בדברי לימור שיש להתייעץ עם רופא נוסף. למרות זאת אני יודעת שלא כדאי לדחות כימוטרפיה אם נקבעה, לכן אם את מתייעצת עשי זאת בדחיפות. אני חושבת שימליצו לך עדיין לעבור את הטיפולים. בכל מקרה, מאחלת לך המון רוגע, קבלת החלטות, שתהיי שלמה עם הטיפולים שאת עוברת, והכי חשוב, שתעברי אותם עם כמה שפחות תופעות, ושיהיה לך המון כוח להמשך. מחזקת את ידייך. שלך, מרב.

פאני שלום, אני מצטרפת להמלצתה של לימור. לכי להתייעצות נוספת . ואל תמהרי לשום מקום. אני מבינה שאת מתלבטת בין טיפולים אפשריים . קשה מאד לייעץ אבל זיכרי שאת אדון לגופך בידיקי היטב כל טיפול כימי מה התועלת ומה הנזק בהתחשב במצבך הביריאותי הטוב. גם אם תחליטי לעשות טיפול כימוטרפי למניעה הרי שלא יקרה כלום עם תתחילי בטיפולים בעוד שבועיים. באשר לטיפול הורמונלי אולי בבדיקת הביובסיה של הגוש מופיעים ערכים לאסטרוגן ,פרוגרסטרון ו- HER2. באיזה בי"ח את מטופלת? ממליצה לך לפנות לד"ר רותי לאופר באופן פרטי לייעוץ נוסף. מקווה שעזרתי ולו במעט תהיי חזקה, תתייעצי, תקראי חומר בנושא (יש המון באינטרנט בכלל ובאתר כאן בפרט) וקבלי את ההחלטה והטיפול שמתאימים לך ואת שלמה איתם. בהצלחה

קשה ביותר לתת לך דעה בנוגע לצורך בטיפול כימי, יש גם צורך בפרוט לגבי רצפטורים וHER2. לפי ההצעה הטיפולית שקיבלת אני מבינה שהגידול רגיש להורמונים. ולכן הוצע טיפול משולב כימי והורמונלי. הצורך בטיפול משלים מתבסס על סיכוי סטיסטי להשנות של הגידול, אין בידנו דרך מובהקת לבדיקת הסיכוי שלך אלא של אוכלוסית נשים עם גידול דומה לזה שיש לך. יש היום בדיקות חדשניות שמתחילות לתת תשובה בנוגע לצורך בטיפול משלים באופן פרטני. אלו בדיקות שאינן מבוצעות באופן שגרתי, אינן בסל הבריאות ועולות הרבה כסף. לגבי ההחלטה האישית שלך, ראשית את צריכה להבין טוב יותר את מצביך, לדבר שוב עם הרופאה האונקולוגית שלך או לפנות ליעוץ נוסף, אפשק בהחלט לדחות את הטיפול בשבוע בכדי להגיע להחלטה מושכלת ולא מתוך לחץ.

האם ניתן לקבל רשימת מזונות אותם עדיף לאכול ואילו מזונות עדיף להימנע?

לדנית אני לא רופאה אבל יש לי הרבה ניסיון כי מאז המחלה התמסרתי לאכילה נכונה. בקיצור ועל רגל אחת רשימת הלא והכן. כן: ירקות, פירות, קמח מלא, סוכר חום, מוצרי חלב עיזים, דגנים מלאים, קטניות אגוזים, שמנים, ביצה פעם ביומיים, דג ועוף מידי פעם, ללעוס היטב. לא: קפה, מלח, סוכר לבן, קמח לבן, לא לאכול אחרי שבע בערב, בשר אדום, חומרים משמרים, צבעי מאכל. כללי: רצוי שלפחות שישים אחוז מהאוכל שלך יהיה ירקות ופירות ובתוכם להעדיף מופחתי הסוכר (למשל מלון ותפוח ולא ענבים ואבטיח) לגבי מזונות שהם אסים מנצחים: נהוג להמליץ על ירקות עליים (חסה, כרוב),ברוקולי, סלמון אבל אי אפשר לאכול רק את זה והגיוון בטווח הארוך חשוב ועוזר לשמור על הבריאות. רפואה שלמה

אני אחרי סרטן שד לא רגיש להורמונים..אחרי הטיפולים התחיל לי מחזור שלא פסק ואמרו לי שזו בעיה הורמונלית.אחרי שלא רציתי לקבל הורמונים הופניתי להומיאופת שנתן לי כדורים להפסקת הדימום וגם טיפות של תרכובת שכוללת אובריום , היפופיזיס והוווסיק - או משהו כזה. טיפול כזה יכול להיות מסוכן?

הי איילת, יתכן שאכן מדובר ברמדי הומאופתית. לא מאוד מתמצא בהומאופתיה. זהו תחום בפני עצמו.

לרופאים שלום בנוסף לעוד כמה דברים שרשומים בבדיקה, כתוב גם - ki 67 פחות מ10 % מה המשמעות של זה? תודה ליליה

זה אומר שקצב חלוקת התאים בגידול הוא איטי - סימן טוב.

האם יתכנו גרורות למרות שבבלוטות לימפה וזקיף לא נמצאה עדות לסרטן?

יתכנו גרורות שהתפזרו דרך זרם הדם. לכן מוצע טיפול משלים (כימי או הורמונלי) גם לנשים עם גידול ללא גרורות בבלוטות

מה התחליף המומלץ לטמוקסיפן לאשה הסובלת מתופאות לוואי מוחרפות? לאחרונה אני סובלת מכאבי עצמות חזקים (סיימתי ביולי לפני שנה הקרנות לאחר סרטן שד שלב 3- לא מעורב למפה). על איזו בדיקה אתה ממליץ כדי לדעת האם יש גרורות?

אני אחרי ניתוח מסטטקטומי וכימותרפיה. לא צריכה הקרנות. כמה זמן כדאי לחכות לפני ביצוע שיחוזר? האם מישהי יכולה להמליץ על רופא באזור ירושלים? תודה

שלום לך אני עשיתי שיחזור אצל דוקטור נוימן מהדסה עין כרם והייתי מאוד מרוצה. הוא רופא נטול פוזות ובן אדם טוב. ליליה

חליתי ב-93 בגיל 30, 4 חודשים לאחר החתונה. את השיחזור עשיתי בשערי צדק בירושליםמרקמת גוף (הבטן), 7 שנים לאחר הכריתה. לדעתי עדיף מספר שנים אחרי ולא מיד, הגוף עובר שינויים רבים, לעתים גם הורמונלים, לכן המרחק בזמן הוא כדאי. יש להיערך לתהליך, שאינו קצר וכולל מספר ניתוחים. הרופאים שטיפלו בי הם מדהימים. קיבלתי יחס נפלא מכל אחד ואחד מהם.

בהדסה עין כרם בכירורגיה פלסטית עושים עבודה נפלאה.

תודה רבה לכן

לפני שלושה ימים התחלתי לקחת טמוקסיפן. מאז אני בוכה, עצבנית, הרגשת סחורחורת וגלי חום. בקיצור - לא ציפיתי לתגובה כה מהירה ודראסטית האם התופעות אלה משתפרות עם הזמן?

שלום לך! צר לי לאכזב אותך, אך מנסיוני גלי החום לא יעברו מעצמם. אצלי התופעות החוזרות של גלי החום החלו אחרי כשבועיים-שלושה של נטילת הטמוקסיפן. בינתיים שמעתי מחברה (עדיין אין לי נסיון בדבר) שאם לוקחים ויטמין E טבעי- זה יכול לשפר את המצב. אני מחכה לתשובה על כך (בפורום אחר אמנם), אם תהיה- אשמח לעדכן גם כאן. רעיה

לטמוקסיפן אין בדרך כלל תופעות לואי מידיות. גלי חום, אם מופיעים, מורגשים מספר שבועות לאחר תחילת לקיחת טמוקסיפן. דברי עם הרופא שלך האם אולי הפסקת טיפול הורמונלי אחר לפני לקיחת טמוקסיפן?

סיימתי לפני כחודש טיפולים כימוטרפיים.השיער החל לצמוח. האם לאפשר את הצמיחה כמות שהיא? האם מומלץ לעשות דבר מה נוסף על מנת שהצמיחה תהיה מלאה?

גם אני אחרי הכימו ומחכה לחזור להסתובב בלי כיסוי ראש. כאן באתר הנשים המליצו לגלח את הראש פעם-פעמיים, כדי לחזק אותו. כך אכן עשיתי ואני מוכרחה לומר שזה די מדכא - כי את חוזרת למצב של הקרחת המלאה. אבל יומיים אחרי הגילוח - אני רואה קוצים והם אכן נראים יותר חזקים. בהצלחה

אנו כרגע בשבוע 12 להריון. עברנו בשבוע שעבר את בדיקת השקיפות העורפית.[התוצאה פחות ממילימטר]. מ- 0 עד 3 מילימטר זה תקין. הבדיקה היא לצורך גילויי תסמונת דאון. בנוסף יש קמום בדיקה נוספת שנקראת פאפא 1. גם אותה עברנו..........זו בדיקת דם לגילויי הגן של תיסמונת זו. אנו כרגע עומדים לפניי השאלה האם לבצע כרגע כבר את הבדיקה האם האישה נשאית של הגן שגורם לסרטן השד. כי נניח שנגלה שהיא כן נשאית אז מה זה יתן לנו? הרי אנו רוצים משפחה מורחבת ובטח שלא נוציא כבר שחלות . כמו כן אנו עומדים לפנות ליעוץ בנושא הנקה .....האם ניתן בגלל הניתוח בשד[למפקטומי]. שבת-שלום לכולם.

אביבית ואריאל היקרים, אני שמחה לשמוע שהשקיפות עברה בשלום, ותוצאה של פחות ממילימטר היא באמת מצוינת. אני מאמינה שאת בדיקת הדם תקבלו רק בעוד כשבועיים, ואני מאחלת לכם שגם בדיקה זו תקטין עוד יותר את הסיכויים לתסמונת דאון. לגבי השאלות הרפואיות, כדאי לכם להתייעץ עם אנשי מקצוע הן בתחום האונקולוגיה והן בתחום ההנקה. כמובן ששאר הגולשים כאן יוכלו להעניק לכם מנסיונם או מדעתם. ובינתיים, שיהיה לכם המשך הריון קל ותקין, ותמשיכו לעדכן. תודה על העידכון עד כה, ושבת שלום גם לכם, שלכם, טלי

מה הקשר של בדיקה CA125 ומה היא אומרת? כשאבחנו אצלי אנדומטריוזיס והייתי לפני טיפולי הפריית מבחנה, עשו לי את הבדיקה הזאת, איך היא מתקשרת לסרטן השד?

CA125 הוא סמן שעולה לפעמים במקרים של אנדומטריוזיס. בסרטן שד יש לפעמים גם עליה בסמן זה. אין קשר בין אנדומטריוזיס לסרטן שד, הסמן אינו ספציפי.

שלום רב, אני בת 25 לפני פחות משבוע עשו לי בדיקת דם לca 125 ca 15-3 התוצאות חזרו ובדיקת ca 125יצא בסדר וca15-3 קצת מעל הנורמה. מה זה אומר לגבי ומה אני יכולה לעשות, קבעו לי בדיקה נוספת האם אני יכולה להשפע על תוצאה? תודה

מדוע בוצעו אצלך הבדיקות? אלו אינן בדיקות סקר לסרטן ואינן מבוצעות אלא אם כן יש אבחון של סרטן וגם אז לא תמיד. בכדי לדעת מה המשמעות יש צורך בפרטים נוספים.

שלום רב, בבדיקה אחרונה אצל רופאת נשים נמצאה אצלי ציסטה בעקבות זה היא שלחה אותי לעשות בדיקות דם וכך יצא שca125 היה נורמלי וCA15-3 קצת מעל נורמה, היא שלחה אותי לבדיקות חוזרות וUS זרימת דם. מה זה אומר לגבי? אשמח לקבל תשובה!!! תודה

שלום לכולן ולכולם אני מצפה וממתינה ליום ראשון, כמובן, ובינתיים המוח שלי רוחש מחשבות. אני יודעת שזה אולי קשה לשמוע את זה, וגם עם בעלי היה לי אתמול ויכוח לגבי זה, אבל הולכת ומתגבשת אצלי הדעה שזה פשוט לא מוסרי מצד אונקולוגים, גם אם הם מאמינים בכל ליבם בשיטות שלהם, שהם לא הולכים עם הספק הקטנטן שאולי יש משהו ב"סיפורים" שמסתובבים על חולי סרטן גרורתיים שהבריאו, ובודקים מה עומד מאחורי הסיפורים האלה. אני, בתוך שבוע של בדיקה, עם עזרה מאנשים טובים, הגעתי לשלושה ישראלים, כמוני וכמוכם, שיצאו מסרטן גרורתי על ידי טיפול בהיפרתרמיה, ודיברתי איתם (עם אחת - פנים אל פנים, ועם שניים - בטלפון). אז אונקולוגים לא יכולים לעשות את זה? אולי אפילו רק כדי לספק את הסקרנות האינטלקטואלית שלהם לגבי השיטה? וכבר כתבתי, דיברתי בטלפון עם אדם שיצא מסרטן גרורתי על ידי דמיון מודרך, ועם אחת שיצאה מזה על ידי דמיון מודרך וחומרים מיוחדים שהיא בולעת שלוש פעמים ביום. אז או-קיי קשה מאוד לכמת ולחקור דמיון מודרך, ובכל זאת יש אנשים כאלה, אז למה לא לגלות את אוזני הפציינטים שלהם שיש אנשים שעשו את זה, שהרי אין להם מה להפסיד, ובכך אולי לדרבן אותם לעשות משהו? אני מסכימה שיש רבים שמעדיפים לטמון את הראש בחול, אולי להם לא צריך להגיד כלום, אני מסכימה שיש הרבה שרלטנים סוחטי כסף ב"ענף" (וכבר ראינו שגם הקונוונציונלים לא פחות תאבי בצע, לפעמים תמורת לא כלום), אני מסכימה שיש פעמים שהטיפולים האחרים לא עוזרים והזמן הקצוב היקר שנותר לבנאדם מתבזבז - אבל איזו כמות של יוהרה מרשה לאונקולוג להחליט שהוא פשוט מפנה את הבנאדם למסוע של הבררה (משום מה בימים האחרונים עולה לי בראש דימוי של תפוזים שנוסעים על מסוע, ומיד כשיש גרורות, התפוז מופנה למסוע של הבררה, שממנו אין חזרה) אפילו בלי לעשות לו גילוי נאות? אז אנחנו לא נוסעים בשקט עד שניפול מהמסוע, אנחנו קופצים ועושים בלגן ומנסים לחזור למסוע הכללי שלוקח את כולם הלאה. אנחנו לא צריכים להירתע מפרצופים שעושים רופאים, או מאמירות כמו "זאת עבודת אלילים". הם חסים על הכסף שלנו? ומה עם החיים שלנו?! בא לי לבכות על כל חורבות החיים שנתקלתי בהן בטיפול יום אונקולוגי. נשים צעירות ואמהות לילדים קטנים שרוצות עוד שנה ועוד שנה עד שהילדים יגדלו קצת. קשה לי לכתוב את זה, אבל לי יש ילדה בת כמעט שנתיים, ואני קינאתי בכל אישה בטיפול יום שיש לה ילדים יותר גדולים, ועוד יותר קינאתי בנשים זקנות שהילדים שלהן כבר לא תלויים בהן. אני מקווה שעוד מקרה ועוד מקרה שקופות החולים ייאלצו לממן (אחרי שהמשפחה והחברים וסתם אנשים טובים יממנו את הטיפולים בזמן אמת, ואחר כך ייתבעו קופות החולים והמדינה לשלם) טיפולים שיש לגביהם "קבלות" של הצלת חיים יובילו למצב שבו יוקם בארץ מרכז מוכר ומסודר של היפרתרמיה, בדומה למרכז שאני נוסעת אליו, וההוצאות יקטנו פלאים. ובקשר אליי, הבוקר התקשר אליי הרופא הנחמד מעפולה שאתמול שלח אותי לבדיקות מרקרים, ואמר לי שהמרקר CA-125 שלי הוא 80, הכי גבוה שהיה אי פעם. לפני שלושה חודשים הוא היה 40. אני אבדוק אותו כשאחזור, וזאת תהיה אינדיקציה לגבי הצלחת הטיפול. ועוד משהו, אני אוכלת כשר בלבד, והיום הרב של היישוב שאני גרה בו, בא לביתי והורה לי לאכול את האוכל המוגש במרכז הרפואי, גם בשרי, כיוון שאני "חולה שיש בה סכנה". הדבר הרגיע אותי מאוד, שכן עלויות השגת אוכל כשר שם הן גדולות, והתרומות נועדו לטיפולים, ולא לאוכל. אז מה יש לי להגיד על זה? העולם מלא אנשים טובים ומחשבות טובות, צריך רק למצוא אותם. אז ביום ראשון בשש בבוקר אני נוסעת. טוב לי לחשוב שיש אנשים רבים שעומדים מאחוריי. ודבר נוסף, מוזר: בהתחלה היה לי מאוד קשה עם העניין הזה שאנשים תורמים כסף בשבילי, אבל עכשו אני חושבת על כך שלכל אחד מהם יהיה באופן זה חלק בחיים שלי, ומשום מה זה משמח אותי. שבת שלום! ענת

ענת היקרה חברות התרופות הן הרוחיות ביותר בעולם ומממנות גם את הרופאים ולעיתים כה קרובות נידמה לנו ובצדק שהרופאים הם סוכני תרופות ולעיתים בלית ברירה כי זה מה שהרופא יודע. לחברות התרופות יש את הכסף לממן מחקרים על טמוקסיפן ואין אינטרס לממן מחקרים על תרופות טבע כי תרופות טבעיות אין עליהן פטנטנים, ופטנט תרופתי שווה לעיתים מיליארדי דולרים. דיבקי בדרך שלך ולכי באמונה שלמה בדרכך זו כולנו בלב אחד עימך ממתינה לשמוע ממך נסיעה טובה ריקי

The TRUE Cost Of Your Prescription Drugs! Material Costs of Medical Compounds Investigative Research Reveals the True Costs of Drugs By Sharon Davis AND Mary Palmer US Department of Commerce 7-3-4 The women who wrote this email AND signed below are Federal Budget Analysts in Washington, D.C. Did you ever wonder how much it costs a drug company for the active ingredient in prescription medications? Some people think it must cost a lot, since many drugs sell for more than $2.00 per tablet. We did a search of offshore chemical synthesizers that supply the active ingredients found in drugs approved by the FDA. As we have revealed in past issues of Life Extension, a significant percentage of drugs sold in the United State contain active ingredients made in other countries. In our independent investigation of how much profit drug companies really make, we obtained the actual price of active ingredients used in some of the most popular drugs sold in America. The chart below speaks for itself. Celebrex 100 mg Consumer price (100 tablets): $130.27 Cost of general active ingredients: $0.60 Percent markup: 21,712% Claritin 10 mg Consumer Price (100 tablets): $215.17 Cost of general active ingredients: $0.71 Percent markup: 30,306% Keflex 250 mg Consumer Price (100 tablets): $157.39 Cost of general active ingredients: $1.88 Percent markup: 8,372% Lipitor 20 mg Consumer Price (100 tablets): $272.37 Cost of general active ingredients: $5.80 Percent markup: 4,696% Norvasec 10 mg Consumer price (100 tablets): $188.29 Cost of general active ingredients: $0.14 Percent markup: 134,493% Paxil 20 mg Consumer price (100 tablets): $220.27 Cost of general active ingredients: $7.60 Percent markup: 2,898% Prevacid 30 mg Consumer price (100 tablets): $44.77 Cost of general active ingredients: $1.01 Percent markup: 34,136% Prilosec 20 mg Consumer price (100 tablets): $360.97 Cost of general active ingredients $0.52 Percent markup: 69,417% Prozac 20 mg Consumer price (100 tablets) : $247.47 Cost of general active ingredients: $0.11 Percent markup: 224,973% Tenormin 50 mg Consumer price (100 tablets): $104.47 Cost of general active ingredients: $0.13 Percent markup: 80,362% Vasotec 10 mg Consumer price (100 tablets): $102.37 Cost of general active ingredients: $0.20 Percent markup: 51,185% Xanax 1 mg Consumer price (100 tablets) : $136.79 Cost of general active ingredients: $0.024 Percent markup: 569,958% Zestril 20 mg Consumer price (100 tablets) $89.89 Cost of general active ingredients $3.20 Percent markup: 2,809% Zithromax 600 mg Consumer price (100 tablets): $1,482.19 Cost of general active ingredients: $18.78 Percent markup: 7,892% Zocor 40 mg Consumer price (100 tablets): $350.27 Cost of general active ingredients: $8.63 Percent markup: 4,059% Zoloft 50 mg Consumer price: $206.87 Cost of general active ingredients: $1.75 Percent markup: 11,821% Since the cost of prescription drugs is so outrageous, I thought everyone I knew should know about this. Please read the following AND pass it on. It pays to shop around. This helps to solve the mystery as to why they can afford to put a Walgreen's on every corner. On Monday night, Steve Wilson, an investigative reporter for Channel 7 News in Detroit, did a story on generic drug price gouging by pharmacies. He found in his investigation, that some of these generic drugs were marked up as much as 3,000% OR more. Yes, that's not a typo ... three thousand percent! So often, we blame the drug companies for the high cost of drugs, and usually rightfully so. But in this case, the fault clearly lies with the pharmacies themselves. For example, if you had to buy a prescription drug, AND bought the name brand, you might pay $100 for 100 pills. The pharmacist might tell you that if you get the generic equivalent, they would only cost $80, making you think you are "saving" $20. What the pharmacist is not telling you is that those 100 generic pills may have only cost him $10! At the end of the report, one of the anchors asked Mr. Wilson whether OR not there were any pharmacies that did not adhere to this practice, AND he said that Costco, Sam's Club AND other discount volume stores consistently charged little over their cost for the generic drugs. I went to the the discount store's website, where you can look up any drug, AND get its online price. It says that the in-store prices are consistent with the online prices. I was appalled. Just to give you one example from my own experience, I had to use the drug, Comparing, which helps prevent nausea in chemo patients. I used the generic equivalent, which cost $54.99 for 60 pills at CVS. I checked the price at Costco, AND I could have bought 100 pills for $19..89. For 145 of my pain pills, I paid $72.57. I could have got 150 at another discount store for $28.08. I would like to mention, that although these are a "membership" type store, you do NOT have to be a member to buy prescriptions there, as it is a federally regulated substance. You just tell them at the door that you wish to use the pharmacy, AND they will let you in. (This is true, I went there this past Thursday AND asked them.) I am asking each of you to please help me by copying this letter, AND passing it into your own email, AND send it to everyone you know with an email address. Sharon L. Davis Budget Analyst U.S. Department of Commerce Room 6839 Office Ph: 202-482-4458 Office Fax: 202-482-5480 Email Address: Mary Palmer Budget Analyst Bureau of Economic Analysis Office of Budget & Finance Voice: (202) 606-9295 Fax: (202) 606-5324 <http://www.sonomavalleyvoice.com/articles.php?id=411>http://www.sonomavalleyvoice.com/articles.php?id=411

שיהיה לך בהצלחה אני באופן אישי לא ראיתי שיפור אצל חולות שנסעו אך אשמח מאד לשמוע ולבדוק מקרים של חולות שחל אצלם שיפור. אני מקווה שהטיפול יעזור לך ויעבור בקלות

אכן מקומם הדבר. ישנם כל-כך הרבה שרלטנים וכאלו המצלים מצוקה פיזית ונפשית של חולים המוכנים להיאחז בכל טיפול שישפר ולו במעט. לכן, אם באמת קיים טיפול שיכול להציל חיים או לפחות לשפר - יש לחקור ולבדוק, אפילו אם מדובר בטיפול שאיננו קונבצניונאלי, ואם אכן יימצא שיש בו משהו - להפנות חולים ולהפעיל לחץ על משרד הבריאות וקופות החולים. על-פי תשובתה של דר' נועה בן-ברוך, נראה לי שהגעת לכתובת הנכונה. וזה מעודד. התרכזי כעת במלחמתך במחלה - את צריכה הרבה כוחות לכך. השאירי את המלחמה בממסד לתקופה נוחה יותר. אני משוכנעת שרבות מאיתנו תרתמנה למאבק. מחזיקה לך אצבעות חזק-חזק, שמרי על האופטימיות והחוסן האדיר שאת משדרת. אפרת

ענת יקרה, קחי לדרך את עצמך ואת כל מה שבתוכך, את נשמעת אדם חזק, אמיץ, ובעיקר - מסתכלת למציאות בעיניים פקוחות. כמו שכתבתי לך לפני כן בהודעה קודמת, באמת נשמח לשמוע ממך גם כשתיהי בזמן הטיפולים, ולדעת שאת בסדר. אני מברכת אותך בברכת דרך צלחה והמון המון בהצלחה בטיפולים, ושתחזרי אלינו במהרה, מחוזקת ואיתנה מתמיד. שלך, טלי

נכנסתי באתר גוגל (GOOGLE ) במילה היפרתרמיה ומתברר שישנם אחוזי הצלה גדולים מאוד בשיטה. אל תוותרי על כל סיכוי ובמיוחד כזה גבוה. כולנו איתך. בהצלחה.

ענת שלום אנחנו באותו מצב ביתי בת 32 נתגלתה כחולת סרטן וביום שני היא אמורה לנסוע לטיפול בגרמניה בשיטות של כימוטרפיה קלה בשיתוף עם היפרתרמיה. שמעתי על זה דברים נפלאים. אם עדיין לא נסעת אשמח אם תכתבי לי לאן את נוסעת. ביתי נוסעת לקליניקה סט. ג'ורג'. אם לשם אז בוודאי תיפגשו. אנא כיתבי לי בדחיפות. אני מאחלת לך רפואה שלמה ריקי

היי, ודאי שבתך ואני ניפגש. אולי נכתוב ביחד חוויות. אני יוצאת מהבית עוד שעתיים וחצי לשדה התעופה. אז אני מקצרת. להשתמע ענת

אני אמורה לעבור ביופסיה ומרוב פחד לא שאלתי , יותר קל לי לשאול כאן מאשר בשיחה מול רופאים - אז מי שיכול/ה לענות - אני אשמח. האם זה כואב? האם זה כרוך באישפוז? כמה ימים? נשארת אחר כך צלקת? תודה

מאד תלוי בסוג הביופסיה. ביופסית מחט עבה CORE BIOPSY, TRU CUT BIOPAY היא הסוג הנפוץ. מבוצעת עם הרדמה מקומית, כואב קצת (ההרדמה קצת כואבת), אינה דורשת אישפוז ומשאירה צלקת מזערית אם בכלל.

האם זה גם נכון לגבי הוצאת הגוש? או רק לשאיבת נוזל מהגוש?

שאלה לרופאים. אשתי מחכה לתוצאות בין היתר של בדיקת סמנים לקראת טיפולים. 1.אני מבין שהסמן CA 15/3 מראה מגמה של הסרטן בשד,מה הערכים שצריכים להיות? ומה זה אומר. 2.נמסר לי ע"י ידיד שיתכן סיכון עתידי (אמה חלתה לפני שנים בסרטן השד) לסרטן שחלות,מה הסיכונים,אשתי עברה בין היתר אולטרא סאונד שחלות ונקי.איך להתייחס לסיכון עתידי בשחלות אם קיים.מה הסמן CA 125 אומר בהתייחסות לכך. 3. האם המינון וסוג הכימוטרפייה ניתן בין היתר עלסמך תוצאות הסמנים. תודה

יש צורך ביותר פרטים לגבי מצבה של אשתיך. ככלל אין מחכים או עוקבים אחרי ערכי CA15-3 בטיפול בסרטן שד מוקדם (לא גרורותי) אם גם לאמא של אשתיך היה סרטן שד יש מקום לבצע בדיקה גנטית, הסיכוי לחלות בסרטן שחלות תלוי במידה רבה בתוצאות בדיקה זו. מינון הטיפול הכימי אינו ניתן על סמך תוצאות סמנים

שלום שמי רז, אני סובל כבר תקופה ארוכה(שנה בערך עם החמרה במצב) מקושי בנשימה, חוסר שיווי משקל, בחילות, חולשה ועקצוצים בגוף לפעמים. חשוב לציין שלפני כן הייתי ספורטאי מצטיין ושיחקתי כדורגל. עברתי המון בדיקות ולא מוצאים כלום. הבדיקות שעברתי הן: אקו לב, הולטר,צילום ריאות,בדיקה של אף אוזן גרון, בדיקת דם, סיטי ראש, eeg וגם בדיקת אסטמה. אני מרגיש חסר אונים. אודה לך מאוד מאוד אם תעזור לי. תודה מראש:רז.

לפני כ3 חדשים רסקתי מפרק כף יד. לאחר גבס וקיבוע ב3 תיילים. מזה כחודש שהורידו את הגבס והתיילים אך היד עדיין נפוחה. אני עושה פיזוטרפיה ע"י עיסוי של כחצי שעה וטבילת היד באמבטיה למשך 15 דקות פעמיים בשבוע. אני סובל מכאבים עזים אחרי שינה בכל היד. מהכתף ועד האצבעות. האם זה סביר? מאז ששמו לי את הגבס אני אמנם מרגיש את האגודל והאצבע אך יש תחושה שהאצבעות רדומות, והרגשת נמילות. האם כך צריך להיות? תודה מראש!

שלום רב! עברתי ניתוח להסרת גוש ממאיר בשד וגם הוסרה בלוטת הזקיף ובבדיקה התגלה שהבלוטה לא נגועה, האם בטוח ששאר הבלוטות לא נגועות?והאם תפשו אצלי את המחלה בזמן? בתודה מראש!

כאשר רופא מיומן מבצע את הפרוצדורה של בלוטת זקיף אז הסיכוי הוא מצוין לדיוק. כלומר אם בלוטת הזקיף לא נגועה אז גם אין בלוטות נגועות נוספות. סרטן שד ללא ערוב בלוטות נחשב לסרטן שד מוקדם, קשה לומר "אם תפשו בזמן" ללא פרוט נוסף אך סביר שאכן תפשו בזמן.

שלום, האם מישהו יודע לענות אם בהדסה עין כרם מבצעים הניתוחים עם הסרת בלוטת הזקיף?

לצוות אחת מתשע שלום, ברצוני להודות לכם על המידע הרפואי הרב, המהימן והחשוב שאתם מפרסמים באתר זה. לאחרונה אני מלווה את אמי, שחלתה בסרטן השד, בפגישותיה עם רופאים ואונקולוגים ואני מרגישה כל כך טוב עם העובדה שאני מגיעה לפגישות אלה מוכנה, כאשר ברשותי ידע ואני יכולה לשאול שאלות ולהבין את התשובות לעומקן. עובדה זו מאפשרת לי לתת לאמי תמיכה נוספת מלבד התמיכה הרגשית וזאת בדמות הבהרות ופרשנות שאני נותנת לדברי הרופאים. תודה לכם ויישר כח!

רותי יקרה, המידע הוא כוח, ואת כבר אמרת את זה למעשה. הדבר היחידי שאני רוצה להוסיף הוא שהאתר לא רק מספק מידע אלא גם תמיכה, הן של אנשי מקצוע, והן של חולות, מחלימות, בריאות ובני משפחה. את מוזמנת לכתוב, לשתף ולהשתתף. כמו גם קיימת האפשרות להשתמש בקו החם של "אחת מתשע" שמתופעל על ידי מתנדבות חולות לשעבר בסרטן השד, וגם דרכן אפשר להשיג מידע רב, ותמיכה. מחזקת את ידיך, ומאחלת איחולי ביראות, שלך, טלי

אני בחורה בת 30, לאחר ניתוח, כימותרפיה ועכשיו בעיצומן של ההקרנות. במהלך ההקרנות קיבלתי מחזור ועל כן הוחלט על הפסקת מחזור בזריקת זולדקס פעם ל4 חודשים. לפני 8 ימים קיבלתי את הזריקה הראשונה. אתמול שוב קיבלתי מחזור ( במלוא עוצמתו.... וכשבועיים בלבד לאחר המחזור הקודם...). להבנתי זה הגיוני מכיון שטרם עבר מספיק זמן מהזריקה - האם אני צודקת? האם יש מקום להקדים את זריקת הזולדקס הבאה ולא להמתין עד שיעבור חודש מהזריקה הקודמת? תודה מראש :)

זולדקס ניתן כל חודש, אין צורך להקדים, סביר להניח שכבר לא תקבלי וסת שוב. הוסת שקיבלת היא קרוב לודאי עקב ירידה ברמות ההורמונים משניים לזולדקס.

שלום, גיליתי לפני שבועיים "ג'ולה" בשד הימני, הכירורג אמר שזה מעל השד, ושלח אותי ל- US ,שם אמרו שזה בתוך השד והיפנו אותי לממוגרפיה, שם לא ראו כלום אבל המליצו לעשות ביופסיה. הכירורג אמר שכיוון שהממוגרפיה תקינה אבל ב- US רואים גוש, הוא ממליץ להוציא את הגוש במקום לקחת רק דגימה ממנו. ונקבע לי תור ליום ראשון לועדה בבית חולים. האמת שאני נורא מבולבלת ולחוצה - ממוגרפיה תקינה אבל בכל זאת יש גוש ובכל זאת ניתוחון. נא ייעוצכם/עדודכם תודה

קשה לייעץ לך, איריס, ללא פרטים חשובים כמו גילך, גודל הגוש והתיאור הסונוגראפי שלו. כמו כן מידע על גורמי סיכון משפחתיים ואחרים (הורמונים, גלולות, אורח הווסת, לידות וכו') . אינך חייבת למהר בהחלטה. מספר ימים ואפילו שבועיים שלושה לא ישנו דבר. ערכי התייעצות מסודרת ורגועה עם כל הנתונם לפני החלטה על ניתוח. דר' חיים גוטמן כירורג אונקולוגי

שלום רב בת דודתי עברה כרית שד עקב סרטן השד,לפני כמה ימים התגלו גרורות,לאן אין יכולות להתפשט ,ומה תוחלת החיים של אשה אחרי גילוי גרורות נוספות תודה

שלום רב, אין מספיק פרטים בכדי להתייחס ספציפית למקרה של בת דודתך. באופן כללי באתר עמותת אחת מתשע יש פרק על סרטן שד גרורתי . הקישור לאתר נמצא בצד שמאל של הדף . (דף הבית/מידע/מידע רפואי). בברכה, צוות אחת מתשע

האם גילו לה את הגרורת כבר בשלב הראשון. אם לא כמה זמן אחרי הטיפולים חזרה לה המחלה, ואיך היא גילתה את זה?

הרופא אמר הרבה דברים וכל מיני אפשרויות ואני ממש בחרדה. מה נכון?

שלום רב, אנו מבינות מאד את החרדות וההתלבטויות שאת עוברת. עמותת אחת מתשע מפעילה קו חם - המנוהל על ידי מתנדבות שעברו את המחלה. אנו מזמינות אותך להתקשר לטלפון 1-800-363-400 שעות הפעילות: א-ה 10.30-13.30 16.00-19.00 ימי ג בנוסף 19.00-21.00 נשמח לעמוד לרשותך בכל עת. בברכה, צוות אחת מתשע

רותי יקרה, "מה הסיכוי להיות באמת בריא"...אמממ...שאלה כל כך חשובה וכל כך אמיתית. מה זאת אומרת באמת? האם אפשר להבריא לא "באמת"? הסיכוי לחזרה של המחלה הולך ופוחת עם חלוף השנים, אבל הידיעה ש"לך זה לא יקרה" אותה ידיעה שכל כך מגנה עלינו, אצלך כבר לא תקפה. הפחד ממה שעלול לקרות, טמון אצל כולנו. ההבדל הוא שהאנשים הלא חולים יכולים להדחיק את הסכנות הגלומות אי שם בפנים, ולהגיד "לי זה לא יקרה". אנשים חולים או אלו שעברו את הסרטן, אין להם את הפריבילגיה הזו לומר ש"לי זה לא יקרה" כי זה כבר קרה, והפחד מפני הישנות הדברים נשאר ברמה גבוהה, בדרך כלל גבוהה יותר מזו שאצל אחרים. לגבי הסיכוי הרפואי, זה הרופאים אולי יענו (אם אפשר בכלל), אבל מה שהיה חשוב לי לומר לך הוא שהחרדה והחשש מפני חזרת המחלה הם נורמליים, אבל צריך ללמוד להסתגל אליהם ולחיות לצידם. טיפול פסיכולוגי עשוי לעזור, כמו גם מגוון רחב של דברים נוספים, כמו אפילו לכתוב פה... מה דעתך? שלך, טלי

שלום רב, אני במהלך טיפול כימוטרפי לפני ניתוח. קוטר הגידול כ- 3 ס"מ, עם לפחות בלוטה אחת נגועה. לאחרונה התברר לי ש HER2 הוא 2+. מה משמעות תוצאה זו האם אני מיועדת לטיפול בהרצפטין? האם יש צורך בבדיקת FISH? אני מאוד מוטרדת וזקוקה להסברים לגבי משמעות HER2 חיובי. בתודה מראש, ש.

HER2 +2 אינו אומר דבר כי יש 30% סיכוי שHER2 הוא אכן חיובי אך יש 70% סיכוי שהוא שלילי. הדרך האופטימלית לדעת זאת היא אכן בדיקת FISH. הרצפטין אינו בסל לטיפול בסרטן שד מוקדם. הדרך היחידה לקבל אותו היא קניה באופן פרטי, האם יש לכך הצדקה במצביך - קשה לומר. הנתונים לגבי הרצפטין בסרטן שד מוקדם אינם קימים, המחקרים הקליניים מתבצעים כעת. יש מעט מאד נתונים לגבי הרצפטין כטיפול ראשוני בסרטן שד. את יכולה לדון על כך עם הרופאה המטפלת שלך.

קבלתי את הידיע לפני יומים. האם אני צריכה מידי להיכנס למסלול של ניתוח? אני עדיין בהלם ומתקשה לעכל את המצב החדש. מה נכון לי לעשות ועד כמה לזמן המידי יש חשיבות?

אני אספר לך קצת בקיצור על עצמי ואולי תפעלי כמוני. אני בדרך כלל טיפוס היסטרי . בבוקר מצאתי גוש. באותו יום הלכתי לרופאת משפחה שאמרה שזה כלום אבל שאלך לעשות ממוגרפיה. בממוגרפיה צילמו אותי 10 פעמים ועשו US בבית השחי. אמרו לי דחוף לכירורג. צלצלתי לאותו כירורג שניתח אותי שנה לפני בישבן (ניתוח פיסורה) ושאלתי אותו אם הוא עושה גם שד. אמר כן בואי. באתי שלח אותי לביופסיה אחרי 4 ימים קיבלתי את הבשורה המרה. בכיתי צרחתי ושאלתי אותו מה הלאה. ניתוח אמר והלכתי לניתוח. מסתבר שהיתה לי בלוטה אחת נגועה והוציאו לי את כל ה- 13. OK. מה הלאה? אונקולוג. נתן לי הפניה לאונקולוג והוא אמר לי שאני לא צריכה כימו אלא רק הקרנות. היום אני אחרי הקרנות מטופלת ב- טמוקסיפן ובסדר, חיה ונושמת, מתפקדת 1000% ומטפלת גם באמא מבוגרת וחולה (לא בסרטן ברוך השם) . כל זה היה לפני קצת יותר מחצי שנה. קיבלתי המון תמיכה מהבנות בפורום וכמובן מהמשפחה ומהחברים. זה מאד חשוב ואני כל הזמן מדברת על זה. כל הזמן ללא הפסקה כי זה עוזר לי. הרבה בריאות

מיקי יקרה, המילים היחידות שיוצאות לי מהפה כרגע זה פשוט "וואו"!!! כמה עוצמות ותעצומות נפש יש בהודעה שלך... ואת צודקת, לדבר על זה, לכתוב את זה, ולא להיות בהכחשה , זה עוזר, מאד. איחולי בריאות, שלך, טלי

לרותי שלום קצת שכחת לפרט איזו ידיעה קבלת ולכן התשובה מאד בלתי ספציפית. אם מדובר בסרטן השד, אכן דרוש טיפול בהקדם. בדר"כ נחוצים צעדים אבחוניים לפני כל טיפול (כירורגי או אחר). אינני חושב שלשבועיים שלשה של דיחוי יש משמעות רבה. עם זאת, הייתי מנצל אותם להתייעצות נוספת, ללמוד על האפשרויות הטיפוליות ממומחים בתחום, ולבחור ברופאים שיטפלו בך ובדרך הטיפול הנחוצה באופן מושכל ושקול. דר' חיים גוטמן כירורג אונקולוגי

רותי יקרה, אינני רופאה, ולכן לא אתייחס לחלק הרפואי. הידיעה שקיבלת היא קשה, מפחידה, מערערת...וכל המילים הקשורות לכך. פתאום יש בלבול מאד גדול, חרדה, חוסר אונים. השאלה שלך כל כך מובנת, והיא מבטאת בעיקר את חוסר הידע ואת החרדה הגדולה. אני ממליצה לך לפתוח את האתר של "אחת מתשע" ולקרוא את המידע הרב שיש באתר, לא פעם ידע שווה כוח. כשתדעי יותר, תוכלי לדעת מה עליך לעשות ומתי. כמובן שעליך להשתמש ברופאים שלך, ולדרוש מהם תשובות ברורות, מה עושים, מתי, איך וכו'. את מוזמנת גם לשאול את כל מה שעולה לך בראש, כי כל השאלות, אפילו אלו שאולי נראות לך הסתמיות ו/או השטותיות ביותר, עברו לנשים אחרות בראש, אני בטוחה. את יכולה לשאול כאן, או להתקשר ל"קו החם" ולשוחח עם נשים שעברו את המחלה. העיקר שלא תישארי לבד. אנחנו איתך כאן. שלך, טלי

שלום, לפני שבועיים גילו אצלי הסתיידיות של נימי דם והתברר שזה גידול סרטני אך לא סרטן פולשני. קבעו לי תור לניתוח לעוד חודש האם הזמן לא יכול לעבוד לרעתי פה.

גלי יקרה, את שואלת שאלה רפואית, ועל כך לא אוכל לענות לך כיון שאינני רופאה. אולם אני תוהה אלו רגשות עומדות מאחורי ההודעה הקצרה שלך? איך את מתמודדת עם גילוי הגידול? זוהי רק הזמנה והצעה לכתוב כאן... אני כאן. איחולי בריאות, שלך, טלי

טלי שלום, אני לא יודעת אם יש דרך נכונה להתמודד עם המחלה . גיליתי את המחלה לפני שבועיים ומדובר על סרטן בשלב התחלתי כפי שהסבירו לי . לפי הביופסיה זהו לא סרטן פולשני. הכל חדש לי ועד היום הייתי האדם הכי בריא בעולם . אפילו שפעת לא בקושי חליתי. זהו שוק בשבילי והמילה "סרטן" מופיעה לי כמוות או לפחות לחיות כאדם מוגבל ומבוהל . החלטתי כרגע לוותר על שלב הרחמים העצמיים ועל שאלת השאלות "למה לי" וכל כולי להתמקד בלהבריא. שאני מתמודדת עם הענין שלב שלב. משתדלת אל לרוץ למרחקים עם המחשבות. במיוחד שהמחלה הגיעה בדיוק שאני והבן זוג שלי החלטנו להביא ילד. אז כרגע אני ממתינה לתאריך הניתוח ועם זה אני מתמודדת אחרי הניתוח אני אתמודד עם התוצאות המדויקות. זה נראה לי הכי נכון בשבילי כדאי שאני אאבד את האופטימיות שלי. אניממש מופתעת מהחום ואהבה שאני נפגשת פה בפורום ואולי יותר מכל האכפתיות. בהתחלה קראתי את השאלות ונבהלתי . קראתי המון מונחים שנשמעו מפחידים ולא הבנתי את משמעותם. היום אני גם מסוגלת לראות את האכפתיות ואהבה. אשמח לשמוע את דעתך המון תודה גלי

טלי שלום, אני לא יודעת אם יש דרך נכונה להתמודד עם המחלה . גיליתי את המחלה לפני שבועיים ומדובר על סרטן בשלב התחלתי כפי שהסבירו לי . לפי הביופסיה זהו לא סרטן פולשני. הכל חדש לי ועד היום הייתי האדם הכי בריא בעולם . אפילו שפעת לא בקושי חליתי. זהו שוק בשבילי והמילה "סרטן" מופיעה לי כמוות או לפחות לחיות כאדם מוגבל ומבוהל . החלטתי כרגע לוותר על שלב הרחמים העצמיים ועל שאלת השאלות "למה לי" וכל כולי להתמקד בלהבריא. שאני מתמודדת עם הענין שלב שלב. משתדלת אל לרוץ למרחקים עם המחשבות. במיוחד שהמחלה הגיעה בדיוק שאני והבן זוג שלי החלטנו להביא ילד. אז כרגע אני ממתינה לתאריך הניתוח ועם זה אני מתמודדת אחרי הניתוח אני אתמודד עם התוצאות המדויקות. זה נראה לי הכי נכון בשבילי כדאי שאני אאבד את האופטימיות שלי. אניממש מופתעת מהחום ואהבה שאני נפגשת פה בפורום ואולי יותר מכל האכפתיות. בהתחלה קראתי את השאלות ונבהלתי . קראתי המון מונחים שנשמעו מפחידים ולא הבנתי את משמעותם. היום אני גם מסוגלת לראות את האכפתיות ואהבה. אשמח לשמוע את דעתך המון תודה גלי

טלי שלום, אני לא יודעת אם יש דרך נכונה להתמודד עם המחלה . גיליתי את המחלה לפני שבועיים ומדובר על סרטן בשלב התחלתי כפי שהסבירו לי . לפי הביופסיה זהו לא סרטן פולשני. הכל חדש לי ועד היום הייתי האדם הכי בריא בעולם . אפילו שפעת לא בקושי חליתי. זהו שוק בשבילי והמילה "סרטן" מופיעה לי כמוות או לפחות לחיות כאדם מוגבל ומבוהל . החלטתי כרגע לוותר על שלב הרחמים העצמיים ועל שאלת השאלות "למה לי" וכל כולי להתמקד בלהבריא. שאני מתמודדת עם הענין שלב שלב. משתדלת אל לרוץ למרחקים עם המחשבות. במיוחד שהמחלה הגיעה בדיוק שאני והבן זוג שלי החלטנו להביא ילד. אז כרגע אני ממתינה לתאריך הניתוח ועם זה אני מתמודדת אחרי הניתוח אני אתמודד עם התוצאות המדויקות. זה נראה לי הכי נכון בשבילי כדאי שאני אאבד את האופטימיות שלי. אניממש מופתעת מהחום ואהבה שאני נפגשת פה בפורום ואולי יותר מכל האכפתיות. בהתחלה קראתי את השאלות ונבהלתי . קראתי המון מונחים שנשמעו מפחידים ולא הבנתי את משמעותם. היום אני גם מסוגלת לראות את האכפתיות ואהבה. אשמח לשמוע את דעתך המון תודה גלי

גלי שלום מיעטת לציין פרטים. עקרונית האבחנה שציינת נושאת צפי מצויין להחלמה מלאה. ודאי קיבלת הסברים ממצים על כך ועל הטיפול המתוכנן. חודש המתנה נראה סביר ואינך צריכה להיות מוטרדת מכך רפואית. הרושם שלי הוא שבד"כ הטיפול הניתוחי קל יותר מהחששות בתקופה שקודמת לו, ומבחינה זו יש יתרון לזמן המתנה קצר ככל הניתן. בהצלחה ד"ר משה כרמון

לאמא שלי יש סרטן שד מסוג INFILTRATING DUCT CA G2 נעשתה גם ביופסיה לבלוטות ונמצאה גרורה בבלוטה אחת ה-HER2 שלילי. האם סוג סרטן זה תוקפני? מה זה אומר לגבי הטיפול הגרורה בבית השחי? (אימי לא עברה ניתוח אלה היא עוברת טיפולכמותרפי לפני הניתוח) יוצאים מזה? בבקשה תעזרו לי דחוף! קשה לי להתרכז , אני כל הימים עסוקה רק במחלה. תודה מראש!

מירב יקרה, אינני רופאה, ולכן אתייחס לחלקים האחרים בשאלתך מעבר לאלו הרפואיים. את מספרת על המצוקה הגדולה שלך, על העיסוק במחלה של אימך, ונראה שהדאגה לאימך מצליחה לשבש עבורך את הכל. זו תגובה מוכרת, הגיונית, נורמטיבית. אבל התגובה הזו יש בה משהו משתק, לא נותן לפעול. את מחפשת מידע, וזו כבר התחלה טובה, כי מידע הוא כוח, הוא דרך יציאה לפעולה. כמובן שחשוב גם לשאול את הרופאים המטפלים את כל השאלות שעולות לך, את כל מה שעובר לך בראש, ולספר גם על החששות והחרדות, לשתף, לא להשאיר אותן בינך ובין עצמך. את מוזמנת להמשיך ולכתוב כאן, ואני יכולה להציע לך גם להשתמש בקו החם של "אחת מתשע" בו עונות נשים שעברו את מחלת סרטן השד, ויוכלו לסייע, להקשיב ולתמוך. זה חשוב בשבילך! הכי חשוב לא להישאר לבד...לשתף ולדבר. בשביל זה אנחנו כאן. איחולי בריאות, שלך, טלי

טלי תודה רבה!

בהחלט אפשר להחלים מסרטן שד עם גרורה בבלוטת לימפה, לגבי אימך באופן ספציפי די קשה לענות כי אין בידי את כל הנתונים. אני ממליצה לך לפנות לרופא המטפל בה. לפי הפרטים שציינת הגידול אינו מאד אלים, חסר פרטו של רצפטורים להורמונים בהצלחה

אשתי כאמור חלתה לא מזמן. שאלותיה מופנות אליכם על ידי. האם כדאי להסתפר קצר לפני תחילת הטיפולים ע"מ להקטין את משבר נשירת השיער. מוזכר בפורום מידי פעם המושג "חזרה לחיים אחרי הטיפולים",אשתי פעילה ומלאת מרץ בכל התחומים,ובלתי תלותית לחלוטין,עד כמה ניתן לנהל אורח חיים סביר בתקופה זו כלומר עבודה חלקית או כמעט מלאה,מה המשברים הצפויים ואיך מתכוננים נפשית. בתודה מן

יש כאלה שממשיכות לתפקד בתקופת הטיפולים, חוץ מיום-יומיים אחרי הטיפול, יש אחרות שלא ממש מצליחות לתפקד תפקוד מלא, זה מאוד אינדיבידואלי. המצב הנפשי מאוד חשוב כאן. לכל הקרובים אליה יש משימה חשובה מאוד, להקרין אליה המון אהבה ולא לתת לה "לשקוע" במחלה. לעודד אותה, ולתת לה לראות מסביב שהיום רובן יוצאות מזה וממשיכות את החיים הרבה פעמים בצורה טובה יותר ממה שהיה להן קודם לכן. תלך איתה לפגישות אצל האונקולוג וגם לטיפולים ולבדיקות. זה מאוד חשוב ונותן הרבה כוחות להתמודד כשיודעים שאנחנו לא לבד במערכה. הרבה בריאות והצלחה.

הי מן, התקופה בה מתבצעים הטיפולים, כימו והקרנות היא תקופה קשה יחסית לאשה גם מבחינת ההרגשה הפיסית (בחילות כאבים וכו") וגם מבחינה ריגשית (פחד מהעתיד -אי ודאות). אנחנו עברנו את זה יחד ומנסיון התמיכה שלך מה זה חשובה, חשוב שתלך איתה לפגישות עם הרופאים וגם לטיפולים לפחות בהתחלה. אני אישית נוכחתי בכל טיפול ופגישה עם המערכת הרפואית כדי לתת לה ביטחון ולשאול חלק ההשאלות שלה היה קשה לשאול ולהבין (פשוט יצאתי מהעבודה לשעה שעתיים). רעייתי עבדה בתקופה הזאת עם מגבלות מסוימות שהובנו במקום העבודה. בתקופה של יום יומיים אחרי כימו היא לא יכלה לעבוד. בתקופת ההקרנות אחרי הכימו המצב הפיסי משתפר והשערות חוזרות לגדול, אז כבר אפשר לתפקד ממש טוב (יש קצת כאבים באזור ההקרנה כמו שיזוף חזק מאד). אחרי כן הכל חוזר לאט לקדמותו, הבעיה היא דווקא במצב הנפשי והביטחון האישי וכאן חשוב שתיתן תמיכה ועידוד, יתכן שתרצו עזרה נוספת של פסיכולוג או קבוצת תמיכה. היום אנחנו כבר קרוב ל 6 שנים אחרי , והכל חזר לתפקוד רגיל ומלא. אני חושב שהתרומה שלי לרעייתי היתה די דומיננטית בחזרתה לתפקוד מלא. כל מקרה הינו שונה, וכל אדם מגיב אחרת למצב גם מבחינת המחלה והטיפולים וגם מבחינה ריגשית. דני

היי ראשית אני מאחלת שהתקופה הזו תעבור מהר. אפשר להמשיך לתפקד כרגיל, מלבד הימים של הטיפולים, צריך לשמור מפני זיהומים, כי הספירות יורדות. לדעתי גם חשוב לשמור על השגרה, זה עוזר לא לשקוע במחלה. לפני הכימו רצוי לגלח את השיער כדי לא לראות את הנשירה המעצבנת. המון בריאות רונית

לא משנה אם מסתפרים או לא כי הרי תוך 10 ימים מהטיפול הראשון כל השיער נושר. אני אישית העדפתי להתקצץ פשוט בשביל לא לבזבז זמן על טיפוח השיער שהמוות שלו צפוי מראש. אפשר לנהל אורח חיים רגיל עם הפוגה של שלושה ימים כל שלושה שבועות וזה לא כ"כ נורא. כמובן ששיתוף פעולה מצד הבעל הוא הכרחי. המשברים שצפויים הם יאוש הכימותרפיה שגורמת להרגשה רעה ,מרגישים שנהיים חולים ממנה ולא להפך. כמובן שאזור לוותר ויש לגמור את הטיפולים שנקבעו. צריך לזכור שכמה שזה קשה בסה"כ זו תקופה קצרה יחסית ותוך שנה חוזרים לחיים רגילים כמעט לחלוטין

הי, כייף לאישתך שאתה דואג לה אני סיימתי לפני שבועיים את הכימותרפיה וגם אני ניהלתי חיים פחות או יותר שגרתיים, מלבד מיום-יומיים לאחר הטיפול. אכן הייתי עייפה מהרגיל, אך זה לא פגע בתפקוד שלי בעבודה וכאמא . לגבי התספורת, אני הסתפרתי וגילחתי אחרי 14 יום. ההרגשה של להסתרק ולמצוא חופן שיער ביד מאד לא נעימה. אחד הדברים הקשים זה להסתכל במראה ולראות את הקרחת והחוורון, אבל השתמשתי בהרבה איפור וחייכתי כל הזמן וכולם אמרו לי איך שאני נראית טוב - וזה עזר להרגשה. אני, וגם רוב הנשים כאן ממליצות לא להסתיר את המחלה ואת הטיפולים. הרבה יותר קל להתמודד כשהאנשים מסביב יודעים, תומכים ויכולים לעזור כשעייפים. הכי חשוב - חהיו אופטימיים, לחייך ולהפיק מזה את הטוב בהצלחה

אם אשתך מלאת מרץ ואם יש לה חוסן נפשי וחוש הומור, היא תעבור את הטיפולים בסדר. יום יומיים לאחר הטיפול יש הרגשת חולשה, אך זה עובר ואפשר וחשוב לנהל אורח חיים רגיל לגבי התספורת, כמו שכתבו אחרות, השיער נושר במילא, אבל אשתך צריכה להחליט אם היא מסתדרת עם קרחת בתקופה זו או שהיא רוצה לעשות פיאה אם היא מעוניינת בפיאה, אני ממליצה בחום על חברת "כל השיער" שעושה פיאות קבועות שצמודות לראש ולא צריך להוריד אותן כל התקופה, למעט פעם בשלושה שבועות כשבאים לחברה לטיפול וחפיפה יש להם אתר באינטרנט וגם באתר הזה, של "אחת מתשע" הם מוזכרים במידע על פיאות בהצלחה

מן היקר, אני רוצה לספר לך שמאד התרגשתי לקרוא את המכתב שלך, ואת התגובות של יתר הגולשים כאן. נראה שנגעת בנקודה חשובה ורגישה אצל רבים כאן. ניכר כי אתה דואג לאישתך, ונמצא איתה בתהליך של ההחלמה. זה חשוב מאד, ואני שמחה בשביל איתך שיש לה אותך. אתה מוזמן להזמין אותה בעצמה הנה, לספר, לשתף ולהיות חלק. גם אתה מוזמן הנה לכל שאלה או סתם כדי לספר, לשתף. אני מאחלת לכם שהתקופה הלא קלה שעומדת לפניכם תעבור כמה שיותר ושאפשר בקלות, והכי חשוב להיות אופטימיים. איחולי בריאות, שלכם, טלי

אני בת 25 וחצי. יש לי כאבים בשד ולפי מישוש שלי אני מרגישה גוש. הלכתי לרופא נשים פעמיים והוא לא מצא גושים. הוא אמר שאני סתם מפחדת. בכל זאת אני מרגישה גוש וקבעתי תור לכירוג שד בעוד שבועיים. אני מאד מפחדת בגלל שיש לי כאבים ביד, באיזור בית-השחי ובשכמות. האם אלו תופעות מוכרות (כאבים בגב וביד)? האם אלו הסימנים הראשונים לגוש סרטני בשד? מחכה לתשובה מהירה!

שלום יפית, כאבים ביד, שד, בית השחי או שכמות אינם סימנים אופיניים לסרטן השד, מה גם שסרטן השד מאוד מאוד נדיר בנשים בגילך (למעט במצבים מאוד מסויימים של סיפור משפחתי ובעיה גנטית). אבל טוב את עושה שאת מתעקשת על משהו שמטריד אותך וניגשת להיבדק על ידי מומחה לנושא. אם קשה לך מאוד לחכות שבועיים לתור - זה שווה אולי טלפון למרפאה לנסות להקדים

24 שעות ואני בהלם, מבולבלת ומפוחדת ממה שיהיה ומהלא ידוע. איך מתמודדים עם החוסר ביטחון, איזה החלטות אני צריכה לעשות? איפה למצוא את הכוחות?

ליעד שלום, זה מרגיש כמו סוף העולם, פחד אימים, הכל גועש, אי ודאות,בילבול ומה באמת צריך לעשות..... אז קודם כל את צריכה אונקולוג טוב שיעזור לך בהבנה מה מצבך, איזה סוג של גידול, הגודל, האם יש בלוטות לימפה מעורבות, לקבוע את הדרגה שבה התגלה הגידול, את צריכה לדעת הכל כדי שתדעי מה הטיפול הטוב ביותר עבורך, מדובר בגופך וחייך ורצוי שתהיי מעורבת בהחלטות, את יכולה לשאול בפורום את כל השאלות שעולות במחשבתך ואני בטוחה שכולנו נשמח לענות לך ולעזור בכל דרך שניתן, אם את מעוניינת תשלחי לי את מספר הטלפון שלך לכתובת שלי האלקטרונית ואני אתקשר אלייך, בכל דרך שתבחרי אני מאחלת לך הרבה כח והצלחה וכמובן בריאות קבלי ממני חיבוק אילה

היי ברור שאת במצוקה, כלנו עברנו את המצב הזה. אבל חשוב להתעשת, ולהתחיל לאסוף מידע. מה קורה עכשו? אלו טיפולים תעברי? מה היתה האבחנה הפתולוגית? נתוח עכשו? נתוח אחר כך. התקופה הקרובה לא קלה, אבל עוברים אותה. נשמח לענות לך על כל שאלה. בהצלחה רונית

(סליחה על הקודם שבטעות יצא ריק. ) חשוב שתמצאי רופא טוב שאת סומכת עליה/עליו ושקל לך לדבר איתו. האונקולוג ילווה אותך בהמשך אז חשוב מאד שהקשר יהיה טוב. תזכרי שכרגע מאד קשה, אבל אחרי שתחליטי מה לעשות יהיה יותר קל - אפילו אם הטיפולים קשים ולא נעימים. תזכרי גם, שאת זו שמחליטה ואם הרופאים ממליצים על משהו שלא נראה לך, מותר לבדוק, לקבל הסברים וחוות דעת שניה. בכל שלב, אם יש לך שאלות או סתם בא לך לקשקש, הפורום הזה עוזר לכולנו, אז בפנייה שלך לכאן, תדעי שעשית מעשה חכם. אותי מרגש כל פעם מחדש לדעת שיש כאן בפורום נשים שלא מכירות אותך אבל אוהבות אותך וטורחות לעודד ולהסביר. אז שיהיה בהצלחה, המון בריאות שולמית

ליעד יקרה, צר לי על האיחור בתשובתי, ואת ההתנצלות אני אכתוב בהודעה נפרדת לכל הבנות. ובאשר להודעתך: גילוי המחלה הוא כמו רעידת אדמה הרסנית, כמו פיצוץ, כמו פיגוע. זה מגיע משום מקום, ואף פעם אי אפשר לדעת מה צריך או מה אנחנו אמורים לעשות ברגע שאחרי. כמו ששאר הבנות כאן כתבו לך, הנצוקה הזו שאת שרויה בה, היא חלק מהתהליך, כולן עברו את זה, וגם את תתאוששי ותעברי את זה. הבילבול שאת חווה עכשיו וחוסר האונים הם קשים, קשים מנשוא, אבל אחת הדרכים להתמודד עימם זה המידע, בדיוק כמו שיתר הבנות כתבו לך. את יכולה לקרוא כאן באתר של אחת מתשע מידע רב, את יכולה לשאול את הרופאים שלך, את יכולה להתקשר לקו החם של "אחת מתשע" וכמובן שאת יכולה לשאול כאן בפורום. אנחנו כאן איתך ובשבילך. מחכה לשמוע ממך.. שלך, טלי

אני אחרי המחלה, עברתי את כל התהליך, ניתוח, טיפולים כימיים והקרנות. אני רוצה לדעת האם יש סוגים של דיאורדורנט שצריך להמנע מהם, כמו אלה שמכילים אנטיפרספירנט, אלומינים, או שעדיף שלא להשתמש בדיאורדורנט בכלל?

קודם כל המון בריאות ואני ובטח עוד רבות כמוני שמחות לדעת שאת אחרי הכל. בקשר לדיאודורנט הכי טוב להשתמש ב- אבן קריסטל (דאודורנט) מינרלית - ניתן חמצוא אותה בבתי מרקחת ובבתי טבע. זה עולה בסביבות ה- 60 ש"ח אבל היא נהדרת ומחזיקה מעמד המון זמן.

הסוג היחיד שאני ממליצה לא להשתמש הוא של חלבלין ששמים כל 21 יום, מעבר לזה אין לי המלצות מיוחדות.

שלום רב לגינקולוג, לפני כ-8 חודשים ניסיתי 90 כדורי Climex, במשך 30 יום. לא הרגשתי הטבה או הפחתה בגלי החום ( אני מטופלת ב-Tamoxifen). כעת גלי החום הוחמרו (אולי גם בגלל הקיץ), אך בנוסף לכך אני סובלת לאחרונה משינה טרופה ועצבנות. מלבד Climex ניסיתי כבר עוד כ-4 תרופות. לא עזרו. מכולן ה-Climex זכור לי כמשפיע לטובה, במידת מה. שאלתי: האם עדיין (עברו 8 חודשים) מומלץ Climex, אין בו סיכון? ואם כן מומלץ, איך לקחת הכדור, עם הארוחות? תודה מראש, נועמי.

כל התרופות הצמחיות למינהם אינם יעילים כנגד גלי חם וכנגד תופעות של גיל המעבר. יתרה מעך, לא הוכחה הבטיחות שלהם על הרחם או על השד. לכן אסור ולא כדאי לקחת אותם. התרופות היחיות היעילות לגלי חם הן אלו מסוג של פרוזק, אפקסור או סרוכסט. כדור אחד ליום. באם אין השפעה משפקת לאחר כחודש ניתן לקחת פעמיים ליום. התרופות הללו יעילות אצל כ 50% מהנשים. בהצלחה פרופסור אילן כהן

בקר טוב, אני כל-כך יודעת על מה את מדברת . אנחנו כאן לכל לשאלות לרגשות לבעיות כולן כאן עברו זאת ויכולות לתמוך בך

קודם כל יוצאים מזה. הנה אני עוד אחת מאלה שגם קיבלתי את זה מאד קשה ובעזרת הפורום הנהדר הזה קיבלתי המון תשובות לשאלות שאפילו פחדתי לשאול. מצאתי המון תשובות בתוך שאלות של נשים אחרות ומתשובותיהן אני למדתי המון. אל תפחדי לשאול. חוסר ידיעה מפחיד יותר מאשר מודעות למחלה ולטיפול בה. היום יש כל כך הרבה התקדמות בנושא ותמיכה את יכולה לקבל כאן בפורום ה מ ו ן ובטח ובטח במשפחתך ובקרב ידידייך. אל תתביישי לדבר על המחלה. ככל שתרבי לדבר על זה ייטב לך ותלמדי לקבל את העובדה שחלית בסרטן השד. והשד לא נורא כל כך. לא נעים, אבל לא נורא. גם את זה עוברים. אני מאחלת לך המון בריאות ואנא פני בשאלות אפילו אלה הנראות לך ממש אבל ממש טיפשיות. אל תפחדי לשאול.

ליעד, כמו שהאחרות כבר אמרו: תיעזרי בפורום - מקבלים כאן הרבה מידע והרבה תמיכה. תלמדי על הנושא (היעזרי בסעיף "מידע" שנמצא בצד ימין) זה יעזור לך להבין את מה שהרופאים אומרים לך ולקבל החלטות נכונות הימים הראשונים אחרי קבלת הבשורה הם הכי קשים. אחרי שתביני את התהליך, ויהיה לך יותר קל. הרבה נשים כאן (ואני בינהן) מחשיבות את החוויה הזו כחוויה שנותנת המון. שיהיה לך בהצלחה ויעבור בקלות

רחל סיימה לפני כ-8 חודשים טיפולים כימיים ( טקסול ) והקרנות. כיום מטופלת בארימידקס. השיער שצמח לאחר הנשירה שונה לחלוטין מהשיער השופע שהיה לה לפני הכימותרפיה. כיום יש לה קרחות ושיער דק והיא סובלת מזה מאד. האם יש דרך לשפר את איכות השיער ? באמצעות תרופות תוספים משחות וכו.

רחל שלום, זו תופעה מוכרת. סבלנות היא מילת המפתח. הזמן עושה את שלו. מומלץ לגלח את השיער לעיתים קרובות. אפשר לנסות להעזר באבץ או בצמח Radix Multiflori - רצוי כחלק מפורמולה וביעוץ עם מטפל מקצועי. במקרה שלך אני לא בעד השימוש בRoots HR . לחברת "ברא" יש שמן ממריץ לקרקפת שיכול לעזור. בהצלחה, נדב

האם יתכן שגוש בגודל 20 מ"מ יהי קריש או גוש של דם, ניסו לקחת לי מהגוש ביופסיה ונזל המון דם ברגע שנכנסו שלא הצליחו לקחת דגימה כמו שרצו רק בסוף אחרי שעצרו את הדימום לקחו עם מחט דקה (FNA) .

כן, זה בהחלט ייתכן. דגימה במחט דקה היא משמעותית רק אם נראים בה תאים ממאירים. אם בדיקה זו תקינה, הייתי ממליץ להמתין 3-4 שבועות לספיגת קרישי הדם, ואז חוזר על ביופסיה עם מחט עבה בהנחיית אולטראסאונד. דר' חיים גוטמן כירורג אונקולוגי

שלום לכולן, המון זמן לא נכנסתי לפורום, הייתי מאוד עסוקה בסרטן שהתפרץ לי מחדש בצורה סוערת, ועכשו כשכבר החלטתי מה אני הולכת לעשות, אני מעבירה את הזמן עד יום ראשון. בבקשה, מי שנוטה להיכנס לחרדה מסיפורים שליליים, שתעשה לעצמה טובה, ולא תמשיך לקרוא. אז גילו לי חודשיים אחרי סיום ההקרנות חשד לגרורה בעצם האגן, ואחרי שנטלתי קסלודה שלושה חודשים (לי זה לא עזר, אבל אני יודעת על מישהי שחיה יפה מאוד על קסלודה יותר מחמש שנים!!!), התגלתה גרורה נוספת בעצם האגן, וגרוע הרבה יותר, גרורה בכבד. אני ראיתי בשפת הגוף של הרופאה שלי שהיא סבורה שאני בדרך ל"אין מוצא", וראיתי את זה במבטים של הרופאים והאחיות שנתקלו בי. ופרופ' ענבר שהלכתי אליו לביקור פרטי (שוד לאור היום, 1,500 שקל לחצי שעה שבה הוא לא מחדש שום דבר שלא כתוב במיליון מקומות) אפילו פלט: "כבד זה קצר". אז התחלתי לחפש אנשים שהחלימו מסרטן גרורתי או לפחות שמצליחים לחיות איתו הרבה זמן. דיברתי בטלפון עם אבנר שילה שיצא מזה בעזרת דמיון מודרך, עם מישהי שיצאה מזה בעזרת דמיון מודרך וטיפות מיוחדות. דיברתי עם בעלה של מישהי שעברה ניתוח של גרורה בכבד ואחר כך של גרורה בראה (מסרטן המעי הגס), והיא במצב טוב שנתיים אחר כך. קראתי אצל ברני סיגל ("אהבה, רפואה וניסים", ספר חובה למי שרוצה לראות שיש אנשים שיוצאים מזה) על אנשים שהצליחו להיפטר מגרורות במוח, בכבד ועוד. , אבל אצלי זה הדמיון המודרך בתוספת הכימותרפיה (נבלבין, אבל שוב, בבית החולים נתקלתי במישהי שחיה כבר כמה שנים על נבלבין) והטיפות המיוחדות עבדו רק חלקית, והגרורה בכבד המשיכה לגדול, ואני הבנתי היטב שאם אדבוק בפרוטוקול ואמשיך עם הגמזר והציס-פלאטין, פשוט אמות בעוד כמה חודשים, אולי שנה, כי ככה זה הולך. אני הייתי שמחה יותר אם הרופאה שלי הייתה אומרת לי: "ענת, מה שאני מציעה לך זה עוד כמה חודשי חיים עם כל כימותרפיה חדשה שאני נותנת לך. את צריכה לדעת את זה ולנסות כל מה שאת יכולה כל עוד את במצב טוב" (כמו שאמרה רופאה משערי צדק לזאת שהזכרתי לעיל עם הטיפות והדמיון המודרך שחיה ככה כבר ארבע שנים לאחר דברי אותה רופאה) ואני במצב טוב, אין לי כאבים, ואני חושבת שרוב החולשה שלי נובעת מהכימותרפיה. בכל מקרה, הגעתי איכשהו לעניין ההיפרתרמיה. אין לי כוח לתאר את השיטה, אבל ביום שלישי שעבר פגשתי בחורה בת שלושים, רונית, שהיה לה סרטן שד גרורתי עם גרורות בעצמות, בראות ובכבד, והיא עברה (בלי אמונה אמיתית שזה יעזור לה) מאז מאי 2003 שבעה טיפולים בהיפרתרמיה במרכז רפואי בגרמניה, וכיום הבדיקות (MRI ולא CT שהוא מאוד מזיק לגוף) מראות שאין לה גרורות, והמרקר CA 15-3 שלה תקין. ובקרוב היא תעבור טיפול אחרון, סוג של וידוא הריגה. מאוד עודד אותי לדבר איתה, מה גם שיש לכל אחת מאיתנו בת קטנה, שלשתינו הסרטן לא היה הורמונלי, ששתינו שליליות לHER-2, מה אני יכולה להגיד? שראיתי מהי הדרך הנכונה זה גדול מדי (כי נוכחתי לדעת שיש כמה דרכים, חלקן שונות ומשונות, לצאת מסרטן גרורתי או לחיות איתו לאורך שנים), ובכל זאת ידעתי שאני הולכת על זה. זה יקר באופן אימתני, לעבור את הטיפול במרכז שהיא עברה אותו, ואני חושבת שאם הייתי פחות לחוצה על זמן בגלל הגדילה המשמעותית של הגרורה בכבד, הייתי עוברת את הטיפול באחת המרפאות הפחות יוקרתיות בגרמניה (בגרמניה ההיפרתרמיה היא שיטה שהמון בתי חולים ומרכזים רפואיים מפעילים), והייתי חותכת עלויות באופן פראי. בכל אופן הצלחנו על ידי עזרה מהרבה אנשים טובים לגייס את הכסף לטיפול הראשון, ואני ובעלי יוצאים ביום ראשון הקרוב לגרמניה. אני לא תמימה, אני יודעת שיש כאלה שמתים גם עם ההיפרתרמיה, אבל הדרך הפרוטוקולית שמוצעת לי בהדסה מציעה לי מוות בלבד, ואילו הדרך הטיפולית הזאת, שרופאים רבים בארץ מתעלמים ממנה גם כשהם רואים חולים "גמורים" חוזרים לחיות אחריה, מציעה לי סיכוי לחיים. ד"א ביום שישי דיברתי בטלפון עם אישה, שאת שמה קיבלתי מרונית שלעיל, שהיה לה סרטן שחלות גרורתי במשך חמש שנים, והיא אחרי שלושה טיפולים בלבד באותו מרכז נפטרה מכל הגרורות, והמרקר שלה שהיה תמיד בסביבות 200-400 הוא כעת 5 (!). ממנה שמעתי יותר על הפעילות ההיקפית סביב השיטה. צריך לשנות תזונה, צריך לבלוע כדורים טבעיים ועוד ועוד. קשה, אבל החיים שווים את זה. אז אני נוסעת, ומקווה שאכתוב לכן משם, לספר על החוויות ועל ההתפתחויות. ענת ועוד משהו: אני מבקשת לא לפנות לאימייל האישי שלי, כי אני לא מעוניינת להתכתב עכשו. אני מאמינה שבעתיד, כשיהיה לי יותר כוח לתת פרטים או מידע, אני אעשה את זה.

ענת יקרה, את מספרת את סיפורך בצורה כל כך אןפטימית , ניכר בך כי את מאמינה באמונה שלמה שהגרורות האלו הם משחק ילדים בשבילך, ואת תוכלי אותם לארוחת בוקר תוך שבוע שבועיים, את פשוט מדהימה ! שיהיה לך המון בריאןת ואושר והרבה הצלחה, תעדכני אותנו בהתקדמות הטיפולים, בי, אני

לאחר שקראתי והתרגשתי מתיאורייך הישירים, אני רוצה לספר לך על עוד מקרה חיובי לשיטת ההיפרתרמיה בגרמניה. אני גרה ביישוב קהילתי קטן ואחת מבינינו שחלתה בסרטן השד והוא חזר 5 פעמים במירווחים של שנה בערך בין חזרה אחת לשניה, האישה הנ"ל בת 47 עם ילדים בגיל העשרה. גם הגוף וגם הנפש התעייפו מרוב הטיפולים הכימיים. נערכו מספר התרמות ע"י תושבי היישוב למען נסיעה וטיפולים בגרמניה, ונכון לעכשיו המחלה בנסיגה משמעותית וזה לאחר 2 טיפולים בלבד. מחכים לה עוד טיפולים והם יקרים מאד אבל אצלה זה עבד ולכן היא לא עוצרת למרות שבאמת אין לה כסף, היא תעשה הכל על מנת לגייס כסף ולזכות בעוד חתיכת חיים. חבל שרק בעלי אמצעים יכולים לזכות בטיפול שכזה. אני מאחלת לך הצלחה בטיפולים ונשמח להתעדכן. להתראות, נעמי

היי ענת הרבה זמן לא דיברנו, פשוט אבדתי את המספר שלך, בכל מקרה, מאחלת לך המון הצלחה בנסיעה, את מהסוג של הלוחמות ומצליחות, אז אני בטוחה שתצליחי להתגבר על הכל. מקוה שיהיה קל ויעיל.. בהצלחה רונית

ענת בהצלחה את מדהימה ואופטימית וגם לזה יהיה חלק בריפוי המלא שלך תהיו חזקים ואנו מצפים בכליון עיניים לחזרתכם לארץ בריאים נסיעה טובה מלכה

שלום לך ענת אני מאחלת לך שתצליחי כמו שחלק מאנשי השייטת הצליחו גם הם בטיפול בגרמניה. ולחילופין אצלנו יש את פרופ עינבר שרואה אישה במצבך ויודע לבטח שאת זקוקה לכל פרוטה כדי להמשיך הלאה ואינו מניד עפעף כאשר הוא מבקש 1500 ש"ח עבור חצי שעה. ואת לא היחידה והוא אמון על המחלקה האונקולוגית כנראה שהיה צריך להיות ברוקר ולא רופא שמתמודד עם אנשים ברגעים הקשים של חייהם אגב את אותה החויה שאת עברת עם דר עינבר עברתי אני עם פרופ תמר פרץ 1000 שח והיא בקושי בקושי פצתה את פיה בהתנשאות איומה, מה שכן ישב איתה אסיסטנט שמשתתף בפורום שלנו והקשיב האל יודע למה. כנראה שהרופאים בארץ הפכו למשאבה של כספים מאנשים חולים ובמיוחד מחולי סרטן. באמת זה מאוד מתסכל בברכת בריאות שלמה ורפואה שלמה ריקי

זה המקום להזכיר לטובה את ד"ר שפרברג, אשר הלך לעולמו לפני למעלה משנה ממחלה ממארת. איש זה הזכור לטוב ,עשה במשך שנים רבות מלאכת קודש של עבודה כירורגית והתמחה בניתוחי שד בנשים שלקו בסרטן השד! גם אחרי הנתוח לאורך תקופה ארוכה שימש כתומך ומסייע נפשית לנשים אותן ניתח וזאת ללא כל תמורה כספית ועם הרבה נכונות והשקעה מעצמו!!! נשים רבות מוקירות אותו וחבות לו הרבה תודה והוקרה! אישתי היא אחת מני רבות הזוכרות אותו לטובה ויחד עם כל המשפחה אנו מצטערים על מותו של אדם מופלא זה! יהי זכרו ברוך.

שלום ענת, מאד מאד התרגשתי לקרוא את שכתבת. מסיפורך עולה שאת בחורה אמיצה חזקה עם חוש הומור ועם המון רצון לחיות ולראות את הטוב שבחיים. עם נתונים כאלה (וגם עפ"י הספר של ברני סיגל) אני בטוחה שתנצחי. אני מאחלת לך נסיעה טובה וטיפול מוצלח ומחכה כנראה שעם עוד רבות מחברותיך לפורום שתמשיכי לשתף אותנו בחוויותיך ושתבשרי לנו בשורות טובות. אני מחזיקה לך אצבעות דנה

ענת את מופלאה. אני בטוחה שתנצחי! אוהבת, דבי

לכולן, יש לי כמה רגעי שקט. בימים האחרונים הבית שלי התהפך, והטלפונים לא מפסיקים לצלצל, ועכשו אני יושבת מול המחשב כמה דקות לפני שאקום להתחיל לארוז לשלושה שבועות. אז תודה לכולכן על דברי העידוד, ובמיוחד שמחתי לשמוע ממך, נעמי, על ההצלחה של הבחורה שגרה אצלכם ביישוב. אני שומעת בימים האחרונים גם על כישלונות, אבל ההצלחות הן קרן האור. אז, רונית, מלכה, חיה, ריקי, דנה ודבי וגם לאחרות שמאחלות לי בלבן את הטוב, עוד נשתמע. ענת

ענת יקרה, מצטערת על האיחור בתשובתי, אבל עדיף מאוחר מאשר אף פעם לא... ובכן קראתי את השתלשלות הדברים, ואת התגובות שכתבת, ונותר לי רק לאחל לך מכל הלב שהטיפולים יצליחו, ושתעברי אותם ככל האפשר בקלות... אני מאד אשמח אם תכתבי משם, ואני בטוחה שאני לא אהיה היחידה שאשמח לשמוע ממך. מחזקת את ידיך, ומאחלת לך המון המון בהצלחה, ואיחולי בריאות, שלך, טלי

בחודשים האחרונים, חברה טובה שלי עוברת בדיקות באופן סדיר אצל רופאים שונים, וככל הנראה נמצא אצלה גוש זר בשד הימני שלה. העובדה שאמה, ודודתה (מהצד השני), חלו במחלה, מגביר אצלה את החשש לסרטן. העניין הוא, שהנערה בת 16 בסך הכל. אני שואלת: - האם סרטן השד יכול להופיע גם אצל נערות בגיל 16? - האם כל גוש זר בשד, גם בגיל 16, מעורר חשש לגידול ויש צורך לבדוק זאת? - האם בתור נערה, שהמחלה נפוצה בקרב בנות המשפחה, מעורר סיכון לחלות בגיל 16? או האם קיים סיכוי כלשהו שנערה בת 16 תחלה בסרטן השד?? הנושא הזה מאוד מלחיץ, ואני מוצאת את עצמי לבד עם המון שאלות. אודה לכם, אם תוכלו לענות לי בהקדם האפשרי על השאלות הנ"ל. מאיה.

סרטן שד בגיל 16 הוא מאד מאד מאד נדיר, אפילו בנוכחות סיפור משפחתי. רוב הגושים בשד , בגיל צעיר ובכלל, אינם ממאירים. ובכל זאת, אם קיים גוש בשד, צריך להיבדק, ולברר את טיבו בהתאם לשיקול הקליני.

אימי עברה ביום חמישי שעבר 22/7 את הטיפול הכמותרפי הראשון. ביום שישי בלילה היא התחילה להרגיש בחילות ויצאה לה ביום שבת צואה שחורה. ביום ראשון פנינו למיון וכרגע היא מאושפזת בגלל כיב בקיבה. שאלותי הן: 1. כמה ימים בערך (אני יודעת שזה שונה אבל בערך) התופעות הקשות נמשכות? 2. האם זה בגלל שהיא פשוט לא אכלה נוצר הכיב בקיבה? 3. איך אפשר להתגבר על תופעת הבחילות הקשות, האם ישנן תרופות? 4. מה אפשר לאכול שלא יגרום לה בחילות וצרבות? אנא עיזרו לי דחוף! זה רק הטיפול הראשון ויש לה עוד 3 טיפולים קשים. אח"כ יש 4 טיפולים ללא תופעות לוואי. הטיפולים הם כל שבועיים. ורק לאחר סיום סידרת הטיפולים נעשה ניתוח. בבקשה תשובה דחופה תודה מראש!

סביר שאין קשר בין הטיפול הכימי עצמו לבין כיב הקיבה שנמצא אצל אמך. סביר יותר שהטיפול נגד הבחילות עורר את הכיב. (הסטרואידים). בכל מקרה אמך חייבת לעבור ברור של הכיב שנמצא אצלה, ולקבל טיפול הולם לכיב זה. לגבי הבחילות, יש תרופות מאד יעילות, אבל יתכן שאצל אמך חלק מהן קשור לקיבה ולא לטיפול הכימי. לגבי הטיפול הכימי, יתכן שהוא אינטנסיבי מדי עבור אמך, אולי כדאי לכן לשמוע עוד חו"ד על הטיפול .

איזה מאכלים / סוגי שתיה עוזרים למניעת הישנות המחלה ומה בדיוק ההסבר העומד מאחוריהם? תודה

הי טוהר (אוהב את השם), דיאטה (תזונה) אנטי-סרטנית צריכה להיות תפורה אישית (לא בסגנון תספורת אחידה בגובה 1.60מ') לכל מטופלת, ולקחת בחשבון פרמטרים רבים על המבריאה .אזכיר כמה: -- התזונה שקדמה לדיאגנוזה (נאמר בשנתיים האחרונות לפני הדיאגנוזה) -- עדיפויות אישיות של המבריאה למזונות שונים (אכילה של מוצר מזון מתוך סבל היא לא דבר רצוי) -- רגישויות למזון שאולי קיימות -- אי-סבילויות למזונות שאולי קיימות -- סוג המטבוליזם (חמצון מהיר לעומת חמצון איטי) -- סוג הדם (לטעמי לא בעדיפות גבוהה, אולם יש חשיבות מסוימת) -- איכות התפקוד באופן כללי של מערכת העיכול. -- החוזק הנפשי ומידת הנכונות המבריאה לערוך שינויים תזונתיים כאלה או אחרים. -- אפשרויות כספיות (מחירם הגבוה של ירקות ופירות אורגניים יכולה להוות נטל כלכלי להרבה אנשים) -- מחלות רקע במידה וקיימות ההתאמה צריכה להיעשות לאחר תשאול מקיף, והרף צריך להיות מוצב בגובה הנכון. רף שהוצב גבוה מדי עלול לגרום אצל המבריאה לתסכול ולזניחה של הענין כולו ואז המטרה מוחמצת.

גובי, שלום רב מבקשת המלצתך בהכנת תה -חליטה מצמח רוזמרין (לא מיובש).האם זה טוב,או שרצוי לשתות תה מצמח מיובש? בתודה מראש, רות

הי רות, טוב לשמוע ממך. מותר לשאול למה הבחירה היא דוקא תה רוזמרין? אוהבת את הטעם? די דומיננטי לטעמי, הא? כואב לך הראש? את מנסה להמריץ את זרימת הדם למוח? אם הכוונה היא מניעת הישנות המחלה, אז יש צמחים הרבה יותר מתאימים לכך מרוזמרין.

שלום לך,גובי! הרבה תודה על התשובה המהירה. למה רוזמרין? יש לי אותו בגינה,אוהבת את הטעם , משתמשת ברוזמרין בתבשילים שונים.לאחרונה קראתי שהוא עוזר לזיכרון.האם להכנת תה עדיף להשתמש בצמח מיובש? גם היתי מאוד שמחה לשמוע על המלצותך בנושא צמחים למניעת הישנות המחלה . בתודה מראש, רות

שמעתי היום בחדשות על עצי חורש עתיקים שנכרתו. לא יכולתי להתעמק בפרטים, כיוון שכל פעם שהקריין אמר "כריתה" הרגשתי "צביטה" בשד שאיננו. אמנם לא חשתי תחושות אובדן לאחר הניתוח ואני מדברת באופן חופשי ביותר על הנושא. אולם ברגע ש"כריתה" הועלה בקונוטציה שונה (במשמעות האמיתית שלה - עצים) זה גרם לי לתחושות מוזרות. וזה מחזיר אותי לדיון שהועלה לפני זמן לא רב, לניסיונות "אחת מתשע" לשנות את המינוח "כריתה" ולתשובה הבלתי מספקת (מבחינתי) של האקדמיה ללשון עברית. לכל אלו שהמונח מפריע להן/להם - למה צריך שינוי פורמאלי? כמו שהנוער יכול להחדיר סלנג חדש, כך אנחנו יכולות לשנות את המינוח. לצערי, אנחנו יותר מדי רבות ואם נשתמש ב"הסרה" (או כל הצעה אחרת) הרי שגם אחרים יאמצו את המילה (הרי גם לאנשים שלא חוו הסרת שד לא נעים להגיד "כריתה"). אני בטוחה שגם רופאים, אחיות, עוזרות סוציאליות ושאר גורמים בבתי-החולים, שם אנחנו מבלות לא מעט, יתרגלו במהירה ל"הסרה". מה דעתכן?? הכוונה היא לא "לעשות רעש", אלא פשוט להשתמש במילה אחרת ולהשריש אותה בשפה.

את צודקת. נראה כי את בחורה אינטיליגנטית וכמובן בעלת חכמת חיים. אני מקווה שזה יצליח מצד אחד אך אני סקפטית כי כשאת נמצאת "בתוך" המחלה את לא חושבת על מינוח ושפה וכו'. מצד שני אני יכולה להעיד על עצמי שבגלל שהמונח כריתה צימרר אותי הרביתי להשתמש במונח הלועזי ( מסטקטומי) .... והנה לפחות בקרב משפחתי הצלחתי להשריש את המונח הלועזי

שלום רב, אני לאחר טיפול שני באדריאמיצין. עברו כשלושה שבועות מהטיפול השני ואני עדיין סובלת מבחילות, ולא מסוגלת נפשית להתחיל בטיפול השלישי. שאלותי: א. האם הבחילות אמורות להמשך זמן כל כך ממושך? ב. שמעתי על זריקה נגד בחילות אותה ניתן לרכוש באופן פרטי ועלותה גבוהה מאוד, מה ידוע לכם על זריקה זו ? האם היא יעילה רק לימים הראשונים לאחר הטיפול או לאורך זמן? ואיכן ניתן לרכוש אותה? בתודה מראש, ש.

ש. מאד לא שכיח שבחילות מאדריאמיצין נמשכות 3 שבועות. הבדקי אצל רופאך , אולי ישנה סיבה אחרת. לא ידוע לי על איזה זריקה את מדברת. ישנה תרופה בשם רונאבין, שהיא נגזרת של מריחואנה והיא לא בסל והיא נורא יקרה, ואפשר להשיג אותה באופן פרטי וגם - חלק מהקופות נותנות אותה. בררי עם רופאיך ובקופה שלך. אבל הכי חשוב - התייעצי עם המטפלים בך לגבי הבחילות. תרגישי טוב.

אשתי אובחנה כחולת סרטן שד ואמורה לעבור כימוטרפיה. שמענו על שיטה שבה "מוצמדת"מסכה לקרקפת המקפיאה את האיזור ומונעת נשירה עקב אי הגעת החומרים לאיזור. איך ואיפוא אפשר לקבל אינפ בנושא,ומה המידע שלכן. בתודה מן

הי - גם אני שמעתי על המסיכה הזו ואיך שניסיתי לברר עליה האחיות האונקולוגיות / הרופאים אמרו לי בבמילים פשוטות - "חבל לך על הזמן.... לא עוזר" א-ב-ל חשוב לדעת איזה כימוטרפיה אשתך עומדת לעבור יש כל מיני סוגים של כימוטרפיה ובהחלט ישנם סוגים שלא גורמים לנשירה מוחלטת ואז אולי המסיכה עוזרת. שיעבור בקלות והכי חשוב שתמשיך לאהוב את אישתך ( גם אם היא תהיה קצת קרחת 1/2 שנה...)

מאד תלוי אלו תרופות אשתך צפויה לקבל, ישנן כאלה שבמינון מסויים לכובע קרח אין כל ערך. במקרים אחרים, אולי כן יש מניעה מסויימת של הנשירה. אני אישית לא ממש מאמינה בתועלת של הכובע הזה, וגם חושבת שלא נכון להשתמש בו, כדי לא לצור אזור שאליו הכימותרפיה לא מגיעה, שהרי מטרתה להגיע לכל מקום בגוף. בכל מקרה, בכל המחלקות הנותנות כימותרפיה יידעו להגיד לך איך להשיג את הכובע.

יותר חשוב לעודד את אישתך שלא חשוב אם השערות ישרו או לא אתה שם בשבילה אין כמו אהבה!!!!!!!!!!!! הנשירה היא זמנית הרעיון מאוד לא נעים ומאוד חיצוני אבל מכיון שהוא הפיך אפשר להתרגל אני ממליצה לכם לברר ב"כל השיער" (במידה והשערות ישרו) על פאה שם הם מתאימים פאה ע"י הדבקה וההתמודדות כך הרבה יותר קלה כי למעשה ביום יום לא מסתובבים עם קרחת ואפשר להתקלח ולישון והכל בהצלחה והרבה בריאות והכי חשוב הכל זמני

יותר חשוב לעודד את אישתך שלא חשוב אם השערות ישרו או לא אתה שם בשבילה אין כמו אהבה!!!!!!!!!!!! הנשירה היא זמנית הרעיון מאוד לא נעים ומאוד חיצוני אבל מכיון שהוא הפיך אפשר להתרגל אני ממליצה לכם לברר ב"כל השיער" (במידה והשערות ישרו) על פאה שם הם מתאימים פאה ע"י הדבקה וההתמודדות כך הרבה יותר קלה כי למעשה ביום יום לא מסתובבים עם קרחת ואפשר להתקלח ולישון והכל בהצלחה והרבה בריאות והכי חשוב הכל זמני

היי שאלתי אותך שאלה בהמשך לתכתובת על ועדה רפואית , אשמח לתשובה. תודה

היום עניתי לך על שאלתך

לפני כשבוע וחצי כתבתי על גוש כואב בשד אשר בעקבותיו הפנה אותי כירורג לממוגרפיה ואולטרסאונד. כשלושה ימים לאחר בדיקת הכירורג קיבלתי מחזור ובמהלכו הגוש החל להתפוגג והכאב נעלם. כרגע, (יומיים לאחר תום המחזור) אין גוש, אלא התגבשות קטנה, מעין התעבות. האם עדיין כדאי לי ללכת לבדיקות אליהן הופנתי?

היי תלכי רק כדי שתהי רגועה ושקטה. בהצלחה רונית

שהכל בסדר.

שלום שרון, אם הכל נעלם יכול להיות שבאמת אין צורך בבדיקות נוספות, אבל כדאי לפחות לגשת שוב להיבדק ולוודא עם הרופא שגם הוא חושב שאין צורך בבדיקות הנוספות.

לא. לפני שנה עשיתי ולא מצאו שרידים לגרורות. רק שינויים משנה לפני לגבי חלק מהעצמות. התעיפתי בחיי. יודעים מראש איזה נזק יש מכל תרופה שמגינה שהסרטן לא ישגשג אצלנו. למה מראש לא מגינים עלינו אני לא מבינה. הטומוקסיפן פגע לי בכבד והופסק. עברתי כריתת שחלות כדי שלא אקבל זריקות לארבע שנים והעבירו אותי לארימידקס. ודוקא על הזומרה שמעתי לא מאונקולוג אלה ממי שמתמחה בבריחת סידן. רופאת המשפחה אמרה נחכה עוד שנה תקחי בנתיים כדורי סידן ונראה. יש לי תור לאונקולוגית ב11 לחודש. הפעם אני רוצה להיות יותר חכמה. ולהגן על הגוף שלי מנזקים בלתי הפיכים. סליחה על ההשתפכות. פשוט עיפתי מהכל.

נאן שלום, הייתי שמחה לשוחח איתך בטלפון כיתבי לי לדוא"ל שלי [email protected]

נאן בעיני זו בכלל לא סתם השתפכות! מעבר לבעיה ה"עיקרית" יש בודאי עוד בעיות, שגורמות לך להרגיש כל כך רע. לא נשמע לי שיש יחסי אמון ואמפתיה בינך לבין האונקולוגית שלך. ובלי יחסים כאלה נורא קשה. אז אולי שוה לך להחליף רופא...? ואולי בכלל מטרידים אותך דברים אחרים, שאפשר לעזור לך בהם. נורא כדאי שתדברי על הדברים עם האנשים המתאימים שיכולים , באמת יכולים, לעזור לך. טיפשי וקל להגיד, אבל אני בכל זאת אומרת (גם לעצמי לפעמים) אל תהיי גיבורה - תהיי חכמה. בשבילך ובשביל היקרים לך.

תשובתך מאוד מעניינת. אמר לנו אדם חכם: כשיש אצל ה ש נ י יש כאב ראש עוד ניתן לחיות עם זה. אבל כשאני אחוש בכל ליבי את כאב הראש של השני, אזי אוכל להקל ולו במעט. ובמיוחד בימים אלה של לפני תשעה באב. יותר אהבת ישראל.

חליתי בסרטן השד לפני כשנה וחצי. אני אחרי הטיפולים ומרגישה טוב ב"ה. אין לי סיפור משפחתי של סרטן השד, אבל אמא שלי אומרת שבהריון שלי היא לקחה טיפולים הורמונליים, האם זה יכול ליצור שינוי גנטי אצלי?! האם כך נוצר שינוי גנטי?!.

לדינה מאד לא סביר שיש קשר בין ההורמונים שאמך קבלה בהריון שלה לסרטן השד שלך. לגבי הסיכון הגנטי שלך , חשוב גילך, מוצאך, סיפור משפחתי במשפחת האב ועוד. להזכירך, רוב גידולי השד אינם על רקע גנטי, ככל הידוע היום.

אני 40 מקבלת חצי שנה אירמידקס טופלתי בעבר בטמוקסיפן. מיותר לציין שיש לי כאבים בכל העצמות ובעיקר כשאני במיטה מרגישה שהכל בוער לי כאילו משהו אוכל אותי. שאלתי היא כזו עשו לי בדיקת צפיפות עצם והתגלה שאני גבולית 82% ואירמידקס אני צריכה לקחת עוד 4 שנים. מה ישמור לי על העצמות? פוסלן? יש עוד טיפול בזומרה עליו שמעתי בעקיפין. האם יש לזה הצלחות? זה מקובל? נאן

שלום לך, האם עשית מיפוי עצמות?

כאבי עצמות כפי שאת מתארת לא שכיחים עם ארימידקס, יש לשלול בעיות אחרות, האם בוצע מיפוי עצמות? לגבי צפיפות עצם בהחלט ניתן לקבל פוסלן, לזומרה יש יעילות טובה באוסטאופורוזיס אך היא אינה בסל לאינדיקציה זו. לא בטוח שזומרה הרבה יותר טובה מפוסלן. אני מניחה שאת בלי וסת , ארימידקס אינו יעיל אם יש לך וסת. אם אין סיבה אחרת לכאבי העצמות אפשר לנסות להפסיק ארימידקס למספר שבועות, אם הכאבים חולפים ניתן לנסות לעבור לפמרה או ארומזין, לפעמים ספקטרום תופעות הלואי שונה.