פורום סרטן השד

האם גם אצל גברים הגילוי הראשוני של סרטן השד נעשה ע"י מישוש באזור השד של הגבר

משה שלום מלבד ממוגרפיה - צילום של השד - אותה גברים לא עוברים שגרתית כנשים, ההסתמנות בגברים היא כאצל נשים: גוש במישוש, הפרשה דמית מהפטמה, שינויים בעור ובפטמה וכו'. לכן בדיקה גם אצל גבר כוללת התבוננות ומישוש. בברכה ד"ר משה כרמון

שלום לך, רצוני לדעת האם טיפולי הפוריות שעברתי לפני 13 שנה יכולות להשפיע על גידול סרטני בשד? האם את ישנה בכלל? את נמצאת בשעות מאוד מוקדמות של הבוקר. גמר חתימה טובה אתי

אתי אין תשובה חד משמעית לשאלתך. נהוג לטעון שאין קשר, אני אישית לא משוכנעת בכך. מכל מקום זה כבר היה וקשה לשנות את העבר. בואי ננצח בהווה ובעתיד. כמו שכתבתי לך, אין בעיה להשיג אותי טלפונית או מיילית.

רציתי לדעת אם יש צורך להודיע לאונקולוג באמת על הפרשה רבה יותר מהנרתיק (פולס מידי כמה שעות) וכן גודש באגן התחתון מזה כמה ימים לאחר המחזור. אני לוקחתת את התרופה 3 חודשים לערך. האם לחכות לטיפול גנקולוגי או שזה דחוף?

זה לא נורא דחוף, אך כדאי מאד שתיבדקי בהקדם על ידי גניקולוג, אולי בכלל הבעיה היא לא הטאמוקסי ואז שוחחי עם האונקולוג

בבדיקה פתולוגית שלי נכתב שהתוצאה היא פחות מ25% . מה זה אומר? בגוש שהוצא נמצאו מעבר לגוש שנמוש גם DCIS וכן LBS אחדים. האם התוצאה של KI-67 מתייחסת לכולם או לגוש העיקרי? בנוסף נכתב :positive controls show the expected staining. וכן : negative controls show no immunostaining אני על טמוקסי בשל קולטנים חיוביים מאוד אבל רוצה להבין יותר, בבקשה.

KI67 מעיד על קצב התחלקות תאי הגידול, בדרך כלל נמדד על הגידול החודרני. פחות מ25% אומר קצב חלוקה בינוני. בנוסף נאמר שהבקרות של הצביעה היוכמצופה כלומר מבחינה טכנית הבדיקה איכותית. אין ל KI67 קשר לרצפטורים.

חליתי לפני כ5 שנים בסרטן השד, עברתי טיפולים קשים. התפרקתי וקמתי, אספתי את השברים והמשכתי הלאה, קדימה , כל הזמן קדימה.כשעברו 5 שנים חשבתי שהנה אפשר לנשום לרווחה.... ואז חזרה המחלה..... וההתמודדות... והקשיים.... והתקוה.

מה חזר? לאן חזר? איך גילית? ספרי לנו קצת

לאופטימית שלום, אני מנסה לחשוב על השם שבחרת האם זו התחושה שלך כעת או שזה שימוש ציני? כי מצד אחד נדמה שהשמיים נפלו, שהכל קרס הנה עברת את הגרוע מכל וזה חזר, ותחושות הייאוש, הכעס והתסכולים מובנים, ברורים ומוצדקים. קשה לחשוב על תגובה אחרת למצב הזה. ומצד שני, למרות חוסר הצדק שבמצב, אני מזכירה לך שעברת את זה פעם ראשונה. וכפי שאת מעידה על עצמך התמודדת עם הסרטן. אני לא מכירה אותך, ונתת מעט מאוד פרטים על עצמך אבל אין לי ספק שכאשר חלית בפעם הראשונה שאלת את עצמך לא פעם איך את הולכת לעבור את הסיפור הזה. ובוודאי היו רגעי שבירה בתוך תהליך בהן היית בתוכה שלא תצאי מהזה. והנה... מאיזה מקום התגלו בך כוחות שלא ידעת שהיו קיימים בך קודם. כרגע, כדי להתמודד שוב עם הסרטן תצטרכי לגייס את כל הכוחות בתוכך ובסביבתך. אז בתוכך יש את הכוחות, שאת צריכה לזכור שהיו שם ועדיין קיימים, ובסביבתך אני מזמינה אותך להתקשר, ולשוחח עם נשים שחלו בשנית וכיום בריאות ומתנדבות בקו החם. היום אחה"צ בין השעות 16:00 - 19:00 תשב בקו הדס שחלתה בשנית, ותשמח לנסות ולעזור ולהנחות אותך. ובכל רגע שאת זקוקה אנחנו כאן, בשבילך. נועה גואטה רכזת תמיכה עמותת אחת מתשע

היי לכולן ולכולם, קודם כל, תודה על האיחולים. גמר חתימה טובה לכולכם. תאמינו או לא, ביום הכיפורים הזה הצלחתי להתפלל את כל התפילות, ולאכול את כל הארוחות (זה הולך די מוזר יחד) ולהתאושש, ועכשו אני בקפה אינטרנט, בפעם ראשונה שאני מצליחה להתחבר ממש לאתר. אחרי שכתבתי לכם שהטיפול היה ממש טוב, נתקפתי מין חולשה, וגם שתי הישראליות האחרות שעברו איתי היפר' היו חלשות ומסכנות, וכשקצת התחלנו להתאושש ביום שישי ישבנו לנו שלושתנו + דקלה (הבת של אפרת) בחדר האוכל וקשקשנו (נראה לי שעובדות הניקיון רוצות להרוג אותנו בגלל ההתמהמהות שלנו עם החזרת כלי האוכל), ופתאום צץ בחור גבוה, הקשיב רגע לעברית שלנו, ניגש והציג את עצמו: "שלום, אני יובל תמיר". היינו בהלם. כולנו הגענו לכאן, פחות או יותר, בזכותו. למי שלא זוכרת או לא יודעת, יובל תמיר הוא אחד מחיילי השייטת נפגעי הקישון, שלקה בשני סרטנים (המעי הגס ועור), ואחרי שנתיים של טיפולים וניתוחים בארץ, כשהיו לו גרורות בחלל הבטן ובראות, הוא בא לסנט ג'ורג' במימון משרד הביטחון, ואחרי חמש סדרות של טיפולים הוא נקי. כבר שלוש שנים. כל אחת מאיתנו דיברה איתו בטלפון מתישהו, ותמיד הוא מאוד מעודד, וגם הפעם הוא היה נחרץ לגמרי: "כשבאמת רוצים, אפשר לנצח את הסרטן". מדהים לראות את זה, הוא לחלוטין לא מפקפק בזה. היה מעניין ומועיל. העברנו חוויות, שאלנו על אוכל, על אחרי כמה זמן המרקרים ממש יורדים (לדבריו, אחרי שלוש סדרות. הוא עשה חמש), על הכדורים (הוא הפחית את הכמות שאמרו לו לקחת בחצי), על השאיפה להקים בארץ מכון אמיתי (עם היפרתרמיה כל-גופית וכל הטיפול הנלווה). סיפרנו כל מיני סיפורים, והוא נפרד מאיתנו לטיול עם משפחתו, הוא רק קפץ לבקר. כל הקטע היה די מפתיע. ומאוד מרגיע. יש כאן מקרים שמחים ונוראים. הבוקר מתה חולה שבאה מארצות הברית בשבוע שעבר במצב ממש קשה, ולא יכלה לקבל טיפול, אז האמריקאים התקבצו סביב בעלה, וניחמו אותו. לעומת זאת, לפני שבועיים הגיעה ילדה בת 13, גם מארצות הברית, עם סרטן בגזע המוח, שהרופאים בבית החולים אמרו להורים שלה לקחת אותה הביתה כי נשארו לה רק עוד כמה שעות. אז הם שכרו מטוס אמבולנס, והטיסו אותה לכאן (עם ההורים, ודודה וסבא וסבתא שלה), והיא עברה כאן כל מיני טיפולים ניסיוניים (לא היפרתרמיה, היא לא הייתה במצב המתאים), והיא מסתובבת עכשו על כיסא גלגלים, ומכינה שיעורים. ומדברת, ואוכלת. ממש לא להאמין. והערב היה לנו משבר. הגעתי לארוחת הערב, וגיליתי את אפרת שכובה על הספסל, וסביבה בלגן. אחרי תלונות על כאבים בראש, היא קיבלה זריקה אחרי הצהריים, ואחרי שהיא התחילה לאכול (ושמעה על הבחורה שמתה בבוקר...), היא פתאום הפסיקה לנשום. הרופאה והאחות הגיעו בריצה. חיברו אותה לחמצן ולעירויים, וייצבו אותה. אחר כך העבירו אותה לחדר, ואני הלכתי להתפלל נעילה, וכשחזרתי אליה לחדר, שוב היה אותו המחזה. בקיצור, היא כנראה אלרגית לחומר של הזריקה, וכשהזריקו לה משהו נגדי, צ'יק צ'ק היא התאוששה, וביקשה ממני לשאול את הרופאה כמה ישראלים אמורים לבוא מחר. כמעט התעלפתי מצחוק, והבנתי שהיא חזרה לעצמה. וברור שלא אמרתי לד"ר דאווס מה הייתה השאלה. טוב, כתבתי כבר מגילה ארוכה. גמר-גמר חתימה טובה לכולכם. וכמו שאמרתי היום בכוונה רבה : "אל נא רפא נא לה לכל מחלותיה" על כל אחת ואחת מאיתנו. ענת מגרמניה הקרה והגשומה

לענת, גםבמוצאי יום הכיפורים לא מאוחר(אף פעם לא) לאחל לך רפואה שלמה.אני מקווה שבשבילך ובשביל אלה שאיתך תחל שנה וברכותיה. ספרי לי מה מיוחד בטיפול שאת מקבלת. וכתבי לי אם יש משהו שאני יכולה לעזור בו כאן בארץ. בתקווה שנפגש מהר באותה פגישת מחזור שאנו מתככננות מזמן. חתימה טובה.

גמר חתימה טובה חזקי ואמצי,מחזיקה לך אצבעות ומאחלת לך רפואה שלמה

לענת, גמר חתימה טובה, אצלנו יום כיפור יצא רק עכשיו. כל הכבוד לך, מאחלת לך הרבה בריאות. ומחזיקה לך אצבעות. רצוני לדעת יותר פרטים על המקום בגרמניה. מי מתקבל?, איזה בעיות? האם כולם יכולים לגשת לשם. האם יש פרסומים לגבי המקום? ולמי אפשר לפנות. יש לי חברה בישראל שמצבה מאוד גרוע. רצוני לדעת האם אוכל לעזור לה במחלתה, או לייעץ לה לעבור טיפול. יש לה סרטן ברחם ובשחלות וכן גרורות לריאות. תודה וגמר חתימה טובה. אתי

מעודד מאוד סיפורו של יובל תמיר. אני מקווה ששאבת ממנו כוחות. מתפללת עבורך ועבור כולם שנזכה להרבה שנות בריאות ואושר. חזקי ואמצי, אפרת

ענת יקירה, מצטרפת לתפילה, תמשיכי להיות חזקה, ולעדכן. את תמיד מתליחה לרגש אותי בכתיבתך. אני בטוחה שהפגישה עם יובל תמיר לא היתה מיקרית, היא באה לחזק אתכן בשעה שהייתן זקוקות לזה. הרבה בריאות סמדר

ענת יקרה ואמיצה, סליחה שלא כתבתי לך עד עתה, פשוט איני חשה בטוב ולא גייסתי כוחות לכתוב בפורום. יקרה, מאחלת לך את כל הטוב שבעולם,שתצליחי בטיפול, ולפי תיאורך יש מקום בהחלט לאופטימיות. הפגישה עם יובל בהחלט מרגשת מאוד ובהחלט מצביעה על כך שאת במקום הנכון. מאחלת לך שתחזרי בהקדם בריאה וחזקה ליודפת, גם אני תמיד מתנחמת בבני שחף (ואנו בנות אותו גיל למרות ששחף שלי יותר גדול - בן 6 התחיל כיתה א'), ולמרות הקשיים הרבים של הפרידה והתחושה של הנטישה, תמיד תזכירי לעצמך שאת עושה זאת כדי ללוות אותה עוד שנים רבות ומאושרות, ואפילו אם זה מלווה בכאב רב,זה לעתיד טוב ונפלא עם יודפת. (שם מיוחד ללא ספק...) מחזקת את ידייך יקרה, מאחלת לך הצלחה, וחזרי אלינו בריאה עם המון תקווה לעתיד. חתימה טובה, חג שמח ונפלא, עם שנה בריאה ומאושרת בפתח. שלך, מרב.

היי!

נאמר לנו שהכימו בגיל 45 שהוא טרום בלות,אמור מעבר להשמדת תאים סרטניים,להביא את האשה למצב של גיל הבלות,דהיינו שהשחלות יפסיקו לעבוד וכו".(זה הוסבר הן ע"י האונקלוג והן ע"י הרופא הגניקולוג),מהסיבה של חיסול האסטרוגן המעורר תהליך סרטני בסוג זה של סרטן 0רצפטורים תגובה גבוהה). שאלתי:האם זה אומר שלאחר טיפול כזה למעשה הפוריות אובדת לחלוטין ואין להחזירה.\ האם בכלל ניתן לחשוב על עוד הריון לאחר סיום הטיפולים, והאם יש בהריון נוסף סיכון בגיל ובמצב זה.(כיום יש לנו 2 ילדים-כלומר האם נסתפק ב-2).

היי מן, אני לא רופאה, אבל, לעניות דעתי, אם הרצפטורים היו חיוביים, הרי שקרוב לודאי אשתך תקבל למשך 5 שנים טמוקסיפן או כדור אחר?! ואם כו, היא תגיע לגיל 50, ואז לי אישית לא נראה שיש מקום לחשוב על עוד ילד. תהנו ממה שיש, והרבה בריאות. ובכלל, תחשבו לא על מה שלא יההי או אולי לא יהיה, אלא איך עוברים את ה"עכשיו" ומשם גם ממשכים הלאה לאחר מכן. ועוד, מחברה שלי שמעתי סיפור - אמיתי, לצערי - על אשה שבגלל שבעלה רצה בן, (היתה להם בת ואז גילו אצלה גידול בשד) והיא הסכימה, נולדה עוד בת, הסרטן חזר. ולמרות זאת שוב ניסו הריון - למרות הזהרות הרופאים - העובר מת, הסרטן חזר והאשה לא החלימה.... תמשיל תמוך בה ולחזק אותה, ותשמחו עם שני הילדים שיש לכם. נלי

היי נלי אם כך לגבי נשים צעירות שחוטפות אתזה זה טראגי מאחר ולא תוכלנה להביא ילדים בהמשך?....,יש לי חבר נשוי בשנית אשתו בת 41 , (יש להם ילדים מנישואין קודמים),עומדים להביא ילד משותף והיא תקבל טיפול הורמונלי,האם עלי להציע לו להימנע מכך אם הוא רוצה לשמור עליה? (אין לה הסטוריה משפחתיתי של ס.השד.) תודה מן

הסיכוי להריון בגיל 45 הוא קטן מאד, למרות שעדיין יש ווסת, הביציות והביוצים אינם תקינים בדרך כלל. טיפול כימי בגיל 45 כמעט תמיד יגרום להפסקת וסת באופן סופי, בנוסף הטיפול ההורמונלי שאשתך תקבל גם הוא אינו מאפשר הריון. צר לי אך נראה לי שהריון במצב שתארת בדרך כלל אינו בר ביצוע. דברו על כך עם האונקולוג שלכם, יש אפשרויות לשימור פוריות, הקפאת עוברים לפני הטיפול הכימי ועוד, בדרך כלל בגיל 45 לא מתבצעות אך אם זה בנפשיכם, דברו ודונו.

קראתי את הספר "כימו יקירי" - ספר קליל, ספר שממחיש שאנחנו צריכות לסמוך על עצמנו ועל הכוחות שטמונים בכל אחת ואחת. כוחות שלצערנו, אנו מגלות במצבים לא קלים, על הממסד שמנסה לטייח לפעמים ולחסוך. שאנחנו צריכות לעמוד על שלנו. ועל הקשר שבין טיפולי פוריות לסרטן השד, קשר שאף רופא לא מאשר אבל לא מכחיש, אולי בגלל איזשהו הסכם לא כתוב בין רופאים שאם יודו בקשר זה רופאי ה"פוריות" יאבדו מהכנסתם, שמי כמוני יודעת שהיא עצומה. אני חושבת שמעטות הנשים שיציגו בפניהן את הסיכון של לחלות בסרטן השד אם יחליטו לעבור טיפולי פוריות - והן יוותרו על הסיכוי להיות אמא. לעניות דעתי, רוב הנשים ייקחו סיכון זה, אבל ופה האבל הגדול יהיו מודעות לעצמן יותר. לסיכום, אני ממליצה על הספר, קליל מאוד וחביב

שלום לך, האם הספר מדבר על ההקשר בין טיפולי פוריות לסיכון בלחלות בסרטן השד? לצערי לא אוכל לקנות את הספר פה, אלא רק בהזמנה. האם הסופר הוא ישראלי? אם לא, אשמח לקבל את שם הסופר ושם הספר בתנאי שזה ספר מתורגם. בברכת גמר חתימה טובה, אתי

רכשתי את הספר לבת דודתי שחלתה והחלימה מסרטן השד. לא קראתי אותו בעצמי אבל הגעתי אליו בעקבות כתבה בעיתון ידיעות אחרונות של המחברת. שמה חוה דיסטנפלד והיא דוגמנית שהחלימה לא מזמן מהמחלה וכתבה עליה ספר. אם ברצונך לרכוש אותו, תוכלי לעשות זאת גם דרך האתר של סטימצקי (כך עשיתי אני). בהצלחה!

אני מקבלת טמוקסיפן מזה כ-4 שנים, ולמיטב ידיעתי נותרה לי עוד שנה ל"עונש". תופעות הלוואי של נטילת התרופה, קשות לי עד מאד: גלי חום, כאבי עצמות, אגירת נוזלים ועוד מרעין בישין. כשרציתי לעבור לארימידקס (בלי להתייחס לעלויות ול"סל התרופות", נאמר לי כי התופעות דומות בשתי התרופות. האם זה נכון? האם מומלץ לעבור לארימידקס לאחר נטילת טמוקסיפן במשך 2-3 שנים? האם ניתן לקבל תגובות גם ממי שעשתה את המעבר ומה היו תחושותיה?

לצוני שלום ! אני מטופלת מזה שנתיים וחצי בכל מיני סוגי כימותרפיות למרות שלא התנסתי בטומוקסיפן ,התנסתי בארימדיקס. ועלי לציין שלא היו לי כל תופעות לוואי לא מארימדיקס וכמעט מאף אחת מהתרופות הרבות שקיבלתי אז או ששפר מזלי או שזה בזכות שמן המפ שאני שותה שלש כפות ביום כף לפני כל ארוחה לשמן יש תכונות רבות אחת מהן הוא למנוע תופעות לוואי, יש חומר על השמן באינטרנט תחת ערך שמן המפ תרופה ארמוטראפית. אגב א ני קיבלתי את הארימדיקס בקופת חולים כללית ללא תשלום . שיהיה בהצלחה והמון בריאות גו"ד

לגבי מידע על שמן המפ יש למצוא אותו בערך שמן המפ בלבד בהצלחה גו"ד

לא בהכרח כלל שתופעות הלוואי שאת מתארת תהיינה קלות יותר עם ארימידקס. אפשר -ההפך. אין לנו מידע מבוסס על החלפת הוטאמוקסיפן בארימידקס. אז אולי תנסי :\" למשוך" עוד קצת הלאה... נתוני ההתחלה שלך יכולים לעזור להחלטה, שוחחי עם רופאך.

בעבר פניתי אלייך להתייעצות: - תזכורת: ממוגרפיה אחרונה - 5/04 - ללא שינוי ממגורפיות קודמות. אולטרסאונד שד שמאל - "בשעה 6 מתחת לפיטמה הודגם תהליך אקוגני רקמתי קטן, לא ציסטי בגודל כ- 0.68X0.24 ס"מ עם גבול חד וסדיר. ללא עדות לממצא נוסף". המלצת הכירורג - אולטרסאונד חוזר כעבור חצי שנה ואם יש צורך ניקור. באולטרסאונד מאמש לא הודגם התהליך הנ"ל. האם יכול להעלם? להרגע ולהמשיך בביקורת שגרתית עוד חצי שנה? לבצע אולטרסאונד במכון אחר?

bראה לי שכן, (להרגע)אבל כדאי להתייעץ שוב עם הכירורג ואולי לשקול אמצעי הדמייה נוסף

הי לכולם, שתהיה לנו שנה טובה ובריאה, שנת בריאות ורוגע (נשתדל). שנעבור הכל בשלום ושנמשיך לפטפט פה בפורום בלעודד ובלייעץ. למרות השתתפותי המועטה. אבל אני משתדלת. מאחלת לכולם חג שמח וגמר חתימה טובה. אתי

אימי אובחנה כחולת סרטן השד מסוג קרצינומה דלקתית, כאשר הגוש עצמו מסוג אינפרטריטינג האבחנה נעשתה לאחר כשלושה חודשים שטענו שזוהי דלקת. היא נישלחה לסיטי ריאות, כבד, מוגה לב וסיטי עצמות. כל הבדיקות תקינות ללא כל ממצאים חריגים! האם זה נחשב שהמחלב בתחילתה? כיצד מטפלים בסוג כזה של סרטן? מהם סיכויי ההחלמה מסרטן זה שכן הוא נחשב לנדיר?

מורן לא לחלוטין הבנתי את שאלתך, ואף חסרים לי פרטים רבים. מכל מקום, אם היא ללא גרורות הטיפול הוא אותו טיפול כמו במחלה לא דלקתית. וכמובן, יש לה סיכויים להבריא! מה מצב הבלוטות והרצפטורים? איחולי החלמה

אימי לאחר טיפול של טקסול עם זריקות נופוגן. היא מצוננת אך ללא חום. החום 36.8 . איך צריך להתיחס לצינון, מה אפשר לעשות. תודה מראש על התשובה. וחתימה טובה!

לקחת משהו נגד צינון (דקסמול סינוס) וכזה ואם החום עולה מעל 38 , "לטייל" למיון בלית ברירה. (סבירות נמוכה..) חתימה טובה

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2980836,00.html

עזבי פיפי, הכל פוליטיקה שלחתי לך מייל הבוקר

איך המחקר, סרטן השד והפיפי מתקשרים לפוליטקה פשוט מענין ההקשר. גמר חתימה טובה.

ראיתי את המסר שלך. תודה. השבתי יום טוב.

שלום לכולן, לפני 3 שבועות סיימתי טיפול הקרנות. קדמו לו 2 ניתוחים למפקטומי ולאור התשובות מסטקטומי. הוצאו גם בלוטות 5 נגועות ועוד 11 נקיות. כל זה אחרי 8 טיפולים כמוטרפים. בקיצור מחנוכה ועד היום. והיום, מצב הרוח על הפנים. סוף סוף מרגישה פיזית סביר, "רק" עייפה בטירוף ועצבנית על כל מה שזז. יש רגעים נעימים אך לדלות אותם - בפינצטה. האם מתישהוא החיים חוזרים לנורמה? יודעת שאף פעם לא יהיה כמו קודם, אך בכל זאת? אשמח ללמוד מבעלות הניסיון או הידע. גמר חתימה טובה וצום קל למי שצמה. י'

שלום י' אני מועמדת לסוג טיפול אחר, כך שאני לא יכולה לעזור בבקשתך אבל כן הרגשתי צורך לשלוח כמה מילות עידוד, ברגעים שמרגישים כמו סמרטוט , את זה אני כן מכירה כי עברתי כימוטרפיה והקרנות לפני 15 שנה , ואני זוכרת את הרגעים של להיות סמרטוט, אבל מה לעשות יש בנו כוח, ועצתי פשוט לתת לגוף לנוח, לקבל עזרה ותמיכה ופינוקים, לא להאבק בהרגשת הסמרטוט, הקשיבי לגופך, ותאמיני לי זה עובר, האופטימיות הרגעים היפים שעברת הם כוח עבורך ואותם תזכרי ותתחזקי. בריאות וגמר חתימה טובה

י' יקרה, את מתארת קושי שרבות מהנשים כאן חוו או חוות בהווה, ובעבר אף היו כאן התכתבויות ארוכות בנושא (את יכולה לעשות חיפוש על המילים "חזרה לחיים"). אחרי כל הבדיקות, הניתוחים , הטיפולים, וכל העיסוק במלחמה הפיזית, פתאום יש רגיעה, ואפשר סוף סוף לנוח, להירגע, ולהתחיל לאסוף את השברים הנפשיים. עברת דרך לא פשוטה, לא קלה, ועכשיו לאט לאט אולי את מעכלת את הדברים. את צריכה לתת לעצמך את הזמן, או כמו שפעם אדם חכם אמר לי "אם את נמצאת באמצע סופה בתוך המים, בים, אל תלחמי בגלים, זה סתם יתיש אותך. קחי הרבה אויר, הורידי את הראש מתחת לגל המאיים, והוציאי את הראש חזרה אחרי שהגל יעבור". לפעמים צריך ללכת עם מה שיש, להבין שזה המצב כעת, ופשוט לחכות שהזמן יעשה את שלו... גמר חתימה טובה ושנה בריאה ונפלאה, שלך, טלי

עברת "משהו " בחודשים האחרונים!! הקושי מופיע בדיוק אחרי. כשיוצאים ממסגרת "הקרב". וכבר אין השגחה כל כך צמודה, וכל הגוף מתפרע מרוב מה שחטף. והשינויים מדירים שינה. והחששות והדאגות מוציאים מהשפיות. כן, זו העת הכי קשה. המשבר בא על כולם. והוא קשה. לוקח שנה-שנתיים להתאושש וקצת להתקרב למה שהיה. אבל את יכולה. וכי יש ברירה??. העזרי ברופא שלך, דברי על מצוקותיך, ואם צריך, אל תחששי לטפל בסימפטומים גם בתרופות הנכונות שיהיה לך קל!! (ולא הצום..)

אישה יקרה! אני קוראת כל מילה שלך ומתמוגגת!כמה מחזק אותי לקרוא את האמת שלך .אני שנתיים אחרי הסיוט הזה ולראשונה אני מקבלת לגיטימטציה לתחושות הקשות של אחרי......עשיתי הכל לבד התייעצתי עפ פסיכיאטר באופן פרטי כי רופא המשפחה לא ידע לשמוע את הקשיים שלי קופת חולים לא הסכימה להשתתף בטיפול פסיכולוגי אצל המטפלת שאני בחרתי אבל כל זה עיניין של כסף וזה לא חשוב חשוב שכן ינתן סל שרותים לאחר הטיפולים,קראתי באתר כי מתחילים לחשוב על הכרת התהליך כה תהליך פוסט טראומתי זה בדיוק כך וכך צריך לטפל בתופעות.אישית העזרה הטיפולית עזרה לי מאוד מאוד חזרתי להיות אישה עצמאית ואפילו טובה יותר בכל!!!!!!!!!!! מקווה שלא השתפכתי מידיי תודה על הכל ממשיכה לבקר באתר כל יום!!!!!!!! סולי

י' היקרה, אנחנו כאן כדי לענות על השאלות הללו בדיוק , לעזור ולעודד. את מוזמנת להתקשר למתנדבות הקו החם של עמותת "אחת מתשע", אשר עברו כולן את המאבקים שאת חווית, ותשמחנה להקשיב, לייעץ ולעזור. הקו פועל בימים א - ה בין השעות 10:00-13:30 ו - 16:00 - 19:00 מספר הטלפון הוא 1-800-363-400 . גמר חתימה טובה, הרבה בריאות ושמחת חיים מצוות "אחת מתשע"

שלום, אני בת 24 ובגלל כאבים בחזה ובשד השמאלי- נבהלתי והלכתי לבדיקת כירורגית שד. היא אמרה שהכל תקין ושלפעמים יש כאבים. האם זאת הבדיקה האמינה ביותר? האם ניתן להיות רגועה?

סליחהעל העיכוב בתשובה. כאבים בשדיים אצל ילדות כמוך, מאד מאד שכיחים. ההורמונים, את יודעת. נראה לי שאת בהחלט יכולה להיות רגועה. גידול בשד בגיל זה הוא באמת נדיר מאד. רק אם תראי שזה לא עובר שבועות רבים, חיזרי שוב לבדיקה ושיהיה לך צום קל..

משום מה אינני מצליחה למצוא באתר את גבולות הנורמה לבדיקות המרקרים. האם תוכלו לכוון אותי? דנה

זה מכוון ומנומק. (בעיקר כדי לא להכניס נשים ללחץ מיותר..) אם תגלי לי את ערכיך, אגלה לך אם הם בסדר. דיל?

ושוב המון תודה. נראה לי שבזכותך יום הכפורים שלי הרבה יותר קל ופחות מתוח. ביום ראשון אערוך בדיקות דם חוזרות ועד יום שני יהיו לי כל התוצאות. אני מכירה את הערכים למעט - ca19-9 גמר חתימה טוב דנה

שלום לכולכן, ראשית, אני רוצה להודות לד"ר רותי לאופר שהכרותן היא רק מהפורום ולמרות הכל נוצר בינינו קשר טלפוני והיא כיוונה אותי ועזרה לי לאין שעור. אני חושבת שכולכן יודעת שמעטות כמוה יש. ישר כח ותודה רבה. שאלותי הן כדלקמן: ב- c.t (חזה ובטן) ומיפוי עצמות נראים 3 חוליות עם חשד לתסנין גרמי ויש צורך לעשות אבחנה מבדלת לשינויים ניווניים.נשלחתי לבצע c.t ע"ש. לפני כ- 4 שנים נפלתי והיה חשד כי עצם הזנב נסדקה. לפני שנתיים נפלתי שוב ונחבלתי קשות בגב. האם יכולה להיות השלכה לכך על הממצאים? ביום ראשון יש לי u.s בטן כדי לאבחן שאכן מדובר רק בהמנגיומות (אבחנה של 5 רופאים עד עתה). הזמנתי תור גם לבדיקת pet בבי"ח הדסה ירושלים ל- 12/10. הביופסיות נשלחו לבדיקת רצפטורים והבנתי שאם זה חיובי הטפול הוא הורמונלי. דהיינו הפסקת מחזור + כנראה טמוקסיפן (אודה על מידע בנושא) בשלב זה מבקשים שלא לנתח בגלל החשש לזהום השתל? נראה לי נורא להשאר עם גן\וש שידוע כממאיר? האם לחפש רופא שיסכים לנתח? המון תודה על הכל, בברכת גמר חתימה טובה, דנה

דנה אז ככה: מאד יתכן שמה שרואים בגב שלך, הן אותן חבלות ישנות מימי קדם. אני לא מאה אחוז משוכנעת שהסונר יתן תשובה ניצחת. עדיף, לדעתי, מיפוי עם אריתרוציטים מסומנים ו/או pet לגבי הטיפול , הבנת נכון, וזה הרבה יותר קל מכימותרפיה, רק שטרם הגענן לשם.. האם לא יכולת לקבל מועד מוקדם יותר ל pet ? לא שזה כזה דחוף, אבל המתח שלך... אני בהחלט יכולה להבין את רצונך להיפטר בהקדם מהגוש הרע. אבל נראה לי שנכון יותר להתאפק עם זה. אין בכך סכנה. ומאידך, אם יתברר שכולך "נקיה" הגישה הניתוחית תהיה שונה, וזה חשוב. את רואה, צעד, צעד והכל מתקדם לכיוון הנכון. אז אל נא תרוצי.. (הניידים שלי פתוחים גם בכיפורים..) ןשתהיה שנה טובה.

לד"ר לאופר שלום ! אבקש לקבל הסבר לגבי בדיקת pat מתי יש צורך לבצע אותה ועל איזה תוצאות היא מצביעה.

בדיקת ה pet היא בדיקה דינמית. תאים מאד פעילים קולטים סוכר מסומן ואחר כך הגוף עובר סקירה ב ct שמזהה קרינה של איזוטופים. הבדיקה רגישה אך לא מאד ספציפית ומבצעים אותה כ"עוד אמצעי" כאשר לא משוכנעים בתוצאות הבדיקות. זו לא בדיקה שמתאימה לכל הגידולים.

לד"ר בן ברוך שלום, אשתי קיבלה ביום שני טיפול כימותרפי ראשון A+C. בנוסף היא מקבלת נופוגן מאתמול. היום יש לה חום 37.5 וגרון אדום. רופא המשפחה המליץ לקחת אנטיביוטיקה 5 ימים ZINNAT 500 מ"ג. האם לקחת והאם האנטיביוטיקה לא תיפגע בטיפול. תודה איל

אני מקווה שאשתך מרגישה טוב, לא הייתי ליד מחשב ב 4 ימים האחרונים כך שהתשובה היא מאוחרת. בעיקרון, חום תוך טיפול כימי דורש ביצוע ספירת דם והתיחסות של אונקולוג, הטיפול הוא שונה בתלותבספירת הדם. טיפול אנטיביוטי אינו פוגע בטיפול כימי, אך סוג הטיפול האנטיביוטי משתנה בהתאם לממצאים הרפואיים וספירת הדם.

האם זה נכון לשחזר את השד ביום כריתתו, או אולי לחכות לפני השיחזור לוודא שהכל בסדר? תודה שונה טובה ובריאה

בתש'י שלום, אני מציעה לך לקרוא את הדברים שכתבתי בפורום בדפים האחרונים ואם תרצי לדבר איתי את יכולה לשלוח לי הודעה לדואר אלקטרוני ואעביר לך את כל המיידע שיש לי . את יכולה לשלוח לי את מספר הטלפון ואחזור אלייך, {עברתי כיתה דו צדדית ושיחזור} בכל דרך שתלכי אני מאחלת לך שתעברי בקלות ותחזרי לבריאות שלמה ולשנה הרבה יותר טובה אילה

שלום רב, אנו ממליצות לך לקרוא את הפרק בנושא שחזור באתר של "עמותת אחת מתשע" אשר דן בכל האופציות בהרחבה, כולל יתרונות וחסרונות של שחזור מיידי. זכרי שאת השחזור ניתן לעשות בכל שלב, גם לאחר שנים רבות, ואולי כדאי קודם לחכות ולהתמודד עם כל שלב ושלב בתהליך ההחלמה בנפרד. באיחולי בריאות טובה וחג שמח.

חליתי לפני כשנתיים, בגיל 56 בסרטן השד, עברתי ניתוח למפקטומי. במהלך ניתוח נתגלו שני גושים קטנים ובלוטה אחת נגועה, עברתי טיפולי כימוטרפייה והקרנות. מגיל 48 לקחתי הורמנים לתופעות גיל המעבר. כיום, כאמור שנתיים לאחר המחלה הנני סובלת מגלי חום. שאלתי האם התרופה החדשה complex phyto female שעשוייה מקומפלקס צמחים ותפקדה להפחית גלי חום טובה לי לסרטן השד? האם ניתן לקחת פרוזק להקלה על גלי החום?

ללאה. אינני ממליץ לקחת התרופה שהזכרת או כל תרופה צמחית או טבעונית אחרת. חומרים אלו מכילים מרכיבים של אסטרוגנים צמחיים ועלולים לסכן את בריאותך. אני ממליץ לקחת פרוזק. תרופה זו בטוחה ויעילה בקלת גלי החם. בברכה פרופסור אילן כהן

אני בת 63, לפני שנה עברתי ניתוח למפקטומי+2 בלוטות, ואחרי זה הקרנות. מזה כחצי שנה אני לוקחת טמוקסיפן. גלי החום - בלתי נסבלים, כולל הזעות ושינה לא סדירה. במרפאת גיל המעבר הרופא נתן לי ליוויאל- אבל חששתי לאחר תגובות שקבלתי לקחת את הליוויאל. השאלה- על מה איזו תרופה היית ממליץ. פרוזאק- קצת מפחיד אותי לקחת. תודה רעיה

בכוונה אני מעלה הדיון על הו רדת שי ער בבית הש חי למעלה ולא נותנת לו לשקוע. זה היה דיון כייפי ואני מאחלת לכולנו שבשנה הקרובה נדון פה אך ורק בסילוק שיער מתיחת עור ומניעת ריח פה. סרטן השד פשוט יכחד מן העולם ולנו ישארו רק בנות בהולות שיכנסו לפורום כדי להתייעץ על הלבנת שיניים. אני מודה שאין נושאים, אפילו לא מעמד האישה, שמעניינים אותי יותר מהנושא שרונית א. העלתה. אני קוראת, אם את מסכימה, למנות אותך ליושבת ראש ועדת כייף. אני מוכנה לכהן בועדה בכל תפקיד שתסכימו לתת לי. אני רק חוששת שלפני זה אני צריכה להתוודות : גילוח. אני מגלחת. יכול להיות שאחרי וידוי כל כל כך סנסציוני לא תסכימו לתת לי שום תפקיד בוועדה ואפילו תגרשו אותי מהפורום. אבל אני, לפני יום הכיפורים, לא משקרת: לא סתם גילוח אלא גילוח רשלני. רונית א., מה הנושא הבא?

באחרית הימים שאליה עיני נשואות ולה אני מייחלת לא נצטרך לשנות את שמו של הפורום הזה. אני בטוחה שאחת מתשע נשים מלבינה שיניים. אחת מחמש מותחת עור. אחת משלוש סובלת מריח פה.

היי לכלן אני שמחה שלו למעט זמן הסחתי את דעתכן, והתעסקנו בדבר שולי לכאורה. אבל אחרי כריתה ושחזור, כימו ואחרי הקרנות ועם טמוקסי שמנפח, במה נותר לנו להתעסק? מעולם הצורה החיצונית לא הטרידה יותר. אם ההתעסקות הזו מדחיקה ולו למעט את הבעיות האחרות שמטרידות אותנו, הרי זה כדאי. לגבי ועדת כיף, אשמח לתרום לכן נושאים לדיון, כיצד לגרום לשיער להראות טוב בשלבי הגדילה אחרי הכימו, (גל, מוס, וכו) כיצד להסוות את ההבדל בין שני השדיים, ללא השקעה בחזיות יקרות וכו. הלואי ואלו יהיו הצרות שלנו המון בריאות וחתימה טובה רונית

דניה, אכן כן, דיון משעשע וחשוב מאין כמוהו להדחקת נושאים קצת פחות משעממים. הפורום הזה ידע כבר דיונים ארוכים וקשים, כמו - בהלת הגרורות לפני כחצי שנה. אין ספק שיש להציף נושאים מגוונים מעבר לשד שלנו. הרי אנחנו נשים, ויש לנו המון נושאים להתקשקש איתם ולהינות מהם. מה יותר טבעי וחשוב מהורדת שיער וטיפוח? היתרון של הפורום הוא האינטימיות שלנו. אני חשה מאוד קרובה אליכן ומרגישה שאני מכירה חלק מכן זמן רב, ולכן קל לי להתכתב אתכן לגבי נושאים רגישים יותר ונושאים יום-יומיים שלפעמים קצת טפשי לדבר עליהם עם הבעל / חברה. בהקשר זה, אפשר לציין את "מועדון הספר" שעלה לפורום וכדאי לטפח אותו (לאו דווקא ספרות הקשורה למחלות). אמנם נושא פחות משעשע ואינטימי, אבל מעניין. המשיכי עם המרץ, היצירתיות והיוזמה. אפרת

לחברותי הוירטואליות אכן היה נחמד להשתעשע מעט. מצטרפת לכל מילה שנאמרה לעיל. אני בעד המועדונים החדשים שניפתחו:- מועדון הספר איך לטפח את את עצמך עצות מועילות וכמובן פינת הפילוסופיה למתקדמים הזכורה לטוב. אז שתהיה לכן שנה נהדרת מלאה יופי אור ושמחה דנה

אני כשנה וחצי לאחר כריתה ועם שתל קבוע. האם יש דרך לשפר את התחושה באזור השד כדי שארגיש יותר שהוא חלק ממני? תודה.

היי שלומית לעולם , לצערי הרב, לא תהיה לנו תחושה בשד המשוחזר. אל תשכחי שעצבים הוצאו, השריר הוצא, ומה שיש לנו למעשה, זה שקית סילקון ומעליה עור. המון בריאות רונית

שלומית, לצערי, אין דרך חזרה. העצבים נפגעו ויחד איתם עם היכולת להרגיש. התחושה הפיזית המוזרה בשד היא התזכורת היום-יומית למה שעברנו. כדי להרגיש שהשד הוא חלק ממך, את צריכה "להשלים" איתו ולקבל אותו. כלומר - קבלה נפשית ולא פיסית. ברגע שתגיעי למצב של שלמות, התחושה המוזרה כבר פחות תפריע לך. הרבה בריאות, אפרת

אני מתכננת לעבור שיחזור פיטמה ( באמצעות השתלת עור שילקח מאזור המפשעה) אשמח לשמוע המלצות ממי שכבר עברה תהליך זה. מה תהליך ההחלמה? ברצוני לשמוע את דעת בעלי המקצוע בנושא זה . איזה שיטות קיימות ומה הסיבוכים העלולים להגרם מניתוח זה.

היי ענת, עברתי שחזור פיטמה באמצעות השתלת עור מהמפשעה לפני כשנתיים. מכיוון שלוקחים עור מאזור המפשעה והאזור מאוד עדין, תסבלי מכאבים סבילים באזור. מה שאני ממליצה לך זה שלפני הניתוח תדאגי להוציא את השיער באזור מהשורש ולא ע"י גילוח, ותשימי לב טוב טוב לפני הניתוח היכן ממקמים לך את הפיטמה (אצלי הם קצת פישלו בקטע הזה !). אשמח לענות לך על עוד שאלות בנושא. והעיקר שיהיה בהצלחה !

הי ענת, אני עברתי שחזור פטמה מהעור של השד עצמו, כך שזהו ניתוחון קטן וההחלמה מהירה ביותר. כדאי לברר אם אצלך זה גם רלוונטי. בהצלחה, אפרת

שלום בנות, אני זקוקה להמלצות (מנסיון) על מסג'יסטית לימפטית באיזור המרכז, וכן להסבר לגבי הפרוצדורה הנדרשת בכדי לקבל החזר על הטיפול מקופת החולים. האם יש צורך בטופס 17? האם יש צורך בהפניה מהרופא המטפל? כמה טיפולים מגיעים במסגרת הקופה ובאילו מקרים? במידה ואין החזר מקופת החולים, כמה עולה טיפול, וכמה טיפולים נדרשים בד"כ? תודה ושנה טובה ובריאה לכולנו.

שלום יעל, באשר להמלצות אז ממליצה לך על שלמה הראל. כמו כן בעמודה מימין בסעיף מידע יש רשימתמומלצים. באשר להחזר הכספי תלוי באיזה קופת חולים את. בדר"כ מגיעים לך 50 טיפולים לשנה החזר של 80% . היום קופות החולים עושות בעיות ומסרבות להשתתף בהוצאה ושולחות לפזיוטרפיה שלהם . אם היד שלך נפוחה מאד ממליצה לך לפנות לאחד הטובים בתחום כי אחרת זה בכיה לדורות. כדאי שתיהיה לך הפניה מהכירוג בכדי שתוכלי להסתמך עליה בדרישתך להשתתפות בהוצאות הטיפולים. בהצלחה

שלום לך אני יכולה להמליץ לך על יחזקאל יאדו שעובד בקופת חולים כללית וגם באופן פרטי. עובד במכון פיזיותרפיה גיורא בתל אביב. יש את הטלפון שלו ברשימה של אחת מתשע. מעולה ומקסים!

שלום רב, בכל הקופות חולים ניתן לקבל הפנייה לפיזיוטרפיסט ומהפיזיוטרפיסט ,לקבל אישור למומחה" therapie lympha". נכון שהמילה "therapie"מפנה לטרפיסט אבל רק מומחה ללימפטי חייב להיות ולהצטייד בתעודת מומחה.בנוסף חייב להיות עם ביטוח מקצועית. יש הסבר נכון במומחיות רופאים בפרק "lymphoadema" וקיים בבית חולים הסף הרופא מחלקה רק לטיפולים "לימפטי. מחיר הטיפול הוא 150 שקלים ,ל45 דקות ומוחזר במלואו לידי קופת החולים ב50 הטיפולים הראשונים וב 50% עד 20 הטיפולים נוספים למשך כל השנה. אני נמצאת באילת ועובדת עם כל קופת החולים ומגיים מאזור הצפון כדי לקבל טיפולים אני מוכנה לתת תשובות עם קיימים שאלות נוספות הבקש ממך לקראו טוב מעוד ברפואה מומחיות לפני כל שאלה נוספת גמר חתימה טובה ו הרבה בריאות. chriqui annette הוא שם המקורי שלי ו אני השמח להחזיר תשובות. טלפון:086379068 נייד 0544379068

PLEASE GIVE ME THE REPONSE TO MY TEXTE.THANCK YOU

אני מבקשת לחבר הודעה מי תאריך 26/09/2004 לתאריכים 22-23-24- לחודש 09/2004 ההודעה זו לא ניקלטה ביום המבוקש וגם יסרב לקבל תשובה מי הנשאלים. בתודה.

שוב שלום לכולן ולכולם אני אחרי. מוזר שבכל פעם יש תוצאות גופניות אחרות לטיפול. הפעם כשהתעוררתי מאוד כאבה לי עצם הזנב ובכלל כל העצם מאחור. הייתי בטוחה שקיבלתי איזו מכה במהלך ההעברה שלי לחדר, אבל אמרו לי שזה נובע משכיבה לא נכונה בזמן הטיפול. ובאמת אחרי אמבטיה חמה זה די עבר לי, ועכשו, בבוקר שאחרי, כאב העצמות עבר לגמרי, ורק השרירים באזור כואבים כשאני נוגעת בהם. התעוררתי לפני די הרבה זמן, לפני שהאור עלה, התפללתי קצת וחשבתי הרבה. למה שלא יקימו בארץ מרכז להיפרתרמיה כל-גופית לטובת חולי סרטן גרורתיים? זה לא איזה משהו זר ומוזר, הרי משתמשים בכימותרפיה תוך כדי התהליך, אלא שעושים את זה בתנאים יותר טובים לנו מבחינת תאי הסרטן – הם יותר פעילים, לכן יותר פגיעים. וחוץ מזה, משתמשים בהרבה פחות חומר, והרווחים בין הטיפולים גדולים, כך שלא כמו בכימותרפיה השבועית מספיקים להתאושש, והאנרגיה חוזרת. אני לוקחת מכאן את עניין ההיפרתרמיה הכל-גופית, את עניין התזונה ואת עניין המינרלים והוויטמינים. מהיפרתרמיה מקומית אני לא מחזיקה וגם לא מהטיפול בשדה מגנטי ובחמצן. אני מעדיפה ללכת כדי לשפר את קליטת החמצן שלי. דרך אגב, בשבת צעדנו ביישוב שלנו שעל הגלבוע, ירדנו ועלינו דרך די ארוכה, ובכלל לא היה לי קשה. כשאני משווה למה שהיה קודם לכן, זה נהדר - הייתי נשכבת לנוח לדי הרבה זמן אחרי שרק הייתי לוקחת את יודפת לפעוטון, דרך לא ממש ארוכה. למה רק לגרורתיים? כי זה טיפול שיש בו סכנה, ולא גרורתיים לא צריכים להסתכן כך, יש להם דרכים רבות לטיפול. כאן מקבלים רק גרורתיים, ולא את כולם, יש כאלה שמגיעים במצב כל כך גרוע שאי אפשר לעשות להם היפרתרמיה כל-גופית (נראה לי שבעבר היו עושים את הטיפול בתנאים פחות מחמירים, וכיום מקפידים יותר). חזרתי. עכשו כבר כמעט ערב, ואני מקווה שבארוחה אפגוש את אפרת. אתמול עשינו את הטיפול שלוש הישראליות שכאן. את ת' פגשתי כבר, ויש לה קצת בחילות, וכואב לה בלסת. אני מחכה לראות מה שלומה של אפרת, שבדרך כלל מקבלת את הטיפול קצת קשה. זהו להפעם. תודה על התגובות, אחותי הקריאה לי אותן. רנה, אני אשאל לגבי האוכל לסוכרתיים, יופי שהזכרת לי. סמדר, חיה ורונית, תודה על העידוד. גמר חתימה טובה, ענת

מחזיקה לך אצבעות! מאחלת לך את כל הטוב שבעולם, ושתחזרי בקרוב הביתה. רעיה

ענת יקרה, כמה משמח לשמוע ממך שאת אחרי הטיפול ומרגישה טוב. התפילות וכח הרצון עוזרים. אז ממשיכה להחזיק לך אצבעות מאחלת לך גמר חתימה טובה דנה

את מקסימה איך שאת חושבת על לענות לכולם ולשתף אותנו במה שאת עוברת . כולנו איתך.

מאחוריך כל הזמן, נשמע שהמורל שלך כמו תמיד גבוה! המשיכי כך, והכל יהיה בסדר. ובאשר למרכז בארץ - אכן יש מקום, אבל, שוב נדמה לי שיש גם פוליטיקה וגם תקציב, אז אולי מישהו פרטי ירים את הכפפה? חתימה טובה באמת, רק לטוב, ורק לבריאות, והרבה ממנה. חזקי ואימצי, סמדר

שנה טובה וגמר חתימה טובה תמשיכי להיות מדהימה וחזקה את מחזקת אותנו

היי ענת עד כמה שידוע לי יש מרכז כזה בארץ, אבל לא ברמה גבוהה כמו בגרמניה. הלואי שמישהו יאמץ את גישתך. אני מאמינה שזה יקח שנים. בכל מקרה, שתהיה לך חתימה טובה, ללא צום, ושנה עם המון בריאות רונית

ענתי היקרה, שנה טובה, כתיבה וחתימה טובה. שתחתמי לחיים ולבריאות ואריכות ימים (בכפולות גדולות). שתפילות כל אוהבייך ייענו והרעה תובס במהרה. דבי ואברהם

האם ישנו קשר בין INFLAMMATORY CARCINOMA לבין PAGET DISEASE ? האם גם זה סוג של קרצינומה?

אין ממש קשר בין השניים פאג'ט הוא גידול לא חודרני באזור הפטמה, בהרבה מיקרים יש גם גידול חודרני בשד.

כיצד מטפלים בסרטן שד דלקתי? האם הטיפול בו קשה יותר? אמא שלי מודאגת מאוד. בממצא הפתולוגי לא הוזכר סרטן שד דלקתי, אולם ההבחנה הקלינית המקדימה היתה כזו. כאשר אימי קיבלה את התוצאות הרופא הסביר לה כי סוג הסרטן שיש לה נדיר מפני שהוא מתנהג כדלקת למרות שהתשובה בבדיקה היתה infitrating duct carcinoma שאינה תואמת להסבר בעל פה. האם לדעתך ישנה אפשרות כי התשובה הפתולוגית אשר הודפסה שגויה? קראנו על סרטן השד הדלקתי והסממנים זהים לאלו שיש לאימי כבר חודשיים אך אף רופא לא אבחן זאת קודם. כולם טענו שזו דלקת.

שלום רב, בהמשך להתכתבותי אתך, עליה אני מודה לך מאוד, אודה לך אם תעזרי לי בהתיחחסות לממצאים הבאים: בבדיקת CT שבוצעה אתמול נמצאו נגעים ליטיים ב- 3 חוליות היכולים להתאים לתהליכים משניים. מהם ממצאים ליטיים? בבדיקתמיפוי עצמות שערכתי היום נמצאו ממצאים אחרים ב- 3 חוליות אחרות - ממצאים חשודים לתהליך תסניני גרמי. מהו תהליך תסניני גרמי? מה אמין יותר CT או מיפוי עצמות? מה לעשות למען ההמשך? תודה, דנה

תהליכים ליטיים הם תהליכים עם הרס עצם, תהליך תסניני גרמי הוא תהליך שיכול להתאים לגרורה בעצם. שני התאורים שאת מציינת יכולים להתאים לפיזור של הגידול לעצם, אך בלי לראות את הצילומים איני יכולה כמובן להיות בטוחה בכך. עלייך לפנות לאונקולוג מיומן היטב בטיפול בסרטן שד, אם את מטופלת באסף הרופא יש שם מכון שד מצויין. ביקרון חשוב כעת להגדיר היטב את מידת פיזור הגידול ולהתחיל טיפול בהתאם. חשוב גם לקבל פרוט מלא של תוצאות הביופסיה כולל רצפטורים ו HER2 בהצלחה

אני בת 33 ומזה שבוע ימים יש לי כאבים בחזה שמאוד דומים לכאבים לפני מחזור. הנני עדין רחוקה מיום קבלת המחזור המשוער. הכאב החל גם הרבה לפני ימי ביוץ משוערים . איני נוטלת גלולות וברחמי יש התקן רגיל - לא מירנה. האם עלי להתחיל לבדוק את הכאבים האלה? אני די מודאגת.

הי דנה, זאת שאלה לרופאות אבל עברו יותר משלוש שעות אז בינתיים כדי שלא תרגישי כמו קול קורא במדבר אני אנסה משהו. אין לי מושג כמה שנים את אחרי אבל אני יכולה להעיד על עצמי שבשנה הראשונה והשניה היו לי כל הזמן כאבים ודי הרבה רצתי לרופאים כדי שיפריכו את חששותי. חלק מהכאבים היו אפטר אפקטים של כימו והקרנות, אחרים היו די פסיכולוגיים. כל צל של תל נראה לי כמו ההימלאיה. אפשר להגיד שיחד עם הגוש בשד גיליתי את תענוגות הכאב. היחסים שלי עם מושג הכאב מתפצלים לתקופה של עד הגוש ולעידן שאחריה. בתקופה הראשונה הייתי שרה גיבורת נילי וחשבתי שכאב זה משהו מעולמם של הנודניקים והמשתמטים. בעידן הנוכחי אני אלופת הכאבים, כלב גישוש של כאבים. אני בעצם מרגישה כבר את הכאבים שיהיו לי מוחרתים. בקיצור - אני מקוה שגם אצלך מתפתחת בסך הכל איזו רגישות יתר לכאבים. גמר חתימה טובה.

שלום דנה, בכל מקרה מומלץ להיבדק אצל כירורג שד או מרפאת שד כבדיקה שיגרתית. לכן אנו ממליצות בכדי להסיר דאגה מליבך , פני לקופת החולים לה את שייכת אל כירורג שד או מרפאת שד ותעברי את הבדיקה. בברכת גמר חתימה טובה, צוות אחת מתשע

השאלה שאת מעלה היא חובקת עולם ובעצם מחלקת את הקוראים לשני מחנות עיקריים. במחנה האחד נמצאים אלה שקוראים כדי להתבדר, להעביר זמן ולהסיח את הדעת. במחנה השני נמצאים אלה שמחפשים דרך באמצעות קריאה ושעבורם ספר הוא מקום של למידה והכרות. יש בודאי עוד כמה תתי מחנות ויש מספיק מדפים ומספיק ספרים וכל אחד יכול למצוא את הספר שמתאים לו.

אי אפשר גם וגם? קצת מזה וקצת גם מהשני, כך שיש גם עניין וגם הנאה...

בשביל ההנאה הצרופה אני קוראת את ולאישה. רצוי בשירותים. במעט הזמן שיש לי לקרוא אני משתדלת שזה יהיו או על ארצות רחוקות או רעיונות שלא חשבתי עליהם לבד ודווקא חבל. כשהייתי נערה קראתי הכל הכל כולל שטויות במיץ עגבניות, כולל ספרי עיון ביזריים אבל אז גם אכלתי הכל לא היו לי העדפות ונידמה לי שקראתי בשביל להכיר את העולם ואת השפה, רציתי להציץ לתוך עוד חיים ועןד צורות מחשבה כמה שיותר הלכתי גם לכל הצגה והתיידדתי עם כל אדם שחצה את דרכי ועכשיו ברצינות גמורה - גמר חתימה טובה, כיף לי להכיר אותך

היי לכלם בהמשך לדיון על הדיאורדרנט, שאלה קשורה, איך אתן מורידות שיער? גלוח אסור, שעוה מסוכנת, מוס או משחה הם כימיקלים, מה עושים? המון בריאות וחתימה טובה רונית

הוי, כמה שאני אוהבת דיונים עמוקים על נושאים לכאורה שוליים. מה רע בגילוח? מה רע בשעוה?

היי הכוונה שלי היא ליד שהוצאו בה הבלוטות, ובחלקה נשרו נשרות מהקרינה . אני נדה ונדה בין גלוח שאסור, כי אפשר להפצע, ובין שעוה שמושכת בכח והמקום גם ככה פגוע.

שלום לכולן, אכן כפי שציינה דניה נושא חשוב ביותר עם מרכאות ובלי. אז מנסיוני:- לאחר ההקרנות מס' השערות בצד המוקרן די מועט. מדי חודש כשאני מורידה שערות בשעוה מהיד הבריאה ומהרגלים, בית השחי "החולה" זוכה לטיפול בחוט. זה לא כואב, זה לא שעווה, זה לא כל המשחות המסריחות ויתכן שגם אסורות. אז ממליצה לכן בחום אמצו השיטה. בהצלחה לכולן ושתהיינה יפות חלקות וסקסיות.

הי רונית, כששאלתי לאחר הניתוח איך נפטרים משיער בית השחי, נאמר לי - בכל דרך שנוחה לך, בתנאי שלא תפצעי ובתנאי שלא תהיה פגיעה בבלוטות הנותרות. בעבר, לפני הניתוח, הייתי מגלחת. היום הגילוח קצת פחות נוח, כיוון שבמקום 17 הבלוטות שהוצאו ישנו איזה בקע קטן שמקשה על הגילוח. לפני הרבה שנים ניסיתי להסיר את השיער עם מכשיר מריטה חשמלי איתו אני משתמשת בקביעות לרגליים. התוצאות היו נוראיות - שלושה ימים של נפיחות איומה וכואבת בבלוטות. אז החלטתי לא לחזור על השטות, אולם כנראה שעם הזמן שוכחים החלטות. כשנה לאחר הניתוח - הורדתי עם המכשיר החשמלי, כאשר השערות היו קצרות (כשבוע לאחר גילוח) וזה כמעט ולא כאב ולא היתה נפיחות. אמצתי את השיטה. האמת, כבר אין לי חשק וכוח להקפיד על מה אני אוכלת, באיזה דיאודורנט להשתמש, כמה להפעיל את היד וכו'. אני זהירה, אך לא פנאטית. לדעתי, השתמשי במה שנוח לך ולא גורם לך לתופעות לוואי.

לא יודעת מה איתכן, אבל לי אין תחושה בבית השחי ואולי הרעיון של חוט לא רע, הוא נשמע לי נורא מצמרר בקריאה הראשונה, אבל ככל שחושבים עליו (אני בכל אופן), אם גם ככה אין לי תחושה שם, אז גם לא יהיה כאב. אולי שווה לנסות

בנות, השכלתי ולמדתי, ואפילו ציחקקתי, זה כל כך נכון, להוריד עם חוט שהרי יש מעט שערות וזה באמת לא כואב כי אין תחושה ... אז הרווחתנו צורה נוחה וקלה בלי כימיקלים ומשחות וסכינים. השאלה הגדולה - איך עושים את זה? או לגשת למישהי ש"מתמחה" ?

הכי טוב לגשת למישהיא מתמחה. הן עושות את זה מהר, קצר ואלגנטי. זה קצת כואב, אבל ממש קצת. בדרך כאלה שמורידות בשעווה גם מתמחות בהורדה בחוט. אני יכולה להמליץ על שתיים כאלה ברמת השרון.

מעניין.. ראיתי את השרשור החדש בנושא, ומצאתי את זה המקורי. לא אמרו לי שאסור לגלח את שערות בית השחי. אבל.. מצד שני ביד שנותחה זה מאוד לא נוח ,כואב ובנוסף לא מושלם. תבורכי על היוזמה לדיון בנושא רגיש זה... עדיין לא מצאתי את הפתרון האידאלי. ועל זה נאמר "שלא נדע מצרות".. שנה טובה רעיה

לאחר בידיקתי בממוגרפיה בפעם השינה ניכתב לי שיש לי ריקמה פברוגלנדולרית עוות הארכיטקטורה ממוקם בריבוע פנימי עליון קרוב לוודאי סופראימוזיציה של ריקמה פיברוגלנדולרית לאחר שניבדקתי אצל כירוג ניתבקשתי לעשות סונר ובתשובה ניכתב לובולות ודוקטים תקינים לא נצפו ציסטות או גושים לסיכום ללא ממצא סונוגרפי מה זה אומר?

שלום ריקי, עד כמה שאני מבינה - וקשה מאוד לתת תשובה בלי לראות את הצילומים ממש - בממוגרפיה נראתה כנראה רקמה קצת מעובה, עם קצת עוות של המבנה של השד - והם חושבים שמדובר ברקמה ש"עלתה" על הרקמה הסמוכה (סופראימפוזיציה). הרבה פעמים במצבים כאלה נהוג לחזור על צילום עם לחץ מקומי כדי "להשטיח" את הרקמות ולראות אם לא מסתתר משהו מאחוריהן. חשוב גם להשוות את התמונה לממוגרפיות קודמות, אם נעשו. תשובת האולטרסאונד תקינה. מה זה אומר לגביך - זה משהו שאת צריכה לברר עם הרופא המטפל שבדק אותך.

שלום אני היום כשנה לאחר הניתוח עם כריתה חלקית וכן כריתה של 12 בלוטות. לאחרונה הבחנתי שנויים ביד המנותחת והתחלתי לעשות מסג' לימפטי. אני חבושה בתחבושת לחץ וכן בתחבושת נמתחת באצבעות שגם הם מתנפחות מפעם לפעם. השאלה האם זאת חתונה קתולית? האם יש סכוי שלא אצטרך יותר את החבישות האלו? שאלתי השניה: אני סובלת מאוד מחוסר מנוחה בלילות. ללכת לישון זה סיוט שלא יתואר. אני מתעוררת המון פעמים בלילה בהרגשה של חום כמו כבשן, כאילו וצולים אותי והרגשה זו לא עוברת גם שאני מתעוררת ומורידה מעלי כל מה שאפשר. ולפעמים ההרגשה היא הפוכה הרגשה נוראה של קור. כמובן שלהרדם אחר כך זו בעיה. וכן בבוקר אני קמה עיפה מאוד ובמשך כל היום הרגשת העיפות לא עוזבת אותי ובשעות הערב המוקדמות אני חייבת להכנס למיטה כי איני מסוגלת לתפקד יותר. מה עושים? ככה אי אפשר להמשיך לתפקד וכמובן שזה פוגע בכל המשפחה שלי. הייתי שמחה לקבל תשובה מרופא אולם אם משהי חשה את אותם תחושות הייתי שמחה לשמוע גם ממנה כיצד חיים עם ההרגשה הזאת ומה עושים בנידון. גמר חתימה טובה שילה

לגבי היד - יש צורך בבדיקה על ידי רופא, קשה לי לחוות דעה וירטואלית לגבי גלי חום וקור - יתכן וקשור לשינויים הורמונלים, הפסקת וסת אולי? האם דיברת עם הרופא האונקולוג שלך? גנקולוג?

שלום שילה, גם אני שאלתי את אותה שאלה - ראי אחורה יום בערך, התשובה שקבלתי היא שזה כרוני וצריך לחיות עם זה, לצערי הרפואה אינה נותנת פיתרון מעשי ואמיתי לפגיעה באיכות החיים שנובעת מלימפודמה (כן זה חתונה קתולית). רעייתי סובלת מזה כבר 3 שנים. לגבי בעיות השינה- גם רעיתי סבלה מבעיות חום וקר בזמן השינה עם לילות קשים בדיוק איך שאת מתארת, אני מניח שאת לוקחת כדורי טמוקסי או תרופה מניעתית הורמונלית כלשהי. לרעייתי המצב הזה השתפר כעבר כמה שנים , זה פחת מאד והשינה חזרה בעיקר זה ממש עבר כשהפסיקה לקחת טמוקסי אחרי 5 שנים. אז יש עתיד לפחות עם זה הרבה בריאות

שילה שלום, כבעלת נסיון וכמי שדאגה ליד שלה עוד לפני הניתוח! אוכל לומר לך מנסיוני ומהידע שצברתי בתחום. הרפואה הקונבנציונלית לא מתייחסת לנפיחות ביד אלא רק לאחר שהמצב לא טוב וזאת כיוון שרק כ-30% סובלות מנפיחות. אבל הרי אנחנו לא יודעות מראש לאיזה קבוצה אנו שייכות ולכן לכל מי שקוראת דברים אלה אני ממליצה בחום לטפל ביד מיד לאחר הניתוח ולא להזניח ולחכות ולראיה לקח לך שנה עד שגילית שהיד במצב לא טוב ואת לא המקרה היחיד. אני בשנה הראשונה חבשתי את היד פעמים בשבוע לאחר הטיפול הלימפטי ל-5 שעות כיוון שזה מאד הפריע לי בתפקוד ובעבודה. הפשרה הייתה חבישה מדי לילה.( תבדקי אולי הסדר כזה יהיה טוב גם לך.) במשך הזמן היד כאבה פחות חזרתי לתפקוד מלא וגם הנפיחות לא היתה כבעבר. גם היום אני ממשיכה בטיפול אבל במינון מופחת ביותר. אין מה לעשות היד לעיתים מתנפחת במיוחד בקיץ . כמו כן אסור לאמץ אותה אסור להרים או לסחוב יותר מ1.5 ק"ג. באשר ללילות חסרי המנוח שאת מתארת הרי שאת חווה את מה שנקרא תופעות גיל המעבר. אני יכולה להמליץ לך להתחיל ליטול כדור בשם רמיפרין של אלטמן השפעתו מתחילה כ-3 חודשים מיום נטילת הכדור הראשון לי זה עזר תנסי אולי יעזור גם לך. מקווה שעזרתי שיהיה לך רק טוב

בת 57, לפני שש שנים גידול סרטני בשד שמאל. ניתוח להוצאת הגוש והקרנות. במהלך חמש שנים ממוגרפיות נקיות, אולם בשנה השישית התגלה גוש נוסף באותו מקום. עברתי כריתה מלאה של השד וכן הוצאת עשרים קשרי לימפה שנמצאו נקיים. גודל הגוש 1.8 * 1.2 . הפתולוגיה : carcinoma grade 2 רצפטורים שליליים. ER-NEGATIVE PR- NEGATIVE +HER- 2-NEU-SCORE 3 (STRONGLY POSITIVE שאלתי היא האם למרות שקשרי הלימפה נמצאו נקיים, אני חייבת טיפול כימותרפי. ההתלבטות שלי היא בין דעה של חוסר טיפול ובין דעה אחרת שאומרת כי עליי לקבל 6 טיפולים של אדריאמיצין. בתודה רבה מראש אירית.

האם את חייבת לקבל טיפול כימי - לא האם הטיפול הכימי יעלה באופן ברור את סיכוייך להבריא? - כן מה נכון לגבייך לעשות - זה כבר ענין לדיון פרטני ואישי בינך ובין הרופא המטפל שלך או יעוץ נוסף.

מהם בדיקות המעקב הנהוגות במקרה של סרטן שד שהתפשט לעצמות ? אימי מקבלת פמרה . מידי כמה חודשים עושים בדיקת מרקרים ? מיפוי עצמות? והאם יש בדיקות נוספות ?

סמני גידול נהוג לבצע כל 2-3 חודשים, אם אין חשד לשינוי במצב קודם לכן. מיפוי עצמות אני עושה כל 6 חודשים ואפילו יותר אם המצב יציב או משתפר לפי כאבים ובדיקות דם. אך יש שוני רב בין רופאים שונים, כך שזו אינה תורה מסיני.

אם המרקרים יורדים וגם הכאבים פוחתים - אין צורך לחזור לעיתים תכופות על בדיקות נוספות.

תודה לשתיכן

מהם הסימנים לגרורות בריאות? והאם צילום רנטגן מספיק מדויק או שקיימת בדיקה טובה יותר?

דרך טובה יותר לאבחן גרורות בראות היא CT של הריאות.

שלום לכן רציתי לשתף אתכן. אני משתמשת בחלבלין כבר עשרים וחמש שנים בקופסא השחורה. בעלי קנה לי לפני כחודש קופסא של חלבלין והמוכר הציע לו קופסא ורודה שכתוב לנשים. השתמשתי בו פעם אחת והרגשתי גוש שומני תחת בית השחי. הראתי את הגוש לרופאה האונקולוגית והיא אמרה שזה משהוא מחומר מבשם. התקשרתי לחברת חלבלין ברעננה ושאלתי אותם האם הוסיפו חומר-או לחילופין שינו משהוא. התברר שהחלבלין הורוד מכיל ח ו מ ר מ ב ש ם והוא שגרם לי לגוש השומני. ןאף הוסיפה גב סוזי מחברת חלבלין שניתן להמשיך להשתמש בחלבלין בקופסא השחורה. אני משתפת אתכן כיון שמאז הטיפולים הכימיים וכו' לא הצלחתי למצוא תכשיר מתאים נגד זיעה. כמו כן גם עם הסבונים הריחניים אני מאוד לא מסתדרת- קיבלתי אלרגיה- עד לעילפון. במקום העבודה אני עובדת עם קהל- חייבת לצאת לעיתים קרובות לשאוף אויר צח. אשמח לשמע דעתכן ואולי להמליץ על סבון ...... ללא ריח... כמו כן רציתי לשאול האם גם אתן נתקלתן בבעיה דומה? בברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה.

גם לי המליצו על חלאבלין לאחר כריתת הבלוטות בבית השחי, מכיון שאינו מכיל אלומיניום כמו כל דאודורטי האנטי-פרספירנט האחרים ואינו מכיל אלכוהול, ועם זאת הוא מאד יעיל. גם אני משתמשת בסוג הורוד לנשים, שחשבתי שנחשב לעדין יותר, ולא היו לי תופעות של גושים שומניים מתחת לבית השחי.

שלום לך סוזי בהמשך לתשובתך רציתי לומר לך שלי החלבלין הורוד לא מתאים כיון שיש בו חומר מבשם. אנימשתמשת בחלבלין בקופסא השחורה כבר 25 שנה. מאוד מרוצה. שאלתי שאלה נוספת מה את עושה לגבי סבונים או שמפו ריחניים? כל שמפו ריחני גורם לי להרגשה לא טובה כגון: אדמומיות ועוד...ואף להקאות וכו' אני מתקלחת יום יום אבל ללא סבון.... האם קיים שמפו ללא ריח? סבון ללא ריח? אשמח לשמוע את תגובתך... חתימה טובה.

לדבורה לחברת ל'אוקסיטן יש דיאודורנט מקסים, קצת יקר אבל מספיק לשנים ומאוד אפקטיבי. שנה ריחנית לך ולכולן.

ישנו דורדוראנט של love line שאינו מכיל אלומיניום ולא ואלכוהול ומחירו 12 ש"ח יש לו ריח סביר מתרגלים עם הזמן ולא מרגישים בכלל. ניתן להשיגו בכל מקום. שנה טובה ורק בריאות

שלום אז גם אני נפלתי בסטטיסטיקה ואני מועמדת להוצאה של האיזור הנגוע בשד{ הדרגה היא 0} אח"כ השתלה של צינוריות דרכן אקבל קרינה למקום הספציפי, אני לא מקבלת קרינה רחבה יותר כי בעבר קיבלתי קרינה { כן זה סרטן מס' 2} והראות נפגעו, שאלתי האם עדיף להשתיל את הצינוריות בניתוח הוצאת הגידול כי יש אופציה להכניסן לאחר חודש של החלמה מהניתוח . ואשמח לקבל תגובות מנשים שעברו סוג טיפול כזה. תודה ושנה בריאה לכולם.

יש דעות שונות, אני לא די מתמצאת בנושא. יהיה עליך למצוא מישהו שהטכניקה הזאת מוכרת לו היטב. סך הכל בארץ לא מרבים בה.. שנה טובה

תודה על תשובתך , האם יש לי סיבה לדאוג שבארץ לא נוטים להשתמש בסוג הטיפול הזה? ולמה הוא פחות נפוץ בארץ? ברמבם יש מומחה לענין כפי שנאמר לי דר' רוזנבלט והוא יבצע בי את הטיפול הזה. גמר חתימה טובה.

היי אין מושג בענין הצינורית, אבל גם לי אובחנה פגיעה בראות כתוצאה מהקרינה, האם לא טיפלת בזה? המון בריאות והצלחה רונית

רונית שלום בעבר טופלתי ע"י קורטיזון כי סבלתי משיעולים נוראיים, בשנים האחרונות למדתי לחיות עם זה, אז אני לא רצה למרחקים ארוכים ובקושי קצרים, אבל טיפסתי על הר ביוון וטיילתי בהודו , בחודשים האחרונים מתלווה לזה קוצר נשימה אני מאמינה שזה גם על רקע נפשי , נתנו לי משאף אבל אני לא לוקחת , מנסה קצת אלטרנטיבות. רק בריאות ואולי עוד כמה דברים.... תודה.

לפני כ- 4 חודשים אימי ( 43) הרגישה גוש בשד ימין. לאחר מס' בדיקות מקיפות ( ממוגרפיה ואולטרסאונד של השד) אובחנה ציסטה דלקתית. לאחר חודשיים נוספים כאשר הציסטה לא עברה בטיפול אנטיביוטי אובחנה infiltrating duct carcinoma מהו סוג סרטן זה? האם ישנן בדיקות וטיפולים מומלצים ( כולל רפואה משלימה) אשר אינן כלולות בקופת החולים (כללית)?

יש קודם כל לראות כירורג ויתכן גם אונקולוג. יש כמובן בדיקות וטיפולים מומלצים, רובם כלולים בסל הבריאות, אך אין אפשרות להמליץ ללא מלוא הפרטים. פני לכירורג שאבחן, הנקודה החשובה ביותר שיש לברר באם מדובר בסרטו שד דלקתי INFLAMMATORY BREAST CANCER או שמדובר בזיהום באזור הגידול. אם מדובר בסרטן שד דלקתי יש צורך ביעוץ אונקולוגי בהקדם.

תודה על התשובה המהירה. האבחון הקליני לפני בדיקת הביופסיה היה inflammatory carcinoma אולם התשובה הפתולוגית היא infiltrating duct carcinoma . היא נישלחה לסיטי ריאות וכבד, מיפוי עצמות וסיטי לב. האם יתכן כי האבחנה הפתולוגית אינה מדוייקת? מה ההבדל בין שני סוגי סרטן זה?

אני בת 56. סיימתי לאחרונה טיפול קרינתי של 30 הקרנות - לאחר הסרת גידול סרטני (1.3 ס"מ ללא גרורות בקשרי הלימפה). לא קיבלתי טיפול כימותרפי. אסטרוגן חיובי חזק, Her2 שלילי פרוגרסטרון - שלילי.אני לקראת פגישה עם האונקולוגית לצורך קבלת כדורים הורמונליים. מבקשת לדעת : 1) מה הכדור המומלץ למקרה שלי ? 2) מהן הבדיקות השגרתיות שעלי לבצע לצורך המעקב השוטף? מודה מראש לרופאות ולחברות על העזרה ועל התמיכה. מאחלת גמר חתימה טובה לכולן

הכדור המומלץ עבורך הוא טאמוקסיפן; אין לשלול לשיהיו שימליצו משהו אחר, אך זה הכדור המומלץ ביותר ושגם נמצא בסל. בדיקות שיגרתיות: ממוגרפיה פעם בשנה, בדיקת רופא 3 פעמים בשנה, וכל השאר בהתאם לצורך קונקרטי שנה טובה

מודה לך מאד על התשובה המהירה ומאד מעריכה את ההתייחסות - לא מקבלת זאת כמובן מאליו. אני מבקשת לדעת: 1)האם טמוקסיפן הוא המומלץ מכלל הכדורים הנמצאים בסל התרופות? האם יש כדור שהוא מומלץ יותר ואינו בסל ? אשמח להתעדכן 2)האם הבנתי נכון : הבדיקות השיגרתיות /נחוצות לא כוללות גם סטנדרט של בדיקות שאינן קשורות לשד/ים? שאר הבדיקות המומלצות תלויות בכל מקרה לגופו ? ו/או בכל גישה של אונקולוג/ית? יישר כוח ותודה! מה הכדור מיכל

תשובתך חסרת רגישות את חושבת שלו היה ניתן לדבר עם הרופא לא הייתי שואלת אותו? ואולי די בכך מצידו שהוא אומר שזה בסדר. היה ראוי שתשיבי לי כראוי. תודה.

באתר של אחת מתשע תחת האינפורמציה של בדיקות יש גם הספר קצר לגבי סמנים. ככלל השימוש בהם הוא בעיקר לעזרה בניטור של מחלה גרורתית , אך יש אונקולוגים הבודקים אותם גם כבדיקת מעקב לחולה ללא גרורות בכדי לגלות פיזור גרורתי מוקדם. ערכים תקינים תלויים בסוג הסמן. CEA הוא תקין עד 4 (עד 10 אצל מעשנים), CA 15-3 תקין עד 28-35 בתלות במעבדה המבצעת, כנ"ל גם לגבי CA125. אין משמעות לתנודות קלות בסמנים כלומר שינוי קטן בתחום התקין, לדוגמא עליה מ13 ל18 וכדומה. אך אם יש עליה מתמדת לאורך זמן שיוצאת מהתחום התקין , יתכן ויש פיזןר גרורתי. יש לזכור שרק כ 70% מהגידולים הגרורתיים גורמים לעליה בסמנים.

שלום לכולכן, לפני כ- 13 שנה בהיותי בת 29 עברתי כריתת שד מלאה כשהאבחנה היתה אינטרדקטל קרצינומה ובהמשך שחזור. לפני מספר חודשים חשתי בגוש באזור המשוחזר ולצערי לא התייחסתי אליו. היום קיבלתי תשובות של ביופסיה כשהתשובה היא Connective tissue fragment (scar) infiltrated by carcinoma, consistent with breast origin. ב- C.T דחוף שנעשה לי היום הודגמו הממצאים הבאים: 3 נגעים היפודנסיים בכבד - יתכן שמדובר בהמנגיוצות. נגעים ליטיים בחוליות T12 וב- 1S ו- 4L. כל תושות המעבדה - תפקודי כבד, כימיה, ו- CA-15.3 ו- C125 ו- CEA חזרו תקינים לחלוטין. אני מרגישה כי המלחמה אבודה וכבר הרמתי ידיים ונשברתי. האם יש טעם לנתח בכלל את הגידול במצב זה? כל תשובה רפואית, עדוד עזרה יואילו ללא שעור. אז אנא מכן התגייסו לעזור לי. שלכן בדמעות, דנה

שלחתי לך הודעה למייל הפרטי

אני לא רופאה, ולא מבינה אבל אני כן יודעת שאסור אסור אסור להרים ידיים אף פעם, לא צריך להיכנע בלי מאבק!

גם לי היו המנגיומות בכבד(עשו לי המון בדיקות כדי לוודא שזה רק המנגיומות) אבל אם זה רק זה - זה כלום! לגבי הממצאים בעצמות - עדיין לא בטוח שזה גרורות. אל תתיאשי. יש היום המון טיפולים.

דנה, כמובן שיש' ואפשר לעשות הרבה. צריך קודם כל לברר היטב את מהות הממצאים בכבד ובעצמות, לבדוק את סוג הגידול בצלקת, רצפטורים, HER2. רק לאחר שהתמונה ברורה להתאים דרך טיפולית המתאימה לך. האם יש אונקולוג המטפל בך? את צריכה כמובן יעוץ אונקולוגי מיומן מאד מאונקולוג(ית) המומחים בתחום סרטן השד! יש הרבה מה לעשות - אך קודם כל צריך לברר היטב את המצב בכבד ובעצמות. ניתוח בשלב זה אינו הדבר הראשון שעושים. וכמובן לא להרים ידיים ידעי אותנו מה קורה.

שלום רב, ראשית, תודה על התשובה. שנית, מטפל בי פרופ' וולך מאסף הרופא. שלישית, הייתי מבקשת לדעת מה זה רצפטורים ומה זה HER2. תודה דנה

דנה יקרה, הידיעה על חזרתה של המחלה היא קשה ביותר, ידיעה שמרפה את הידיים, ומעלה את כל החרדות והפחדים שבעולם, שוב. כפי שאת בטח כבר יודעת החלק החשוב כעת הוא להשיג את המידע הדרוש לך. כשתדעי מה עליך לעשות, מתי ואיך, תוכלי כך להחזיר לעצמך מעט מן השליטה על חייך שאבדה לך בבת אחת. הייעוץ הרפואי חשוב כעת, אך עליך להתייחס גם לחלק הנפשי, ולקבל גם סיוע של פנים אל פנים.זה חשוב לא פחות. אנחנו כאן כדי להיות איתך, ואת מוזמנת גם לפנות לקו החם של "אחת מתשע". תעדכני בהמשך, שלך, טלי

שאלה לד"ר לאופר .אבקש לדעת מה זו בדיקת pat ? בתודה גו"ד

דנה יקרה, לעניות דעתי הקרב רחוק מלהיות אבוד. יש לבצע הערכה אונקולוגית מלאה, על מנת לוודא אם הממצא בחוליות הינו גרורתי. מיפוי עצמות, CT של החוליות ואולי אפילו ניקור מחטי של חוליה חשודה תחת הנחיית CT הן הדרכים לכך. כמו כן, כדאי לדעת מה המצב בקשריות הלשד של בית השחי. בדיקה ע"י רופא מנוסה, אולטראסאונד ו CT של האיזור יכולים להיות אינפורמטיביים. רק אחר כך הייתי נפנה לשאלה של ניתוח השד, בשלב זה. אם יוחלט על טיפול כימי תחילה, עלייך לשים לב למה שקורה לגוש בשד, ואם הוא גדל או מתקרב לעור או גורם אודם או בצקת בעור, יש שוב לשקול את הצורך בניתוח ואת עיתויו. בעיני, חשוב ביותר שיהיה לך רופא אונקולוג מטפל מנוסה וקבוע שירכז את הבירור, הטיפול והמעקב. דר' חיים גוטמן כירורג אונקולוגי

ד"ר גוטמן שלום, ראשית תודה על התגובה. שנית, יש התכייבות של העור. הביופסיות נשלחו לרצפטורים. הבנתי שאם התשובה תהיה חיובית הטפול יהיה הורמונלי כנראה ע"י טמוקסיפן. בינתיים לא מתכוונים לנתח בשל חשש לזיהום השתל. דעתך על כך? האם להשאר עם גוש שידוע כממאיר? דנה

דנה המלחמה לא אבודה, אך יש סכנה שמרוב עיצות ואמפטיה - תאבדי כיוון.. עליך לאמץ לך בהקדם אונקולוג זמין ואנושי ואז להתחיל לראות מה באמת קורה. אני הייתי ממליצה לך גם על ביצוע pet שזו בדיקה שיכולה לתרום הרבה. יש חשיבות רבה לבירור כל המימצאים, כי אולי בכלל התמונה לא כה רעה כפי שהיא עלולה להיראות, וישנה לכך גם חשיבות לקביעת הטיפול. אז.. שנסי מותניך והכי חשוב מצאי אונקולוג איכפתי ו.. קוי לטוב, כי יש סיבה.

שלום לכן, ככה, קצת כדי להזכיר לי שיש לי גוף ולא רק "שד" אז אוזן שמאל החליתה לטריד אותי ולהשמע עמומה משהו. הלכתי לרופא א.א.ג. והוא בדק ואמר לי שהכל בסדר, וסיפר לי סיפור על גוף ונפש, ואמר שכנראה זה חלק ממהלך המחלה והריפוי, שהרי עצב קצת עמום באוזן שווה אלף מונים סרטן בגוף (לא מצטטת מילה במילה, אלא את מה שאני הצלחתי להפנים). בכל מקרה, חשבתי שזה אולי מההקרנות, שתודה לאל הסתיימו. טוב, העמימות עברה. בנוסף, המליץ לי אותו רופא נחמד גם לקרוא זספר שאולי רובכן כבר מכירות ואלי לא? סרטן כנקודת מפנה מאת ד"ר לורנס לה-שאן. אז הנה העברתי לכן מידע. סמדר נ.ב. ולדניה - כמו דנה - גם אני מחפשת אותך ואשמח לשוחח יותר ... יש כתובת אי-מייל אשמח אם תצרי קשר.

קראתי, ואף כתבתי בקורת בהארץ על הספר.. לדעתי.. זבלני וטרחני..

אז לא ממש לקרוא אותו ?!

לא ברור לי הצורך בקריאת ספרים מדכאים על אנשים חולים. למה לא לקרוא ספרים קצת יותר משמחים ? אתן הריי יודעות איך זה מרגיש להיות חולים.

אני בת 37 עברתי למפקטומי והוצאת 9 בלוטות שהיו נקיות, הגוש בגודל 1.2 ס"מ הוצא בשלמותו, שוליים נקיים, הרופא המליץ בכל זאת - 4 טיפולי כימו אחת לשלושה שבועות ואחר כך הקרנות ובנוסף את הכדור שמפסיק את המחזור למשך 5 שנים. לפי הפתולוגיה - אסטרוגן - חיובי פרוגסטרון - חיובי HER-2-NEU - חיובי מה דעתכן המלומדת - לקבל חוו"ד נוספת, או שזה נראה בסדר. תודה וגמר חתימה טובה לכולן

היי איריס, טוב, אני לא רופאה... תשמעי מה הן חושבות, אבל: שמחה בשבילך שהבלוטות נקיות... האוקולוג "שלי" נהג בדיוק כך עם ידידה שקיבלה טיפול באותו זמן שאני, אלא שהיא קיבלה 6 אדריאמצין... אז 4 נשמע לי ממש בסדר. כל השאר זה די מה שכולן מסביב מקבלות, זו מן "שיגרה" לטעמי. יש כמה שהחליטו לא לקחת את הכדור, אני ממשיכה. ועוד באשר לחוות הדעת הנוספת - אני - בזמנו חשבתי שזה עלול רק לבלבל אותי במידה ויהיה שיוני, והחלטתי שאם הגישה והרופא ניראים לי בסדר, ויש לי כימיה עם הצוות, אז אני הולכת על ההצעה וזהו. אחרות היו זקוקות לחיזוקים נוספים ועשו כך. אז זה תמיד לשיקול דעתך. איך נראה לך הרופא, הזמינות שלו והיחס שלו אליך. אם וכאשר - איפה תקבלי את הטיפולים? הרבה בריאות, סמדר

רוב הרופאים במדינתנו, אכן היו מוסיפים לך גם כימותרפיה. אני בדעת מיעוט והייתי מסתפקת בטיפול האנטי הורמונלי (זולדקס, טאמוקסיפן). שקלי להצייעץ, אבל קחי בחשבון שהתשובה תהיה לפי היועץ.. שאלי במפורש על תרומת הכימו. ..

עד שהספקתי להתחבר נפשית ולענות דר לאופר הקדימה אותי. התלבטתי אם לכתוב לך לשמוע רק בעצתה. הלוואי שהיא היתה מציעה לי את מה שהיא מציעה לך כי אני מאוד מאמינה בה והיא מוכנה להיות אמיצה ולהגיד לך שהרווח קטן מההפסד. אם להגיד את זה בקיצור הרי שמהות הלבט במקרה שלך מקורה בגילך. אם היית יותר מבוגרת הרופאים היו תמימי דעים שאין סיבה להפציץ אותך בכימו. מפני שאת צעירה במונחי סרטן (יש לך מחזור) הם מפציצים אותך וכאן בדיוק נמצאת גם חולשתו של הטיפול: לפגום לאישה במחזור זה כל כך אכזרי וכולל בתוכו כל כך הרבה נזקים. חיזקי ואימצי.

סוף סוף מישהי עם גוש קצת דומה לשלי. שלי היה 1.8 עשיתי 6 טיפולי c n f לא לקחתי טמוקסיפן, נעשיתי פתאום נורא אמיצה ועצבנית כן גם לי היו רצפטורים מאוד חיוביים ואותו חלבון שאת כותבת עליו היה חזק מאוד מדובר כמו שאת יודעת בגידול קצת מבלבל: מצד אחד בלטות נקיות וגידול לא גדול ומצד שני החלבון המרגיז הזה. את בטח יודעת שרופאים רבים סבורים שלמדד האלימות הזה אין משמעות כל זמן שהבלוטות נקיות. לעומתם יש כאלה שטוענים שבמקרה הזה צריך להפציץ בכל הכוח. אני עצמי מסיונרית קטנה מאוד. לפעמים אני מצטערת שהובלתי את הגוף שלי בויה דה לה רוזה של עינויי כימו והקרנות מצד שני אני די מכירה את עצמי ויודעת שהבחירה בשבילי ביניים היא תמיד הבחירה שלי. עברו שלוש שנים ואת בטח רוצה לדעת מה נשאר? המחזור שלי מגמגם לגמרי ולפי מה שאני שומעת גימגום זה עוד טוב כי יש כאלה ששכחו אותו לגמרי. הלויקוציטים שלי נמוכים 3.2 וזה אומר שהכימו הצליח לפחות בדבר אחד: לחסל את המערכת החיסונית שלי. אל תיתרגשי, רק תצחקי הרבה, את בטח מכירה אותי מהפורום ויודעת שאני צינית. אני מאחלת לך הרבה כוחות וצחוקים. אם להתעקש ולהסתכל על החצי המלא של הכוס אז לפחות יש לך את הפורום הזה מה שלא היה לפני שלוש שנים. תגובות בזמן אמת זה לא מעט.

איריס, כדאי להיות מאד זהירים ביעוץ פרטני הניתן דרך הפורום. לHER2 מוגבר יש בהחלט משמעות ברורה בנוגע לסיכוי השנות, ויש לקחת זאת בחשבון בזמן המלצה טיפולית, הן של סוג הטיפול הכימי והן של סוג הטיפול ההורמונלי. עצתי לך, דברי שוב עם הרופא שלך, אם את עדיין מתלבטת פני ליעוץ נוסף. אל תחליטי לגבי טיפול על סמך המלצות רפואיות שניתנו באופן וירטואלי. שיהיה בהצלחה

איריס הי, יש לנו הרבה במשותף (חוץ מהגיל.... אני הזקנה). אנא כתבי לי את אימייל שלך לפי המייל המצ,ב. תודה.

בחלום הטוב שלי (והיו לי לא מעט בתקופה האחרונה למרות המצב) - לא חלמתי לקבל כל כך הרבה תגובות בכזה זמן מועט - אתן פשוט גדולות !!!! אז ככה, יקירותיי - אני שלא כמותכן - בת יענה, לא קראתי ולא למדתי ולא ניסיתי להבין לעומק את כל המונחים הרפואיים, ולכן אני לא ממש בקיאה בהכל. עברתי המון טיפולי הפריה והרבה ניתוחים, וגם אז, לא שאלתי אלא סמכתי על הרופאים והלכתי כמו עיוורת, וזה הצליח ואני אמא. כל זה רק בגלל שפחדתי (מודה, אני טיפוס פחדן), לא רציתי לדעת כדי לא לפחד ממה שיהיה. אבל הפעם אני יודעת מהסביבה מה ה"מתנות" שטומן בחובו מר. כימו, ולכן אני חוששת. אין לי עדיין פרטים מלאים לגבי סוג הטיפול, כי רק ביום ראשון אני אפגש עם ד"ר ברק, האונקולוגית באיכילוב, ואז אני אשמע, והפעם נראה לי שאני אשאל שאלות. ואת האומץ שאבתי מכולכן. . ונראה מה יהיה - בכל מקרה יהיה טוב - וזה בטוח!!! תודה לכ.......ו........ל.......כ.......ן !!!

מוסיפה את שני הסנט שלי... הסיכוי להפטר מהסרטן לחלוטין הוא עכשיו, כשהגידול הוא מקומי בלבד. ברגע שיש גרורה, אפילו הקטנה ביותר, הסיכוי לצאת לגמרי מהסרטן שואף לאפס. ולכן, לעניות דעתי - כל תוספת למניעת התפשטות, אפילו של תאים בודדים של הסרטן, לתוך הגוף, גם אם מדובר באחוזים בודדים - היא חשובה ואף קריטית, במיוחד בגילך. אמנם מדובר במספר חודשים לא נעימים במהלך הטיפולים הכימוטרפיים, אך ברגע שהטיפולים מסתיימים, הגוף מתאושש לחלוטין ב-99% מהמקרים, ומהר מאד שוכחים מהבחילות, מהקרחת וכו'. אותם 3-4 חודשים לא נעימים עשויים להיות אלה שיבטיחו לך אח"כ הרבה מאד שנים בריאות. תחשבי טוב לפני שאת מחליטה לוותר על כימוטרפיה. חתימה טובה והרבה בריאות.

היי דניה, אני מאד אוהבת לקרוא את אשר על ליבך ןבמרבית המקרים מזדהה עם דעותיך. אשמח מאד לשוחח איתך טלפונית אנא כתבי לי לדוא"ל שלי [email protected] כיצד ניתן ליצור איתך קשר. תודה

קודם כל תודה. אני מוחמאת. שמחה שאת רוצה להתקרב. חשבתי כבר כמה פעמים על האופציה הזאת ובינתיים אני מרגישה מן כיף לא מוסבר להיות חסרת פנים וקול ותיבת אי מייל ושם משפחה ושום סימנים פרטיים. כמו נסיעה בטרמפ, כמו פגישה שיש לה ריח של נעורים והרפתקאה. איכשהו אני יכולה להיות הרבה יותר חופשיה ועצמי כשאני בתוך הבועה הזאת שבה זה רק גודל הגוש, הפרוטוקול וכמה דעות ועוד קצת עמדות. אז עוד לא. תני לי עוד קצת להינות מהמקום הזה המיוחד. וחוץ מזה אני חברה שלך ותמיד פה בשביל לצחוק ולקטר ולהתחצף ולבכות. בהזדמנות זאת - מה זה מנגיומות בכבד?

סליחה על שאני "מתפרצת" לדלת פתוחה. המניגיומה בכבד-הכוונה להצטברות נימי דם בכבד. בערך כמו שיש ברחם מיומות (שרירנים). אצלי לא היה שינוי בגודל ההמנגיומה משך חצי שנה (בין 2 בדיקות שעשיתי) רעיה

דניה יקירתי, קחי את כל הזמן שאת צריכה ובנתיים נמשיך להיות חברות וירטואליות. אשמח שתפתיעי אותי ויום אחד אקבל ממך הודעה לתיבה הפרטית שלי. מאחלת לך המון בריאות שנה טובה וגמר חתימה טובה דנה

שלום רב , אצל אימי (בת 62)התגלה סרטן השד והיא עברה ניתוח להוצאת הגידול (שהיה קטן) יחד עם זה נאמר לה שהיא צריכה לעשות הקרנות באם ימצא שבלוטות הלימפה שלה נקיות.ואכן הם נמצאו נקיות אולם הרופא שלה ייעץ לה (כיום - כחודש אחר הניתוח) לעשות גם כימותרפיה כיוון שאולי נשארו תאים מיקרסקופיים של סרטן שלא התגלו. חששה מהטיפול הכימותרפי הוא גדול ומובן בעיקר לאור תופעות הכימותרפיה. שאלותי הן: א. היכן אפשר לקבל דעה נוספת באשר לתוצאות הבדיקות לאחר הניתוח? ב. מהן התופעות הנפוצות בשל הטיפולים הכימותרפיים? (ולא הסיכויים הקטנים לקבל כך או אחרת כמו שכתוב באתרים רבים שהפחיד מאוד את אימי). ג. מעבר לעמותת אחת מתשע מה אפשר לעשות עוד הן על מנת לדעת יותר על סרטן השד והן על מנת שנוכל לתמוך באימי ? לתשובתכם , אודה , בברכה לילך

לילך אתצודקת באמת נשמע ששוה לקבל דעה נוספת. מידע כללי על המחלה תמצאי בהמוןן אתרים וספרים, לרבות אתר העמותה, האתר של האגוזה ועוד. וגם- כולנו כאן לשאלות

שלום לילך, העברנו את שאלותייך ליועץ הפורום. לגבי שאלתך על מידע על סרטן השד - לעמותת אחת מתשע יש אתר ובו מידע רב על סרטן השד(הקישור לאתר נמצא בצד שמאל של הדף)/ דף הבית/מידע/ מידע רפואי. בברכה, צוות אחת מתשע

עברתי כריתה חלקית עם בלוטות נקיות. מדי כמה זמן רופא מבקש כי עלי לעבור בדיקת מרקרים. מאד הייתי רוצה לדעת מהי הבדיקה ומה ניתן ללמוד ממנה. מתי הבדיקה תקינה ומתי לא. מצפה לתשובה מפורטת. תודה ושנה טובה

לי לא ברור למה. מטרת בדיקות המרקרים היא לנטר טיפול במחלה ידועה ופעילה, ולא just to know אז אולי תבקשי הסבר...

שלום לכולן ולכולם ושוב אני בלילה שלפני ההיפרתרמיה הכל-גופית. לואי ארמסטרונג שר ברקע, וחיים משלים את השכלתו בקריאת עלילות תום סויר, שהוא לא טרח לקרוא מעולם, כי הספר הזה היה חלק מחובות הקריאה בבית הספר שלו. לי זה קרה עם טוביה החולב, וכשקראתי אותו, לפני שלוש-ארבע שנים, בכיתי וצחקתי, והצטערתי נורא שהמורה שלי לספרות השניאה עליי את רעיון הקריאה בו. הבדיקות היום היו טובות. החל בבדיקות הדם, המשך באולטרסאונד לכבד, שהציג צלקת של גרורה מתה (ככל הנראה, ד"ר מיז'ו אמר שאף פעם אי אפשר להיות בטוחים במאה אחוז), באק"ג ותפקודי ריאות, וכלה באולטרסאונד לב ואולטרסאונד לעור השד, שגילה שהגושישים הנוספים שמיששתי הם, כנראה (והלוואי), תגובה לעובדה שהשחזור שלי כל כך קשיח, בעוד שהגושיש שנראה סרטני שמר על גודלו (1.8 מ"מ, כלומר פחות משני מ"מ). שנינו הצענו יחד את אותו הפתרון - שאלך שיוציאו לי מעט מהנוזל שנמצא בשקית השחזור (הזמני...) כדי לרכך את השקית המתוחה שיוצרת ברקמה הדקה קרעים וצלקות, שאלה הגושישים. כמו כן, קיבלתי היום עירויים של זופרן, של גמזר ושל סלניום וזריקה מכאיבה של אוזון (מוזר קצת, לא?), בקיצור, בקושי הצלחנו להשתחרר כדי לקנות מתנות ליודפת (המנטרה שאומרים לה כשהיא קוראת לי, היא שטסנו במטוס, ונביא לה מתנות, ואתמול בערב כשדיברתי איתה ואמרתי לה שטסתי, היא אמרה: "מתנה גדולה". בחיים לא האמנתי שהבת שלי בכלל תתייחס למתנות, אבל אם זה מנחם אותה קצת, זה בסדר גמור מצידי). וגם הייתה ארוחת ערב די סיוטית. לי הרי אסור לאכול, המערכת שלי נוקתה היום, ומותר לי לשתות רק מרק צח. פתאום קציצות הירק וקלחי התירס וסלט הכרוב נראו לי מעדנים של ממש, ואפילו המרק הצח, שבחיים לא הייתי ממשיכה לאכול אחרי הכף הראשונה, היה טעים אחרי שהוספתי לו מים חמים כדי לשפר את הטעם המרוכז. ואכלתי גלידה כשיצאנו לטייל בעיירה, ואני, שממש לא חסידה של גלידה, נהניתי מכל לק. זאת ההזדמנות היחידה שלי לאכול סוכר לבן ורעיל, ביום שלפני הטיפול, ופתאום, תוך כדי המשך הטיול, נבהלתי מהרעיון שאולי בסוף לא יעשו לי את ההיפרתרמיה הכל-גופית, וסתם הערתי את תאי הסרטן לפעילות, אבל הסבירות לכך היא לא ממש גדולה, אז נרגעתי מהרעיון. ד"א הופתעתי לגלות ש"קוגל" זה כדור. כך היה כתוב (בגרמנית, כמובן): קוגל 0.70 אירו. בכלל מצחיק לשמוע (הרבה) מילים בגרמנית אנחנו מכירים: "שפריצן" זה להזריק. "שפיצן" - חודים, ועוד ועוד. ואגב סוכר לבן, הגענו לכאן יחד עם שני זוגות של ישראלים - ת' ובעלה ואפרת ודקלה בתה (שסיפרתי עליהן כאן). כבר בנסיעה לכאן אפרת אמרה שאני "אהרוג" אותה, כי לאחרונה היא זללה עוגות וגלידות בלי סוף, ודקלה סיפרה שהיא ממש לא הצליחה לעצור בעדה. רק אחרי שאפרת נוכחה לדעת שהמרקר CA-15-3 ירד פחות מהצפוי ושגם שני המרקרים האחרים עדיין גבוהים, היא החליטה לקחת את עצמה בידיים. אני מקווה שהיא תעמוד בזה. אני באמת השתדלתי לא להטיף לה, אבל מתישהו לא הצלחתי לעצור בעד עצמי, והצעתי לה שבכל ביס כזה היא תחשוב שהמחיר שלו זה עוד חודש פחות בחיים. אני רוצה להאמין שלא הייתי אכזרית מדי. ועוד (בתוספת לסיפורים מהפעמים הקודמות) סיפור גרמני מוזר קצת. הנערה, בת ה-17, שערכה לי את האק"ג ואת תפקודי הכבד - שכבר בפעם הקודמת התפעלה מכך שהספר שאני קוראת "הפוך", ושיש בספר אותיות שהיא מעולם לא ראתה, וששום דבר לא התעורר אצלה כשאמרתי לה שאני מישראל, ושהשפה שלי היא עברית - שאלה אותי היום מה משמעות שבע הטבעות הקטנות שעל השרשרת שלי, ואם זה משהו בדומה למה שיש לה, וסימנה על הצלב הגדול שעל השרשרת שלה. עניתי בשלילה, שאלתי אותה לגבי דתה, והיא ענתה שהיא "קתוליש", אמרתי שאני ג'ואיש, ושוב היא לא הראתה שום סימן שהיא יודעת מה זה, ואז הצעתי שבתום הבדיקה אצייר לה את הסמל שלנו. עוד באמצע השרטוט של מגן דוד היא פלטה: "יודן". הייתי המומה. את זה היא כן יודעת. ועוד משהו על גרמנים - היום עברנו שוב ליד אנדרטה קצת מוזרה שבנו כאן: מין כן אבן, בצורת תיבה גבוהה, שעליו מפוסל אריה, בצד אחד של התיבה מובלטים המספרים 1939, בצד השני 1945. זוהי, כמו שדי ברור לנו, אנדרטה לחלליהם מימי מלחמת העולם השנייה, רק שלא היה נעים להם לכתוב ולפרט איזה משהו לזכרם... טוב, אני פורשת לומר תפילה-שתיים ולישון, נשתמע אחרי הטיפול, ענת

בהצלחה חמודה, ושתהיה לך המון אופטימיות. תשאלי בבקשה אם שימוש במוצרים שמותרים לחולי סוכרת מותרת לחולי סרטן (או מבריאים מסרטן..) תודה. מתפללת גם בשבילך.

לענת היקרה, לא הספקתי לומר נסיעה טובה ובהצלחה - הייתי "קצת" עסוקה עם עצמי, סיום הקרנות בשעה טובה, והחגים והמשפחה. אז, רציתי לשלוח מפה חיבוק עז, והרבה הרבה כוחות. כן, הגרמנים מבינים "יודן" יותר מכל דבר אחר, אבל גם ירושלים, ואין מה לעשות, לי יש תמיד משקעים שאני מדברת איתם. אני בטוחה שיודפת תקבל את המתנה הגדולה ביותר - אמא בריאה - בקרוב. חזקי ואימצי, סמדר

ענת, שיעבור במהירות ובקלות , האופטימיות שלך מדהימה. שתהיה חתימה טובה ושנה טובה.

אני בת 42 ועכשיו אני באמצע טיפולים, קניתי את הספר החדש שיצא "כימו יקירי" ואני רוצה לציין שהוא מאוד עוזר לי, גם חיש את כל מה שצריך לדעת וגם ההתמודדות הנפשית של המחברת תרמה לי. אני ממליצה לכולן.

ירדנה, אני חולה "חדשה", קיבלתי את הספר מחברה ונדהמתי לגלות שאני לא הראשונה שחשה כפי שאני חשה, כמו כן הספר נתן לי גם דוגמא לאפשרות להתמודד עם הקטסטרופה האישית שלי וסיבות לאופטימיות.