פמרה- פגיעה במערכת החיסון?

אני בריאת סרטן כבר כ6 שנים עברתי למפקטומי+ הקרנות+ כימו אחרכך טמוקסי וכיום נזה3 שנים פמרה כל וירוס הכי לא וירוסי מרתק אותי למיטה מסתבך לדלקת ריאות ןבנס אני מסיימת עם המחלה ומתפללת שלא יהיה סיבוב שני או אפילו שלישי באותה עונה לא היה כך קודם גם הפמרה בפני עצמה עושה שמות לא קטנות עייפות קשה חוסר חשק תתארנה לכן שמחמת העייפות הקשה ביטלתי טיסה לניו זילנד האם זה כך גם אצליכן יש פיתרון? תודה חני

אני חושבת שיש בזה המון. רק חבל שאף אחד לא טורח לבדוק ולשמוע מה שיש למשתמשות לומר. ומצד שני, יתכן שלא רק הפמרה היא זו שגורמת לכל התופעות, אלא הכימו שקדם לה. אגב, אני הפסקתי לאחרונה את השימוש אחרי שנתיים וחצי, וכל יום מתפלאה מחדש עד כמה שפמרה היתה לא נחמדה. דבירם שלא סמתי לב או לא שייכתי לכדור. אני מתפקדת הרבה יותר טוב מנטאלית, פחות עייפה, אין כאבים ברגל ( הייתי ישנה עם תחבושת אלסטית או לא ישנה בגלל הכאבים. הרופאים הציעו כשורים נגד כאבים, אני חשבתי שזה יורת מד לוקחים כדור ועוד כדור ומעמיסים על הגוף עוד ועוד בלי סוף. להשקפתי - בלבד- הנושא של הכדורים הללו לא מספקי נחקר בצורה אובייקטיבית (שלא על ידי אותה חברת תרופות שמייצרת) ואין מספקי מעקב אחרי תופעות לוואי אצל המשתמשות. בכלל כל המשפה הזו של מעקבי ארומטז= מי יודע מה יהיו הנזקים ארוכי הטווח שלהם עלינו? אף חד! אין מספיק ניסיון, וגם כשיש לנו תופעות לוואי - אין מי שירשום וידווח. הצעה לאחת מתשע: לפתוח נושא של פניות של נשים על תופעות לוואי, ולרשום ולהעביר לכל היצרניות ולבדוק מה עושים עם זה. שנהיה בריאים,

שלום חני לא ברור לי מדוע יש לך דלקות ריאה חוזרות. מאחר שקיבלת כימותרפיה לפני 6 שנים - היום אינך צריכה להיות במצב של דיכוי חיסוני. לגבי העייפות וחוסר חשק - אכן התרופות מסוג מעכבי ארומטז יכולות לגרום לכך אך לרוב לא מדובר בבעיה קשה. רוב המטופלות מסתדרות מצוין וממשיכות לתפקד ולטייל. את מבינה כמובן שהטיפול חשוב וחבל לוותר עליו. הייתי שוקלת לנסות לעבור לתרופה אחרת מאותה קבוצה, למשל ארומזין, ולראות איך תרגישי איתה. לפעמים הסבילות לתרופה אחרת יותר טובה והאפקט אותו אפקט מבחינה אונקולוגית. בהצלחה

ליבי איתך! מאז שאני עם הפמרה סובלת מאד מעייפות, לא עורכת קניות, לא יוצאת לאירועים (הגוף פשוט לא עומד בזה). כל וירוס החי קטן מוציא אותי מאיפוס לחודש. אין כאן פגיעה רק במערכת החיסון אלא בעוד אלמנטים המשפיעים על התיפקוד היומי. מכיוון שלא היתה לי אוזן קשבת אצל האונקולוגית המטפלת עברתי לרופאה שניה ושלישית שכל אחת מהן ביטלה את טענותי והמליצו על תרופות נוגדי דכאון. מיותר לציין שתרופות נוגדי דכאון לא הביאו לי את ה"כוח". החלטתי לקחת את הנושא של איכות החיים שלי בידים, החלפתי לארומזין חצי שנה ואחר-כך ארימדקס חצי שנה. הכל אותו דבר! הפסקתי לשבועיים את התרופה והחייוך עם הכח חזר אלי. במקביל חיפשתי באינטרנט רופא שאולי יביא לי את הישועה. הלכתי פרטי ואכן לאחר שבדק אותי סיפר שהוא מכיר מקרים כאלו ובאישורו כל 5 ימים אני עושה יום הפסקה. זה המינימום שיכול טיפה לעזור. אני מבינה שאת כבר לקראת הסוף, אז תחזיקי מעמד עוד מעט ואת אומרת ביי ביי לפמרה.