לאנה - טיפול בזומרה
דיון מתוך פורום סרטן השד
אנה היקרה שלום, מוצאת לנכון לעדכן אותך בהתפתחויות ובהחלטתי באם להשתתף במחקר הבודק יעילות זומרה כטיפול מונע אחת לחצי שנה לנוטלות מעכבי ארומטאז.. ובכן הגעתי לאונקולוג עם כל הבדיקות (מעולה. כמו בספרים), כולל בדיקת צפיפות עצם 92%( בעמוד שדרה ו-97% בעצם הירך) ובנכונות לנסות את מזלי בהגרלה להשתתפות במחקר כאשר התשובה אם עליתי בגורל או לא אמורה להינתן מייד. להפתעתי, משביקשתי את המירשם הראשון לארימידקס (לאחר שנתיים וחצי עם טמוקסיפן) אמר האונקולוג שהמחקר מתייחס לנוטלות פמרה בלבד. לזה לא התכוננתי כי חשבתי שאעבור לארימידקס. ביקשתי זמן קצר להחלטה. שוחחתי עם האחות הראשית הצמודה לכיכורג שלי ושמכירה אותי היטב ובעצה אחת איתה הוחלט שפמרה אינה מתאימה לי, היא בדרך כלל ניתנת לנשים מבוגרות יותר שהיו במנופאוזה עוד לפני סרטן השד ועדיף לי להשתמש בארימידקס גם אם לא אטופל בזומרה שמלכתחילה היו לי ספיקות לגביה ולאור מצב צפיפות העצם שלי ומצבי הבריאותי הכללי ופעילותי הספורטיבית האינטנסיבית - יספיק לקחת תוסף סידן+ויטמין D. להווי ידוע לך, אותו מחקר מעניק רק שנתיים את הזומרה ואין כל וודאות שהוא אכן מונע אוסטיאופורוזיס למי שנוטלת מעכבי ארומטז ושלא היה לה סרטן גרורתי. הרי את זה בדיוק רוצים לבדוק במחקר. ומה קורה לאחר מכן? לאלוהים פתרונים. יצאתי בתחושת הקלה - לאחר מעגל שלם של בירורים הגעתי למעשה, גם מתוך אילוץ, לתחושה האינסטינקטיבית שלי הראשונית שבמבט לאחור על חיי היא ההחלטה האינטואיטיבית הנכונה ביותר בשבילי. אז קדימה לארימידקס שלאחר שנתיים וחצי טמוקסי הוא יעיל עוד יותר במניעת הישנות הסרטן ויש לו פחות תופעות לוואי. וקדימה לחדר הכושר, כרגיל, שגם מפריש אנדורפינים לשיפור מצב הרוח וקדימה לתזונה עטירת סידן (הוי, כמה שאני אוהבת גבינות ויוגורט!!) וקדימה להתעסק בדברים שאני אוהבת במקום להתרוצץ כל הזמן בין רופאים לביקורת כזו או אחרת. חוץ מטיפולים הכרחיים - התעסקות בדברים שאוהבים היא תוסף רב עוצמה למניעה, להישנות ולאיכות חיים! פרי
פרי היקרה שלום, תודה רבה לך שבחרת לעדכן אותנו. כמובן שאני זוכרת את ההסתייגויות שלך לקחת חלק במחקר זה. זכור לי גם כי חרף הסתייגויות אלו בדקת את כל האפשרויות העומדות לפנייך ופנית לספר חוות דעת ועל כך אני רוצה לחזק אותך. אכן אירוני כמה לעיתים אנו מתכננים דבר מה, בודקים, מתלבטים ומתדיינים כאשר מסתבר שההחלטה לא הייתה בידנו כלל. דווקא מעניינים אותם המקרים בהם ההחלטה הסופית תואמת את האינסטינקט הראשוני שהיה לנו. מדברייך משתמע כי הוקל לך שלא תצטרכי לקחת חלק במחקר זה. אני מאמינה כי את גם שלמה עם העובדה שאת מצידך היית אקטיבית, אספת את כל המידע הרלוונטי והתמודדת עם ההחלטה ובחירה לא פשוטה. אני מאחלת לך רק בריאות, אנה
ותודה גם לך על האמפטיה והליווי. יחד עם זאת נראה לי שההחלטה שהייתי אמורה לקחת אינה כה גורלית. אני קוראת סיפורים של חולות סרטן שעומדות בפני מצבים קטסטרופליים והחלטות באמת גורליות. המקרה שלי הוא קל לעומתן והיציאה הזו מתוך עצמי בהחלט מהווה גורם נוסף להתייחסות המפוכחת והבריאה שלי למחלה שחליתי בה ואיננה עוד. חג פורים שמח! פרי
מנהל פורום סרטן השד
