פורום פוריות חברתי - תמיכה

שלום וברוכים הבאים לפורום החדש שלנו. אי-פריון הוא מחלה שאחד מכל ששה זוגות סובלים ממנה, ובכל זאת היא כנראה המחלה היחידה שהסובלים ממנה יזכו לשמוע מסביבתם הערות בנוסח: "זה הכל בגלל הלחץ. רק תרגעו ותכנסו להריון" או "מה, צריך ללמד אתכם איך לעשות את זה?" – תוך קריצה מבינה-עניין. במדינה בה "פרו ורבו" הוא לא רק ציווי דתי אלא אתוס לאומי של ממש, הסביבה מצפה מאיתנו להתחיל למחרת החתונה להרות וללדת ילד בכל שנתיים עד שנמלא את מכסת הילדים המקובלת במגזרנו (שניים או שנים-עשר) ומתעניינת במצב הרחם והשחלות מבלי להסס לשאול אם גודל לנו כבר משהו שם בפנים, ואם לא - מדוע. לא יפלא, אפוא, שאי-הפריון מקבל משקל רגשי נוסף על זה שקיים כבר ממילא - הכמיהה לחבוק כבר תינוק, המלווה בתחושות קשות של כשלון ובגידת הגוף, אובדן שליטה, עצירת החיים, קנאה, אשם ותסכול. ומעבר לכל - תלויה מעל הראש בכל רגע נתון עננה כבדה של עצב עמוק שלא מאפשרת להנות באמת מהחיים הנעים במעגל מייאש מחודש לחודשו – ולצידה השאלה הגדולה: מתי הסיוט הזה כבר ייגמר? אני הייתי שם, במשך כמה שנים טובות. מעקבי ביוץ שלא נשאו פרי פינו את מקומם למסלול המלא של טיפולי הפריון: בדיקות, איקקלומין, הזרעות, זריקות ולבסוף הפריות מבחנה. החודשים שחלפו הפכו לשנים, ותשובה שלילית אחת רדפה אחר חברתה. אפילו תשובה חיובית ראשונה שהרימה אותנו למחוזות של אושר נשגבים התחלפה במהרה בנפילה קשה וכואבת כאשר ההריון הסתיים, לדאבוננו, בהפלה מוקדמת. בסופו הטוב של הסיפור ציפה לנו זוג תאומים מתוקים ומקסימים, אך הדרך הקשה הזו לא נשכחה, על כל קוציה ודרדריה. והנה אני כאן, על מנת לחלוק איתכם את נסיוני העשיר, לצערי, מזווית מבטה של מטופלת פריון לשעבר. את הידע הרפואי בנושא הפריון תקבלו מהפורום השכן של פרופ´ זיידמן, אבל כאן תוכלו למצוא תשובות לכל השאלות האחרות שמציקות לכם: • איך שומרים על שפיות בכל התקופה הזו? • כיצד משלבים טיפולים וקריירה? או: האם החיים חייבים להעצר? • מה אומרים לסביבה? למי מספרים על הטיפולים? • כיצד (והאם) שומרים על קשר עם חברה שהרתה חודשיים אחרי החתונה ושנתיים אחרי שאנחנו התחלנו לנסות, והאם ניתן לפרגן לה מכל הלב? • איך מתחמקים מברית המילה של האחיין מבלי להסתכן בנידוי משפחתי? וכל שאלה נוספת שתעלה בהקשר הזה, כמובן. ובעיקר, הפורום נועד להעניק אוזן קשבת שבאמת מבינה, כתף לבכות עליה ויד חמה שתאחז בידכם עד ליום בו תגיעו גם אתם לסופו של המסע, בו תראו את המראה היפה ביותר בעולם – הבהוב מרצד על מסך האולטרסאונד המצביע על ליבו הפועם של האוצר החדש שלכם הנובט בקרבכם. ברוכים הבאים לשהות קצרה מהסיבה הנכונה! לכניסה לחצו - פורום פוריות
14651 הודעות
9574 תשובות מומחה

מנהל פורום פוריות חברתי - תמיכה

01/01/2010 | 09:30 | מאת: אונה

היי, אתן יכולות לרשום אותי לתוכנית כחצי מטופלת של ברקוביץ הייתי אצלו אך חזרתי לגור בצפון... נכון יש בדיחות פרטיות כאלו עם הבעל על כל נושא הטיפולים שרק אנחנו יכולות להבין? אפשר לעשות גם תוכנית סאטירה על כל המצב. בכל מקרה שיהיה שבת שלום

01/01/2010 | 09:48 | מאת: ריקי

את גרה בצפון? איפה את מטופלת? עזבת את ברקוביץ בגלל המרחק? חופשי יש מלא בדיחות פרטיות!! בעלי אמר לי השבוע- תארי לך שברקוביץ היה מסכים לקבל מטופלת בתנאי אחד- שאם ייצא בן- יקראו לו אריה (על שמו) ואם בת- אז פנינה (אישתו) מה יהיה עוד כמה שנים במדינה? כולם ייקראו אריה ופנינה- לא יהיו שמות אחרים בעולם.. חחחח הוא קורע אותי עם השטויות שלו. יש לנו גם מלא זמן להמציא שטויות ולצחוק- זאת הדרך שלנו להעביר שעתיים נסיעה.. דרך אגב, מתי הבטא שלך? בהצלחה שבת שלום ממי

01/01/2010 | 11:53 | מאת: רבקה

ריקל'ה אני בטוחה שתצליחי להמציא משהו מקורי... אולי תנסי להגיש את הרעיון לערוץ 2? אולי אפילו ארז טל יהיה המנחה! חחחחחחחחחחחחחחחחחחחח......... מה איתך? מה את מזריקה בימנו? בטח חומר טוב... אונה יקרה - מתי הבטא? איך רמת הלחץ? אני מקווה שנרגעת קצת. יאללללהההההההה אני עפה למטבח להתחיל לבשל! יקירותיי נשתמע במוצ"ש. שבת שלום, נשיקות וחיבוקים רבקה

01/01/2010 | 09:27 | מאת: כרמלה

שלום לכם ושבת שלום הייתי רוצה לשאול בבקשה אם מישהי ניסתה לעשות בן או בת לפי ימי הביוץ והשטיפות למטה בהתאם למין הרצוי והצליחה, האם מישהי יודעת משהו בקשר לביצית בשחלה האם זה נכון שבחודש שהביצית יוצאת לשחלה ימנית זה בן ולשמאלית זה בת. תודה מראש על התשובות.

01/01/2010 | 23:48 | מאת: דורה

שיהיה לך בהצלחה! אנחנו כאן נשמח לכל מה שיבוא העיקר שיבוא כבר ויהיה בריא. זהו פורום של נשים בטיפולי פוריות. בגדול- דיאטה וימים סמוכים או רחוקים מהביוץ יכולים לעזור, אבל בגדול עוד יותר- יש לך סיכוי של 50 50.

31/12/2009 | 20:32 | מאת: ריקי

נהיינו כאן מאפייה - כל המטופלות של ברקוביץ חחחחחחחחח מה חדש אצלך? יום שני אני אני אצל ברקוביץ- ייצא לך גם אולי?

31/12/2009 | 21:15 | מאת: רבקה

מה קורה מאמי? חזרת טרייה ורעננה מאילת? באמת מאפיה... אולי כדאי לשקול לשנות את שם הפורום לתמיכה למטופלות ברקוביץ.... :-) ביום ראשון אני אעשה בדיקת דם ואשלח לו את התוצאות. אז כרגע אני לא יודעת מתי הוא יזמן אותי לא"ס. בכל אופן אעדכן אותך.

31/12/2009 | 21:21 | מאת: ריקי

בעסה לחזור לשגרה היה כזה כיף!!! בא לי לפתוח קבוצה בפייסבוק ולקרוא לה "גם אני מטופלת של ברקוביץ" נראה לי יצטרפו 89354 בנות חחחחחחחח יש לו מלא מטופלות לא יודעת מתי הוא נח... יופי תעדכי יום ראשון מה הוא אמר לך.. לילה טוב מי אמור

31/12/2009 | 20:09 | מאת: אונה

ערב טוב בנות, השבועיים עוברים לאט, היום הייתי אצל הרופא לאחר בדיקות והוא הוסיף לי מיקרופרין לתמיכה, האם מישהי לקחה? בכל מקרה לא בשביל זה נכנסתי, אני ממש ממש בלחץ, לחץ ומתח שאני מרגישה אותם בגופי בכל רמ"ח איברי במיוחד בבטן התחתונה ואני כ"כ מפחדת שהמתח הזה יכול לפגוע בי. אוף, כבר אין לי כוחות, כל היום מחפשת סימנים, זה מחרפן, למה זה צריך להיות כ"כ קשה? אני מרגישה שהלחץ הזה הורס לי את הבריאות, לי ככה..... הייתי צריכה לשפוך שתהיה לכולנו שנה טובה.......

31/12/2009 | 20:30 | מאת: ריקי

אונה יקרה, אני מבינה את המתח הזה- כל טיפול עוברת אותו מחדש. אבל אני גם יודעת שזה לא בריא ולא עוזר- אז משתדלת לחשוב על דברים אחרים (אני יודעת שזה קשה אבל אין ברירה!!) כנסי למערכונים או סדרות מצחיקות באינטרנט- תצחקי קצת, תשכחי, תשתחררי. צאי להליכה קצרה תעשי משהו שאת אוהבת- אבל באמת תשתדלי לשכוח מהבדיקת דם. המתח לא עוזר לכלום!! לילה טוב נשמה

31/12/2009 | 21:04 | מאת: אונה

היי ריקי, תודה, על העידוד, אני בדיוק רואה את העונה השנייה של רמזור באינטרנט, כדאי לך גם.... יש ימים שלא משנה מה אני אעשה הלחץ בגוף לא עוזב! לילה טוב ונעים שתהיה לך שנה טובה ופורייה

31/12/2009 | 21:11 | מאת: רבקה

כולנו שונאות שאומרים לנו את זה (אישית - האדם הבא שיגיד לי את זה יחטוף כאפה!) אבל הנה זה בא: את חייבת להרגע!!! אני יודעת שהמתח קשה, ואי אפשר להפסיק לחפש סימנים (רגישות בחזה, בחילות, וכו' וכו' וכו'). מאז שהגעתי לפורום הלחץ ירד משמעותית, ובכלל מאז שהחלטתי שאני לא שומרת את זה יותר בבטן ולא מתביישת לספר למשפחה וחברים הוקל לי מאוד. יש ימים שאפילו אני מוצאת את הצד המצחיק שבטיפולים... יש לי ולבעלי כמה דברים מצחיקים שהמצאנו, אבל לא נעים לי לספר.... אני מאחלת לך שתמצאי נחמה ודרך מהירה וטובה להפחית את הלחץ.

01/01/2010 | 23:46 | מאת: דורה

את המיקרופרין אני לא מכירה באופן אישי מהטיפולים. את הלחץ דווקא כן. המתח הזה לא בריא באופן כללי כי להיות במתח לא עושה טוב לגוף. אבל בקשר לטיפולים- אל תדאגי, המתח לא יפגע בסיכויי ההקלטות. המתח עלול לפגוע בסדירות הביוץ אבל את העניין הזה כבר עקפנו מזמן לא? את הדברים האלו אני אומרת ממש לא על דעת עצמי אלא אחרי ששאלתי רופא מומחה לפוריות את השאלה שמטרידה אותנו כל כך הרבה פעמים- אם המתח לא יגרום לזקיקים לא להתפתח כראוי, או להריון לא להקלט. אז לא. ובגדול- מתח הוא מצב נתון בטיפולים. גובל בסטרס ממש ולפעמים כבר שם. לכן זה מה יש ועם זה אנחנו ננצח. וגם את!! מחזיקה לך אצבעות הכי הכי שאפשר&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&& סוף שבוע נהדר ומרגיע, דורה.

02/01/2010 | 21:09 | מאת: נועה

הבנות שחררו לך קצת לחץ אני מקווה! המיקרופירין נועד לדלל דם, זה אמצעי נוסף לנסות ולהבטיח השרשת עוברים, יש שטוענים שדילול דם עוזר לזה. קחי עוד קצת אנרגיה לשחרור לחצים ~~~~~~~~~~~~~~~~~~ לילה טוב ושבוע נפלא נועה

31/12/2009 | 18:33 | מאת: שרית

שלום, אני חדשה בכל העסק ואשמח לקבל מידע מכל הנשים המנוסות והמקסימות שיש בפורום הזה. אני בת 32 נשואה 10 שנים ויש לי בן אחד בן 8.5 שנים, אני התחלתי לטפל אצל ברקוביץ' כרגע הכיוון הוא הפריה חוץ גופית הוא נתן לי זריקות ובדיקות דם נגד צהבת ואיידס + בדיקת דם ביום של המחזור. אני רק לא הבנתי כמה זמן אני צריכה להמשיך עם הזריקות, הוא נתן לי מרשם לכמות גדולה, ובנוסף אני חוששת שאני לא אקבל מחזור בתאריך המיועד, אז מה עושים? בנוסף ביום של המחזור אני צריכה לעשות גם אולטרסאונד. שמעתי מנשים שעברו תהליך דומה שיש 2 סוגים של זריקות. אשמח לתגובה. תודה מראש :)

31/12/2009 | 19:58 | מאת: ריקי

שלום שרית, גם אני מטופלת אצל ברקוביץ- את בידיים טובות. הילד הראשון- גם מטיפולים? מה הבעיה שבגללה הגעתם לטיפולים? הבדיקות דם של הצהבת- זה כי השאיבה בהרדמה- וחייבים לבדוק את סוג הדם שלך והמוגלובין וכל שאר הבדיקות שהוא רשם לך.. בטח תזריקי בהתחלה דקפפטיל בערך שבועיים שלוש ואחר כך גונל או פיורגון ולפני השאיבה גם אוביטרל. אין לך מה לדאוג- המחזור יגיע, גם אם לא בזמן בסוף הוא יגיע-ברקוביץ יודע מה הוא עושה.עושים כל יומיים שלושה בדיקת דם וא"ס ולפי זה הוא מכוון אותך מה להזריק. האולטרסאונד במחזור- זה הקטע המפדח- אבל שטויות הוא בטח רגיל לזה אין לך מה לדאוג הפעם הראשונה שברקוביץ עשה לי א"ס הייתה שהייתי במחזור. המון בהצלחה

31/12/2009 | 21:02 | מאת: רבקה

שלום שרית, אני מסכימה עם מה שריקי כתבה, ברקוביץ הוא אלוף ויודע מה הוא עושה. תספרי לנו קצת על עצמך, למה אתם בטיפולי פוריות? הילד הראשון גם מטיפולים? גם אני עברתי א"ס בזמן המחזור (מספר פעמים), לא כל כך נעים, אבל שטויות, הוא עושה את זה כל יום!!! בהצלחהההההההההההההה רבקה

01/01/2010 | 10:32 | מאת: שרית

תודה על התשובה המהירה, הבן שלי נולד מהיריון ולידה טבעית, הבעיה היא שהזרע חלש (משהו כזה), פשוט קיבלתי מהרופא מרשם ל-28 זריקות וביום של המחזור הוא ביקש ממני לעשות בדיקת דם, אני לא יודעת אם המחזור יתעכב, אני אמורה להמשיך להזריק? ובכלל בגלל שאני מטופלת דרך קופ"ח אין לי קשר ישיר איתו, לכן קבעתי תור כדי לשאול עוד שאלות. חוץ מזה הייתי בטוחה שאת האולטרסאונד אני עושה בקופת חולים, גם לא ברור לי אם אני חוזרת אליו ביום של קבלת המחזור? אשמח אם תכתבי לי שוב והרבה תודה על התגובה המהירה, התחושה שיש כ"כ הרבה נשים שחוות את אותה "חוויה" גורמת לתחושת הבנה כללית.

31/12/2009 | 14:00 | מאת: שגיא

שלום לכל חברות וחברי הפורום, אני מתנצל אם אני מטריד מישהו על ידי פרסום הודעתי כאן , אך לא הצלחתי להשיג את מנהלי הפורום לפני פרסום ההודעה. לאחר כשלוש שנים של טיפולי פוריות שאני וזוגתי עברנו ובמסגרת לימודיי באוניברסיטה אני כותב עבודה על הנושא. על מנת לקבל תמונה רחבה יותר על הנושא וכיצד הוא נחווה בעיני נשים וגברים שעוברים טיפולים, אשמח להפגש עם נשים שעוברות טיפולים למען ראיון לא פורמלי של כשעה וחצי כדי לשמוע את סיפורן. כמובן שהנתונים האישיים לא מפורסמים בעבודה והדיסקרטיות נשמרת. במידה ומי מכן מוכנה להפגש עימי, אשמח אם תיצור עימי קשר במייל: [email protected] תודה, ואני מתנצל אם הודעתי פגעה במישהו כאן. שגיא

31/12/2009 | 14:13 | מאת: ריקי

מה אתה לומד? חייב להיפגש? אי אפשר שתשלח לנו את השאלות במייל ונענה? כי אם כן אני מוכנה לעזור..

31/12/2009 | 14:37 | מאת: שגיא

היי ריקי, תודה על התגושה. העבודה נעשית במסגרת לימודיי סוציולויגה ואנתרופולוגיה. חשבתי על האפשרות של שליחת שאלות ואם לא אמצע מרואיינות אוי אלך לכיוון הזה אך הבעיה בשליחת שאלות מובנות מראש היא שהתשובות שאקבל הן על פי השאלות שהגדרתי מראש ואילו בראיון/שיחה הנושאים יכולים לזרום לפי הכיוון של המרואיין.

31/12/2009 | 12:44 | מאת: לי האחת והיחידה

רציתי לומר לך שאני שמחה שפגשתי אותך כאן בשנת 2009 מעבר למסך. אני מאחלת לך באופן אישי שהעשור הבא יביא פריצת דרך בחיים שלך ושתזכי לאושר ולשמחה והגשמת חלומות. שדרכך בחיים תהיה קלה יותר וכל הקושי יהיה מאחורייך ושמחת החיים וההצלחות הגדולות יהיו לפנייך. אוהבת אותך מכל הלב ומאחלת לך את הכי טוב שאפשר נשיקות לי

31/12/2009 | 14:18 | מאת: ריקי

את פשוט חמודה שבא לי לחבק אותך!!! תודה על כל האיחולים ובע"ה בקרוב אצלך טיפול הבא את מבשרת לנו על הריון עם תאומים ואני יצעק לך כזה קולולולו.. שתשמעי אותו מדימונה גם אני מאוד מאוד מאוד...שמחתי שהכרתי אותך ואת כל הבנות המקסימות בפורום המדהים הזה. אוהבת המוןןןןןןןןןןןןןן ריקי

31/12/2009 | 09:57 | מאת: לי האחת והיחידה

הי בנות יקרות, לפנינו שנה חדשה ובעצם עשור חדש. מאחלת לכולנו שנה 10! הצלחה בכל התחומים וכמובן היריון בקרוב קרוב. תכלה שנה וקללותיה ותחל שנה וברכותיה. HAPPY NEW YEAR LOVE לי

31/12/2009 | 10:06 | מאת: דורה

מצטרפת לאיחולי 2010: שבשנה העגולה הזו תזכה כל אחת פה להתעגל ולפרוש באושר מהפורום. תחגגו, כי בשנה האזרחית הבאה תהיו עסוקות בחיתולים ובציצים ובמוצצים ובכיף גדול. בעזרת השם. אוהבת, דורה.

31/12/2009 | 08:41 | מאת: הופ

אוי בנות יקרות ואהובות ... אני קוראת את ההודעות שלכן ויש לי דמעות בעיניים ..... לא מכירה אף אחת מכן באופן אישי ומרגישה כל כך קרובה לכולכן... מאחלת לכולכן הרבה הרבה הרבה אושר ואהבה ..... ושב"ה השנה הזו נחבוק כולנו תינוקות בריאים ... כ ו ל נ ו !!! אני אמשיך לעדכן אתכם .... אוהבת אתכן המוווווווןןןןןןןןןןןןןןןןן!!!!!

31/12/2009 | 09:25 | מאת: דורה

כפרו'ש, את כל כך מתוקה, דמעות בעיניים עכשיו זה גם מההריון... הורמונים ת'יודעת... (((-: אני צוחקת כמובן. כתבתי לך למטה יותר, וראיתי שיש גם שרשור קולולוש ותכף אצטרף גם אליו. כי צריך לחגוג לך בכל מקום! עשית את זה ואת עושה את זה ואת תמשיכי לעשות את זה ותהיי אמא נהדרת להופ ולפיית' היקרות שסוף סוף הבינו את מה שכל שאר העוברים לא הצליחו להפנים- אין עלייך, את מציאה ושווה ביותר להשתקע פה ברחם במטרה להשאר עד ללידה במועדה. ואנחנו נמשיך להתפלל את התפילות הכי מדוייקות בשבילך. (איזה קטעים יהיו אם בסוף הופ ופיית' יהיו בכלל בנים? לא?). אוהבים אותך פה בחזרה המוווווווווווווןןןןןןןןןןןןןןןן גם כן. סוף שבוע מקסים לכולך- לך ולמטען היקר שברחמך. }}{{ דורה.

31/12/2009 | 09:53 | מאת: לי האחת והיחידה

איזה כיף לסגור את השנה בהודעות משמחות. זה מזכיר לי שבדיוק לפני 3 שנים באתי לפורום והודעתי שאני בהיריון וזו הייתה בשורה משמחת לסוף שנה. לצערי, לא הצלחתי לשחזר את ההצלחה בסוף שנה זו. תעדכני לגבי האולטראסאונד. שיהיה בהצלחה ובכיף!!! אוהבת אותך מאוד לי

30/12/2009 | 23:04 | מאת: נועה

מצטערת על מיעוט הופעותי בזמן האחרון, יש לי קצת צפיפות בלו"ז... לא אהיה פה חמישי עד ראשון. מקווה לשמוע רק בשורות טובות! סופ"ש מקסים! נועה.

31/12/2009 | 07:26 | מאת: ריקי

סחתיש עליך נועה איזה כיף, אילת- אני כבר מתגעגעת לשם... תהני, תבלי, תעשי חיים ממי אחלה סופ"ש

31/12/2009 | 09:39 | מאת: דורה

סעי לשלום נשמה שלי, תהני, תתחממי, תשחי עם הדולפינים, ותעשי כיף חיים! היידה, כי כשאת חוזרת את בהריון ועד החופשה הבאה באילת... הו, יקח זמן, שלושה ילדים קטנים זה לא פשוט.. טפו, טפו, טפו, מהפה שלי לאלוהים (זה יותר קרוב כאן, כמו שאת יודעת). אוהבת אותך מליונת'אלפים. דורה.

30/12/2009 | 20:30 | מאת: אושרת

אני חדשה באתר וטוב לדעת שיש עם מי להתייעץ..זה החודש הראשון שקיבלתי טיפול באיקקלומין,ביום ה-14 קיבלתי אוביטרל והכול התנהל כשורה.לאחר 12 ימים התחלתי להרגיש תחושות מוזרות ועשיתי בדיקה ביתית שיצאה חיובית.כך גם ביום ה-13.אבל השמחה היתה מוקדמת..ביום ה-14 מהזריקה ביצעתי בדיקת דם שיצאה שלילית.המחזור טרם הגיע,הכאבים לא עוברים והיום אני 19 ימים לאחר הביוץ.ביום ראשון אני צריכה לעבור בדיקת דם חוזרת... אני אשמח לשמוע תגובות....

30/12/2009 | 23:02 | מאת: נועה

וברוכה הבאה אלינו בברכת תתקצר דרכך כאן אמן! יכול להיות שמה שקרה לך זה הריון שקרוב להריון כימי. ז"א שהתוצאה של הבדיקה הביתית ראתה הריון, אבל עד שהגעת לדם כבר הופסקה ההתפתחות והבדיקה הראתה שלילי. דבר נוסף שיכול להיות - האם את עם תמיכת פרוגסטרון? לפעמים זה מה שמעכב את המחזור. אם עדיין יש לך מיחושים ובאמת המחזור לא יגיע עד יום ראשון, טוב שתלכי לעשות בדיקת דם נוספת שתאשר או תשלול כל דבר שקורה. מאחלת לך מכל ליבי שאולי אולי עוד תהיה איזה הפתעה קטנה! ואם לא, אז לפחות בפעם הבאה! בהצלחה גדולה! נועה.

31/12/2009 | 00:09 | מאת: אושרת

הלוואי ויתגשמו ברכותייך...אין לי מושג מה זה פרוגסטרון,אז כנראה שאני לא..אני מקווה מאד שביום ראשון אקבל בשורות טובות. וכמובן בשורות טובות לכולן...

מזל טוב יקירה להריון תקין. שיעברו עלייך תשעה חודשים כיפיים,קלים ומאושרים. יש מצב לתאומים עם ביטא כזאת לא? שתדעי רק טוב שולחת חיבוקים חמים מורן.

הי מורני , תודה רבה ..... יום ראשון US ראשון ... כמובן שאני יעדכן ... שתהיה שנה טובה לכולנו עם הרבה הופ ופיית' (תרתי משמע ).... (ככה קראתי לשני העוברים שהחוזרו ... )

30/12/2009 | 16:17 | מאת: מורן

בהצלחה... מאמינה ומקווה, מורן

30/12/2009 | 22:58 | מאת: נועה

אז ככה: תקווה ואמונה היקרות! עיברתתי את שמכן כדי לצעוק לכן כמה מילים בעברית צחה: דיר באלק! תתנהגו יפה! אם לא תתפתחו ותגדלו כמו שצריך אני אתן לכן כאפות שיהיה לכן חבל"ז! לא לעשות לאמא ברדק! להשמין ולהתעגל כמו חלה לשבת שנאפת בתנור! ובאופן כללי - תזהרו מלעשות צרות מכל סוג שהוא לאםאמא שלכן! בנתן??????????? אוי כמה שמחת אותי יקירתי!!!!! &&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&& אף מילה נוספת לא אגיד - רק בריאות בכל השלבים!! נשיקות עצומות נועה.

מזל טוב על הבשורה המשמחת. מאחלת לך בע"ה הריון תקין, קל ובריא תודיעי בהמשך אם זה אחת או שניים.. נראה לי עם בטא כזאת יש מצב לתאומים- בעזרת השם!!

קולולולולולולולולולולולולוששששששששששששששששששששששששששש לולולולקולולולולולולוקלולולולוששששששששששששקלולולושששששששששש קולולולולולולולוששששששששששששששששששששששששששששששששששששששש !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! שיהיה הריון בריא, מלא, תקין, שיסתיים במועדו בלבד, בידיים מלאות, בילד או ילדה או ילדים או ילדות בריא או בריאה או בריאים או בריאות ומושלם/ת/ים/ות ותזכי להורות מלאה בסיפוק ובאושר לשנים ארוכות ארוכות ארוכוווווווווווווווותתתתתתתתתת. הופ ופיית' יקרות, שימנה לב, זה קשור אלייכן ואתן מתבקשות להתנהג בהתאם. סוף שבוע ניפלא, דורה.

30/12/2009 | 12:14 | מאת: לי האחת והיחידה

ריקוש היום את חוזרת? תודה ששיתפת אותי. באמת עצוב להגיד לשלב האולטראסאונד ולגלות שק ריק. את יודעת בהיריון שלי היו לי שני שקים ואחד מהם היה גם ריק. מזל שהנסיכה שלי מילאה את השק השני וגדלה והתפתחה טפו טפו! הבטא שלך התאפסה לבד או שנאלצת לעבור גרידה? בטוחה שהפעם תפתיעי בגדול. את אישה אדירה ונפלאה נשיקות ושתהיה נסיעה טובה בחזרה הביתה יום נפלא ומקסים שיהיה לך! אוהבת לי

30/12/2009 | 12:35 | מאת: ריקי

נכון, מאוד עצוב היה לי וגם עברתי גרידה וזה היה שבוע לפני היומולדת שלי- שהיה העצוב ביותר בחיים שלי.. ובכלל זאת הייתה תקופה מדכאת ביותר לא הפסקתי לבכות וכלום לא ניחם אותי גם לא האמנתי עד הרגע האחרון שבאמת אין לי עובר .כשברקוביץ אמר להפסיק לתמוך בהריון לא האמנתי שזה קורה לי. אמרתי- רגע, אלוהים נתן לי הריון אחרי 5 שנים- איך זה יכול להיות שכל כך מהר הוא לוקח אותו ממני? זה לא היה נתפס בכלל.. שבוע לא יצאתי מהמיטה מרוב צער. מה אני יגיד לך, תקופה איומה את בטח מתארת לעצמך אני לא צריכה לפרט.. זהו, אני חוזרת עכשיו הבייתה, הפיורגון מחכה לי. יום נפלא גם לך מתוקונת

30/12/2009 | 13:07 | מאת: לי האחת והיחידה

אם היית לידי הייתי רוצה לחבק אותך ולהגיד לך שאני אוהבת אותך. שולחת לך חיבוק גדול((((((((((((((((((())))))))))))) ומקווה מאוד מאוד שהפעם זה יצליח ובגדול! נשיקות ותחזרי הביתה בשלום לי

מישהי טיפלה בסינרל תרסיס לאף במקום בדקפפטיל האם יש הבדל בטיב הטיפול?

30/12/2009 | 22:53 | מאת: נועה

אני משתמשת כבר פעם שלישית בסינרל והוא עושה את העבודה מצוין. אין שום הבדל. פחות זריקות בשבילי. אבל, צריך לקחת בחשבון שכל גוף מגיב אחרת להורמונים ולמי שאחד עושה טוב, יכול לעשות רע לשניה. בהצלחה נועה.

30/12/2009 | 09:30 | מאת: לי האחת והיחידה

עדכני אותנו בבשורות טובות וואהו אני מתרגשתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתת נשיקות להופ ופיית' יום נפלא לי

30/12/2009 | 09:56 | מאת: הופ

הי לילוש , אני בלחץ היסטרי .... מטפסת על הקירות כבר .... לא ישנתי כל הלילה .... עשיתי את הבדיקה בבוקר בסביבות השעה 14:00 אני אמורה לראות את זה כבר באתר של הקופת חולים .... מקווה מאוד שיהיו רק בשורות טובות .... תודה רבה על הדאגה ... מקסימה שכמותך ... נשיקות חזרה...

30/12/2009 | 11:44 | מאת: לי האחת והיחידה

עשית את הבדיקה בקופת חולים? תעדכני אותנו בבשורות הנפלאות כל האצבעות מוחזקות בשבילך &&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&& בהצלחה יקירה נשתמע בצהריים אוהבת לי

30/12/2009 | 13:16 | מאת: הופ

קיבלתי את התוצאה הבטא היא : 1286 (יום ה- 15 ). זה אומר שזה בסדר נכון ? אוי אני כל כך מתרגשת .... לא מצליחה לעכל את זה אפילו ... יודעת שהדרך עוד ארוכה ומקווה שיהיה בסדר ... אוהבת ומאחלת לכווווולן בשורות טובות לשנה החדשה .... אתן מדהימות בפירגון ובאהבה שאפילו הקרובים ביותר אליי לא הצליחו לתת לי בתקופה הלא פשוטה הזו .... אוהבת את כולכן .... נשיקות }{}{}{}}{}{}{

את בהיריון תקין! קולולושששששששששששששששששששששששששששששששש איזה יופי! נפלא! חייבת להגיד שכל היום חיכיתי לתשובה הנפלאה שלך. זה עושה טוב לשמוע שזה מצליח. שימשיך ויהיה תקין. מחזיקה אצבעות לדופק והמשך נפלא. איזה כיף לסגור את השנה עם בשורה משמחת כל כך. תעדכני בהמשך. אוהבת מאוד וכל הכבוד להופ ופיית' המון אהבה, אושר ונחת והיריון קל וחוויתי מתרגשת המון לי

חתיכית!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! את גדולה!!! כל הכבוד. אחותנו המקסימה. כל הכבוד! תני לנו בבטאות, תני לנו בשקי הריון, תני לנו בדופקים!! אין פתיחה משמחת יותר ליום שלי. בחיי! מצפה לקרוא את כל העדכונים המרגשים. תמשיכי ככה, מתוקה, את עושה עבודה נהדרת! לאב וקיסז, דורה.

29/12/2009 | 19:30 | מאת: טלי

מחר היתי צריכה לעשות בדיקת דם לאחר החזרת העוברים הייתי ללא דימום 10 ימים ודוקא היום יום המחזור הרגיל הוא הגיע בדיוק בזמן כשלא היה צריך אותו החזרתי 3 עוברים ואף אחד לא נקלט ווואוו זה קשה אפילו קשה מאוד לא יודעת אם יש בי את הכח זו הפעם השניה

29/12/2009 | 22:35 | מאת: נועה

קבלי (((((((((חיבוק))))))))))) דבר שני ב'קשה תלכי לעשות בדיקת דם בכל זאת. רק כדי שנהיה בטוחות במיליון אחוז שזה מחזור ולא משהו אחר? לגבי הקושי - הוא מחריד. אני יודעת. גם בפעם השניה או השלישית או מי יודע. אבל את יודעת משהו? לגבי הכח - אני בטוחה שיש בך את הכח. צריך קודם לעשות אתנחתא. רגיעה. לבכות או להעצב, ואח"כ להרים את הראש. להגיע אלינו לקבל קצת חיבוקים ומחיצות ונשיקות ואז לקום ביום המחרת כמו חדשה. לא לגמרי, אבל כמו! אנחנו פה איתך יקירה! נועה.

31/12/2009 | 09:50 | מאת: דורה

29/12/2009 | 11:18 | מאת: ריקי

איזה בשורה משמחת, יום רביעי אני מתחילה עם הפיורגון! ברקוביץ התקשר אליי אחרי ששלחתי לו בפקס את תוצאת הא"ס והבדיקות דם, והכל מעולה. איך הוא אמר לי בטלפון- מתקרבים לרגע האמת.. בננות תודה על התגובות שלכם למטה. הכל כאן כל כך כיפי ואווירה מרגיעה והכל טוב עם הבשורה המשמחת שבסופו של דבר לא צריך לשאוב לי את הציסטה ומתחילים עם הפיורגון.. השאיבה מתקרבת יותר מתמיד.. רבקה ממי- אחרי שתעשי בדיקת דם ברקוביץ יגיד לך אם להתחיל את הדקפפטיל או לחזור על הבדיקה אחרי שבוע. אני התחלתי שלושה שבועות אחרי המחזור, זה תלוי בתוצאות הבדיקות.. שיהיה לך הרבה הצלחה ושתהיה הפרייה ראשונה ואחרונה!! בנות מקסימות אוהבת המון ריקי

29/12/2009 | 11:31 | מאת: לי האחת והיחידה

ריקוש מה אגיד לך כל הכבוד לך שאת באילת ואת מתעסקת עם הטיפול. שיהיה טיפול אחרון ומנצח ברור! נשיקות לי

29/12/2009 | 15:50 | מאת: ריקי

מה אני יגיד לך? הטיפולים האלה הפכו לשגרת החיים שלי, אז לא חשוב איפה אני נמצאת תמיד זה בראש שלי.. יודעת משהו? בתקופה הקצרה שהייתי בהריון בכלל לא עיכלתי שאני לא בטיפולים יותר, ועכשיו נכנסתי לעניינים בקלות כי אני כבר רגילה. עצוב שזה ככה אבל אין מה לעשות.. אבל אני גם נהנת לא רק חושבת על זה אל תדאגי.. הספקנו לעשות טיול ג'יפים, קייקים וטרקטורונים, לטייל בעיר ועוד הרבה.. רק מידי פעם אני נכנסת לחדר מחשבים כאן כדי לעדכן ולהתעדכן. אני גם רגילה להיות כל היום מול מחשב ופתאום ריק לי בלי (בעבודה אני מול מחשב רוב הזמן) הלוואי, הלוואי טיפול אחרון ומנצח כמו שאת מטחלת.. אוהבת המוןןןןן

29/12/2009 | 17:23 | מאת: רבקה

אני שמחה בשבילך - איזה יופי!!!! מסתבר שהד"ר שולט בהכול גם בשלט רחוק... נשמע שהשמש האילתית מטיבה עימך, אולי נרד כולנו לאילת? תמשיכי לבלות ולהנות כי יקירתי בקרוב מאוד יהיה לך תינוק קטן וחמוד שישנה את חייך :-)

30/12/2009 | 10:42 | מאת: ריקי

מה זה שולט חבל על הזמן.. עשיתי את הבדיקות באילת ושלחתי לו בפקס והוא ישר חזר אליי. תאמיני לי מיום ליום אני מעריצה אותו יותר. בהצלחה נשמה יום טוב

29/12/2009 | 22:31 | מאת: נועה

הווו, כתבתי לך למטה שכל כך שמחתי לשמוע שהציסטה התאדתה!!! כמה טוב שיש המשך והאור בקצה מתקרב :-) אין אין אין כמו השמש האילתית לשיפור העניין, אידוי ציסטות וקידום ילדים! גם אם הם לא באים בטבעי! אני מחליפה אותך באילת שבוע הבא! (אולי אצטרך פרטים ממך איפה לעשות בדיקות... תלוי מה יהיה ביום ראשון בא"ס) בהצלחה היסטרית עם הפיוריגון!!!!!!! נשיקות נועה.

30/12/2009 | 10:49 | מאת: ריקי

איזה קטע, מה גם את בדרך לנפוש באילת? גם אני שמחתי שהציסטהל'ה שלי נעלמה לה ככה פתאום.. משל שלא מיהרנו עם השאיבה שלה.. אם את במכבי- הסניף שלהם זה בשדרות התמרים. מעקב זקיקים עושה הרופא שלהם ולא טכנאיות. לי עשה מישהו בשם ד"ר דן זאבי- רופא נחמד נראה לי הוא הרופא פריון שלהם כי ראיתי בחדר שלו תמונות עם ילדים וכל מיני תודות.. באיזה מלון את הולכת להתארח? יום מעולה נשמה

01/01/2010 | 17:23 | מאת: שרית

אני ממש שמחה בשבילך, והייתי ממש שמחה אם היית יכולה לספר מה היה התהליך לפני, אני מבינה שהזרקת דקפפיל (מקווה שרשמתי את זה נכון). את יודעת מה התוצאות הרצויות? מצטערת אם שאלתי המון שאלות, אני חדשה בעניין, שיהיה לך המון הצלחה, מחזיקה לך אצבעות ולכל הבנות בפורום, חשוב להאמין ולהיות חזקות.

28/12/2009 | 20:41 | מאת: אונה

ערב טוב בנות, איך מתמודדים אם השבועיים האלו של ההמתנה אוף זה כזה מתסכל. אני כ"כ לחוצה ואז אני נלחצת יותר כי אני לחוצה מכניסה את עצמי למעגל של לחץ ופוחדת שזה פוגע בי וקשה לי לחיות ככה. בנוסף אני מרגישה כזאת בדידות כי התנתקתי מכל העולם ורק פה אני מוצאת איפה להוציא. אוף לא יודעת מה לעשות אם עצמי, שונאת את הימים האלו שמלאים בלחץ וחרדות ולחפש סימנים, מה עושים?????

28/12/2009 | 22:17 | מאת: הופ

אונה , אני יכולה לספר לך איך אני העברתי את השבועיים ... שהם כמו נצח ...אבל נגמרים בסוף ... ואז מחכים לבטא שניה ואח"כ לדופק ... ובקיצור כל המסע הזה הוא שיעור גדול בסבלנות ... בכל זאת אני ממש השתדלתי לשכוח מזה שאני בטיפולים .. אפילו נכנסתי לפורום מעט ... כי זה הזכיר לי כל הזמן שאני מחכה ... שלא לדבר על זה ,שהרבה פעמים העציבו אותי דברים שכתבו כאן בנות וממש לקחתי ללב כל כשלון וכשלון ... ולכן ממש ניסיתי להתנתק מהטיפולים במשך השבועיים האלה ... כל לילה דיברתי עם העוברים ( הופ ופיית ככה קראתי להן ) וזהו ... כשהגעתי לבטא האחות ביחידה היתה בטוחה שעשיתי בדיקה ידנית ... היא שאלה אותי ואמרתי שלא ... אחרי שכבר היתה תשובה ותרגשנו כולנו ... היא אמרה לי שבאתי ככ רגועה ובטוחה בעצמי , כאילו ידעתי שזה הצליח ובכלל בלב התכוונתי לאיך לא לקחת קשה במידה והתשובה תהיה שלילית ... בקיצור העצה שלי ... היא תנסי כמה שזה קשה להתעסק בדברים אחרים ... לקרוא ספר טוב ... צאי לשופינג ... דברים שהיית עושה לפני כל הטיפולים . הבה הרבה הצלחה .... מחזיקה לך אצבעות ... וכמובן שמרי על עצמך .....

28/12/2009 | 22:27 | מאת: אונה

היי הופ, תודה רבה לך על העידוד, יש ימים שעוברים בסר ויש ימים יותר קשים לי, אנסה להעסיק את עצמי כך שהימים יעברו בהרגשה יותר רגועה. את מאוד צודקת במה שאמרת החיים הם שיעור גדול בסבלנות ואולי אם אני יבין את זה יהיה לי יותר קל, שאלה נוספת אלייך ראיתי שרשמת למורן שאת מטופלת בפורייה, אני גם גרה באיזור הגליל ונוסעת עד לחיפה וזה מתיש אותי. מה את מספרת על פורייה איך הצוות שם? האמת שקבעתי לשם תור ממזמן והיה להם תור נורא רחוק רק לחודש וחצי אחרי כשהתקשרתי אז כבר התחלתי בחיפה איך אני יכולה להשיג לשם תור יותר מהר. תודה ולילה טוב

29/12/2009 | 01:02 | מאת: דורה

זה בדיוק כמו שכתבת, יש ימים טובים יותר ויש ימים קשים יותר וצריך לצלוח ולעבור את הקשים ולהשתדל לעשות אותם קלים יותר. לעשות כל מה שמשמח אותך. שעושה לך נעים. למלא קצת את המוח בדברים שיסיחו אותו מהעיסוק הזה בסימנים ובאותות. כמה שזה מדוייק שהשורש של סבלנות וגם של ס?ב?ל הוא ס.ב.ל. ושיהיה ברור- הלחץ שלך לא מקלקל כלום, אז לפחות את הלחץ מזה שאת בלחץ את יכולה להוריד. בגדול הכי בריא להיות רגוע, אבל מי יכול להיות רגוע בהמתנה הקשה כל כך הזו? ושוב מאחלת לך בהצלחה ולילה טוב ורגוע מלא בחלומות נהדרים. דורה.

29/12/2009 | 11:08 | מאת: לי האחת והיחידה

אני אומרת לעצמי בשבועיים המתנה- סוף כל סוף יש לי סיכוי להיות בהיריון ואוטוטו אדע אם הצלחתי הפעם ואם לא אז בטח בפעם הבאה זה יצליח. עצם זה שאני אומרת לעצמי שהפעם יש לי סיכוי אמיתי עושה לי טוב על הלב והנשמה. ועוד אני אומרת לעצמי שכמה אני גאה בי שיש לי את הכוחות לעבור את הדרך הקשה הזו בשביל להצליח להרות. נ.ב. גם לי השבועיים האילו קשים מאוד בייחוד שכתמתמים אדומים מתחילים לתת אותות. אבל יקירתי אין לנו דרך אחרת אלא לנסות לשאוב כוח מכל מקום ולהתחזק ומותר גם לפעמים להרכין ראש ולבכות. שיהיה בהצלחה ואנחנו כאן ממתינים איתך לתשובה המיוחלת. יום נפלא!

29/12/2009 | 11:56 | מאת: אונה

היי לי, אקח ממך את המילים האופטימיות ואאמץ לליבי. נקווה שלכולנו זהו יהיה החודש המנצח. כ"כ שמחה שמצאתי את הפורום הזה ויש מי שמבין אותי שיהיה יום טוב

28/12/2009 | 22:05 | מאת: הופ

היתה החזרה של המוקפא ב1130 בבוקר אחר כך הלכתי לקופת חולים אתן לא תאמינו או שכן לי זו פעם ראשונה שזה קורה שעה וחצי כן כן שעה וחצי אני מחכה בבית מרקחת חשבתי שאני משתגעת כל הגוף כואב אני מתה לנוח חבל על הזמן היה לי ממש קשה הגעתי הביתה אכלתי משהו והלכתי לנוח בעלי הוציא את הילד והיה איתו עד עכשיו. מחר הודעתי שאני לא באה כמובן שעשו פרצופים אבל הפעם אני ממש מרגישה שאני צריכה לנוח. זהו עכשיו מחכים שבועיים מורטי עצבים בתקווה שייקלט , אז לא לשחרר אצבעות להחזיק חזק חזק. אוהבת שרון

איזה יופי שמתוקי יצא מהמקפיא להתחמם אצלך. דוקא היום החלטת להתקע בבית מרקחת??? תשמרי על עצמך, תנוחי ותחשבי מחשבות חיוביות. כל האצבעות מוחזקות בשבילך&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&& ילא שיהיו בשורות משמחות ב- 2010 וזו הזדמנות לאחל לך שנה 10! בהצלחה יקירתי אוהבת לי

28/12/2009 | 20:30 | מאת: מורן

יאללה שיתחמם טוב טוב ויתפח כמו שצריך בתנור למשך תשעה חודשים... בהצלחה!!!! וכמובן להמשיך לעדכן.... לילה טוב, מורן

28/12/2009 | 20:30 | מאת: הופ

הי שרוני , בהצלחה יקירה .... שמרי על עצמך .... מחזיקה לך אצבעות &&&&&&&&& בהצלחה .....

29/12/2009 | 00:17 | מאת: דורה

יופי! יופי! יופי!!!!! בדיוק את ההודעה הזו חיפשתי. (שעה וחצי בבית המרקחת??? זה ממש מטורף). שיעשו פרצופים, זה כדי להתאמן בפרצופים שיעשו כדי להצחיק את הארטיק שלך כשי/תוולד. אפשר גם לספר להם שהפרצוף שלהם עלול להתפס ככה. אפשר גם לעשות כמו שאת עשית, מקסימה שכמוך- בדיוק מה שאת מרגישה שאת צריכה בשביל לעזור לעצמך. (איזה ניסוח..). שום אצבע לא משוחררת. אין יציאות, אין שבתות, כולן מגוייסות. העובר המתוק שלך מקבל פה את כל התמיכה בלי הפסקה. &&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&& בהצלחה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! ולילה טוב, דורה.

29/12/2009 | 22:26 | מאת: נועה

28/12/2009 | 16:40 | מאת: שירה

שלום רציתי לדעת אם למישהי היתה תופעה של גודש ורגישות בחזה כמה ימים לאחר ביוץ ולאחר שבוע של כאבים הרגישות והכאבים עברו כמעט לגמרי ובכל זאת היא היתה בהריון בשבועיים האחרונים היו לי כאבים ורגישות בחזה אבל היום מהבוקר יש הרבה פחות כאבים. יש סיכוי להריון? או שהמחזור קרב? תודה

28/12/2009 | 17:12 | מאת: מורן

היי שירה, אצלינו בפורום אנו לא מאמינות לשום סימן חוץ מלביטא. לא לדימום,התכווצויות, גודש בחזה, כאבים וכל סימן אחר העולה בדעתך. כל "סימן" יכול להצביע על הצלחת הטיפול או לצערינו כשלון הטיפול. לכן, מחזיקה לך אצבעות להצלחה ולהריון תקין ומלא. מורן

29/12/2009 | 00:39 | מאת: דורה

עד בדיקת הדם לבטא שום סימן לא מסמן שום דבר. בדיוק כמו שמורני כתבתה לך. זה בא מנסיון רב של נשים פה ונשים בכלל. עוד קצת אוויר שירהל'ה. חכי לבטא. שיהיה בהצחה!!! דורה.

28/12/2009 | 15:13 | מאת: מורן

28/12/2009 | 15:18 | מאת: מורן

סליחה לא נכנסה לי ההודעה למעלה.... המון מזל טוב!!!!!! שיהיה הריון תקין, מלא, עם ידיים מלאות. תעדכני אותנו בבקשה לאחר הביטא הבאה אני מהזהירים. מבטיחה לך שאעשה לך פה קולולוש גדול כל כך רק אחרי שאשמע על הכפלה יפה ועל דופק כמו שצריך. שמחה בשמחתך ומאחלת רק טוב. מורן

28/12/2009 | 15:37 | מאת: הופ

הי מורן , את צודקת לגמרי , אני כבר יוצאת מדעתי .... לא יודעת אם לשמוח ומצד שני לא מצליחה לשמור את זה בבטן ... אני כך כך מפחדת ... קראתי את כל מה שקרה לך ... וכמובן את הסיפור של לילוש ... וצריך להתאפק עם השמחה עד שזה באמת זה .... תודה רבה על התמיכה... אוך ...כמה סבלנות .... אני מטפסת על הקירות כבר .... יום רביעי יש לי בטא נוספת ממקווה לבשורות טובות ...

28/12/2009 | 15:13 | מאת: מורן

רק הרגע נכנסתי לפורום ואני חייבת להודות שמתרחשים המון דברים ביומיים שאני לא מתעדכנת. קודם כל חיבוק ענקי, אני יודעת טוב מאוד ומקרוב איך ההרגשה להיות בהריון ולשמוח יומיים מהבשורה המשמחת ואז להתאכזב כאילו כלום לא היה. אני יכולה לעודד ולהגיד ברוך השם הייתה קליטה ובע"ה פעם הבאה של שתינו תהיה ההריון המיוחל. כל הכבוד לך שהצלחת להרים את הסנטר מעל המים,ולהודות על הטוב שכבר יש. מחבקת אותך ומבינה אותך נתפלל שיותר לא נשמע פה על ביטאות שמתאפסות. יום נעים מורן.

28/12/2009 | 17:29 | מאת: לי האחת והיחידה

ונקווה לבשורות טובות אצל שתינו בקרוב מאוד. שיהיה לך ערב נפלא לי

28/12/2009 | 11:35 | מאת: ריקי

קודם כל- לילי ממי קראתי שהבטא ירדה לך והצטערתי בשבילך, אבל שמחה שהתאוששת ואת מקבלת גם את הרע בברכה למרות שקשה- מעריצה שלך!!! יש כאן במלון עמדת אינטרנט- ישר נכנסתי ל"בית החם" הפורום המקסים שלנו. איזה כיף כאן - אין לכם מושג, להתנתק מהעבודה והעולם ומהכל.. ויש לי גם בשורה משמחת- אילת עשתה לי רק טוב!!! אתמול בלילה פתאום קיבלתי מחזור. ישר שלחתי הודעה לברקוביץ לראות אם יש שינוי בתכנית. הוא אמר לי לעשות היום בדיקת דם וא"ס. ונחשו מה??? הלכה לה הציסטה לבית עולמה, זיכרונה לברכה, עליה השלום, יהי זכרה ברוך, מנוחתה עדן- ת.נ.צ.ב.ה אני רק מחכה לתוצאות הבדיקת דם לראות מה ידידנו משכבר הימים יגיד. כמו שאני מכירה אותו הוא לא סומך על אף אחד חוץ מעצמו- ולמרות שלא טכנאית עשתה לי את הבדיקה אלא רופא- הוא יקרא לי לראות שבאמת השטח נקי... רק עוד כמה שעות ואני אדע מה קורה.. אבל אני אופטימית.. דרך אגב, אתם יודעות שאילתיות שעוברות ivf טסות עד אסותא תל אביב בשביל השאיבות??? בכל אופן אלא שבקופ"ח מכבי... לא יודעת לגבי השאר.. ולסיום- כל החדשות שהצטרפו- ברוכות הבאות לפורום האיכותי שלנו והלוואי ולא תצטכו להיות כאן יותר מידי זמן.. בננותיי- זזתי לקייקים אוהבת המוןןןןןןןןןן

28/12/2009 | 12:15 | מאת: לי האחת והיחידה

ואי ואי איך אני מקנאה בך עכשיו לתפוס ראש באילת. באיזה מלון את? נראה לי שגם אני בדרך לתפוס קצת צבע. אילו בשורות משמחות; את מרגישה יותר טוב, קיבלת מחזור והציסטה מאחוריך וההריון לפנייך. תמשיכי להנות ותזכרי שהחיים יפים וחזקים מהכל למרות הכל. אוהבת אותך מאוד חופשה נעימה לי

28/12/2009 | 14:09 | מאת: ריקי

אנחנו ב"מג'יק סאנרייז", בקרוב אצל כולם.. תאמיני לי התבעסתי בהתחלה על העבודה של בעלי ששלחו אותנו בחורף לכאן. אבל חבל על הזמן איזה חום כמו קיץ- כבר שכחתי מה זה הדירה הקפואה שלנו.. מה איתך? איך מרגישה?

29/12/2009 | 22:22 | מאת: נועה

קישטה עבד!!!!!!!!! מהזה שמחה שאין יותר ציסטה! יאללה, קוצה לשמוע מתי את ממשיכה ואיך! אני מחליפה אותך באילת שבוע הבא.... תחממי לי כיסאות על החוף! נשיקות נועה.

28/12/2009 | 11:17 | מאת: אונה

היי דורה, ואוו עכשיו ראיתי את התגובה הארוכה שרשמת לי למטה, ואני מבינה שהגעתי למשפחה תומכת כאן בפורום אז ככה אני בת 27 מהצפון אני ובעלי שיייכים לקבוצות הבלתי מוסברים ועוד כמה בעיות. הבעיה הגדולה שלי בתהליך זה הבדידות שיצרתי סביבי מכיוון שהתנתקתי מהכל והלחץ מהסביבה, אני לא אותו בנאדם שהייתי לפני שנתיים, פעם הייתי אדם שמח, פעיל, מצחיק, חברותי היום אני שונה לגמרי מרגישה שאיבדתי את שמחת החיים ואני לא אני, הדבר היחידי שמעסיק אותי זה ילדים, רוצה לחזור להרגיש חיה, רוצה להרגיש מאושרת, לא יודעת מה לעשות? אשמח לספר על עצמי עוד בהמשך

29/12/2009 | 00:35 | מאת: דורה

עכשיו כשקראתי את מה שכתבת נזכרתי שכבר כתבת ואפילו התייחסתי לזה עוד לפני ההודעה שברכתי את בואך אלינו. כמה אופייני לי. נכון, כתבת שאת בלתי מוסברת ושהתנתקת מהסביבה. מצטערת שלא שמתי לב לשם המחבר ולכן שאלתי שוב דברים. ואם בפעם הבאה אשאל שוב כמה מהפרטים- תרגישי חופשי להסתלבט עליי, זה מתאים לי וזה גם מגיע לי. אני חושבת שלהיות בלתי מוסברים זה אחד המצבים המתסכלים במצב מתסכל גם ככה. אני גם חושבת שאם את יודעת לזהות את הבעייה הכי משמעותית בשבילך עכשיו את יכולה מאד מאד להקל על עצמך. זה באמת לא טוב להיות שקועה רק בטיפולים. חייבים עוד משהו שיאזן אותך קצת, שיתן לך עוד סיבה לקום בבוקר, שיעסיק אותך וימלא אותך בתחושה של הגשמה, כך שלא תמדדי את עצמך רק לפי הבטא בסוף הטיפול. בתוכך עדיין מחבאת האונה שאת מספרת שהיית. תני לה אפשרות לצאת קצת. חפשי משהו בחצי משרה אולי? להתנדב קצת אולי? אני חושבת שאת צריכה לפגוש אנשים וליצור קצת אינטראקציה שלא קשורה לילדים. ואת תראי שהילדים יגיעו! את תהיי אמא! כתבת שהתנתקת מחברות בהדרגה בגלל הטיפולים והלידות שלהן והלחשושים והרחמים? אני זוכרת, או שהתבלבלתי? אם כן, תקיפי את עצמך באנשים אחרים, אלו שלא נכנסים לשחלות, אלו שלא מתחקרים בעקיפין/במרומז/בעדינות= אוכלים לך את הלב בכל פעם. יש גם אנשים שמפרגנים ספייס ויש להם עוד תחומי עניין חוץ מלהדחף לאנשים אחרים לחיים. בשביל זה, אונהל'ה יקירה, חשוב חשוב חשוב לצאת מהבית ולמצוא או ליצור לך מסגרת נוספת. בואי, תחשבי איתנו מה האפשרויות שלך. טוב? שמחה שאת פה איתנו. אל תעלבי ממני שאני שוכחת מה קראתי ומה כתבתי לפני חמש דקות. באמת שיש לי בעייה בעניין. לילה נהדר! דורה.

28/12/2009 | 11:01 | מאת: רחלי

תמיד השתמשתי בדקפפטיל , ועכשיו שהטיפול שלי לא מסובסד קיבלתי סינרל תרסיס לאף האם יש הבדל?

28/12/2009 | 11:38 | מאת: ריקי

ההבדל היחיד הוא שאת הסינרל את מסניפה ואת הדקפפטיל מזריקה. הפעולה של התרופה היא אותה פעולה (יש גם את הדיפרלין-מאותה המשפחה) בהצלחה

27/12/2009 | 20:38 | מאת: שרון

יפעת מכירה את התחושות שלך והנה את רואה שאת לא לבד יש עוד כמוך לא שזה מנחם אבל גם לי היו התחושות האלו ויכולה להגיד לך שגם עכשיו בניסיון להביא את השני התחושות האלו לא נעלמות הם אפילו חזקות יותר ונכון שיש לי ילד מקסים ובלה בלה זה עדיין לא משנה את העובדה שאני רוצה עוד אחד הפעם אפילו קשה יותר כי בילד הראשון אני ראשונה מבין חברותיי שהביא ילד ועכשיו פתאום כולן שוב בהריון או כבר עם השני וזה מתסכל אני מוצאת עצמי מתרצת תירוצים כל פעם מחדש ונחנקת כשאני רואה מישהי בהריון ולא מתוך רוע אלא מתוך קנאה כן אני מקנאה למה אצלי זה לא יכול לדפוק כמו שעון, מאוד מעצבן ולא מבינה למה אלוהים בחר אותי ואת בעלי להיות במבחן של החיים תדעי לך אני חושבת שאם אני ובעלי נשארנו למרות כל מה שחווינו יש ביננו אהבה גדולה זו אהבה אני לא צריכה לומר לך אילו מצבי רוח עצבים כעס ואפילו שנאה מתעוררים פתאום במהלך הטיפוליםולכן אני חושבת שיש מקום להגיד לעצמך שאת בזוגיות טובה ויש מי שאת יכולה להשען עליו. הנה זוג חברים טובים שלנו מתגרשים הוא עזב אותה עם ילדה בת שנה וחצי והיא בהריון חודש שישי ושתביני גם להם לא היה פשוט עד שהביאו את הילדה הראשונה , אז בבקשה תחזרי לעצמך איספי כוחות כמו שאנחנו יודעות לעשות נסי לחפש עבודה ונסי להיות אופטימית עם כל הקושי. טוב נראה לי שבלבלתי לך את השכל , בכל אופן גם אני כאן כדי לשמוע, אשמח אם תספרי קצת היכן אתם מטופלים? מה הבעיה?ובני כמה אתם? חיבוקים ונשיקות שרון

שכחתי לרשום בכותרת

28/12/2009 | 10:42 | מאת: יפעת

המון תודה על החיזוקים אני מניחה שנזקקתי לכך. קודם כל אני רוצה לאחל לך הצלחה ענקית מכל הלב ורק בשורות טובות ומחייכות. אנחנו מהצפון מטופלים אצל ד"ר קול, שמעת עליו?זה דרך קופ"ח מכבי.אני אין לי מחזור סדיר כלל הוא יכול להגיע ואח"כ חודשים עד הפעם הבאה. הרופא אומר שיש לי שחלות פוליציסטיות, וגילו לי ציסטה בשחלה, הרופא טוען שזה לא מפריע לטיפולים. בעלי, גם עם בעיות את יודעת של זרימה חלשה, תנועתיות וכו'.בקיצור, "מבורכים".אבל לא אבדתי את התקווה, זה מה שמחזיק אותי. קצת קשה לי ההתמודדות עם הסביבה כי הסביבה מאוד לוחצת ואני מתכוונת למשפחה ולחברות שעם חלק מהן קצת קררתי את היחסים לאור ההשווצות שלהן עם הילדים המוצלחים שיצאו להם שלא יכלתי לשאת, חברה אחת נכנסה להריון תוך חודש נסיון והשנייה תוך חודשיים. ואני שנתיים וכלום.אז כך שלא יכלתי לשאת יותר מידי, עכשיו לשניה יש ילד שני והראשונה שוב בהריון שני.חשבתי אולי ללכת לייעוץ נוסף אצל רופא אחר, רק כדי לוודא שהתהליך נכון ולהבין למנ לא נקלט אם כבר עברתי 6 הזרעות ו-2 IVF, אני בת 28. לגבי העבודה את צודקת, די מיציתי להיות בבית.אני גם עייפה כל הזמן משום מה, למרות שאני אוכלת טוב וישנה מספיק.אז התחלתי להכין קורות חיים ואני מאמינה שכבר השבוע אני אתחיל לשלוח. בכל מקרה, זה כל כך מעודד שיש עם מי לדבר סוף סוף והכל נשמר בינינו ואני מרגישה פתאום שאני לא לבד.וזה ממש מחמם את הלב. אני באמת מאחלת לכל אחת פה,אינסוף ילדים בריאים ומאושרים ורק שמחה ואושר אחרי כל העצב והאכזבות שכולנו חוות בחיים. בכל מקרה ספרי לי גם עלייך.

27/12/2009 | 19:22 | מאת: שרון

מחזיקה לך אצבעות שהכל ימשיך תקין אבל על פניו אין סיבה שלא יש בטא יפה מאוד. שרון

27/12/2009 | 21:11 | מאת: הופ

הי שרוני , מחזיקה לך אצבעות ... &&&&&&&&&&&&& מקווה שמחר הכל ילך כשורה ותבשרי לנו בשורות טובות ..... בהצלחההההההההההההההההההההההההה

27/12/2009 | 19:21 | מאת: שרון

טוב קודם כל אני ממש כואבת לילוש הייתי בטוחה שיצליח לאור מה שקראתי חשכו עיניי כשקראתי עכשיו את ההודעה על בטא 0 ממי מחזקת מחבקת ומקווה שיהיה קל יותר בפעם הבאה ואינשאלללה שתיקלטי אוף זה מעצבן אני פדשוט לא מליחה להבין למה למה זה לא נקלט ? לא ברור.בכל אופן אוהבת המון. מחר אני אמורה להתקשר בבוקר שיוציאו את החמוד שלי להפשרה מחזיקה אצבעות שיחזיק מעמד ואז יקראו לי בצהריים להחזיר אותו ואני אחמם אותו ברחמי. ממי אוהבת מאוד שרון תחזיקו לי הרבה אצבעות.

27/12/2009 | 20:41 | מאת: לי האחת והיחידה

תודה נשמה. שיהיה בהצלחה מחר ושחמודי יעבור את ההפשרה ויבוא להתחמם אצלך ויצא תינוק מתוק ובשל. כל האצבעות מוחזקות בשבילך יקירה &&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&& בהצלחהההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה לי

27/12/2009 | 20:48 | מאת: שרון

תודה תודה אוהבת איזה כייף שראית את ההודעה באמת זה עשה לי טוב ושוב אוהבת ומחבקת אותך המון נשיקות ותהיי חזקה ובריאה. שרון

29/12/2009 | 00:09 | מאת: דורה

לחפש את ההודעה שלך מהיום. ביי.

27/12/2009 | 16:53 | מאת: יפעת

היי לכולן, אני חדשה כאן. עברתי 6 הזרעות ו-2החזרות IVF שלא צלחו ועכשיו צריך ללהתחיל הכל מחדש,זריקות, שאיבה וכו'. האמת שאין לי כבר כוח, אני ובעלי ממוטטים, החברות מסביבי יולדות כמו שעון ואני אפילו עם עזרה רפואית לא נקלטת. חשבתי אולי ללכת לחוות דעת נוספת אצל רופא נוסף. אני עזבתי את מקום העבודה כבר לפני מספר חודשים משום שלא אפשרו לי לצאת לטיפולים. בחיים בכלל אני בן אדם מאוד חזק, אבל זה שובר אותי כל פעם מחדש, לא מבינה מה עשיתי רע למישהו בעולם הזה שעונש כזה פוקד אותי. אני במחשבות שליליות ולא מבינה מה הטעם בחיי אם אין לי ילדים.בעלי שבור ומרוסק וכמובן שאין את מי לשתף, כי זה רק נושא לרכילות מרושעת בעבור האחרים כולל המשפחה שמתלחששת ומדמיינת.אני יודעת שאסור להשבר, כלפי חוץ אני נראית בסדר אבל בפנים שבורה ומרוסקת.

27/12/2009 | 17:36 | מאת: אונה

אוי יפעת אני כזה מזדהה איתך, גם כל החברות שלי יולדות כך שהתרחקתי מכולם, עזבתי את עבודתי כי הרגשתי שהחיים הפרטיים שלי הפכו לחיים של כולם עד שהמצב העיק עלי וגם רציתי להתפנות לטיפולים אך מהר מאוד הבנתי שלשבת בבית זה יותר גרועה וקשה למצוא עבודה חדשה כשאת באמצע טיפולים. אני גם לא מבינה מה יכול להיות בחיים שווה יותר מילדים. אני לא משתפת כמעט אף אחד כי לא אוהבת את הליחשושים ואת הרחמים ומתפוצצת עם עצמי, עכשיו כשגיליתי את הפורום אז אני מוציאה כאן. מה שיש לי להציע לך זה אוזן קשבת כאן בפורום והרגשת הזדהות שאולי תנחם אותך שתדעי שיש מי שמבין אותך. תכתבי לי אם את רוצה אני כאן להקשיב

27/12/2009 | 19:15 | מאת: יפעת

כן.כל החברות שלי כבר ילדו, חלקן כבר ילד שני וכל הזמן "משכנעות" אותי. הן לא מבינות שאם זה היה תלוי בי כבר לפני שנתיים היה לי ילד.אני לא אוהבת להיות נושא חרכילות וגם מפחדת שכשיהיו לי ילדים בעזרת השם, אז זה יוודע להם ממישהו ויפגע בהם ולכן אני לא מספרת ומתפוצצת עם עצמי מבפנים. היום קבלתי את התשובה השלילית של ההריון של ההפרייה השנייה שעברתי. מה אני אגיד לך? כבר נגמרו לי הדמעות.אבל הן זולגות בכל פעם מחדש.אני יודעת שגם במשפחה הקרובה,שלי ושל בעלי בטוח מרכלים על זה, אבל כבר פיתחתי איזשהו סוג של אדישות. כי מה אני כבר יכולה לעשות יותר ממה שאני עושה?אני ממש שמחה לראות שיש עוד מישהי שנמצאת כמוני ומבינה את מה שאני מרגישה כי זה כל כך כיף פתאום קצת לשתף ולפרוק את כל העצב הזה. גם אני התרחקתי מחברות שלי, כי הרגשתי שבכל שיחת טלפון אני יוצאת נפגעת מההשווצות שלהן עם הילדים ובעבודה הבוס חשף את טיפולי הפוריות שלי מול העובדות, למרות שביקשתי ממנו שישמור בסוד ולא נתן לי לצאת וכל יום עצבן אותי כל כך שקרסתי, נאלצתי לעזוב בלית ברירה. תכתבי לי גם את, אני אשמח להקשיב לך...

28/12/2009 | 22:10 | מאת: נועה

לא קלה הדרך. אפילו מאד קשה ומרסקת לפעמים. או אולי כל הזמן בדרך המגעילה הזאת. אז קודם כל אני מברכת אותנו בברכתנו - שתעופי לך במהרה לקן אחר ששמו פורום לענייני הריון והתעגלות. דבר שני - לגבי הסובבים, מאד קשה לעמוד בלחץ ובהתלחשושיות. אז או שמספרים לקרובים ביותר, או שמספרים לכולם. בד"כ מי שנחשב לאדם נורמלי פשוט יעבור לצידכם ויהפך לתומך וחבר. מי שלא, כנראה שמקומו לא לצידכם! לא עשית רע לאף אחד. לא תמיד אפשר להכתיב כיצד יראו חיינו. אפשר להשתדל, אפשר לכוון, אבל מה לעשות יש דברים שנשגבים מבינתנו ופשוט קורים לנו. צריך לדעת לפחות שבסופו של עניין, גם את תהיי בהריון, בעז"ה תקין ובריא. גם את תחבקי בידייך את פרי בטנך. זה רק עניין של זמן. והכל יבוא על מקומו בשלום. לגבי הרופא, את צריכה ללכת אחרי ליבך, אם את מרגישה שאינך מסופקת בשירות שניתן לך את בהחלט יכולה להחליף. השוק חפשי ואת זאת שצריכה להרגיש טוב! מאחלת לך שדרכך תתקצר, ומהר מאד תחזרי פה עם בשורות נפלאות!!!! בהצלחה אדירה נועה.

29/12/2009 | 00:06 | מאת: דורה

רוצה להגיד לך שאת תגלי שיש בך כוחות שלא הכרת. הרבה יותר ממה שחשבת שיש בך. את חזקה ואת יכולה ואת תהיי אמא!!! זירקי את המחשבות השליליות. את כן תהיי אמא. זו רק הדרך שלך שהיא קשה יותר וארוכה יותר. אבל התוצאה תהייה אותה התוצאה. שיחנקו להם כל המלחששים. הם כל כך מקשים על מה שכל כך קשה גם ככה. לא מבינה את האנשים הללו. לא מצליחה לרדת לסוף דעתם. מעצבן אותי כל כך לקרוא את העצב והקושי שלך ואז לקרוא על הרכלנים שמחפשים על מה לדבר ורק מעצימים את תחושת הכאב והבדידות. גועל נפש! מאד חשוב לי להגיד לך שלדעתי אין פה שום עניין של שכר ועונש. לא עשית רע לאיש, את לא נענשת על כלום! נפלת בצד המסריח של הסטטיסטיקה וזה הכל. וגם את צריכה להאמין בזה. את לא אשמה ולכן את לא נענשת! ככה יצא. החיים מחלקים לנו לפעמים מנות של ח_א ואין כאן שום צדק קוסמי שמעורב בזה. ספרי לנו, יפעתי, את תגלי שלהיות חלק מקבוצה שמבינה אותך וחולקת או חלקה את מה שאת עוברת זה מאד מאד מאד עוזר. ודבר אחרון- מותר לך להשבר ולהתרסק, אפילו צריך את זה. אי אפשר להיות חזקה כל הזמן. (רק לא לשכוח גם לקום אחר כך). בברכתנו האהובה - ששהותך כאן תהייה קצרצרונת מהסיבות הנכונות- שולחת אלייך חיבוק גדול ומחזק ((((((((((((((((()))))))))))))))))) דורה.

27/12/2009 | 16:22 | מאת: לי האחת והיחידה

למרות כל הכאב והעצב שאני מרגישה בגלל האכזבה הקשה על החיובי שהפך במהרה לשלילי, על המצב הבריאותי הלא טוב שאני שרויה בו ועוד לצערי קשיים שפקדו אותי בתקופה האחרונה. אני רוצה להגיד תודה לקדוש ברוך הוא שבירך אותי בנסיכה מקסימה שמחכה לי עכשיו בגן שאני אקח אותה ובבעל מלא אופטימיות ואהבה כלפיי. אני דומעת שאני כותבת מילים אלו. אבל אני יודעת שגם צריך להגיד תודה על כל הקשיים, כי רק שנמצאים בחושך לומדים להעריך את האור. ותודה לכן בנות מקסימות על כל האמפתיה, האהבה והאוזן הקשבת והתמיכה. ביחד נתגבר ונצא מחוזקות אל האור. באהבה גדולה לי

27/12/2009 | 17:28 | מאת: אונה

היי לי, קראתי את כל ההשתלשלות שלך בימים האחרונים והתלבטתי האם לכתוב לך או לא מכיוון שאני חדשה כאן ולא יצא לנו להכיר אבל כשקראתי עכשיו מה שכתבת על להגיד תודה פשוט הייתי חייבת לשתף, שלפי דעתי את בחורה אמיצה ונתת לי חומר למחשבה על הכיוון בחיים שצריך להודות על מה שיש ולהסתכל על היש ולא על האין, חיזקת אותי מתוך כאבך, ורוצה לחזק אותך חזרה ולאמר לך שיהיה לך רק טוב ושבקרוב כולנו נהיה בהיריון תקין אמן!!!

27/12/2009 | 22:08 | מאת: נועה

שאפו על ראיית הטוב והאור והמלא בכל מצב! יהיה בסדר יקירה, כל דבר בזמנו, ובאמת צריך להודות על כל מה שיש! לילה טוב מתוקה נועה.

27/12/2009 | 22:47 | מאת: רבקה

האמת, אין לי מילים! מה אפשר לומר בכדי לנחם אותך? כל הכבוד שאת לא מאבדת את התקווה ואת האמונה - אני מעריצה אותך. אני מאחלת לכולנו רק בשורות טובות וגל ענק של הריונות.

28/12/2009 | 08:31 | מאת: הופ

את פשוט משהו .... כל הכבוד על היכולת להרים את הראש.... עם כל הקושי , ואנחנו לצערי מכירות את הכאב הזה מצויין ... לדעת לומר את הדברים שאת כותבת זה בהחלט ראוי להערצה .... מדהימה שכמוך .... מקווה שבטיפול הבא הכל יהיה כמו שצריך .... נשיקות

28/12/2009 | 11:12 | מאת: לי האחת והיחידה

אוהבת לי

אוי, יקירה שלי. כל כך לא הוגן!!! כל כך אכזרי!!! וכמה כוחות יש בך שאת מביטה כבר קדימה. כמה תעצומות נפש שאת רואה עכשיו את מה שיש ולא את מה שאין. את מדהימה!!! וגם ההריון הנכון יגיע. בעזרת השם, בקרוב קרוב. מליון חיבוקים והמון המון הערכה לילה טוב יקירתי.

27/12/2009 | 15:22 | מאת: גלית

איך מתמודדים עם המתנה של שבועיים לדעת מה קורה והאם אני בהריון. הפחד לעשות משהו שאולי יפגע בסיכויים להצלחת הטיפול יכולים לשגע פילים.אני יומיים אחרי החזרה .משתגעת בבית לא עושה כלום, מפחדת מכל תנועה , אף על פי שקראתי בכל המאמרים שאין שום קשר בין מנוחה להצלחה יש תמיד את החשש הזה שאם לא ננוח אז הטיפול לא יצליח . כל הליכה לשירותים מלווה בחרדה אולי הפעם יהיה דימום וגם אין אין דימום אז המחשבה שאולי העוברים נספגו ברחם . הפחד להתאכזב פשוט קורע.אז איך מעבירים שבועיים של המתנה .................פשוט משתגעים??????????? סתם לשתף אתכם בתחושות

27/12/2009 | 15:29 | מאת: לי האחת והיחידה

האם את אותה גלית שכתבת בפורום שיש לה שני ילדים? בכל אופן גלית יקרה, יש דברים שהם לא בשליטה שלנו ואין מה לעשות נגדם. ככה זה החיים לא הכל בשליטה שלנו וצריך ללמוד לקבל את זה אבל עם זאת את צריכה להקשיב לגוף שלך ולתת לו את המנוחה שדרושה לו לפי הרגשתך ולא לפי ספרות מקצועית. תשתדלי להעסיק את עצמך במחשבות חיוביות ולהתקדם קדימה. מאחלת לך בטא חיובית כפולה ומכופלת. בהצלחה! לי

27/12/2009 | 15:34 | מאת: גלית

האמת שמזמן לא נכנסתי לפורום והיום שאני בבית אז אני חופרת ככה באינטרנט עקבתי אחריך והתבעסתי רצח שבישרת שלילי. כתבתי לך קצת למטה מה דעתי. אז תודה והמון חיבוקים ..... גלית

28/12/2009 | 22:03 | מאת: נועה

כן קצת משתגעים, אבל בעיקר מנסים להתעסק בהכל חוץ מבזה. קשה קשה, לא קל, אבל יש פה פורום חבל"ז שאפשר לקטר בו, להתלונן, להתעצבן, ולהעביר איתנו את הזמן עד לבטא... מתי?? &&&&&&&&&&&&&&& אצבעות מוחזקות, ושולחת לך נעלי טיפוס מזן מצוין לעלות על כל קיר חלקלק! בהצלחה נועה.

28/12/2009 | 23:53 | מאת: דורה

או הדפסה על חולצה לשבועיים הללו ולכתוב שם: יצאתי מדעתי, תכף אשוב.. בהחלט משתגעים. כל אחת בדרכה. אני הייתי מפסיקה לישון בהדרגה עד שביומיים האחרונים פשוט לא ישנתי וזהו. יכולה להציע רק למלא את הזמן בדברים שצריך להתרכז בהם וככה המוח קצת נח. ותשחררי עלינו כל מה שבא לך. בשביל זה אנחנו פה. מחזיקה לך אצבעות&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&& שהפעם תהייה ה- פעם!!!

27/12/2009 | 12:27 | מאת: לי האחת והיחידה

בטא 0 נו מה חשבתי שיעשו לי חיים קלים עם הדימומים, הדלקת, האף וכו' אוףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף

27/12/2009 | 12:47 | מאת: הופ

אוי לילוש אהובה .... אמרנו שניהיה יחד בהריון .... אוף עכשיו אני עצובה ...... אוהבת אותך ושולחת לך ים של חיבוקים ....... ים של אהבה ..... והפעם הבאה תהיה הצלחה ...... אוי נו... לא יודעת מה לכתוב .... נשיקות .}{}{}{}{}{

27/12/2009 | 13:56 | מאת: נועה

אויייייייייי, וזה היה כל כך קרוב........ אאוץ'. מה נ'יגיד לך חוץ מלשלוח לך ים של אהבה, להזכיר לך את התפילות המדויקות שלנו, שכשהכל תקין אז זה קורה... מאחלת לך מכל ליבי שבפתח העשור הבא כבר ממש עכשיו מעבר לפינה יהיה הריון תקין, בריא ארוך ומושלם עם עוד מתוק/ה לחבק ולהסניף. שלך נועה.

27/12/2009 | 15:31 | מאת: גלית

עכשיו קראתי שהתשובה שלילית , ומנסיון אני יודעת שגם אם יש לך ילדה , שום דבר לא מנחם מהאכזבה או מהאשליה שהתנפצה , חודשים של עבודה זריקות מתח ועצבים יורד לטמיון. הדבר היחידי שלי עזר להמשיך לעוד סיבוב הוא לראות אותם ולהגיד לעצמי איך אפשר לוותר על עוד אחד כזה?????. (יש לי שתי ילדים מהפריות מבחנה טיפול לילד שלישי נכשל ואני עכשיו אחרי טיפול לנסיון נוסף) . אני כואבת איתך ומקווה שמהר תוכלי להרים את הראש ולהסתכל על הסיבוב הבא עם המון כוחות וסבלנות... מחבקת מהלב גלית

27/12/2009 | 12:07 | מאת: טלי

יש לי שאלה יש לי ציסטות בשחלות ולבעלי בדיקת זרע לא יצא טובה (חלקית)כלומר לכמות הזרע שנבדק אין כמות מספקת של זרעונים טובים , מנסה להרות כבר שנה ככל הנראה מהסיבות האלה לא ממש מצליחה, הרופאה שלי הפנתה אותי לצילום רחם , מכיוון שהתור לבדיקה שמתאים לי (עד 14 ימי מחזור) יהיה רק בחודש פברואר , המשמעות היא שאני מאבדת חודש שלם, ביקשתי מהרופאה שלי להתחיל בינתיים הזרעה (ללא צילום רחם) על מנת לא לאבד את החודש, נאמר לי שאין הזרעות ללא צילום רחם לפני , האם זה נכון? האם אכן לא מבצעים הזרעות ללא תוצאות של צילום רחם? תודה רבה

27/12/2009 | 13:59 | מאת: נועה

וברוכה הבאה אלינו, ובברכתנו: שתזכי לשהות עמנו זמן מאד מאד קצר! קודם כל: האם הרופאה שלך היא מומחית פריון או רופאת נשים רגילה? לפני שאת מתחילה בכל סוג של טיפול את חייבת להיות מטופלת ע"י מומחה פריון. אני לא בקיאה בפרוצדורות של הזרעה, אבל נהוג בד"כ לבצע מספר לא קטן של בדיקות מקדימות לפני שמחילים בטיפולים. די הגיוני שרופאתך ביקשה לבצע בירור לפני הזרעה. מאחלת בהצלחה גדולה מאד, נועה.

27/12/2009 | 14:36 | מאת: טלי

היא כן מומחית לפריון , אבל חבל לי לאבד חודש שלם...זה העניין ותודה רבה על המילים החמות!!

27/12/2009 | 11:31 | מאת: הופ

הי בנות יקרות , אני בהריון !!!!!!!!!!!!!!! אני לא מאמינה עדיין .... לילוש יקרה ... זה בזכות האבקת קסמים שפיזרת .... הבטא היתה 320 ( יום 12 ) מה זה אומר ? האם יכול להיות ששניהם נקלטו ? אוי מקסימות אוהבת את כולכן...

27/12/2009 | 12:07 | מאת: לי האחת והיחידה

הייתה לי הרגשה טובה כלפייך. אך שמרתי על איפוק עד התשובה. וואהו אילו חדשות נפלאות. קולולוששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששש איפה קיבלת תשובה? אני עדיין לא קיבלתי הופ איזה יופי איזה יופי!!!! שימשיך ויהיה תקין ונפלא וילא שתינו בהיריון אוהבת אותך מאוד

27/12/2009 | 12:44 | מאת: הופ

אני כל כך מתרגשת שאני לא מצליחה להפסיק לבכות ... כל כך הרבה שנים חיכיתי לשמוע את זה ...ופתאום זה קורה ... מתה לספר לאמא שלי ... ולא מעיזה .... הסיכוי הקטן שאולי הבטא תהיה לא בסדר .... אני אחכה לפחות שבוע ... לפני שאודיע ... מה זה אומר בטא 320 ביום ה- 12 ? האם זה אומר שאולי שניהם נקלטו ?

27/12/2009 | 12:17 | מאת: אונה

היי הופ, לא יצא לי לדבר איתך כי אני חדשה כאן, אך קראתי את ההודעות שלכן עד שעזרתי אומץ והצטרפתי לפורום אז אני שמחה שההודעה הראשונה שלי אלייך היא- מזל טוב!!!!!!!!! מאחלת לך היריון תקין ורק טוב

27/12/2009 | 12:51 | מאת: הופ

הי אונה , קודם כל תודה רבה ... מקווה שזה ימשיך ויהיה הריון תקין ... לא יודעת עדיין האם לשמוח ... מקווה מאוד שלקראת העשור החדש ... כולן כאן תהיינה בהריון .... ולא לאבד את התקווה ......

27/12/2009 | 13:52 | מאת: נועה

הופ, כמה נפלאאאאאאא! איזה יופיייייייייייייייי!!!!!!!!!! כהראה שהופ ופיית' שלך גם יחד החליטו לתקוע יתד טפו טפו טפו טפו טפו טפו טפו חמסה חמסה חמסה!!!!!! וואו! איזה אושר לשמוע! ועכשיו: &&&&&&&&&& להכפלה &&&&&&&&&& לדופק &&&&&&&&&& להמשך הריון תקין &&&&&&&&& בריא &&&&&&&&& עם תינוק/ות בריאים ושלמים &&&&&&&&&& ולידה קלילה אמן!!!!!! שיהיה המשך יום נפלא ושבוע מקסים! נועה.

27/12/2009 | 14:17 | מאת: הופ

הי נועה , מקווה מאוד ששתיהן נשארו .... כבר נקשרתי אליהן ... אני כל כך מתרגשת... אני בכלל לא יודעת מה עושים מפה , לאן הולכים ? האם חוזרים לרופא נשים שטיפל בי לפני ? אני כבר ככ רגילה לטיפולים ... ואין לי מושג מה זה בכלל הריון .... בקיצור מקווה מאוד שהכל יהיה בסדר ביום חמישי אמורה להיות לי עוד בטא ... נקווה שבכל יהיה בסדר... וכמובן שאני יעדכן אתכן ... נשיקות וים אהבה ....

28/12/2009 | 11:39 | מאת: ריקי

איזה בטא מעולה! המון המון מזל טוב הופ יקרה!!!!!!

28/12/2009 | 23:48 | מאת: דורה

יהההההההההההההההההההההה!!!!!!!!!!!!!!!!!! הופק'ה, וואי, איך איך איך לא נכנסתי לראות את זה?!! איזה חדשות, כמה שמחה ואור!! חכי, רגע, הנה זה מגיע, שלוש ארבע ו................... קולולולולולולולולולולולולששששששששששששששששששששששששששששש קולולולולולולולולולושששששששששששקולולולולולוושששששששששש לולולולקולולולולולולו קולולולולולולולולשששששששששששששש !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! גדולה!!!!! מצפה לשמוע על הכפלות מצויינות. תדעי בוודאות כמה יש בבדיקת הדופק. ושההההההההההכל ימשיך תקין, בריא, מלא, ללידה מעצימה, לילד בריא ומושלם, לחיים ארוכים ומאושרים של הורות. אמן אמן אמן. נשיקות}}{{ דורה.

27/12/2009 | 04:19 | מאת: לי האחת והיחידה

תודה על התמיכה והאהבה והקולולוש המרגש. עבר עליי סוף שבוע מאוד קשה. היו לי צריבות קשות בשתן והלכתי למוקד ומסתבר שיש לי דלקת וכנראה הדימום היה מהשתן. תודה לאל הדימום נפסק. אני לוקחת אנטיביוטיקה ושותה הרבה וכבר מרגישה קצת יותר טוב. לעומת זאת אני מרגישה ממש לא טוב עם האף. אבל הכל קטן עליי העיקר תשובה חיובית בבטא ומאוד מאוד מקווה שהמצב הבריאותי שלה לא יפגע בבטא הבאה. מפזר עליכן אבקת היריון תקין ונפלא ושנצא כולנו לשנה החדשה מחוזקות יותר ועגלגלות. אוהבת כל אחת מכן בהצלחה לכולנו בברכת שבוע טוב לי

27/12/2009 | 07:17 | מאת: רבקה

היי לי, אני שמחה לשמוע שגילית את המקור לדימום ושאת מטופלת היטב. מה קורה לאף? צינון? אם כן אז אני מבינה אותך, אני שוב מצוננת (גרון כואב ויבש ואף סתום...). מתי הבטא הבאה? שבוע טוב ובהצלחה!

27/12/2009 | 07:41 | מאת: לי האחת והיחידה

יש לי בעיה מתמשכת עם האף והפעם יש לי התקף שלא עוזב אותי למרות הכדורים שאני לוקחת; זה נוזל ונסתם שוב ככה כל היום. הלוואי והייתי יכולה להגיד שזה רק צינון וזה יעבור. אבל אני מתפללת שיום אחד אמצא מזור לבעיה זו. הבוקר כבר עשיתי בדיקת דם ממתינה לתשובה. שיהיה לך יום נפלא ושבוע נהדר תרגישי טוב לי

27/12/2009 | 04:15 | מאת: לי האחת והיחידה

מחזיקה לך אצבעות לתשובה חיובית &&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&& תעדכני. נשיקות לי

27/12/2009 | 07:51 | מאת: הופ

שמחה לשמוע שהדימום נפסק .... ומקווה שאבקת ההריון שאת מפזרת תידבק בכולנו .... אני כ"כ מתרגשת מעצם המחשבה על בטא חיובית . שבוע חדש ... תקוות חדשות .... ואולי סוף סוף זה יקרה גם לי .... אעדכן ברגע שאקבל את התשובה ..... נשיקות וים אהבה לכוווווווולן!!!!!!!!

27/12/2009 | 08:32 | מאת: לי האחת והיחידה

בהצלחההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה יקירתי עשית כבר את הבדיקה? יום נפלא

26/12/2009 | 09:57 | מאת: פזית

הי בנות יקרות, ביצעתי הזרקה של אוביטרל ביום רביעי בצהריים, בסיבות 11:00 לאחר שהתפתחו לי זקיקים באופן טבעי וללא הורמונים, זקיק מוביל 20 מ"מ קיימתי יחסים ביום שלישי בלילה וביום חמישי בלילה. שאלותי הן : 1. האם קיימתי מספיק יחסים ? יכול להיותך שהביוץ קרה יותר מ 36 שעות אחרי מתן הזריקה ? 2. כואבת לי קצת הבטן ויש לי הרגשה משונה - זה נורמאלי ? 3 . מתי הכי מוקדם ניתן לבדוק אם אני בהריון ? אני אדע לפני הבדיקה על סמך ההרגשה ? תודה לכן.

26/12/2009 | 13:39 | מאת: אונה

היי פזית, הביוץ קורה 24-36 שעות לאחר הזריקה כך שיחסי מין ביום חמישי בערב זה בסדר כי גם אם הביוץ היה אחרי 36 שעות אז זה בסדר כי הזרע שורד בגוף עד 72 שעות הכאבי בטן זה אולי בגלל הביוץ אך אם זה ממשיך אז אולי כדאי שתבדקי, תעשי בדיקה שבועיים אחרי הזריקה בהצלחה

26/12/2009 | 22:16 | מאת: דורה

ברוכה הבאה! מקווה מאד שאת כאן רק לרגע ושבעזרת השם, נקלטת להריון עכשיו. אונה ענתה לך תשובה מדוייקת. בהצלחה!! דורה.

26/12/2009 | 22:43 | מאת: פזית

בנות, ממש תודה גם אני מקווה שאני כאן רק לביקור חד פעמי (-: עכשיו תסבירו לי פליז מה זה בדיוק האוביטרל הזה ובמה מגדיל את הסיכויים להקלט להריון? יש מצב שעם הזירקה לא בייצתי ? ואם כן היה ביוץ וגם סקס ( (-: ) אז למה לא בטוח שיש בייבי ?

25/12/2009 | 15:30 | מאת: ריקי

אמורים לשאוב לי את הציסטה.. יופי, כל הניסים והנפלאות קוראים רק לי כיף לי נכון?

26/12/2009 | 18:10 | מאת: רבקה

אווווףףףףףףףףףף! אז מה זה אומר? את צריכה להפסיק את הטיפול הנכחי? ומה לגבי אילת? מה הרופא אמר?

26/12/2009 | 19:30 | מאת: ריקי

הלוואי והייתי יודעת. את מכירה את ברקוביץ- עושה לך טובה אם הוא עונה.. הוא דיבר אליי בלחץ יום שישי ואמר שאני יתקשר אליו במוצ"ש. ניסיתי כבר כמה פעמים להתקשר והוא לא עונה. איזה עצבים. נדפק לי החופש..

רציתי לרשום אחרי שהוא יתקשר שאני גם יעדכן מה הוא אמר, אבל הוא עוד לא התקשר אליי. אז ככה: כמו שאמרתי לרבקה למטה, מיום ראשון עד רביעי בערב אנחנו באילת. אז בננות יקרות מתוקות- נועה, דורה, מורן, רבקה, לילוש, הופ וכל החדשות (מקווה שלא שכחתי אף אחת ואם כן סליחה) רציתי לאחל לכם שבת שלום ואחלה שבוע- לא יודעת אם יהיה לי שם אינטרנט... לילושקה- הרבה בהצלחה עם הבטא שתכפיל את עצמה אמן!!! נועה- המשך טיפול מוצלח הופ- בהצלחה בבטא שתהיה רבקה- בהצלחה עם הוועדה דורה ומורן- אחלה שבוע חולה על כולכם ברגע שברקוביץ יתקשר אני יעדכן, ואני ישתדל להיכנס גם במוצ"ש להגיד שוב שלום..

לא יצא לי להכנס עד יום ראשון לפורום אז שתהיה לכם חופשה מדהימה ושתצברו המון כוחות!!!!! שבת שלום, מורן

25/12/2009 | 10:33 | מאת: אונה

שלום, אני קוראת בפורום הזה הרבה ומידי פעם בעליתי שאלות שהטרידו אותי אך אף פעם לא השתתפתי באופן שוטף. אני קוראת ורואה כמה תמיכה יש כאן בין הבנות, וכשמישהי מודיעה על בטא חיובית כמה אהבה היא מקבלת וגם אני רוצה להיות חלק מהפורום הזה. אז ככה אני כבר שנתיים מנסה ולפני חודשיים בתחלנו טיפולים. הדבר שהכי קשה לי להתמודד איתו זה הסביבה אפשר להגיד שהתהתקתי מכל החברות שלי כי כולן בהריון או שכבר ילדו וזה ממש כואב להרגיש שונה מהן במיוחד שהדבר שאני הכי רוצה בעולם זה להיות אמא! עשיתי כמה צעדים לא נכונים בגלל הדיכאון הזה והקושי עזבתי את העבודה, התנתקתי מכולם ואפשר להגיד שבודדתי את עצמי ואת בעלי מהעולם. כ"כ קשי לי ככה, מרגישה לבד ומתחרפנת בבית, לא מסוגלת להתמודד עם הסביבה, שמחה בשביל חברותיי ההרות והאמהות אך קשה לי לדבר איתן, הן לא יודעות מה עובר עלי ובטח חושבות שאני לא בסדר שהתנתקתי, כמובן שהכל היה בהדרגה אבל עכשיו, לבד! חייבת לסדר לעצמי את החיים ולא יודעת איך, קשה לי, אולי התמיכה כאן בפורום תעזור, אולי הכתיבה של הדברים, מה אני עושה עם הרייקנות הזאת??

25/12/2009 | 12:32 | מאת: מורן

היי, אני מאוד מבינה את הרגשתך שהתחלת להתנתק מכל החברות וסביבה והכל בגלל שהם במקום אחר מהמקום בו את נמצאת.החברות שכבר אמהות לא מבינות את המקום בו את נמצאתוכל אחת עסוקה בחייה עם ילדיה ונמצאת במעגל חברתי שונה משלך. חייבת להודות שגם אני התרחקתי מחברותיי ויצרתי לעצמי חומות שאף אחד לא יתקרב אליי במשך שנתיים של טיפולים לא רציתי לספר על מצבי ושמרתי על זה בסוד כדי שלא כולם ידעו וזה עלה לי במחיר של ניתוק מהסביבה שהרי איך אפשר לבנות מערכת יחסים בין חברות אם אין אמון ושיתוף????? חייבת להודות שבעבודה אני די לבד לא מתערבבת בחיי החברה ומפחדת לחשוף את עצמי. גם מחברות ילדות שלרובן כבר יש 3 ילדים התנתקתי. אבל יצרתי לעצמי מעגל חברות מאוד מצומצם שחלקן נמצאות במצבי ושותפות למה שעובר עלי וחלקן פשוט מקבלות אותי כפי שאני בלי לנסות להוציא ממני מה עובר עלי ואיך זה שעד היום אין לי ילדים. ממתי שחברתי לפורום אני מרגישה שאני יותר משוחררת ויש למי לשפוך את הלב שקשה ואין מי שבסביבה מבין או יודע מה עובר עלי. מקווה שתשארי איתנו ותוכלי לקבל מאיתנו את החוסר ולמלא את הריקנות. שבת שלום מורן.

25/12/2009 | 17:00 | מאת: אונה

קראתי מה שכתבת לי ותחושת ההזדהות כבר עוזרת, לדעת שיש מי שמבין אותי. אני גם מקווה שלחבור לפורום יעזור לי ואוכל לשתף וגם להקשיב לבנות כאן אז אנחנו בטח נדבר שיהיה סוף שבוע רגוע....

26/12/2009 | 23:21 | מאת: דורה

בצל קורתנו (((()))) מאחלת לך, כמו לכל מי שמגיעה אלינו,שהות קצרה פה ופרישה מהירה בשל הריון בריא ומלא ולידה נהדרת של ילד בריא לחיים מאושרים ומלאים של הורות. אני שמחה שאת מרגישה נוח מספיק כדי לשתף אותנו ואם תספרי עוד קצת זה מאד יעזור לנו- בת כמה את, מה הסיבה שהתחלתם טיפולים, באיזה שלב של הטיפולים את נמצאת וכל מה שתרגישי שאת רוצה לספר. כמוך, גם לי העזיבה של העבודה, נראית לי קצת כטעות. אני לא יודעת במה עסקת אבל אני יודעת שהעבודה עוזרת למלא חללים של זמן בו המוח עסוק בעוד משהו פרט לטיפולים ולציפייה לתוצאות כל הבדיקות שיש. ואני מבינה כל כך את הניתוק שלך מהחברות שנמצאות בשלב אחר בחיים ואת מרגישה לא שייכת למה שקורה איתן כעת. כשאת בעבודה יש אפשרות להכיר עוד אנשים שנמצאים במקום דומה לשלך או שלא מנסים לחלוב אותך ולגלות מה קורה עם ילדים.. יש איזושהי מסגרת שאת יכולה לפגוש בה אנשים? גם להתנדב יכול למלא את הזמן, את הלב וגם לתת הזדמנות להכיר אנשים נעימים לך. הרבה זמן הסתרתי את הטיפולים אצלי בעבודה, והעבודה תופסת לי את רוב שעות היממה והחברות, רובן המכריע מהעבודה. עד שפעם ברח לי וסיפרתי למישהי אחת. שעה אח"כ כולם ידעו.. והאמת? זה מאד הקל עליי. לא הרגשתי רחמים, הרגשתי שאני סוף סוף יכולה להיות אני ושסוף סוף מפסיקים לשאול ולרמוז ולתת לי עיצות מפגרות. פרט למפגרת אחת שנכנסה להריון וניסתה להסתיר ממני מתוך התחשבות.. אבל המקום היחידי שהרגשתי שבאמת מבינים אותי היה פה. פה יכולתי לדבר על גונל, צטרוטייד, פיפל, זריקות, משברים בזוגיות ושאר מריעין בישין ולדעת שמבינים מה אני אומרת. שמבינים מה אני מרגישה ושמחבקים אותי מכל הלב. אז קודם כל- את לא לבד!!!!!!!!!!! אנחנו כאן כולנו איתך. ואנחנו נשמח להיות החברות שלך. חברות לדרך וחברות בכלל. לכתוב זה תהליך מאד משחרר. אני מאמינה, כמוך, שהכתיבה עוזרת. ולאט לאט הכל יסתדר. ובעזרת השם, תקלטי להריון בריא במהרה. אמן. שבוע נהדר, דורה.

24/12/2009 | 21:02 | מאת: רונה

אחרי טיפול IVF בטא (12 יום אחרי החזרה)- 63 E2- 380 פרוגסטרון- 50 בטא (14 יום אחרי החזרה) - 84 E2- 700 p- 90 אני מקבלת תמיכה של גסטון פרוגינובה 3 פעמים ביום לא הייתה הכפלה ואני בלחץ... צריכה לעשות שוב בדיקת דם ביום ראשון

24/12/2009 | 23:18 | מאת: נועה

קודם כל ברוכה הבאה לפה, ומקווה לשמוע בשורות קצת יותר טובות... אבל..... מאד מאד קשה לקבל את העובדות שאחרי שסוף סוף בטא חיובית אבל היא לא מכפילה את עצמה. לצערנו הרב זה בד"כ לא מעיד על התפתחות תקינה של ההריון. אבל מי יודע, אולי יקרה איזה נס שלא כתוב בספרות המקצועית והכל יקפוץ ביום ראשון לרמות טובות יותר? הלוואי!! בינתיים שולחת לך המון אצבעות מוחזקות &&&&&&& וחיבוק ענק אם בכל זאת זה לא אמור לקרות הפעם (((((((())))))))) תחזרי לעדכן לילה טוב נועה.

25/12/2009 | 12:19 | מאת: מורן

במה שקרה לי בחודש האחרון בטא ביום ה12 156 וביום ה14 262 כמעט הכפלה אבל לא.... בסופו של דבר ההריון היה לא תקין וכעבור שבוע הבטא התאפסה. אל תפתחי צפיות אבל נתפלל לטוב בשבילך. אשמח אם תשובי לעדכן ביום ראשון ויהיו בפיך בשורות טובות. וגם אם לא אנחנו פה תמיד!!!! בהצלחה ושבת שלום מורן

24/12/2009 | 20:06 | מאת: רבקה

איך היה ביום שני אצל ברקוביץ ואיך מתקדם הטיפול?

24/12/2009 | 20:58 | מאת: ריקי

בדיוק רציתי לרשום לך.. מכירה את זה שאת עושה בדיקת דם ושולחת לברקוביץ את התוצאה ואמורה לחכות שהוא יחזור אליך? אז גם אני היום עשיתי בדיקה, ואני מחכה ומחכה - וההמתנה הזאת מורטת לי את העצבים.. אני כבר מתה לדעת מה לעשות ואיך ממשיכים.. כל טלפון מקפיץ לי את הלבלב.. אולי אני יעשה לברקוביץ צלצול מיוחד בפלאפון...חחח לגבי יום שני- כתבתי בדיוק ברגע שחזרתי ממנו- ב2:30 בלילה!!!! איזה סיוט היה אצלו ביום שני- עומס מטורף! מיליון בנות, נראה לי שכל ישראל היו ביום שני ב"צבי פיקסלר 41" הוא אמר לי שיש לי ציסטה לא יודעת מה הוא מתכוון לעשות לגבי זה, ולהעלות את הדקפפטיל ל0.2.. זהו בינתיים איך הולך אצלך? הוא כבר קרא לך אליו להביא לך את הטפסים?

24/12/2009 | 22:38 | מאת: רבקה

איזה מלחיץ זה! ולפעמים בא לך להתקשר אליו כדי לוודא של שכח אותך... האמת שאף פעם הוא לא שכח אותי :-) ונכון שאם הוא מתקשר ואת נמצאת בסביבת אנשים (למשל בעבודה) את רצה לחפש מקום שקט? (למזלי חדר הישיבות נמצא במרחק קצר משולחני...) אז הוא חזר אלייך? באחת מהפעמים הוא קבע לי תור ב- 23:00 וכשהגעתי חיכו 10 זוגות לפני... גם אני יצאתי משם באחת בלילה! למזלי אני גרה במרחק 15 דקות נסיעה ממנו. הציסטה צלולה? שאלת אותו האם זה משמעותי? ולמה הוא העלה לך את המינון? בזמן הטיפולים אני מלאה בציסטות צלולות, אבל בכל זאת הן מפריעות וכואבות... מקווה שזו סתם ציסטה שתעלם מעצמה! מחר בבוקר (לשם שינוי) אני אצלו. אדווח כשאחזור. שיהיה לך לילה טוב יקירתי

24/12/2009 | 15:05 | מאת: לי האחת והיחידה

אין לי מילים, אין מה להגיד, וואהו לא קולטת את זה עוד. אבל הדימומים המעצבנים מרגיזים אותי עד מוות. הרופא אמר לי לקחת שני קרינון ליום. אבל רגע עוד אין מה לשמוח אני צריכה לחזור על הבדיקה ביום ראשון. אולי אולי זה באמת נס. ושכחתי לעדכן הבטא 21 ביום ה- 11

24/12/2009 | 15:09 | מאת: ריקי

לילייייייייייייי קולולולולולולוש... מזל טובבבבבבבבבבבבבבבבבבב רואה??? מי אמר שאין ניסים בעולם???????? חחחחחחחחחחחחחחחחחח אני מזה שמחה בשבילך הלוואי הלוואי הלוואי הבטא תקפוץ ותקפוץ וההריון יהיה תקין ומשעמם אמןןןןןןןןןן לילייייייייי איך אני מתרגשתתתת ישששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששש

24/12/2009 | 15:15 | מאת: נועה

את רואה?????????????????????? איזה כיף להגיד לך את רואה????????? טפו טפו טפו טפו טפו טפו טפו, אף מילה לא יותר. רוצה לשמוע ביום ראשון שילוש קדוש! איזה שמחה :-)))) מגיע לך קצת נחת יקירתי! מקווה להעיף אותך מפה בבעיטה בתחת עוד שבועיים עם דופק של תופים אפריקאים! נשיקות והמשך החזקת אצבעות &&&&&&&&&&&& נועה

24/12/2009 | 15:34 | מאת: הופ

איזה כיף לילוש .... ממש מרגש .... הלוואי , אמן שעד יום ראשון הדימום יעלם והכל ימשיך כמו שצריך... שתפתחי את המזל לכולנו לקראת השנה האזרחית החדשה .... לקראת העשור החדש .......... שמרי על עצמך ובעיקר על התקווה .... נשיקות וים של חיבוקים ... איזה אושר ........... יש לי דמעות רק מהמחשבה על תשובה חיובית ..... אולי בכל זאת נהיה יחד בהריון ... לי יש בדיקת בטא ראשונה ביום ראשון ( יום 12 ).

24/12/2009 | 20:03 | מאת: רבקה

היי לי, אני כל כך שמחה ומתרגשת בשבילך. מקווה לשמוע שהבטא עלתה ביום ראשון ושב"ה יהיה זה הריון מלא, עגול ותקין. הלוואי ותפתחי פה גל.... הופ - בהצלחה גם לך, מחזיקה לך אצבעות!

לי יקרה, איזה יופי, בשורות טובות. טפו טפו טפו נחכה ליום א' ונתפלל להכפלה יפה. שיהיה בשעה טובה, הריון תקין בריא ומלא!!!!!!!!! בקרוב לכולן.... ניסים בהחלט קורים. שבת שלום.

וואי, וואי, וואי, וואאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאי! אני כל כך שמחההההההההההההההההההההההההההההההההההההה! יו, כל כך שימחת אותי, וגם כל כך הפתעת אותי! יה אללא שלך. מעכשיו, עד הבטא אני לא מאמינה לכלום. כלום. כ - ל - ו - ם. יקירתי, איזה יופי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! והנה זה מגיע.......................................... קולולולולולולוולולולולולולולולולולולולולולולוששששששששששש לולולולושששששששששששששששששששששששששששששששששששש קולולולולולולולולולולולולוששששששששששששששששששששששששששש ושמעו אותי בכל השכונה. בטוחה! מחכה להכפלה מקסימה. טפו, טפו, טפו, מלח, פלפל, שום, בצל, חמסה, חמסה, חמסה. בחיי, כל כך רציתי לכתוב לך בשרשור העצוב שלך שאולי עוד יהיה טוב, ולא רציתי להעיק... אז הנה, טוב ונפלא, הריונית יקרה שלנו. מחזיקה לך אצבעות הכי חזק שאפשר למחר ולהמשך תקין ומצויין. כל הכבוד, אחותנו!!!! יאללא, שיהיה פה גל ירוק מעכשיו, אמן. אוהבת ומתרגשת, דורה.

24/12/2009 | 14:33 | מאת: מור

איך אפשר להמשיך עם כל ההריוניות האלו מסביב... זה כנראה בגלל שזה כל כך מעסיק אותי נראה שבכל רגע מישהי מבשרת שהיא בהריון, בנות מדברות על שמות אופציונלים לילדים וכו וכו... ואני לא מפסיקה לרחם על עצמי, ולחשוב על זה; מתי זה יקרה? אם זה יקרה... כל הזמן בוכה, כבר לא מתרכזת בכלום. מה עושים? כמה זמן אפשר להמשיך ככה?

24/12/2009 | 14:56 | מאת: ריקי

אני כל כך מבינה אותך.. מסביבי המשפחה הולכת ומתרבה, גיסות שהתחתנו הרבה אחריי, כנ"ל חברות. לפעמים אני פוגשת בנות שלמדו איתי ואני שומעת שנולדו להם כבר 2-3 ילדים.ורק אני עדיין תקועה בלי כלום כבר 5 וחצי שנים (אמאל'ה במרץ -6 שנים, איך הזמן טס!) תראי, לשבת לבכות ולרחם על עצמנו זה הכי קל. אבל מה לעשות שזה לא משנה את המצב? אני אמרתי לעצמי- חלאס בכיות! בכיתי יותר מידי, עכשיו הזמן לקבל את הייסורים באהבה ולחשוב רק על הדברים הטובים שיוצאים מזה (טוב, אין הרבה אבל צריך לחפש...) יודעת מה למשל יצא לטובה? הקשר שלי עם בעלי - רק הלך והתחזק. המשפחה שלי (ההורים והאחים שלי) מפנקים אותי יותר מפעם, למדתי להיות רגישה לבעיות של אחרים, והכרתי כאן בנות מקסימות שאני אוהבת אחת אחת מהן. אל תדאגי- גם הזמן שלנו להיות אמהות יגיע (בהבטחה!), צריך רק סבלנות. יום טוב ממי

24/12/2009 | 15:26 | מאת: נועה

אפשר ואפשר, כי כזה יגיע בסוף זה יהיה הכי מתוק שיש בעולם. יפצה על כל טיפה של בכי שירדה לך מהעיניים. כי כנראה כשמתאמצים יותר, מעריכים יותר. כי עוברים ששורדים תנאי מעבדה הם כנראה מין חזק יותר? (סתם זו תאוריה שלי לגבי ילדי IVF, שהם תותחים אחד אחד, מכל מי שפגשתי...) כי אנחנו פה לעזור לך להפוך לעיוורת להריונות של כולן וחירשת לתגובות או לחיפוש השמות של כל העולם וסבתו. יהיה טוב ממוש, את עוד פרגית, את בידים טובות, ואת תכנסי להריון שיהיה בריא, ארוך, תקין ויעשה לך הכי נעים שבעולם! ((((((כמה חיבוקים להרמת סנטר))))))) אחה"צ חמים נועה.

לכל הבנות היקרות!! שמי ליאת פ. ואתן כבר מכירות אותי לצערי די הרבה זמן. ביום ראשון השבוע עבר בעלי ניתוח תזה למציאת זרע (רק להזכיר שזה ניתוח שני לאחר שהניתוח הראשון בוצע ברמב"ם ללא הצלחה) הפעם הניתוח בוצע בבית חולים רוטשליד ע"י ד"ר קלדרון שהוא רופא בחסד עליון. הניתוח עבר בהצלחה רבה תודה לאל אלף פעם. בניתוח הראשון נמצאו זרעים מעטים לא פעילים ולא בתנועה, בניתוח השני לשמחתנו נמצאו תאי זרע וכמות גדולה שהספיקה גם להקפאה וזרעים טובים, פעילים, בתנועה. במקביל בוצעה לי שאיבה של 3 ביציות (זאת הכמות שהיתה) אך לא היתה הפריה. קצת התבאסנו אני ובעלי שלא היתה הפריה ולא היינו צריכים לחזור לבית חולים להזרעה אבל קבלנו בשורה טובה בניתוח שנמצאו זרעים טובים להפריה ולא נצטרך חלילה תרומת זרע (למרות שבעלי יום לפני הניתוח הסכים בלית ברירה ובתחושה קשה על תרומה ולשמחתנו לא נצטרך בעזרת השם). כרגע בעלי בהחלמה מהניתוח ואני כבר חזרתי לעבודה לאחר מנוחה של כמה ימים. אנחנו נצא לדרך חדשה בעזרת השם בחודש הבא והפעם ללא ניתוח של בעלי אלה רק שאיבה של הביציות ואז השתמשו בזרע של בעלי הקפוא. בקיצור יש בתחום הזה המון בשורות שצריכים לקבל כדי להתקדם עוד צעד ועוד שלב, כל צעד שמתקדמים צריך להודות לבורא עולם, כי שום דבר לא מובן מאליו. בקיצור שיהיה לכולם סוף שבוע מקסים עם המון בשורות חדשות וטובות ועם המון תקוות כי יש מי שדואג למעלה שכל אחד יקבל את המגיע לו. סוף שבוע נעים באהבה רבה ליאת פ.

24/12/2009 | 19:43 | מאת: נועה

טוב לראות אותך פה ועוד יותר לשמוע את החדשות הנפלאות!!!! יש זרע ובמצב טוב!!!!! זה נפלא!!!!!!!! מאחלת לך דרך צליחה והפעם הרבה יותר אופטימית, שתגיעו ליעד בשלום, בבריאות ועם ידיים מלאות בסוף התהליך הארוך והמתיש הזה. בהצלחה אדירה!!!!!!! נועה.

26/12/2009 | 21:51 | מאת: דורה

איזה חדשות טובות את מבשרת לנו! יופי שמצאו זרע טוב! יופי! בעזרת השם, הפעם הבאה תהייה ה-פעם. גם אני מאמינה שהכל מגיע בסופו של דבר למקומו. הקדוש ברוך הוא, הכוכבים, האנרגיות של העולם, משהו מסתדר ומתיישב במקומו ואז הכל קורה. בעזרת השם, "סופו של דבר" כבר מעבר לפינה שלך. שלך, דורה.

23/12/2009 | 19:23 | מאת: לי האחת והיחידה

נראה לי שהדימום הזה שמתחיל להתגבר זה פשוט מחזור שהחליט לבוא כל כך מהר. מחר היום ה- 11 להחזרה הולכת לבדיקת בטא אבל ההרגשה בלב קשה. עדיף היה בלי דימומים. תודה לכן על כל התמיכה לאורך כל הדרך. אוהבת את כולן ומאחלת לכולן היריון בדרך הכי קלה ומהירה וחיים מאושרים לילה טוב לי

23/12/2009 | 20:40 | מאת: נועה

הלוואי שהייתי יכולה להגיד לך עוד קצת שיש סיכוי, אבל אני כל כך מכירה את ההרגשה שהולכים לבטא בידיעה שזה לא הולך לקרות הפעם.... מר ועצוב. ואין יותר מדי מה להגיד חוץ מאולי אולי להשאיר פתח קטן לתקוונת קטנטונת. ואם לא, אז אנחנו כבר יודעות לאן מכוונות התפילות שלנו. לבטאות חיוביות שישאו פרי תקין, בריא, ויובילו להריון מושלם עם פרי בריא בסופו. ואם זה לא יקרה הפעם, אז זה יהיה בפעם הבאה. שולחת לך ((((((((((ים של חיבוקים))))))))) ותפילה קטנה שאולי בכל זאת תהיה הפתעה. שיהיה לך לילה טוב בכל זאת. באהבה נועה.

23/12/2009 | 21:57 | מאת: דורה

יקירה, קשה למצוא מילים. כותבת ומוחקת כי אני לא מוצאת מילים מנחמות. הלוואי ש, יקירתי, הלוואי. אבל אם לא, אנחנו פה, ואנחנו נחבק אותך בכל הכוח ונעזור לך לקום. (((((((((((((((((()))))))))))))))) דורה.

24/12/2009 | 07:25 | מאת: ריקי

24/12/2009 | 09:00 | מאת: הופ

הי לילוש , בהצלחה ............ נשיקות וים אהבה .............

23/12/2009 | 16:37 | מאת: מור

היי בנות, פעם ראשונה שאני נכנסת לפורום. עד היום השתדלתי שלא לקרוא יותר מדי באינטרנט כדי לא להילחץ... אבל ראשית זה לא ממש עוזר.. אני עדיין לא מפסיקה להתעסק בזה וגם כיף לקרוא כמה תמיכה יש כאן ושיש עם מי לדבר. אז החלטתי בכל זאת לשפוך קצת את הלב. אני אחרי חצי שנה של טיפולים שכללו שתי הזרעות (בינהן הפסקות בגלל ציסטות) והפרייה אחת. בהפרייה הופרו 6 מתוך 9 והוחזרו שתיים. אך כמו שעון עוד לפני שעברו השבועיים - קיבלתי מחזור. בנוסף לכל לא היו מוקפאים. שזה בכלל מפחיד אותי שהם לא מתפתחים מעבר ליום 5. אני אמורה להתחיל פרוטוקול ארוך החודש. ובמקביל קבעתי תור לדיקור... שמעתי שזה יכול לעזור. אמא שלי לא הצליחה להיכנס להריון 4 שנים!! אני בעיקר בלחץ מזה שזה יקח כל כך הרבה זמן. לא חושבת שיהיו לי כוחות לעוד בשורות רעות. מנסה לשמור על אופטימיות... מור

23/12/2009 | 20:46 | מאת: נועה

ברוכה הבאה אלינו!!!!! בברכתינו הידועה: עופי ופרשי כנפיים מפה מהר לפורום לענייני הריון והתעגלות! את רוצה אולי לספר בת כמה את? מה הביא אותך לטיפולים? למה עשית רק 2 הזרעות ועברת ל IVF? למה לא יותר הזרעות? זה שלא נשארו עוברים להקפאה לא אומר שום דבר. יכולות להיות ביציות תקינות, עוברים יפים, שבכל זאת לא מתפתחים. אם לא מתפתחים או חזקים מספיק להקפאה, סימן שגנטית הם לא התפתחו כראוי ועדיף שנעצרו בשלב הזה ולא יותר מאוחר. דיקור - אני מאמינה שמאד עוזר. רק תדאגי שאת פונה לידיים טובות ומקצועיות. אני לא יודעת מה היתה הסיבה שאמך לא נכנסה להריון, אבל זה לאו דווקא אמור להעיד על יכולת הפריון שלך! מקווה שתתבדי ותגיעי למטרה הנכספת הרבה הרבה יותר מהר ממה שאת חושבת. נשמח שתשהי איתנו כאן! לילה טוב נועה.

23/12/2009 | 21:47 | מאת: דורה

טוב שהגעת אלינו ושהחלטת להיות חלק מהמקום הזה. מנסיון אישי- הפורום הזה הוא מקום להרגע, ללמוד, למצוא חברות, לצחוק, לבכות, לעבור את הקושי עד להצלחה. גם אני, כמו נועה, מאחלת לך מכל הלב שתצליחי במהרה! טפו! רציתי להוסיף בעניין הזמן שלקח לאמא שלך להרות- ראשית, כמו שנועה אמרה, זה לא חייב להיות קשור. שנית, גם אם זה כן קשור, כשאמא שלך ניסתה להרות הרפואה עדיין לא ידעה לתת מענה לנשים כמונו. היום, תודה לאל, באמת, יש המון דרכים לעזור למי שמתקשה להרות ורוב הסיכויים לטובתך! ובאמת, אם עוברים לא החזיקו מעמד להקפאה זה לא אומר שום דבר על הטיפול הבא. יש הרבה מקרים שנשים הרו מהפריות של טיפול בו הוחזרו טריים ואילו העוברים שרצו לגדל לבלסטוציסטים (בגלל זה גידלו אותם חמישה ימים, אני צודקת?) לא שרדו. אז אל תכנסי לסרטים בגלל זה. מצטרפת לשאלות של נועה, אם מתאים לך לשתף כמובן, וגם שואלת- איפה ואצל מי את מטופלת? שבי עימנו, נעים וחמים כאן, ושהשהות שלך תהייה קצרצרונת! לילה טוב, דורה.

23/12/2009 | 22:10 | מאת: מור

היי נועה ודורה, המון תודה על העידוד. זה באמת עוזר להרגיע קצת את הסרטים שרצים לי בראש ומעסיקים אותי כל היום כל רגע כל הזמן... אני בת 29 וחצי. ניסינו להיכנס שנה להריון ללא הצלחה ואז התחלנו טיפולים. לא מצאו שום בעיה... אנחנו נופלים ב20% (או יותר) של ה"לא מוסברים". מטופלת אצל ד"ר אלי גבע והאמת שמאוד מרוצה ממנו, מלבד העובדה שבינתיים אין תוצאות. הוא המליץ לעבור להפריה אחרי שתי הזרעות וזרמנו איתו. האמת שהתהליך הרבה פחות טראומתי ממה שציפיתי והופתעתי לגללות שגם לא סבלתי משום כאב. הכאב היחיד הוא זה שמגיע כל חודש כשמופיע המחזור. עם כל השאר אין לי בעיה להתמודד כל עוד יקרה משהו בקרוב.. שוב תודה :-)

23/12/2009 | 11:15 | מאת: נטי

תודה רבה לכן על התגובות ...מרוב המילים החמות פרצתי בבכי. אז ככה. אני בת 28 והפרופיל ההורמונלי יצא בסדר גמור כמו כל הבדיקות האחרות.הבדיקה הראשונה שעשיתי היתה בדיקת הורמונים. אחרי ששלשום (כמו כל השבוע האחרון)לא ישנתי.ושלשום פשוט נשברתי.צרחתי על בעלי,בכיתי,דמיינתי איך אני תולה את עצמי או שותה כדורי שינה,דפקתי את הראש בקיר(עד עכשיו כואב לי).היתה היסטריה נוראית,מוזר שלא הזמינו לנו משטרה. בסוף זה נגמר בבקבוק ויסקי (מיושן 15 שנה)שגמרנו כמעט את כולו ולא זכור לי מתי היתי שיכורה ככה. כנראה העצבים וחוסר שינה עשו את שלהם. אני שבוע וחצי מאז ההודעה ואני כל הזמן בהרגשה שאני נכה.שאני חצי אישה. אפילו התחננתי מבעלי שיעזוב אותי כי אני לא מסוגלת לעבור את זה.אמרתי לו דברים איומים.שימצא בחורה אחרת.שלי לא מגיע ילדים כי אני דפוקה. אני ציירת ובאה ממשפחה די אינטלגנטית ואני עצמי מבינה שזה לא נכון אבל רגשית אני מרגישה פגומה.כנראה אני בכללי יותר רגישה מרוב האנשים וזה פשוט זרק אותי על הקרשים. אז זהו החלטתי לפנות לעזרה. מצאתי דרך מכבי קבוצת תמיכה שמתחילה ב3 לינואר.אני חושבת שאני אלך לפחות לנסות פעם אחת למרות שאני אפילו לא יכולה לחשוב על זה בלי בכי,לא יודעת איך אוכל לדבר.בכלל בחיים לא הייתי בשום סדנת תמיכה.מה עושים שם בכלל?יושבים ובוכים כולם ביחד? והיום דיברתי עם אחותי הגדולה והיא תרשום אותי לרופא משפחה שלה.היא אמרה שהוא מדהים ושאני אוכל לבקש ממנו הפנייה לפסיכולוג.הוא מכיר אותה מצויין וזה יתרון-כך אמרה. אז שאלתי אותה :את לא מתביישת שיש לך אחות דפוקה? היא אמרה שהיא אוהבת אותי ולעולם לא התביישה בי אלה תמיד היתה גאה בי ותמיד מספרת לכולם כמה אני מוכשרת.היא אמרה לי גם שאם הפסיכולוג יעלה כסף היא תשלם עלי. אפילו רצתה לשלוח אותי לחופשה לרוסיה להתאוורר קצת לאיזה שבוע.אבל אני לא יכולה להשאיר את בעלי לבד כי גם הוא במצוקה. אני יודעת שההודעה כולה מבולבלת ואני מראש מצתערת.יש לי בלגן בראש ויש לי בלאגן פה...סורי בנות. אני חמש שנים עם בן זוגי ולפעמים נראה לי שאם ישאלו אותי שוב למה עדיין אין לנו ילדים ומה קרה לנו אני לא יודעת מה אעשה.. בא לי להרוג אותם לפעמים למרות שלאולם לא פגעתי פיזית באיש.עצוב לי מוות.מאוד מאוד עצוב. אבל אולי יהיה בסדר.מתישהו. בינתיים בא לי להרדם ולא להתעורר אבל ברור לי שזה לא פתרון. תודה לכן מאוד מאוד על האוזן הקשבת. נטי

23/12/2009 | 11:40 | מאת: ריקי

את לא פגומה ולא חצי אישה. אומרים שכל זוג רביעי בישראל לא מצליחים להיכנס להריון, וכמו שאני רואה בחדר ההמתנה אצל הרופא שלי לי זה נראה כאילו כל זוג שני בטיפולים.. לקרוא לכולנו דפוקים? לא, ממש לא!! מותק, אני מבינה שאת פוחדת, אבל באמת לטובת עצמך- צאי מההיסטריה- את נשמעת ממש היסטרית. מה זה הדיבורים האלה על התאבדות?? הגזמת! זה לא כל כך נורא כמו שאת מדמיינת.. טוב מאוד שאת הולכת לקבל הפנייה מפסיכולוג להתגבר על הפחדים שלך. ואל תדאגי יהיה בסדר מותק אנחנו כאן לכל דבר שתצטרכי

23/12/2009 | 13:20 | מאת: נועה

את פרגית צעירה ממוש!!!!! כל העתיד עוד לפנייך, והטיפולים יהיו קטנים עלייך! קודם כל טוב מאד שמצאת קבוצת תמיכה. מה אכפת לך מה עושים שם, אם בוכים, אז תבכי, אם צועקים אז תצעקי. אם סתם יושבים ולא רוצים לדבר, אל תדברי. אבל לכי כדי להבין שאת בסירה מאד מאד גדולה עם המוןןןןןןןןן בנות שנמצאות בדיוק בדיוק באותו מצב שלך! ומצבך נשמע מצוין! אם הפרופיל ההורמונלי תקין, וכל מה שצריך זה לעקוף את החצוצרות, אז יש לך את כל הסיכויים שבעולם להצליח ואפילו די מהר. סטטיסטית יש לך 30% הצלחה. ז"א שאם לא בטיפול הראשון אז בשני או השלישי את תהרי! (לא לתפוס אותי בדיוק במילה אבל אלה הנתונים!) פסיכולוג/ית אם יעזור לך נשמע גם טוב. למה לך להספיג את עצמך בכל כך הרבה עצב? לכי תוציאי, תשפכי ודברי עם כל מי שיכול לעשות לך טוב על הנשמה. מתוקה, זה לא פשוט בכלל העניין וההשפעה על הזוגיות, אבל אם עוברים הכל יחד, זה אפילו מחזק ומחשל! לגבי כל המגיבים, יש לנו שיטה - סינון, או הפגזה: את פשוט יכולה להגיד לנשמות הטהורות שמעירות לך איפה הילדים, שאת מחילה טיפולים, והם יבואו כשיתחשק להם, ולא כשיתחשק לסובבים! מבטיחה לך אזניים אדומות מבושה של מי שפלט אמירה לא נכונה! צאי לדרך ותראי שהכל יבוא על מקומו! ובשלום כמובן זו התפילה שלנו פה! בבריאות! בהצלחה גדולה, ותשארי אתנו! נועה.

23/12/2009 | 13:24 | מאת: סה"ר תמיכה

נטי יקרה, מההודעה שאת כותבת אני שומעת הרבה יאוש ותסכול מהמצב שאת נמצאת בו. את רוצה להיכנס להריון, להיות אישה במלוא מובן המילה, ואת לא מצליחה כבר חמש שנים.. את מרגישה שבמקום כלשהו את אפילו דפוקה כי את כל כך לא מצליחה.. וכל השנים האלה וכל הניסיונות האלה וכל האכזבות האלה פשוט הובילו אותך למקום של פריקה.. של השתכרות, של הכאבה לעצמך והטחת הראש בקיר, אפילו של דמיון איך את גומרת את החיים שלך.. נטי, אני מרגישה שהלוואי שיכולתי פשוט לתת לך ילד, אבל כיוון שזה בלתי אפשרי אולי אני יכולה להציע דרך אחרת לעזור. יש לנו בסה"ר - סיוע והקשבה ברשת - פורום שבו אפשר לדבר על דברים ולפרוק מעט מהכאב, ושיחות של אחד על אחד בשעות הלילה. אולי יעזור לך אם תמצאי שם אוזן קשבת ומישהו להישען עליו ולהיתמך בו. http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ForumPage.aspx?ForumId=63 שלך, מתנדבת סה"ר

23/12/2009 | 22:16 | מאת: דורה

קודם כל, מצטערת שלא ראיתי את ההודעה הראשונה שלך. עכשיו קראתי גם אותה. אני רוצה להגיד לך שסטטיסטית-לאחד מכל שישה זוגות יש קושי להכנס להריון. את לא פריק של הטבע! דבר שני- טוב מאד שאת יודעת שאת צריכה עזרה וטוב מאד שאת פועלת כדי לקבל אותה. גם בכך שהלכת לרופא הנשים כדי להתחיל בתהליך ובכך התגברת על הפחד הגדול כל כך שלך ממחטים ומבדיקות. כל הכבוד!! זה מוכיח המון כוח! את גם יודעת שאת זקוקה לעזרה ריגשית ופועלת כדי לקבל אותה. את עושה את כל מה שאת יכולה כדי לעזור לעצמך ואת לא נותנת לפחד ולהסטריה לשתק אותך. זה אחד הדברים שגורמים לי להאמין באמת ובתמים שאת תצליחי להתגבר על המשבר בקבלת המציאות. ואני בטוחה. ב ט ו ח ה שתצליחי להרות. על בעיות מכאניות מאד פשוט להתגבר. הפריה פשוט עוקפת את הסתימה בחצוצרות שלך. ועוד מילה אחת- הבא שיציק לך בשאלות - תכנסי בו. אני לא רואה איפה נשאר לך מקום מבחינה רגשית להכיל את הטימטום של אנשים. אז תעני איך שבא לך- לתקוע לו את האמת בפרצוף ולתת לו להחנק מהמילים של עצמו. להגיד איזה משהו מרושע. כל דבר, אבל את ממש לא צריכה להעמיס על עצמך גם את הצפרדע הזו. את מוצפת גם ככה. מבטיחה לך שאת בדרך הנכונה- פנייה לכל הגורמים המקצועיים שאת זקוקה להם (פוריות ופסיכולוג וקב' תמיכה), ושבסוף הדרך הזו יש ילד! מבטיחה לך שיהיה לך קל יותר כשתיתמכי ותיעזרי. קחי נשימה מנקה של אוויר קריר וטרי, תעשי קצת סדר בראש, כולנו באותה הסירה או שהיינו בה, וכולנו מצליחות לחיות ולנשום, וגם בך יש המון כוחות וגם את יכולה! בוודאות!! לאט לאט, נטי. צעד צעד ויום ביומו. ((((((((((((((((((()))))))))))))))) דורה.

23/12/2009 | 10:20 | מאת: רחלי

הי בנות, אשמח לקבל תרופות מסוג מונוגון, גונלF, ודקפפטיל למי שיש למסור מטיפול שצלח/נשאר. רחלי-0509506644 [email protected]

23/12/2009 | 13:22 | מאת: נועה

הנה פרטים של מישהי שמרכזת מסירת תרופות: שמי רינה, אני מנהלת גמ"ח תרופות פריון. אני מנהלת רשימת EXCEL מסודרת עם כל המסירות בכל הארץ ומשדכת אותן למבקשות. אשמח לשדך את תרופותייך / או לקבל את תרופותייך ולשדך לבנות שזקוקות להם. באם תרצי להיעזר או לעזור עם תרופות הפריון את מוזמנת לפנות אליי במסר, במייל- [email protected] 052-2570226 בהצלחה! נועה.