לסביות לטנטית

שלום רב, אני ובת זוגי נמצאות בתוך הארון קשה לנו לצאת ממנו לבת זוגי קשה לומר את המילה לסבית היו לה מערכות יחסים יותר ארוכות עם נשים מאשר גברים והיא בעצמה אומרת שטוב לה יותר עם נשים אבל קשה לה והאמת שגם לי לקבל את עצמינו כלסביות. התחלנו בטיפול פסיכולוגי ואני מקווה שלא ניפרד בעקבותיו. אנחנו נמצאות ממש במצוקה אין יום ואין דקה שאני ובטח גם היא לא חושבת על מה יהיה ואיך נביא ילד לעולם במצב מבולבל שכזה ? היא לא רואה משפחה חד מינית אין אצלה מושג כזה. היא רוצה להישאר איתי ולהביא ילד. מה עושים ?? איך יוצאים מהארון איך מקבלים את עצמינו כמו שאנחנו ? לשתינו משפחות די שמרניות ושתינו לא בדיוק מוחצנות באופיינו ממש להפך. בבקשה תעזור לי.

שלום אנונימית, הואיל ואתן נמצאות בטיפול, שבו הדברים בוודאי מעובדים בצורה מעמיקה יותר, אסתפק במטרה צנועה יותר והיא לעשות טיפ-טיפה סדר בבלבול הנורא שאת מתארת. ואכן, חלק גדול מהבלבול מיותר. יציאה מהארון וקבלה עצמית הן שתי תופעות שונות, שאמנם קשורות ביניהן כמובן, אך הן בכל זאת תופעות שונות. השאלה באיזו מידה את וחברתך מקבלות את הנטייה המינית שלכן קשורה ליחסים שלכן עם עצמכן ולמידת ההפנמה של הנורמות של החברה הסטרייטית (השמרנית) בה גדלתן שתיכן. סוגיית היציאה מהארון היא סוגייה נפרדת העוסקת בחשיפת נטיותיכן המיניות והקשר האינטימי והרומנטי ביניכן בפני הסביבה הסטרייטית שלכן. הבאת ילד לעולם בהסדרים המקובלים כיום בקהילה ההומו-לסבית כרוכה הן בקבלה עצמית מאוד גבוהה והן ביציאה מהארון, שני דברים שאינכן בשלות אליהם בשלב זה. אחד הגורמים לחרדה שלך היא העיסוק בכמה בעיות ברמות שונות בו זמנית. כרגע עניין הבאת הילד לעולם אינו רלוונטי. כל אחת מכן צריכה קודם כל להשלים עם נטייתה המינית ובהמשך אולי ניתן יהיה לצאת מהארון באופן חלקי. יציאה מהארון היא תהליך ולא הכרזה כוללת קבל עם ועידה בפני שתי משפחות המוצא שלכן "לדורותיהן" על נטייתכן המינית. מעטים יכולים לעמוד בצעד גורף שכזה. המשפחות שלכן מורכבות מאנשים מבוגרים יותר ומבוגרים פחות, ליבראליים יותר וליבראליים פחות, ובבוא הזמן צריך לחשוב מיהו האדם הקרוב אלייך ביותר שעשוי להיות איש סוד מהימן עלייך כדי להתחיל בתהליך. אולי אחת האחיות, אחד האחים, סתם חבר, חברה או ידיד. גם רומא לא נבנתה ביום אחד. את חושבת על הכול בבת אחת וזה כמובן מרשם בדוק לחרדה אין-סופית שהופך את המציאות בלתי-נסבלת. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

תודה רבה על תגובתך המפורטת. שכחתי לציין כי בת הזוג שלי היא כבר בגיל שאין יותר מדי זמן. וכבר אי אפשר כל כך לדחות את עניין הבאת ילד לעולם. היא החליטה שזה מה שהיא תעשה וזה יקרה כבר בעוד חודשיים שהיא תתחיל עם התהליך. נראה כי ממה שאתה כותב שאין לנו סיכוי ליהות ביחד. כי וודאי חודשיים הם פרקזמן קצר ביותר בשביל לפתור סוגיות כל כך מורכבות. קשה לי להשלים עם מסקנה זו. אולי אני טועה ויכול ליהות עתיד משותף לשתינו ? איך משלימים עם נטייה מינית ? אני שומעת על אנשים שיצאו בגיל מאוחר יחסית מהארון ואז הם מציינים את הגיל 23, 25 ואני בהלם. נראה שיש להם "צרות של עשירים". איך משלימים עם זה ? תודה מראש על התגובה.