אבחנות ושאר מרעין
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
אשמח לדעת אם ידוע לכן למה כל נפגעת שניה כמעט מאובחנת כסובלת מהפרעת אישיות גבולית כשהסימפוטמים מתאימים מן הסתם גם ל PTSD. הרי ידוע שזו אבחנה ידועה לשמצה ובהקשר הפמיניסטי ניתנת בעיקר לנשים (ע"י גברים...). הסימפטומים מאוד דומים- ובכל זאת ממשיכים לערוך את העוול הזה לנשים בהדבקות אבחנות שפועלות בסופו של דבר כנגדם. להבדיל אלף אלפי הבדלות נפגעי הלם קרב למשל (שמגיבים סימפטומטית באותו אופן לנפגעי תקיפה מיני)- יאובחנו כפוסטראומטים ולא כסובלים מההפרעה. נפגעי הלם קרב הם עדיין גברים בעיקר. אני חושבת שהפסיכודיאגנוסטיקה תמיד לקתה באפליית ציבור מסויים. ואני קצת תוהה איך מטפלים לא מתקוממים נגד החשיבה הסטראוטיפית הזו שפוגעת בעיקר בנשים. אני אשמח אידה לדעתך, כמטפלת שעובדת בתחום.
שלום לך-רוצה להבין כמאובחנת של -סובלת מהפרעות אישיות גבולית , יכולה לומר לך את ההסבר שקיבלתי מהפסיכיאטרית שלי , לרוב הן נשים בגלל הרגישות הנפשית הגבוהה ,נשים יש להן יותר נטיה לרצות ו-או לנסות להתאבד , ישנן כאלה שיש בעברן כבר כמה נסיונות התאבדות , וכאלה שמאוד רוצות ומאיימות להתאבד , כל מי שיש לה את הרצון,כך הבנתי-נחשבת בגדר סובלת מאשיות גבולית , יתכן וזה לא כל ההסבר , אולי זה רק חלק מ- אבל זה מה שידוע לי בדר"כ -חיילים , או גברים בעיקר לא מגיעים במהירות לרצון למות יש להם כנראה יותר כוח סבל נפשי , לכן אצלם זה פוסט טראומה יום נעים
נשמע מאוד הגיוני מה שאת אומרת אבל בכל זאת ... אם יש פה מראש שונות מובנית מראש בין גברים לנשים שהופכות מראש את הנשים לפגיעות יותר, תוסיפי לזה שרוב התקיפות המיניות מבוצעות על נשים, ואחת משלוש נשים תעבור או עברה במהלך חייה הטרדה מינית- וכל היתר תעבורנה ארועי דחק אחרים אז מה נשאר...? חצי מהנשים שמאובחנות כחולות..??? אם זה כך לא הגיוני להדביק הפרעה כזו על חצי מהאוכלוסיה. סטטיסטית זה לא מתיישב עם ההגיון. ואם את שואלת אותי יש כאן עניין פוליטי סמוי שנועד להדיר את רגליהן של הנשים מתוך הזירה של ההשפעה. אבחנה כזו גורמת לאשה נזק תדמיתי בל ישוער, בייחוד אם היא מחזיקה בעמדת מפתח. אבחנה כזו גם הופכת לכלי הענשה חברתי אם חושבים על זה- לא רק שגברים פגעו בך את עוד ממשיכה לשאת אות קלון במקום זה שאמור לשלם את המחיר (ובד"כ גם לא משלם).
גברים מקדשים את המלחמה,למרות שבגינה נהרגים אנשים הם נלחמים ונחשבים כגיבורים. חס וחלילה שגיבור ייחשב כבעל הפרעת אישיות גבולית, הרי מי שמע דבר כזה?! ישר יהיה לו על המצח אות קלון. נשים נחשבות לציבור "חלש", שגברים גם ככה אוהבים להשפיל. גבר מתעלל לא ירצה לייחס את עצמו חלילה לבעייה אישיות שנגרמה לאישה, ולכן הוא יעליל עליה עלילות ויכנה אותה בשמות גנאי (הפרעת אישיות גבולית). כן, זה בדיוק הרצון של הגבר לזלזל ולהקטין את האישה כשהוו זה שבעצם פוגע בה, ומצד שני, רצונות לפאר אותו, חיית קרב מהוללת שהורגת אנשים השכם וערב.
מצבם של הלומי הקרב לא מרנין- וגם שם אנשי מקצוע מעבירים את הפונים לשיקום מדורי גיהינום עד שמקבלים קצבת נכות. האבחנה "הפרעת אישיות גבולית" היא סוג של ברירת מחדל כלשא יודעים מה שיש שם באמת בפנים ובעיקר נועדה לסמן תמרור אזהרה בקרב מטפלים או משהו שמצדיק את כשלונם. מטפל שנכשל עם מטופלת בהרבה מקרים ידביק לה את האבחנה הזו- (שלא נכנסה בכלל לשיח כשעוד היתה בטיפול...). אם תרצי אפשר אפילו לומר שהאבחנה נוצרת ברוב המקרים לאחר כשלון של מטפל, או קונפליקט שנותר עם מטפל. וזה באמת מעניין אבל יותר מכל- מדאיג ומפחיד.
הגדרות וכותרות מעין אלה באות לתת מענה וסדר בעיקר לעוסקים בטיפול וגם למי שסובל מההפרעה. אני מכירה היטב את ההגדרות אך לא כל כך אוהבת אותן ובכל זאת זה נכון שיש יותר נשים (כפול מגברים) אך ההפליה לא באה מההגדרה אלה מהיחס המפלה והפוגע באופן כללי כלפי נשים התעללות פיזית, נפשית, מינית ועוד יותר נשים נפגעות ועוברות התעללות! ולכן גם יותר נשים סובלות מההפרעה כפי שנאמר כאן יתכן שגם הסיבה שנשים הן יותר רגישות - משפיע. הסיבות: השפעה שלילית של הסביבה של הילד- ממש מגיל רך כאשר האישיות מתפתחת ומתעצבת. כאשר אין דמות יציבה להזדהות. התעללות פיזית ומינית מתמשכת. מנסיון בעבודתי עם גברים...גם הגברים שעברו התעללות קשה סובלים מהפרעה אישיות גבולית. לגבי גברים שעברו טראומה חד פעמית...כמו נשים שעברו טרואמה חד פעמית לא סובלית מהפריעה אישיות זו. אלה מפוסט טראומה. אני מקווה שהיית ברורה אם יש עוד שאלות אני כאן אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית http://www.sahar.org.il/?categoryId=63113&itemId=129299 מביאה קישוריות שמתייחסות לנושא עם ציטוט ודגש מתוכו: "עם זאת, יש להתחשב בנקודות הבאות: * מאפיינים אלה קיימים אצל כולם במידה מסוימת, בעיקר אצל בני נוער. על מאפיינים אלה להתקיים זמן רב (במשך שנים), להיות קבועים, וחייבים להיות בעלי עוצמה. היזהרו מאוד לגבי אבחון עצמי או אבחונם של אחרים. למעשה, אל תעשו זאת. חוקרים מובילים מוליכים חולים בסדרת בדיקות הנמשכות מספר ימים לפני שהם מאבחנים. אל תעשו את האבחון שלכם בהתבסס על אתר אינטרנט או ספר!"