לאופיר
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
חשבתי עליך הלילה כשלא הצלחתי להרדם ותהיתי מה איתך ואיך את מרגישה עכשיו..מקוה שהכל טוב אצלך.. שולחת חיבוק עוטף של בוקר טוב... http://www.all-creatures.org/aip/hug.jpg דמעה
תראו בנות, הלידה של אופיר מתקרבת. אם זה היה סתם פורום הגיגים אז היינו מתחזקות אותו בעצמנו והיה סבבה. מי מכן שכבר עברו את השלב בחיים עם תינוק קטן בבית או אפילו את התקופה שממש לפני הלידה יודעות שלדרוש מאופיר נוכחות בפורום זה לא הוגן ולא מעשי. אני בטוחה שהיא תחזור להיות יותר נוכחת אבל זה יקח זמן. רובינו כאן בהתרסקות תורנית ורוב הזמן כמעט כולנו ביחד. אידה לא רצתה את האחריות בכלל. כלומר, אופיר אם את קוראת ויכולה צריך למצא מישהו נוסף לבינתיים, איש מקצוע שיעזור, צריך מישהו מקצועי שיכנס לפורום לפחות פעם ביום ויפגין נוכחות והתייחסות אישית. אני יכולה לנסות לשאול דרך אנשים שאני מכירה אם אקבל כמה תגובות שתומכות בזה. כי אם אני לבד עם התחושות האלו אז הנה עוד דבר שיאלץ אותי להיות "ילדה גדולה" ולא לדבר על הצרכים שלי. הרגיש לי שלמרות שזה נורא מפחיד, חשוב להעלות את זה
אני לא דרשתי את נוכחותה של אופיר בפורום..אני בסך הכל שאלתי מה שלומה...עקרונית אני מסכימה שצריך פה נוכחות יומיומית של אשת מקצוע....אם זה מציק לך אני לא אפנה יותר לאופיר בינתיים פה בפורום... דמעה
מנסה למצוא מילים שקולות,להלך בין הטיפות על מנת לא לפגוע חלילה במישהי.... מאז שנכנסתי לפורום הזה, לאחר ששוטטתי בפורומים אחרים שמיועדות לנשים במצבי, היתה תקופה שרק הרשתי לעצמי לקרוא מה שנכתב כאן. מצאתי שבמקום הזה יש גרעין של בנות באמת נהדרות שתומכות אחת בשנייה ברגעים הכי קשים... וזה לדעתי ערך מוסף שיכול לתת המון מעבר לטיפול הפרטני של כל אחת אצל המטפלת או המטפל שלה. וזהו דבר נהדר לפי דעתי. ואני אישית מרגישה טוב עם התמיכה שאני מקבלת כאן. אבל גם הכנות חשובה מעבר למילים הטובות. בימים האחרונים אני מרגישה פחות בטוח, הודעות בעילום שם... ותגובות שנאמרות בקודים ובצורה שמגלה טפח ומסתירה טפחיים... הייתי רוצה שמי שמדבר על טרולים פוגעים יפרט על מנת שכל אחת תזהר בדבריה אם מישהו אחר נפגע מהם אחרי הכל זאת לא מטרת המקום, השתלחות והתלהמות... למה אני נכנסת לעמדת מגננה מדברים שאין לי חלק בהם? אולי כתוצאה מהפגיעה בי... תחושה של להיות דחויה ולא רצוייה.... אני מרגישה צורך למרות שזה לא במקום אולי להגיד שאין לי יד במעל... ולמרות זאת מרגישה שהנוכחות שלי כאן מעיקה.... אם זאת רק ההרגשה שלי? אני יודעת, אבל בכל זאת משהו מכרסם בתחושה שלי..... מאחלת לכולנו שלא נצטרך להתמודד עם תחושות לא נעימות ונרגיש מספיק בטוח להגיב בכנות ולא להסתתרבעילום שם שכן הדבר גורם ללופ לא נעים שנותן לי תחושה של רצון להפרד מהמקום הזה...
התינוק משלשל שטפנו ושטפנו וקמנו רצוצים. הוא חולה כבר כמה ימים אבל אתמול באמת היה השיא מקווה שזה יירגע. היום מארגנים יומולדת לבת בתוך כל הבלגן הזמינה חברות וצריך קצת קנייות ונקיונות והכנות. למי יש זמן ללדת בכלל? שיחכה בסבלנות לתורו.... ולגבי הפורום. חושבת שהרבה מהמענה ומהכוח נמצא אצלכן. רואה את זה בתגובות שלכן אחת לשניה. יודעת שהלידה המתקרבת מכניסה אתכן קצת ללחץ אשתדל להמצא פה כמה שאפשר ובינתיים אידה עדיין פה. חושבת שעוד מנחה זה קצת יותר מדי. אל תמעיטו בערככן. יש לכן יכולת מדהימה לתמוך זו בזו. להגיב ואפילו לבקר כשצריך. זה אינו פורום טיפולי. לא היינו מתיימרות לתת טיפול בנט. למרות שהאלמנטים של ההקשבה של התמיכה של הנוכחות ושל האהבה יש בהם את כוח הריפוי. אבל זה לא אני ואידה. זה כל אחת מכן. וגם אנחנו. ולגבי ההודעות המוזרות לאחרונה נדמה לי שיש מישהי שיש לה מחלוקת וחוסר הסכמה עם משהו פה ואולי אצל עצמה אולי החלקים של הכאב והרגישות קשים לה והיא תוקפת בעצם את עצמה אולי אם תוכל להתייחס עניינית במקום לנסות לזרוע הרס סביבותיה יוקל עליה? אם תחשף אישית במקום לתקוף אישית ותביא את עצמה ואת הכאב שללא ספק יש בה לא יהיה לה צורך לנסות לתקן אחרים כביכול? נקודה למחשבה. אל תקחו את הדברים אליכן ועליכן השאירו אותם אצלה. היא מאד אומללה כרגע אין לי ספק בזה. ומצבה גרוע יותר משלכן.
מצטערת לשמוע שהקטן חולה.... איחולי החלמה מלאה ממני לפעוט הבית... מקור החולי הוא לדעתי הביקור במעון. זה לא סוד שמעונות יום מהווים חממה למחלות ילדות. זוכרת את זה עם הילדים שלי, יומיים במעון, חודש בבית. אבל התשלום ניגבה כרגיל... תבקשי מהמטפלות במעון שיקפידו לא להעביר מוצץ ובקבוק שלו לילדים אחרים אולי זה יקל מעט. הדבר הכי מרגיז במעונות היא התופעה של האמהות שדוחפות לילד החולה אקמול, ולא מדווחות שהוא חולה כדי לא להפסיד חלילה יום עבודה, וזה אחד המקורות להדבקות חוזרת ונישנת של הילדים במחלות... שוב החלמה מהירה לפעוט, ומזל טוב לבת....
החלמה מהירה ובריאות איתנה לבן הזקונים (לבינתיים...)בן השנתיים ומזל טוב ליום הולדתה ויום חגה של הבת, מי ייתן ויתמלאו כל משאלות לבה לטובה ולברכה ובכפל כפליים. אכן הדינמיקה הקבוצתית והאטמוספרה התמיכתית היא אבן התשתית ההגנתית כאן למעיין שואב בלתי נדלה וכלה והיא אף אבן הבוחן לקיומו ושיקומו של הפורום. שנדע ימים יפים מאלו. מחבקת את כולכן ושולחת לך אשה מקסימה: חיבוק מנחם, מחמם ומרומם.
שולחת חיבוק רך ונעים ליום ורוד, אופטימי וחמים!
מה שלומך? דמעה
