פחד להישאר לבד

שלום רב, הבת שלנו היא בת 11 סיימה (אתמול) כיתה ה. היא פוחדת להישאר לבד בבית. הדבר מגביל אותנו מאוד במספר דברים. אם אנחנו (אשתי ואני) רוצים לצאת להליכה של כחצי שעה, היא פוחדת להישאר לבד, ולכן אנחנו לא יכולים ללכת. אם אנחנו חוזרים מהעבודה בשעה 14.00 והיא מסיימת ללמוד בשעה 13.30 , היא פוחדת להיות לבד ולכן צריך לבקש מחברה שתבוא אליה, עד שנגיע. אם אנחנו רוצים לעשות קניות ומבקשים שהיא תישאר - היא לא מוכנה כי היא פוחדת. הפחד לא נובע מאירוע כלשהו שקרה, לא היו פריצות , גניבות או אירועים חריגים בסביבה, הפחד נמשך כבר מספר שנים והשאלה עד מתי ומה לעשות ? דרך אגב - הבית מוגן וגם יש לנו כלבה שנמצאת בתוך הבית. אני לא מוצא סיבה רציונאלית לפחד. מה לעשות ? בתודה מראש, דני.

דני שלום, אתחיל מסוף דבריך: בתך אינה פוחדת אלא סובלת מחרדה שהיא בת-דודתו של הפחד. הפחד הוא רציונאלי (עומד מולי נחש ואני מפחד, עכשיו יש גנב בבית ואני מפחד ממנו וכו'). החרדה, זה בעצם לחבר סוס עם כנפיים, היא לא רציונאלית (אין נחש לידי ואני חרד ממנו, אין סיבה לפחד כי הבית מוגן ויש כלבה ך בתך חרדה להשאר לבד). ההתמודדות עם חרדה לא יכולה לבוא מהפן הרציונאלי, כלומר על ידי הסברים כמו "אבל אין לך מה לפחד כי הבית מוגן....", זו פניה לשכל הרציונאלי וזה לא מרגיע את החרדה. מה שניתן לעשות הוא להשתמש בדימיון מודרך: לפני שמתחילים מסבירים לילדה שאתם הולכים לתרגל ביחד מצבים מלחיצים וללמוד ביחד איך להתמודד איתם, אתם לא תעזבו אותה עכשיו והכל יהיה בדימיון. תבחרו מקום נעים ורגוע בבית. ראשית תבררו עם בתכם מה הכי מרגיע אותה (עדיף חפץ כלשהו, או משפט שהיא אומרת לעצמה). עכשיו תרגיעו אותה בעזרת החפץ ("תחזיקי את החפץ, תרגישי שאת נרגעת"). כשהיא רגועה תבקשו ממנה את החפץ ותשמרו עליו בשבילה. תבקשו ממנה לדמיין (עדיף בעיניים עצומות) דלת שמאחוריה נמצא המצב שבו היא לבד בבית (תשאלו אותה עם היא רואה את הדלת - לעיתים הילדים צריכים לעבור דרך ארוכה, בדימיון, כדי להגיע אליה. תבקשו ממנה לדמיין ולספר לכם בדיוק, כמה שיותר פרטים כדי שתוכלו לחזור על זה שוב ושוב). כשהיא מגיעה לדלת, לבקש שהיא תפתח אותה ולדמיין שהיא לבד. לשאול מה היא מרגישה. שתסתובב קצת במקום הזה של הלב. לאחר מספר דקות שתדמיין שהיא יוצאת משם, עושה את כל הדרך חזרה ל"כאן ועכשיו" (בדרך, להדריך אותה שרמת הלחץ שלה יורדת ככל שמתרחקת מהמקום). לנשום איתה עמוק ולשאול כיצד היא מרגישה. לחזור על התרגיל מספר פעמים במהך כשבועיים. זה מתרגל אותה לשלוט על הלחץ - להגביר אותו ולהנמיך אותו. לאחר מכן, תעשו דימיון מודרך ולאחריו תצאו מהבית לגינה ל- 5 דקות (כמובן לומר לה שאן אתם הולכים ומתי אתם חוזרים). תראו מה קורה. אם היא בלחץ שתקח את החפץ הבטוח ותרגילי נשימות. אם היא עוברת את העניין בסדר להמשיך במשך שבוע לרדת ל- 5 דקות ושבוע לאחר מכן להאריך את היציאה ל- 10 דק'. זה נשמע מורכב, אך זה רק נשמע כך. מדובר על דימיון מודרך דיי פשוט. אם אתם זקוקים לסיוע נוסף אתם מוזמנים לפנות אלי. בהצלחה, זיו ________________________________ זיו סופר מטפל אישי וקבוצתי מדריך הורים ומטפל EMDR http://www.zivsoffer.co.il

שלום רב, בתנו בת 10 - כיתה ה'. בשבוע האחרון (עם פתיחתה של עונת הגשמים הברקים והרעמים) היא פוחדת להישאר לבד בבית. כאשר היא חוזרת מבית הספר היא מתקשרת אלי אינספור פעמים ומבקשת שלא אנתק את הטלפון עד שאגיע הביתה ב-16:00 דבר המקשה עלי מאד בעבודה. במקביל היא חזרה להרטיב בלילה - ונדמה לי שיש קשר בין שני הדברים. כאשר שאלתי אותה מה קרה, האם יש משהו שהטריד אותה בביה"ס, האם ראתה סרט מפחיד בטלויזיה? היא השיבה בשלילה. רק טענה שנבהלה מהברקים והרעמים. הדבר מאד מלחיץ אותי וקיויתי לתשובה ממכם. יכול להיות שעובר עליה משהו - מעין טרום גיל התבגרות או משהו כזה עם כל השינויים המלווים בענין. - זו כבר סברה שלי. חשוב לציין שכאשר אני מגיעה הביתה הילדה זוהרת פורחת הולכת לחוגים ונפגשת עם חברות. אני מניחה שאם היה משהו בבית הספר המורה כבר היתה מעדכנת אותי בעניין. מייאש אותי העניין שאני אמא שלה לא מצליחה להגיע אליה ולהבין מה מציק לה. לתשובתכם המהירה אודה. תודה, נורית