מאמר: כימותרפיה לא עובדת

מאמר בעתון הגרמני "דר שפיגל" "טיפולים רפואיים מרעילים וחסרי ערך" בשבועון הגרמני "דר שפיגל" שהינו מקבילה בשפה הגרמנית של עתונים כמו "טיים" או "ניוזויק", הופיע לאחרונה מאמר מקיף על חוסר התועלת של טיפולים כימותרפיים במרבית סוגי הסרטן עם גרורות. את עיקרי הדברים נביא כאן. רעלים מתוחכמים יקרים יותר ויותר, שמטרתם להרעיל תאי סרטן , משמשים לטיפול בחולי סרטן מעי גס, שד, ריאות ובלוטת הערמונית, שמחלתם בשלב מתקדם. לאחרונה בדק אפידמיולוג את היכולת להארכת החיים הממשית לה זוכים חולים אלה. מסקנתו היתה כי למרות כל הקידמה המוצהרת, חולי הסרטן המקבלים טיפול כימותרפי , לא זוכים ליום אחד נוסף של הארכת חיים. לפני שנה נלקחה אשה חולת סרטן במצב קשה, לבית חולים פרוספר הוספיטל ברקלינגהאוזן. הרופאים סילקו מגופה גידול במעי הגס ואת הטחול. אבל בתחילת אוגוסט 2004 הם גילו שהגידול שלה התפשט . הם החלו לתת לה סדרת כימותרפיה ראשונה. היא אמרה שזה סיוט בשבילה . מעולם היא לא חשבה שהיא תקבל סרטן . אבל היא מקווה שמצבה ישתפר. "הסיכויים לריפוי תמיד טובים יותר עם כימותרפיה" כך אמרה. במרכז הרפואי במינכן לא מסכימים לדעתה. האפידמיולוג דיטר הלזל 62 אמר כי " לגבי תוחלת החיים של חולי סרטן עם גרורות של מעי גס , ריאות ובלוטת הערמונית, לא חל כל שיפור ב 25 השנים האחרונות . בגרמניה עצמה מתים כל שנה 100000 אנשים מסרטן מסוגים אלה. כאשר סרטן שולח גרורות ושוב אי אפשר לטפל בו עם ניתוח או קרני איקס, רואים את הכימותרפיה, כמפלט אחרון. כל הזמן מכניסים חומרים חדשים לקטילת התאים הסרטניים . עלותם גבוהה להחריד והתעשייה מבטיחה הארכת חיים בזכותם. ד"ר אריקה מאיירס רופאה בריקלינג האוזן טוענת בבטחון, שכימותרפיה מאריכה חיים. אבל רשומי התחלואה והתמותה מסרטן בגרמניה, לא מאשרים גישה אופטימית זו. בעשורים האחרונים תוחלת החיים של חולי סרטן גרורתי, לא התארכה והיא נשארה כשם שהיתה לפני 25 שנים. אם כי סיכויי ההשרדות שופרו מעט לגבי חולי סרטן מעי גס. (המתרגם -לא בגלל הכימותרפיה, אלא בגלל הניתוחים) אצל חולות סרטן השד הגרורתי הסיכוים פחתו. (המתרגם – סרטן שד גרורתי קיים אצל מרבית חולות הסרטן) ד"ר הלזל מביע חשש שהסיבה לכך היא דווקא הכימותרפיות החדשות. יש מספר סוגי סרטן בהם הטיפול הכימותרפי שיפר מאוד את סיכויי ההחלמה. אלו הם לימפומה מהסוגים הודגקינס ונון הודגקינס, לאוקמיה סרקומה וסרטן האשכים. חלק מהם נרפאים במידה מרשימה . רופא זה גם לא דוחה טיפולים כימותרפיים כדי לצמצם גידול לפני ניתוחים, או כדי לחסל תאים סרטנים שנותרים אחרי הניתוח. אבל קלינאים מנוסים מסכימים עם כך שהעובדות הן נגד הטיפול הכימותרפי , כאשר מדובר בטיפול בסרטן מוצק בשלביו המתקדמים. גרהרד שאלר רופא גניקולוג מאוניברסיטת בוכום קובע: " לגבי סרטן שד מתקדם כימותרפיה היא מהומה על לא מאומה"... וולפראם גאגר רופא מנהל המחלקה הגניקולוגי במרפאה הממשלתית בדיסלדורף חולק התנסויות דומות. "לכימותרפיה לא היתה ואין כל הצלחה. מטפלים במספר עצום של נשים , ללא תועלת מוכחת , אבל אם נספר זאת לקליינטיות הן תהיינה מיואשות לחלוטין". מליוני מטופלים במשך 50 השנים, עברו טיפולים כימותרפיים. החולה הראשון שנפגע מלימפומה נון הודגקינס במצב מתקדם , טופל עם גז חרדל בארה"בבשנת 1942. הגדול התכווץ באורח פלא.. לאחר 3 חודשים החולה נפטר...אבל הצלחה זמנית זו, פתחה פתח לטיפול כימותרפי לסובלים מסרטן. תרופות ציטוטוקסיות הן רעליות לתאים ומתערבות בדרכים שונות בהתחלקות התאים . מאחר ותאים סרטניים מתחלקים מהר יותר ממרבית התאים האחרים , גידולים וגרורות רגישים במיוחד לתרופות כאלו. גידולים מתכוצים ולעיתים גם נעלמים כליל. אבל תאים בריאים אותם שמתחלקים מהר, יכולים אף הם להנזק. כולל התאים שבזקיקי השיער ותאי מוח העצמות, יוצרי כדוריות הדם. השאלה היא אם אומנם כימותרפיה מאריכה את תוחלת החיים של החולים . התשובה לא ברורה. שכן בניסויים קליניים היצרנים תמיד משוים את התרופות החדשות שלהם לתרופות ציטוטוקסיות ישנות. אין כלל קבוצת ביקורת של חולי סרטן שלא מקבלות כימותרפיה. (המתרגם -ולכן המחקרים אינם ברמת מחקרים קליניים ואפילו לא ברמה הנמוכה ביותר, מחקרים השואתיים) כדי לקבל רשות לשווק תרופה , מספיק לקבל נתונים חיוביים סטטיסטית, בקבוצה קטנה ומקרית של חולים, לעומת אלה שטופלו עם תרופה ציטוטוקסית שכבר אושרה קודם לכן. נטילת חלק מן התרופות הכימיות הקודמות, גרמה לקצור תוחלת החיים של החולים והן נאסרו למכירה. חולים אחרים סבלו יסוריי תופת. הם איבדו את שערם ואת תאבונם ונוגעו באינפקציות קשות בכל גופם. wi¤^¤^¤^S¤^¤HSHSH ד"ר קלאוס תומסון המנוח שניהל שנים רבות את המחלקה הגניקולוגית בקליניקה האוניברסיטאית בהמבורג – אפנדורף, הסביר בחודש ספטמבר 1985, בקונגרס בינלאומי בברלין "במבט לאחור לא נהיה מופתעים אם מספר גדל והולך של רופאים יאמרו שהם דוחים סוג כזה של טיפול לא מוכח". עשר שנים מאוחר יותר, האפידמיולוג ד"ר אולריך אבל Ph.D. מאוניברסיטת היידלברג, הטיל ספק כולל בתועלת שבכימותרפיה . במשך שנה סקר מדען זה כמה אלפי פירסומים על כימותרפיה . הוא הגיע למסקנה ש"לגבי מרבית סוגי הסרטן הפנימייים אין כל הוכחה שהכימותרפיה ביחוד עם המינונים המוגברים, מאריכה את תוחלת החיים, או משפרת את איכותם." אונקולוגים ידועי שם מסכימים : כימותרפייה לא יכולה לעצור את המחלה. אך היות והרופאים לא רוצים להודות באוזני החולים שלהם, שאין להם שום דרכי התגוננות כנגד הסרטן, טיפול רעיל זה נעשה לאחת הדוגמות של הרפואה. כולם מרוצים " הרופאים מאושרים שיש להם משהו להציע, החולים מאושרים שהם יכולים לקחת משהו . וכמובן התעשייה מאושרת... אומר הגניקולוג גגר מדיסלדורף. ההתקדמות באונקולוגיה מתבטאת בעיקר בהפחתת תופעות הלואי שנגרמות על ידי התרופות עצמן. קודם לכן , תרופות מרעילות תאים אלו החלישו את החולה במידה כזו שהוא היה מוכרח להיות מאושפז בבית חולים. כיום על כל פנים שיטות לצמצום נשירת השיער , אובדן תאבון שלשול וקרישי דם הן בנמצא. ניתן אפילו לקבל תרופות כימותרפיות רבות במרפאות חוץ. כל רבע שנה האונקולוג פרדריק אוברקמפ משתמש בתרופות בסכום של 1.5 מיליוני יורו לטיפול ב1100 חולי סרטן. בגרמניה כולה השימוש בתרופות ציטוטוקסיות אלה בין אוגוסט 2003 ליולי 2004 עמד על 1.8 מיליארד יורו. עליה של 14 אחוזים לעומת השנה הקודמת. נוגדנים מונוקלונלים שיכולים לזהות תאי סרטן ביתר יחודיות , הם המובילים היום בשוק. שוב מדברת תעשיית התרופות על פריצת דרך. אבל גם במקרה זה , אין כל הוכחה לכך שיש הארכה כלשהי בתוחלת החיים של חולים בסוגי סרטן שאינם ניתנים לריפוי. בינתיים התחרות בין התרופות השונות גורמת כך שתרופות כימיות ישנות נדחפות לשימוש בייתר אגרסיביות. בעבר היו רק 5 תרופות כימיות מאושרות. אבל כיום יש יותר מ 25 תרופות חדשות מאושרות. אם כל אחת מהן היתה גורמת אפילו לשיפור קל " אומר האפידמיולוג הולזל , " זה היה צריך להביא לשיפור ניכר בעשורים האחרונים". אבל אנו רואים ברשומים כי אין כל שיפור במצב התחלואה והתמותה מסרטן. קשה גם למצוא הוכחות על התקדמות בהשרדות באלפי הדווחים שהגיעו מתעשיית התרופות . לגבי סרטן שד גרורתי, יש אולי רק 10 מחקרים שמראים שקוקטייל של תרופות כימיות, מאריך חיים בהשוואה לתערובות אחרות. (המתרגם- לא מדובר על ריפויי אלא על הארכת חיים.) מכיון שנערכו אלפי מחקרים כאלו , האפידמיולוג אבל מהידלברג טוען ש"ההבדלים הסטטיסטיים נגרמים בגלל מקריות בלבד"... חסידי הכימותרפיה מתייחסים בעיקר לשתי עבודות מרכזיות. באחת חוקרים צרפתיים, ערכו מחקר על 724 חולות שהיה להן סרטן שד גרורתי . תוחלת החיים של 3 שנים אחרי האבחון, עלתה מ 27 אחוזים ל 43 אחוזים בין השנים 1994 ל 2000. אך האפידמיולוג הלזל,מיחס שיפור זה לאפשרויות האבחנה המוקדמת יותר בשנים האחרונות, והוא מבהיר... "בשנת 2000 אובחנו גרורות סרטן שד בשלב הרבה יותר מוקדם מאשר בשנת 1994. מאחר ובשלביה הראשונים המחלה לא מתקדמת כה מהר , תוחלת החיים נראתה גדולה הרבה יותר. אך למעשה לא היתה כל הארכה ממשית של תוחלת החיים". מגיני הכימותרפיה מצטטים גם מחקר שנעשה באוניברסיטת יוסטון בטקסס שפורסם באוגוסט 2003 . במחקר זה השרדות של 5 שנים אצל נשים עם סרטן שד גרורתי השתפרה מאוד בין השנים 1974 ל שנת 2000. מ 10 אחוזים ל 44 אחוזים. במחקר זה עורבבו הנתונים של חולות סרטן שד גרורתי ולא גרורתי כך שהתוצאות לא משקפות מציאות אמיתית. מחברי המחקר הודו בכך בעצמם.... "אין כל תיעוד ממשי אומר הלזל על מחקר טריקי כזה.. זהו הפגם הגדול של רפואת הסרטן", מתלונן ד"ר הלזל . בינתיים למרות דרישתו להוכחות מדעיות ברורת , אין כל סיכוי שדבריו יזיזו משהו לתעשיית התרופות, שכן תעשייה זו מתקיימת היטב, ללא כל הוכחה באשר לתועלת של מתן תרופות כימותרפיות לחולי סרטן במצב מתקדם.... http://www.pilhar.com/News/Pres sse/2004/20041004_Spiegel_Giftk kur_Chemo.htm

הרופאים הקונבנציונלים כיום פתוחים לשיטות טיפוליות אחרות ואף מצעים שיטות אלו בבתי החולים את זה לא שמענו לפני כ 10 ו/או 3 שנים אבל כיום אתה בכול בת חולים תוכל לקבל טיפולים שונים מהכימוטרפייה זה צעד נבון וכן לחולים

לארז שלום לגבי סרטן הערמונית : טיפולים הורמונליים ( לא כמוטרפיים ) יכולים לעזור לחולים עם גרורות כל זמן שהם פועלים. כאשר הם מפסיקים להיות מועילים הסיכוי להשרדות קטן ביותר,הטיפולים הכימוטרפיים למיניהם לא ממש מועילים לחולים אלו. לאחרונה אושרה ע"י משרד הריאות תרופה בשם טקסוטר לולי סרטן הערמונית עם גרורת שאינם מגיבים עוד לטיפול הורמונלי . התרופה היינה התרופה היחידה שהוכחה שיכולה להאריך במקצת את חיי החולים הללו ,אבל החשוב מכל לגאול אותם מכאבים וייסורי תופת. יש בארץ כ-150 חולים כאלו. הטיפול מאד יקר כ-12.000 ש"ח לחודש ולצערי הרב התרופה לא נכנסה השנה לסל התרופות. מבחינת החולים הללו זאת תקוותם האחרונה והם נידונים למות ביסורים או למכור את כל רכושם כדי לקנות את התרופה מכספם. ד"ר אריאלי