Ginseng

שלום לכולם אני חולת קרוהן מזה מספר שנים לאחרונה חזרתי מביקור במזרח הרחוק(קוריאה) והתוודעתי לשורש ה-Ginseng יש הסוברים כי שימוש בשורש זה יכל לעזור למחלות מעייים אבקש לדעת האם השימוש אכן יכל לעזור והאם יש חשש לצריכת ה- Ginseng במקביל לתרופות הקבועות שאני נוטלת (סלוזופירין). ובכלל אשמח לקבל מידע על תכונותיו הרפואיות של ה-Ginseng תודה אתם עושים עבודה נהדרת

שלום שלומית מצרף מאמר של ד"ר ניר עמיר על שורש הג'ינסנג: מאפיינים כלליים: קטגוריה: מחזקי צ´י אנרגיה: חמים, מתוק, מר מרידיאנים: ריאות, טחול-לבלב תפקידים: מחזק את הצ´י המקורי במצבים של נשימה שטחית, קוצר נשימה, גפיים קרות, הזעה שופעת ודופק זעיר וחלש. מתאים גם לאחר אובדן גדול של דם. מחזק ריאות בצפצופים וקוצר נשימה. למצבים של חולשת צ´י הריאות ולמצבי חוסר יכולת של הכליות לעגן את הנשימה. מחזק טחול וקיבה בתשישות, חוסר תיאבון, אי נוחות בבטן ובחזה ובמקרים קשים בצניחות של קיבה, רחם או רקטום. מייצר נוזלים ומטפל בצמא. לסכרת. למצבי פגיעה בצ´י ובנוזלים אחרי מחלת חום המלווה בהזעה מרובה. מיטיב עם צ´י הלב ומרגיע נפש באינסומניה, זיכרון חלש או פלפיטציות על רקע חולשת צ´י ודם. מידע מחקרי - פרמקולוגי על הג´ינסנג: הצמח נקרא בבוטנית פאנאקס ג´ינסנג (פאנאקס פירושו ברומית- רפואה לכל). זהו שיח קטן, אשר לשורש שלו נדרשות 4-6 שנים כדי להיות מוכן לשימוש. הוא גדל במחוזות הררים מיוערים בסין, ובקוריאה, ומוכרים שני זנים עיקריים שלו- הלבן, ´ג´ין לין שאן´, המיוצר במחוז ג´ין לין בסין ומופק מהשורש המקולף המיובש. הוא גם בעל האיכות הטובה ביותר- משמש כקיסר בפורמולות סיניות ומועיל לאנשים עם חולשת ריאות ומע´ עיכול. האדום, גאו לי שאן, מיוצר בקוריאה. זהו השורש הגס שעובר תהליכי אידוי וייבוש חוזרים עד שנהייה אדום, תהליך שהופכך אותו למחמם, מחזק וממריץ יותר מהלבן. בעיני הסינים, הג´ינסנג הוא הצמח המוביל בקבוצת מחזקי הצ´י. איכות הצמח, אגב, נקבעת לפי צפיפות הטבעות בחתך השורש והדמיון בין השורש הספציפי לאדם- מפתיע לגלות ששורש הדומה יותר לאדם הוא בדרך כלל איכותי יותר. במערב שמעו על הצמח לראשונה במאה ה- 17, אך רק במאה ה- 19, כאשר החלה הגירה של סינים לארה´ב, הם החלו למכור אותו ברובעים בהם התגוררו, והביקוש לו גדל כל כך עד אשר בסוף המאה ה- 20 הפך להיות הצמח הכמעט נמכר ביותר בחנויות הטבע (רק השום נמכר יותר ממנו). הסינים גילו שהצמח מטפל בעיקר בטחול ובריאות מכיוון ששני איברים אלה אחראים על מיצוי הצ´י מהמזון ומהאויר, והנעתו בתוך הגוף. ואכן, סימפטומים של חוסר צ´י יהיו חולשת נשימה מסוגים שונים, בעיות עיכול ועייפות כללית. ואכן, כשנחקר הצמח פארמקולוגית התגלו בו יותר מ- 20 סוגים של ג´ינסנואידים- גליקוזידים מסוג ספונינים סטרואידלים (או ספונינים טריטפנואידים- לבדוק), אשר שמותיהם מקושרים למצב הכרומטוגרפי שלהם (RA,RB וכו´). בג´ינסנג פאנאקס הם בעיקר מסוג 1RG. זה הסוג אשר אחראי על הסטימולציה שהצמח עושה בגוף (בניגוד ל-1RB בג´ינסנג האמריקאי). בכל מקרה, לשני הסוגים פעילות על בלוטות האדרנל וההיפופיזה - מה שנותן לצמח את יכולותיו האדפטוגניות. בנוסף, קיימים בצמח פוליסכרידים, חומצות שומן, אלקלואידים ושמנים מסוגים שונים. השפעת הצמח ושימוש בו: סטרס - הג´ינסנג משפיע ישירות על ההיפוטלמוס, ומייעל את השפעתו על בלוטות האדרנל. בלוטות אלו מייצרות הורמוני סטרס כתגובה למצבי מתח ולחץ. מחקרים בחיות הראו שבזכות יכולת זו, בסיום מצבי סטרס בלוטות אדרנל שהוזנו בג´ינסנג מפסיקות לייצר הורמוני סטרס מהר יותר מאשר בלוטות אדרנל של חיות שלא הוזנו בצמח. כאשר האריכו את משך מצב הסטרס, שמרו בלוטות האדרנל של החיות שהוזנו בצמח על רמת ייצור טובה של הורמוני סטרס, דבר שכמובן הגביר את הסיבולת של החיה למצבי מתח ולחץ. תכונה זו היא תכונה המכונה אדפטוגנית. אגב, כאשר הוציאו את בלוטות האדרנל מאותן חיות- לג´ינסנג לא היתה השפעה כלל על מצבי הסטרס. מחקרים נוספים הראו את יכולתו של הג´ינסנג לשפר תגובה במצבי מאמץ פיזי מוגבר, מצבי חום או קור קיצוניים, רעב, מצבי מתח נפשיים (פסיכוסומטיים), ושוק חשמלי. [יצוין מחקר בצוות עכברים מתנדבים שהושמו על גלגל מסתובב מעל מים. קבוצה אחת קבלה ג´ינסנג והשניה כבקרה, לא. הקבוצה שקבלה ג´ינסנג החזיקה מעמד הרבה יותר זמן מה שהוביל את החוקרים למסקנה שהג´ינסנג נותן יותר כוח. מנקודת ריאות סינית הג´ינסנג נותן יותר כוח רצון הפועל דרך ה Zhi שבכליות וזה מה שהניע אותם לשרוד יותר זמן]. הזדקנות - מחקר בתרביות ריקמה של בני אדם הראה הג´ינסנג שיפור ייצור של RNA וחלבונים, והקטנת ניוון של חלבון בין תאי ופיברובלסטים. בלקיחה דרך הפה הראו מרכיבי הג´ינסנג הגדלת סינטוז DNA ושיפור ייצור של חלבונים ושומנים במח העצם. כך מאיט הג´ינסנג ניוון תאים, עוזר לחלוקתם ומקל על מחלות הזדקנות. אנמיה - מחקר על 50 איש הסובלים מאנמיה ושתרופות אנמיה לא עזרו להם הראה שיפור ייצור תאי דם אדומים, עליה בספירת תאי דם לבנים ובטסיות דם. מערכת החיסון - מחקר משנת- 90 הראה שתמצית תקנית העלתה את מספר התאים החיסוניים, כולל ספירת תאי T, B, מקרופאגים ותאי הרג. כמו כן העלתה רמות ייצור אינטרפרון. לב וכלי דם - ג´ינסנג משפר זרימת דם ללב ומקטין רמות שומנים בדם. לגבי לחץ דם הדעות חלוקות מכיוון שיש בג´ינסנג גם ג´ינסנואידים מסוג 1RB אשר מורידים לחץ דם, אך בעיקרון לא מומלץ לתת ג´ינסנג ביל´ד. כבד - לקיחת ג´ינסנג במצבי הפטיטיס עם תרופות כימיות [יחד עם Da Cao ), מאיץ את תהליכי ההבראה. כמו כן מגן הג´ינסנג על הכבד במקרי הרעלה של מתכות כבדות ומגביר הפרשת עופרת קדמיום וכספית בשתן. חילוף חומרים - גי´נסנג מגביר סינתוז חלבונים וחומצות גרעין. מחקרים בחיות הראו גם יכולת להאיץ את פעילות בלוטת התריס, ובחיות שבלוטת התריס הוצאה- העלאת רמת חילוף החומרים. תפקוד מיני ופוריות - ניסויים קליניים הראו שיפור חד משמעי בתוצאות ספירת זרע, וביכולת טובה של תנועת הזרעונים, זאת בזכות השפעת הצמח על ההיפופיזה ושחרור הורמונים המגבירים הפרשת טסטוסטרון אצל הגבר. אצל האישה הראה הג´ינסנג יכולת הסדרת המחזור. מנופאוזה - במחקר קליני בו השתתפו 83 נשים הסובלות מגלי חום, חולשה ועייפות דיווחו 70 מהן על הקלה משמעותית בהרגשה לאחר 8 שבועות שימוש בג´ינסנג. סרטן - ג´ינסנג אינו תרופה לסרטן, אך הוא מחזק את מערכת החיסון ומשתלב יפה עם תרופות. שימוש בג´ינסנג בזמן הקרנות הראה הגנה על תאי כבד בריאים והקטין התפשטות של תאים סרטניים. חלק מהג´ינסנואידים הוכחו כבעלי יכולת לצמצם גרורות והעלאת רמת אימונוגלובולינים. ספורט - מחקרים בבני אדם הראו שהג´ינסנג משפר אספקת חמצן, מוריד קצב לב בתרגילים מתונים, מקטין את זמן הרגעת הדופק לאחר פעילות בעומס. מקטין שחרור חומצה לקטית לאחר ביצוע תרגילים, ומשפר את זמן התגובה. מחקר בעכברים הראה יכולת עמידות במאמצים גבוהים ושיפור בניצול חומצות שומן ע´י השריר. טוקסיות והתוויות נגד: כמו רוב הצמחים הג´ינסנג הראה טוקסיות מאד נמוכה במינונים מאד גבוהים בניסויים שנערכו בעכברים ובבני אדם. אבל, בגלל תכונותיו הממריצות של הצמח יש להימנע משימוש בו במצבי לחץ דם גבוה, כאבי ראש, נדודי שינה, מחלות חום גבוה, אסטמה ובעיות לב. לנשים בהריון חייבות להימנע ממנו עקב השפעותיו הסטימולנטיות (למרות שבמחקרים קוריאנים הראה הג´ינסנג יכולת טובה דווקא בהריון), ויש להיזהר מאד במתן הצמח לילדים עקב חוזקו. שימוש מופרז עלול לגרום עצבנות, נדודי שינה שלשול ופצעים בעור. התפיסה הסינית אינה מעודדת שימוש יתר בג´ינסנג כיוון שהוא מחמם ומלחלח. השימוש בו מוגבל למצבי חסר צ´י אמיתיים ולמצבים בהם לא קיימת הסכנה בליחלוח יתר. כמו כן הרפואה הסינית אינה ממליצה על שילוב ג´ינסנג בפורמולות לנשים או במצבי מנופאוזה. מתן ג´ינסנג מחייב הבנה יסודית ברפואת הצמחים הסינית! סוגי צמחים הנושאים את השם ג´ינסנג ג´ינסנג האמריקני - Panax Quinquefolium , Shan Dang Ren Shen = שאנג דאנג הוא שם של מקום דרכו הגיע הפאנקס. הוא משמש בעיקר לחיזוק יין וצ´י ואין להשתמש בו במקום הג´ינסנג הרגיל. הוא יעיל לריאות ולשיעול יבש. יכול לשמש כתה בקיץ כי האיכות שלו אינה חמה כמו זו של הג´ינסנג האמריקני יכול לטהר אש הנובעת מחסר יין, לחזק נוזלים, לעצור צמא, לסייע בהמופטיזיס. הוא קריר ומעט מריר וחודר ללב, כליות, ריאות. לא נותנים אותו בחסר יאנג שבמחמם האמצעי, לא כשיש לחות בקיבה. מאז שושלת מינג (מאות 14-19 לספירה) הוא מגודל בסין. ג´ינסנג הסבירי - Eleutherococcus senticosus למרות שאינו בדיוק ג´ינסנג, הראה על סגולות הדומות בערכן הקליני. ג´ינסנג קוריאני - Hong shen = שורש אדום זהו ג´ינסנג שעבר אידוי עד להיותו אדום ונחשב כמחזק צ´י ויאנג פוטנטי יותר מהסיני (יותר מחמם) . ג´ינסנג מסוכר - Bai Shen זהו ג´ינסנג לבן שבושל עם סוכר. בעבר אהבו אותו מאוד כי הוא היה מתוק, אך האפקט שלו אינו כ´כ חזק ולכן אינו שכיח בשימוש כיום.