ד"ר שרון לויט

שאלה: שלום ד"ר לויט אני בן 54.איין ברשותי רשיון נהיגה. פעם נסעתי ברכב במסלול "קארטינג" והייתה לי תאונה ומאז אני מרגיש שכנראה נהיגה ברכב היא "לא בשבילי". קורה שאנשים שאני "מכיר" שואלים אותי עם יש לי רשיון נהיגה ואני עונה שאיין לי בזמן האחרון יש לי "מחשבות טורדניות" כמו:אייך עליי "להסביר" לאנשים או האם אני בכלל אני צריך להסביר למה איין לי רשיון? או שיש לי מחשבה טורדנית שבחורות יכול "לפסול אותי" בגלל שאיין לי רשיון. או "מחשבה טורדנית" שנגיד עם אני פוגש בחורה שיש לה רכב אז אני מרגיש "מבוכה" לשוחח איתה על "הליך" או "פרוצדורת" קבלת רשיון או להתייעץ איתה על "הסיפור שלי". מה את חושבת על "מחשבות טורדניות" כאלה? האם יש לך עצה לתת לי בשביל "לשחרר" "מחשבות טורדניות" כאלה? תודה

שאלה: שלום דר' שרון .מהסופר שמו לי צמוד לשער בחוץ מזון .עבר בחור עם כלב והכלב התחיל להריח את המזון בשקיות ,הערתי לבחור והוא התעצבן ,האם עשיתי נכון בגלל האוסידי שהכרתי לו יש לי זכות להעיר לו ?

שאלה: שלום ד"ר לויט בזמן האחרון אני מרגיש שיש לי "מחשבות טורדניות" לגביי שיחת טלפון שהייתה לי עם שיירות של "סיוע נפשי". הייתה לי אומנם שיחה "מעניינת"עם מיתנדבת בנושא של "תחושת בטן סתמית" ואפילו קיבלתי תשובה חיובית לתיאורייה (רשמתי את תחושת הבטן בסמארטפון שלי והקראתי אותה) לאחר השיחה פתאום הייתה לי "מחשבה טורדנית " שכאילו אני "מרגיש לא מסופק" או "לא שלם עם עצמי" כי איין "תיעוד לשיחה" ואני כאילו לא אוכל "להוכיח" שאישרו לי תאורייה (למשל עם אשוחח על תחושת הבטן עם אנשים ואשאל את דעתם). הייתה לי "מחשבה טורדנית" שכאילו "עשיתי טעות" שפניתי בטלפון והייתי צריך לפנות לסיוע נפשי בשיירות הווטסאפ ואז הייתי שולח את תחושת הבטן "המושקעת" ויש "מצב" שהמיתנדב/ת היו מסכימים לתיאורייה ואז הייתי יכול להוכיח לאחרים במצב נגיד שהייתי מתייעץ עם אנשים שאני מכיר. מה את חושבת על "מחשבה טורדנית" כזו? האם את חושבת שזה "קטנוני" מצידי או שזה "בקטנה" להתעסק עם זה בכלל? האם יש לך "עצה" בשביל "לצמצם" "חשיבה טורדנית" כזאת? תודה על תשובתך